מהנעשה בסו"ש
– פלסטיני דקר שני שוטרי מג"ב.
– חשד לרצח באילת.
– תינוק פלסטיני איבד את ההכרה במסוף אלנבי ופונה במסוק.
זה יפה, אבל רוב הסיכויים שאם לא היה זה תינוק אלא גבר בן 50 כבר היה מישהו כותב שזה בגלל שהתעללו בו שם.
– באיחור קל, אך פספסתי: גדעון לוי מספר על האירוע בו הואשם ביריקות במחסום 407.
המוסף לשבת
♦ לעודד שלום יש סדרת כתבות הנקראת "קולות נודדים", בה הוא מגיע בכל פעם למקום אחר בארץ. בהגיעו לעוטף עזה, בגיליון הנוכחי, עולה מסקנה מהמפגש עם התושבים: הם רוצים להחליף את השלטון. הכותרת: "פקפוק איתן". אבל מה, מתברר שזה לא שונה מהמצב בבחירות הקודמות, שגם אז היה לשמאל על כל גוניו רוב מוחץ באזור. מתברר שזה לא עזר. השאלה אם זה יעזור הפעם.
♦ ואם תרשו לי, אני מוותרת על כל הקריאות, בכל הגליונות ובכל העיתונים ובכל אמצעי התקשורת על מעללי פאינה קירשנבאום וב"ב. יש דברים שמרתיעים אותי יותר מאחרים. היא למשל.
ישראל השבוע
♦ שר החוץ של ישר"ה, בועז ביסמוט, מראיין את מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט, מיץ' מק'קונל. הכותרת: "אובמה לא פופולרי בישראל, ובצדק". זוהי תזכורת לכך שיש לישר"ה (ולנתניהו) עוד אויבים חוץ מידיעות. למשל, הנשיא האמריקאי, ברק אובמה. אז הנה תזכורת.
עכשיו, זו לא סתם הכותרת לכתבה, אותו אדם, שמן הסתם איש בישראל אינו מכיר, מככב בשער המוסף המדיני, וזו גם הכותרת בשער.
תזכורת: מי תרם למסעות הבחירות של הרפובליקאים 100 מ' דולר?
♦ בראיון של מתי טוכפלד עם שר התחבורה, ישראל כץ, שמצפה לקבל גם את תיק האוצר אחרי הפריימריז, תפקיד שאותו ימלא עד הבחירות, הוא אומר שאפשר יהיה לפתור את בעיית הדיור תוך שלוש שנים. הנה לכם, זהו בנאדם ריאלי שמה-זה הייתי רוצה שיהיה שר האוצר.
ככל שיש בישראל עיתונות גרועה, אין כמו עיתונות בחירות כדי להבין את הסחי בו אנו שוחים.
המשפט על בעיית הדיור הופך לכותרת, וישר"ה מציף את העם בפנטזיות וחלומות ששום קשר בינם לבין המציאות לא קיים.
♦ דווקא העמוד הזה, שהעלה עמיר, חבר פייסבוק שלי, הביא אותי להביא לכם את הראיון עם פרופ' חביבה פדיה.
כנראה שזה מה שחסר בראיון. ציטוטים כאלו.
מוסף כלכליסט
♦ כל מי שעובר בטיילת התל אביבית, מצפון לדרום, נתקל בתפלץ המכונה הדולפינריום, שטח נטוש ומכוער להפליא, שהדבר האחרון שאירע בו היה פיגוע בו נהרגו 21 (או 20?) בני אדם צעירים מאוד (ונפצעו 120). יעל דראל מספרת את הסיפור הלא ייאמן, על האדם שאוחז בשטח הזה, ומה עושה העירייה כדי לגאול אותו מידיו של היזם יוסף בוכמן.
עוד סיפור עירוני דוחה במיוחד.
♦ הסיפור המדהים הבא הוא על חברת העובדים, הזרוע הכלכלית של ההסתדרות (שי אספריל), ועל ברנש בשם יגאל דן, ש
מתחקיר "מוסף כלכליסט" עולה כי ב־2011, שבה עבד דן חודש אחד בלבד, חברת העובדים נשאה בעבורו בעלות של חבילת פרישה מפנקת: לא פחות מ־1.24 מיליון שקל – עבור חודש עבודה אחד, מענק הסתגלות ופיצויי פיטורים. כמו כן הוסכם כי דן יישאר בתפקיד במערכת, והוא מכהן עד היום כיו"ר דירקטוריון (בשכר) של קופת הגמל רעות, השייכת גם היא להסתדרות.
7 ימים
♦ כפי שאמרתי, מה שעניין אותי בגיליון הנוכחי הוא ההצטרפות של ליאת בר-סתיו לארגון להב"ה, בו שהתה כפעילת שטח חודשיים.
מעניין מאוד לקריאה, יומן הפעילות שלה, אך יחד עם זאת מעורר רתיעה מהאנשים האלו, מהשקפת העולם המעוותת שלהם (בעיני, ברור שבעיני, אלא בעיני מי?) נגד "התבוללות". סחתיין על הדבקות במשימה של בר-סתיו, ויפה מצד עורכיה שנתנו לה כל כך הרבה זמן (יחסית לכלי תקשורת ישראלי, כן?) לעשות את העבודה.
♦ הכתבה המעניינת הנוספת (שרי מקובר-בליקוב) היא מונולוגים של אנשים מבוגרים, המספרים איך זה לחיות בישראלית, חברה גזענית וגילנית, כשהם מודרים ממנה. המונולוג הראשון והמרשים ביותר הוא של פרופ' רות בן-ישראל, כלת פרס ישראל לחקר המשפט, המספרת את חוסר האונים והבעתה שחוותה כשהבינה שעליה לצאת לפנסיה בגיל 64, כשלפניה עוד 20 שנות עבודה.
…הייתי בשיא כוח המחקר והיה לי חבל על עצמי ועל המדינה שמפסידה את הידע הרב שצברתי. לא ידעתי בשביל מה אקום בבוקר… ישראל לא הפנימה שהפכנו לחברה רב-גילית. אני לא יכולה להתחרות על שום פרס בציור, כי התחרויות שמאפשרות לאמן לצמוח מוגבלות לכילאי 20 עד 50…
אני לא רואה את ידיעות מקדם את הכתבה הזו בפלטפורמות שלו. נו, לא נושא מאוד סקסי. חבל מאוד. אני ממליצה בחום. עשו זאת. העלו את המונולוגים האלו ל-ynet או לפייסבוק. תודה מראש.
mako magazine
♦ הסיפור המבאס על עופר צברי והנערים שניצל (על פי החשד). לא מבינה איך היה לו אומץ להתראיין ולהסביר שלא היו דברים מעולם ושהוא חף מפשע.
אבל כבר הוברר שאני לא מבינה הרבה מאוד דברים.
פוסט מורטם
♦ יהודית בן יעקב נפרדת מהתוכנית שלה, כאן, שם ובכל מקום אחרי 35 שנות שידור (בועז כהן, מעריב של שבוע שעבר). דומה שמספר האנשים שיכולים להיפרד ממקום עבודה כלשהו אחרי 35 שנים מצטמצם והולך עם השנים.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
♦ מולי שגב התארח באוניברסיטת אריאל וסיפר לסטודנטים על עריכת ארץ נהדרת, על סאטירה נגד הימין ונגד השמאל, ומה חשב יצחק תשובה על הדמות שלו.
איפה כתוב? בבלוג של ישי פרידמן.
♦ אגף האופנה של mako בהפקת אופנה יוצאת דופן: בחורה יפהפייה בבגדי אלנבי מכוערים. כדי להגביר את האפקט צילמו אותה ליד עובדים זרים, מהגרי עבודה או מה. לשמחתי, העם אמר את דברו: כמעט 1,600 סימנו את ההפקה כסרת טעם, חצי מהמספר הזה כתבו "מהמם", ואותו מספר בערך, "לא ברור".
משתכשכים בביצה
♦ מי נגד מי בטיפולי שורש בתקשורת בזכות הקלסרים והתיוקים.
מח' הגהה
♦ ידיעות חיפה
(תודה לעומר לוי).
לפני פיזור
♦ אתמול בצהריים הייתי עם אלה קרי ונוריקו-סאן באולם טיקוטין שבחיפה. מה באמת מתאים לסרט יותר מזה.
זה היה אירוע פרטי לתורם ה-25,000 ש' בפרויקט הגיוס בהדסטארט, כמובטח לו.
בידי אני מחזיקה את הדפים ובהם ציטוטים מהשיחה הראשונה שלי איתו, אותה חשפתי לראשונה בפני משפחתו וחבריו.
צילום: אביטל מישל-מאיר, מנהלת אירועים, אולם טיקוטין
– היום אני נוסעת לקריית טבעון, לספרייה/ מרכז ההנצחה. כל הצגות הסו"ש פה.
– הלילה התקבל הסרט לפסטיבל "נשים בהיסטוריה" בניו ג'רסי. הפסטיבל ייערך במרץ 2015.
ולווט אנדרגראונד 
אחלה סרט. מחכה לסרט על אנה ריבקין או תחקיר לאיפה נעלמו פטריק קים וביל קרטר
אהבתיאהבתי
ינון מגל המציא מושג חדש- יהודי פרילאנס דקה 03:20
אהבתיאהבתי
ישראל יהושע הלוביסט מפרשת פאינה מורכב מ1/3 רביב דרוקר, 1/3 ניצן חן (תצא בחוץ) ן1/3 עופר עיני.
אהבתיאהבתי
גיחי…
אהבתיאהבתי
גם את נחמודת.
אהבתיאהבתי
אריאנה מלמד על פי כל דין בלה בלה בלה בלה תוקפת בפייס שלה את ענת באלינט שמתחה ביקורת על החשיפה של הקטינים. כרגיל אצל מלמד מלל אינסופי, יהיר ומתנשא שלא עונה על שאלה אחת קטנה: למה לעזאזל לחשוף את הבעיות הרפואיות של הקטינים. היא תולה את זה בהיעלמות של הילדה, אלא שלרוע מזלם של הקטינים הם נחשפו שלא בטובתם לפני ההיעלמות ואני חוששת שהיא תמשיך לחשוף אותם גם אחרי כן. אפשר בהחלט להילחם על נושא מסוים, כל נושא, בצורה מכובדת, בלי לחשוף בעיות רפואיות של קטינים על פי כל דין בלה בלה בלה בלה בלה. ואני תוהה איפה המדינה בסיפור הזה? איפה שרת הבריאות? איפה המועצה לשלום הילד? כנראה שהם פוחדים מהאגרסיה של מלמד על פי כל דין בלה בלה בלה בלה.
אהבתיאהבתי
אפרופו סקריר השפעת מעניין לדעת ש
אהבתיאהבתי
טוקבקיסט/ית בתשלום,,,
אהבתיאהבתי
ולמי שלא מאמין: באמצע השאלות של הקהל, ניגשה המארגנת,הפסיקה את V, ואמרה "שהיא חייבת לסיים כי עוד 10 דקות יוצא האוטובוס של 9.45 לתלביב"…
מ ט ב ע ו ן!
ד"א לפחות 20 איש חזרו הביתה כי לא היה מקום באולם…
אהבתיאהבתי
רק שתדעו, שאני לא יודעת מי זה מעלי.
הוא לא הציג את עצמו ולא כלום. זהו. ככה מתנהגים אחרי תשע שנים בבלוג?
אהבתיאהבתי
איש נחמד.
אהבתיאהבתי
יאללה יאללה. אתה לא עומד בשום הבטחה.
אהבתיאהבתי
מי? ("וואלה" זה לא אני).
איזה הבטחה?
מה אעשה לכרמי ולא עשיתי עוד?
4 פעמים כבר הייתי בסרט,כל פעם מתרגש מחדש,וחושב אולי הפעם היא לא תפגוש את נוריקו….
אבא ארך רגליים.
אהבתיאהבתי
(14 בדצמבר)
אהבתיאהבתי
"בקרוב איתך" = שאראה את הסרט בנוכוחותך….
והערצה הפכה לאהבה.
אהבתיאהבתי
גם אני כמו 'ירושלמית' הרגשתי שהכתבה על החדירה לארגון להב"ה היתה מתאמצת מידי…
בתכלס' ארגון להב"ה לא עשה ולא עושה דברים לא חוקיים! הוא פשוט מנסה כמה שאפשר מנשים להתאסלם… כי בכל זאת יש איזה חשיבות ויש משמעות לאומה שלנו (זאת דעתי :-))
וכן (וזה באמת יותר קשה…) לעזור לנשים שהבינו את הטעות שהן עשו ורוצות לחזור לחיק היהדות…
אהבתיאהבתי
מאת אופנובנק:
27 בדצמבר 2014 בשעה 11:02
“לא אהיה נוכחת בכל האולמות היא שלמרות כל מעלותיי,”
כל זה עם ה”וספה”?
איך את מגיע לכל שכיות החמדה בארצנו הקדושה?
Like or Dislike: חזק! 0 חלש.. 0
להגיב
מאת velvet:
27 בדצמבר 2014 בשעה 11:06
לרוב בתחב”צ או בטרמפים מזדמנים.
Like or Dislike: חזק! 0 חלש.. 0
להגיב
מאת מעלי:
27 בדצמבר 2014 בשעה 11:23
תחב”צ בשבת?
שומו שמים!
צל”ש.
אהבתיאהבתי
חציית קווים
אהבתיאהבתי
ניקוי אורוות
אהבתיאהבתי
מילים נבזיות.
יצא לי לפגוש את פאינה ק. כמו שיצא לי לפגוש את שולה זקן. שתיהן משדרות לסביבה אני ואפסי עוד ועסוקות/טרודות תמיד מעל הראש כשבד בבד תמיד יש להן זמן בשפע לאנשים מסויימים.
הן מזכירות לי את הבדיחה הנבזית שאישה מקבלת חדשות רעות מהרופא ושואלת את הרופא האם ניתן לקבל חוות דעת שניה/נוספת. הרופא מתלבט עם עצמו ואומר – את גם מכוערת.
אהבתיאהבתי
״הייתי בשיא כוח המחקר … לא ידעתי בשביל מה אקום בבוקר״. במציאות אנשי סגל אקדמי מקבלים משרד באוניברסיטה, יש להם גישה לספריה ולמחשב, הם משתתפים בכנסים והם יכולים להמשיך במחקריהם אם אכן הם ״בשיא כוח המחקר״. בגיל 64 רוב החוקרים אינם נמצאים בשיאם, וכמו במקצועות אחרים עדיף לפנות מקום לחוקרים צעירים. אני מאחל לפרופ' בן ישראל חיים ארוכים ופוריים.
אהבתיאהבתי
לעניין שכירת צעירים, ברוב האוניברסיטאות מבטלים
תקנים וקביעות יש רק ליחידי סגולה או לבעלי קישורים
מיחדים. ספריה ומחשב לא מספיקים למחקר.אמנם
ברוב האוניברסיטאות בארץ מעודדים את הגימלאים
להשיג מענקי מחקר אבל זה טוב למדעים מדויקים וצריך
הרבה המלצות אישיות(ראה הTV בימים אלו) להשיג
מענקים בגידול בע"ח, או בחקר סביבת ים המלח או
גאולת קרקעות הארץ או בכלל במדעי הרוח והחברה
בייחוד קשה לחילונים ולא מתנחלים וכאלו בכלל שהם
כמו חוט חדש, ישרים נקיים ובלי קשרים באמצע.
אהבתיאהבתי
שלש הערות לסדר:
1. לעניין חברת העובדים, לא ברור הקשר לחודש העבודה בשנת 2011. האיש עבד שם מ 2008, כך כתוב בכתבה, ואז בראשית 2011 העסקתו הסתיימה. מישהו ניסה מאד להדגיש את תנאי הפרישה הנאים ביחס לתקופת העבודה הקצרה, ויצא קצת דובר שטויות.
2. לסיפור של הפרופסורים המכובדים המלינים על חיובם לפרוש יש גם צדדים נוספים. למשל – צעירים שמחפשים דרכם באקדמיה ובהיעדרם של משרות ותקנים בורחים לחו״ל. אלה אותם תקנים שמאיישים המבוגרים, וצריך לקבוע גיל מסוים לתחלופה. בנוסף, עובדים בוותק כזה כבר צברו זכויות פנסיוניות נאות, וממשיכים לעסוק במחקר גם אחרי פרישתם. העבודה לא תובענית פיזית מי יודע מה וברור שהם רוצים להמשיכה בשכר מלא (אינני מפקפק בחשיבותה). לסיכום, זה לא מקרה שאנחנו לא רואים פועלי כפיים עותרים לבג״ץ בדרישה לבטל את גיל הפרישה. אלה רק מחכים שהגיל יגיע. אני לא מבקר אותם, הם צודקים מבחינתם, זה לא אומר שזו צריכה להיות התוצאה גם בבג״ץ.
3. הלכנו לראות את הסרט של בעלת הבית. נהנינו נורא ועוד דיברנו על זה היום בארוחה המשפחתית באותה התלהבות ראשונית. אל תחמיצו.
אהבתיאהבתי
בן ישראל לא מתלוננת על כסף. היא רוצה להיות אדם יצרני.
האפליה שהיא מדברת עליה נרחבת.
ותודה רבה שצפיתם בסרט:))
אהבתיאהבתי
כך מגייסים פעילים חברתיים ולשם מוליך צדק חלוקתי.
אהבתיאהבתי
מידע על רו"ח יגאל דן קל מאד למצוא בגוגל.
אהבתיאהבתי
פרופ. סמי שלום שיטרית, גולה בניו יורק במאמר דעה תמוה בהארץ. אי אפשר לדעת אם זה פארודיה, אירוניה או מגלומניה חולנית
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2521576
"אצביע למפלגה שתעמיד אותי בראשה!"
"אני גבה קומה ורחב כתפיים, ויש לי כפות ידיים רכות ואגרופים גדולים! אומרים לי, שאני נאה ונראה טוב בחליפה, אם כי אני מעדיף ג'ינס".
אהבתיאהבתי
זה מאמר שני שלו ב"הארץ" לאחרונה.
בראשון קרה למרד "תחריר". זה נכתב
בערמומיות בכדי שלא ידע הקורא וזו
באמת תופעה נבזית במיוחד אצטט:
"אם אעמוד בראש מרץ לאחר שתקבל
עליה תכנית לוויתור היסטורי על כל
הפרווילגיות הכלכליות התרבותיות
והחברתיות של האשכנזים בישראל".
האיש היגר לארה"ב על גבם של דורות
של עשוקים ולקח לו מיד את כל
הזכויות של יהודי לבן בNY ובסוף
הכתיבה שולח מסר"להשבית את
המסיבה הזאת של הון שלטון עיתון
בריון" והעורך מדפיס. מגעיל יותר
מכל דבר שמגעיל את בעלת הבית.
אהבתיאהבתי
הכתבה של ליאת בר-סתו, "בתוך הלהב"ה", הרגישה לי מאוד מתאמצת, מחפשת בכוח אקשן מסמר שיער. מוגזמת ומופרכת למדי הקביעה שלה במשפט ה-1 בכתבה: "הבוקר… נפלו השמיים על להב"ה". הכתבת מאוד מתלהבת מעצמה, קצת יותר מדי: "עכשיו אני עומדת בחולצת להב"ה.. פעלתי כעיתונאית סמויה בלהב"ה…. אני מצטיידת בחולצת להב"ה… אני פוגשת את איש המיסתורין… סיפרתי לו שאני סטודנטית…". הכתבה הרגישה לי כמו פרק לא הכי מוצלח של חסמ"בה.
אהבתיאהבתי
"הכתבה המעניינת הנוספת (שרי מקובר-בליקוב) היא מונולוגים של אנשים מבוגרים".
דווקא יש משהו בעריכה של הכתבה שלא נשא חן בעיני. קודם את שני הידוענים,ואח"כ את עמך…
דווקא שמיר ורותי שדברו על זקנתם: שמיר צריך להוציא חסכונות (בגיל 94! למתי אתה שומר אותם?)ורותי אין לה שום בעיה כלכלית ושלל אפשרויות עיסוק בתלביב, לעומת שאר המוזכרים במאמר שממש כאב לראות את מצבם….
מאמר חשוב ביותר,פעם הקימו פה מפלגת גמלאים,(בן ישראל נדמה לי גם היה בה..),הניסיון לא צלח, וכנראה קבר את האפשרות להקים יותר אי פעם מפלגה כזאת…
היום אתה צריך להתחבב ע"י גאים ולה"טבים בשביל להבחר לכנסת,אולי מישהו ינסה בכל זאת לקחת על עצמו אוכלוסיית ענק שחיה מ1400 ש"ח דמי ביטוח לאומי!
תקראו תקראו אולי משהו יקום?
כל הכבוד לשרי מקובר!
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
יש ברכות יפות בעברית ואברך את השואל:
הלוואי שתגיע לגיל 84 ועד 120 תדע,
יחד עם משפחתך, לשם מה צריך את
החסכונות. רמז…לא כל אחד הוא אריאל
שרון.
אהבתיאהבתי
שעשועי צעירים איסלמיים בקופנהגן. הכל ברוח טובה.
אהבתיאהבתי
המקור שהבאת הוא בלוג של אדם אחד המפרסם גם פוסטים כמו:
“Muslim Inbreeding: Impacts on intelligence, sanity, health and society”
זו כבר סיבה בשבילי להתעלם מכל הכתוב בו, אבל רק בשביל התרגיל: חיפוש של 10 דקות באתרים רציניים יותר לא העלה שום איזכור לתקרית המדווחת. מה שמעלה שתי אפשרויות:
1. יש מזימה סמאלנית להסתיר את התנכלויות המוסלמים לנוצרים בדנמרק.
2. יש הרבה קטטות שיכורים בליל חג המולד. עיתונים רציניים לא מדווחים עליהן ובלוגים גיזעניים חוגגים על אלו שבהן ניצחו המוסלמים.
אהבתיאהבתי
מזה ניתן להבין שיש לך שליטה מלאה בדנית ובאתרים דניים. שאפו.
אהבתיאהבתי
וחוץ מאד-הומינם יש לך מה להגיד?
יש לא מעט עיתונים באנגלית המדווחים חדשות מקומיות מקופנהגן. אתה יותר ממוזמן לצטט מהם. כרגע כל מה שיש לך זה בלוג של אדם אחד המעלה "אנליזות" גזעניות מדי פעם.
אהבתיאהבתי
מוסלמים בקטטות שיכורים?
בחג המולד? אלו כופרים !
לקפד ראשם ! מייד!
אהבתיאהבתי
מחרחרת ריב בתשלום
אהבתיאהבתי
ע"ח הבית.
אהבתיאהבתי
גזענית אובססיבית, שכירה של גופשטיין
אהבתיאהבתי
תמיד להתקיף, זה הפרוטוקול.
בסוף גם השקרים נתפסים לפעמים.
אהבתיאהבתי
ישראל היום מצטט סנטור אמריקני. זה לא מפתיע. בהקשר זה ראויים לציטוט דבריו של רותם דנון, עורך ליברל:
"ישראל היום הוא לא ביביתון. הוא שלדונתון. להשקפתו של אדלסון, הוא זה ששולט בפוליטיקאים ומנווט אותם".
כאשר ראיתי את ראש הממשלה רץ לאולם הכנסת בעת הכשלון הגדול בהצבעה בעניין ישראל היום, עלה בי הרהור: כך נראה אדם שממהר לבוס להודות "נכשלתי".
אהבתיאהבתי
יהודית בן יעקב נפרד מהתוכנית שלה, איזה מאמר יפה של בועז כהן לשעבר "מגיבן מערכת" פה.
איזה יפה יודית…לך תדמיין את זה ברדיו…
אהבתיאהבתי
את מאחרת!
אין כמו טיקוטין, האולם הביתי שלי, קונצרטים ,סרטים….
הודית בן יעקב נפרדת
אהבתיאהבתי