הכותרות
♦ מאחר שאתמול רק הנחתי בפניכם את הכותרות ויצאתי להתהולל (לא, נו, באמת. ההפך הגמור), ואילו אתם התבקשתם לעשות את העבודה לבד (ולא עשיתם, העדפתם לשחק בלגו), אזכיר רק את הראשית של ידיעות, שקוממה עליה את עיתונאי הארץ והמארקר: תוכנית השלום של אביגדור ליברמן, שזכתה לכותרת ראשית שמנמנה ביותר. כראוי למוצא פיהם של מקורבי המו"ל ללא קשר לחשיבות העניין.
♦ גדעון לוי על אחמד חסונה, שנפגע בטעות מירי חיילי צה"ל. "חוקרים".
אולפן שישי
♦ רוני קיי יצאה לראיין את ליהיא לפיד, שחזרה לצלם בפרויקט נגד אלימות בו קוראות הנשים הכי חזקות בחברה הישראלית לנשים הכי חלשות בחברה הישראלית, הנשים המוכות, להגיד לא לאלימות. אני לא מבינה את ההיגיון העומד במרכז הרעיון, אבל נו, אני לא מבינה הכל. משפט אחד מעניין לכד את עיני ואוזניי: לפיד אומרת בתחילת הראיון שהיא הפסיקה לצלם משנולדו לה הילדים, ואף אחד לא רצה להעסיק צלמת על אופנוע עם ילדים. זה נשמע לי קצת מוזר, אני חייבת להודות, אבל אם זה נכון, אני ממש מזועזעת. באמת. בלי ציניות.
עוד אמירה מטרידה של לפיד: שלשר האוצר אין מאבטחים, כי הוא לא צריך. ככה הוא החליט. זה מטריד, כי מה יהיה אם יקרה משהו? את מי נאשים? אין פרוטוקול? אני מבינה שכל כוונתו של השר היא לחסוך לקופת המדינה, אבל אני, אם יורשה לי, לא רגועה. אוקיי?
בכל מקרה, לפיד חוזרת לצלם, וזה נחמד בעיני. במרכז הכתבה, כמובן, השרה נתניהו, המכחישה הכל. דינמיקה שאין לתאר מתרוננת בין השתיים, והשרה מכחישה כל מה שאומרים עליה. הנה גם הכתבה (הראיון עם השרה מתחיל בדקה 9, וגם המשפט הספציפי בצילומסך).
הארץ
♦ רגע, התחקיר על החירשים והבובות לא שודר אמש באולפן שישי? אז למה קוראים לזה תחקיר הארץ?
או להפך? למה קוראים לזה תחקיר אולפן שישי?
ואיך זה שבאותה שנייה שני הגופים מפרסמים את התחקיר?
ישר"ה/ שישבת
♦ בת 19 מספרת על מישהו שצילם אותה עת שכבה איתו, ללא ידיעתה.
קראתי בתמיהה, עד שהגעתי למשפט הזה ותמיהתי רק גברה:
…אחרי כמה חודשים התחלתי לצאת עם מישהו, שהכרתי בעבודה כמלצרית. הייתי בכיתה י"א, והוא היה צעיר ממני בכמה שנים. חשבתי שזאת מערכת יחסים בריאה, אבל היום, בראייה לאחור, אני חושבת שלא באמת רציתי לדבר איתו. איבדתי את האמון בגברים, לא יכולתי להיפתח כל כך למישהו אחר. אבל הייתי חייבת לנסות להמשיך בחיים…
כלומר, היית בת 16-17 ויצאת עם בן 12-13? לא הבנתי. וזו מערכת יחסים בריאה?
סיפור המוסר הזה מופיע לרגל היום ההתרמה השנתי לעל"ם, והגיע ממנו.
♦ רציתי לראות אם השופט בדימוס יצחק זמיר יישאל על חוק ישר"ה, ולא התבדיתי.
מה היה קורה אם היה מצדד בחוק? ולמה כל כך מעט מילים, לא שווה היה להכביר?
מה עמדתך בנוגע לחוק "ישראל היום"?"אני מתנגד לו. אני בעד מקסימום חופש ביטוי ומקסימום סובלנות. אני רוצה לחיות בחברה שבה יש מגוון של אנשים, מנהגים ודעות. לא צריכות לחול הגבלות על חופש הביטוי, ואם כן, אז במינימום ההכרחי. במסגרת חופש הביטוי, חופש העיתונות הוא מרכיב מרכזי מאוד וחשוב מאוד. לכן, ההתערבות הזאת של הכנסת בחופש העיתונות, אסור שתתרחש. זאת התערבות בחופש העיתונות שאינה במקומה. להערכתי, חוק כזה לא יעמוד במבחן בג"ץ".
ישר"ה VS ידיעות
♦ ישר"ה מסתלבט על ידיעות, ועל כך שלא לוקחים עיתוני חינם בשכונה של נוני מוזס. מירי עדן גויסה למשימה.
כבוד הרמטכ"ל
♦ תמונת היום שייכת לצלם הוותיק אלי דסה, שהצטלם עם גדי אייזנקוט ביום הגיוס.
המחשוף והצביעות
♦ התקשורת האמריקאית מתלהמת ומתמוגגת: הנשיא קלינטון נתפס עלק מתבונן במחשופה של אישה. יהודייה לא עלינו. או, איך בכיתוב התמונה בידיעות? "הנשיא נותר בשלו". אגב, כשכתוב בכיתוב התמונה "בדצמבר", באיזה דצמבר מדובר בדיוק? היום אנחנו ב-29 בנובמבר.
♦ ועוד שאלה: כשנשים ממחשפות את עצמן, מה המטרה? להתאוורר? כי חם להן? תסבירו. האם המטרה אינה להציג לראווה את נכסיהן? ואז מה, אסור להסתכל? הרי גם אני, כשממוחשפת כלשהי חולפת על פני, מסתכלת על מחשופה (בקנאה, ברור). אבל במסגרת מדיניות הגוף שלי ברשותי ואני אלבש מה שאני רוצה, אני חייבת להבין מה המטרה כשחושפים משהו.
7 ימים
♦ הבאתי את תמצית הראיון עם פרופ' שלמה משיח כפי שהובא באמצע השבוע בידיעות, ותהיתי אם אקבל הסבר בראיון לשינוי שעבר בהלך המחשבה שלו. אז לא. אין הסברים ממשיים בכתבה של שרית רוזנבלום. מה שכן, יש התייחסות לכך והכתבת מספרת שבעקבות הפרסום היו מי שכינו אותו "צבוע" ו"יורק לבאר שממנה שתה". ההסבר של משיח, 77, פשוט עד מקומם: "העולם השתנה והגיע הזמן שגם אני אחשוב אחרת". ההסבר לעיתוי הכתבה הוא פרסום של משרד הבריאות באשר לנתונים. אלא שהנתונים הללו ידועים כבר זמן רב. אין בהם למעשה חדש, למעט, אולי, כינוסם.
♦ צילום נפלא של גבריאל בהרליה לראיון עם איציק כהן. רעיון יפה, שונה, מעניין, יוצא דופן. פריים מושלם.
(נו, עוד שנייה תביאו לי את המקור מרולינג סטון. אני מתארת לעצמי).
ממון/ ידיעות
♦ כתבה משעשעת של שושנה חן על מכורי הקניות באינטרנט, כולל שאלון אמיתי. מאחר שבאמתחתי מכור אחד לפחות, אני יודעת שהשאלות בשאלון מדויקות: למשל, האם בסניף הדואר מכירים אותך בשם הפרטי, ואו האם הדוור מגיע אליך הביתה עם ההזמנות, כדי שלא תצטרך להטריח את עצמך.
אבל ברור שהסיפור החשוב הוא עוד דיווח על רונאל פישר. צח שפיצן ועופר פטרסבורג מביאים את סיפורו של העו"ד הנחקר רועי בר, שנחשד בשוחד ובמרמה.
משתכשכים בביצה
♦ אבי אלקלעי, עורך הקירשנדון, מצטרף לוואלה, אבל ימשיך לייעץ לתוכנית.
הערה לאלקלעי, שבא לפצח את הנוסחה ולגרום לאנשים לצפות בטלוויזיה באינטרנט. ראה, אני מתה לצפות בטלוויזיה באינטרנט, וזה מה שאני עושה, כי אני לא מחוברת לשום ספק תוכן טלוויזיוני כבר שנה וחצי, וגאה בכך עד מאוד. אלא מה, אופן השידור מוציא לי את החשק, ובגדול. בין אם אלו ההפסקות בערוץ 2 שמכריחות אותי לצפות בחדשות עבר עם המוזיקה הכמעט הכי מעצבנת בעולם התוכן האינטרנטי (המוזיקה הכי מעצבנת שייכת לכתבות בישר"ה, אם שכחתם), ובין אם אלו פרסומות בנענע10, שלא נותנות לי לצפות בשום כתבה (אני צופה למעשה רק בכתבות חדשותיות או מגזינחדשותיות)
♦ עוד מחדשות הביצה בחסות וואלה ב.
♦ מתברר שמבוקרים לא שוכחים מה כתבו עליהם. למשל, ליאור דיין נזכר מה כתב עליו מבקר מעריב, דורון ברוש, בענייני מחוברים ("קרצייה"), המוצב כמה עמודים אחריו, ומשיב לו כגמולו. מצחיק.
♦ אגב ברוש, אני חותמת על המשפט הראשון במדור הטלוויזיה שלו: "אם מישהו מבין מה זה חוק הלאום, שיקום". או אם למישהו אכפת, זה ההמשך. מה שנכון.
מח' הגהה
♦ לא שוהים! ולא, זו לא טעות הקלדה, כפי שאפשר לראות.
(וואלה, תודה לגדי).
יש עורכים בבית?
♦ מייג'ור טום שלשום:
לשיר קוראים "ירח" ולא ככתוב (ידיעות, שער אחורי).
לפני פיזור
♦ אני רואה שקוראינו היקרים לא ממש רוצים למשת"פ, וההצעות שקיבלתי, על מה לכתוב ולמה להתייחס היום קרובות לאפס המוחלט. מבאס. בכל פעם שמישהו אומר לי, כן, את יכולה לתת לקוראים לכתוב קצת, את יכולה להפקיד את הבלוג בידי מישהו ליום-יומיים, אני צוחקת צחוק מר.
אגב1, לפני כמה ימים ביקש מישהו להצטרף לבלוג בפורמט מסוים, שלא מתאים לו בשום צורה.
וזה, כך בלשונו, כדי שתוכלי ש"בעוד כמה שנים להפקיד את הבמה הזאת… לממשיכי דרכך…".
בחיים לא הוצעה לי פנסיה מוקדמת בכזה אופן קודם לכן. ההתייחסות היחידה שקיבלתי בנושא זה הייתה אחרי הופעתי בערוץ 10 במבצע צוק איתן, מבלוגר אחד, שסימס לי ש"עבר זמני".
אחחח, בני אדם.
אגב2 לזה שסימן באצבע אדומה את התגובה הנרגשת של אברהם שרון, בנאדם טוב לב שלא הזיק מימיו לאיש, שבחייו לא כתב מילה רעה על מישהו, אני מאחלת צרעת שתאכֵּל את האצבעות המסמנות שלו.
השערים של אתמול וכל הפרטים על הסרט שלי.
ולווט אנדרגראונד 
למה בלי?
אהבתיאהבתי
נראה לי ש"ברזילי"(או מטיל ברזל), הוא הרמט"כל הראשון מאז רבין ללא כנפי צניחה…
אהבתיאהבתי
אני רוצה לחשוב שסמוק המורה עשה זאת מהטלפון שלו, ופשוט פיספס.
אחרת, אני מצטרף לאיחול.
אהבתיאהבתי
צודק בהחלט, אדום מגעיל במקרה זה.
כנראה הסיבה היא שהוא הזדהה בעבר כקיבוצניק ולכן דינו אדום, כמי שחשוד בהשתייכות לשמאל הרדיקלי.
אהבתיאהבתי
5 כאלה.
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
אם המגיבים הם "העם" איפה הם כולם ?
אהבתיאהבתי
לא התעמקתי בכתבה על משיח… רק זכרתי (מחברות שלי) שהוא לקח בזמנו הון תועפות עבור טיפולים פרטיים…
כתבה באמת תמוהה – הרי הנתונים ידועים לא מהיום…
אהבתיאהבתי
למה תמוהה?
הוא מציע שינויים רבים, כמו הכנסת בדיקות חדשות וקביעת קריטריונים אחרים.
זה לא קשור לעובדה שבזמנו הוא הרוויח יפה מהסידור הקיים. זה סיפור אחר. כדאי להתייחס לגופן של הטענות והבנתי שבמשרד הבריאות זה נבדק. בכל זאת, הוא יודע משהו..
אהבתיאהבתי
אני בטוחה שהוא לא הראשון שהציע זאת למשרד הבריאות…
אהבתיאהבתי
איזנקוט עוד לא נולד שחז"ן חיזן…..
יש פה מי שיכול להסביר מה זה אייזנקוט במרוקאית?
בגרמנית אני יודע….
אהבתיאהבתי
חז"ננו, שום מילה על יקירנו אייזנקוט?
אהבתיאהבתי
הסלפי עם קלינטון מוכיח שמדובר בחרמן זקן.
בהחלט סקופ עיתונאי נדיר!
אהבתיאהבתי
מתנה לסרנה ולעוד כמה קפוצי ישבן.
אהבתיאהבתי
עמיר פלג שיש לו טור בידיעות והוא מחזיק מעצמו כנסיך הטוהר והצדק מפלט (ולא בפעם הראשונה או השניה או השלישית) כשהוא כותב בחמישי:
מה לעשות שהאמת בדיוק הפוכה. שלושת הקבוצות קיבלו את עונשי הרדיוס בעיקר בגלל השתוללות האוהדים.
אהבתיאהבתי
רוני קיי היא אישה ובמאית מעולהל כן היא יצאה לראיין את ליהיא לפד ולא כפי שכתבת 🙂
אהבתיאהבתי
אף אחד לא קורא לו ככה.
אומרים שהוא פרנואיד, שהוא מתנהג כמו שליט אפריקאי, שהוא היסטרי, קיצוני, מסית, רוקד על הדם.
זה לא השמות שלו, זה התכונות וההתנהגות שמייחסים לו.
מותר עדיין לבקר אותו, את ראש הממשלה, שכחת את זה אז תיזכר.
אתה לעומת זאת חוטף דיסלקציה שכשאתה צריך להגיד שם של מישהו שלא רוצה להחטיף לערבים באבי אביהם.
אהבתיאהבתי
את/ה שקרן/נית.
מי שקורא לו כך הוא הסרנה הקדוש שלכם. האיש האורגזמי.
תקרא/י שוב.
אהבתיאהבתי
חולנית מטורפת.
אהבתיאהבתי
הוא לא שלנו.
הוא אדם בזכות עצמו. בגיר. אני לא אחראי לו והוא לא לי.
הוא שלנו כמו שכהנא, איתמר בן גביר, עמי פופר, מיכאל בן ארי וברוך גולדשטיין שלך.
אתה לעומת זאת מלך המסלפים, באובססיביות.
אהבתיאהבתי
הופה…
עכשיו ההתנערות?
כמה נוח לקפוץ משלולית לשלולית ולהירטב מכולן.
אהבתיאהבתי
החבר'ה שלך מתחילים להשתולל. חוליגנים.
אהבתיאהבתי
לפני שאתה מזדעזע מפוסט של סרנה תגנה את רצח רבין, לא ראיתי שגינית.
מחנה פטריוטי עלאק, מזדעזע מפוסט ולא מרצח ראש ממשלה.
אהבתיאהבתי
חברים- מורן שריר הוא גבר, ודניאלי היא אשה.
אהבתיאהבתי
ב-95 נסעתי לכנסת בירושלים (והבאתי עימי לא מעט אנשים) להביע את ההזדעזעות האמיתית שלי מהרצח.
ממש אין צורך לכתוב שטויות כשלא יודעים.
גם אין שום זעזוע מהשטויות של סרינה. התרגלנו. אבל זה עושה טוב לעקוב אחרי האורגזמות שלו.
אהבתיאהבתי
לימנים יש אובססיה לשיבוש שמות של השפויים.
אהבתיאהבתי
זה נועד להביע בוז ולעג למי שיש לו דעה אחרת.
זה חלק מהסיפור הלא פתור הזה – מחנה הימין חרד לכל פגיעה בציפורן של יהודי בשני חריגים: חייל שנופל בשבי, שיש מיד לכסח לו את הצורה ושמאלני, שרצוי לקאוע אותו לגזרים, עדיף בעזה, בשילוב אונס אלים.
אהבתיאהבתי
שטויות כרגיל.
אהבתיאהבתי
ומי כותב ביבי בכל כך הרבה אותיות?
הפרנואיד המגוחך.
שליט אפריקני.
החלאה הזה.
וכו'.
למדנו מהאדמו"ר.
אהבתיאהבתי
אז סלבי קשת, למשל, שכבר עשרות שנים נוהגת לשבש בכוונה את שמות אלו שהיא לא אוהבת (ויש המון אנשים כאלו), היא בעצם ימנית?
כל יום לומדים משהו חדש.
אהבתיאהבתי
האורגזמה המתמשכת של יגל סרינה.
אהבתיאהבתי
קשה לך לאיית את שמו בגלל לקות למידה או בגלל השקפתך הפוליטית, במקרה הראשון אני מבינה, זה קורה במקרה השני, אתה מגוחך. זה המילה הכי עדינה שהצלחתי למצוא.
אהבתיאהבתי
שום דבר לא יגרום לי לצפות בתוכנית של ליהי לפיד.
ואני מקווה שהטפשות שלו לא תתגלה דרך זה שהוא לא רוצה שמירה.
אהבתיאהבתי
הראשון שפרסם את התמונות והסיפור הוא אחד השכנים שכותב ברוטר.
אגב, כבר יצא לי לראות איך החבר'ה של נוני משקיעים ביצירת רושם (מזוייף) של ביקוש לחינמון של מוזס. פשוט מניחים כמות מאוד קטנה.
אהבתיאהבתי
את מספיקה גם לקיים מארבים לידיעות וגם לשרוץ כאן. אשת חיל.
אהבתיאהבתי
אם היית קוראת את הידיעה היית רואה שיש קרדיט לרוטר כבר במשפט הראשון, גם בעיתון המודפס וגם באתר.
אהבתיאהבתי
את לא ציינת זאת.
אהבתיאהבתי
לדעתי ארצי היה בן 65 לפני שנה,
תקנו אותי.
אהבתיאהבתי
הוא היה.
אבל הוא מחשב את קיצו לאחור.
אהבתיאהבתי
מתוך אלוהי: כי כלום לא מושלם
נהייתי קצת בודד בעולם
תלוי על סולם
חולם וחרמן
קלינטון בגיל 68, ועדיין…..
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
מה היה בדיוק היה "חשוד" בעיני השוטרת במכונית?
אם זה היו גבר ואישה, היא הייתה מטרידה אותם?
כל הסיפור נראה מה זה מוזר.
אהבתיאהבתי
ידעתי שאי שם קיים גבר שמסתכל על מחשופי נשים. עכשיו כשמצאנו אותו אני רגוע.
הכתבה של לפיד היתה אחת המגוחכות. לאורך כל הכתבה ישבתי ומלמלתי "אבל מה הקשר…" למלמול הצטרף גירוד בראש כשהוד מלכותה התחילה לדבר. מה בין הכתבה ל"לא לאלימות" אלוהים יודעת. הרושם שלי היה שהיא חיפשה נשים מפורסמות ולא בהכרח חזקות.
אהבתיאהבתי
"מסתכל על מחשופי נשים. עכשיו כשמצאנו אותו אני רגוע"..
זה היה בדצמבר יא… היום זה לא היה קורה!
אהבתיאהבתי
תמונות ישראליות משנת 1938.
אזהרת צפייה, ממכר.
מתחת לכל תמונה הסברים.
אהבתיאהבתי
אכן ממכר 🙂
תודה
אהבתיאהבתי
ממכר?
אהבתיאהבתי
אולי, אבל לא עונה לקריטריון השקעה כספית 🙂
[אלא אם לשלם באופן קבוע וחודשי עבור קריאה בוולווט נחשב]
אבל הכתבה מרתקת.
תודה
אהבתיאהבתי
לא יכולת שלא לשים לב שהיה רוב ערבי בתמונות. איפה היהודים? איפה אלקין וליברמן?
אהבתיאהבתי
אידיוט.
1938.
אהבתיאהבתי
אידיוט מי שעשה אותך
אהבתיאהבתי
אידיוט.
מ.ש.ל.
אהבתיאהבתי
זה 1938 אלקין וליברמן כנראה טרם
נולדו. אשר לרוב הערבי? בשלבים
מתקדמים להיות מיעוט. השטויות
שהמנהיגים שלהם עשו בייחוד
הרציחות ההדדיות וההתחברות
לאיטליה וגרמניה תרמו לריסוק
החברה הערבית הפלשתינאית
ולהגברת ההתערבות של ארצות
ערב. חלק מהמנהיגים הכושלים
שלהם אז, קאוקג'י וחאסן סלמה
בין היתר,המשיכו במלחמת השחרור.
חולשת הפלסטינאים אז נבעה גם
ממפלתם במרד שהביא את הצלם
לארץ. היהודים לא כמו היום, דברו
על שלום ואחוות עמים ועסקו ביסודיות
בניין כוח צבאי לקראת מה שהיה ברור
שיבוא וגם פגעו במי שצריך לפגוע
ביוני 1938 נתלה שלמה
בן יוסף. יש בגוגל
אהבתיאהבתי
@עובר אורח- 1. ליברמן ואלקין שם גנרי. היית צריך להבין שלא כוון אליהם פיזית.2 . התמונות מוכיחות שהיו כאן חיים ערביים שוקקים לפני שהוכנסו לגטאות כשהוריהם של האלקינים עדיין שיחקו בשלג הרוסי . עזוב קאוקג'י, לנו יש נתניהו.
אהבתיאהבתי
כמו לראות גברת בת שמונים כשאתה זוכר איך
הייתה בת 17. הערה הצילום האחרון לא נראה
לי כאסירים ולו רק משום שכל הלא מקומיים
הנם חילים ואסירים לוו ע"י שוטרים. יכול להיות
שאלו כפריים ש"נודבו" לפנות מחסום תופעה
מוכרת בעת ההיא. זה לפני בג"צ ובצלם וגם
לתלינים בעכו ובירושלים עוד הייתה
עבודה. צריך לזכור שכל זה בעת דיכוי המרד
הערבי ב 1938 שלא היה סיפור פשוט בכלל.
ביוני 38 וינגייט הקים את פלוגות הלילה.
אהבתיאהבתי
יש ביוטיוב אוסף גדול ומעניין של סרטים, שהעלה יעקב גרוס ( ויש גם באתר שלו). יש שם תיעוד של הרבה אירועים היסטוריים מעניינים מתחילת המאה.
מי שצופה בנופים ובאנשים בחלק מן הסרטים, מבין למה התרשמו מבקרים ולמה חשבו רבים שמדובר על ארץ דיי ריקה ובעיקר מוזנחת.
אני חושב שזה תלוי במה שבחרו הצלמים לצלם. אם מסתכלים על המפה של 'זוכרות' מקבלים רושם כאילו הייתה התיישבות ערבית צפופה, של תושבים שנמצאים כאן מימי התנ"ך..חושבים שנקודת יישוב היא כמו היום כי מה שמבלבל אותנו זה האכלוס הצפוף של הארץ היום.
כל צד פוליטי מפרש לפי מה שנוח לו .
אהבתיאהבתי
כאן מדובר על הצילומים של הקורפורל.
אהבתיאהבתי
מצנצל על האחור חזרתי עכשיו מהעבודה.
תודה על התגובה והערות -הארות
אהבתיאהבתי
עד עכשיו חשבתי שליהי לפיד היא רק מתכונים והחזק והבית ומצבי הרוח, עכשיו אני מבין שהיא גם לקקנית. זה היה מופע אימה של ממש, ליקוק וליקוק וליקוק וליקוק. מה זה? למה? עד כדי כך בעל חזק שלך רוצה להישאר בממשלה?
אהבתיאהבתי
V, מוזס הצטרף לגלמים שלא הבינו את המלצותייך המלומדות בקשר לכלכלת חילוצים. השבת מובא בעיתונו סיפורו של אלוף המחולצים על ידי 669 הלא הוא הפרופסור לכלכלה ואושיית הוועדות שישינסקי. מסתבר שהלה פיתח שיטת סנפלינג אקדמית שבה מגיעים רק עד מחצית הקיר. את הדרך חזרה עושים במסוק של 669. שיאו של שישינסקי הוא 3 חילוצים. מעניין מה יהיו המלצותיה של וועדת שישינסקי למס חילוצים.
אהבתיאהבתי
את שיטת החילוץ המציא דן חלוץ…
"מס חילוצים"? מסחרא….
אהבתיאהבתי
בכתבה אתמול, ליהיא לפיד הייתה חנפנית ומזוייפת. מעניין שהיא מספר שהפסיקה לצלם כשנולדו הילדים, בזמן שבראש הטור שלה (ynet) היא מגדירה עצמה בקביעות כ: "אמא. אישה. כותבת. מצלמת". http://www.xnet.co.il/Personal/UserPage/home/1,14538,L-100-231,00.html
אהבתיאהבתי
אני מניח שהכוונה היא לצילום למטרות עיתונאיות/מסחריות, שנפסק לאחר לידת הצאצאים, לעומת הצילום כתחביב, שאולי היא ממשיכה בו עד היום.
אהבתיאהבתי
ייתכן. נדמה לי שאחרי הנישואים ללפיד כבר הסתיימו לה טרדות הפרנסה, ולכן יכלה להתפנות בגיל צעיר לתחביבים: להתיימר להיות סופרת, להתיימר לחבר מתכונים ועצות, להתיימר להיות עממית ונגישה (למשל בראיון מלפני כמה חודשים ב"לאישה" שם התלהבה ממנה המראיינת והתפעלה איך כאחת האדם ליהיא מכינה לעצמה קפה: "וליהיא קמה, ניגשת למטבח, ושואלת אותי "לעשות גם לך?" אחר כך היא מוצאת לבד את הכוסות, והקפה, והחלב, ומכינה לשתינו. ככה, פשוט. בלי שמץ של חשיבות עצמית"
http://www.xnet.co.il/laisha/articles/0,14961,L-3105441,00.html
אהבתיאהבתי
כל ההתנהלות התקשורתית שלה עלובה, דלה ופתאטית, ברמה של יומן של תיכוניסטית, ממוקדת סביב המוטו של אני ישראלית רגילה, נאבקת במאבקים שכולכם מכירים, ילדים, בית, כסף, משפחה.
וגם יודעת לעשות קפה לבד! מה באמת אין לה מנהלת משק בית שעושה קפה לאורחים?
אהבתיאהבתי