הכותרות
1. כוננות אבולה היא משהו שאני מחכה לו בכליון עיניים כבר די הרבה זמן פה. מה אגיד לכם.
הבוקר רק שני עיתונים דבקו באבולה ככותרת ראשית (ישר"ה ומעריב, ידיעות נרדם בשמירה), אבל חכו חכו, זה יתפשט. הרי מדובר במגיפה.
אני מחכה כבר לחולה הישראלי הראשון, או לאדם הראשון שיגיע מליבריה, גינאה או סיירה לאון וייחשד כחולה באבולה, עד שיתברר שזה בכלל צינון חורף.
ישראל אוהבת להמציא אויבים דמיוניים, ולכן היא "נערכת". לשם כך כוננות אבולה מופיעה ככפולה פותחת בישר"ה.
הנה, ראו מה אמר רה"מ נתניהו לעיתונו:
מדינת ישראל נערכת על מנת לעצור ככל האפשר כניסה של חולי אבולה לגבולותיה, כחלק מהמאמץ שאנחנו עושים כדי להגן על הגבולות בכלל מפני מסתננים בלתי חוקיים ומפני טרור
זהו ציר הרשע האמיתי: מסתננים, טרור ואבולה.
הידיעה מופיעה בידיעות, אך רק בע' 18, וגם הציטוט של רה"מיקו שונה:
מדינת ישראל נערכת על מנת לעצור ככל האפשר כניסה של חולי אבולה לגבולותיה, כחלק מהמאמץ שאנחנו עושים כדי להגן על הגבולות.
איפה "המסתננים הבלתי חוקיים והטרור"?
גם במעריב זו כותרת ראשית. ד"ר אלי שוורץ מרוצה מצעדי ההגנה של ישראל. גם במעריב זו כפולה פותחת מאיימת.
בהארץ הידיעה מופיעה בעמוד 7, ומוזכר שם רק התשאול שיעברו מי שמגיעים משלוש המדינות המוזכרות לעיל. בנוסף מדריך לתולדות המחלה והתפשטותה ותזכורת לכך שהסיכוי שתתפרץ בישראל נמוך.
2. תהיתי לפני כמה ימים על איזה מו"מ מדברים כשמדובר על החזרת חלקי גופות חללי צוק איתן לישראל? מתברר, לפי דברי אלכס פישמן בידיעות היום ("חמאס מעלה את המחירים"), שחמאס בונה על שחרור מחבלים מסיבי, כאילו פרשת גלעד שליט חוזרת.
3. 47 חוקרים ומדענים פרסמו גילוי דעת היוצא נגד הרשעתו של אב באונס בתו, חקירה שהחלה בעקבות חלום שחלמה. אחד הדיווחים המעניינים של היום, שלדעתי עוד יהדהד פה רבות (רויטל חובל, הארץ).
ישראלים בברלין
1. לא, לא, אני לא מאמינה ששלחתם כתב לברלין לייצר מיני סדרה שתספר על חיי הישראלים שם (אלעד שמחיוף, חדשות 2).
מציעה להקים ספארי בברלין בו ישוכנו ישראלים, עם שעות ביקור נוחות לעיתונאים. בעצם לא: האח הגדול ברלין, הישרדות ברלין, מאסטר שף ברלין, ומה יש עוד? אני כבר לא מעודכנת אפילו בשמות הריאליטיז. תוסיפו בבקשה.
אני לא מפלה: גם מתן חודורוב מערוץ 10 טס ברלינה כדי לללקלק את חיקוי המילקי הגרמני. מזל שלערוץ הראשון אין כסף. כאילו.
זה מעורר השתאות: בכל פעם התקשורת המנומנמת מתעוררת לכאורה מתרדמת חורף אינסופית שלה למקרא איזה באזז, טרנד, אירוע בפייסבוק, והופכת את זה למרכז עולמה. כאילו עד היום לא שמעתם על ישראלים בברלין, כאילו לא ידעתם שאנשים עוזבים את הארץ כי מתחשק להם.
זה מאוד מטריד, כי התקשורת הופכת לנגררת אחר כיווני רוח מפוקפקים, ולא קובעת סדר יום כמעט בשום מקרה.
או שכתב כלשהו זוכה בהדלפה מבעל אינטרס זה או אחר, או שכל התקשורת נגררת אחר איזה טורנדו פייסבוק קטן או גדול. התקשורת הופכת עצלה מרגע לרגע. המאמץ התקשורתי הפך למאמץ חיטוט בפייסבוק, לא חיפוש אחר חומרים מקוריים. תגידו לי: זו העיתונות החדשה, את צריכה להסתגל, זה מה שעושים היום, ואני אצקצק בעצב.
אם עד השנים האחרונות תפקיד התקשורת היה לתווך את העולם לקוראים, הרי שעכשיו דומה שתפקידה הוא לתווך את התקשורת האחרת, את האירועים התקשורתיים שמתרחשים בלי התקשורת הממוסדת, לקוראים. במילים אחרות: התקשורת הופכת פחות ופחות יצרנית ויותר טפילית. ודאי, תגידו, גם תיווך הוא מלאכה לא בזויה כלל, וכי מה את, לא מתווכת? אכן כן, מודה באשמה, אלא שאני מלכתחילה לא שמתי לי למטרה לייצר חדשות. כשזה קורה, אז בסדר, אבל לא על כך בנויה תפארתי.
2. ברוטר אספו העתיקו את הנתונים שליקטה אורית קופל על בעליו המצטיין של עולים לברלין.
3. סיון גיידס הגיבה אתמול אצל חיים לוינסון, שהעלה גם הוא את הקטע איתה מישראל היום, כמוני.
חיים, אכן תוייגתי וזהותי הפייסבוקית נחשפה! לשאלתך, לסופרים הזולים יותר והזולים פחות, ניתן להגיע בתחבורה ציבורית מצוינת המדייקת ברוב הפעמים. השקיות בסופר גם ממש עמידות, מחזיקות את כל המוצרים מבלי להיקרע אפילו לאחר 5 שימושים!
עם זאת, זאת לא סיבה, עבורי, להגר למדינה אחרת. לבקר בה, לחיות כמה שנים בשביל החוויה או הקידום המקצועי, בהחלט. להגר, ממש לא.
קשה להיות זר בכל מקום, גם בישראל, אבל צריך לבחור מקום אחד בו רוצים להשתקע, ולהשקיע את כל האנרגיה בהטמעה מלאה לדורי דורות. כמובן ש"דור המדבר" יסבול הכי הרבה, אך הצאצאים יהנו בהדרגה מההטבות.
כל מה שאני אומרת זה שבאם בחרתם להגר- עשו זאת בדעה מושכלת המבוססת על כלל הנתונים, ולא רק יוקר מחיה או תסכול תקופתי כזה או אחר..
4. לא תאמינו מי עוד גרה בברלין: שלומית משלומית בונה סוכה. נעמי שמר, שהייתה חברה של הוריה, וקראה לשיר על שמה, מתהפכת.
שלומית להבי, 49, עוסקת באמנות, וחיה בין ברלין לניו יורק, ועדי גולד ראיין אותה (שער ידיעות).
להבי שיחקה בילדותה בסדרה דלת הקסמים, חוויה שהיא לא זוכרת בחיבה, ומתברר גם שמימיה לא בנתה ממש סוכה.
משומה, עניין השיר נכתב פה ב"טריוויה לא מעניינת".
העיתונאית חני קים כתבה עליה בפייסבוק לפני שנתיים:
אני מכירה את שלומית מ"שלומית בנתה סוכה" של נעמי שמר. היא חברה טובה של אח שלי, ונפגשתי איתה כמה פעמים בניו-יורק. אשה מבריקה. היא עזבה את ישראל לפני הרבה מאוד שנים, גרה בשכונת מהגרים בברוקלין, עם תמהיל נפיץ של פולנים ושחורים. היא מגיעה לביקורים בישראל, פה ושם, וחוזרת לאותה דירה מושכרת, ליד המכולת של התימני, שבהתחלה קיבל את פניה בחשדנות, עד שהיא ביקשה ממנו קפה שחור כמו שהיא אוהבת, וקיבלה יחד עם הקפה גם פיתות טריות מאיזו מאפיה שהוא מכיר.
שלומית סיפרה לי שאת הרגעים הכי "ישראליים" שלה בברוקלין היא בילתה עם אותו בעל מכולת תימני מוסלמי. איך העיניים של שניהם ברקו כשנקשו בכוסות הקפה השחור, נגסו בפיתה והחליפו חוויות על עוד מסעדה טורקית או סורית, שווארמיה ופלאפליה שמצאו בניו יורק. היא סיפרה לו על פרויקט האינטרנטי שלה על המלחין היהודי מנדלסון, והוא זה שסיפר לה ששירת הנשים הראשונה בעולם, "צאנה וראנה", נולדה שם, בתימן הרחוקה, על ידי נשים יהודיות.
שלומית בנתה את סוכתה, מזמן מזמן, בגולה. היא שולחת לכולכם ד"ש משם וברכת חג סוכות שמח.
5. כיפאק לעמוס בידרמן (הארץ) על הקריקטורה הברלינאית המצוינת.
יש עורכים בבית?
1. מתוך עמוד הפייסבוק המאוד פופולרי שלי, מכסחי הקלישאות:
"הוא אהב את החיים" (או היא): קלישאת הספדים ירודה במיוחד החביבה על עיתונאים. מתייחסת בעיקר לבני ובנות 18-22 שיוצאים לטיולים לפני או אחרי צבא. מילא שהמשפחה החווה אובדן אומרת זאת, לא מתלוננת על כך במיל, אבל אין שום סיבה לחזור ולצטט זאת לגבי כל אחד ואחד שהלכו לעולמם בטרם עת. זה מרוקן את המשמעות מהמשפט, כן? זו הזוועה בקלישאות. לא זו אף זו, יש המרחיקים לכת ומעלים את הקלישאה לכותרת. ועל כך העונש הוא שבוע ימים בצינוק.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
1. אדוארד סנודן נותן לכם טיפים לשמירה על פרטיותכם ברשת.
2. היטלר היה מכור לסמים. נו, איך לא?
הלכה לעולמה
העיתונאית ניצה רימון. כתבה במעריב לנוער, על המשמר, מקומון השרון וידיעות.
(ידיעות)
לפני פיזור
כשאני חוזרת הביתה ממסעותיי מסביב לעולם או בארץ, אני מודיעה לאמא שלי שחזרתי. ומה תגובתה? "העיקר שאת בבית", שהרי כל מקום מחוץ לבית מסוכן הוא מאוד. זוהי מורשת הקרב של העדה.
אז אשתמש בשירותיה הטובים:
בחג רבים מכם נעלמו, אבל אתמול, תודה לאל, חזרתם. איך היה? מה חשוב. העיקר שאתם בבית.
ולווט אנדרגראונד 
באמת, דבורית? ״ברוטר אספו את כל הנתונים״? אולי הם פשוט העתיקו את הפוסט שלי?… מה עם לתת קישור למקור האמיתי?
אהבתיאהבתי
למה את מעוותת את מה שכתבתי וחותכת את המשפט?
הרי כתבתי במפורש:
ניסיתי אתמול לקשר אליך ולא הצלחתי.
אולי שינית את ההגדרות כי עכשיו אני רואה שאפשר לקשר.
אהבתיאהבתי
אילו הגדרות שלי יכולות למנוע ממך לשים קישור לפוסט המקורי? מה גם שהלינק לפוסט המקורי חיכה לך בסוף ההעתק אליו קישרת ברוטר, לנוחיותך.
זה בסדר גם להודות בטעות. אין צורך לתקוף.
אהבתיאהבתי
בכל מקרה, תודה על התיקון. אשמח אם יתוקן גם בפרסום במאקו.
אהבתיאהבתי
תתפלאי.
איזה סיבה יש לי לקשר לרוטר ולא אליך?
הסיבה לתגובה הראשונה שלי ברורה.
אין לי צורך לחזור עליה.
אהבתיאהבתי
שכל אחד יקח את זה למקום שלו.
אהבתיאהבתי
סופית, סמים זה רע.
אהבתיאהבתי
סופית, היטלר זה רע
אהבתיאהבתי
סופית, התמכרויות זה רע
אהבתיאהבתי
סופית היטלר מת. עכשיו זמן הדאעש.
אהבתיאהבתי
היטלר היה צמחוני, ולווט מכורה לסמים.
אהבתיאהבתי
אתה מגן על הפרנסה שלך (שמסתמכת על ההתמכרות של ולווט) וזה גורם לי לחשוד שבעצם ולווט באמת מכורה.
אהבתיאהבתי
ולווט אומרת שסמים זה מילקי.
אהבתיאהבתי
😯
אהבתיאהבתי
😯
אהבתיאהבתי
get a room
אהבתיאהבתי
התקשורת אכן באופן מסורתי מייצרת חדשות, אך זה מעולם לא היה תפקידה.
אהבתיאהבתי
משהו חביב על ענייני ברלין
מיומנו של ליקוקניק מוסמך:
“מחראת ברלין מתרחבת. צואה של אנשים צואים.
נפשות. ספק יהודיות. אפילו לא תועות. הן מכוונות אל הרוע. אל התחתית. אל השפל.
עופו מכאן. אל תשובו. רק אל תחפשו אותנו כשתבוא שוב מאכלת השוחט. לא תמצאו אותנו. נהיה שקופים לגמרי. .."
את הטכסט המלא עם פרשנות קצת מבולבלת תוכלו למצור כאן במרחק לחיצה אחת קטנה
אהבתיאהבתי
הטוקבקיסט "נפיל" בNRG:
אהבתיאהבתי
ותראו את השפה המתיימרת להיות גבוהה יחד עם גידופי פה וכל מיני שמוץ, דס איז א שווינאריין.
שלא לדבר על הדקדוק והתחביר העלובים.
לאיש הזה אין קולטורה, אין נימוס.
זה היה הר דירקטור גנרל של החינוך בגוברנמנט של יזראל? דס איז מביך.
בקיצור, א גרוייסע שווינאריין.
אצלנו בברלין ד"ר כזה מגיש פרנקפורטר בלחמניה, עם זאוור קראוט וצוויבל.
אהבתיאהבתי
גרוייסע זה יידיש
אהבתיאהבתי
יהודים פולניים שחיו בגרמניה תמיד שילבו גרמנית ואידיש.
רצון ליחסנות ברלינאית יחד עם קורטוב של שטייטל.
אפשר להוציא את ברל מכתריאלבקה, אבל אי אפשר להוציא את כתריאלבקה מברל.
אהבתיאהבתי
זו העיתונות החדשה, את צריכה להסתגל, זה מה שעושים היום.
אה ומשכורות נמוכות, חוסר בפירגון/קרדיט/פולו-אפ, היעדר הבנה בתחום הסיקור, ירידה בגיל הדרג הניהולי, חוסר בחדשנות, היעדר מודל כלכלי ועוד ועוד.
אהבתיאהבתי
גילוי הדעת של המדענים לא יוצא נגד הרשעתו של האב, אלא נגד השימוש המשפטי בזכרונות מודחקים כתופעה שלכאורה יש לה ביסוס מדעי. ההבדל כאן מאוד משמעותי.
אהבתיאהבתי
ייתכן שאתה לא מרוצה מגילוי הדעת, אבל נכתב בו במפורש:
אז אתה מוזמן לתקן את החותמים, אבל לא את השליחים.
אהבתיאהבתי
הכותרות האדומות מרהיבות!
אהבתיאהבתי
פספסת בחודש
וידוי קטן ולאחריו סיפור,
כשאני שומע ישראלים בחו"ל אני מתרחק מהם.
אתמול ישבתי בבית קפה אופנתי בפרברי עיר הרוחות ונהנתי מעיתונות סוף השבוע שמחולקים בחינם.
לידי התיישבו זוג ישראלים שנחתו לא מזמן, וזו שיחתם:
בחור: מעניין שלא בדקו אותנו בשדה תעופה
בחורה: אני חושבת שבודקים רק שחורים (השחורים נאמר בהדגשה)
בחור: מעניין מה יעשו בישראל?
בחורה: בישראל ייבדקו את כולם, כל מי שהצבע שלו לא לבן
בחור: אבל זה בגלל שבישראל גזענים
אני: מזל שאת השטויות שלכם אתם אומרים בעברית
אהבתיאהבתי
כנראה שיש לך שמיעה מעולה ממרחקים.
אהבתיאהבתי
FYI
עיר הרוחות = שיקגו
אהבתיאהבתי
אי ודאות זה מצב בעייתי, מעיק.
מיד לאחר צוק איתן היה חוסר וודאות מסוים שפגע באיתנות הציבור (וזאת מיד לאחר שעתנו היפה ביותר).
טוב שבימים האחרונים, בעקבות פעילות נמרצת של לשכת רוה"מ וגופים ממשלתיים רבי חסד אחרים, כמו גם תחקירים אמיצים, מצאה התקשורת (במיוחד ישראל היום), את ידיה ורגליה, התמונה התבהרה וכעת ברור מי ניצבים משני צידי המתרס, מי הרעים ומי הטובים.
להלן הממצאים (לא לפי סדר חשיבות ו/או מידת הרוע או הטוב):
רעים – אבולה, שלום עכשיו, אבו מאזן, שוודים, דובר הבית הלבן נטול הערכים, דעאש, בג"צ, שלום עכשיו, השמאל הרדיקלי, המסתננים, השמאל הרגיל (דהיינו, הלא רדיקלי), חמאס, ארדואן, ישראלים שגרים בברלין, ערביי ארץ ישראל התומכים בדעאש, ערביי ארץ ישראל הרגילים (דהיינו, לא תומכים בדעאש), הארץ (לא כולל אריה אלדד ומישה ארנס), אנשי נחל עוז, דפני ליף, ישראלים שמתרעמים על מחיר המילקי, גילה אלמגור, אורלי ויינרמן, מוחמד ומורל, הירוקים, הפמיניסטיות, אנשים שמסתייגים מהשימוש בתואר "נאצי" כשהוא מופנה כלפי אויבי ישראל (לעיתים בא בצירוף מילים נוספות כמו "נאו", "יודו", "פלשתינו") ומפלגת הלייבור (רק החלק התומך בהקמת מדינה פלשתינאית).
טובים – ביבי, שרה, ישראלים שנשארים בארץ (דהיינו, לא גרים בברלין), ממשלת גרמניה (בגלל התנין, לא בגלל התנאים בברלין), שלדון, בני גנץ, המתנחלים באיו"ש, ישראלים שאוכלים מילקי כאילו אין מחר (דהיינו, בלי להסתכל על המחיר), המתנחלים שפונו מעזה (אלה שאנשי נחל עוז רקדו להם על הדם), אבנר, יאיר, אייל גולן, עמותת אלעד, העובדים השכירים של עמותת אלעד (אלה שגרים בבתים בסילואן תמורת 500 ש"ח ליום), המאבטח בפתח עיר דוד (זה עם חולצת להבה), בן דרור ימיני, אנשים שמעוותים מילים כמו "השמאל" או שמות כמו "גדעון לוי" או "עמירה וייס" ובכך תורמים ליכולת העמידה הציונית ולמאבק בטרור.
אהבתיאהבתי
זה שאני לא מופיעה ברשימה שלך מדיר שינה מעיני (הכוונה לשלאפשטונדה).
שוין אני אשב לי לבד בחושך ואתהה מדוע לא הגרתי כל חיי מהארץ.
אהבתיאהבתי
טוב מאוד, סמל
אהבתיאהבתי
שכחת שהם מזכירים כל מילה שניה את הקרן החדשה ואת הנאורים
אהבתיאהבתי
יש כאן תופעה מעניינית. אני אמנם טר"ש לשעבר אבל יודע כמה דברים.
אני מוכן להתערב שכל מי שנתנו אדומים לסמל כלולים ברשימת הטובים וכל מי שנתנו ירוקים הם חלק מהרעים.
זה נקרא מלכוד ביבי. זו תופעה פוליטית מיוחדת לישראל – כמה שאתה יותר לוחמני ומנסה ליצור מרחק מהגויים בכלל ופלשתינאים בפרט, ככל שאתה מאמין יותר בעליונות היהודית ובבוא המשיח, ככל שאתה סולד מכל ביקורת ובדל דעה נוגדת ונזהר כמו אש מפלורליזם ומגוון, אתה בעצם מקדם במו מעשייך וחוסר מעשייך את המדינה הדו לאומית בה ישתכשכו עבדאללה וכץ באותו אמבט חמים.
אהבתיאהבתי
אני נתתי לך אדום כי לא ציינת שבעלת הבית היא בטובים
לדוגמא…
אהבתיאהבתי
לסרג'נט פלפל.
עמירה וייס.
אהבתיאהבתי
אחת מהבעיות המרכזיות של מהדורות החדשות בשנים האחרונות, ככל שזה מפתיע לכאורה, הוא עודף זמן שידור. במקום לדווח בעיקר על חדשות היום, מהדורות החדשות הפכו להיות מפלצת של כותרות היום, מגזין יומי, כתבות צרכנות וחדשות הספורט והתרבות וכל מה שאפשר להעלות על הדעת, כולל דיווח ישיר של שליחנו המיוחד לברלין. השורה התחתונה של כל זה הוא שתפריט החדשות שלנו הוא למעשה סלט היום – מאוד צבעוני ומגוון אבל רחוק מלהשביע. פייסבוק במיוחד הפך להיות ספק חדשות מוביל בהיותו חומר תפיחה מצויין. הרבה מאומה על שום דבר כשהמהומה והשימוש בה, כמו בידיעות אחרונות, היא מקדם מכירות מצויין ומחזיקה את הצופה ער לכל אורך המהדורה. ככה זה שהסגנון משתלט על התוכן . מסתבר בניגוד לציפייה הרווחת שחדשות של שעה בערוץ ממסחרי לא בהכרח מעמיקות יותר, פשוט יש יותר פנאי להתעסק בשטויות.
אהבתיאהבתי
אבולה זה דאעש. וגם מילקי.
אהבתיאהבתי
מפליא שהברלינאים לא הצביעו עדיין על התרופה הבדוקה לאבולה הלא היא המדינה הפלסטינית.
אהבתיאהבתי
אתה רואה? שאתה רוצה אתה יכול!
אהבתיאהבתי
כש…כשאתה…כשאתה רוצה…..
אהבתיאהבתי
זהו. הפכתי רשמית לאושיית רשת. יש לי סטוקר
אהבתיאהבתי
עוד לא!
אתה בהרצה!
אהבתיאהבתי
מה נפלת על חז"ננו, הרף, אנו מחבבים את ההומור הגרמני העממיקו שלו.
אהבתיאהבתי
שמתם לב שיועז הנדל מקשקש בלי סוף ובדרך כלל לא אומר שום דבר? המון המון מלים בלי עמדה נחרצת בשום נושא מלבד קידום אישי. מוזר הדבר הזה.
אהבתיאהבתי
יש איזה נודניק אחד שמטריד את חז״ן וטוען שהוא ״לא קשור״ ולא רלונטי לבלוג תקשורת ואקטואליה. חז״ן הוא אחד המגיבים המרתקים והשנונים בבלוג. בבקשה שירפה ממנו ויפנה את המרץ בחינוכו של לחם. רק לראות אותו מופיע תמיד בראש (את התגובות הוא כנראה מכין מראש בלי קשר לפוסט הפותח) עושה למגיבים האחרים חררה.
אהבתיאהבתי
צודק הנה אתמול בזכות חז"ן ובזכותו
בלבד עלה נושא פטרסון והגדודים
העבריים בבלוג זה. חז"ן בוקר על
סטיה אידיאולוגית חמורה. אבל
בלוג זה הקדים עיתונים יומיים
("הארץ" ו"ישראל היום") בהעלאת
הנושא בעשר שעות לפחות.
אהבתיאהבתי
באמת, הגיע הזמן לסקריר 'מי הכי טרחן ומלא בעצמו': יועז הנדל, דרור אידר או אורי משגב. דור העתיד של הפובליציסטיקה.
אהבתיאהבתי