בדרך למלחמה הבאה

 

haaretz8.10.14yediot8.10.14

maariv8.10.14isra8.10.14

הכותרות

חיזבאללה מככב: נסראללה מרים ראש, נסראללה מנסה את ישראל, חיזבאללה פותח חזית, ורק הארץ בכותרת ראשית על החיילים שנפצעו. באתר עצמו, מדבר עמוס הראל על הקו האדום שנפרץ.
למעשה, אנחנו מתכוננים למלחמה הבאה.

עברי דבר עברית

המאמר של חיים לוינסון בהארץ, היוצא נגד מתקני השתיים והשניים מקומם. אני יוצאת נגד עיוותי העברית מדי יום, אבל  כנראה שלא צריך להפתיע אותי שהעיתון עמוס שגיאות הכתיב שלא מזיזות לאיש, והרבה מהן גם בכותרות (למשל להיכנס במקום להיקנס), הוא זה שיוצא נגד האנשים הכפייתיים והמתקנים. ובכן, אי אפשר לכתוב רעיונות נשגבים בלי לדעת להשתמש כהלכה במילים אליהן מתכוונים, זה די פשוט. הצמצום לכדי שתיים ושניים הוא הקטנוני, והוא המתעלם מהעילגות הרווחת. היה ומישהו לא יודע להשתמש נכון בשפה, הוא לא יכול להבהיר את הרעיונות שלו. האם הבנת? יופי, ואם לא, מ.ש.ל.
להיכנס

ישראלים בברלין

נחום אבניאל על תזמור מחאת המילקי.

המסע הזה מתוזמר. נקודה.
29 בספטמבר – נפתח דף הפייסבוק "עולים לברלין".
5 באוקטובר – אני מקבל לדואל פניה מארגון העיתונאים, שמציע "שיתוף פעולה ייחודי" ל"שמונה עיתונאים בלבד" שיסקרו את ברלין ולייפציג, על חשבון משרד החוץ הגרמני. צריך 'רק' לשלוח תקציר של הכתבה, שעל בסיסו ייבחרו הכתבים המאושרים.
5 באוקטובר – סטטוסים מצייצים משתפים תמונה של 'עולים לברלין' עם תמונת המילקי.
כל השאר כבר קורה מעצמו (תגובות של שרים, אייטמים בתכניות הבוקר).
השאלה היא מי מכוון את זה (ומשלם על זה), ומה הוא מנסה להשיג. זה יכול להיות קל: עיריית ברלין או משרד החוץ הגרמני, שמחפשים את הצעיר הישראלי; זה יכול להיות קצת יותר מורכב (שמתם לב ש'מחאת קורנפלקס' כבר התחילה להתרומם?).

רענן שקד האריך את הסטטוס שלו לכדי מאמר בעמודים הפותחים של ידיעות, הקורא, בדיוק כמו שאני קראתי אתמול, לברלינאים החדשים לסתום קצת.

גם הסטטוס של בועז ארד, ישראלי בברלין, עבר לעיתון. הארץ.
אם תשוו בין פייסבוק לעיתון תראו שכל השמות שארד הזכיר בפייסבוק, מבן כספית ועד עירית לינור, נעלמו מהקטע לעיתון. למה שנסתבך באמת.

איזה יופי, חשבתי לעצמי, שגריר גרמניה בישראל, אנדריאס מיכאליס, כתב לידיעות, כולו מחמאות לישראלים בברלין. בסך הכל קטע נחמד, המדבר על האטרקטיביות של ברלין, או של גרמניה, לישראלים.
רק מה, גם פה אין שום חדש, וקטע דומה שלו התפרסם בהארץ ביוני 2013, דברים שנאמרו באירועי התרבות "ימי ברלין" שנחגגו אז בישראל.

מה שאני רוצה לומר זה שפייסבוק הפך למחצב בלתי נדלה לעיתונות הדפוס. כלומר, ודאי יש כבר תפקיד בעיתונים שנקרא סייר פייסבוק. זה האדם שמחפש שם סיפורים, ודואג לשינועם למהדורות הדפוס או האינטרנט או השידור של כלי התקשורת. חתיכת חיסכון, אני אומרת לכם.

אם פספסתם אתמול את ההמלצה שלי, תזכורת לפוסט הפנומנלי של ניימן 3.0:
כמה ישראלים יש בברלין?
ובעניין מספרים, אותו שגריר גרמניה המוזכר לעיל כתב בקטע בהארץ שיש בגרמניה כ-17,000 ישראלים.
בקטע שלו שמתפרסם היום בידיעות הוא מדבר על 10,000-30,000 ישראלים. אני מציעה לו להתייעץ עם ניימן ואו לקרוא את הפוסט שלו לפני שהוא זורק את המספרים הבאים.

השבדים ואנחנו

דיוויד סטברו, ראש דסק ולווט בשבדיה מסביר מה עומד מאחורי ההצהרה של רה"מ השבדי החדש, סטפן לופבן, מאיפה הוא בא ולאן הוא הולך.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

ריצ'רד סילברסטיין התראיין לעיתונאית הארץ באנגלית, דברה נוסבאום כהן על הקרן החדשה לישראל. אלא שדבריו לא הופיעו בכתבה שלה. הוא שלח לה מייל עצבני, הזכיר לה שהבטיחה לשלוח לו קישור לכתבה שלה, ועוד קודם, כמובן, שהוא לא מבזבז את זמנו על הראיון איתה, שהרי ידע שהוא פרסונה נון גרטה בהארץ. הכתבת שלחה לו מייל קר וכועס מטעם עצמה, אמרה לו ששכחה לשלוח לו קישור לכתבה, שהכניסה לכתבתה ציטוטים שלו, ושהעורכים הם אלו שהעדיפו להעיף אותם החוצה. לסיום כתבה שלא תפנה אליו יותר, כי היא יודעת שדבריו לא יפורסמו בהארץ.

לפני פיזור

[poll id="147"]

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

53 תגובות על בדרך למלחמה הבאה

  1. יצחק הגיב:

    א-פרופו דקדוק, ההמשך ה(כמעט) טבעי הוא שפה מכובסת (ע"ע "נוהל שכן", "חיסול" (של בני-אדם), "חישוף" ועוד).
    על זה כתב גור וידאל את הדברים הבאים
    As societies grow decadent, the language grows decadent, too. Words are used to disguise, not to illuminate, action: you liberate a city by destroying it. Words are to confuse, so that at election time people will solemnly vote against their own interests.
    Gore Vidal, author (1925-2012)

    אהבתי

  2. קוראת מנומרת הגיב:

    חג שמח.
    איפה חייל ותיק היום?
    סתם בזבזתי לחיצה למקום הזה?
    (עוזבת בזעף)

    אהבתי

  3. עובר אורח הגיב:

    http://www.aljazeera.com/news/middleeast/2014/09/lebanon-jewish-past-history-2014913132242954598.html

    אולי בקשר לחגים? יהודים מסתובבים בכל מקום.
    מ אלג'זירה על בתי הכנסת בלבנון. די מדויק מעניין.
    העובדות על יהודי דרום לבנון, ביחמדון, עלא, נכונות.
    ביחס למה שכתבתי לעיל היה שם קיום רצוף וגלוי של
    יהודים (שים לב לגלוי) מאז קיום בית שני ומקודם
    ישו בנו של הנגר יוסף מנצרת הטיף שם ליהודים ואכל
    רק כשר והניח תפילין וברור שהיו שם קהילות תוססות
    וכך בימי רומי וביזנטיון וכתבי הגניזה ומסמכים מימי
    הצלבנים והייתה שם ישיבה וכ"וכ"ו השמועה אומרת,
    לא מצאתי הוכחות, שבחלוקת התפקידים הישנה
    נשיא נוצרי מסוג אחד, רה"מ סוני, יו"ר פרלמנט שיעי,
    רמטכ"ל נוצרי מסוג שני וכ"ו מפקד הארטילריה היה
    צ"ל יהודי, אולי.
    על הסוף ראה רוברט פיסק שונא מובהק של יהודים וישראל באיניפנדנט
    כנ"ל. תכניס פקטור תיקון לטעמך
    http://www.independent.co.uk/news/world/lebanons-jews-they-fled-hitler-only-to-be-betrayed-by-the-israelis-1241748.html

    אהבתי

  4. יקוב הגיב:

    פרופ' קרלו שטרנגר במאמר מבריק על הנזק הגדול שבקביעות האקדמית ותוצאתו: עודף הזמן פנוי אצל בטלני האקדמיה שמביא אותם לבלבל את הביצים כאילו אין מחר.

    נ"ב: חומר למחשבה: מה יהיו מחירי הדירות בקנטון ירושלים איפה שכל הדתיים העניים ירוכזו (רמז-ממש נמוך) ומה יהיו מחירי הדירות בקנטון תל אביב הקטנטן איפה שירוכזו רק החילונים שיש להם המון המון כסף (רמז גבוה עד כאב). ומה יעשו החילונים שאין להם כסף? יגורו עם הדתיים.

    אהבתי

  5. captain beefheart הגיב:

    למה ללכת רחוק?

    "שפה היא דרך לתקשר. אנשים מדברים כדי להעביר משהו שהם מרגישים או חושבים, והצד השני אמור להבין אותם. אבל את הפעולה האנושית הבסיסית הזאת עומלת להחריב קבוצה אחת: טרחני הדקדוק".

    כמו ההוא שכתב על מישהו שהוא אנאלפאבט 😉

    אהבתי

  6. דניאלי הגיב:

    Money talks.

    מדבר אבל אחרת.

    אהבתי

    • האמיר הגיב:

      יש לו הרבה כסף, אבל שמץ של הבנה בכלכלה אין לו.

      נכון, הוא לא צורך פי אלף מהממוצע. אבל את הכסף שהוא לא צורך בו, הוא לא מאכסן מתחת לבלטות, נכון? הוא מושקע באופן כלשהו. הכסף הזה, ישירות או בעקיפין, משמש להקמת חברות ומפעלים שאחרת לא היו מוקמים.

      הטענה שלו נגד התל"ג היא פשוט לא נכונה. שרפו לך את הבית? נכון, תצטרך לשלם למישהו שיתקן אותו, אבל זה כסף שעכשיו לא תוכל להוציא על משהו אחר, גידול בל"ג אין כאן. תרופה לסרטן, לעומת זאת, בהחלט תגדיל את התל"ג, ולו רק בכך שתאפשר לאנשים שאחרת היו "מבזבזים" ימים וחודשים בניתוחים, טיפולי הקרנות וכימותרפיה, לחזור לעבודה ולצריכה.

      התלונה שלו על "תאוריית החלחול" שגוייה פעמיים – לא רק שההסבר שלו מדוע התיאוריה אינה נכונה שגוי, התאוריה לפיה צריך לתת הרבה כסף לטייקונים והוא כבר יחלחל למטה, שהשמאל הכלכלי מרבה לתקוף, קיימת רק בראשו של השמאל הכלכלי. אפשר להגדיר אותה "תאוריית קש". בפועל, את רוב הכסף שכביכול נותנים לעשירים לא נותנים להם – פשוט לא לוקחים מהם את הכסף. יש הבדל בין לתת ללא לקחת – אם שודד קופץ עליכם בסמטה אפלה ובאיומי סכין לוקח לכם את הארנק, אבל משאיר לכם את הכסף הקטן שהחזקתם בכיס, הוא לא נתן לכם את הכסף הקטן הזה, נכון? הוא פשוט לא לקח מכם את הכסף הזה. אלו שני דברים שונים.

      מה שנותנים זה מס נמוך יותר לעסקים. כלומר לוקחים פחות כסף מעסקים. למה? כי עסקים יוצרים עבודה, הון וצמיחה. אנחנו רוצים שלאנשים תהיה יותר עבודה, שיהיה יותר הון, שתהיה יותר צמיחה, נכון? זה דבר טוב. כי עדיף שאנשים יעבדו במקום שיהיו מובטלים, כי כשיש יותר הון המדינה יכולה לקבל יותר גם עם אחוז מס נמוך יותר, כי כשיש צמיחה, גם לעניים יש סמארטפון ומזגן, כפי שהנאואר מציין.

      צריך להפסיק לבלבל בין עשירים לחברות. חברה אינה בן אדם! אלו יישויות נפרדות. כשהאדם רוצה לקבל כסף מחברה, גם אם הוא הבעלים היחיד שלה, הוא משלם מס (מס דיווידנד, מס רווחי הון הוא מס הכנסה, תלוי איך הוא מושך את הכסף), גם אם הוא הבעלים היחידי של החברה ולמרות שהחברה כבר שילמה מס על הכסף הזה. כשלחברה יש הרבה כסף זה דבר טוב. רוב ההון של העשירים הוא על הנייר בלבד. להנאואר, למשל, יש מניות באמזון: זה לא כסף "אמיתי" שהוא יכול להוציא. אם הוא רוצה לקנות יאכטה מהכסף הזה, הוא צריך למכור את המניות ואז הוא משלם על הרווח, אם היה כזה, מס. יצא לכם לשמוע על עשיר כזה או אחר שבעקבות תהפוכות בבורסה איבד מיליארדים מערכו? הוא לא שכח איפה הוא שם את הכסף, היו לו מניות ששויין הבורסאי היה X מיליארדים ובגלל שערך המניה ירד, עכשיו הן שוות Y מיליארדים. זה שווי על הנייר בלבד, כל עוד לא מוכרים אותן, אי אפשר לדעת כמה הן שוות בפועל. כלומר העשיר הזה לא באמת איבד מיליארדים, הוא איבד פוטנציאל למיליארדים. כלומר השווי המרשים הזה שכל כך מפריע להנאואר, הוא לא שווי אמיתי.

      "הכי טוב להגדיר שגשוג כסך הפתרונות שאנשים יוצרים לבעיות אנושיות. ההבדל בין מקום עני למקום עשיר הוא בנגישות לפתרונות כאלה. יש מקומות שבהם גם אם תהיי פרופסורית עם ערימת כסף בגובה בית זה לא יקנה לך מזגן, אנטיביוטיקה או מיטה נוחה. ומצד שני לישראלי או לאמריקאי, אפילו לעניים שבהם, יש גישה להרבה דברים שהופכים את החיים לטובים וארוכים יותר."

      וזו הסיבה ש-

      כדי להמחיש כמה הסכנה גדולה, הנאואר נוהג להציג נתונים על התפתחות חלוקת ההכנסות הלאומית בארצות הברית. ב־1980 האחוזון העליון היה אחראי לכ־8% ממנה, וה־50% התחתונים לכ־18%. היום האחוזון העליון אחראי לכ־20% ואילו ה־50% התחתונים רק לכ־12%. ואם המגמה הזאת תימשך, בעוד 30 שנה חלקו של ה־1% העליון יהיה יותר מ־30% מההכנסה הלאומית, וה־50% התחתונים יחלקו ביניהם רק 6%.

      היא שטות – הרי היום, החיים של האמריקאים נוחים יותר, ארוכים יותר, בריאים יותר ובטוחים יותר מאשר ב- 1980. אז למי אכפת מחלוקת העוגה, כל עוד אנחנו מקבלים ממנה פרוסה גדולה יותר מאשר קיבלנו לפני 35 שנים?

      "הדרך לשגשוג היא מעגל פידבק בין לקוחות ועסקים. כשלעובדים אין כסף, לעסקים אין לקוחות. כשלעובדים יש יותר כסף, לעסקים יש יותר לקוחות, ואז הם צריכים יותר עובדים. אנחנו צריכים מישהו שיוכל לקנות את הפתרונות שאנשים יוצרים, ולכן ככל שיותר אנשים ייכללו בתהליך הכלכלי ויהיו ממציאים, יזמים ולקוחות, כך מעגל הפידבק יהיה יותר איתן, הכלכלה תצמח יותר מהר, וכולם יחיו חיים טובים יותר. וזו הסיבה שהשטויות של תיאוריית החלחול אינן נכונות".

      הוא מסביר מדוע תאוריית החלחול לא נכונה? הוא הרי הסביר מדוע היא כן נכונה באותה פיסקה!

      הנתונים מראים שכאשר מתייחסים טוב יותר לעובדים, העסקים משתפרים.

      אז תתייחס טוב יותר לעובדים שלך והעסקים שלך ישתפרו. החלאות שלא יתייחסו טוב יותר לעובדים שלהם, לא יזכו לאותו שגשוג. אז ישארו להם שתי אפשרויות: לחקות אותך ולהתייחס טוב יותר לעובדים או להיכחד. קפיטליזם היא מערכת אבולוציונית, מי שטוב יותר שורד ומי שלא – לא. אתה לא צריך לחייב בחוק את כולם להיות טובים, אתה צריך להיות טוב בעצמך ולתת לטבע לעשות את שלו. הדרישה לחייב את כולם לנהוג כך מעידה למעשה שזה לא טוב – אם אתה לא טוב כמו האחרים, הדרך היחידה שלך לשרוד היא לחייב את כולם להיות גרועים כמוך.

      "לגבי אלה שאומרים 'אנחנו נעזוב, ניקח את העסקים שלנו למקום אחר' — לכו."

      לארה"ב יש יתרון גדול, כשוק הכלכלי הגדול ביותר בעולם: כל חברה רוצה להיות בשוק הזה ולכן הם יכולים להרשות לעצמם מס חברות גבוה בצורה משמעותית מהמקובל ברוב מדינות העולם. לנו אין את הפריבילגיה הזו. גם האמריקאים יכולים לגלות שהם ניסו לחלוב את הפרה יותר מידי. כבר היום יש מרכזי פיתוח ומענה קולי שעברו להודו ומפעלי ייצור שעברו לסין. העובדים שם היו בני המעמד הבינוני והנמוך בארה"ב, עכשיו הם בני המעמד הבינוני והבינוני-גבוה בהודו ובסין. אותם אמריקאים הם בעיקר מובטלים היום (הירידה באבטלה בארה"ב באה ברובה הגדול מירידה בהשתתפות בכח העבודה ולא מחזרה לעבודה של מובטלים). איך בדיוק זה טוב, הן לאמריקאי הממוצע והן לכלכלה האמריקאית בכללה?

      גם חברות בינלאומיות העתיקו את עצמן למדינות אחרות. אפל וגוגל, למשל, רשומות היום באירלנד, כי מס החברות שם נמוך בצורה משמעותית מאשר בארה"ב. התוצאה היא שאותן חברות משלמות בארה"ב הרבה פחות. איך זה טוב לאמריקאים? אם היו מורידים את מס החברות בארה"ב, אפשר היה לגבות אחוזים מאותם מיליארדים בארה"ב, עכשיו מי שגובה את אותו כסף הם האירים. נו, העיקר שדפקנו את העשירים.

      אהבתי

      • איש השלג הגיב:

        לפחות גילינו שיש 3 אנשים שלא מבינים כלום בכלכלה מבין באי הבלוג

        אהבתי

      • מעלי הגיב:

        YYY איזה מאמר! מי בונה לך את הסוכה?
        שלומית?

        אהבתי

      • טום ג'ואד הגיב:

        "צריך להפסיק לבלבל בין עשירים לחברות. חברה אינה בן אדם! אלו יישויות נפרדות. כשהאדם רוצה לקבל כסף מחברה, גם אם הוא הבעלים היחיד שלה, הוא משלם מס (מס דיווידנד, מס רווחי הון הוא מס הכנסה, תלוי איך הוא מושך את הכסף)," – יש דרכים להוציא כסף מחברה מבלי למכור מניות. משכורות עתק, אשראים ממונפים… החברות אכן אינן בני אדם והן יישויות נפרדות ( אבי מולידי סטיינבק היטיב לתאר זאת), כשמדובר בחברות ענק הכסף המדומיין בבורסה מזיק בימי שפל לכל הקטנים שהשקיעו בו ולא למי שהכספות שלו כבר מלאות בנכסים לא מדומיינים כמו זהב, יהלומים ונכסי נדל"ן. כמו שציינת, יש לו אורך רוח וכמו שלא ציינת – במקרה חירום, אם הוא ממש גדול והנפילה שלו תזיק לרבים, הוא יישב בארמון שבנה לו בלונדון או בפריז ויעשו לו תספורת על חשבון הכלל. לא למדנו כלום ממשבר הסאב פריים, כשבכירי א.י.ג יצאו לגיבושון יקר להחריד ביאכטה מפוארת בשעה שהחברה הקורסת נהנתה מהזרמת כספים ולא מהכיס של הבעלים.( כי הבעלים הם יישות נפרדת)

        גם אם יפחיתו מסים למינימום או ימנעו ממס, אי אפשר להתחרות בשכר העבודה הנמוך להחריד במזרח הרחוק ובמדינות עולם שלישי. ראה איך כמעט הוכחדה תעשיית הטקסטיל בארץ ובקרוב גם ענף הרפת וענף הרהיטים. מפעלי טקסטיל קיבלו הטבות מפליגות כדי להקים מפעלים בפריפריה וברגע שהתברר שאפשר לשלם חמישית משכר מינימום במקומות אחרים הם נעלמו מהשטח. מה אתה מציע לעשות עם זה? מדינה חופשית, שוק חופשי נכון? נטווית כאן רשת קורים שאי אפשר להחלץ ממנה.
        הרווחה היחסית של בעלי הכנסות בינוניות ומטה , שמרשים לעצמם לקנות סמרטפון וכדומה עוד תתנפץ בפניו של המערב, כי אנשים אלה אינם יכולים לחסוך ( הם משלמים משכנתאות, הם מחונכים לצרוך ללא הכרה).בימי מפולת הם הראשונים שישלמו את החשבון..
        לא רוצה לכתוב באריכות למרות שיש הרבה מה לומר על התרומה הנפלאה של העשירים. חבל ששכחת, כמו הרני רהבים לדורותיהם, לציין שהם תורמים לצדקה.

        אהבתי

        • האמיר הגיב:

          באיחור (אז בטח אף אחד לא יראה) ומסמארטפון, אז בקיצור:

          לא כתבתי שהדרך היחידה למשיכת רווח מחברות היר מכירת מניות. למעשה, מכירת מניות היא דרך גרועה למדי: יש מספר סופי ומוגבל של מניות בידי בעל השליטה, אם הוא ימכור יותר מידי, הוא יאבד את השליטה. ימכור עוד וישאר בלי. בכלל, מי אמר שבשווי המניות כיום הוא יכול למכור אותן ברווח? ואל תשכח שמכירת מניות על ידי בעל השליטה היא איתות מאוד בעייתי לשוק: אולי הוא יודע על בעיות בחברה שאנחנו לא יודעים עליהן?

          הזכרתי שתי שיטות אחרות: קבלת שכר (שעליה משלמים מס הכנסה, שגבוה יותר מכל מס על רווח הון) ומשיכת דיווידנד (גם ממוסה ומגיע לכל מחזיקי המניות ולא רק לבעל השליטה). הלוואות ממונפות אינן שיטה למשיכת רווח מחברה אלא שיטה לרכישת נכסים. כל מי שלקח משכנתה עשה את זה.

          תספורת אינה על חשבון הכלל אלא על חשבון המלווים. מה לעשות, כשהחייב לא מסוגל לשלם את החוב, צריך להגיע להסדר כלשהו, וזה נכון הן לחברות ענק, הן לחברות קטנות והן לאנשים פרטיים. ההסדר לא חייב להיות תספורת: אפשר ללכת על כינוס נכסים, על המרת החוב, על פשיטת רגל, על תספורת או על שילוב של כמה מהנ"ל. מי שקובעבאיזה הסדר ישתמשו הם המלווים ולא הלווה והם בוחרים בדרך שלדעתם תשרת באופן הטוב ביותר את האינטרסים שלהם. קח למשל את דנקנר: במקרה שלו, המלווים השתלטו על החברה שלו.

          מה לעשות עם העובדה ששכר פועל בסין הוא חלקיק משכר בארץ? שום דבר. זה לא דבר רע. ראה את תעשיית הטקסטיל המפוארת שהסכרת: נכחדה כמעט לחלוטין ובכל זאת האבטלה ירדה. מה קרה? עברו ממפעלים שבהם העבודה היא רוב העלות לכאלו שבהם היא חלק קטן מהעלות או לשרותים, שרי אפשר להעביר לחו"ל. הסינים הרוויחו שכר גבוה יותר, הצרכנים הרוויחו מוצרים זולים יותר, העובדים המקומיים הסתדרו.

          אהבתי

      • לרשימת פסולי החיתון: תגובות באורך של פוסט שלם.

        אהבתי

  7. עובר אורח הגיב:

    על ברלין יהודים וישראלים
    כשעושים מחקר או סקר או התכנות צריך קבוצת ביקורת. לעסק הזה
    יהודים, ברלין, גרמניה, ציונות קבוצת הביקורת המתאימה היא צוענים 1930. מיעוט מפוזר באירופה הרבה מאות שנים. נבדל ולא נבדל
    מקומי וזר, שונה ודומה, כמובן שיש שוני רב בין יהודים לצוענים אבל נכיר במגבלות ונשתמש. השוה ברלין יהודים צוענים , 1930, 1936 ,1945 2014. עצם הקמת מדינת ישראל שינתה שינוי עצום את מצב היהודים
    כלפי יהודים מצב היהודים כלפי האחרים ומצב היהודי כלפי עצמו. הסיבה היחידה ביקום שהיחס של יהודי וצועני בברלין שונה מ 1936 ל 2014 ושונה משמעותית בשלושת מדדים לעיל היא תקומת מדינת ישראל.יש היום
    ב"הארץ" קריאה נואשת נוראה של המיעוט היזדי בעירק לישראל
    שתבוא ותציל. אם לא הייתה ישראל נשים יהודיות היו מוכרים היום
    בשווקי המזרח ורבנים יהודים היו נחטפים ונעלמים. אם זה לא היה קורה קודם ואם היו נותרים שם יהודים עד 2000. ישראל היא שהניעה
    את הגלגלים ויצרה את המצב בו בתום מ"ע ןן ליהודים אירופאים היה
    לאן ללכת , ושלא יספרו לכם סיפורים, יתר העולם היה סגור ושגריר
    גרמניה לא היה ולא הזמין יהודים. עכשיו הצאצאים יכולים לחזור.
    אחר כך, כשהעולם הערבי מוסלמי השתחרר מהשלטון העותומני
    והאירופאי והתחיל לחסל מיעוטים, ישראל, רק ישראל והציונות, הציעו
    בית ליהודי המזרח וכעם כקבוצה אף אחד אחר לא רצה בהם, אז !
    כשהיו במצב היזידי ושלא יספרו לכם סיפורים "ערבים-יהודים" איזה
    שטות מטופשת.הנוצרים והיזידים והכורדים הם פי אלף יותר ערבים
    מכל חברי החזית המזרחית ביחד ולחוד ומה יצא להם מזה?.אז עכשיו
    יש ברלין ושגריר גרמני ולונדון וכ"ו. ויהודים וערביים מישראל ומי
    שקוראים לעצמם יהודים-ערבים מישראל יכולים להיות בברלין
    ולונדון וניו יורק ולוס אנגלס ולהרצות על עוולות הציונות.
    כמה יזידים? כמה נוצרים סורים ולבנונים? מזמין לברלין שגריר
    גרמניה בבירות? איך שמשטרה השווצרית (מדברת גרמנית)
    מפרקת צועני שברח מהונגריה ראיתי בעיני. כך הם היו
    מפרקים יהודים לפני קום ישראל. אז שיסעו ויתאזרחו גם בני
    משפחתי וזה בסדר וזה עולם חופשי וכ"א דואג לעצמו. אבל העולם
    והחיים הם לא גביע מילקי. אז שיזהרו. גם הנוצרים במזרח התיכון
    חשבו וכתבו וחירטטו. לא מאחל לאף אחד שיחיה כמו עזמי בשארה
    הנוצרי בקטאר או עומן, לו אני מאחל שיאריך שם חיים ושנים.
    הכל בפרופורציות.

    אהבתי

  8. ZIKI הגיב:

    יודען שטראוס
    בטח לא תופתעו שיש לי מה להגיד גם על הירידה, גם על הירידה לברלין וגם על המחירים.
    מילקי בברלין

    אהבתי

  9. עובר אורח הגיב:

    הכתב של וולוט בשוודיה מדהים. כתבה
    מצוינת, רגועה, מתונה, מלאה במידע מדויק
    עברית טובה. לא זועק לצדק לא מגלה עוולות
    היכן שאין לא שופך מילים "חזקות", מסביר
    מדבר.למדתי ונהנתי, עולה בהרבה
    מונים על המצוי ב"הארץ" בדרך כלל.

    אהבתי

  10. מישהו הגיב:

    צודקת!
    יבוטל הדקדוק לאלתר!

    אהבתי

    • מישהי הגיב:

      לא אמרתי. אני בעד ביטול הדקדקנות.

      אהבתי

    • אורן הגיב:

      כמובן שמישהי צודקת. מין במספרים הוא שריד אבולציוני מיותר בהתפתחות השפה. בעברית המודרנית מהווה יותר מכשול מאשר מסייע.
      בימנו אפילו לא יעיל להתנשאות אלא עוצר בטרחנות. בערך כמו ההבדל בין שכר מתכנתת לעומת עורך לשוני.

      אהבתי

      • velvet הגיב:

        למרות שאני לא מסכימה עם שניכם, כתבתי במפורש בקטע בפוסט שלא זו הנקודה, זכר ונקבה, כך שנגד מה אתם יוצאים חוצץ בדיוק?

        אהבתי

        • הסמל פפר הגיב:

          חג סוכות שמח לכולם,

          אפשר לקבל את זה שבשיח הלא פורמלי (ברחוב, פוסטים, טוקבקים) הדקדוק אינו מושלם. לא צריך להיות טרחנים ולהעיר על כל טעות.

          אי אפשר ולא צריך לקבל דקדוק קלוקל בכתיבה שהיא לא פוסט בפייסבוק או טוקבק ("יאללה גידון סעעע לעזה נראה אך תסתדר שם אם,, החברים שלך אלה שאתה, כל כך מאריך והואב").

          לתלמידים בכל כיתה ושלב יש להמשיך ולהעיר (מחייב כמובן שלמורים יהיו הידע והיכולת), מאמרים בעיתונות יש לערוך, פרסומים מקצועיים חובה להגיה ולתקן, ספרים צריכים להיות מדוקדקים למופת.

          השפה חיה ומתחדשת, מתעדכנת ומשתנה.
          הסלנג פורח, זה אחלה, חבל על הזמן.
          עברית קלוקלת (איות שגוי, תחביר שגוי, שימוש במושגים באופן לא נכון, סימני פיסוק לא במקום או בלי פיסוק בכלל ואפילו ערבוב זכר ונקבה) זה לא התחדשות ופריחה ולא סלנג, זה סתם בורות.

          לא חובה לעשות מהבורות אידיאולוגיה!

          את מי נכבד ולמי נקשור כתרים אם לא לשפה העתיקה שהתחדשה וקמה לתחייה ? ועוד לקראת הכתרתה הצפויה ככל הנראה כשפה הרשמית היחידה בין הים לירדן !

          אהבתי

  11. מישהי הגיב:

    אני מסכימה עם חיים לוינסון. בהחלט אפשר לכתוב רעיונות נשגבים גם מבלי להשתמש כהלכה בשפה. השגיאות ברמת החלפת זכר ונקבה פוגעות ברושם הראשוני שמתקבל על הכותב, אך לא ברעיון. כמובן שאין מקום לשגיאות כשמדובר בכתיבה מקצועית, אבל המצב שונה כשמדברים על שיח. לוינסון מדבר על שיח, גם אם שיח כתוב.

    אהבתי

  12. גל"צינרית הגיב:

    http://www.inn.co.il/News/News.aspx/285273
    גם *** צודקת לפעמים!
    חשוב לציין ש** משדרת ברשת ב'.
    למה לגוש השמול יש תחנה ממומנת ע"י ציונים? זאת השאלה העיקרית.


    V: לא לקלל!

    אהבתי

  13. נטע הגיב:

    דבר אחד ברור: לחבר'ה בברלין יש יותר מדי זמן פנוי. אני רק מדמיינת לעצמי את מר אנונימוס שהתראיין ב"הצינור" יושב בדירתו ואוסף קבלות בקדחתנות של פנסיונר, פותח חשבונות אימייל אנונימיים על ימין ועל שמאל, בודק את הטלפון שלו כל חמש דקות לברר שאף אחד עדיין לא גילה מי הוא.

    הנודניקיות הזאת אינה באה מדאגה. היא מזכירה לי יותר את הטלפונים מקברי צדיקים.

    ואולי באמת הכל מתוזמר במטרה לעורר מחדש את מחאת הקיץ ההוא.

    אהבתי

  14. כספית הגיב:

    איפה לחם?

    אהבתי

    • מיקרו הגיב:

      בתנור

      אהבתי

      • מארי אנטואנט הגיב:

        הפך לעוגה.

        אהבתי

        • לחם הגיב:

          אוי זה מרגש, ניצולת ברגן בלזן התקשרה לכספית אחרי שקראה את המאמר שלו אתמול וביקשה למסור לו תודה. עד כמה נמוך עיתונאי יכול לרדת? ברגן בלזן זה הכי נמוך או שאפשר נמוך יותר? בפעם הבאה תנסה את אושוויץ, זה הרבה יותר סקסי.

          אהבתי

          • velvet הגיב:

            לא מצליחה להבין למה אתה קורא כל מילה שהאיש כותב, כולל בפייסבוק, אם אתה כל כך שונא ומתעב? למה? תסביר לי.

            אהבתי

            • לחם הגיב:

              אני קורא אותו בעיון, כל מילה מחורטטת וכל טחינת מוח, כדי להכיר את האויב. מבחינתי עיתונאי עם התנהלות כמו של כספית, עם החנפנות לפוליטיקאים, עם השבשבת שנעה ברוח, עם משכורות העתק, עם הכתיבה המתלהמת, הפופוליסטית, הרדודה, הוא עיתונאי מסוכן, אויב של ממש. לכן אני קורא אותו ואמשיך לקרוא אותו עד שאסתלק מכאן, לא לברלין אמנם אבל אברח מכאן, אל מקום שבו עיתונאים כמו כספית נחשבים לקוריוז מביך.

              אהבתי

כתיבת תגובה