מושחתים נמאסתם

maariv25.12.14isra25.12.14

haaretz25.12.14 yediot25.12.14

הכותרות

החשודים והעצורים בפרשת השחיתות.
זוכרים מי המציא את הביטוי "מושחתים נמאסתם" ומתי?
הנה: נתן זהבי ב-1990 בעקבות "התרגיל המסריח". הססמה הופיעה לראשונה בשער "חדשות" כמודעה בתשלום, ובהמשך הופצה בבאנרים בכל רחבי הארץ.
[ומהו התרגיל המסריח? כינויו של יצחק רבין לניסיון של שמעון פרס להקים ממשלת שמאל-חרדים צרה בראשותו בשנת 1990 במקום ממשלת האחדות הלאומית השנייה בראשות יצחק שמיר].

באתר התאחדות מגדלי הבקר כותבים בתום לב איך מיטל קירשנבאום (הבת של אמא, פאינה קירשנבאום) הגיעה "כדי להביא תקציבים ממשלתיים".
מצחיק? עצוב? תחליטו (תודה לאיתן).

דוד בן עוזיאל, מרכז את השיפוט הגופני של הפרות וגם מדריך בתכנת נעה.
שחר אור גבע נקלט לפני כחודשיים למשרת כלכלן – חשב והוא גם הכין את
הצעת התקציב ומיטל קירשנבאום הצעירה שהגיעה, ממש לאחרונה, כדי להביא
תקציבים ממשלתיים ולקדם פרויקטים ברפת בתחומים מגוונים.

♦ הכירו את הבלש חובב הקטינות ממשטרת טבריה, שנשלח לחפש נערה נעדרת, ואיבד את עשתונותיו.
וולקאם ניסו שחם. מזמן לא שמענו עליו. אם הדג מסריח מהראש, על מה יש להתפלא בכלל.

♦ יצחק לאור תובע את מפעל הפיס על שזכייתו בפרס בוטלה. עו"דו, כזכור, הוא יעקב וינרוט.
בידיעה המופיעה בידיעות לא מוזכר בכמה תובע המשורר והעיתונאי את המפעל.

♦ הרמטכ"ל ידיח את מג"ד צבר, סא"ל לירן חג'בי, מתפקידו. לא ברור: כבר הודח? מתי זה יקרה? ומה הלאה? יישאר בצבא?
אין תשובות לשאלות הללו בידיעה המעומעמת בהארץ.

♦ אז כמה אחוזים של ילדים עניים יש בישראל?
לפי המועצה לשלום הילד: 30%. או 800 אלף. או 932 אלף. או אחד מכל שלושה ילדים.
עכשיו אני רוצה להבין: למה יש כמה דוחות עוני של כל מיני גופים? מה ההבדל בין גוף לגוף? איך נדע מה הנתונים האמיתיים? האם בעצם העובדה שיש כמה גופים שמבצעים את הסטטיסטיקות הללו אין משום בזבוז מיותר והמוני של כספי ציבור?ומה בדיוק אתם מצפים שייעשה עם הדוחות האלו?


נשים

סוף 2014. כמה מנהלות יש במוסף המנהלים של כלכליסט? ספרו להנאתכם. לא יהיה קשה.
(תודה לנירית).


צרות בכותרות

סיפרתי אתמול על הכותרת של ynet, המתאימה לחוג לתורת הספרות, לשיעורים שיעסקו בהשלמת פערים.
צלפים

♦ אני חוזרת עליה שוב. הפערים שהקוראת משלימה בקוראה את הכותרת הם: צלפים ירו על כוח צה"ל מעזה [כוח צה"ל השיב אש], פעיל חמאס נהרג [מהאש שהושבה]. הפער הנוסף, כפי שרמזתי אתמול, המובלע יותר, ומסתמך על ניסיון נרחב בעימותים מקומיים. ניסוח כזה מעיד גם שיש נפגעים בקרב חיילי צה"ל. האימות לכך לא איחר לבוא: קצין צה"ל נפצע קשה.


חגיגות 75 לידיעות

רונן ברגמן מספר במסגרת פרויקט 75 שנה לידיעות איך הגיעו ההקלטות החסויות של מלחמת יום כיפור לידיו, 30 שנה אחרי, למרות מאמצי הטיוח וההסתרה של צה"ל וחלק מהגנרלים. ידיעות (וראויים לכל שבח העורכים והמנהלים שמאחורי הפרויקט, משה ורדי, חיים רוזנברג, רות יובל ושחר אלתרמן) השקיע מאמץ גדול וממון אדיר בפרויקט, כדי לשחזר את סרטי ההקלטה המתפוררים ולאפשר לעמיתי גיל מלצר ולי, לערוך תחקיר כה ארוך ומקיף. חצי שנה ארך תהליך התמלול, הפינוח ואחר-כך שחזור מהלכי הקרבות בחזית התעלה, דרך הנשמע בסלילים. התמלילים, בצירוף חומרים ראשוניים רבים נוספים, פתחו, כך קיווינו, צוהר להבנה עמוקה יותר של המתרחש בשדה הקרב ולא פחות חשוב, של המתרחש בין אלה שניהלו את שדה הקרב. ההקלטות חושפות תמונה קשה ומקוממת שלידה המילים "מלחמות הגנרלים" נשמעות כמעט נאיביות. יום לפני הפרסום העיר עורך-לילה בעיתון, ודווקא אחד העוסק כתחביב בהיסטוריה צבאית, כי חבל על כל המאמצים הללו. זה סיפור ישן, הוא אמר, מעלה אבק, ממש כמו הסלילים. מאז המלחמה קרו כאן עוד כל-כך הרבה דברים נוראיים לא פחות, נולד דור שהמילים "מחדל" ו"סבירות נמוכה" לא אומרות לו כלום. מלחמת יום כיפור היא כמו מלחמת קרים עבור הדור הזה והסדרה לא תזיז לאף אחד. שלושים שנה עברו, ויום אחרי השיחה הזו התברר עד כמה הוא טעה. נחשול אדיר של תגובות הציף את המדינה. לרגע נדמה היה כאילו המלחמה קרתה באמת אתמול. מאות פניות הגיעו למערכת. מסר אחד היה לכולן – המלחמה הזו לא נגמרה, והיא חיה ורודפת… במידה מסוימת את כולנו.

נראה מה יהיה לחז"ן לומר.

♦ ואם תרצו לצפות בראיון עם הכתב הוותיק ביותר בידיעות, הנה.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

♦ ישראל יורה בילדים. בטעות, בטח שבטעות (עידן לנדו).

♦ רשימה משותפת תעלה דרמטית את אחוז ההצבעה בקרב ערבים (שיחה מקומית).

תרבותV

שבדיה חוגגת את המיני סדרה הדוקומנטרית על אסטריד לינדגרן, שעולה לקראת החג. הבמאית היא כריסטינה לינדסטרומס.
הנה שלוש דקות ממנה. המיני תעלה הערב ב-20:00 ב-SVT, הערוץ הממלכתי השבדי.

http://www.svt.se/wd?widgetId=23991&sectionId=544&articleId=2519986&type=embed&contextSectionId=544&autostart=false


♦ בשער האחורי של ידיעות מסופר על זמר בשם פאר טסי “ששיגע מדינה שלמה עם הלהיט דרך השלום”.
אני רואה שפעם הזכרתי אותו, אך לא שמעתי על הלהיט שלו, דרך השלום. אוקיי, שמעתי. הו. אבל מחר יש איתו ראיון. אה.
זהו, הלכה המדינה.
באופן מפתיע, ממש צירוף מקרים, השאלה היומית ב-24 שעות מוקדשת לסוגייה המעמקיה: האם להמשיך לטחון עליו או לא. בחיי.


מח' הגהה

♦ יש מילים שאסור לטעות בהן. יש עיתונים שאסור להם לטעות במילים מסוימות. למשל, עיתון הארץ לא יכול לטעות באיות המילה אינטליגנטי. זה ייהרג ובל יעבור.
בכל פעם שאני מזכירה שגיאות כתיב כאלו ואחרות יש הסברים ותלוניות מצד מגיביי היקרים, שמדובר בשגיאות הקלדה, ומה, עיתונאים לא יודעים שכותבים כך וכך?
אז לא, אני לא יודעת מה הם יודעים ומה לא. אין לי ראיות.
אינטליגנטי


לפני פיזור

היכן אפשר לראות את איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן? בסופשבוע שמתחיל היום?
בהמון מקומות. מדובר במספר שיא של הקרנות.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

53 תגובות על מושחתים נמאסתם

  1. אחד שיודע הגיב:

    אם זה נכון, זוהי אולי השערורייה הביטחונית הגדולה ביותר מאז פרשת קו 300: "ישראל לא מנעה הפיגוע בבורגס, כדי לא לשרוף את הסוכן", טוען עיתון כווייתי.

    אהבתי

    • מיכה הגיב:

      זה "אם" גדול מאד. קשה לי להאמין בכך – לבמעט משום שראש הממשלה בתקופה המדוברת היה נתניהו, וזה לא איש שמתאים לו לקבל החלטה כזו. הוא אולי משווה עצמו לצ'רצ'יל, אבל צ'רצ'יל יכול היה להחליט לאפשר לגרמנים להפציץ את קובנטרי כדי לא לחשוף יכולות – ונתניהו לא בנוי לזה. אולמרט היה עשוי להחליט על דבר כזה – וזה לא בהכרח לגנותו. הוא היה אחד הגרועים בראשי הממשלה שהיו כאן, אבל לא היה נטול יכולת לקבל החלטות קשות. אגב, אם הסוכן שחיזבאללה טוען שחשף אכן היה כזה אז חשיפתו היא, כנראה, אחד הכשלונות החמורים של המודיעין שלנו.

      יואל בן-פורת המנוח אמר בעדותו בוועדת אגרנט את הדברים הבאים:
      "אצל הגויים במלחמת העולם השנייה היו שיקולים של לסכן חיי אדם ולמנוע שחיקת מקורות. במדינת ישראל, כאשר יכולים להציל בני אדם, והמחיר הוא שריפת מקורות, אנחנו מצילים אנשים ומסכנים מקורות. עשינו זאת, למרות שאני די קנאי למקורות".

      אהבתי

    • אם זה נכון שהסיאטלינצ'יק מנסה בכל מחיר להכפיש את הציונים ומערכת הביטחון בהתבסס על שמועות מגורמים אנונימיים- מדוע שאדם חושב יטרח להתייחס לדבריו?

      אהבתי

  2. Mosh הגיב:

    ישנם כמה דו"חות עוני מכיוון שכל ארגון מגדיר עוני לפי דרגות שאותן הוא קבע
    למה יש שוני בן הדרגות ? מכיוון שכל ארגון צריך להראות כמה המצב נורא ע"מ לקבל יותר תרומות וכך לממן את המנכ"לים שלהם שמרוויחים מאות אלפי שקלים בשנה (לדוגמא ראש ארגון לתת שמרוויח כ500 אלף שח בשנה )
    לאיזה מקור כדאי להסתמך ? אני אישית מסתמך על הלמ"ס אשר עובד לפי קריטריונים שמוגדרים בין מדינות (הבעיה עולה כשיש כאלו שטוענים שהלמס דואג לשנות עובדות ע"מ להחמיא לראש המדינה , כשהוא מציג נתונים מחמיאים , כפי שקרה בשבוע שעבר )

    ובכלל …מיהו עני ? האם עני בישראל יהיה עני ביוון? איטליה? צרפת ?

    אהבתי

    • mosh הגיב:

      אוסיף עוד דבר חשוב

      בהמהלך השבוע התברר ש"דו"ח העוני" של ארגון לתת הסתמך על סקר שנערך מול 520 איש כלומר זהו סקר ולא דו"ח !!!

      וכפי שפרס יודע … סקרים שאתה עורך הם אחלה כלי להראות שמה שאתה מאמין בו הוא נכון

      אהבתי

      • מישהי הגיב:

        מה לדעתך עושה הלמ"ס?

        הדו"ח הרשמי הוא של ביטוח לאומי, והוא לא מגדיר דרגת עוני, אלא קו עוני. קו העוני לא נקבע על פי עוני כלל.

        אהבתי

      • האמיר הגיב:

        שניכם לא מדייקים.

        "לתת" ביצעו כמה סקרים. היה סקר של כ- 600 איש באוכלוסיה הכללית כדי לבדוק כמה מהאוכלוסיה עניים וסקר נוסף של כ- 600 איש בקרב נתמכי עמותות הסיוע כדי לבדוק התפלגויות שונות בקרב העניים.

        הסקר הכללי של "לתת" הוא בדיחה גרועה. לא רק שהמדגם מאוד קטן, ההתפלגוצת בו גם לא נכונה: חלקו (לא כתוב איזה חלק) נעשה טלפונית וחלקו באינטרנט. בחלק הטלפוני הוא תלוי באנשים שמוכנים לענות לסקרים טלפוניים, החלק האינטרנטי תלוי באנשים שמגיעים לאתר. בשני המקרים המדגם בכלל לא מייצג.

        בנוסף, לא רק שהגדרת העוני שלהם ייחודית להם, היא גם במידה רבה סובייקטיבית: אדם עני אם הוא מרגיש שהוא עני.

        גם למ"ס עורכים סקרים, רק שסקרי הלמ"ס מקיפים יותר מ- 20,000 איש בכל סקר, נערכים כל חודש, האוכלוסיה הנסקרת נברחת בהתאם להגדרות ה- OECD ומעטים מאוד לא עונים (כי זו עבירה פלילית).

        את דו"ח העוני מפיק בט"ל בהתאם לסקרי הלמ"ס, בהגדרת עוני די מקובלת: חצי מההכנסה הפנויה החציונית לנפש תקנית.

        הכנסה פנויה היא ההכנסה אחרי מסים (שכר, קצבאות והכנסות אחרות). מדובר על הכנסה כוללת למשפחה ולא על הכנסה ליחיד. את סך כל הכנסת המשפחה מחלקים במספר הנפשוות התקניות במשפחה – יש טבלה שממירה ממספר הנפשות בפועל למסר הנפשות התקניות, בהסתמך על כך שהגדלת משפחה ב- x% לא מגדילה את ההוצאות שלה ב- x%. לפי טבלת השקילות הזו, ב"משפחה" של אדם בודד יש 1.4 נפשות תקניות, במשפחה בת שני אנשים יש שתי נפשות תקניות ובמשפחה בת 3 אנשים יש… לא זוכר. יותר משניים ופחות משלושה.

        אחרי שמחשבים את ההכנסה הפנויה לכל אחת מהמשפחות שנסקרו, מסדרים את ההכנסות בסדר עולה וזו שנמצאת בדיוק באמצע היא ההכגנסה החציונית לנפש תקנית. חצי ממנה נקבע כקו העוני.

        רוב המדינות בעולם משתמשות בשיטה דומה לחישוב מספר העניים, אבל יש הבדלים. קו העוני נקבע כחצי מההכנסה החציונית מסיבה שרירותית, יש מדינות שבהן הוא אחוז אחר מההכנסה החציונית. גם טבלת השקילות לנפשות תקניות שונה במדינות אחרות. כך שאמנם השיטה דומה אבל הנתונים עדיין לא מאפשרים השוואה בין מדינות.

        אבל גם לו כל המדינות היו משתמשות באותה שיטה, היא עדיין בעייתית כיוון שעני נקבע על סמך החציון. ההכנסה החציונית נמצאת במקום כלשהו במעמד הבינוני, כך שאפשר להוריד את קו העוני ואיתו את מספר העניים ע"י פגיעה בהכנסה של המעמד הבינוני ולהפך, להעלות את קו העוני ואיתו את מספר העניים ע"י הגדלת ההכנסה הפנויה של המעמד הבינוני. וזה קרה – במסגרת הרפורמה במס הכנסה, בין 2003 ל- 2011 הורידו בצורה משמעותית את מס ההכנסה. כתוצאה מכך, ההכנסה הפנויה (אחרי מסים, להזכירכם) של המעמד הבינוני עלתה. אם ההכנסה הפנויה של המעמד הבינוני עולה, ההכנסה החציונית לנפש תקנית עולה ואיתה עולה גם קו העוני. לפי בנק ישראל, בין 2003 ל- 2011, קו העוני הריאלי (כלומר אחרי שמתחשבים באינפלציה) עלה בערך ב- 25% (פחות או יותר, לא זוכר את המספר המדוייק). אנשים שב- 20303 היו מעל קו העוני, יכלו למצוא את עצמם מתחת לקו העוני ב- 2011, גם עם הכנסתם הפנויה עלתה בדיוק באותו הקצב שבו עלו המחירים. הם היו יכולים להדרדר אל מתחת לקו העוני גם אם הכנסתם הפנויה היתה עולה מהר יותר מעליית המחירים, כל עוד ההכנסה עלתה בפחות מ- 25%. לפי אותו מחקר של בנק ישראל, הכנסתם של עניים עובדים עלךתה ריאלית בערך ב- 20% באותה תקופה. כלומר אובייקטיבית מצבם השתפר, אבל בגלל שקו העוני סובייקטיבי, נראה שמצבם הורע.

        איך אפשר להשתמש במדד שמראה שמי שלא היה עני בשנה מסויימת הפך לעני בשנה מאוחרת יותר, למרות שמצבו השתפר בין אותן שנים?

        הטענה שהלמ"ס משפץ נתונים חסרת כל שחר. משתמשים בה רק כשהנתונים שהלמ"ס מפרסם לא מוצאים חן בעיני הטוענים, מה שלא מפריע לאותם אנשים להשתמש בנתונים אחרים שמפרסם הלמ"ס – ולפעמים באותם נתונים בדיוק!

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        אתה צודק ומדייק ככלל. רק הערה לשיפוץ נתונים.
        זה טוב וחשוב שהל"מ משפץ נתונים. כי נתונים
        משתנים כל הזמן. גם בהגדרת הכנסה, גם בהגדרת
        סל הוצאות. למשל החזקת רכב תופעה שלא קיימת
        באותה מידה בכל התקופות בכל הארצות. או בגדי
        עבודה, או ארוחות או השתלמות וכ"ו. איך קובעים
        סל מזון או סל לבוש. לזכרוני היה זמן אולי קיים
        שנפט לחימום היה בסל ההוצאות. גם מרכיבים יוצאים
        ונכנסים לסל המזון. או הופעת הTV או הטלפון הנייד
        לדעתי כל זמן שהשיפוצים שקופים זו תופעה חיובית
        ומתחייבת. אבל כאמור איני חולק כלל על מה שכתבת.

        אהבתי

      • תיקונים הגיב:

        באותו סקר נבדקת ההוצאות החודשיות של הנסקרים, ועל פיו מעדכנים את סל ההוצאות הממוצע המשמש בסיס למדד.

        אהבתי

      • טיפות אף ומסטיק הגיב:

        פעמיים נפל בחלקי- שנה אחר שנה -להיות נסקרת (למה זה מגיע לי??)ללא אפשרות של סירוב, הסוקרת נהגה לבקר פעם בשבוע בשעות הערב לבדוק. הייתי חייבת לרשום כל הוצאה קטנה כגדולה ברמה אישית וע"כ כדי לדפוק את האח הגדול המצאתי קניות לפני מועד הביקור. בסוף קיבלתי תעודת הוקרה מהמדינה.

        אהבתי

      • טיפות אף וכו' הגיב:
  3. ירושלמית הגיב:

    פאינה קירשנבאום למדה לתואר 2 במנהל עסקים בשלוחה של דרבי בישראל (שמאז נסגרה לדעתי, בגלל בעיות עם איכות התארים שחולקו שם כלחמניות חמות). אגב, התואר ה-1 שלה מאוניברסיטת טיימז וולי (המוסד לא מוכר לי, אבל קטונתי). זה כנראה הכשיר אותה אקדמית מספיק כדי לקבוע שליברמן הוא: "אחד המנהלים הטובים ביותר…אני יודעת שהוא איש ישר ואני ממש סומכת עליו". ומה הכי מפריע לגברת המאופרת תמיד בקפידה ומשדרת נוקשות מסויימת ? "אם אני עולה במשקל. אני נשקלת כל יום באובססיביות".

    http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=945968

    אהבתי

    • מיכה הגיב:

      יש ח"כים (ואזרחים מן השורה) רבים שלא למדו יותר מהגב' קירשנבאום, ובכל זאת הם קובעים דברים באופן נחרץ לא פחות. רובנו מסוגלים לראות במישהו מנהל טוב ואיש ישר גם בלי תואר אקדמי (ובוודאי לומר זאת, אם אנו יודעים שהקריירה שלנו תלויה בו). גם ההתיחסות לאיפור ולנוקשות שלה מתאימה יותר ללחם ולא לך. הרי כל זה קצף על פני המים. אם לא עשתה דבר לא חוקי – אז מה חשובים החנפנות שלה או האיפור. ואם עשתה – גם אז לא הם חשובים אלא המעשים האלה. אז למה לעסוק בזה?

      אהבתי

    • קומסומולסקיה הגיב:

      ההתייחסות היחידה במרשתת לטיימז וולי קשורה לפאינה קירשנבאום. ההייתה או היה זה חלום?

      אהבתי

  4. חייל זקן הגיב:

    נראה מה יהיה לחז”ן לומר.

    ההקלטות ש"הגיעו" לידיו של רונן ברגמן נמסרו לו על ידי קצין שגנב אותן כדי שישמשו אותו בעתיד. נוהל זיוף, סילוק והעלמה של מסמכים צבאיים הוא הפרק הראשון במבחני קבלת דרגת אל"מ. לעצם העניין, הקלטות רשתות קשר אינם כלי טוב לניתוח קרבות שכן גם בקרב כושל וגם בקרב מוצלח יש מצבים כאוטיים שמהדהדים בקשר ולכן יש לקלטות ערך רק כאישוש לתחקיר שמתבסס על מקורות רבים, מפות, תצ"א, פקודות מבצע, יומני מבצעים, רשומות מלאי, תישאולים, עדויות וכדומה. תיחקורים כאלה לא נערכו מעולם בצה"ל קל וחומר בעיתונות הישראלית.
    אתמול קיבלנו עוד דוגמא לנזק הערכי העצום שגורם מינוי קצין כמו גנץ לתפקיד רמטכ"ל. אין הכוונה לירי של החמאס המורתע שהיה אמור לגדל כלניות אלא להמלצה להעניק את עיטור העוז לסגן איתן על כניסה למנהרה. אמנם רוב העיטורים שהעניק צה"ל בשנות קיומו הם עיטורי חרטא אבל לתת את העיטור השני במדרג למעשה שלא כלל לחימה ולא היה בו סיכון בפועל מהווה שיא חדש. מצד שני גנץ כבר העניק את התואר "גיבור" לגלעד שליט אז יתכן שהשיא כבר נשבר בעבר.

    אהבתי

  5. בדואי הגיב:

    "קצין צה”ל נפצע קשה". לא קצין.

    אהבתי

  6. דרך השלום הגיב:

    ניסיתי לשמוע את השיר, ואני שואל: אם הערבים גם ככה השתלתו על ישראל ,למה מתעקשים על השטחים דווקא?

    אהבתי

  7. דרך השלום הגיב:

    השתלטו?

    אהבתי

  8. רובי הגיב:

    היו באנרים ב-1990?

    אהבתי

  9. מישהי הגיב:

    עכשיו אני רוצה להבין: למה יש כמה דוחות עוני של כל מיני גופים? מה ההבדל בין גוף לגוף? איך נדע מה הנתונים האמיתיים? האם בעצם העובדה שיש כמה גופים שמבצעים את הסטטיסטיקות הללו אין משום בזבוז מיותר והמוני של כספי ציבור?ומה בדיוק אתם מצפים שייעשה עם הדוחות האלו?

    דו"ח רשמי יש אחד. המועצה הלאומית לשלום הילד וארגון לתת הם גופים פרטיים. לגופים הפרטיים הללו יש אינטרס שיווקי להציג את המצב כגרוע כמה שיותר.

    פוסט פייסבוק רלוונטי על הדו"ח של לתת.

    אהבתי

    • יק הגיב:

      לגבי אינטרסים, אפשר לטעון שיש לכל צד עמדה משלו, הארגונים רוצים להדגיש את הבעיה והממשל אולי רוצה להפחית בערכה. אבל מה שחשוב היא המטדולוגיה, והדרך שאפשר לשחק בה. לביטוח לאומי יש נתונים כמעט מוחלטים לגבי הכנסות, אבל הם שולטים בהחלטה השרירותית איפה למתוח את הקו בין עוני, ל"לא עוני".
      לעומת זאת המטדולוגיה של ארגון לתת, מבוססת על סקרים, ולא על נתונים מוחלטים (ראה ציטוט למטה מדוח העוני של שנה שעברה). גם כן הקביעה האם תוצאות הסקר נכונות או לא, הינ סוביקטיבית בהחלט.

      דו"ח העוני האלטרנטיבי הינו מסמך ייחודי, המבוסס על אינטגרציה בין פרופיל נתמכים בסיוע:
      ממצאים ונתונים שנאספו במהלך המחצית השנייה של השנה החולפת והוא
      משקף את תמונת העוני לשנת 2013 (בניגוד לדו"ח של המוסד לביטוח
      לאומי שמתפרסם בכל שנה בהתייחס לנתונים של השנה הקודמת),
      הנתונים לדו"ח נאספו באמצעות שלושה מחקרים ושאלונים: המחקר
      הראשון עוסק בניתוח מאפיינים ודרכי התמודדות בחייהם של אנשים החיים
      בעוני, אשר נתמכים ונעזרים בשירותים מעמותות המזון ומארגונים חברתיים
      נוספים. המחקר השני נעשה בקרב עמותות הסיוע הפועלות בשיתוף עם
      ארגון לתת, והוא נועד לבחון את מגמות העוני, הצרכים והתהליכים
      המתחוללים בשטח. שאלון נוסף בוצע בקרב הציבור הרחב ומטרתו לבחון
      את תפיסת הציבור בנושאי עוני ופערים חברתיים בישראל

      אהבתי

      • מישהי הגיב:

        ההחלטה היכן למתוח את קו העוני אינה שרירותית כלל. ההחלטה גם אינה נשלטת ע"י ביטוח לאומי. קו העוני נקבע בצורה קבועה וחד משמעית עפ"י ההכנסה החציונית, מה שהופך רק את הקשר בין קו העוני לעוני לשרירותי.

        הממשל אולי רוצה להפחית מערך הבעיה, אבל הביטוח הלאומי אינו הממשל. לביטוח הלאומי, כמו לגופים הפרטיים, יש אינטרס מסוים להציג מצב גרוע. בכל מקרה המרחק בין הממשלה לכותבי הדו"ח הרשמי גבוה בהרבה מהמרחק בין בעלי האינטרסים בעמותות לכותבי הדו"חות האלטרנטיביים.

        אהבתי

      • האמיר הגיב:

        בהחלט. ישנם ניסוחים מעוד מעניינים בדו"ח של הביטוח הלאומי. למשל

        הסיבה לירידה בממדי העוני היא שיפור בהשתכרות בקרב עובדים בשכר נמוך, הן בגלל גידול בשיעור התעסוקה הן כתוצאה מעלייה בשכר. גידול זה האפיל על השפעת לעלייה בעוני עקב הקיצוץ בקצבאות הילדים.

        אממ, לא יכול להיות שהעליה בשיעור התעסוקה היא בגלל הקיצוץ בקצבאות הילדים? בגלל הקיצוץ יש פחות כסף ואין ברירה אלא לצאת לעבוד.

        אלא מה, זה מעודד הקטנה של הקצבאות ולכן לא מתאים לטענה של הביטוח הלאומי, שצריך להגדיל את קצבאות הילדים (וקצבאות בכלל).

        אהבתי

  10. השלמת פארים:

    אם אתה רוצה אתה יכול להישאר פה גם לישון
    איזה לישון?
    הלילה לא עושים חשבון.
    ~ סלסולי מכונה אלזו, זה עושים אותי לחשוף טוף על אופציית ברלין~

    אהבתי

  11. ZIKI הגיב:

    רוחי יא פאינה

    כבר מזמן הבנתי מה ארחה ורבעה של המהגרת הבולשביקית הזאת.
    רוחי יא פאינה

    אהבתי

  12. לחם הגיב:

    צריך לקרוא את הראיון עם בן כספית בליברל כדי להבין את הטיפוס: החנופה למו"ל, אלי עזור, הוא החזיק אותי שנים נפשית, אומר כספית, אוי מבחיל, והפניה לעיתונאים שיבינו שהטרנד הבא הוא פרילאנס, הבנתם את זה עבדים של השיטה, לכו תעבדו כמו עבדים, העיקר שלקקן פוליטיקאים מרוויח משכורת חודשית של שש ספרות. קשה להאמין שיש טיפוסים כאלה, אבל עובדה, הוא כאן, אחרי כל הפדיחות העיתונאיות, והוא מרוויח הון. מה קורה פה? מה זה?

    אהבתי

  13. לחם הגיב:

    שמח לראות שענת באלינט כותבת בעין השביעית את מה שאני צועק כבר שבועיים (ודבורית גם כתבה על זה לפני שלוש שנים), ההתנהלות של אריאנה מלמד בכל מה שקשור לחשיפת ילדיה היא עבירה על החוק. על פי כל דין בלה בלה בלה בלה מעניין מה תגיד הגברת. ניחוש שלי: היא תהיה באופן דווקאי הרבה יותר אגרסיבית וחושפנית.

    אהבתי

  14. עטרה הגיב:

    לינדסטרום

    אהבתי

    • מחלקת תיקונים נאטל'ה הגיב:

      נורא לראות עיוורים היושבים בבית זכוכית, משליכים אבנים לכל עבר. מי יסיר מכשול מפניהם? מי יגרש את החושך?

      אהבתי

  15. עכגד הגיב:

    V , בדברי ברגמן רשום "פינוח" במקום פענוח

    אולי הטעות במקור

    אהבתי

  16. דוחא עוני הגיב:

    לאיזה טלפון התקשרו 5 סוקרים ביום לעניים? אייפון,נייח,פאלאפון….

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s