[poll id="156"]

—

מהנעשה בסו"ש

♦ רקטה נורתה לעבר מועצה אזורית אשכול, והתפוצצה. צה"ל תקף שטח אימונים של הזרוע הצבאית של חמאס. לא ידוע על נפגעים.

♦ צפון קוריאה מאיימת על אובמה ואומרת שאין לה קשר להאקרים הפורצים.

♦ הלכה לעולמה מנדי רייס דייוויס.
נקודת המבט של רפי שאולי על רעייתו לשעבר.

איור: דניאל מורגנשטרן

♦ שני פצועים סורים הועברו למרכז הרפואי פדה פוריה.

♦ ילד סיני בן שמונה סולק מהכפר בו גר כי הוא נשא HIV.

Markerweek

♦ אחרי שחבטו בו בזמן האחרון בעיתון הירוק, גיא רולניק אומר שאם לא יטעה, משה כחלון יכולהיות שר האוצר הבא. מה שרולניק אומר זה שאל לו לכחלון להשתמש ברפורמת הסלולר כמודל לפתרון בעיות כלכליות בישראל, כי זה לא ילך. זאת ועוד: למרות פתלתוליו, רולניק ממזער את הצלחתו של כחלון ואומר שהכל שאלה של אומץ ועיתוי.

♦ כמה משלם אולמרט לעורכי דין, לדבריו? 2.5 מיליון דולרס. בחיי.
באמת מזמן לא פמפמתי פה את הקלטות.

♦ מרב מיכאלי הקימה שדולה לטובת העצמאים בישראל. זהו, אני איתה.

מגזין mako

♦ דניאל מיניביצקי נעלם לפני חודשיים. מה שמפתיע זה מספר הקוראים. 153 אלף קוראים בינתיים. הכתבה הכי נקראת באתר בעת האחרונה, אאל"ט.

♦ (לא מגזין, רק mako). גל אוחובסקי מגן על עמדתו: שההוא מהמפלגה לא ייצא מהארון אלא מהכנסת.
לא, להיות הומו זו לא קללה, ולהיכנס לארון בחזרה זה ממש מוזר. בטור מופיע צילום כתבה בעיתון מודפס בה נכתב שמו של הארונאי שיצא מהארון, והשם שלו מושחר, כמו גם פרצופו. זה באמת שיא הביזאר.

הארץ

הליכוד נחלש, וציפי לבני מתחרטת על ערימת הגידופים שהטיחה בנתניהו במצב האומה (יוסי ורטר). כך סבור הכותב. אני לא מסכימה.

אם לבני היתה מסוגלת להחזיר את מחוגי השעון לאחור, היא היתה מצנזרת, ללא היסוס, את ערימת הגידופים שהטיחה בנתניהו בתוכנית הסאטירה "מצב האומה" בערוץ 2. היא כמובן לא תודה בכך, כי ציפי זו ציפי. היא מעל להודאות והתנצלויות. אבל בסביבתה הפוליטית החדשה, בכל הדרגים, אגב, מתייחסים להופעה הזחוחה שלה במוצאי שבת כאל "פיגוע" אלקטורלי ואסון יחצ"ני, לא פחות.

את הירידה התלולה שהוזכרה קודם במספר המנדטים של הרשימה המשותפת, מייחסים ה"דרגים" לשתי סיבות עיקריות. שתיים וחצי, ליתר דיוק: אפקט "מצב האומה"; הסתייגות מנכונותו התמוהה של הרצוג להעניק לה רוטציה בתפקיד ראש הממשלה; והיעלמותה המובנת של תרועת הפסטיבלים המתלווה לכל מהלך פוליטי משמעותי בתחילתו. ובכל זאת, שלושה־ארבעה מנדטים בשבוע הם סיבה טובה לדאגה.

בטור של ורטר גם צילום מצוין של כחלון (אילן אסייג) וגם הקטע של לבני ממצב האומה.

למה טובה? בגלל הזווית, בגלל התאורה של המצלמה מאחור, בגלל החיוך המושלם של כחלון, בגלל הגהירה למצלמה (לכאורה). קומפוזיציה מופלאה.

באשר לבדיחות של לבני, אני חושבת 1. שהן מוצלחות 2. בכ"ז, מדובר בתוכנית סאטירה. מה העניין? בדיחות, נו. ברור שמישהו כתב לה אותן. מעניין מי זה (בחיובי, אני מתכוונת).

7 ימים

♦ 160 עמודים מכיל הגיליון, כלומר הספר, כי ידיעות חוגג 75 שנים לקיומו.
חלק ניכר מהעיתון מוקדש לרגעים בלתי נשכחים של אנשים שונים. למשל רובי ריבלין, נשיאנו הנערץ, שלא ראיינו אותו מספיק? או שמעון פרס, שלא שמענו ממנו כבר הכל? או צנחני הכותל, אלו מהצילום המפורסם, או גלעד שרון, שנזכר בפציעה של אביו, או רינה מור, היא מיס תבל 1976, או יזהר כהן, ההוא מהאירוויזיון, או תמי ארד, שממשיכה לא לספר כלום על חייה שלאחר היעלמות רון ארד, אבי בתה. וביל קלינטון ונועה בן-ארצי ושני וינטר (תינוקת הפיגוע באפרופו שאיבדה את אמה), ורונה רמון ויעל ארד.
מה משותף לכל אלו? זוהי נבחרת המרואיינים של ידיעות, שתמיד אפשר לחזור אליה.

♦ לאחר מכן מתחיל החלק הבא של העיתון הענק: גיא ליברמן על נתיב הכסף של קטאר: מיליונים לקבוצות הכדורגל בני סכנין ונצרת (וגם לחמאס), ותודה לח"כ הנמלט, עזמי בשארה, ששידך. ח"ח.

♦ נבו זיו מראיין את טל פרידמן, שמצטלם בעירום. כן, בעירום, כאילו היה איבגי. את מבושיו מסתירה גיטרה זעירה.
לצערו הרב של נבו, או לשמחתו, הכתבה ירדה לדפוס לפני או ממש בזמן שפרצה מהומת ה-900,000 א' ש', אבל בראיון פרידמן מדבר רק על הימים בהם סבל מקשיי פרנסה. שום רמז להווה הנפלא.
ובמילים אחרות, די פספוס, שהרי מעל הראיון מרחפים השטרות.

♦ אגב, שני הטאלנטים הגדולים של רשת בעת הנוכחית זוכים לכתבות פרופיל מהודרות בידיעות: ליאור שליין ממצב האומה בשער 7 לילות, ופרידמן המתפשט (הכל הולך) ב-7 ימים.

מוסף כלכליסט

♦ למה קראו לבלקברי בלקברי (עומר כביר), ואיך נולד השם?

…באופן טבעי, השאלה הראשונה ש[דייוויד] פלאסק נתקל בה אחרי שהוא מספר לאנשים במה הוא עוסק היא: "בשביל זה אני צריך לשלם לך? כמה כבר קשה להמציא שם?". קשה מאוד, הוא משיב. "חלפו הימים שבהם פיתוח שם היה יכול להתבצע כמעט על דרך המקרה. היום אי אפשר להיזכר פתאום, בשבועות האחרונים של פיתוח המוצר, שצריך שם. עם כל התחרות שיש היום, הגישה הבלתי פוסקת למידע והמבחר שעומד בפני הצרכנים, חייבים לחשוב על השם כמו שצריך. שום חברה, במיוחד סטארט־אפים, לא יכולה להסתמך על כך שזה יבוא במקרה, 'ניכנס לחדר, נשתה קצת בירה או יין, נסתכל במילונים וככה נמצא שם אסטרטגי'. זה לא עובד ככה. זה ההיגיון של לקסיקון: לשם יש ערך אסטרטגי, ומציאתו היא מהלך אסטרטגי…

יש עורכים בבית?

♦ מישהו במחלקת האינפוגרפיקה של מעריב בלע נפט.
שימו לב ליש עתיד מול הליכוד וגם ליהדות התורה ליד מרצ. לעבודה מול הליכוד, וגם ל"רשימה בראשות אלי ישי" ועוד.
ומי חתום שם למעלה? נכון, בן כספית. האם ראה את הדיאגרמה החביבה? לא בטוח.
אם לא, אולי כדאי שיבקש לראות pdf של המדור שלו לפני פרסום. אם ראה ואישר, חשבו בעצמכם על ההמשך.
אריה יואלי כתב על כך בסרוגים.
כל הקישוטים המצויצים בצילום העמוד מהעיתון הם שלי.

♦ כנסת מימי הורדוס (ישר"ה, ע' 17). חפר ומצא: דוד אסף.

—

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

♦ סמל פפר מדווח מדרום אפריקה:

הציידים חזרו לפעול בדרא״פ.
לאחר שנים של ירידה משמעותית בציד פילים וקרנפים, ישנה בשנתיים האחרונות עליה גדולה בחיסולים למטרת ניסור חטים וקרניים.
פקחי השמורה מייחסים זאת להשלמת פרויקט הרחבת קרוגר פארק באלפי קמ״ר נוספים המצויים בשטח מוזמביק השכנה. הסרת הגדרות הביאה לכניסת ציידים ממוזמביק, בה האכיפה והחינוך כמעט לא קיימים, לעומת דרא״פ.
ב 2013 חוסלו, על פי ההערכה, 640 קרנפים בדרא״פ.
בשמורה בה אני שוהה חוסלה בשבוע אחד, בנובמבר שעבר, מחצית אוכלוסיית הקרנפים, 7 במספר.
מנהלת ארגון העוסק בשימור קרנפים ובמימון פעולות להפסקת הציד סיפרה לי שהתרומות לא זורמות כבעבר. אנשים סבורים שהקרנפים אינם בסכנה. בפועל, אם יימשך הצייד ברמות הנוכחיות ייכחדו הקרנפים עד 2025.
מצער לגלות שהסחר בחטי פילים וקרני קרנפים עדיין פעיל. הקהילייה הבינלאומית לא הצליחה להכחיד אותו, כמו גם מנהגים מתועבים אחרים של המין ההרסני ביותר החי על הכדור הזה ונוהג בו בפזיזות ובחוסר אחריות מצמררים.

♦ עובר אורח מציין שישראל חסון יקבל שלוש פנסיות בצאתו לגימלאות, הכל על פי חוק, וקורא לעיתונאים לבדוק: כמה כסף יקבל חסון בחודש משב"כ, רשות העתיקות ומהכנסת.

שגיאות וסקנדלים ברחבי העולם

♦ פוינטר (תודה לאורן, וגם לנירית שפספסה את הקישור של אורן). בקיצור, אחרי ארבע פעמים בשורה לאותו קישור, לא תהיה לכם ברירה אלא להיכנס ולקרוא. לאט וברוגע.

♦ השערוריות של Slate.

לפני פיזור

♦ מאחר שלא אערוך סיכום שנה קונבנציונלי, מוזמנים אזרחי ולווט לזמן לי קישורים נאים כגון אלו שלעיל.

שתי הצגות לאיפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן? היום:
17:00, סינמטק תל אביב
18:15, סינמטק הרצליה