הכותרות
1. ארגוני שמאל וימין ניסו להגיע למסמך הבנות בסוגיית הפליטים, מהגרים, מחפשי עבודה.
בסוף נולד מסמך, אך גם מחבריו טוענים שהנוסח הסופי "טומן בין שורותיו חילוקי דעות רבים".
2. הפרלמנט הבריטי אישר את הצעת מפלגת הלייבור, מובילת האופוזיציה, להכיר במדינה פלסטינית במסגרת הצבעה שלא תחייב את ראש הממשלה דיוויד קמרון וממשלתו השמרנית.
מה, קרבות הבלימה של שר החוץ הישראלי לא מועילים?
אופס, בעוד אני מסתלבטת, אני רואה שבוז'י אמר בעצם את הדברים. זה מה שמדהים במדינה הזאת על שלל פוליטיקאיה: כל סאטירה שתנסי לעשות, מיד תבוא המציאות, תקפץ מעל המשוכה ותוכיח לך שהמציאות, כרגיל, עולה על כל דמיון והתבדחות.
3. קטע משעשע ביותר: גם ידיעות וגם ישר"ה, תאומי המריבה, כזכור, מביאים בשעריהם את הקרע בין שר הפנים יצחק אהרונוביץ' לבין המפכ"ל יוחנן דנינו, בעניין מינוי מפכ"ל שלא מקרב בכירי המשטרה.
בידיעות זו כותרת ראשית, וכל כפולת 2-3 עוסקת בכך. וזה למה? בגלל הראיון שנתן דנינו לנחום ברנע בשישי האחרון. רוצה לומר, זהו סיפור של ידיעות, ולכן הוא ראוי למלוא הכבוד.
בישר"ה גם חשבו, כנראה, שמדובר בסיפור ראוי, אולי בגלל החיבה הבסיסית לדנינו, שהתראיין רבות לעיתון, וגם בגלל סיבה סודית שתקראו עליה בהמשך, אז זוהי כותרת גג בשער, אלא שהידיעה מופיעה רק בע' 7.
וזה לא הכל: הראיון בידיעות כלל לא מוזכר בה. חלילה. צ'ילבות או לא? יש רק ציטוט של אהרונוביץ', שייתכן שלא נוכש כהלכה, בו מוזכרת המילה "עיתון". נכון שלא כתוב איזה עיתון, ובכ"ז.
ידיעות, השושבין, לגמרי דוהר על הסיפור בכל הכוח. בשער מוזכר הראיון של ברנע, והסיפור מוטמע כאמור בעמודים הפותחים של העיתון, ויש גם טור דעה של ניצב בדימוס אריה עמית, שמצדד בדנינו.
יכול היה ידיעות להביא כדרכו בעד ונגד, שהרי זו אחת ההתמחויות שלו, אבל נמנע מכך.
עדכון ותיקון, 15.10, 9:38: הבעד והנגד מופיע בטורים הפותחים ב-24 שעות. יקיר אלקריב ונחמה דואק.
בהארץ, שגם שם מוזכר העימות בהרחבה יחסית, ובשתי ידיעות שונות, יש בהחלט קרדיט לידיעות על הראיון. הארץ גם הביא תקציר של הראיון כבר ביום שישי, כפי שסיפרתי לכם.
יניב קובוביץ שם את הדברים בפרופורציות: הכל משחקי אגו וכבוד. אוף, כמה מבאס.
גם במעריב קטטת השר והמפכ"ל מככבת בשער. אמיר זוהר לא מזכיר גם הוא את ידיעות, אבל מצדד בדנינו, תוך שהוא מדווח באגביות שמתנהל רומן בין דנינו לרה"מ "באישור הגברת". והנה, זו הסיבה הסודית אליה התכוונתי, בהתייחסי לכותרת הגג בנושא בישר"ה.
עימות נוסף נרשם בידיעות והתקדם עד לחדשות 2: יו"ר ש"ס אריה דרעי VS עדינה בר שלום, בתו של הרב עובדיה, הטוענת שדרעי לא היה 13 שנה בבית הרב, ואשר על כן היא יוצאת נגד דבריו בראיון הסו"ש לידיעות, בו אמר שאם הייתה משתפת את אביה בתוכניותיה הפוליטיות הייתה מודרת מביתו.
היה יכול להיות נחמד אם הייתה רומסת את הדרעי והופכת למנהיגת ש"ס.
4. אבולה: מעניין שידיעות ממשיך לשמור על פרופורציות או, שמא תגידו מתעלם, ומתייחס לאבולה רק בע' 7. גם היום חוזרים פה על ההצהרה שהסבירות שהאבולה תגיע לישראל – נמוכה. בהארץ חברו היום למעריב ולישר"ה של אתמול, וזוהי הכותרת הראשית, מן הסתם בגלל הכרזת ארגון הבריאות העולמי: "מצב החירום הבריאותי החמור בעת המודרנית".
5. נסו לצאת מהסיפור הזה עם מספר ביד: כמה אנשים ירדו מישראל בשנה שנתיים האחרונות, ולא תצאו מזה, אני מזהירה אתכם. כל אחד ממשש את הפיל מהכיוון שלו, ואי אפשר לקבל נתונים סופיים ומוחלטים. גם לא מפרופסורים מלומדים שלא קוראים את הבלוג הזה ולא יודעים שכבר דנו בסוגייה: כמה ישראלים חיים בברלין. קצת פחות מ-10,000. אוקיי? בסוף כותרת הביניים.
יש עורכים בבית?
1. אני לא יודעת מי תרגם (ומי ערך) את הכתבה מ-NYT של הרופאה, ד"ר שרי פינק, שהגיעה למרכז לטיפול באבולה בליבריה, אבל התוצאה גרועה.
למשל, נסו להבין את הקשר בין שני המשפטים האלו:
זמן קצר לאחר בואם, כחצי תריסר רופאים ואחיות נאספים ליד הלוחות הלבנים כדי לקבל את הדו"ח מעובדי משמרת הלילה. הילד בן ה–8 שמופיע בו חלש עד כדי כך, שאינו מצליח להרים בקבוק שמכיל ליטר תמיסה נגד התייבשות.
הילד שמופיע איפה? בדו"ח? אבל הם מסתכלים על הלוחות, הם לא עומדים ליד הילד, לא?
והנה המקור, המבהיר שמדובר בקיצור לא מוצלח.
משתכשכים בביצה
1. התקשורת מוטרדת: למה זומן ניר חפץ, לשעבר עורך מעריב, לחדשות 2 ביום ראשון בלילה, כדי לסנגר על רה"מ בנוגע לטענות באשר ליוקר המחיה? חפץ טוען כי הראיון היה ללא ידיעת נתניהו.
2. ואם כבר נתניהו, מבקר הטלוויזיה של ידיעות, עינב שיף, תוהה באשר להתרחשויות משונות ברשת שנהיית דומה ל- לא תאמינו:
–
3. למעריב יש גרסה דיגיטלית באתר שלו, אלא שאי אפשר לקרוא בה, העמודים מקפצים בתזזית, ובנוסף לא כל יום יש גרסה שכזו. תלוי בכיווני התנועה או מה, לא ברור. לא כל כך לעניין. כלומר כן, אם אתם מתעקשים ללכת בלי ולהרגיש עם, אז שיחקתם אותה. אבל אחרת, אי אפשר להבין את כוונתכם.
ועוד תעלומה באשר לאתר מעריב: חלק מהכתבות עולות, חלק עולות ונעלמות אחרי זמן קצר. בהתחלה חשבתי שמדובר בכתבה פה, כתבה שם, שעוררה את חמת הבעלבתים, אבל עכשיו נראה לי שזה סוג של מדיניות, לא לתפוס מקום, או לא יודעת מה. בכל מקרה, חיפוש באתר מעריב לא עובד לחלוטין, וחיפושי רשת עלולים להוציאכם מדעתכם. אוקיי, אני את שלי אמרתי, עכשיו תעשו עם זה מה שאתם רוצים.
פרסומות
1. האין הפרסומת הזו הדוחה מכל הפרסומות של העת החדשה? אוקיי, של החודש האחרון?
כמה פיגור, עילגות ודוחי במשפט אחד? ולמה היא רודפת אותי לכל מקום שאני הולכת אליו? יאק יאק יאק.
מה עם איגוד אזרחים נגד פרסומות משבשות מחשבה, טורדניות ומגעילות? אין ארגון כזה עדיין? אז יאללה, אני מכריזה עליו: אזרחים קוראי עברית שלא יכולים לשאת את ההבלים של הקופירייטרים.
תוכנה לחסימת פרסומות לא פוטרת את האחראים מהזוועות האלו.
2. מודעה תמוהה בהארץ היום: נתן זך מברך את אורי אבנרי, כאילו אין ווטסאפ בעולם.
אבל על מה הוא מברך אותו? זתומרת, הוא קיבל פרס לפני שנה באילת, מה חדש?
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
1. לואי סי קיי פותח פה על דאעש במבחר קללות איכותיות.
אגב, יש לו כמעט ארבעה מיליון עוקבים, והוא עוקב אחר שלושה בלבד.
ודאי תרצו לדעת מי הם, אז הנה, אחר תחקיר מעמיק: מוחמד עלי, פמלה אדלון וקולין קווין.
2. שרה סילברמןסטיין עוברת ניתוח לשינוי מין, שמטרתו שוויון בשכר בין גברים לנשים. מעולה.
לפני פיזור
מה תעדיפו: כותרת ביניים עם קו תחתון, בלי קו תחתון, הוא בכלל לא אדומה, אלא תכלת בצבע כותרת הפוסט כמו שהיה עד אתמול (ואז אנשים טענו שהפוסט הופך לגוש שאי אפשר למצוא בו ידיים ורגליים, שלא לומר שיניים).
[poll id="149"]
לפני פיזור
עוד שלושה ימים לחג, עוד חמישה ימים לחזל"ש.
התנועה ביפו קשה במיוחד לאורך כל שעות היום. מהבונקר אני שומעת מרחוק את קולות הצפצופים והפקקים ברחובות הצרים. עשו לעצמכם טובה, אל תתקרבו לאזור.
טיפ למי שעיתותיהם בידם: בואו בלילה.
ולווט אנדרגראונד 
פינגבאק: British Vote Should Concern Israel | Sutradhar's Market
ככה
א. להוריד את האדום (הרטרואי לטוש התיקונים וההערות הדיראוני).
ב. את התכול לשמור לקישורים בדסקטופ.
ג. שחור מובלט וזהו, זה בלוג תקשורת ולא הקלמר של אהרון.
אהבתיאהבתי
התמונה מתבהרת.
אהבתיאהבתי
כמה "תגובות" הן על הבלוג, וכמה על ה"תגובות".
יכול להיות שהבלוג מיותר?
אהבתיאהבתי
זה מה שקורה כשהתגובה הפותחת לא קשורה לפוסט היומי. זה בהכרח מסית את כל הדיון, אם יש כזה. בעלת הבלוג לא עושה דבר בנידון.
אהבתיאהבתי
נשמט אתמול בשגגה, מרשימת הטובים:
אנשים שדוחפים את דאעש בכל משפט, לא משנה באיזה נושא ותורמים בכך ליכולת העמידה הציונית, לחיזוק ההתיישבות ולמעמדה של ישראל בעולם.
אהבתיאהבתי
נשמט נוסף- סטודנטים נצחיים לגרמנית.
אהבתיאהבתי
אם קידום אמת פוליטית היה נגזרת
של ציניות, סרקזם, מרירות גועשת
התחכמויות של הניו-יוקר והחצנת
גחי גחי גחי במאה דרכי ביטוי היו
היום לשמאל הישראלי 120 חברי
כנסת.
אהבתיאהבתי
הנה דוגמה לאמת שכל כולם ש"בצד
הנכון" לא מסוגלים להעביר הלאה:
הח"כ צוצורצו מנבא אסון דימוגרפי
נורא למדינה הסקנדינווית זונגוסטאן אם
% הערבים מוסלמים שחורים, בחר
מה שתרצה, יעלה מ 2% ל 3% .
וצוצרוצו זה עושה כמיטב יכולתו להעלות
את % של אותם XXX תחת שלטון
ישראל מ30% ל 40% והלאה. לא
יהודי, אירופאי שרואה TV וקורא עיתון
זה נראה הגיוני? נורמלי? שאיזו
מדינה בעולם רוצה לספח מאות אלפי
ערבים מוסלמים? איך ייתכן שאין ולו
עשרה מ"הצד הנכון" שמסתובבים בארץ
ושאלים על אמת פוליטית זו מעל כל במה
אפשרית. שישאלו את לפיד, בנט,
ליבני. נתניהו, מי שלא יהיה, יום אחרי
יום שאלה זו ודומותיה
אהבתיאהבתי
אבל הנה הוכחה נומרית לטענתי
12 ירוקים ושישה אדומים
בטיעון שעליו אני מדבר. מה
לעשות, זה מה שיש.
אהבתיאהבתי
ביפו.
זריקת אבנים באיזור רח' נחל הבשור / רח' באר שבע על רכב של תהלוכת ספר תורה.
תיירת בודדה נשדדה באלימות ברחובות יפו העתיקה.
אהבתיאהבתי
הלכה ברטה אחת, באו שנים: לחם ופפר. ילכו לחם ופפר (הם ילכו. בסוף כולם הולכים) ויבואו ארבעה נודניקים אחרים.
בחיי, דאע"ש זה כאן.
אהבתיאהבתי
ברטה לא הלכה לשום מקום. היא שורצת פה עם מיליון שמות.
אהבתיאהבתי
בעקבות החלטת הפרלמנט האנגלי מאמש בדבר הכרה במדינה הפלשתינאית ולקראת שמחת תורה הבא עלינו לטובה ודאי נקרא מחר סיפור לחג – תקציר היחסים האינטימיים שבין אנגליה למשטר הנאצי (רמז, לורד האו האו, עוד רמז, אדוארד השמיני). קשה לחכות.
כמה טוב לנבור בעבר במקום לעסוק בבעיות ההווה. העבר חם, אנטישמי ומחבק, הכל היה ברור. היום הכל מסובך, אויב הופך לאוהב וחוזר חלילה. כולם ערמומיים ותחמנים.
ולווט, התקציב מאפשר העסקת עוזר מחקר לחייל הזקן? בתקופה הקרובה יגבר העומס ויהיו מדינות רבות שיש לחשוף את ידידותן עם המשטר הנאצי, או עם המופתי, או עם סיסרא.
אהבתיאהבתי
אווו, עוד לחם אחד
אהבתיאהבתי
"הארץ" רואה במיידי האבנים לעבר הרכבת הקלה בירושלים "צעירים פלסטינים", "קטינים" ש"מנפצים" את זגוגיות החלון. איכשהוא זה נשמע מעשה שובבי, די קליל, משובה של גיל הנעורים. בתור מי שגרה קרוב מאוד לתחנת הרכבת בגבעה הצרפתית , אני שולחת בפחד כל בוקר את בני (12) לתחנת הרכבת, כיוון שעליו להגיע לחטיבת ביניים בצידו השני של העיר. לא פעם הוא חוזה (בזמן ההמתנה לרכבת) במריבות בין נערים ערבים ויהודים. נסיעה שלו ברכבת הקלה לפיסגת זאב (לבקר חברים) הייתה עד לא מזמן מעשה רגיל ושיגרתי, אבל עכשיו בכלל לא ניתן להעלות על הדעת: יש לעבור דרך שועפאט, ומדובר בסכנת נפשות אמיתית. בפועל אנו חוזים בחלוקת העיר: הרכבת נעצרת בגבעה הצרפתית, מטרים ספורים מהכניסה לשועפאט, ולא ממשיכה ליעודה המקורי (נווה יעקב). מדובר בשכונות חלשות מבחינה סוציו אקונומית, והרכבת הקלה הייתה אמורה לחולל פלאים למענן. זה כבר לא קורה. http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.2457326
אהבתיאהבתי
חלוקת העיר?!?
לא יכול להיות ירושלמית, כנראה התבלבלת.
את הרי מתגוררת ברובע מספר שבע בעיר הקודש, הכולל את א-טור, עיסוויה, הגבעה הצרפתית ושמואל הנביא.
ואותם "צעירים פלסטינים מנפצים" הם ירושלמים כמוך. ילדים ירושלמים.
אומנם הם גרים במחנה פליטים, ואומנם הם בצד השני של הגדר, אבל הם עדיין ירושלמים, בני עירך.
אהבתיאהבתי
עקיבא, הם בהחלט בני עירי. אין לי שום רגש התנשאות עליהם, ושום רצון לחלוקת העיר. רוב הזמן היחס שלי לשכנים משועפאט הוא בעיקר עצב עמוק ורחמים כלפי הילדים הצעירים שם (אותם אני פוגשת מסתובבים בין פחי האשפה בשכונה, או מקבצים נדבות בצומת הגבעה הצרפתית. קורע לב). הנקודה שציינתי היא ידוי האבנים שהוא מעשה מסוכן, אלים וחמור מאין כמותו, הפגוע גם בתושבי שועאט הפוחדים כעת לסוע ברכבת (הרי האבן לא תבדיל בין דם לדם). אוזלת ידה של המשטרה ניכרת, והפיתרון הנוכחי (הפסקת פעולת הרכבת בין שועאפט לפסגת זאב ונווה יעקב – גם אם לא מודים בכך בגלוי) בוודאי איננו הנכון.
אהבתיאהבתי
תודה על התגובה, ירושלמית.
לא התכוונתי לזלזל בך כמובן או להמעיט בסכנת זריקת האבנים.
כיוונתי למדיניות הישראלית שמצד אחד מספחת את מחנה הפליטים שועפט, מכלילה אותו בשטח המוניציפלי של ירושלים ונותנת לתושביו תעודות כחולות, ומצד שני בונה גדר הפרדה בינו לבין ירושלים, מזניחה את המקום ואפילו לא מספקת לתושביו מספיק מים – והכל תחת הכותרת ירושלים שחוברה לה יחדיו.
אהבתיאהבתי
אין לך באמת על מה להתלונן, חשבת להצטרף אליהם אולי? הצרה מתחילה עם עם אנשים כמוך שמגלים אמפטיה ל״בני עירך״. את חושבת שהם בני עירך… הם ממש לא חושבים כך לכן הם זורקים עליך אבנים, כדי שתביני. עד שזה לא יופנם גם הבעיה הזו לא תוכל להיפתר.
אהבתיאהבתי
מה עם חיסולים? מזמן לא השתמשנו בכלי הזה.
אולי כדאי לשקול חיסולים במזרח ירושלים, באזורים אחרים זה עזר והועיל בכל ההיבטים.
אהבתיאהבתי
אתה צודק מאה אחוז אבי, אני מקבלת את הצעתך והולכת לזרוק על עצמי אבן.
אהבתיאהבתי
108 סתווים
אהבתיאהבתי
יוסל׳ה הנה ברטה
אהבתיאהבתי
ידיעות דווקא הכניסו בעד ונגד בעניין דנינו-אהרונוביץ׳ במוסף 24
אהבתיאהבתי
זהו, שלא הגעתי לשם:(
אהבתיאהבתי
נניח שאת פסיכולוגית, לא שמישהו יכול להוכיח שאת עובדת במקצוע, אבל נניח.אבל את רוצה הכרה לאומית שאת מומחית לפסיכולוגיה. מה עושים. מרימים טלפון להוא שמוריד הוראה להם והעניין מסודר.
אהבתיאהבתי
לא קשור כן קשור- גם שרון כידון .
אהבתיאהבתי
יוסל׳ה, הנה ברטה, אם התגעגעת
אהבתיאהבתי
האם בן כספית יצא לחופש, דבר שרבים מהצעירים שהוא יצא נגדם לא יכולים אפילו לחלום עליו? חג שמח וחופשה נעימה לך העיתונאי הכי אהוב עלי בעולם.
אהבתיאהבתי
תגידי, דבורית, למה את לא חוסמת את המגה נודניק הזה? בא לי לעשות לו מעשה דעאש
אהבתיאהבתי
אי אפשר להפסיק את ההצקות של המגיב הזה?
אהבתיאהבתי
זה לא היה מפריע אם זה לא היה תמיד בפתיחה בלי קשר לפוסט היומי. הוא יכול להתאפק ואז לשפוך
אהבתיאהבתי