הכותרות
♦ מעניינים סדרי העדיפויות של שער ידיעות הבוקר: מתקפת הטרור בקופנהאגן בתחתית השער, סערת פרס ישראל ככותרת ראשית. ככלל, ממש לא רק בידיעות, הפיגוע האירופי לא זעזע את התקשורת המקומית.
♦ ידיעות חוגג על סיפור הפרס בגדול. דברי הסופרים חיים באר וחגי ליניק מקשטים את שני הטורים של הכפולה הראשונה, כשהם מקוננים על הנזקים והמעשים שלא ייעשו. בכתבה המרכזית בכפולה אפשר למצוא את הביטויים "פארסה", "פלונטר". דויד גרוסמן, באר, סמי מיכאל ויצחק בן-נר והקולנוען רנן שור הודיעו שהם לא רוצים להיות מועמדים לפרס השנה.
ואלו השופטים שיחזרו לתפקידם.
האם נתניהו ביטל את פסילת השופטים, או "התקפל" (מעריב)? טוב נו, מה זה כבר משנה.
♦ הסיפור של עמוס עוז איך בעט בראשו של בנימין נתניהו כשהיה בן שלוש דוחה ברמות, אלים ואכזרי. ולא, ממש לא מצחיק. גם התגובה שלו, על כך שאולי היה צריך לבעוט חזק יותר מזעזעת, בעיקר במדינה אלימה כמו ישראל, קל וחומר בימים בהם העיתונים מתפעלים מדברי רוני רון הרוצח שאמר בשחזור "פוצצתי אותה כמו שקית חלב"; "פירקתי אותה";
ולא תאמינו, אני אפילו מסכימה עם דרור אידר על ההתנשאות של עוז. מה יהיה? בן דרור ימיני, עכשיו אידר? לאן אני הולכת?
♦ לפי סקר מעריב, הליכוד מוביל כעת במנדט אחד בלבד על המחנה הציוני.
ואילו בישר"ה: ראובן אדלר מונה למנהל הקמפיין של המחנה הציוני.
גורמים במפלגת העבודה…: סימן נוסף להתפוררות מטה הבחירות של המפלגה.
הסרטון של ועד מתיישבי השומרון נגד השמאל. והבוקר, תגובת הוועד לזעזוע בתקשורת.
♦ פוסט מורטם: מה קרה לדוד מרחב בבית ז'בוטינסקי. הרוויזיוניסטים שביניכם מוזמנים לנתח את הסיפור, שבתחילתו נראו לי התיאורים המופיעים בו, כולל התסרוקת והכלב בעל שלוש הרגליים כמחווה לידידי הוותיק פרנץ קפקא, ואולי בכלל החוטם של גוגול? לא יודעת. נסערת מכדי להחליט.
♦ חוויות חדשות מביקורת דרכונים בנתב"ג.
את הפרק הקודם הבאתי פה, כולל תזכורות עבר.
בצירוף מקרים משונה, הגיעו מכריי הקשישים שוב לישראל (הם מגיעים פעם עד פעמיים בשנה). האישה, שהייתה פה תושבת חוץ בשנות החמישים ומעולם לא היה לה דרכון ישראלי (יש לה דרכון אמריקאי), נשאלה בכניסתה לישראל איפה הדרכון הישראלי שלה. אמרה: מעולם לא היה לי. אמרו לה: בשנת חמישים גרת בכתובת הזו והזו? אמרה: כן. אמרו לה: אז איפה הדרכון הישראלי? אמרה: לא היה לי מעולם! וכך נמשך שיח החירשים עד שנתנו לה להיכנס לישראל, ואיימו עליה (בת שמונים, כן?) שייתכן שלא יתנו לה לצאת. טירוף המערכות במדינה הזו מדהים בכל יום מחדש.
סיפור האהבה בפייסבוק ועמותת ההנטינגטון
♦ המשך סיפור עמותת הנטינגטון והסטטוס הוויראלי שתואר פה אתמול בהרחבה:
עמיתת הבלוג הבכירה קרן שלום היא חברת ועד בעמותת הנטינגטון האמיתית. היא מעולם לא שמעה על אלירן מלכי, וגם לא יו"ר עמותה, ד"ר נירה דנגור.
כלומר, כל הסיפור של מלכי הוא יוזמה עצמאית ולא ברורה בה הוא תעתע באומת פייסבוק עם סיפור אהבה מופרך ולא אמין, אלא אם אתם חיים בלה לה לנדבוק ושומרים חוברות סינרומן בבית.
אגב, בסטטוס האחרון שלו (12.2) כתב: "אם יש הוצאת ספרים המעוניינת בסיפור (בתנאי שלפחות שליש מהתמלוגים יתרמו לעמותת הנטינגטון בישראל), אנא צרו קשר".
שאלתי את מלכי הבוקר מה יש לו לומר על כך וזו תשובתו:
מעולם לא טענתי כי קיימתי קשרים כלשהם עם עמותת הנטינגטון בישראל. הרעיון להעלות את המודעות למחלה נעשה באופן חד צדדי ועצמאי.
מסקנה: חשדנות וספקנות סבירים עוד לא הזיקו לאיש. רמאות, מכל סוג שהוא, גם אם חיובית לכאורה, היא לא אקט חיובי ברשת. את כנות כוונותיו יכול היה מלכי להוכיח אם היה יוצר קשר עם העמותה ומציע לה את הרעיון שלו קודם ליצירת הדמויות. סיכויים רבים שלא היו מסכימים שם לפרופילים פיקטיביים ולסיפור הזה. לסיכום, לא נראה לי שמלכי/ העמותה הרוויחו משהו מהמהתלה. אולי רק להפך.
חינוך
♦ קרוא וכתוב: למה ילדי כיתה א' לא ילמדו לקרוא ולכתוב כהלכה. הכל בגלל השפה כמכלול.
♦ תורת החשמל: לא, כמה חסרת אחריות את יכולה להיות: לטעון את הטלפון באמבטיה, ולהשתמש בו תוך כדי שאת במים.
מח' הגהה
♦ ראש הנקה, ערוץ 2.
לכד: קרני עם-עד.
לפני פיזור
♦ אצבעות שחורות, מה שהלך פה בסו"ש!
♦ נופת צופים: איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן?
לכל העסוקים בבוקר משומה או בסו"שים: שני, 16.2, 19:30, בסינמטק ת"א.
ולווט אנדרגראונד 
פעם אח, פעם לא
כבל.
רצה לשלוח בכירים לפוליגרף בגלל הדלפות.
כאילו אנחנו לא חיים מזה. זה אח?
אחיו לעומת זאת מקבל 25,000 בחודש. יועץ להרצוג. תקין לגמרי!
אהבתיאהבתי
ושני האחים בנט ולפיד סידרו לעצמם
ג'ובים ותקנים ולחבריהם וחברי חבריהם
בהרבה מאות אלפים. איך זה שאנשים
חכמים נבונים שקוראים וכותבים ויש
תוכן ומחשבה בדבריהם לא מבינים
שמריחת זפת הדדית, גילויי ערוות הדדי,
השמצות לאין גבול, שקרים, הפצת אי
אימון במווסדות המדינה ובמערכות
תקשורת פוגעת בעצם היכולת לתקשר
ולהעביר דעות ומידע?
אהבתיאהבתי
צחוקים
אהבתיאהבתי
הצריף של שרית
אהבתיאהבתי
הנה מצאתי מישהו ראוי ביותר לשיפוט בוועדות למתן פרס ישראל, אחד מהוגי הדעות היותר פופולריים בימין, או לפחות בחלק מחוגי הימין:
http://www.popup.co.il/?p=10417
אחרי ששמעתי את תגובתו של בנט על הסרטון (התוכן בסדר, הצורה פחות) של חביריו בועד השומרון, אין לי אלא להסכים עם כל מה שברנע אמר, כולל מה שבנט רק טען שברנע אמר.
אהבתיאהבתי
איך פספסו מפלגות הימין את שריון שפטל.
אהבתיאהבתי
כולם מדברים על הסרטון, התכנים, האף המעוקל.
אף אחד לא מדבר על תעמולת הבחירות הזו, שמבצע גוף שאינו מתמודד.
חשבתי שזה אסור, מימון תעמולה חיצוני.
אני מקווה שמישהו עומד לעתור לועגת הבחירות ולדרוש שתקציב הסרטון הזה ייזקף לרשימות הליכוד והבית היהודי.
אהבתיאהבתי
תראי, זה לא כמו כל העמותות של השמאל שממומנים על ידי כל מיני מיליונרים מחו"ל וקוראים במפורש להצביע עבור מישהו כללי שהוא בשמאל,
פה זה כסף ישראלי טהור, שקלים טבין ותקילין מכספי ציבור (פחות עמלות, לכאורה כמובן) שמשתמשים בהם כדי להגיד לא להצביע למישהוא כללי שהוא בשמאל. קפיש?
חוץ מזה, הארץ חושף שהמוזיקה של הקליפ של דעאש שייכת ללהקת היפ הופ ירדנית, שלא שמחה על שיתוף הפעולה שנכפה עליה. בסוף הליכוד עוד ישלם תמלוגים ל, איך נאמר זאת בעדינות, לא חובבי ציון גדולים.
http://www.haaretz.co.il/gallery/music/1.2565909
אהבתיאהבתי
אתה לא מתקרב.
אהבתיאהבתי
ועד מתיישבי השומרון ממומן כולו מכספי ציבור. הוא אינו עמותת מלכר שמגייסת תרומות.
הוא מקבל תקציבים ממשלתיים, כספי מיסים, שמצאו דרכם למימון הסרטון הזה.
ציונות למופת.
אהבתיאהבתי
יוסי גורביץ' שמתפרנס מאחד מארגוי הקרן מקבל מקום ב H.P של וואלאה כדי לקבוע שהימין היהודי אנטישמי. הוא מצרף לדבריו גילוי נאות:
נאות לאללה. אזכור העובדה המאוד חשובה מופיע במרחק שלוש גלילות עכבר מתחת לתמונה בפיסקה די נידחת. העובדה שהגילוי מסתתר כמו אפיקומן שנועד לצרכי כסתוח בלבד לא נאותה בעיני בכלל. גילוי נאות בסטדנרטים תקינים יופיע בפסקה הפותחת ויפרט סכום חודשי וסכום תקבול כולל או לפחות סדרי גודל. לדוגמא: קיבלתי מאות אלפי ש"ח מהשובך שמקבל את תקציבו מארגונים בחו"ל שמקבלים כסף גם מקטאר ועוד איזה מדינת אוייב כדי לכתוב שזה לא נאות בכלל, מכל כיוון וזווית.
אהבתיאהבתי
גילוי נאות מפורסם לרוב בקצה כתבה/ טור/ מדור/ פוסט.
אין שום סיבה לקרקש על גלילות.
ואם אתה מפנטז על סכומים, היה סמוך ובטוח שבמקרה הטוב מדובר על אלפי שקלים בודדים בחודש. ונדמה לי שאני ממש רחבת לב פה.
אהבתיאהבתי
ההקפדה על רמת הגילוי הנאות ומידת הפרוט שבה מגוחכת.
הבן אדם כתב שהוא כותב בלוג ומקבל תמורה מארגון מסוים. זה מספיק.
שלדון תורם עשרות מיליוני דולרים בשנה, על פי מקורות מסויימים 200 מיליון, למטרות עלומות, אף אחד לא יודע למה, הוא לא מפרסם רשימה.
יודעי דבר אומרים שמדובר בתרומות לארגונים זורעי שנאה ומחלוקת כמו להבה, לגופים שמטרתם הקמת מלכות ישראל השלישית תוך כיסת מסגדי הר הבית, ולגופים נוצרים שמרניים שחלקם תומכים בסילוק הכופרים המוסלמים מטרה סנטה, תוך שימוש בדם ילדינו כמובן שיהיו שם בחזית.
ושלדון לא סתם כותב מאמר נשכח בוואלה, אלא מממן כל יום עשרות עמודי עיתון החלוק חינם במאות אלפי עותקים.
גילוי נאות זה שיודיע במי הוא תומך כלכלית ואיזה גופים הוא מממן על צפיות להגשים את חלומו שישראל לא תהיה דמוקרטית.
אהבתיאהבתי
יודעי דבר שקוראים הארץ. הקרן, סורוס, פורד והחברים תרמו קצת יותר לרכישת השלטון לפי הצהרתם. הארץ ריווחי? את יודעת להצביע איזה כיס מממן את הפסדיו? קן הנוניה לא כופה אג'נדות? די לחרטטת.
אהבתיאהבתי
זה שהקרן, סורוס, פורד, קאטר ועומן תרמו למישהו – אולי "הארץ"
אולי "הקרן לישראל חדשה" אולי אחרים. מבטל את התרומות שאולי
תרם שלדון? האם כל הדייסה הנוכחית של ספינים שקרים דברי הבל
ומפלגות שבהן המנהיג הנערץ לבדו בעצמו בוחר את חברי הכנסת
של המפלגה וכותב מצע חסר תוכן וערך ואח"כ מחרטט על דימוקרטיה
וכ"ו מקדם איזה עניין ציוני "בית לאומי בטוח….."
אהבתיאהבתי
סולם לא בונים בבת אחת, אלא שלב שלב.
אהבתיאהבתי
בידרמן עושה כחלון לקצובר
אהבתיאהבתי
סיפור דומה על אדולף היטלר בן ה3 היה גורם לתגובה כמו " זה מסביר הכל". ערפאת בן ה3 זה בכלל שוס לא נורמלי.
אהבתיאהבתי
בחירת המילים שלך מפתיעה אותי לפעמים. כמי שיודעת לבקר (בצדק) את הצהובונים כישראל היום וידיעות על שפה פומפוזית, מלודרמטית ומתחנפנת לקוראים, את מסוגלת להיות פלבאית למופת בעצמך.
"דוחה ברמות, אלים ואכזרי… מזעזע" כתבת על הקוריוז שהעלה עמוס עוז משנת תרפפו. לא הגזמת, בכלל לא…
ילד אחד נתן בוניה לילד תעלולן שפרם שרוכים מתחת לשולחן. נו באמת. ולא זו בלבד אלא שהבועט גדל להיות סופר ואיש רוח והוא לא מחביא את המעשיה אלא מתוודה עליה, כמובן עם קריצה מתבקשת, ודאי לא בגאווה.
ה"זעזוע" שלך מהסיפור הזה הוא בבואת ה"מצמרר" שנותנים ברוטר לסיפור על אברך שהתפילין נפלו מידיו ובדרך נס לא התפרקו.
ועל אידר מה עוד נאמר ומה נגיד… האיש דיליטאנט עצום. "לא מקרה שהאוניברסיטאות שלנו נראות הומוגניות להחריד". אז תגיד לי בבקשה – גם לברקלי ואוקסופורד וסטאנפורד וייל ופרינסטון והסורבון והיידלברג שלחה קנוניית השמאל הישראלית ידיים? הרי גם שם יש רוב (היסטורי וקבוע) לדעות שמאליות. גם הן "הומוגניות להחריד".
והבערות ממשיכה: "שאלתי לא מעט פרופסורים כיצד הגיע הירשפלד לפרופסורה שלו, והם לא ידעו להשיב לי".
גם אני שאלתי לא מעט עיתונאים כיצד הגיע אידר למקצועו והם לא ידעו להשיב לי.
הערך בויקיפדיה מציין כבר בתחילתו על מה היתה עבודת הדוקטורט של הירשפלד. גם עז צולעת יודעת ש"פרופסור" הוא מי שמלמד באוניברסיטה וזו דרגת ותק ולכן לא "מקבלים" את הפרופסורה. אולי אידר בור אפילו יותר מעז חיגרת ואולי הוא סתם מיתמם.
קוראיו בישראל היום קיבלו כאן רמז דק שאולי ה"פרופסורה" של הירשפלד בכלל מפוברקת. אולי הוא סוג של אסתרינה טרטמן.
מה שעצוב הוא שאת אכלת את כל הדיסה הזו לתיאבון במקום להשליך אותה למקומה הראוי – בביוב.
אהבתיאהבתי
אתה והעז טועים.
פרופסור אינה דרגת ותק, שמקבל אותה מי שהיה מספיק זמן ד"ר.
אהבתיאהבתי
ניסיתי להימנע מכניסה לפרטים. ואכן, "פרופסור" הוא ביטוי גמיש למדי. זה יכול להיות עניין של ותק, של קתדרה (ד"ר שמלמד קורסים, שבונה תוכנית לימודים, שמחזיק מעבדה), בבית חולים זה עניין היררכי לגמרי (אך תלוי בפירסומים מדעיים)…
בארה"ב, כל מרצה שמלמד מכונה "פרופסור".
הלעג לאידר, שאינו יודע "על מה" קיבל הירשפלד את הפרופסורה, הולך ומתחזק.
אהבתיאהבתי
לא זלזלתי בידענותו של הירשפלד כדי להצדיק את אבחנותיו של אידר. לך אולי נוח עם נאורות דמיקולו שממליכה את בניה הצייתנים לפרסים ומדירה את הבעייתיים. אחרים טוענים שהעניין בעייתי בלי קשר לכשרון ולתרומה התרבותית שקיימת או לא. לפסול טענה בנימוק שהטוען לא מספיק אינטלגנט, מלומד, רהוט, בעל מבטא וכו' היא הדרך הקלאסית של אנשי המחנה להצדיק הדרה. הבעיטה בראש מתאימה לבועט ולנבעט. אין שום סיפור מלבד הווידוי של וולווט שממנו ניתן להבין שפניה, כפי שהערכתי בעבר, למעלה כלשהו עם בן זוג מאמין כדי להוסיף תריסר זאטוטים וכלב שמירה סמרטוטי למצבת הציונים שמתחת לשמי התכלת.
יכול להיות שזה מה שמפריע לך?
אהבתיאהבתי
"אינו יודע" זה בשפה של לא פרופסורים "שיחק אותה בהעדפה מתקנת""
אהבתיאהבתי
באיטליה כמעט כל בוגר אוניברסיטה
מכונה פרופסור, אז מה?. אבל בכלל מה זה
משנה ומה זה אומר על האיש או המוסד.
העלאת עניין זה, ואני בתוך העסק, היא ספין
מובהק. התואר מותנה במוסד, בשטח
ההוראה, בתרבות המקומית ובהמון דברים
נוספים. סתם, עוד נושא נדוש ללא משמעות.
אהבתיאהבתי
לא הגזמנו, קפטן?
1. האם התייחסתי איפשהו לפרופסורה של הירשפלד?
(לא)
2. להתפאר שבעטת בראש של ילד, ואולי חבל שלא הרגת אותו (בעיטה כזו בהחלט יכולה להרוג) – לא מקובל עלי. גם אם בשכונה שלך זה קביל.
3. "קרוב ל-70% מהחברה לא קוראים ספרות – אולי 'ישראל היום' כן – אבל לא ספרות. האם בוועדת הפרס צריכים להיות 70% שלא קוראים ספרות מסיבות דמוקרטיות? בחברה יש 15% חרדים, שלא רק שלא קוראים ספרות עברית, אלא מתנגדים לה. אז מסיבות דמוקרטיות צריך שוועדת השופטים תכלול מתנגדי ספרות עברית? נתניהו לא רוצה להחליף את ועדת השופטים אלא את השופטים, את הסופרים, את השכנים ואם אפשר – את כל מי שלא מסכים אתו"
(עוז. דמגוגיה דוחה ומטופשת)
4. העובדה שאני מתנגדת ל-95% מהדעות של אידר או לדברים שהוא כותב לא מחייבת אותי לפסול קטגורית כל מילה שלו. אני יכולה להסכים עם 200 מילה מתוך עשרים אלף מבלי שתכנה אותי בשמות גנאי.
אהבתיאהבתי
ההגזמה שלך היתה, בעיני, רק בעניין הציטוט של עמוס עוז. ואת ממשיכה להחמיץ את הנקודה ולהזדעזע כמו עמוס רגב ברחוב נוה שאנן.
עמוס עוז אינו מתפאר שבעט בראשו של ילד אלא מביא את הסיפור, ביוזמתו, כאנקדוטה. זה לא מקובל עלי (כאדם בוגר) בדיוק כפי שזה לא מקובל עליו (כאדם בוגר). לא ברור לי העיוורון שלך לנקודה הזו.
אהבתיאהבתי
התלת רגל המפורסם ביותר היה אלפרד דרייפוס
אהבתיאהבתי
ישראל היום מצטט את אלי ויזל בכותרת הראשית. נכון, אירן היא הבעיה. אבל נאום שעלול להזיק – גם הוא בעיה. פחות חמורה, אבל בעיה.
הבלוף של אלי מלכי הוא קטן בהמוני השקרים והטעיות שמופצים באינטרנט. אינני מבין מדוע אנשים שמחים ללכת שולל אחרי כל שקר וזיוף ברשת וחושדים בכל מה שמתפרסם בתקשורת. בכל זאת, בתקשורת הממוסדת יש מערכת בדיקה (לקויה אמנם) ואילו ברשת כל רמאי מלך.
אהבתיאהבתי
הסרטון של וועד המתיישבים לדכתי כללי ומעודן. לא מדובר רק בבצע כסף אלא גם בקריירות ומעמד נעלה בקרב המחנה. מי שמקבל כסף מחו"ל על מנת להשמיץ את ישראל צריך להביא בחשבון שישלם מחיר ציבורי ואישי. עד עכשיו הגוגלהיימרים והברגים נהנו מחסינות. התקשורת אתרגה והמחנה תמך. זה משתנה מול עינינו כפי שטענתי. לאחר שיתברר שלאנטי-ציונות מצורף תג מחיר והוא די יקר יהפכו לאידיוטים שימושיים מושלמים. התורמים מחו"ל יצקצקו (בצדק) זה לא אנחנו, זה הם. הדעאשים בטנדר שמחפשים את ירושלים מדוייק ומצחיק כפליים. רק גאון יראה הבדל בין דאעש, חמאס, הפתח, החיזבאללה, ושאר כנופיות השיעים והסונים. כולם נשלחים במימון חיצוני לעשות את עבודת הקודש. אידיוטים שימושיים משרתים את אותם אדונים וגבירים עלומים משני עברי המתרס שבעזרת הנפט מממנים את הגאולה הג'יהאדיסטית בנימוקי נאורות. מה הפלא. הרי לתקשורתאים אסור לצייין שהרוצחים מוסלמים והם מעדיפים לחרטט הסברים ושקרים ברורים.
אהבתיאהבתי
ההומור המעודן והרמזים שאותך מצחיקים עלולים לגרום לאנשים שלא נחנו בהשכלה הרחבה שלך ו/או ביכולת האיפוק שלך לבוא חשבון עם אותם בוגדים שמסייעים לנאצים ולדאעש.
אהבתיאהבתי
אני מבין שהמונח הכה שגור (ואלגנטי!!) מתנחבלים, אינו ראוי בעיניך?
מה אם 'גנבו את המדינה', לגבי בחירות דמוקרטיות?
או שזה לא מדאיג אותך, שמישהו ינסה לתקן את העוולות האלה
אהבתיאהבתי
״גנבו את המדינה״ זה פאסה.
היום מדברים על ״להפיל את שלטון הליכוד בראשותי״.
במערכה הבאה – השמאל מתכנן הפיכה במדינה.
אהבתיאהבתי
לבוא חשבון עם בוגדים? רצוי ומקובל גם בקרב המחנה ואפילו במיוחד. אין לי ולך כלים למנוע מגוף להתגונן בפני איום הבגידה. אלימות? אני נגד. לא זרקתי מעולם אבן על חייל או שוטר ולא עודדתי אף אחד לעבור על החוק בניגוד לנאורי בילעין וארגוני הקרן לשחרור אדמות ציוניות שחיברו בדואים לתנועה האסלאמית. אני נגד אלימות אבל לא יעדן את המעשה ולא יחרטט פוליטיקלי קורקט. בוגדים, לרוב משלמים. מצד שני- אנחנו מדינה חופשית. אף אחד לא מונע מהנאור להגר, להתנצר, להתאסלם לשרוף דרכונים ולהשבע אמונים בפני נציגיו המגוחכים של מוחמד או ישוע.
אהבתיאהבתי
וכעת לעובדות.
אתה לא נוקט באלימות פיזית, אבל כל מי שקורא את הבלוג הזה מספיק זמן יודע שאתה אלים מילולית, מאוד אלים.
אתה משמיץ בבוז ללא הרף את כל מי שלא חושב כמוך, הטון שלך לעגני, מזלזל ומתנשא.
אתה גם חוטא בזילות השואה. כמעט כל אחד ששמאלה לליכוד הוא נאצי עבורך, או ניאו נאצי, או סתם אנטישמי.
אתה גם מטיף לאלימות ממשית כלפי אנשי שמאל. כל הזמן ולא הרף אתה מזכיר את היד הקשה שיש לנקוט, את המחיר שישלמו, את יום הדין שיגיע וכיו״ב איומי סרק והבלים.
מה שבטוח זה שבעיני עצמך עתה מעודן, מתון ורהוט.
אהבתיאהבתי
ביסמיללה, אני מודה בכל העובדות שציינת ומוכן לקבל עלי את דין האסלאם והפוליטיקלי קורקט בהכנעה כשיגיע היום. עד אז אתה מוזמן להאדים עד דלא ידע.
אהבתיאהבתי
ותפסיק גם עם כל השקרים על יהודים שמתסיסים ערבים ומעודדים אותם לנקוט באלימות.
כל פעם שקר חדש, על תל אביבים שמסתובבים, פעם בגליל ופעם בנגב, ומסיתים ערבים או בדואים או דרוזים.
אין לך שום הוכחות לשטויות האלה.
צייד בוגדים עם הזיות.
לך למאחזים, תמצא שם את היהודים האלימים שלך.
אהבתיאהבתי
אוסיף מהזיותי ואומר שבמקרה הזה היבוא הגלילי שוחר השלום שהגיע בהסעות גורש באלימות ואיומים ע"י חלק מהבדואים האנדמים שזיהה את סכנת הנאורות. האדם שהיה שם וסיפר שמאלן ציוני. לא בוגד, אח.
אהבתיאהבתי
מה זה בדיוק ל"השמיץ את ישראל" ומי זה בדיוק
"משמיץ את ישראל". כשאני רואה פרצוף של גנב
שפוט כראש מפלגה הרצה לבחירות אני מתבייש
להיות ישראלי, באמת. האם בשביל זה שלושה וארבעה
דורות במשפחתי הרגו ונהרגו? אם בחוץ לארץ
יציגו את הסיפור הזה והגנב הזה זו תהיה תעמולת
בחירות או השמצת ישראל? ציטוט מתורגם ביושר
של בנט וליברמן זה "השמצת ישראל" או "שבחי
ישראל". האזרח הצרפתי בורג אינו היחיד שמזיק
לישראל בכל מילה שהוא פולט. יש כאלו המתחזים
לשילומי אמוני ישראל ונזקם לא פחות משלו.
אהבתיאהבתי
לא צריך כל כך להתלהב מדרור אידר. ראשית, הטענות שלו על הטיה באקדמיה לוקות בבכיינות יתר. לא שאין פוליטיקה ונפוטיזם ומגוון סיבות לא רלוונטיות נוספות שמעורבות בקידום באקדמיה, אבל הבכיינות הזו שאקדמאי ימני לא יכול להתקדם קצת מוגזמת. אם כבר מדברים על האקדמיה, אפשר לדבר גם על קידום במחלקות לתלמוד ומחשבת ישראל, על הסיכוי של כלכלנים סוציאליסטים לנוע במעלה הסולם של הפקולטות לכלכלה וניהול ועל מכסות המרצים החילוניים בבר אילן.לא ראיתי בשנותי כסטודנט רק מרצים שמאלניים, ואני לא בוגר מדעי הטבע או ההנדסה.
שנית, אפרופו היחס לחוה פנחס הכהן, בכתבה שקישרת מהארץ הופיע אדם נוסף, חוץ מהירשפלד, שהתנגד לשירתה. העמדות הפוליטיות שלה לא היו הבעיה, אבל התוכן לא הלם את הקריטריונים הדתיים שלו. האם בחזונו של אידר שופטי פרס ישראל יהיו אנשים כמו פרופסור הלל וייס, שאולי הוא מתאים מקצועית, אבל לא כל תוכן ראוי בעיניו? האם צנזורה דתית כן אפשרית?נכון, וייס הוא מקרה קיצון בחברה הדתית-ציונית, אבל כפי שלמדו בימין לומר כבר מזמן: המתונים לא קובעים.
שלישית, וכאן מגיעה נקודה בעייתית מאד בהערכת אמנות. אי אפשר להפריד אותה מפוליטיקה. אי אפשר להפריד את האנטישמיות של וגנר מהמוזיקה שלו, אם כי לא נובעת מכך מסקנה הכרחית שהיא טעונה החרמה. אי אפשר לשמוע את החומה של פינק פלוייד בלי להיות מודע לעמדות הפוליטיות של חברי הלהקה – וגם גילמור הפגין בזמנו בעד וענונו, ובלי להבין שהחומה נוצרה בתוך ההקשר של הדיעות הללו. אין נייטרליות באמנות, ואם יש, לא בטוח שהיא מעניינת.
אם כבר, נראה לי שהכי מעניין יהיה לשים את וייס והירשפלד באותה ועדה, ככה הסיכוי שנקבל אמנות שמרנית-ימנית יורד פלאים.
אהבתיאהבתי
משווה ומעלה:
גם אפריים קישון לא היה ראוי לפרס ישראל לספרות ו/או קולנוע ורק לחץ פוליטי סידר לו פרס ישראל על תרומה לחברה. מה מעיד יותר מזה על מקצוענות שופטי ועדות הפרס?
אהבתיאהבתי
שערה על ראש קירח.
אהבתיאהבתי
כל פעם מחדש אני המום מחוסר המודעות העצמית של ורד ריבלין רמון. והפעם "מאמר" בגלובס על איך אנשים עם איי.קיו גבוה יכולים להיות מטומטמים. הלו, מותק, זה לא בעל חמוד שלך שאולי אין לו את האיי.קיו הכי גבוה בעולם אבל בטח יש משהו שם במוח, ובכל זאת התנהג בצורה הזויה כשנישק קצינה? חבל שלא הבאת אותו כדוגמא. ואסיים בקלישאה: בבית התלוי לא מדברים על חבל.
אהבתיאהבתי
מתוך הסקר במעריב:
34% להרצוג זה מכובד כל עוד לא שמים לב שאלו 34% מתוך לכל היותר 58%. לפי הסקר הזה 42% מהמצביעים רוצים את נתניהו כראש ממשלה, ורק 25% את הרצוג או לבני.
אהבתיאהבתי
נמאס מהסקרים והסוקרים. וגם מאחוזים. שיחייבו כל
סקר מתפרסם לומר כמה אנשים נסקרו ובאילו ישובים.
אהבתיאהבתי
עיין בתיקון 22 לחוק הבחירות, המחייב פרסום מזמין, מבצע, מדגם, אמצעי וכו'.
אהבתיאהבתי
רד ממני, טפיל.
אהבתיאהבתי
ולקורא. חייותי דעה. הטפיל ככל טפיל
מנצל אותי כפונדאי לצרכיו להשגת צומי.
הוא אינו תורם כלום, אפס מידע. לא
הפנייה לא תוכן. ככל טפיל הוא שולח
את הפנדקאי לעשות דבר מה. לא הפנייה
לא תוכן לא כלום ומציג עצמו כמין מומחה
השולח אחרים לכאן ולכאן. אפס מוחלט
טפיל בכל מהוותו והוויתו. האחר אינו
בן שיח אלא במה לצרכי הטפיל וכך גם
הבלוג. הטפיל אפילו אינו טורח לומר
במה מדובר סתם נפח נפיחה והנה הוא
כאן. אפס אפסים
אהבתיאהבתי
בסוף השבוע כתב קלמן ליבסקינד את הדברים הבאים :
״זה אותו דיון צדקני שמתנהל סביב הבידוק בנתב״ג. זה נחמד לכאוב את כאבם של הערבים שנאלצים לעבור בידוק לא נעים אף שרובם המוחלט תמים. גם לי זה מפריע מאוד. אבל לכל המצקצקים בעניין הזה הייתי מציע לעלות לטיסה של אל־על בלי הבידוק הקפדני הזה.
כן, זה נשמע לא טוב. אבל עם העובדות אסור להתבלבל. לא כל הערבים מחבלים, אבל כל המחבלים ערבים. אז חאלס עם ההיתממות הזאת. מילא הפוליטיקאים, שיעסקו בהשמצות. אבל מהעיתונאים אפשר לדרוש שיתרכזו בעובדות.״
האומנם ״לא כל הערבים מחבלים, אבל כל המחבלים ערבים״ ?
http://www.thedailybeast.com/articles/2015/01/14/are-all-terrorists-muslims-it-s-not-even-close.html
אכן, קלמן ליבסקינד, מעיתונאים אפשר לדרוש שיתרכזו בעובדות.
ובעניין הסרטון ״האנטישמי״ של ועד מתיישבי השומרון –
שתי הפיסקאות הבאות לקוחות ממאמר המערכת של ׳הארץ׳ (26.1.2015) שכותרתו היתה ״הפיצו את ׳שארלי הבדו׳״ :
״אין להקל ראש ברגשות דתיים, וראוי להישמר מפגיעה בהם, אך אסור להשלים עם מצב, שבו יחידים או קבוצות משתמשים ברגשותיהם הפגועים כהצדקה לפעולות השתקה. כבוד והתחשבות ברגשות אינם אמורים לחול רק על מי שמאמינים בכוחות עליונים, שבראו או מנהלים את העולם. גם למי שאינם מאמינים בכך יש רגשות וערכים חשובים. אחד מהם הוא חופש הביטוי, שהוא הצד הגלוי של חופש המחשבה.
מלים ותמונות — החומרים שמהם עשוי "שארלי הבדו" — אינן המציאות. הן אולי פוגעות, אך אינן הורגות; לא כך אלימות רצחנית. פחד והתקפלות מפני אלימות כזאת הם סממנים של אובדן החירות. צנזורה עצמית או הימנעות מהפצת "שארלי הבדו" הן בבחינת התאבדות של חופש הביטוי, בתגובה על הניסיון לרצוח אותו.״
מעניין אם דברים ברוח דומה (״מלים ותמונות אינן המציאות. הן אולי פוגעות, אך אינן הורגות״) ייכתבו ב׳הארץ׳ גם על הסרטון ״האנטישמי״.
לישראלים רבים אין בעיה עם ממשלת גרמניה כאשר היא מאשרת בניה ומכירה (במחיר מוזל) של צוללות וסטי״לים לחיל הים הישראלי. הבעיה מתעוררת כאשר אותה ממשלה גרמנית תורמת כמה עשרות אלפי יורו לארגוני זכויות אדם בישראל. קוראים לזה צביעות.
אהבתיאהבתי
קראת את המאמר של Dean Obeidallah שאת הלינק שלו צירפת?
די מביך לטעמי
אהבתיאהבתי
המאמר אליו אתה מפנה רצוף שגיאות עובדתיות וסטאטיסטיות ובנוסף מעוטר בשקרים של ממש. מיותר.
אהבתיאהבתי
להדס ואחרים. אני נמצא בנתב"ג (גם עולה על מטוסים
וגם יורד) לפעמים. כל דבר לא נעים ניתן לעשות אותו
יותר או פחות נעים החל מחוקן ובדיקות רחם ופרוסטטה
וכלה בבידוק בנתב"ג. לדעתי וידיעתי חלק לא מבוטל
מהבודקים עושים יותר מאמץ לגרום אי נעימות מאשר
להבטיח את ביטחון הטיסה. הם אינם הרוב אבל הם
רבים מדי. הבודק ומי ששוכר אותו נמצאים שם לשרת
את ביטחונה של מדינת ישראל. יצירת שנאה מקטינה
ביטחון. מישהו בטירופו מגדיר בקשת סליחה כהתבזות.
הבודקים צריכים להשתמש במילה זו כל הזמן, סליחה
בבקשה אנא ולחייך ולהרגיע ולפתור בעיות לא לייצר אותן.
להרגשתי יש ירידה באיכות ובהבנה ובהתנהגות
של הבודקים מעניין מי מנהל ארגון זה. ניתן להדריך
לבקר ואם צריך לנזוף ולפטר אם צריך.הסיפור של אברהמי
חייב הופעת מנהל או מפקח תוך דקות וכך הסיפור של וולוט
וסיפורים שלי. אין שום קשר בין זה לבין "שמאלנות"
ושטויות כאלו.
אהבתיאהבתי
מי שקרא את "סיפור על אהבה וחושך" מכיר את הסיפור על הבעיטה, אבל שם הוא מסתיים ב"עד היום איני יודע במי בעטתי – באח הגיבור או באח הזריז".
ביום שבו משווים את השמאל ליהודי זיס ולדאעש –
בעיטה של ילד בן 12 בילד בן 5 זה מה שמביא לכם את הסעיף?!
אהבתיאהבתי
מותר להזדעזע משני הדברים?
אהבתיאהבתי
אם המוסלמים הקיצוניים מהווים את רוב המוסלמים אז אפשר לוותר על התואר 'קיצוניים', לא?
אהבתיאהבתי
מי אמר למי שהמוסלמים הקיצוניים (ומה זה קיצוניים?)
מהווים את רוב המוסלמים. האם הכותב יודע את מספר
המוסלמים בעולם? האם האינטרס הישראלי הוא להתיחס
לכל המוסלמים כקיצונים גם בלי לחפש הגדרה מדעית
למונח ? מה המשמעות המעשית (בנתב"ג באו"ם בארגון
הבריאות העולמי, בהודו, באלבניה) של התיחסות
אוטומטית לכל המוסלמים כקיצוניים? האם לא כדאי לנסות
לבדל ולהפריד ולחפש מוסלמיים לא קיצונים?
אהבתיאהבתי
וויינט הוא זה שקבע שקבוצת המוסלמים הכועסים מוכלת בקבוצת המוסלמים הקיצוניים. זהו בדיוק הדבר אותו וילווטתי.
אהבתיאהבתי
איזה צחוקים, איזה קטעים, ראיתם את הסרטון בו השמאל מסייע לדעאש ואת זה בו הם עוזרים לניאו נאצים?
וכל קפוצי הישבן שרק סיימו את הסושי קופצים ומייללים הסתה, הסתה.
גם חסרי הומור וגם לא מבינים שבתקופת בחירות הכל הולך.
בפרקים הבאים צפויים כמה שוסים חבל״ז, בין היתר: ציפי חופרת מנהרה מתחת חדר האוכל של קיבוץ יד מרדכי, עומר בר לב דוחף את כסא הגלגלים של מוחמד דף למסתור בזמן התקפת חיל האוויר ובוז׳י על הרציף בבירקנאו עושה סלקציה. ענק.
אהבתיאהבתי
מישל וולבק פירסם אתמול בעיתון צרפתי מאמר אוהד לישראל ובו תקף את אנשי השמאל בצרפת התוקפים את היהודים וישראל באופן קבוע ובכך מעודדים בעקיפין את התחזקות האיסלם. מדוע, שואל וולבק, המוסלמים בצרפת מזדהים כל כך עם הפליסתינאים ולא עם אחיהם המעונים באפריקה ובאסיה?
זה ההבדל בין סופר גאוני ואיש רוח מקורי כמו מישל וולבק לבין כתבן שמנוני חקייני ומאוס כמו עמוס עוז.
אהבתיאהבתי
מדוע הם מזדהים עם הפלשתינאים ולא עם אחיהם המעונים במקומות אחרים? זה תזה גאונית ומקורית?
כל ימני מצוי בארץ יורה את זה שש פעמים ביום.
אהבתיאהבתי
מה אכפת לימנים שעשרים שלושים אלף מוסלמים נרצחים כל חודש בידי מוסלמים אחרים?
אהבתיאהבתי
אוקי, חפשתי דרך לפרוק את תסכולי מקריאת הסיפור של זאב אברהמי "ברוך הבא לישראל תת אדם". חשבתי לכתוב לעתון הארץ אבל מאחר והבאת אותו אני בהחלט חושבת שעדיף לי כאן.
אני לא מטילה ספק בחילופי הדברים מהסיבה שלא הייתי שם, ושאני שומעת רק צד אחד שמודה שגם הוא השתמש בביטויים לא הכי תקינים.
לא תקין שהעובדות לא הזדהו ולא זוהו. עד כאן אני מקבלת.
מה שאני לא מקבלת זה את תחילת הסיפור. הוא מספר על אשתו (לא כותב שהיא אינה דוברת עברית) שהרימה את הילד מעל מחסום ועברה יחד איתו והעובדות נזעקו. הן צעקו לה בעברית והוא, במקום לעזור לאשתו ולתרגם לה, לא לעזור לעובדות חלילה, צעק להן שהן תסברנה בשפה זרה. מה קרה? זה היה בניגוד למצפון שלו?
דבר שני לו היה מנסה את הטריק הזה למשל באמריקה, מצבו היה חמור בהרבה ואת זה אני מספרת מידע אישי. לנסות להעביר ילד בצורה שהיא בלתי חוקית (לא מדובר על חבל או משהו קל להזזה אלא מחסום) היה גורם לו למצב הרבה יותר חמור עם השלטונות האמריקאיים. ואם היו אומרים לאשתו באנגלית והיא לא מבינה (נניח שהיא שולטת רק בצרפתית או בגרמנית) האם הוא היה מעיז לצעוק עליהם שיתרגמו לה? או שהוא היה נחלץ לעזרתה?
הסיפור ממש הכעיס אותי רק ישראלי יכול לספר סיפור כל כך חד צדדי. כל שאר הסיפור שלו עם השוטרים והדרכון וכו' זה נספח לשטויות שעשה מלכתחילה. אבל אני משערת לעצמי שיש אחרים שיחשבו שונה ממני.
אהבתיאהבתי
גם אני ניזון אך ורק מעדותו של אברהמי, אבל אם אנחנו מקבלים אותה, אז אני חושב שאת טועה.
האם ילד בן שנתיים צריך לעבור לבד במחסום אוטומטי? ואם הוא ישן? מאיזה גיל בעצם צריך לעבור לבד? שנה וחצי? שנה? ילד שעוד לא הולך, יעבור בזחילה על שש?
אני חושב שהאם התנהגה בצורה טבעית לחלוטין. "להעביר בצורה לא חוקית"? נסחפנו קצת. כנראה שהטעות היתה שהיא לא העבירה גם את הפתק של הילד. אפשר להסביר לה, ולא לשלוח אותה לסיבוב חוזר.
כשטסנו לחו"ל בקיץ, ביציאה מהארץ באחת הנקודות היה מחסום דומה. הבקרית לצידו הציעה לי לקחת את בני הצעיר (אז בן שנתיים ושמונה חודשים) על הידיים דרך שער רחב יותר (מיועד לנכים, מן הסתם), והעבירה בעצמה את הפתקים של שנינו. אני לא זוכר מה קרה בכניסה לארץ. לא זכורה לי בעיה.
גם אם היתה טעות בהתנהגות של אברהמי ומשפחתו, ונאמרו מילים בכעס, שום דבר ממה שתואר לא מצדיק את עיכוב הכניסה לארץ ואת כל השתלשלות האירועים שלאחריה.
מכאן ועד להכללה של אברהמי (התנהגות כמו בשטחים) יש מרחק, אבל אני יכול להבין את הרגשתו.
אהבתיאהבתי
לא כל דבר בר השוואה לאמריקה כי ישראל זו שכונה. בית ספר, תיכון, צבא, בת דודה ,הגיס של הסבתא והילדים. שלא כמו ב"אמריקה" כאן יש הבנה שילדים קטנים מחוברים להורים, הם אינם מבריחי סמים ונשק בפוטנציה, ולא מקשים בנקודה זו עד כדי עיכוב האב בחדר צדדי בגללם. הבקריות גילו חוסר גמישות ואטימות בהתחשב שהן הפנים של ישראל לבאים בשערי הארץ ורצוי שמעסיקיהן ירעננו את מה שצריך להילמד בקורסים שאסרטיביות וסבר פנים יפות הם חלק חשוב בתפקידן.
אהבתיאהבתי