כותרות
יפה, כל עיתון בוחר לו בכותרת אחרת, הזויה יותר או פחות. בעיקר יותר. למשל, ידיעות מאיים עלינו בשפעת קשה. מה עוד חדש. לא כל חורף יש פה שפעת קשה, חמורה יותר מזו הקודמת לה, שלא הייתה כמותה, שעלולה להפיל מיליוני חללים ברשתה? ברור שכן.
במעריב דווקא חשבון המכולת מברלין, שהופץ בפייסבוק ומשם זלג לכל מערכות התקשורת, כשהמילקי גולת הכותרת, הוא זה המאייש את הכותרת הראשית.
לכותרת מצורף הטקסט הצדקני של בן כספית, המטריח את השואה, ואיך ישראלים מעזים לערוק לשם בגלל מילקי, ומה נספר לנכדים. אי אפשר להשטיח את הדיון עוד יותר.
זהו הדף עולים לברלין, שהצית את אש המרד.
וזוהי החשבונית המפורסמת המתעדת את פער המחירים בין ישראל לברלין, שכיכבה גם בחדשות 2 ואיפה לא.
אני אומרת: ברגע שכותרת ראשית בעיתון הופכת לאיזו אנקדוטה מפייסבוק, ועוד משהו שדשים בו כבר שנים ואין בו כל חדש, צריך העיתון ("150 אלף קוראים בסופשבוע") לבחון את צעדיו היטב.
דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר טוען שהברלינאים שיקרו, וכי מדובר בחנות דיסקאונט ולא במכולת שכונתית.
הברלינאים עונים, אבל לא מכחישים ששיקרו, וזה מבאס, למרות שזה לא משנה מהותית. אום המכולת השכונתית היא חנות דיסקאונט, אז מה?
בישר"ה מפחידים אותנו בטחונית: "דריכות בצפון".
גם בהארץ התקרית בצפון מככבת בחלק העליון של השער, אבל הכותרת הראשית היא עימות בין המבקר ליועמ"ש על עתיד הדיור הציבורי.
הקוראים המתחכמים יוכלו לבחור מה יותר מטריד אותם: גל השביתות במשק (מעריב), או גל השפעת שיפקוד אותנו (ידיעות). העיקר שאנו נעים ונדים בין גלים.
האם שבדיה נסוגה או מתקפלת, כפי שכתוב בידיעות ובישר"ה בהתאמה, אחרי שרה"מ שבדיה, סטפן לופבן, הצהיר שיכיר במדינה פלסטינית, ועכשיו הוא אומר שלא הבינו אותו שהתכוון שזה יקרה בעתיד, במקביל למו"מ?
השגריר השבדי בישראל, קארל מגנוס נסר, טוען שדברי לופבן לא הובנו נכון.
ישר"ה שולף את כל התותחים מיד, בלי להסס לשנייה: דן מרגלית מדבר על יחסים בעייתיים עם שבדיה מקום המדינה (?). גם חזי שטרנליכט מאיים.
בהארץ מדגישים ששבדיה לא חוזרת בה מההכרה במדינת פלסטין, אלא שזה ייקח זמן, בכפוף למו"מ
בקיצור, שבדיה נסוגה או לא מובנת? ככל הנראה, לא מובנת. אבל הישראלים יהיו להוטים להציג אותה כמתקפלת, ושר החוץ יצהל ודאי כסוס פרא, כאילו הביס מישהו.
דיויד סטברו, ראש דסק ולווט בשוודיה:
לופבן דיבר אתמול בלילה בטלוויזיה השוודית ואמר שהוא עדיין מחויב להכרה שבדית בפלסטין. לופבן לא הקציב להכרה בפלסטין לוח זמנים מדויק אבל אמר שזה צריך לקרות "מהר ככל האפשר". הוא הדגיש ששוודיה לא תהיה הראשונה להכיר בפלסטין ושיש 130 מדינות שכבר עשו זאת. כמו כן ציין ששבדיה מחויבת לפתרון שתי המדינות והגיב לראיון של שגריר ישראל לשעבר בשבדיה שאמר שהממשל החדש בשבדיה הוא שונא ישראל ומושפע מהמגרים המוסלמים. "אנחנו ממש לא שונאים את ישראל", הוא אמר, "ישראל יקרה ללבנו ואנחנו רוצים דיאלוג עם ישראל ופלסטין". אח"כ ציין שאי אפשר להתעלם מהמשך הכיבוש הישראלי בגדה המערבית.
תרבות
מיה סלע בכתבה על רואלד דאל ו-50 שנה לצ'רלי וממלכת השוקולד, שלרגל האירוע יצא בתרגום מחודש.
בין היתר מרואיינת עטרה אופק, בתו של אוריאל אופק, שתרגם את הספר לראשונה, וכה היא אומרת:
…זה אחד התפקידים של אמנות, לעשות לנו סובלימציה לרגשות מהתת-מודע, קנאה, שנאה, משאלות סודיות ולפעמים אלימות. אולי צריך באמת לשכתב גם את 'בילבי', שלא ייכנסו לילדים כל מיני רעיונות…
כיוונה אופק לדעת גדולים. לא תאמינו מה קורה כעת בשבדיה (כלומר חוץ מזה שהרה"מ החדש הכריז שיכיר במדינה פלסטינית עתה, וחזר בו), מה עושה הטלוויזיה השבדית לבילבי:
Swedish Television has cut out potentially offensive scenes from fresh editions of the popular 1969 Pippi Longstocking series, sparking intense debate on social media over the extent to which old productions should be modified to suit what is considered socially acceptable today.
כן, גם לבוש זה תרבות, ואין לי מושג איך הייתי מתמודדת עם בת 13-16, שרוצה ללבוש מה שבא לה, במובן של נורא חם, אז אלבש מכנסונים המגיעים עד אמצע הישבן.
זה לא שאני עצמי לא התבגרתי מתישהו, אבל הבגדים שרציתי ושלבשתי בתיכון לא היו באזור המכנסונים, אלא יותר חולצות טריקות גדולות ומעליהן חולצת משבצות ונעלי פלדיום (אופס, הן שוב כאן) או כפכפי עץ (מעולם לא נטשתי אותם). אז אולי עכשיו המצב שונה בגלל אופנת החשיפה מכל כיוון, מלמטה או מלמעלה, אבל לבי עם ההורים ועם הילדות. מסובך. שני ליטמן מנסה להתיר את הפלונטר.
בצלם ומכחיש השואה
לפני מספר שבועות שודרה באולפן שישי כתבה בה נטען כי תחקירן בצלם, עאטף אבו רוב, אמר בשיחה שתועדה על ידי טוביה טננבום, כי אינו מאמין שהשואה התרחשה. בצלם התחייב לבדוק ברצינות את הנושא ולצורך כך קיים מספר שיחות בירור עם התחקירן ובמקביל פנה ל"אולפן שישי" בבקשה לקבל את חומר הגלם המלא, אך מערכת אולפן שישי סירבה לבקשה.
בבירור שערכנו עם התחקירן כמו גם במכתב ששלח לעובדי הארגון אמר מר אבו רוב באופן חד משמעי כי השואה היא פשע איום נגד העם היהודי, ולגופו של עניין, הסביר כי בשניות שהוצגו ב"אולפן שישי" הוא תרגם את דבריו של דובר אחר שנכח במקום.
לפני כמה ימים פורסם קטע וידאו ארוך יותר מהשיחה. אכן, מרבית השיחה שתועדה בווידאו היא תרגום דברים של אדם שלישי. אלא שצפייה בווידאו מעלה כי בניגוד לאמור לעיל, הדברים האמורים לא היו תרגום דבריו של אדם שלישי, אלא נאמרו ישירות על ידי מר אבו רוב. לנוכח זאת, אנו מבקשים לתקן את תגובתנו בנדון אשר ניתנה בתום לב ולהבהיר שאכן עובד בצלם אמר ביוזמתו את הדברים, שאותם אנו דוחים בשאט נפש ובסלידה.
בצלם מקפיד בשמירה על אמינות ודיוק בעבודתו ופרסומיו. על כן אנו מתחייבים למצות בהקדם את הליך הבירור ובסיומו נפרסם את שיוחלט.//
פרסום by Lilac Sigan.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
מתן חצרוני על אלופים שנפטרו ולא הונצחו באתר יזכור.
אבל לא זאת הבעיה, לא "מדוע רק הם", אלא למה בכלל יצחק חופי ושלמה להט מוגדרים כ"נופלים". דעתו של מישהו באתר השתבשה לגמרי. חצרוני מביא צילומי מסך, אבל אם תחפשו את השניים הללו באתר כעת, לא תמצאו אותם. אני ממש לא חושבת שהם צריכים בכלל להופיע באתר יזכר. האתר צריך להיות מוקדש למי שנפלו בעת מילוי תפקידם (כולל מפציעה). אבל מה פתאום להט וחופי?
לא שאני מחובבי המילה "נפלו", אבל בכל מקרה היא מיוחסת לחללי צה"ל, אם כבר.
שומו שמיים והאזיני ארץ: יצחק טסלר מתפלל עם הספרדים.
(נמחק, 15.10***)
מח' הגהה/ עריכה
זה כבר הפך למכת מדינה בקרב בני הנוער: שבעה נערים בני 14 עד 16 מהדרום חשודים שקיימו יחסי מין עם בת 13 והפיצו תמונות עירום וסרטונים אינטימיים שלה ברשתות החברתיות באינטרנט ובהודעות ווטסאפ (מתן צורי, ידיעות, 16).
שאלתי התמימה היא איך קובעים מהי מכת מדינה, והאם לא ראוי להיפטר ממטבע הלשון השחוק הזה, שאין שום דרך להוכיח אותו, מאחר שאין דרך לקבוע מהי מכת מדינה ומה לא.
(ynet, 5.10, עמוד הבית, תודה לאלון)
למענם או לזכרם?
(ידיעות, ע' 6, תודה למייג'ור)
כותרת המשנה מבטיחה את יצחק קאול, הכתבה לא מקיימת (גלובס).
(תודה לארנון)
לפני פיזור
אמש התכנסו אילה חסון וינון מגל בקונגרס, מסעדה באבן גבירול פינת בזל, תל אביב.
שת"פ? סתם חברים? הצעה כלשהי?
ולווט אנדרגראונד 
אוי לעיניים שכך רואות
אהבתיאהבתי
המקרר
אהבתיאהבתי
אמת ונכון ויציב. אבל מה עושים?
אהבתיאהבתי
ניצבים
אהבתיאהבתי
השמאל חזק בדמיון מודרך, דבר כבר.
נו יא זאהר. עושה רושם ששכחת את סעיף 5 באמנה?
בוז'י אני אומר לך. תחזק את אבו מאזן כדי שיגן עלינו מפני הדאעשיונרים כפי שהגן על פעילי הפתח בעזה.
תכביר!
אהבתיאהבתי
1. באשר לפיפי לנגסטרום. חדשות אחרונות משוודיה
המחברת אמרה שהיא בכלל לא גזענית ואם הייתה
כותבת עכשיו האבא של פיפי היה רב חובל או פירט.
לדעתי כושי מתאים יותר. בעניין זה העסוק עם ד"ר
דוליטל מורכב הרבה יותר. בעצם הרבה הרבה יותר
2. מה עושה הקונטיקי בכותרת של גוגל מישהו יודע?
והארכיאולוגיה של איי הפסחא? לרשת שהם משליכים
מהרפסודה קוראים בעברית רשת רמייה
ואף אחד לא משתמש בשם זה והשם בדייגית זה
שבקה טרכ והאיור יוצא מהכלל מדויק גם העופרות
בשוליים.
3. ב"הארץ" היום עמוד 2, עמוד המערכת במאמר
"כרמיאל כמשל" מחבר קובי ניב. מופיע המשפט:
"העיר כרמיאל, למי שעוד לא נולד או לא זוכר, הוקמה
על אדמות שהופקעו מכפרי ערבים בשיטת הרמאות
הציונית הרגילה….
נעזור את העסק עם "מי שעוד לא נולד" מה שמראה
שאין שם שום ביקורת על הכתיבה ככתיבה. האם לא
ניתן בצורה מסודרת במסגרת החוק הישראלי לבקר
או להעניש או לומר בכנסת מילת ביקורת מתאימה?
כל המאמר מופרך מעיקרו ומלא שנאה לכל
מי שחושב אחרת מהכותב וכנראה מהעיתון. אבל
האם לא ניתן בגין משפט קשה זה לקרוא לסדר בצורה
רשמית ופומבית את שוקן הבעלים ואלוף בן העורך?
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
ודאי שהיא לא הייתה מסכימה איתי, לא חשבתי אחרת. אני גם לא חושב שמה שקורה כיום הוא משהו שהיא עצמה כשכתבה אותו הייתה מתארת כתוצאה רצויה, אבל זה עניין אחר באמת.
אני אנסה בקצרה, מה לעשות? אין מה לעשות וזאת לא בעיה עם פתרון מדף בצידה, לכל דבר יש השלכות. בתנאים החברתיים הנוכחיים אין מה לעשות, זה חלק ממשהו הרבה יותר גדול שמתפתח חברתית ואנחנו יותר קרובים להתחלה שלו מאשר לסוף. זה גם חלק מהתוצאה השלילית של פמיניזים רדיקלי שהפך להיות מיינסטרימי ומחלחל כל הזמן למטה, גם אם לא תמיד מבינים את כל ההשלכות שלו בזמן אמת. בגדול ברגע שהתפיסה השלטת היא שמגדר הוא ספקטרום והוא בכלל עניין של בחירה מודעת ולא הבדלים ביולוגיים מקובעים, אז כולנו יכולים להיות כל דבר על הסקאלה. התוצאה התרבותית שלו היא שהכל לביש ובכל גיל כמעט, זו אחת מההשלכות.
אני לא מנסה להחליף את ליסה פרץ ושחר אטוואן אבל תבחני את הקולקציה לילדים האחרונה של קסטרו שלא לדבר על שפת הפרסומות שלהם ששם כבר הפנייה לילדים היא למעשה כנער/ות מתבגרים והם פונים אל תחושת המרדנות שלהם שלא לומר מייצרים אותה.
את הילדות כבר מחקו אז מה הפלא שנערות מתלבשות כמו מבוגרות לכל דבר, מינוס שיקול הדעת.
הן לא מבינות, ואולי מבחינתן במידה רבה של צדק, כי זה מה שהן למדו וקלטו מהסביבה מה ההבדל בינן לבין השלומפר שיושב לידן שמגיע לבי"ס איך שבראש שלו עם גופיה מרושלת ומכנסי ספורט קצרים לבינן, כי אמרו להם שבנים ובנות זה אותו דבר. גם הן קולטות את חוסר היושר שבלהטיף לדבר אחד אבל לא להיות מוכן להשלים עם ההשלכות שלו.
האפשרות הפרקטית היחידה של בתי הספר היא לחזור לתלבושות אחידות וגם על זה הרי יריבו, חוץ מזה שזה יהיה מאוד מוזר ומשונה בעידן הנוכחי לחזור לדברים שכאלו.
בסופו של דבר למעט במסגרת המשפחתית (שגם היא כידוע שינתה את צורתה ואיבדה את משמעותה, לפחות כפי שהכרנו אותה בעבר) אין הרבה מה לעשות. בי"ס לא יכול וגם לא צריך לשנות דברים שגדולים ממנו – מלחמה אבודה. שינוי הוא דבר קבוע, גם הלבוש ישתנה בסוף.
אהבתיאהבתי
אינך מעודכן . יש חולצת תלבושת אחידה ובחורף סוויטשרט עם סמל הבית ספר במגוון צבעים לבחירה. רק בחלק התחתון רשאי/ת כל תלמיד/ה להתלבש כרצונו/ה. בימי שישי רשאים התלמידים ללבוש "אזרחי". מדובר בבתי ספר יסודיים.
אהבתיאהבתי
כן, גם לבוש זה תרבות. עשית לליסה פרץ את השבוע….
מהרבה בחינות הנושא מדגים את המבוי הסתום והבלבול שהפמיניזים בין זמננו נקלע אליו.
קרבות המכנסונים שנקלעו אליהם מורות בתי ספר בשבועות האחרונים
הם גם חלק ממגמה של פשיטת רגל של הסמכות הורית וגם מוסדית וגם חלק מאובדן דרך שהפמיניזים, לפחות זה הרדיקלי יצר כאן. אפילו נעמי וולף לדעתי לא הייתה מרגישה לא בנוח לדעתי מהמוטציה שנוצרה לנו כאן. אם זו התוצאה של מיתוס היופי 23 שנים אחרי , מלחמה חסרות פשרות על הזכות הקדושה של בנות 15 להגדרה עצמית היא ללבוש מכנסונים שפעם היו מכניסים אותך בגאון לפאבים של דרום אלנבי בלבד, אז יש כאן בעיה. המורות שרובן לא שולטות ברזי הפמיניזים הרדיקלי אופנת 2014 וגם חלק מההורים עומדים חסרי אונים ולא מוצאים תשובה. אותו חוסר האונים שבא לידי ביטוי בפוסט למעלה. הנערות שחלקן בעלות חושים מחודדים, יודעות לשנן היטב את המנטרות המיובאות הישר מיו אס אוף איי ולצאת כנגד הממסד וגם לטעון כי להן ורק להן זכות על גופן, משל היו בן 3 בפרסומת לבמבה, אין להן שום מושג וקונטקסט ירוק על מה הן מדברות מלבד היכולת לשנן את המנטרות. אם פעם הוויכוח היה על קו החצאית היום הוויכוח הוא על קו המכנסון וידו של הגזרן עוד נטויה.
You've come a long way, baby.
אין ספק.
אהבתיאהבתי
אבי, מה השורה התחתונה (לא קו התחתונים בבקשה) של דבריך? אמרת שכולם פשטו את הרגל וגם את הלבוש ואז מה? מה לדעתך היה נכון לעשות?
אני שמחה שנעמי וולף לא קוראת אותך כי היא בטח לא היתה מסכימה עם מה שכתבת אבל נניח לזה. בשורה אחת, סכם את מה שאמרת והבא פתרון.
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
טעות- נשים מתלבשות בשביל נשים. גברים ממילא לא שמים לב מה הן לובשות חוץ מבעלים חוקיים (כמה עלה?)
אהבתיאהבתי
משווה ומוריד. נשים מתלבשות בשביל שנשים אחרות ידעו שיעשו את הנדרש כדי שגברים אחרים יסתכלו עליהן. אם אישה לא מוכנה להשתדל היא לא במשחק, פסולה. המסקנה מתבססת על מחקר מקיף שבדק את הרגלי השימוש בבגדי ים ע"י בנות הגיל השלישי.
אהבתיאהבתי
מעניין כמה ביקורי 'סמול' מירב מכאלי נאלץ להפסיד בגלל בעייה בלו"ז.
הימור קטנטן – נאדה.
אהבתיאהבתי
כל סיפור החשבונית זה נאד שנופח מעבר למימדיו על ידי אידיוטים שלא מבינים כלום בכלכלה בכלל ובכלכלת בית בפרט.
ברוב המקומות שוק הקמעונאות נשלט על ידי ענקים, למה?
כי יש תפוקה עולה לגודל, כלומר, ככל שאתה גדול יותר אתה מרוויח יותר, ע"ע וול מארט בארה"ב או טסקו וקארפור באירופה.
איך מושכים קונים לחנויות קטנות? נכון, מוכרים להם מוצרים מסוימים במחיר נמוך, בדרך כלל המוצרים הללו יהיו מוצרים בעלי זמן תפוגה נמוך שעלות הפחת שלהם גבוהה יותר ביחס למחירם.
היה נחמד אם מביאים את מחירי שאר מוצרי הצריכה אבקת כביסה, קורנפלקס, שטויות כאלה שיכולות לשבת על המדף שנים.
וכן, יש חשיבות מהותית לאם שיקרו או לא שיקרו.
ברור לכל בר דעת שמי שכתב את זה הוא לא משכיל, מה זה השטויות האלה אנחנו לא אנשים פוליטיים? כולם אנשים פוליטיים, פוליטיקה זה לא רק מרץ, ליכוד, עבודה וכיו"ב, או סוציאליזם וקאפיטליזם, פוליטיקה זה הרצון לשכנע שדבר אחד הוא טוב יותר מדבר שני.
עניין שני, קצת קשה לי עם מי שטוען שהוא נייד ויודע לעבור בין מדינות, אם, הוא או היא, בלי משפחה אז זה סבבה, אבל כל העסק הזה הופך לקצת יותר מסובך כשצריך להזיז ילדים, ואת זה אני אומר מנסיון אישי.
אהבתיאהבתי
תשמע משהו. אני פשוט מרחם על כל האנשים שלא מבינים בכלום והם לא אנשים פוליטיים ורק רוצים, מאוד רוצים שהכל יהיה זול כאן. איך שלא תסובב את זה בחול לרוב יותר זול, לפעמים הרבה יותר זול, לפעמים מעט יותר זול. השאלה מה אתה עושה עם זה?
מעשית התשובות ידועות אבל לא ניתן לעשות כלום. דווקא אלו שמתאמצים לשנות חוטפים לרוב ביקורת.
כל אחד מגן כאן על הטריטוריה שלו, כולל אלו שמתלוננים ומבקרים את אלו שמתאמצים לשנות וזו התוצאה.
הדתיים שדואגים שלא תיווצר תחרות משום מקום שמייבא אוכל לא כשר – הרגת בזה את האפשרות שייכנסו רשתות זרות ותהיה תחרות.
טבעוניים צמחוניים וכל מיני שמסכלים יבוא של בשר טרי לארץ – ייקרת את מחיר הבשר
מגדלים וחקלאים של כל דבר שלא יעלה על הדעת "שדואגים" לפועל הישראלי ולתעשיה הישראלית – ייקרת את החלב, הבשר, השמן וכל התוצרים שלו בהמשך השרשרת.
הממשלה שדואגת לאזרחים, כי הם לא משאירים לה ברירה אחרת, ולוקחת מכיס שמאל באמצעות מיסים את מה שהיא נותנת לכיס ימין –
מה שיוצר העלאת מחירים לכל אורך השורה.
רשויות מקומיות ש"דואגות" לרווחת האזרחים ע"י חליבת המגזר העסקי
באותה עיר כי אלו הרי לא מצביעים כמובן – עניין שמתקבל בסיפוק ע"י רוב התושבים אך מזיק להם בתווך הארוך.
צדקנים וכל מיני אנשי "מוסר" ש"דואגים" לנוער ולכבד של כולנו וממשלה ששוב לוקחת מהכיס השמאלי לטובת הימני –
כך שליש ליטר בירה בישראל עולה כמו ליטר וחצי בכל מקום נורמלי.
ירוקים, סגולים וכל מיני מפלגות בצבעים שונים ש"דואגים" לטבע, שלא לדבר על בירוקרטיה ממשלתית –
מבטיחים שכל מפעל גדול, חדש, או מיזם חדש שנבנה כאן מיד יהיה שנוי במחלוקת בין אם זה מוצדק או לא – וכך שוב לא נוצרת תחרות אמיתית על שום דבר.
והכי גדול מכון התקנים הישראלי/משרד בריאות/ נמלי ישראל /השלם את החסר ש"דואגים" לרווחת כולנו, כי כולנו ילדים קטנים וחסרי אחריות אישית, שדואגים שכל פעולה עסקית תהיה מלווה בשרשרת אינסופית של אישורים ותקנים ובעיות בירוקרטיות אין סופיות. – היחידים שיכולים להתמודד עם חסמים אלו הם המפעלים הגדולים שמסוגלים לעמוד בהוצאות מעין אלו והתוצאות ידועות.
בואו נפרסם סקר ונראה מי בעד ביטול מכון התקנים למשל שהפך למפעל פרוטקשן של מהנדסים במחירי חיסול הציבור. אני מניח שהרוב יתנגדו כי הרי לא יעלה על הדעת ש….פשוט סכנה לציבור. ובכן מדובר באחד הגורמים המובילים בישראל ליוקר המחיה שלפחות 80%ממה שהוא עושה מיותר, אך המכון ממשיך לפעול בשעה שרוב פעולותיו מיותרות.
אלא אם בחרת נניח לבנות בניין רב קומות וייבאת חומרי בניין באופן אישי דווקא ממפעל בהאיטי או קנית קרם הגנה לשמש לילדיך בסופרפארם דווקא ממפעל פרטיזני באלבניה הסיכוי שפעולות המכון הזה יגנו עליך נמוך מאוד.
מעניין מדוע בארה"ב אין מוסד מקביל שכזה שהוא בעל כל כך הרבה כח ולמה דווקא בישראל צריכים להמציא הכל במקום להסתפק באישורי מקור בלבד.
שיבואו ללמוד מאיתנו…
אהבתיאהבתי
עודף הרגולציה נובע לדעתי מהיותנו מדינה צעירה ומיוזעת. בנוסף משפיעים גודל השוק, היקף היזמות, רמת התחרות ומנטליות צרכנית בעייתית (נשלם יאללה, מחר מלחמה ומי יודע). ולמרות זאת חלק מהעסקים העושקים מפסידים ובגדול. לא בטוח שאחוז הרווח של תאגידים ישראלים שנואים ורעים גבוה ממקבילהם בעולם. מה אפשר לעשות? להוליד כמה שיותר הרבה צרכנים פוטנציאלים ולחנך אותם אחרת- ויפה שעה אחת קודם.
אהבתיאהבתי
עודף הרגולציה נובעת מההיסטוריה (וגם במידה רבה ההווה) הסוציאליסטית שלנו . מי שחושב שהכל עניין של חינוך באמת מהלך בחשכה. אתה יכול לחנך את ילדיך למה שאתה רוצה בסוף הילדים של כולנו נפגשים באותו סופר וקונים אותו חלב. התוצאה שגם חלק מהתאגידים העושקים הם מפסידים בעצמם היא הרי בלתי נמנעת לפי מה שתיארתי. ברגע שהבעיה היא משקית, בטווח הארוך כמעט כולם מפסידים, למעט מונופולים וקרטלים ומזה לא חסר לנו כידוע.
אהבתיאהבתי
לא טענתי שהכל חינוך ולדעתי הרגולציה משפיעה על חלק יחסית קטן בסעיף ההוצאות. מה החלק של הרגולציה במחיר הדירות, כמה מ-60 השקלים ששילמתי אמש עבור סלט נובע מרגולציה? זה גם אנחנו, פשוט צרכנים גרועים.
אהבתיאהבתי
איש באמונתו יחיה, אבל אלו הסברים בתחום הפולקלור זה לא הסבר כלכלי. בהנחה שהרווחיות הענפית הנקייה בישראל במרבית הענפים אינה עולה על המקובל בעולם והיא לא עולה, ומאחר שישנם פערי מחירים גדולים ביננו לעולם בכל תחום לטובתנו אזי בהכרח הסיבה לפערים הוא מיסוי, רגולציה וכדומה או קיומם של מונופולים או גם וגם כמו במקרה שלנו. להאשים את הצרכן יכול להיות נכון נקודתית אבל לא מערכתית. אחותי שעושה קניות בסופר בברוקלין קונה ישם יותר בזול כי היא פשוט יכולה. היא לא צרכנית יותר גרועה כשהיא מגיעה לארץ אלא מוציאה כאן יותר יחסית להכנסתה מחוסר ברירה. יש בארץ צרכנים גרועים אבל זה מספר רק חלק מאוד מאוד קטן מהסיפור, לדעתי לפחות.
אהבתיאהבתי
אני טוען שלפחות 80% מהמוצרים
שנקנים בחנות מכולת בברוקלין נעשו
במערכת ייצור שפעלה לפי תקנים אמריקאים
של משרד הבריאות משרד החקלאות
עוד משרדים, תקנים של מדינת ניו-יורק
ותקנים של העיר ניו-יורק. גם הבניין בו היא
שוכנת נבנה ומופעל כנ"ל. המכונית בה היא נוסעת,
האווירון בו היא טסה,
גוגל
National Institute of Standards and Technology
New York building code
אהבתיאהבתי
או קיי.
זה מה שטענתי למרות ששם עלויות ודרישות שונות אז מדוע צריך עוד ועוד בדיקות נוספות בישראל למוצר שכבר מיובא משם?
אהבתיאהבתי
אחדד ואוסיף שלהערכתי רוב התקנים בארה"ב זוכים לאכיפה הדוקה פי כמה מרמת האכיפה הציונית והמוצרים עדיין זולים בהרבה דבר, שמחזק את הטענה שעלויות הרגולוציה – גם כשצריך ונעשית כראוי לא מהווים משקל משמעותי במחיר לצרכן.
אהבתיאהבתי
יון אנחנו נכנסים כאן לפרטנות שמקומה לא בבלוג הספציפי הזה אבל סתם להשכלה כללית: ככלל מחירם היחסי של עלויות רגולטוריות הוא הפוך ביחס לגודל המדינה. מה שלא מאוד משמעותי בארה״ב הופך להיות בלתי נסבל כשמדובר במדינה קטנה כמו ישראל לכן למשל כמעט כולם בעולם נאלצים לסמוך על fda בכל מה שקשור לתרופות כולל האירופאים אבל זו באמת רק הדוגמא הקלאסית. השוואות בין מדינות הם לא תמיד עניין פשוט כמו שנראה ממבט ראשון.
אהבתיאהבתי
אבי, יש לך עדויות ונתונים מוכחים לגבי השפעת עלויות "תקינת היתר" כדבריך על מחירי המזון?
אהבתיאהבתי
בבלוג הזה נכנסים לצנטרום של כל בעיה ותמיד מוצאים פתרונות.
ציינתי את גודל השוק כגורם. איש השלג ציין את המרחק ולדעתי הוא פספס את מיקומנו ביחס לייצוא המזרח אסייתי. לא נראה לך מוזר שהציבור הישראלי ורגישותו לתואר פראייר מעולם לא החרים מוצר או יצרן?
אהבתיאהבתי
הדיון הנו
אם צריך
או לא צריך
מכון
תקנים
ישראלי.
במקרה
הנדון
הגוף
לאשר
או לדחות
תקנים
זרים
בכל העולם
הנו
מערכת
התקינה
המקומית
כך
הם מוצרים
רבים
הנכנסים
לישראל
כמכשירי
רפואה
ותרופות
שמאושרים
על סמך
תקנים
זרים
וכך ציוד
תעופה.
צריך
בישראל
גוף
שיתמחה
בתקינה
איך ליעל
אותו
זו בעיה
כללית
בישראל.
למשל גם
בחינוך
גם בצה"ל.
מהניסיון
בעולם
למדינות
שאינן
מקפידות
על
עמידה
בתקנים
מכניסים
סחורה
ירודה
ופגומה.
אהבתיאהבתי
זה בלוף על מנת להגן על אינטרסנטים ואני אומר לך את זה מידיעה אישית בתור יבואן קטן בעצמי ובתור מי שמכיר יבואנים אחרים. עבודה בעיניים למתקדמים ותו לא. זה נושא סבוך, אני לא אומר שצריך להיות הפקרות מוחלטת אבל על מה שנעשה בפועל כולנו משלמים מחיר גדול כמו גם בגלל שלל נושאים אחרים אך כל אחד מוזמן לחשוב כרצונו.
אהבתיאהבתי
בתור איש
טכני
שמעורב
ביבוא ויצוא
הידע האישי
שלי שונה
משלך.
איני יודע
מה
אתה מיבא
או
מיצא.
אין תנועת
סחורות
שלא נוגעת
בתקנים
וטוב
שכך.
נוכלים יש
בכל מקום.
החזקתי ביד
סחורה
מסומנת
כפגומה ע"י
היצרן שיוצאה
לישראל אחרי
שהוחזרה לו
ממדינה
אירופאית.
והחזקתי
ביד
סחורה
שצה"ל
(לא
מת"י) פסל
ויוצאה
לחו"ל.
אהבתיאהבתי
ביחס לתקנים ותקינה
בארה"ב יש מערכת של תקינה מורכבת וביורוקראטית
בודאי לחומרי בניה ומוצרי מזון. כך גם באירופה.
רק דוגמה לתקינה אירופאית האיסור של הכנסת
מזונות וחמרי גלם שעברו טיפול גנטי ובארה"ב זה מותר.
יבוא לארה"ב של מוצרי מזון מחייב עמידה בתקנים
ובהם מרכיבים כמו מים. ולמשרד החקלאות האמריקאי
כוח אדיר בקבלת יבוא.יש תקנים מורכבים למוצרים
המשמשים בבניית מטוסים והפעלתם ולרשיות התעופה כח
אדיר בעניין. מונח לפני ספר
Rules for Building and Classing
Steel Vessels
בהוצאת
American Bureau of Shipping
ולכלי שייט שאינו עומד בתקנים אלו יכולה להיות בעיה
בכניסה ויצאה לנמלי ארה"ב.
אהבתיאהבתי
לא. אתה טועה ומטעה.
אתה טועה כי מאותה הסיבה שבדרך כלל מוצר יקר יותר בדימונה מאשר בתל אביב, יוקר המחיה בישראל יהיה גבוהה יותר מאשר באירופה.
אותו כלל שמעלה את מחיר בדימונה מעלה את המחיר בישראל.
ככל שהתחרות נמוכה יותר, ככה עולה המחיר.
אנחנו גרים בפריפריה של העולם, מקום נידח ונבער מדעת, ומעבר לכך אין ביכולתנו לבצע מסחר אפקטיבי עם שכנינו, ועל כן נגזר עלינו (כישראלים) לשלם יותר.
אתה מטעה כי זה לא משנה אם יטפלו בריכוזיות ובקרטלים, בנמלים ובדתיים, במתנחלים או בקיבוצים, במשרד הבריאות או בירוקים, כלום לא ישנה את כך שמדינת ישראל משלמת תוספת מחיר על המקום שבו היא נמצאת.
אין שום כלי מוניטרי או פיסקאלי שיכול להוריד את מחירי הדיור ויוקר המחיה.
הדבר היחיד שאפשר לעשות על מנת להוריד את יוקר המחיה הוא להרוס את עזה כל כמה שנים ולתת לקבלנים ישראלים לשקם אותה, ומי שחושב שאני צוחק פשוט לא מבין כלום בכלכלה.
אהבתיאהבתי
לא טועה ולא מטעה ידידי, אתה קצת נסחף בטיעון.
זה נכון שהגיאוגרפיה משפיעה, אין ספק, אבל היא לא חזות הכל.
אמירות בנוסח כלום לא ישנה הן מרחיקות לכת, שלא לומר שגויות. עובדה שנעשו כאן בעבר שינויים, בתחום התקשורת הסלולרית למשל שכן הובילו לשינויים וכן הוכיחו שחוקי הכלכלה עובדים כאן, למרות הכל.
לגבי שוק הדיור, הפתרון הוא ודאי לא מוניטרי – צריך לעשות בדיוק הפוך ממה שנעשה עד כה וגם ברור שלא פיסקלי, אבל הטעות שלך היא בהנחת היסוד בה אתה מניח כי הפתרון הוא ממשלתי וכאן בדיוק טמונה הבעיה ולא הפתרון. על הממשלה להסתלק משוק זה ולהסיר את החסמים הבירוקרטיים שהורגים אותו. נדרש שינוי ענק ברגולציה דווקא בגלל שבפועל הוא נשלט תכנונית ע"י עיריות וממשלה שבולמות כל אפשרות לשינוי. לגבי עזה, את זה אני ישאיר לפעם אחרת…
אהבתיאהבתי
היא יכולה להיות הרבה דברים, אך שגויה היא לא, ואף לא מרחיקת לכת, ועכשיו אחת ולתמיד אני אנסה לנפץ את הבלון הזה שנקרא רפורמת כחלון.
ירידת מחירי הסלולר לא קשורה בכלל לתחרות, אי אפשר להשליך מהירידה במחירי הסלולר על שאר השווקים בארץ.
בצורה מאוד מאוד פשוטה, הירידה במחירי הסלולר נגרמה כתוצאה מהתערבות ממשלתית.
אני מכיר פתרון מוניטרי ופתרון פיסקלי, לא מכיר פתרון אחר, יציאה של הממשלה משוק הדיור זו פעולה (לא פתרון) פיסקלית.
כשאתה מבקש מהממשלה לצאת משוק הדיור, אתה גם מתכוון שהיא תפסיק לבנות בתי ספר, בתי חולים, כבישים וכיוצא באלו?
ועוד שאלה, כשאתה מבקש מהממשלה לצאת, אתה רוצה שגם בנק ישראל יפסיק לחלוטין את מתן האשראי למשכתנתאות?
ברור שלא. המדינה לא יכולה לצאת משוק הנדל"ן ובנק ישראל לא יכול לצאת ממנו.
עכשיו תיקח את שתי הנתונים הבאים:
עובדה א': מחירי הסלולר ירדו הודות להתערבות ממשלתית
טענה ב': הממשלה צריכה לצאת משוק הנדל"ן
ותבין שאין שום קשר בין הדוגמא של כחלון לכל דבר אחר.
הדרך היחידה להוריד את מחירי הדיור היא לספק עוד עבודה לקבלנים, ובשיקום עזה יש מספיק עבודה, שיעמיסו את מחירי הפחת על החברים מהמדינות התורמות ולא עלינו.
אהבתיאהבתי
אני אתחיל בהודאה שאני לא מבין הרבה בעניינים האלה – ובכל זאת:
1. מקריאה קצרה במכרז נראה כאילו ה"התערבות הממשלתית" היתה בעיקרה הורדת החסמים שהמדינה הציבה ממקודם, כלומר מה שהוביל לרפורמה היתה דווקא צמצום ההתערבות המדינית ולא ההגברה שלה.
2. אני לא חושב ש"יציאה משוק הנדל"ן" משמעה הפסקת הבניה על ידי המדינה, אלא רק הפסקת (או הורדת) הרגולציות הקיימות על הבנייה.
אהבתיאהבתי
1. ההתערבות הממשלתית הייתה בקביעת רמת מחירים, ולא בהסרת חסמים.
2. אין דבר כזה חצי הריון.
אהבתיאהבתי
צודק
אהבתיאהבתי
איזה שיקרו, אף אחד מהברלינאים לא שיקר. הייתי שם, מטר מאיפה שגרנו היו מחירים שבא לבכות. מבחינה מהותית הם צודקים, דקה באופנים ויש לך את המחירים האלה. אז קוראים לחנות ככה וככה ולא אחרת. זה לא משנה כלום.
אהבתיאהבתי
הטרול שהטריד צדק לבסוף. האובססיה הישראלית בכל מה שקשור בברלין היא חולנית וממארת . הסרטן התפשט כבר בכל אגפי המחנה. הדגמה חיה ליהודים שאך זה יצאו ממצריים ומיד לאחר מכן כבר בכו על סיר הבשר. די.אן.איי של עם לא משתנה כנראה. כל אחד מוזמן לנסוע לכל מקום, אפילו אני לא הייתי מתנגד בהכרח אבל העלייה לרגל הזו, הכמיהה לברלין , הערגה שלא יודעת מנוח היא הוכחה שגלותיות היא מצב נפשי לא פחות ממה שהיא מצב פיזי. ישנם יהודים שלנצח יהיו תלושים. רק פסיכיאטר יעזור כאן.
אהבתיאהבתי
עכשיו גם צריך לפתוח את סיפור ניצולי השואה. מאז משפט אייכמן ״ניצולי שואה״ הפך תואר אצולה שעובר בירושה
[****]
אהבתיאהבתי
מדינת ישראל קיבלה במסגרת הסכם השילומים עם גרמניה מיליארדי מארקים, מעבר לרנטות שהניצולים קיבלו. הסכומים האלה בשנות החמישים תרמו לאיכות החיים ולביטחון של כולם. ( גם לקיבוצים שרבים מחבריהם הניצולים שלשלו לקופת הכלל את הכסף). הדם השפוך הזה תרם למדינה כולה.
המדינה חייבת לדאוג לניצולים האלה כי היא התחייבה לכך (אם נעזוב לרגע שיקולים מוסריים אחרים, שאתה כנראה לא מסוגל להבין).
זאת עזות מצח לקרוא לניצולים בשם ספסרי שוק שחור (במשפחה שלי לא היו ספסרים, רק אנשים תמים וישרי דרך ) וזאת בורות ורשעות לטעון שכל מי שרצה יכול היה להימלט בזמן.
אהבתיאהבתי
טום צודק.
לכספי השילומים הייתה תרומה אדירה למשק הישראלי. מדובר על כ- 3 מיליארד מרק מערב גרמני ששולמו למדינה בשנות החמישים ותחילת שנות השישים. באמצעות כספים אלה חוסל החוב החיצוני העצום שרבץ על המדינה בסיומה של מלחמת השחרור, בוצעו פרויקטים של תשתיות ובכלל השקעות הון שאיפשרו את יציאת המשק ממיתון לתקופת צמיחה, הביאו לגידול גדול ביצוא ולשיפור כל הפרמטרים הכלכליים.
לא פחות חשוב, דווקא בימים אלה, להיזכר במחאה כנגד הסכם השילומים, שהובילה תנועת החרות בראשות בגין. בנאומו בכיכר ציון כינה בגין את הממשלה ממשלת זדון וחבורת בוגדים ואת בן גוריון פשיסט וחוליגן. הוא קרא לאי תשלום מיסים ולמרי אזרחי, גם אם יגרום הדבר לכליאת המתנגדים במחנות ריכוז. זכורות במיוחד מילותיו: ״זאת תהיה מלחמה לחיים ולמוות״. לאחר מכן צעדו המפגינים לכיוון הכנסת, תוך ידוי אבנים וניפוץ חלונות ראווה. בהפגנה נפצעו, מידוי אבנים, לפחות 100 שוטרים ואנשי ביטחון, כמו גם חבר הכנסת רובין ממפ״ם.
בעקבות האירועים הורחק בגין מהכנסת לכמה חודשים.
אהבתיאהבתי
למישהו יש ספק שבגין היה חוליגן? כך הגיע לשלטון (בתוספת הסתה)
אהבתיאהבתי
כל מה שכתבתי על ההפגנה בכיכר ציון (זו של 1952, לא זו של שנות ה 90 עם ארון המתים ומדי האס אס) הן עובדות מדויקות.
בהפגנה זו קרא מנחם בגין למפגינים לעלות על הכנסת ולהוריד את ממשלת הזדון מהשלטון. הדברים ידועים ומתועדים ואינם פרי דימיון חולני, זו לא פרובוקציה של השמאל.
בגין לא היה חוליגן, הוא טען שבן גוריון חוליגן.
בגין היה דמוקרט ורחש כבוד לבית המשפט, לאופוזיציה ולמיעוטים אזרחי הארץ. אם היה חי היום והיה רואה את נציגי הליכוד מירי רגב, דני דנון וגדעון סער היה אומר ״תש כוחי, איני יכול עוד״ מסתגר בביתו ולא נותן לאיש לבקר אותו זולת יחיאל קדישאי הנאמן.
אהבתיאהבתי
אהה תראה מה זה…
עם כל אהבתי הרבה לסתיו שפיר,
היא וחבריה עשו אותו הדבר ובמקום להיות מורחקים הם הגיעו לכנסת.
יאללה, איך שהגלגל מסתובב לו…
אהבתיאהבתי
נו באמת, מה סתיו שפיר ,מנחם בגין הוא על תקן קדוש.
אהבתיאהבתי
עוד פעם אתה מתחיל להעלות פה גירה?
כמה פעמים צריך לשמוע את ההבלים שלך? לך ללימודי הגרמנית שלך ושלום.
אמרתי לך אלף פעם שאני לא רוצה לשמוע אותך יותר מדבר על השואה ועל ניצוליה ועל אי ניצוליה. מה לא הבנת?
אהבתיאהבתי
כבר היה יכול לעשות פוסט דוקטורט בגרמנית בזמן הזה אם לא היה משחית את זמנו בטירלול.
אהבתיאהבתי
אני חושב שאם הייתי עובר לברלין וחש שם בטוב ובנוח (שלא לדבר על מחירי המילקי), הדבר האחרון שהייתי רוצה לעשות הוא לנסות לשכנע אחרים לבוא בעקבותיי.
ככלל, המיסיונריות היא לרוב מפלטם של הלא-בטוחים
אהבתיאהבתי
טננבאום: כן, אבל תשאל אותו אם הוא זוכר שגם הרגנו אותם (הכוונה ב"הרגנו"=הגרמנים, "אותם"=היהודים).
התחקירן אינו פונה לבן שיחו הפלסטיני כדי לתרגם עבורו את השאלה, הוא אינו מביט בו בכלל, אלא ממשיך את השיחה מול טוביה ועונה בשם עצמו, וברצינות: זה שקר. אני לא מאמין בזה.
V:
בצלם:
V?
אהבתיאהבתי
זה הרבה יותר מזה.
לערבי של בצילם מאמינים אד הוק עד שמצליחים להוכיח שהוא שקרן.
לעומת זאת דבורית, ולא רק היא, נוקטת בעמדה של ספקנות צינית כשמדובר במילים של יהודי שאינו סמול קדוש, ככתוב:
וזה עוד כנראה בלי לקרוא את הספר. אמנות הביקורת (וילווט) במיטבה.
אהבתיאהבתי
את מוזמנת לקחת את חפציך ולעבור לברלין או לרוטר.
שלום.
אהבתיאהבתי
לא הבנתי. אני שמה פה למעלה את כל הסיפור, עם הסרטון, עם ההתנצלות של בצלם, ואתה מסביר לי אותו? מה עוד?
כן, הערבי אמר ובצלם התנצלו.
זה לא משנה את העובדה שהספר של טננבום מלא חצאי אמיתות.
קשה להכיל את שתי העובדות? לא נורא.
אהבתיאהבתי
דוגמאות? דוגמא אחת? או לחילופין גילוי נאות על אי קריאה כמו אופנהיימר?
מי את ומה עשית לוולווט?
אהבתיאהבתי
עדיין לא קלטת. לגלגתי והסתלבטתי עליך.
אהבתיאהבתי
ישתבח שמו. חששתי שעברת המרת דת בנוגע לבידוק עובדות
אהבתיאהבתי
הבוקר התראיינו יורדים לברלין, מדריד ואמסטרדם אצל רזי בהקשר לחשבון המכולת. כולם אישרו שבישראל יקר כפליים. המשותף למתראיינים היה נועם ותרבותיות הדיבור, רחוק מאד מהסגנון הישראלי שאנו מכירים. המסקנה היא לשלוח קבוצות ישראלים לסדנת התנהגות בארצות אירופה. הסכנה המיידית היא שאיש לא ירצה לחזור מסיבות מובנות.
אהבתיאהבתי
משום מה יש לי הרגשה ש:
היו אצל כולם גם לפני שעברו לאירופה.
ו:
זו סתם השמצה פרועה ומתחסדת.
אהבתיאהבתי
בדיוק בגלל החרטוט של כספית היום על היורדים לברלין אני בז לו ולסגנון שלו. הכתיבה טרחנית, משמימה ובחלקה עילגת וכמובן כמובן אי אפשר בלי טעות: על פי כספית ששה מיליון יהודים מתו בתאי הגזים. כל מי שלמד בבית ספר בישראל יודע שרק כשליש ואף פחות מתו בתאי הגזים, אבל מה זה משנה, העיקר לקשקש ולבלבל את השכל. אני עצמי מתעב את מי שבוחר בברלין בגלל המחיר של המילקי, אבל מעדיף לעשות את זה עם קלאסה ולא כמו החרטוט המקושקש של כספית.
אהבתיאהבתי
שלא לדבר על הסיפור עם השופט תיאודור אור
אהבתיאהבתי
מצחיק, הא? ובכל אופן הייתי מצפה מעיתונאי שמרוויח כמה עשרות אלפי שקלים בחודש שיעשה קצת גוגל ויברר כמה יהודים מתו בתאי הגזים. אחרי הכול, מדובר בהיסטוריה הכי כואבת של העם היהודי, לא בעוד איזה חרטוט על דליה איציק או על גבי אשכנזי. אם כי קשה להחליט מה יותר מבזה, הסגנון הרדוד או הטעות המביכה.
אהבתיאהבתי
בטח ברברים כי אין קולטורה כאן, יאאא. אלזו שם קצינים עם פרח זיפורן בחליפה הורגים אלפים בלי טיפת דם וכאן זועקים, סתם. קצין במדים יורק על מדרכה אפילו מפית בד לשמור טינופת מהגרון בכיס אין ועוד מצפצפים שאני חונה מהר מירסדס שחור, השוועארצה חייה. איפה נימוזין איפה הליכות. טוב למות ארצנו, בעד.
אהבתיאהבתי
שווארצע חייה זה יידיש.
אהבתיאהבתי
בסוף כל משפט שאתם אומרים ביידיש יושב גרמני עם נרגילה.
אהבתיאהבתי
אפרופו "לבוש זה תרבות", כתבה של "הארץ" היום על גאולה אבן שהפכה לדעתם ל"אישה באדום" – ועוררה בי אי נוחות…. כל סטיגמה אפשרית שאפשר להשתמש בה, נמצאת כאן, וניתוח בשקל של האישה לפי בגדיה. צבע אדום, כתף חשופה, שמלות צמודות, הסרת משקפיים (כל זה מאז נכנס לחייה גדעון סער) – ממש תחקיר נוקב, וכל כך צהוב… http://www.haaretz.co.il/gallery/fashion/.premium-1.2450856
אהבתיאהבתי
את מבלבלת בין צהבהבות לבין שימוש בסטראוטיפים. לא תמיד זה חופף. צהוב ?כנראה שכן יש בכך משהו למרות שיש הצדקה לפרסום שכזה לאור המהומה סביב גאולה אבן. לגבי סטראוטיפים שחר אטוואן הוא כתב אופנה, לפי איזה זווית רצית שהוא יכתוב?
אהבתיאהבתי
ייתכן שהתבלבלתי: כנראה שהכותרת "המהפך הנועז של גאולה אבן" גרמה לכך… (וכדי שהקוראים יסתקרנו עוד יותר, צורפה התמונה עם השימלה האדומה. אכן, "עיתון לאנשים חושבים").
אהבתיאהבתי
השגריר צודק. אנחנו לא מסוגלים להבין אותם. יקום מי שהצליח לפענח אי פעם את הוראות ההרכבה של איקאה.
אהבתיאהבתי
https://scontent-b-lhr.xx.fbcdn.net/hphotos-xfp1/v/t1.0-9/10403428_10152421569512076_7419068620372701873_n.jpg?oh=a5af4db81a7d83a0ceec0527d4db2fe6&oe=54C6838F
מספר שאלות בעקבות התמונה שפורסמה בדף הפייסבוק הרשמי של ראש הממשלה:
1. מה עושה פובליציסט "ישראל היום" שם חוץ מלהחניף לרה"מ? (דבר שהוא עושה בלאו הכי מעל דפי העיתון.)
2.למה בחרה לשכת רה"מ דווקא את התמונה הזאת מתוך "חוג התנך"?
(אולי להחניף חזרה לדובר המסור דרור.)
3. מה היה נכתב ב"ישראל היום" תחת המדור "אימפריית הרשע של נוני מוזס" אם נחום ברנע היה מגיע לחוג האמנות של רה"מ אולמרט ועוד התמונה הרשמית מהאירוע היתה מבליטה את ברנע?
אהבתיאהבתי
ראש הממשלה מקיים חוג לתנ"ך? איך מחלקת יחסי הציבור הפעלתנית של נתניהו הסתירה את החוג עד היום?
צר לי, אני לא מאמין לחוג הזה.
אהבתיאהבתי
המפגשים הקודמים של החוג תועדו לעייפה בתקשורת. כתבות שלמות קראתי עליהם.
אהבתיאהבתי
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/314/877.html
אהבתיאהבתי
אני חושבת שקציני צהל בדימוס מדרגה מסויימת מוכרים כחללי צהל ונערכת להם לוויה צבאית ועל כן גם בדף יזכור…
אהבתיאהבתי
כנראה שיש שתי מהדורות בגלוכס – קאול מופיע בזו –
(יחד עם כרמי גילון שנתן היה לחשוב שיתחרט על ארוע אחר בקריירה שלו)
אהבתיאהבתי