הבאה עלינו לטובה

isra1.1.15yediot1.1.15

maariv1.1.15

haaretz1.1.15

הכותרות

♦ ישר"ה, העיתון של רה"מ בנימין נתניהו מודיע בכותרת הראשית והענקית: "נתניהו ניצח – מחכים לרשימה". נו ברור, קרה משהו יותר חשוב מזה במדינה או בעולם ב-24 השעות האחרונות? הרי אנחנו לפני בחירות, וסדרי העדיפויות חקוקים בסלע.
בידיעות, העיתון שמטרתו להעיף את נתניהו מהשלטון, ובכל דרך שהיא, הכותרת המרכזית היא "350 עובדים בלי פרנסה", והכוונה לעובדי פרי (ה)גליל, שמצולמים בתמונת השער כשמעליהם שלט עם לוגו החברה. ההרחבה על סגירת המפעל היא בעמ' 6-7.
אלא שהסיפור מסובך ומורכב:

…בשל תסבוכת בירוקרטית פקע רשיון העסק של המפעל… העובדים מאשימים את הבעלים כי לא תיקנו ליקויי בטיחות, כפי שהיו חייבים לעשות כחלק מהסכם שבמסגרתו קיבל המפעל תמיכה מהמדינה, ולכן הזרמת הכסף הופסקה… ממשרד הכלכלה נמסר אתמול: בהתאם לנוהל, התבצעה ביקורת כספית על כספי המענק שניתנו למפעל… 4.5 מ' ש'… בביקורת עלו ממצאים בעייתיים, המחייבים חוו"ד משפטית….

הכותרת לכתבה היא "פרי גליל | הסיוט חוזר". הבעיה בכתבה היא במסגור שלה, לא בכתבה עצמה, של גואל בנו, שעשה עבודתו נאמנה והביא את כל התמונה. הניסיון של עורכי העיתון/ העמודים הוא לגרום לקורא הבלתי מתעמק להאמין שיש פה אשם אחד: נתניהו והממשלה שלו, בעוד, כאמור, המצב שונה לגמרי ומורכב.

גם בישר"ה יש ידיעה על פרי הגליל, אלא שהיא מופיעה בע' 29, הוא עמוד הכלכלה של העיתון. לידיעת יהודה שלזינגר, הסובל מליקוי חמור בחישובי מרחק, זה נקרא "עמודים רחוקים אחוריים" ולא ע' 6.
פריגלילישרה

עדיין לא ברור לי אם יש לנו פה 350 עובדים בלי פרנסה או 300 עובדים בסכנת פיטורים.
אה, הנה נתון נוסף: בהארץ מדובר למעשה על 520 עובדים (ומדובר בידיעונת בע' 10).
הידיעה הפרטנית ביותר היא בידיעות, ובו זמנית, כותרתה הכי מטעה.

♦ אמש הודיע ניצן הורוביץ ויה פייסבוק שלא יתמודד ברשימת מרצ לכנסת הבאה.  איזה כיף לכתבי הכנסת. לא צריכים אפילו לקרוא הודעות לעיתונות. המסוקרים שלהם כותבים כל מילה בפייסבוק, מיד רואים הכתבים גם את הלך הרוח, התגובות, והנה להם ידיעה. חיים יפים.

התאחדות קבלני השיפוצים נגד הארץ: "למה השוויתם אותנו לציפי לבני?"

עליה במספר החיילים המתאבדים בצה"ל השנה (צוק איתן?) אך ירידה בממוצע הרב שנתי.

משתכשכים בביצה

♦ הידיעה הזו בוואלה, על היחס של ידיעות ו-ynet לאריה דרעי לא תיאמן באופן מובהק. ynet הוא המתחרה הישיר של וואלה. בוואלה יש חשבונאות לא פחותה מזו של ynet. לא רק זה, מי שמכריע בסופו של בוואלה מה יתפרסם ומה ירד מהאוויר זה בכלל אילן ישועה, המנכ"ל, שהודה שאינטרסים מסחריים גוברים על אלו המערכתיים. לא רק זה, המדור של אלדד יניב עף אחרי שצונזר לא פעם כי לא יכלו להתמודד שם עם הכתוב ולהתעמת עם השועים. העובדה שבינתיים האנשים שיניב כתב עליהם הפכו לחשודים (אתמול למשל נחקר בנימין בן אליעזר שוב בחשד לשוחד) רק מעמידה את וואלה באור עלוב.
לצטט שוב את ישר"ה בו נכתב שהסיפור על דרעי נכתב בעמודים "האחוריים והרחוקים" ע' 6, זו בדיחה גרועה במיוחד. ואני לא מכחישה כמובן שידיעות היה היחיד שלא התייחס לפרשת דרעי/ הקלטת בשערו.
באותה מידה, באותו יום, לא הוזכרה בשער ישר"ה הדרמה של ערוץ 10. והרי למדנו כבר, במשך השנים, להבדיל בין האינטרסים השונים של כל כלי התקשורת, כך שממש מצחיק שכלי תקשורת ששוחה באותה ביצה, לא מתבייש לבקר כלי תקשורת אחר על אותו עניין בדיוק.

♦ ומי יערוך את וואלה? אני רואה שאילן ישועה לא שעה לעצתי ובורסת השמות פורחת.

♦ מעניין התיאור של אמיר טייג במארקר את האתר שברז המימון שלו עומד להיסגר.
כן, מודל כלכלי זו מילה גסה. בכלל, כסף זו מילה גסה, מסחר זו מילה גסה, אבל הנה, עוד ילד הממומן ע"י הוריו יצטרך להתמודד עם החיים.
זה בדיוק מה שיקרה לישר"ה אם שלדון אדלסון יפסיק להזרים לו כספים, שלא יהיו אי הבנות, כן?
אני מחכה כבר למאמר של דרור אידר על כך, שהרי הוא מתנגד לסגירת כל כלי תקשורת, ככתוב.
אמירטייג

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

♦ סיון קלינגבייל סיימה את פרויקט 365 הימים של הבלוג שלה (ליתר דיוק, הבלוג הוא הפרויקט והפרויקט הוא הבלוג) אחרי שנתיים וחודשיים, בפוסט שהיא עצמה כתבה, המתאר יום בחייה. וואוו. איזה יום.
כבוד על ההתמדה. אפשר לעשות חיפוש לפי חודשים.

♦ בבלוג שלה, פריזאית, ערכה כנרת רוזנבלום את הפרויקט השנתי שלה. והפעם: קו פרשת המים. הנה קישור לכל הקטעים שנכתבו על כך (ורדית גרוס, יערה שחורי, ועוד).
מה שמשותף לשני הפרויקטים הללו הוא שגם כנרת וגם סיון ביקשו ממני להצטרף אליהם/ אליהן. לא יכולתי. כמו שאני לא מסוגלת לעשות שום דבר בימים אלו שאינו נוגע לסרט. זאת אומרת, שתיהן אמרו לי כמובן שמן הסתם כל מה שאכתוב לבלוגים שלהן יהיה קשור לסרט, אלא שאין לי יכולת לעשות זאת. לא מבחינת זמן, ולא מבחינת משאבי רגש. בדיוק כמו שאני לא יכולה לצפות בסרטים של אחרים (וסליחה עם כל מי שמזמינים אותי), ולא יכולה לקרוא ספרים (סליחה גם כאן). אני בגיוס טוטאלי, בעיקר בשנתיים האחרונות, וגם היום, כשאני עסוקה בפעולות השיווק וההפצה של הסרט. לא ידעתי (כמו שלא ידעתי הרבה דברים עד שהגעתי אליהם), שזו עבודה במשרה מלאה. אבל לא נורא, כך אני רוכשת לעצמי מקצועות עתידיים. ללמוד כל דבר מאלף זה כיף גדול, אם כי הופך את העבודה להרבה יותר קשה, ולעתים פחות יעילה מכפי שהיא צריכה להיות. מתברר שאני לא בלתי אוטודידקטית בהווייתי. טוב לדעת ונעים להכיר (את עצמי), אחרי כל כך הרבה שנים.

♦ וזה מה שהיה לגוגל להכין ללשנה החדשה. לא השקעה גדולה מדי.

לפני פיזור

חגגתי אתמול בצנעה תשע שנים לבלוג. אני אומרת כבר כמה שנים שאני על פרשת דרכים איתו, ועדיין.
הערב אסע עם הסרט לגבעת עדה. כן כן, גבעת עדה.
גבעתעדה

כמו כן יוקרן הסרט הערב בסינמטק הרצליה ב-19:00.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

33 תגובות על הבאה עלינו לטובה

  1. לחם הגיב:

    אני מבקש מכנרת רוזנבלום, מלילך סיגן, מיעל טבת קלגסבלד, מאשתו של אמנון לוי (שכחתי איך קוראים לה), בבקשה בבקשה אל תכתבו יותר ספרים. כמה גרושים בחשבון הבנק לא הופכים אישה לסופרת.

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      לחם, תן כבוד לליאת רון שיודעת איך לנהל מדינה:
      הפוליטיקאים כאן מנהלים חברה מפסידה. הגיע הזמן שיכניסו כסף

      אהבתי

      • לחם הגיב:

        מעוררת רחמים, אשקרה כואב הלב עליה, כותבת בלי טיפת הומור, בלי טיפה אחת של מודעות עצמית, בלי ידע, בלי השכלה מתאימה, יאללה, נחרטט משהו. הנובו רישיות האלה, או שהן כותבות ספרים, או נהפכות לציירות, או מחרטטות ומקשקשות בעיתון או שמקבלות תכנית טלוויזיה, שרון כידון כבר אמרנו?

        אהבתי

    • @לחם הגיב:

      בלוגים אתה קורא?

      אהבתי

      • לחם הגיב:

        קורה מה שניבאתי, על פי כל דין בלה בלה בלה בלה תמשיך לחשוף בגדול את הילדים ושום דבר לא יעזור, היא יודעת הכי טוב על פי דין בלה בלה בלה בלה ויש לה גם רשימה של ידוענים שחלקם משפטנים שעשו בדיוק כמוה בלה בלה בלה בלה. אני את שלי עשיתי, התרעתי, הזהרתי, עצוב לי, אבל אלה הילדים שלה, שתעשה מה שהיא רוצה. כפי שכבר כתבתי: מי שהיה מעז להתנהג ככה כלפי הילדים שלי היה חוטף.

        אהבתי

    • תמר הגיב:

      אינני רוצה להתייחס לאיכות הספרים של הכותבות הנ״ל, אבל הטוקבק שמעלי דוחה במיוחד. הוא כולו תערובת של מיזוגניה וקנאה פשוטה.

      אהבתי

  2. velvet הגיב:

    מה אכפת לך מי כותב ספרים? זכותו של כל אדם, גם שלך, לכתוב.
    אף אחת מהן לא חיה על חשבונך ולא אונסת אותך לקרוא או לרכוש.

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      חיים על החשבון:
      אריק כרמון 1,500,000
      מרדכי קרמניצר 960,000
      חנוך מרמרי (למה קופח?) 370,000
      V, כפי שאת יכולה לראות לא רק אותך קיפח המכון לדמוקרטיה. גם מרמרי השתכר כמו עמותאי מוחלש.
      החשבון המלא באדיבות טלי חרותי-סובר, דה מארקר.

      אהבתי

    • לחם הגיב:

      זכותן לכתוב וזכותי לא לאהוב את זה.

      אהבתי

    • ירון נוי הגיב:

      מותר לכל אחד (אחת!) לכתוב ספרים. מותר לכל אחד (ואחת) להביע את דעתו על כתיבתן.

      אהבתי

      • velvet הגיב:

        לכתוב "בבקשה בבקשה אל תכתבו יותר ספרים" זה לא להביע דעה על שום ספר. שום דעה לא מובעת פה. זה משפט מקומם במיוחד.

        אהבתי

      • לחם הגיב:

        זה להביע דעה על הספרים של ה"סופרות" האלה, דעה שאומרת הספרים שלכן כל כך גרועים בעיני, אני מבקש שתפסיקו עם זה לטובת הספרות העברית ואולי גם לטובתכן האישית.

        אהבתי

  3. velvet הגיב:

    זה בכלל לא העניין. זו ההתעלמות המוחלטת שמטריפה אותי.
    היו מסבירים לי, אומרים משהו, סבבה. אבל ככה נוהג ארגון שההומניות היא נר לרגליו?
    טוב, האמת, אתה צודק. הגועל והדקדנס לא ייאמנו ממש.

    אהבתי

  4. יונת הכס הגיב:

    למחנה שיטת הפעלה שמספקת תוצאות כבר שנים. את האידיוטים השימושיים מזהים לפי השתוקקות לממון או רדיפת כבוד ומתגמלים בהתאם. אחרונים תמיד היו הזן המועדף. ג'ובים נחשקים אין הרבה ובקלות ניתן לספק רצון להדר וכבוד. את המתוגמלים תפגשו בכנסים ואירועים, מעניקים או מקבלים פרסים ותארי דמיקולו כשזרקור תקשורתי מחמיא לשטות שפלטו נגד הציונים ומעצים את התואר או האירוע המכובד שבו השתתפו. האידיוט שבין רגע הפך מאיש שספג מהמחנה ביקורת וחיצים לפופולארי ככוכב ריאליטי מסתחרר מהסם ובהמשך יספק עוד מהסחורה הלוהטת כדי לזכות שוב בחיבוק וקסם הקהל.
    הקרע הציוני במקרים רבים מהווה רקע לאמירות "אני באמת, נורא מתרגש להיות כאן" שנשמעות על במותיך ישראל ואירופה החלולה. התמורה האחרונה שהמחנה העניק לשימושי מהזן שקל (וזול) לרצות מגיעה מבימת הגרדיאן הבריטי שהעניק את הטריל והתואר היצירתי והנכסף "גיבור 2014" לפריזדנט של הכובשים.
    קבלו במחיאות כפיים את מיסטר רובי ריבלין.

    אהבתי

    • הדס הגיב:

      דבר לא השתנה ביחס המחנה לריבלין מאז בחירתו לנשיא.
      ריבלין התנהל באותו אופן גם כיו״ר הכנסת.
      דעותיו ועמדותיו בנושא זכויות אדם ואזרח (בתוך מדינת ישראל להבדיל מהשטחים הכבושים) נותרו כשהיו מאז כניסתו לפוליטיקה.

      אהבתי

      • Mosh הגיב:

        באמת ? עמדותיו לא השתנו ?

        אז מה דעתך על הפליק פלאק בנוגע לשואת הארמנים ?

        האדם שהיה בין יוזמי העצומה מגיע לכס הקדוש ודוחה את עמלו של אחד רובי ריבלין

        בושה …פשוט בושה

        אהבתי

  5. הדס הגיב:

    אפרופו היחס לדרעי בכלי התקשורת השונים : מומלץ לעקוב אחרי חשבון הטוויטר של יאיר שרקי. בניגוד לאבישי בן חיים, שמעריץ כל פיסת אדמה שעליה דורך דרעי והדיווחים שלו בערוץ 10 נועדו לשרת את דרעי תוך שימוש בכל הקלישאות הנבובות האפשריות (שובו של בני אלבז לדוגמא), שרקי מתייחס באירוניה וציניות לדרעי ועלילותיו וכלל לא מתרשם, בניגוד לבן חיים, שמדובר באירועים ספונטניים שבהם מה שמכונה ״הרחוב הש״סי״ יוצא לזעוק כנגד הפגיעה בדרעי.
    אגב, בסקר ערוץ 10 התברר שעם דרעי בראש ש״ס ובלעדיו (עם אטיאס בראש) מספר המנדטים יהיה זהה.
    כאשר עלה חוק ׳ישראל היום׳ כתבתי כאן שהחוק מיותר מכיוון שהעיתון יחיה כל זמן שאדלסון יחיה ולא מדובר בשנים רבות. והוספתי שככל שהעיתון התחזק מבחינת מספר קוראיו כך נחלש מעמדו הפוליטי של נתניהו.
    אתמול ׳ישראל היום׳ שלח רמז ברור למתפקדי הליכוד באשר לרצונו של נתניהו למנוע ממירי רגב להתמקם במקום גבוה ברשימה.
    והתוצאה – רגב כנראה במקום החמישי.

    אהבתי

  6. ירושלמית הגיב:

    אריאנה מלמד התפטרה לא מזמן מ ynet, והחלה עכשיו לכתוב ב"הארץ", בין היתר – בלוג על הורות. היום פורסם הבלוג ה-1. עולים בו הקשיים שחשפה לגבי ילדיה המאומצים, אבל הפעם בצורה מרוככת ומעודנת הרבה יותר מכפי שהיה בפייסבוק שלה. אינני יודעת אם זה כתוצאה מעבודת העורך, או החלטה שלה, אבל ברור שהדברים כך יותר קלים לקריאה ועיכול. אילוף הסוררת? ימים יגידו.

    http://www.haaretz.co.il/blogs/ariana/1.2527400

    אהבתי

    • יונת הכס הגיב:

      התחמשתי בהשערת בוטן כדי לקושש לעצמי הסבר מדוע עלילותיה של האריאנה לא מעניינות אותי במיל למרות הבאזז והדרמה. מעבר למציצנות המביכה שנכפית על מי שקורא, הדפדפן מנה 17 פעמים שבהם המילה אני הופיעה בפוסט. מי שימות טיפש אבל בינתיים חי חכם סובר שצפיפות אגוצטנרית שכזאת מעידה על הכותב והאנשים החושבים שקוראים אותו בשקיקה ולא לטובה.
      ושוב, עם יד על נוצות החזה. זאת לא ביקורת נגדך ירושלמית, רק הזדמנות לשיחרור.

      אהבתי

  7. שי הגיב:

    הידיעה על ההתאבדויות בצה"ל כפי שדיווחת עליה היא פרדוקס מתמטי: "עליה במספר החיילים המתאבדים בצה”ל השנה (צוק איתן?) אך ירידה בממוצע הרב שנתי." אם היתה השנה עליה במספר המתאבדים ביחס לשנה שעברה, אז גם הממוצע הרב שנתי גדל. הניסוח הנכון, כפי שהוא מופיע בכותרת הכתבה אליה הפנית, הוא שנמשכת *מגמת* הירידה בממוצע הרב שנתי. הניסוח הזה מדויק הרבה יותר וגם הרבה יותר אפשרי מבחינה מתמטית.

    אהבתי

  8. סוף מעשה הגיב:

    התאבדות תהווה פיצוי הולם לעגמת הנפש שגרמת לנו

    אהבתי

  9. האמיר הגיב:

    זה בדיוק מה שיקרה לישר”ה אם שלדון אדלסון יפסיק להזרים לו כספים, שלא יהיו אי הבנות, כן?

    אלא אם ישר"ה כבר רווחי. הרי אנחנו לא יכולים לראות את דו"ח הרווח וההפסד של העיתון, נכון? באותה מידה, גם "הארץ" יסגר אם בעליו יפסיק לכסות את הפסדיו, גם "מעריב" וגם ערוץ 10.

    אני מחכה כבר למאמר של דרור אידר על כך, שהרי הוא מתנגד לסגירת כל כלי תקשורת, ככתוב.

    אידר כתב שהוא מתנגד לסגירה של כלי תקשורת ע"י חקיקה, לא? אני לא חושב שלמישהו יש בעיה עם סגירת עסק מפסיד ע"י בעליו, שנמאס להם/לא יכולים יותר לממן אותו. כלומר למעט העובדים שבו ואם אפשר להאשים את ביבי בסגירה, אז גם שאר אמצעי התקשורת.

    אם ישר"ה עדיין מפסיד ואדלסון יחליט להפסיק לממן אותו, שום דבר לא יעזור לאידר. אבל כל עוד ההורים מוכנים להמשיך לממן את הילד, מה זה עניינה של המדינה?

    אהבתי

  10. עובר אורח הגיב:

    זה מאלג'זירה
    מי שהמציאו את האלגברה אכן יודעים חשבון, שימו לב לאחד בסוף, בטח חטף כדור ב 31 לדצמבר. וכבר אמר לי מהנדס זקן זה הכל זה עניין של טולרנצים. תנו כבוד לדיוק המידע שמוכרת אלג'זירה. בכל מקרה כפול ב 2014 יחסית ל2013 . אחת המסקנות שיותר טוב ברפיח מאשר שם בכל מקרה, עם או בלי גבעתי.

    The conflict in Syria killed 76,021 people in 2014, just under half of them civilians, a group monitoring the war has said.
    The Britain-based Syrian Observatory for Human Rights on Thursday said 33,278 civilians were killed last year in the conflict, which started with protests in 2011 and has spiralled into a civil war.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s