ניקוי יבש ועניבות

yediot27.2.15haaretz27.2.15

isra27.2.15maariv27.2.15

יום חופשה מכתיבת הבלוג+כמה הערות דחופות.

המתקפה בעיצומה: בד בבד עם הראיון של שרה נתניהו לנעמי רגן במעריב, וזו גם הכותרת הראשית של העיתון, מפרסם מעריב את תמלול השיחה של שרה נתניהו למוניק בן מלך, חברתו של אלי מויאל.
סקר מעריב: 25 מנדטים למחנה הציוני, 23 לליכוד.
מעריבהמוסף27.2.15

קראתי את "גרסת שרה" של נעמי רגן. האם אפשר למצוא שם זהב ויהלומים? לא ממש, אבל הנה כמה דברים שנתתי עליהם את הדעת

…"תרצי לומר משהו על דו"ח המבקר?" אני שואלת מיד כדי להוציא את הפיל מהחדר. "התזמון מפתיע", היא אומרת… "הייתה צריכה להיות השוואה, שורה מול שורה, בין הוצאות התפעול של בית רה"מ לעלויות התפעול של מוסדות דומים כמו בית הנשיא…" לא יכולתי שלא להזדהות עמה. העברתי שנים באולם בית המשפט של יוסף שפירא… במאבק בשני תיקים על הפרת זכויות יוצרים, שבהם ספגתי ממנו החלטות שהיו, לדעתי, בלתי עקביות, לא הוגנות ולא צודקות. בג"ץ דחה אותן בערעור. לזוג נתניהו אין אפשרות לערער…

אח"כ מלינה רגן על שמעולם לא שמעה את השרה מדברת על ילדותה. השרה אומרת, כי אף אחד לא שואל ולא מתעניין. זו, הנה הזדמנות, אני חושבת לעצמי. 1,000 מילה על ילדותה. אבל לא, רגן מקדישה לשאלה שכה מסקרנת אותה כמה משפטים קצרים. בסה"כ 60 מילה. נו?

בהמשך מספרת נתניהו על פועלה למען חיילים, משפחות שכולות, חולים. תשובה על ענייני בקבוקים, מספרות, כביסות וכו'? התקשורת מחפשת כל מי שיש לו משהו רע לומר עליה. זהו.
על התערבותה לכאורה בעסקי הרה"מ היא אומרת שזו:

גישה אליטיסטית ושוביניסטית… זה טבעי לכל אדם לדבר עם אשתו. הוא לא מבקש את עצתי בענייני הממשלה, הביטחון או הכלכלה, שבכולם אני לא מבינה כלום. אבל אחרי הכל אני פסיכולוגית והנאמנות שלי אליו לא מוטלת בספק. האם היועצים שלו יותר חכמים ממני כשמדובר בנושאים שמשפיעים על רווחתו של בעלי? אז כמובן שזה טבעי שהוא מדבר איתי על דברים… הוא מתקשר אלי לפעמים ואומר שחבל שאני לא איתו… אם אני שם, אני יכולה… לוודא שהחליפות והחולצות שלו נשלחות לניקוי יבש, לבחור את העניבות שלו…

משאירה לקוראים לנתח.
תוספת: טל שניידר קראה גם את הגרסה בג'רוזלם פוסט ומצאה הבדלים ניכרים.

1) באנגלית: שרה נתניהו משוחחת חופשי על מו״ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. מי מאחורי כל המתקפות על נתניהו? ״יש איש אחד בוודאות שעומד מאחורי הכל, נוני מוזס״, משיבה שרה נתניהו. 
מוזס הוא הס מלהזכיר במעריב. לא קיים.
2) באנגלית: יוסי שפירא אינו מקבל על הראש בשל פסיקותיו כשופט מחוזי (בתקופה של לפני מינויו למבקר המדינה). באנגלית שפירא הוא אך ורק מבקר המדינה, שמפרסם את דו״ח הוצאות הבית בפסקה השלישית בראיון
3) באנגלית: נעמי רגן מחכה לשרה נתניהו למעלה משעה ומאבדת סבלנות. היא מתקשרת לבעל שלה שמציע לה להמשיך להמתין בסבלנות לראיון. (הסיפור הזה לא קיים בעברית). 

♦ מדינת כל סתומיה: לא ידעתם אתמול שיהיה חום כבד? לא?
המרתון הופסק באמצע אחרי ששני אנשים נפגעו קשה.

לפני פיזור

– כתבה על הפסטיבל בניו ג'רזי בו ישתתף איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן? במרץ.
– כתבה באקספרסן השוודי.
– מה היה אמש בגבעת עדה, ולאן אגיע מחר בבוקר באקט ספונטני.
– הערב, 20:30, ומחר, 17:30, סינמטק ת"א.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שישי קצר, שערים, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

33 תגובות על ניקוי יבש ועניבות

  1. בכתבה בביזנסוויייר על פסטיבל ניו ג'רזי כתוב ש"הבמאית דבורית שרקל תהיה נוכחת". (הטעות במקור)
    האמנם?

    אהבתי

  2. עובר אורח הגיב:

    לא הכל פוליטיקה
    ביחס לכשר גופני מאמר היום של שלו על ציפורים
    בידיעות. לא בטוח שכאן G כה גבוה כנכתב אבל מעניין
    הנה קטע בעניין זה
    http://www.howtogeek.com/90241/on-bird-camera-shows-dizzying-flights-of-peregrine-falcon-and-goshawk/

    אהבתי

  3. הסמל פפר הגיב:

    פגיעות קשות במירוצים הם בד״כ תוצאה של מכת חום, להבדיל מהתייבשות.
    מכת חום היא חוסר יכולת של הגוף לקרר את עצמו. היא קשורה למאמץ גופני בתנאי חום, אבל יש כמעט תמיד גם אלמנט נוסף – אדם לא מאומן, אדם הדוחף עצמו הרבה מעבר ליכולתו, או מחלה ויראלית או דלקתית בימים לפני המירוץ.
    מכת חום היא לא אירוע המתרחש בבת אחת. לפגיעה ממשית קודם תהליך הדרגתי של כאבי שרירים, חולשה, סחרחורות ודיסאוריינטציה.
    מירוצים בתנאים כמו של היום בתל אביב מתקיימים במקומות רבים בעולם.
    אני פגשתי היום רץ חבר שהפסיק בק״מ ה 25. זהו מרתון 21 שלו והוא החל להרגיש סחרחורות ופרש.
    השתתפות באירועי ספורט עממי תובעניים דורשת אחריות ובגרות.
    כניסה של אנשים רבים לעולם הריצה מביאה שיפור בבריאות הציבור, אולם גם יוצרת לחץ, תחרות ופיתוי להשתתף באתגרים טרם זמנם.
    כרץ ופעיל בתחום הריצה העממית אני חושש שאירועי היום יביאו מכת מוות לאירוע מרתון תל אביב.

    אהבתי

  4. לירון הגיב:

    מסקנה מהעימות אתמול: כמעט כל ראשי המפלגות הנוכחיים עילגים ברמה חסרת תקדים.

    אהבתי

    • ריאליסט הגיב:

      מסכים לגמרי. מכולם בלטו לטובה (רק בכושר הביטוי) בנט מימין ועודה משמאל, הנ"ל נראה והתבטא כמו מישהו שבא לעבוד ברצינות ויהיה מעניין לעקוב אחריו בשנים הקרובות. לא אתפלא אם יהיה זה שיוביל בפעם הראשונה מפלגה ערבית לממשלה.
      מנציגי ש"ס להווה ולשעבר לא ציפיתי הרבה, אבל דרעי נראה פיזית תשוש ולחוץ. כחלון הפתיע לרעה ברמת ביטוי עילגת, לא קוהרנטי, לא אינטלגנטי במיוחד וחסר כריזמה. גלאון נראתה כמו תמיד, מעט תלושה ולא שייכת, וליברמן נראה רע במיוחד, קשקש הבלים אנטי-ערביים בוטים ולא אמינים. לפיד היה לפיד, ביום חלש.
      בסה"כ אוסף של פוליטיקאים חיוורים, בינוניים וסתמיים.

      אהבתי

      • לירון הגיב:

        לגביי עודה, נראה שדובר בהחלט באדם משכיל ונעים הליכות, עם זאת, כאשר נשאל על התבטאותה של חנין זועבי, התפתל במילותיו ואמר שהוא לא מצדיק פגיעה באזרחים משני הצדדים ובין השורות היה ברור שהוא מצדיק פגיעה בחיילים. בלתי נסבל מבחינתי ומבחינת כל מדינה נורמלית.

        אהבתי

  5. יונת דשא הגיב:

    לפני שלושה שבועות אתלטיקו הביסה את ריאל 4:0 במשחק לחץ הירואי, במיוחד במחצית הראשונה. הקולצ'נרוס גרמו לריאל להראות אבודה בפעם הראשונה מזה עשורים. המאמץ האדיר שהשקיעו התבטא בקילומטראז' מצטבר גבוה אך בדומה לסיום העונה שעברה השחקנים חצו קו תשישות שאסור לעבור ונמצאים עדיין בהתאוששות. רונאלדו שמר על עצמו מאז שהגיע לריאל ולא שרף אפילו 50% מיחידות האנרגיה במשחק כלשהו. בתחום כלכלת משאבים ניכר שרונאלדו מחובר למתרחש בגופו. בספורט אתגרי וריצות ארוכות היכולת לפתח רמת קשב גבוהה לצד משמעת מונעים תאונות ומקרי מוות. מהיכרות מסויימת אני לא בטוח שהמאמנים יודעים מספיק כדי ללמד ולהזהיר את המקצוענים והחובבים. בשובך שלושה רצי מרתון זהירים ומיומנים. האימון והזהירות לא עזרו לאחד מהם שביום לא טוב סחט יותר מדי הגיע לרזרבי והתפרק במובנים רעים. לא רק מכת חום או התייבשות עלולות לסכן חיים. אם חושבים כמה יחידות אנרגיה אדם צורך בקילומשו וכמה יחידות אנרגיה נדרשות כדי להזיז 75 קילוגרם למרחק של 42 קילומטר תוך כדי הוצאת יחידות אנרגיה על נשימה, עיכול, הזעה, חשיבה, הפעלת חושים, שיווי משקל ועוד קשה שלא לקבל סחרחורת.

    אהבתי

  6. לחם הגיב:

    לבי עם אווה אילוז על הדרך שבה אביה, חיים אילוז, נפטר, אבל להסיק ממותו החפוז על הכיבוש זה לא מוגזם? וכשאת לא מציינת את שמם המלא של הפרופסורים שהתנהגו לדבריך בחוסר אנושיות את או פחדנית או לא בטוחה שהסיפור כפי שאת מספרת נכון. בקיצור, לכתוב על כיבוש כיבוש ופלסטינים כל אחד יכול, לעשות מיני תחקיר על כשלי הרפואה, בשביל זה צריך כבר יכולות אחרות. ושוב תנחומי, רק חבל שלא נתת את הסיפור לתחקירן או תחקירנית שיודעים איך לטפל בסיפורים כאלה.

    אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      אכן, כל העולם עובר תהליך קשה של דיהומניזציה
      ולא הכל זה הכיבוש. והמאמר, של פרופסורית
      באקדמיה הישראלית מתורגם מצרפתית, והגברת
      הצליחה להסתכסך עם הרופא שאליו הגיעה. ואני
      לא כל כך מחבב את העליונות הצרפתית שלה שכנראה
      הייתה חלק מקשיי התקשורת. אבל דבר דומה
      קרה למנכל טבע ומניסיון אישי שאני לא מאחל לאיש
      חדר מיון עירוני בארה"ב עובד טוב מאוד אבל באיזור
      כפרי קשה מאוד להגיע לטיפול יעיל. אבל אבל
      גם בארץ בחדר מיון אפשר לשכב שעות ללא טיפול
      העברה למחלקות בעיתית, מלאות בחולים משלמים.
      מישהו צריך לעשות סדר במערכת הבריאות בארץ
      כי זה הולך ומידרדר במהירות והאלימות של חלק
      מהמגיעים לא נכונה ולא צודקת ובטח לא מועילה
      אבל מובנת. היו זמנים עם פחות ציוד ואלקטרוניקה
      אבל היה עם מי לדבר והכל לא היה כלכך עמוס ולחוץ
      ולפעמים חסר רחמים.

      אהבתי

      • ערן הגיב:

        הכתבה של אווה אילוז היא כתבה מעולה, נדירה באיכותה. היא חושפת את מנגנון החיסול בבתי החולים בישראל. חוסר חמלה הוא מאפיין מהותי מאד בחברה הישראלית של השנים האחרונות. בבתי החולים בישראל חיסול החולים הוא חלק מהותי בהם. כל מי שאיתרע מזלו לאשפז שם אב או אם יודע זאת.

        אהבתי

        • חייל זקן הגיב:

          חיסול חולים זקנים שלא מצביעים ביבי זו גם דרך לשלוט לאורך זמן. בימי מפא"י לעומת זאת לכולם היה דיור בר השגה במעברות. בכל דירה היה טלפון של בזק שהתקבל ללא תור וכל מי שהגיע למיון קיבל רופא אישי צמוד.

          אהבתי

        • ריאליסט הגיב:

          "מנגנון החיסול", לא פחות ולא יותר. ליצנים כאלה הם הגירסה הבורגנית לערסים מטיסת ישראייר, עם מנעד תגובות ורגשות שנע תמיד ישירות מ-0 ל-100.

          אהבתי

      • JewBoy הגיב:

        המתנה לתור לרופא בקנדה, בערך חודש.
        אתה מרגיש לא טוב? בית חולים.
        3,4 שעות המתנה עד שמישהו מדבר איתך.
        אלא אם כן הגעת עם אמבולנס.
        מדיקר

        אהבתי

    • עקיבוש הגיב:

      הצרפוקאית לומדת טקסטים מהר. כיבוש תמיד היה פה. עד אמצע שנות השישים היה ממשל צבאי על הערבים. האם זה לא כיבוש? אם אדם מבוגר היה מת מזיקנה לפני 67, במה אפשר להאשים את המדינה? עדיין המקרה של אלי הורוביץ הוא טראגי ביותר. במקרה של אבא שלה היא עצמה אמרה שהיה חולה מאוד.

      אהבתי

  7. פיגית הגיב:

    קרא את הראיון של המלכה

    אהבתי

  8. בוג'ית הגיב:

    אין לי שום כוונה לקרוא את ה"ראיון" עם הבוז'ית" בידיעות,מספיק לי תמונות התעמולה מלאות הדבש והסוכר,
    במילה אחת: מ ג ע י ל!
    זאת עיתונות?
    מה עוד הנוניתון הזה ישקיע ב"הורדת ביבי"?

    אהבתי

  9. שינאה עצמית הגיב:

    בני ציפר משתוקק לאהבה עממית. הפעם הוא כותב נגד הזרם ומתייצב לצד הערסים.

    http://www.haaretz.co.il/magazine/zifferland/.premium-1.2576202

    אהבתי

  10. מר אתון הגיב:

    "מדינת כל סתומיה: לא ידעתם אתמול שיהיה חום כבד? לא"
    נגיד שה"מדינה" עיריה… מטומטמים, אבל מה איתך יא טמבל?
    אתה רואה שהמזגאויר לא מתאים למה אתה רץ?
    אז זהו,כי למה בכלל אתה ב"מרתון"? למה כל הכנופיה הזאת במרתון? במרתון על כסף,על איזה רכב,על איזה נייד,על איזה בגדים,על להיות יפה,להיות ….
    מי עוצר רגע ושואל את עצמו: אולי אני זה אני? והם זה הם?
    מזמן אתם "סיפור" לא אנשים….
    מרתון תלביב!

    אהבתי

  11. מישהי הגיב:

    הסתומים הם אלו שדוחקים את הגוף שלהם מעבר לגבולות היכולת שלו. מטופשת גם הידיעה בהארץ:

    לפני שנתיים הביא מזג האוויר השרבי למותו של רץ בן 29.

    לא מזג האוויר אשם אלא ההחלטה שלו לרוץ מרתון. כל עוד לא משווקים את המרתונים, הטריאתלונים וכו' כאירוע בריאות (דבר שקרה בעבר) ומדגישים את חשיבות ההכנה המוקדמת המארגנים בסדר. לדעתי עדיף שמרתון יגיע עם אזהרות בולטות כמו על חפיסת סיגריות, אבל אנחנו עדיין לא מספיק מתקדמים, ואני לא באמת מצפה שזה יקרה בשנים הקרובות.

    אהבתי

  12. חייל זקן הגיב:

    סיפור לשבת – י"ג באדר
    בשנת 162 לפני מניינם עוברת הממלכה הסלווקית מהפכה שילטונית. דמיטריוס הראשון, בנו של סלווקוס הרביעי בורח ממקום מעצרו ברומא לטריפולי ומכתיר עצמו למלך סלווקוס. בתמיכת הצבא וחלק מהתושבים הוא לוכד ומוציא להורג את השליט ליסיאס ואת חניכו המלך הינוקא אנטיוכוס החמישי. דמיטריוס ממנה את ניקנור למושל יהודה שמקום מושבו במצודת החקרא. בירושליים מכהן הכהן הגדול אלקימוס שהחליף את מנלאוס. החשמונאים מתפצלים לאחר שזכו לחופש דתי ולאוטונומיה מלאה בעקבות נצחונותיהם הקודמים כאשר חלקם משתף פעולה עם אלקימוס ואילו יהודה ועיקר צבאו עוזבים את ירושליים. אלקימוס שביטחונו גובר בעקבות מינוי ניקנור מתחיל לפגוע בחסידי יהודה וגורם להקזת דם הדדית. דמיטריוס מחליט להתערב, מורה לניקנור לסייע לאלקימוס ושולח גייס בן 9000 לוחמים בפיקוד בקכידס לסייע בידו. ניקנור משתלט על בית המקדש כדי שישמש בידו קלף מיקוח ולאחר מכן מנסה ללכוד את יהודה באמצעות תחבולה של זימון לפגישת משא ומתן בקירבת ירושליים. יהודה מזהה את כח המארב של ניקנור ליד כפר שלמא, תוקף ומשמיד אותו. ניקנור והמשמר שלו נסוגים חזרה לירושליים. עם התקרבות בקכידס יוצא ניקנור לכיוון השפלה כדי ללוות את כח התיגבור שנשלח אליו. הכח עולה לירושליים דרך מעלה חורון שם תקף יהודה בעבר. הפעם יהודה הבטוח בכוחו ובמיומנות לוחמיו תוקף את הכח הסלווקי עם 3000 לוחמים באזור חדשה ליד גבעון בשטח מישורי למדי. ניקנור נהרג בתחילת הקרב וצבאו מתפורר. יהודה כורת את ראשו של ניקנור, מציב אותו מול חומת ירושליים ונכנס לעיר עם צבאו. תושבי הכפרים היהודיים מזנבים בחייליו הנסים של בקכידס ורק הוא עם קומץ מהם מצליחים להימלט לאזור גזר. הנצחון של יהודה על צבא ניקנור שחל בי"ג באדר נקבע ליום טוב לדורות תחת השם יום ניקנור.
    במגילת תענית שהתלמוד מצטט ממנה מופיעים 36 ימים טובים שאסור להתאבל בהם, עליהם נמנים חנוכה, פורים וגם יום ניקנור. מאות שנים מאוחר יותר, ללא מקור ברור, הוחלף יום ניקנור בתענית אסתר המקובלת היום על החרדים (צום תענית אסתר נשבר רק לאחר קריאת המגילה). מאורעות מגילת אסתר קדמו למלחמות החשמונאים במאתיים שנים ויש לראות בהמצאת תענית אסתר ובהעדפתה על יום ניקנור מאמץ רבני למהפך תודעתי שמעדיף את הגולה על ארץ ישראל. תעלומת תענית אסתר גדלה עוד יותר אם לוקחים בחשבון את העובדה שאלוהים לא מוזכר כלל במגילת אסתר. יום ניקנור וחג פורים שמחים.

    אהבתי

  13. ירושלמית הגיב:

    אורית נבון (מאקו) נמסה כמו שלולית מיאיר לפיד, בראיון חנפני, דביק ומביך: "הוא נכנס לבית הקפה ברמת אביב ג' עם השארם הלפידי המפורסם: מעיל עור שחור, שיער יותר צפוף משלי וכריזמה של כוכב על. הוא מוביל אותי בג'נטלמניות…". כמה הוא קדוש ונעלה על האחרים. למשל: אבנר בנו הצעיר של ביבי התגייס לאחרונה והעיתונאים תיעדו את הפרידה מהוריו בבקו"ם? גם ליאור של יאיר התייצב לאחרונה בבקו"ם, אבל האבא המגונן (שפחד שיתפסו אותו בוכה, כי הוא הכי ספונטני ורגיש ) דאג ש "אף אחד לא יתקרב לשם עם מצלמה". לדעת המראיינת האנקדוטה הזו היא: "סיפור נוגע על אבהיות ואנושיות". איכשהוא צלחתי את הראיון הסהרורי הזה, התמודדתי בגבורה עם משפטים שלא יאמנו ("אני גדלתי ביד אליהו בדירה של 70 מטר, שלושה ילדים, איזה מורם מעם, על מה אנשים מדברים?"). מה ששבר אותי זה כשהמראיינת החלה לשתף מהרהורי ליבה :" הוא הכי פוטוגני ומאמי שיש. בסיפור חיינו, יאיר לפיד הוא דמות עגולה שיוצאת מקסים כמעט מכל זווית" – כאן כבר איבדתי עניין וסבלנות לגמרי, ונתקפתי בחילה קלה. כל הסוכר הזה לא בא לי טוב.
    http://www.mako.co.il/weekend-articles/Article-87ffe908f42cb41006.htm?sCh=7d61bdd9ccbc4310&pId=1471243973&Partner=mw

    אהבתי

  14. עכגד הגיב:

    עד שלא יהיו נתונים על הנפגעים ממרתונים 'עממיים' אחרים, קשה לקבוע את סתימותה של עיריית תל אביב.
    אולי סטטיסטית תמיד יש נפגעים?

    אהבתי

כתיבת תגובה