הברית החדשה

haaretz4.12.14yediot4.12.14

maariv4.12.14isra4.12.14

הכותרות

אם נשווה את הכותרות של אתמול להיום, ושום אדם סביר לא יעשה זאת, אלא רק מי שזהו עיסוקו המוזר, השוואה יומיומית של הכותרות, נראה שמעריב הוא הזוכה היומי. למה? כי מעריב הביא את התאריך, 17 במרץ, כתאריך המיועד לבחירות, כבר אתמול. יפה, לא?
שאר העיתונים מביאים את התאריך בכותרת הראשית שלהם רק היום. כלומר מעריב, שפעמים רבות משתרך עם הכותרת הראשית מאחור, כרונולוגית, הכוונה, התגלה כסייח עירני. יפה.
אם תגידו, לא בלי צדק, מה מעניינות הכותרות הראשיות? ועוד של אתמול, דא? הרי ממילא הן מתחלפות כל שעתיים, לא יהיה לי הרבה מה לומר להגנתי, למעט העובדה שכל עוד אני סוקרת עיתוני דפוס, אתייחס לכותרת הראשית, שיש לה משמעות, לפחות להבנת הלך הרוח העריכתי של עיתון ספציפי.

maariv3.12.14
♦ יש לי שאלה קצת אינפנטילית לאנשי מעריב: ברגע שאתם מעלים את התמונה של נתניהו כהיטלר, ועוד בענק, ועוד בפייסבוק, אתם לא שווי ערך לאתרים הפלסטינים, מיינד יו?
הבאתי את התמונות בקטנטן לצורכי הביקורת. אתם יכולים להגדיל לגודל המלא, אם תלחצו עליהן.
ביביהיטלר2ביביהיטלר

♦ המפוקסל היומי. לא ברור למה ישר"ה, חובב פיקסולים ידוע, פיקסל את דמותו של המאבטח הגיבור בסופרמרקט, שמופיע בידיעות בפרצופו ובשמו המלא: אורוג'ו אקסל.

♦ מה נפתלי בנט אמר על לפיד, ומי הבאדי החדש שלו?
הברית החדשה היא חידוש (בטוויטר של חני קים), והחלק השני, על הטעות, התפרסם כבר אתמול בישר"ה.

ישראל מדורגת במקום ה־37 מתוך 175 מדינות, לצד ספרד, עם ציון 60 מתוך 100. עוד עולה מהמדד כי יותר משני שלישים מסך המדינות הנבדקות קיבלו ציון נמוך מ־50.
ככל שהמקום נמוך יותר, המצב טוב יותר. במקום הראשון, כלומר הכי לא מושחתת, נמצאת דנמרק.

♦ מנותק: כמה מקדיש כל עיתון לנאום לפיד נגד נתניהו? ידיעות למשל, את כל כפולת 4-5.
ישר"ה מסתפק בשליש עמוד 9, כשבעמוד הקודם מובאת בהרחבת עקיצת שטייניץ את לפיד.
מנותק
מעריב, כמעט עמוד.
שימו לב לסקריר לפיד מאתמול בטור השמאלי. אפשר להשיב עליו, והתוצאות נחמדות מאוד.

ישראל וסקנדינביה

דיוויד סטברו עונה למגיביו (אוקיי, התגובה ארוכה יותר מכל הפוסט, אבל במקרה היום זה מתאים).

עובר אורח צודק. הסקנדינבים, כמו רוב אזרחי מדינות העולם, מתמקדים יותר בסכסוך הישראלי-פלשתיני מאשר בזכות השיבה של הפינים ובסכסוך היווני-תורכי בקפריסין. להלן הסיבות. לעומת הפלשתינים, הפליטים הפינים השתקמו, התיישבו מחדש וכיום הם חיים בשלום וברווחה, אין איש מתוכם שדורש זכות שיבה ואין להם שום דרישות פוליטיות. כמובן שאפשר לטעון שהסיבה לכך שמצב הפינים שונה כל כך ממצב הפלסטינים הוא אשמתם של הפלסטינים (אני לא טוען כך, אבל ברור שהימין טוען שהפלסטינים הם האשמים במצבם, הם קורבנות מקצועיים, בכיינים פתולוגיים וכו'), אפשר גם לטעון שהעולם הערבי אשם בכך שלא סייע לפלסטינים ואפשר לטעון שהעולם המערבי אשם, שהיהודים אשמים או שזה רק הגורל האכזר. מה שאי-אפשר לטעון הוא שהתקשורת הסקנדינבית צריכה להקדיש זמן שווה למצב הפלסטינים ולמצב הפליטים הפינים המסכנים שחיים כיום ברמת חיים גבוהה, בשביעות רצון מלאה, עם וילה, וולוו, רהיטים של איקאה ואוסף תקליטים של אבבא.

בעניין היווני-תורכי יש לי עניין אישי. סבא שלי היה פליט יווני-אורתודוכסי שמשפחתו גורשה ע"י התורכים. באופן אישי אני מתעניין בסכסוך הזה אבל אני מודע לכך שהתקשורת בסקנדינביה (ובשאר העולם) מתעניינת בו פחות מאשר בקונפליקט הישראלי-פלשתיני. כל כך למה? ובכן, אין צורך להיתמם. יש בו פחות אלימות וקורבנות, גם כאן מצב ה"פליטים" לא גרוע כמצבם של הפליטים הפלסטינים וכמובן שפחות מהגרים קפריסאים מגיעים בימים אלו לחופי סקנדינביה. כלומר, יש בו פחות דרמה, פחות צבע ופחות כותרות רלוונטיות לציבור קוראי העיתונים בסקנדינביה. לא סביר לצפות שהעיתונות בסקנדינביה תקדיש את אותו הזמן, אותם המשאבים ואת אותו מקום לכל סכסוך ברחבי העולם. היא עושה סדר עדיפויות לפי שיקולים כלכליים ולפי העניין לציבור. בדיוק כמו שהעיתונות הישראלית כותבת הרבה יותר על אסונות טבע, תאונות וטרגדיות שישראלים מעורבים בהם ומתעלמת לחלוטין מסכסוכים שאינם משפיעים על ישראל, בדיוק כמו שאלף פשעי שנאה נגד מוסלמים באירופה, נוצרים בסין והומואים באפריקה לא יתקרבו לרמת הכיסוי של תקרית אנטישמית אחת באירופה (אגב, מתי ראית לאחרונה התייחסות לסכסוך היווני-תורכי בעיתונות הישראלית? ואם הוא לא מעניין את ישראל מדוע שהוא יעניין את  הסקנדינבים?).

אם כבר יש השוואה רלוונטית זוהי ההשוואה בין הכיסוי התקשורתי של הסכסוך הישראלי-פלסטיני לזה של מלחמות האזרחים בסוריה ובעיראק ולסכסוכים מסוימים באפריקה, אלו שבדומה לסכסוך הישראלי פלסטיני, מתקיימים ממש עכשיו, שולחים הדים וגם מהגרים ופליטים לאירופה ומשפיעים על תהליכים מדיניים רחבים יותר כמו יחסי המעצמות, השווקים הבינלאומיים ועבודת המוסדות הבינלאומיים. וכאן יש הפתעה מאכזבת מאוד לכל אנשי הכולם נגדנו, כולם אנטישמיים וכולם שונאים אותי (הכוונה כמובן לא לעובר אורח אלא לאלו המבססים את עמדתם כלפי המעורבות הבינלאומית בסכסוך על סיבות פסיכולוגיסטיות של שנאת ישראל ואנטישמיות). העיתונות הסקנדינבית מכסה את כל אלו ודעת-הקהל בסקנדינביה לא מתעניינת יותר במה שקורה בישראל ובשטחים מאשר במה שקורה נניח בקובאני, דארפור או מוסול. זה לא אומר שהתקשורת הסקנדינבית אובייקטיבית, מקצועית או מוסרית. זה בסך הכל אומר שהחלק הצהוב יותר שלה עובד אך ורק לפי כללי השוק הקפיטליסטים ורייטינג והחלק הנחשב איכותי יותר משלב גם שיקולים מקצועיים ואתיים (לפחות במקומות שזה לא פוגע ברייטינג). זה לא יותר ולא פחות טוב מזה.

גם מחוץ לבועה התקשורתית, בתחום הפעילות הפוליטית, הסקנדינבים לא קדושים ולא טובים או גרועים יותר מאף אחד אחר. הם מתערבים בענייני המזה"ת משילוב של מניעים הומניטריים, מניעים פוליטיים פנימיים ומניעים כלכליים. כפי שכתבתי בכתבה, הם אינם קדושים אבל הם גם אינם אנטי-ישראלים, לפחות לא הזרם המרכזי שבהם, זה שמקבל את ההחלטות. הם תומכים במדיניות שתי המדינות כי זוהי המדיניות שמתאימה גם להשקפת עולמם וגם לאינטרסים שלהם. מכיוון שנדמה שגם הישראלים וגם הפלסטינים איבדו אמון בפתרון זה הם לוחצים קצת יותר חזק כדי לתת לו סיכוי אחרון. מה יקרה כשגם הם יתייאשו ויבינו שאף אחד לא משתף איתם פעולה? סביר להניח שכמו כל האחרים הם ירדו מהעניין. ומה אז? עדיף שאף אחד לא יתעניין? נהיה כקפריסין? יכול להיות שיש כאלה (שוב, לא עובר אורח, אלא אלו הבטוחים שהעולם כולו נגדנו) שמעדיפים שזה מה שיקרה, שישראל תהיה עוד חור שחור שאף אחד לא ירצה לשמוע ממנו, להשקיע בו, לקנות ממנו, לבקר בו או לסייע לו. יהיה להם קצת קשה, אני חושב, כי יהיה בלתי אפשרי ליהנות מההתגוללות הממכרת, החמימה והמענגת של לזעוק את זעקת הקרבן הנצחי הצודק תמיד שכולם שונאים אותו. קצת קשה אבל מתרגלים לכל דבר. האירופים, למרות הקושי ותחושת האכזבה יסתדרו גם בלי הסטרט-אפ ניישן מהמזה"ת. ממילא, כך נדמה לי, מתחיל להימאס להם גם ככה.

לחם עבודה

יובל סער, כתב העיצוב של הארץ, עוזב בסוף החודש את עבודתו.
בפוסט הזה הוא מספר על כל השתלשלות האירועים, וגם, איך קיבל את התפקיד בעקבות מודעה שהתפרסמה בלחם עבודה כאן. כן כן. אל תגידו שלא ידעתם. היכנסו לעמוד מדי יום אם אתם מחפשים עבודה. הקישור אליו מופיע במקום בולט מאוד במעלה הטור השמאלי שלנו, אבל משומה הטור השמאלי (וגם כשהוא היה בימין) לא חביב על קוראי הבלוג, והם לא עושים בו שימוש.

מאבק אנשי ידיעות הקיבוץ:

1. היום הוא יום "השימועים". על פי המלצת ארגון העיתונאים – רוב עובדי העיתון לא יגיעו אליהם.
2. מצורפים שני מכתבים – אחד מהתנועה לארגון העיתונאים, והשני תשובת ארגון העיתונאים לתנועה. כדאי לשים לב לאיומי התנועה שמשמעותם לפטר את כולם ו"לסגור את העיתון".
3. כדאי לזכור – מדובר כאן על כלי תקשורת ונכס תנועתי שיש לו חשיבות לחברי הקיבוצים.
אסור לתת לתנועה – בגלל מאבק העובדים על זכויותיהם – לשפוך את התינוק עם המים.
4. חגי יחידי ממלא המקום הזמני (והיחיד) של רשות העיתון – הודיע שהוא פורש מהתפקיד.
נכון לעכשיו – וגם נכון למקודם – העיתון מתנהל ללא רשות, והתנועה מנצלת את המצב לצרכיה ואינטרסיה.
5. אתם מוזמנים להמשיך ולהעביר את עדכוני המצב לכמה שיותר חברי קיבוצים, ולבקש מהם ליצור קשר עם מזכיר התנועה, כדי לקבל הסברים על המצב. וגם לנסות לצרף עוד קיבוצים (יש שישה) ללחץ הציבורי ולערעור המתוכנן במועצה ב-25.12.
נמשיך לעדכן.
ערן שחר

לפני פיזור

הפינה הזו הפכה לפינת הסרט שלי, איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו סאן?
הרי בכורה מסחרית מוצלחת בת"א אמש, אני מגיעה היום לחיפה.
כל הכרטיסים נמכרו.
חיפהנוריקו4.12
וזה ראיון איתי שהתפרסם אתמול ב-ynet (סמדר שילוני). הוא אפילו כיכב, לא תאמינו, בראש עמוד הבית. אחרי הכתבה באולפן שישי וראש עמוד הבית של ynet אני חוששת שאין לי לאן לשאוף יותר.
HPynetnoriko
אני מחכה לטלפון מה-BBC או מ-CNN נראה לי.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

40 תגובות על הברית החדשה

  1. יצחק הגיב:

    זה עתה חזרנו, אשתי ואני, מצפיה בסינמטק חיפה בסרט שלך ובשיחה שלאחריו.
    למרות שלא גדלנו על אלה ועל נוריקו 0אנו ילידי 1940) הספרים מוכרים בגלל שקנינו לבנותינו.
    היה מרגש ומרתק.

    תודה רבה.

    אהבתי

  2. סטברו מתעלם מכך שהעובדות והמציאות היומיומית של הסכסוך היהודי ערבי מוצגים באירופה בצורה מעוותת חד צדדית וצבועה. במקום לחרטט על הימין שבטוח ששונאים אותו שיסביר מהיכן הלגיטימציה שמאפשרת לנורבגיה לממן ארגונים פוליטיים שחותרים לשינוי דמוקרטיה אחרת. שיתאר איך נראה אותו מפתח מוסרי שמאפשר לדחוף את האף בענייני יהודים אך מנוע מלעסוק בסכסוכים בדמוקרטיות אחרות. מה מאפשר לעורכים נאורים לפסוח על אתיקה עיתונאית ועד כמה מדובר במניעים כלכליים טהורים. האם מתקיים קשר בין התשתית האנטישמית והפעילות המתקראת "פרו-פלסטינית" לקירוב בין התרבות היהודית לערבית? האם גישה אנטישמית באמת כלכלית יותר? האם נקבל תשובות מהמומחה לתקשורת נורווגית במקום עוד מאותו דבר.

    אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      הויכוח שלי אינו עם סטברו. השאלות שלי שעליהן הגיב
      סברו באו לתת סימוכין לדעה קדומה שלי. זה אכן מצב
      לא נורמלי. דעתי במידה רבה כדעת יון בעשן לבן. אבל
      אבל אבל.סברו מציג תמונת אמת. אם אכן זו תופעה מזיקה
      מי שצריך לטפל בה זה לא הוא. זו ממשלת ישראל. גם
      בהתנהגות בתוך ישראל וגם בהתנהגות בחוץ. סטברו פועל
      בשוודיה אבל זה לא משנה. זה אנלוגי לעניין הנורווגי והדני.
      השאלות של יון בעשן לגיטימיות ומבוססות על עובדות אמת.
      במקרים רבים הישראלים כ"זוכרות" גם ממניעים אישיים
      מורכבים וגם פשוט כסף מהוויים תופעה ייחודית בעולם. אין
      זוכרות של הפינים ברוסיה, של הטיבטנים בסין, או של
      הארמנים בתורכיה או של יהודי המזרח באיזו ארץ ערבית.
      כך גם "שוברים שתיקה" ו"בצלם". מי שמע את "בצלם"
      על תופעת הרצחנות האקראית השהידית. מי שצריך
      בחוכמה וסבלנות לטפל באלו בתוך ישראל זה ודאי לא
      סטברו.מי שצריך להעלות שאלות אלו בחוכמה בעקיפין
      בתוך סקנדינוויה זה גוף לא ישראלי גלוי וגופים אחרים.
      אבל אם זה חשוב כל ישראלי צריך להכיר בכך ששום
      תעמולה ישראלית לא יכולה לכסות התנהגות בהמית של
      ישראלים כבחברון למשל או את העובדה שמערכת
      הביטחון הישראלית לא הביאה למשפט פומבי את
      החוליגנים הישראלים של תג מחיר. באשר לחז"ן
      ודומיהם.

      אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        שלוש המילים האחרונות בטוק בק שלי מיותרות והיו התחלה
        לתגובה לתגובת חז"ן שהעברתי למקום אחר.

        אהבתי

      • נתחיל בכך שאת "זוכרות" "בצלם" ועשרות ארגוני זכויותם המשוכפלים שעניינם האנטישמי חד הוא צריך להוקיע תקשורתית, מוסרית ולבחון מבחינה משפטית בתוכנו מבלי לפלבל למצמץ ולהתבלבל עם חופש ביטוי. אחר כך, גם בעזרת אחינו המוסלמים ומנהגם בקודש שהחלו להציק ולהכביד על הארנק הציבורי ותחושת הביטחון של האב השוודי-דני-נורבגי- בריטי-בלגי הכל יסתדר מעצמו. לאנטישמיות יש תג מחיר וההייטק ניישן קרובה יותר מסין בשפה, בהרגלים ובמוסר.

        עכשיו שאלה. זום על המוצר האנטישמי לאנשים חושבים. כיצד יגיבו עורכיו אם יתגלה שממשלת ביבי מעודדת פעילות חתרנית של מיעוט אתני בדמוקרטיה כלשהי?

        אהבתי

  3. פון קלאוזביץ מגבעתיים הגיב:

    דברי סטברו נכונים כולם אבל הוא שוכח את הקולוניאליזם. זה נחשב זה זמן רב כמאוס באירופה ובארה״ב והוא גורם לרגשי אשמה בין רוב האנשים הטובים. ישראל מזכירה לכולם שהקולוניאליזם חי וקיים והוא כולו אשמת האדם הלבן. זה לא משנה אם מדובר בשבדים שלהם לא היתה אפילו קולוניה אחת או לאנגליה ששלטה בחצי עולם שחור וצהוב. הכעס על ישראל הוא בעיקר בשל כך. זה שחצי מהישראלים הם ״שחורים״ ושחצי אחר הם צאצאי אירופה שנמלטו מהנאצים לא חשובים כי לצורך זה כל הישראלים לבנים, ועל כן אשמים, ויוכיח הסטארטאפ ניישן.

    אהבתי

  4. עובר אורח הגיב:

    תודה לסברו. התשובה שלי פשוטה. כן אני רוצה מצב כמו קפריסין.
    כלומר שהיחסים בין שתי מדינות (שזה החזון של נתניהו לפי דבריו)
    ישראל ופלסטין, שלא מכירות זו בזו, יהיו כמו בין קפריסין הצפונית
    לקפריסין היונית. עד כמה שיחסים בין שתי מדינות יכולים להיות דומים.
    אם בעחת הבית תרשה לי אנמק בנימוס. חוץ מזה לפי דבריו, המאשרים
    את ידיעתי, יש מקום לפעילות יוצרת שתשווה בסקנדינוויה את המצב
    הפיני למצב הפלסטיני לאורך זמן בחתירה שקטה, סבלנית, מתמדת.
    יש כרגע כמה שונאי ישראל שמשווים את המצב בעזה כרגע ליהודים
    בגטו ומצליחים מאוד. השקעה מתמדת וחכמה של כמה מיליונים
    בימי עיון, ועידות ופעילות יוצרת במאמץ להטיל חלק נכון וצודק מאסון
    הנכבה על הפלסטינים תמצא היום אוזן קשבת בסקנדינוויה ובכל
    אירופה. אבל לזה צריך מנהיגות יוצרת שלמשל תכריז גם על הקפאת
    הקמת התנחלויות חדשות ו/או על יזמה ישראלית לשיקום עזה תמורת
    פירוז מוחלט, גם בפיקוח סקנדינווי. ויתורים זמניים מסוג זה.כך ברגעים
    קשים נהגו מנהיגים ציוניים, גם אנשי ימין מובהקים. אחרת נוצרת
    כאן מדינה רב לאומית והמצב יהיה כל הזמן כמו עכשיו בירושלים
    ומידי פעם מלחמת טילים או במקרה הטוב חיים חצי טובים תוך
    התנוונות איטית מתמשכת כמו בלבנון. כמו שאמר ר' נחמן אם אתה
    מאמין שניתן לקלקל תאמין שניתן לתקן.

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      האירופים, למרות הקושי ותחושת האכזבה יסתדרו גם בלי הסטרט-אפ ניישן מהמזה”ת. ממילא, כך נדמה לי, מתחיל להימאס להם גם ככה.

      אתה מאמין לשטויות האלה? הסחר עם תורכיה גדל מדי שנה בלי שגריר תורכי. מרבית האנשים באירופה, גם אם הם אנטישמים, לא יקריבו את האינטרס שלהם לטובת העניין הערבי. העזרה שלהם לערבים היא אך ורק ממניעים אנטישמיים ושום הסברה לא תשנה את דעתם. איך יודעים? הערבים שנרצחו ונמלטו ממחנה ירמוק בסוריה לא מעניינים איש באירופה משום שאינם נלחמים ביהודים. הערבים בג'יבליה ובחברון מספקים את הסחורה ולכן זכאים לסיוע אירופי נרחב.

      אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        אנטישמיות היא תופעה קיימת. אבל אם לטענתך
        המוצדקת היא גורם משפיע לרעה על היחס לישראל
        רצוי לצמצמה וזה ניתן. עובדה היא שעוצמת
        האנטישמיות משתנה עם הזמן. לדוגמה: להחזיק
        בחברון זה דבר אחד להשפיל לפגוע בערבים מקומיים
        זה דבר אחר. למשל דברי בעל הסופר מרקט במעלה
        אדומים הנם דוגמה מובהקת לדיבורים נאותים ומועילים.
        החוק לפגוע בעמדת השפה הערבית מזיק ומיותר.
        האמירה שהסחר עם תורכיה עולה למרות שאין שגריר
        מצדיקה עמדה אנטישמית שאת הכבוד היהודי אפשר
        לקנות בכסף. לטעמי למדינה בין מדינות העולם נוכחות
        שגרירים זרים היא מבחן ללגיטימיות, משפט העמים
        היה גם מאוד חשוב לימין הציוני. האמירה של סטברו
        על הסטרט אפ מגוחכת כאן משחקים רק איכות ומחיר
        אין בין "נמאס" לבין רכישת אבן קיסר ולא כלום. אבל!
        אם יהיה חרם על ישראל וזה יגרום נזק של פרוטה
        לסוחר בחו"ל הוא יעביר את הנזק על ישראל וחבל.

        אהבתי

        • חייל זקן הגיב:

          היו חרמות על ישראל ב48 וב73. באותה תקופה ייצאו בעיקר תפוזים ויהלומים, ברית המועצות, סין והודו ראו בישראל אויב והערבים שלטו בשוק הנפט העולמי. מאז הפכה ישראל למעצמת היי טק, לישראל יחסי מסחר מפותחים עם שלוש המעצמות, אויבותיה לשעבר, שוק הנפט בקריסה וערב הסעודית הודיעה שהיא מוכנה למכור נפט לישראל, באירופה יש גל אנטי איסלמי הולך וגובר. מצטער, סטברו לא מעודכן ביחסי החוץ של ישראל.

          אהבתי

  5. הסמל פפר הגיב:

    נתונים מעניינים.
    ישובים אחרים, שהם לא קיבוצים ולא יישובי עשירים מופלגים, הצליחו יותר בבחירות האחרונות מתושבי סביון וכפר שמריהו (שבזבזו קולותיהם על אנשי האופוזיציה שלי וזהבה ועל לפיד חסר התועלת).
    בית שאן למשל נתנה 50% מהקולות, דהיינו 60 חברי כנסת, לליכוד ולבית היהודי, אשר הרכיבו ממשלה ושלטו במדינה בשנתיים האחרונות.
    גם אנשי חצור הגלילית פגעו בול ונתנו 45% מהקולות (דהיינו 54 חכי"ם) לבנימין נתניהו ונפתלי בנט.
    מצבם הכלכלי של אנשי בית שאן וחצור הגלילית לא השתפר בזמן הזה, נהפוך הוא.
    נחמתם היחידה היא שבחרו בממשלה גאה וזקופה.

    אהבתי

  6. חייל זקן הגיב:

    מאבק אנשי ידיעות הקיבוץ

    הקיבוצים היו מאז ומתמיד מעוז של שמאלנים. יש קיבוצים שבהם אין מובטלים ולא יקבלו לעולם את ולווט כחברה. בולטים מעל היתר:
    קיבוץ כפר שמריהו:
    יש עתיד 32% מהקולות
    מרצ 15%
    התנועה 16%
    העבודה 11% (עם שלי. עם בוז'י צפוי שיפור ניכר)

    קיבוץ סביון:
    יש עתיד 35% מהקולות
    מרצ 13%
    התנועה 12%
    העבודה 10% (עם שלי. עם בוז'י צפוי שיפור ניכר)

    הנתונים באדיבות הבלגר מאפיהו

    אהבתי

    • מיכה הגיב:

      האמת היא שאני כל פעם תוהה: פחות או יותר לכל מי שאני פוגש סביבי אין אף מלה טובה על לפיד. ימניים, שמאליים, אשכנזים, מזרחיים, צעירים, מבוגרים, חילונים, דתיים – אף אחד לא מוצא משהו טוב לומר עליו, לא מוכן להודות שבחר בו ובוודאי לא מעלה על דעתו לבחור בו שוב. אז איפה מתחבא כמעט כל בוחר שישי שהצביע לו בפעם הקודמת וכל נסקר עשירי שטוען שהוא חושב להמשיך לבחור בו? אז כנראה הבעיה שלי שאני לא מסתובב מספיק בסביון ובכפר-שמריהו.

      אהבתי

    • דב אידאליסט זקוף ברוש הגיב:

      V, החז"ן החל לקרדט דברים שהעתיק מאחרים. יתפוגג בפברואר כטוקבקיסט מחונך. ח"ח על ההישג הפדגוגי.

      אהבתי

  7. מיכה הגיב:

    הכתבה באולפן שישי מקסימה. עכשיו צריך למצוא הזדמנות גם לצפות בסרט…

    אהבתי

  8. שי הגיב:

    הערה לסקריר,
    בעקבות העלאת אחוז החסימה, לא יהיו יותר מפלגות 2 מנדטים. 4 מנדטים מינימום.

    אהבתי

כתיבת תגובה