הכותרות
"8 דקות לגיהינום" היא הכותרת הראשית של ידיעות, המשים עצמו כסרט אקשן דרג ג' היום. למה דווקא גיהינום? אולי הנספים הגיעו כולם, עד האחרון שבהם, לגן עדן? ואולי הם עדיין תקועים בלימבו?
מעניין שהתרסקות המטוס בה נהרגו 150 איש מככבת בשערי העיתונים. אולי בגלל המיקום הקרוב לישראל (יחסית!) או בגלל שמדובר באירופה. באלפים החביבים על רבים מאיתנו, שוחרי הסקי והיידי בת ההרים, הרי ברור לכם, קוראיי החביבים, וקוראי עיתונים מדופלמים, שאם ההתרסקות הייתה בפיליפינים או בהודו אין שום סיכוי שהייתם רואים את הידיעה על האסון הנורא בראשי השערים, נכון? אבל "הרי האלפים" מהלכים עלינו קסם לבן, קריר, ענוג, כה רחוק מטיסות שוקולד למיניהן.
יופי. סגרנו את הפינה, פתחנו את הקופסה השחורה.
העובדה שבין ההרוגים היה ישראלי אחד, "המתגורר בגרמניה", טפו, הוסיפה אולי מימדונצ'יק. תארו לעצמכם היו על הטיסה עשרה ישראלים המתגוררים בעמק יזרעאל. מהדורות חדשות שלמות היו מוקדשות לכך.
המשך האירועים המשעשעים בבית המשפט בין מני נפתלי לנתניהוז.
משתכשכים בביצה
דרמה, אשכרה דרמה בצמרת הניהולית של ידיעות.
לא הבנתי את המשפט של נתי טוקר: "…מאז אמצע שנות ה–80, אז השתלט על העיתון…"
מה משמע "השתלט"? זה לא עיתון של אבא שלו? זה כן!
תוספת: הכוונה ל"אחרי מאבקים רבים ביודקובסקי ובבני משפחתו שהיו בעלי מניות".
אבל זה בדיוק המשפט החסר בכתבה.
אגב, כפי שהסברתי אתמול, והנה ההרחבה, It's all about money:
…קבוצת ידיעות אחרונות… צפויה לעזוב בתחילת 2016 את בית ידיעות אחרונות בתל אביב ולעבור לבניין חדש בראשון לציון. המהלך צפוי להוביל גם לאיחוד מערכות בין פעילות הדפוס והאינטרנט – וגם לצמצום משמעותי במספר העובדים… המהלך מגיע על רקע ירידה דרסטית בהכנסות "ידיעות אחרונות" מתחום הפעילות המרכזי – פרסום בפרינט. ירידה זו נגרמה בשל מעבר תקציבי פרסום דיגיטליים לפייסבוק וגוגל, וכן בשל התחרות מול "ישראל היום", שהביאה לירידת מחירים בפרסום בפרינט. על אף הירידה בהכנסות, מצבו הפיננסי של ידיעות אחרונות נראה יציב בשל שני מימושים שביצעה הקבוצה: ב–2011 מכרה את כל אחזקותיה ב–HOT תמורת כ–770 מיליון שקל; ובנוסף, מכרה בשנה שעברה את בית ידיעות אחרונות בתל אביב לקבוצת עזריאלי תמורת 374 מיליון שקל. למרות זאת, בענף התקשורת מעריכים כי הקבוצה עדיין נזקקת לאשראי בנקאי לשם ניהול השוטף, וכן בשל ההשקעות הנדרשות במסגרת העברת הפעילות לראשון לציון…
עוד קצת על ארז אפרתי ועובדה: כפי שסיפרתי אתמול, ידיעות לא הגיע אלי עד שיצאתי מהבית השכם בבוקר, כך שרק היום קראתי את הביקורת של עינב שיף על התוכנית המקוממת. צודק בדבריו, רק תיקון: שיף טוען שנסלי ברדה חשפה שאביו של אפרתי מת בנסיבות טראגיות כשבנו היה בן שמונה. אם להשתמש בשפתו של שיף, לא חשפה ולא גרביים. הפרט הזה, כמו כל הפרטים מהראיון המצולם עמו, התפרסם בפברואר בכתבה של טל אריאל אמיר במעריב, כפי שהזכרתי גם אתמול.
והביקורת של רוגל אלפר.
מי דחק במי כדי לפרסם בהפלס.
הזרע הלאומי
סיפורי ההורים השואבים את זרע בנם המת גורמים לי לחלחלה בכל פעם שני שומעת עליהם. הערב תשודר בערוץ הראשון, ב-21:00, כתבה של מבט שני על עוד זוג הורים כזה, שיודעים בדיוק מה הבן המנוח שלהם רצה לעשות בזרע שלו. הטוויסט בעלילה הוא שאלמנתו של המנוח לא רצתה שייעשה שימוש בזרע שלו: היא לא רצתה ללדת ממנו, והיא לא רצתה שאישה זרה תעשה זאת.
נחרדת מהמחשבה שבני משפחה מנכסים לעצמם את גופת המנוח ועושים בה כרצונם (וכן, לשאוב זרע ולהשמיש אותו זה "לעשות בה כרצונם"), אני משוכנעת חד משמעית: אם אין שום צוואה ביולוגית של המנוח, לעשות שימוש בזרעו למטרות הפריה שונות ומשונות, הניחו להולכים, ואל תבצעו בהם פעילויות נקרופיליות אחרי מותם.
ומשהו קטן ברמת הקולגיאליות: הסיפורון מתפרסם היום בעמודי החדשות של ידיעות, וכתוב גם שצוות הערוץ ליווה את המשפחה, אז מה הבעיה כבר לכתוב שהתוכנית תשודר הערב? לא ראוי?
תוכן שיווקי
כל גליון 24 שעות של ידיעות היום עוסק ב"רביעי משפחתי", ארוחת ערב משפחתית, בשיתוף אסם.
בגיליון מתכונים, סיבות לאכול ביחד וזכרונות מארוחות משפחתיות.
עוד מודעות ענק מתפרסמות בעמודי החדשות. עסקה-עסקה, לא?
נקודת מבט
ב-nrg מתפרסמת ידיעה על שיעורי חינוך מיני שקיבלו תלמידי תיכון רנה קסאן בירושלים. לדעת הורים מסוימים, מה שנשמע בשיעורים גובל בפורנוגרפיה. לדעתי, על ההורים עצמם לקחת כמה שיעורים בחינוך מיני, וכמו כן לדון במשמעות של "מילים גסות". מהן מילים גסות בדיוק?
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
גדעון סער, יאיר לפיד ונדב פרי על תיק החינוך.
יאיר לפיד ישמח לסדר לאמיר חצרוני הסעה לנתב"ג.
נחשו מי בטיול תרמילאי של אחרי השחרור בסאו פאולו בברזיל? נכון, המפקד שלכם, בני גנץ. שני טיילים ישראלים פגשו אותו והצטלמו איתו. הו, הלם הבקו"ם ברוורס. לצילום המסעיר נחשפתי בידיעות ובמעריב.
שנאמר, מה היינו עושים בלי פייסבוק.
יש עורכים בבית?
כשקוראים את הידיעה אפשר להבין את הסיפור (בערך). כשקוראים את כותרת המשנה אפשר רק לזקוף גבה.
(מעריב)
מח' הגהה
מתקנת איילה את ידיעות של אתמול:
עמוד 4, כותרת ראשית
תיקים באפילה – ממתי כותבים אפלה (חושך) עם י'
(כך כותבים בעתיד אפיל משהו – אפילה).
"24 שעות" – עמוד 3 (מתנדבת ביד שרה):
"אני עוזרת לאנשים שמגיעים להשאיל ציוד רפואי"/ "הם בטוחים שבאתי להשאיל ציוד"
והכוונה כמובן לשאול ציוד רפואי
לפני פיזור
מה היה אתמול במגמה לביבליותרפיה באונ' חיפה.
בצילום (רביב נוה): דנה בן-רון אמיר מראיינת אותי.
להתראות בשבת, 28.3, 17:30, בסינמטק ת"א.
ולווט אנדרגראונד 
לידיעת הגולשים: הבלוג לא היה זמין הבוקר למשך כשלוש שעות, משבע עד עשר, פשוט כי נגמר המקום בשרת. אז הרחבנו את המקום.
עימכם הסליחה.
אהבתיאהבתי
ולווט לא יפה שאת מחפפת בביקורתך השטוחה גם ככה למען מיזם הסרט. או שאת רצינית כאן או שתקחי הפסקה ונבין זאת.
תשמרי על קוראייך בוודאי על אלה שאת התקבצנת עליהם ועכשיו מזלזלת בהם.
לא מתאים לך כלל וכלל.
אהבתיאהבתי
מה רע בקצת לקחת פסק זמן? בזכות הסרט אפשר לחוש שהיא יותר משוחררת ונינוחה ולוקחת את החיים בפרופורציה. בבחירות הקודמות יהיר לפיד חירפן אותה לגמרי. הפעם ולווט היתה היחידה ששמרה על שפיות.
אהבתיאהבתי
מסכימה עם רוברט.
או או!
אהבתיאהבתי
רוברט, יש שני כשלים בתגובה שלך:
1. "ביקורתך השטוחה גם ככה" – נו? אם שטוחה, אז מה זה משנה? כך או כך היא רעה לדעתך.
2. "התקבצנת"? ממתי לבקש כסף על עבודה זו התקבצנות? אני קבצנית? אז באמת חבל על הזמן.
ולסיכום: האם נראה לך שהגישה המזלזלת והשלילית שלך תגרום לי לשנות את אורחותיי?
כן, אני עובדת על הסרט יום יום. כן, אני נוסעת איתו ברחבי הארץ כדי להחזיר את הכסף שהושקע בו. כן, אני עושה את כל זה ברכבות ובאוטובוסים. זה מה יש. הסרט הוא תמצית חיי עכשיו.
אהבתיאהבתי
גרבוז והעוזים הם כוהני מדינת תלביב שגם לה אלילים, קברי קדושי, עברייני מין מדענים ואמנים דלשמטה שמתמחים בליבוי שנאה כלפי כל סממן יהודי מסורתי ובגזענות הארדקור כלפי ערבים. המחנה לא טהור ולא מוסרי יותר. זה רק הדימוי והזהות שהמחנה משווק. הצרכנים כדרך ההמון באשר הוא המון ולפעמים אספסוף ולפעמים אף פחות קונה בזול ובאמונה שלמה ואסיר תודה על הזהות שמבטיחה שקט פנימי ושלוות אלוהים. אחלה דיל שבעולם.
אהבתיאהבתי
גרבוז צדק
אבל בואו נבחן את דבריו, מילה מילה:
"אמרו לנו שצורחי מוות לערבים הם קומץ ושאנשי תג מחיר הם קומץ, גם נאמני הר הבית ומלבי השנאה הם קומץ. אמרו שהגנבים ולוקחי השוחד הם גם רק קומץ. מנשקי הקמעות עובדי האלילים והמשתחווים על קברי קדושים רק קומץ, אפילו המטרידים המיניים והאנסים קומץ.
אם כל אלה רק קומץ אז איך זה שהקומץ שולט בנו?"
או, אם נהפוך את המשפט הוא אמר – אלה לא קומץ, אלה הרוב ואלה השולטים בישראל:
עברייני מין:
נשיא המדינה שר בממשלה אלופים בצבא מנהלי משרדים ממשלתיים שופטים מפקדי מחוזות במשטרה רבנים בכירים. איפה השקר ואיפה הטעות של גרבוז?
גנבים ולוקחי שוחד
ראש ממשלה ראשי ערים רבנים ראשיים קציני משטרה בכירים חברי כנסת מנכ"לי חברות ממשלתיות ועמותות. איפה הטעות של גרבוז?
גזענים מלבי שנאה + הר הבית
ראשי ממשלה חברי כנסת שרים רבנים ראשיים רבני ערים ראשי ערים, איפה הטעות של גרבוז?
מנשקי קמעות, עובדי אלילים ומשתחווים לקברי קדושים
אין לי כח ואין לי מקום לתת כאן את כל רשימת השליטים שעושים זאת.
ובקיצור – גרבוז צדק, אלו הם השולטים בנו ובמדינת ישראל ואם מישהו יוכיח לי שגרבוז טעה אני אודה לו מאד מאד.
אהבתיאהבתי
בקיצור העם מפולג, קרע חסר תקנה.
מצד אחד הימין החם, השורשי, המקבל והמכיל, מפיץ אהבה ורוך.
מצד שני השמאל הקר, המנוכר, חסר הזהות ומפיץ השנאה.
דומה שאין מנוס, רק מלחמה טובה תאחד אותו ולו לכמה שבועות.
אהבתיאהבתי
עוד זה מדבר וזה בא. הנה גירבוז שנפלט, הפעם לימין.
אהבתיאהבתי
בשורה ליון
קרנות זרות
אהבתיאהבתי
המאבק בהתגרבזות האירופאית מניב פירות.
גירבוז
הנוהג לדרוש ולבוא בטיעונים שגויים או מנותקים החושפת את קלונו של הדרשן.
מתגרבז סדרתי
איש ציבור הנוהג לשחרר לרשות הרבים גרבוזים.
גורבזמה
פתגם, ציטוט, נתון, אגדה, קונספציה או רעיון המשמש מתגרבזים כתמיכה לטיעון, מסקנה או אבחנה.
אהבתיאהבתי
In many cases, these reports echo, paraphrase, or cite
false, inaccurate, or misleading allegations made by a select group of NGOs such as ICAHD, HaMoked, ACRI, Ir Amim, Yesh Din and B'Tselem among many others.
דוגמא לגירבוז שהארץ לא יפרסם לעולם.
דוח ודוגמאות למיטיבי לכת.
אהבתיאהבתי
שאלה, אם אפשר:
זה הציטוט מדבריו של גרבוז.
כשאתה טוען שגרבוז בא בטיעונים שגויים או מנותקים אשר חושפים את קלונו, האם כוונתך לעובדה שקבע שמדובר בקומץ (והרי בבחירות התברר כי המחנה שלו ייחס גרבוז נישוק קמעות ועבודת אלילים הוא רוב), או שמא לזלזול בכוחם המאגי של הקמעות והאלילים?
אהבתיאהבתי
גרבוז ניסה לאחד מחנה ע"י בידול ושלילת ערך האחר וזה לא משנה אם האליל חילוני כמו מיילי סיירוס, פסלון בודהיסטי ולהבדיל מזוזה יהודית. במהות כיוון לכך שמחנה השמאל נעלה (מוסריזם תרבותיזם) מהעם ולכן ראוי להנהיגו. מדובר בשורש הזהות של אמונת השמאלן (ראה וילי מינצנברג) אך מעבר להיותה פרקטיקה מרושעת ומפלגת היא גם קצת יומרנית ואפילו מגוחכת.
גם קביעתו שהמתנגדים למסירת שטחים משתייכים למנשקי מזוזות בהיעדר מדד או סקר נראית כגורבזמה קלאסית. בגלל שאני מכיר ומוקיר את יושרתך והמוניטין הטוב של הגינותך נודע בקרב בעלי הכנף אין בי צל של ספק שדבריו עוררו בך סימני שאלה מסויימים וטוב שכך. מי יודע, אולי אפילו גרבוז עצמו, לולא מימדי האגו היה מסכים שמדובר בנפיחה:
.
אהבתיאהבתי
כבר מזמן הצעתי הצעת יעול לצבא ההגנה לישראל בכל הנוגע לשאיבת זרע.
חבל שלא נשמעו לעצתי, היו חוסכים לעצמם ולכל עם ישראל הרבה בזיונות.
אהבתיאהבתי
רק ציטוט קצר:
במקום להתעסק עם פגרים, למה שלא נשאב מהמילואימניקים את הזרע כשהם עדיין בחיים?
תארו לעצמכם מצב שמישהו נהרג והגופה מתפזרת אז איך ימצאו את הביצים שלו?
ואם כמה ביחד יעלו על מוקש והגופות יתערבבו? יכול להיות כאן אי נעימות גדולה מאד אם ישאבו מהביצה הזו ויתנו אותה לאלמנתו של בעל הביצה ההיא. ועוד לא אמרנו כלום על המצב שבו לא ישאר זכר מהמילואימניק ואז מה יהיה?
אהבתיאהבתי
בן כספית: נתניהו זרע גשם ואנחנו קוצרים עכשיו סופה
(לגבי המשבר עם האמריקאים)
הביטוי הנכון הוא לזרוע רוח ולקצור סופה
אהבתיאהבתי
אנחנו, משל הוא ואני באותה סירה כשברור שלא אפליג לעולם עם פזרן זבל.
קוצרים משל הגיענו קץ כלשהו, מדומיין.
עכשיו- משל אובמה לא מסעיר כבר שנים את שותפיו בתזרח המיכון.
סופה – משל קן הנוניה, Ynet והארץ ושאר הכתבלבים מדווחים על מציאות הניבטת מהחלון.
אהבתיאהבתי
ההתעניינות המרובה בהתרסקות המטוס היא כמובן מגוחכת, ושוב מציגה את התקשורת בעליבותה.
רק כדי לתת מושג במספרים, בכל יום נהרגים ברחבי אירופה כ 75 בני אדם בתאונות דרכים. כלומר, התרסקות המטוס שוות ערך לכיומיים ממוצעים בכבישי אירופה.
אבל זאת כמובן כותרת ממש משעממת.
http://europa.eu/rapid/press-release_IP-13-236_en.htm
אהבתיאהבתי
והס מלהזכיר את המספרים של המתרחש ממש שם, פן נרדם.
אהבתיאהבתי
סיכום הדיון. זה לקח 18 שנה עד שנוני שילם בראשו על המלחמה שקליקת שוקן ב 7 ימים פתחה נגד ביבי. אבל בסוף שילם. נוני אולי שכח, אבל הכל החל ב 12/12/97 כאשר ידיעות יצא בפרוייקט ענק (8 עמודים) עם עיצוב דרמטי ומדמם על כל מה שרצית לדעת על שרה.
אנשים שלא ידועים כאוהדים של שרה או הליכוד הפטירו אז בתדהמה למראה המגילה ״יהם ממש הוציאו עליה חוזה״. מאז, המאבק בין השניים הלך והסתבך וידיעות העלה את הכתבה לרשת כאשר הוא מציין בגאווה שזה היה הגיליון הנמכר ביותר שלהם.
איך אומרים בעדה של בנט? בסוף הנעל השנייה שבה להכות.
במחילה מולווט על השריטה. לא גלעזר או יובל מעניינים אותי. אלא ההיבט ההיסטורי.
אהבתיאהבתי
אז גם אתה כותב תזה לתואר שלישי?
במחלקה להיסטוריה? בכל מקרה, עם
תכניס את המלכה ועלילותיה יהיה
יותר מעניין מ 600 עמודים על חיי
המין של הזמזומית השורקת הכחלחלה
מבוראו.
אהבתיאהבתי
אם אם אם, אל אלוהים עוד האוזן
בצד של השביל יותר ארוכה ב3-4
מ"מ ומרטו אותה והקימו אותי בה
ושמו אותי לכתוב מאה פעמים על
הלוח לפני המון זמן ועדין כמה
שאני מתכוון שיהיה נכון תמיד
אם יוצא עם ועם יוצא אם.
אהבתיאהבתי
על תדאג, כולנו מקשיבים לכוונת הדברים מהעין הפנימית.
אהבתיאהבתי
לא עד כדי כך אבל שמעתי כל כך הרבה גם פה בבלוג שנוני רק נוקם בביבי על ישראל היום עד שזה הפך לאמיתה. לפחות עיתונאים שקוראים את הבלוג צריכים לדעת שזה מיתוס מושרש. ישראל היום גם כתגובה לרדיפה לא ההפך.
באמת נמאס לי מהחפירה שלי. אבל פה כרמית גיא מספרת שרק חודשים ספורים לפני ש 7 ימים ״הוציא עליה חוזה״, היתה כתבה מפרגנת של רמי טל במוסף לשבת. נראה לי בכל זאת שנוני בתמימותו נתן יד חופשית לעורכיו. רמי טל הקפיד לא לחרוג מדוקטרינת יודקובסקי וליקק לרה״מ. ב 7 ימים קליקת שוקן חמקה מהראדר ופתחה במלחמה.
http://www.the7eye.org.il/22585
תגידו מה שייך ארוע מ 1997? לדעתי דבר הוביל לדבר. אבל הכל החל בנקודה אחת מתועדת.
השריטה שלי. סוף.
אהבתיאהבתי
צ״ל – ישראל היום קם כתגובה
אהבתיאהבתי
כבר ב-2009 זרקה נעליים?
אהבתיאהבתי
לפי האתר, הכתבה עלתה לרשת ב 2009 (לכבוד הבחירות כנראה) אבל במקור מ 1997.
אהבתיאהבתי
תזכורת: בשנות ה-80 כאשר את ואני היינו בחדשות היה מאבק עקוב משקלים בין בני משפחת מוזס על השליטה בידיעות אחרונות. נוני הוציא את בני דודיו מהעיתון.
אהבתיאהבתי
הבנתי את טעותי. סליחה ותודה, אבל היה צריך להזכיר זאת בכתבה.
אהבתיאהבתי
צרות בכותרות בהארץ: "בנות 12 שניסו להקריב חברה לשד דמיוני מעוררות דיון על היחס לילדים שרוצחים בארה"ב" – וזה אני מניח בניגוד לשד אמיתי?
אהבתיאהבתי
כי שדים דמיוניים מפחידים יותר מהשד העדתי |אזהרת צפיה| שנוטה לבקר לקראת פסח ויותר מהשד הפוליטי שעלול לפלג את הסועדים לקבוצות ואפילו יותר משד האשמה היהודית שמעסיק את עוכרי הארץ על בסיס יומי. אין מקום לזלזול בשדים דמיוניים. אלה משפיעים על כל רגע אמיתי בחיינו. חמסה עלינה.
אהבתיאהבתי
צחקתי, תודה!
אהבתיאהבתי
לקח לי קצת זמן להיזכר מאיפה אורן חזן מוכר לי, אבל בסוף נפל האסימון: לפני שנתיים הוא השתתף בתוכנית האוכל הסימפטית מאוד של ערוץ 1 "בואו לאכול איתי". אפשר להגיד בעדינות שעלי הוא לא השאיר בזמנו רושם מיוחד (למרות שהוא די ניסה: גוונים בשיער, חולצה ורודה מתנפנפת ברוח, שיניים צחורות, כפי שניתן לראות בסרטו המצורף). הוא הוצג שם כ: "רווק שמחלק את חייו בין אריאל לת"א. פלרטטן בלתי נלאה שמשלב בין חיי לילה תל אביבים לאג'נדה וחינוך ערכי של מתנחל… על אף גילו עדיין גר אצל הוריו באריאל. מבשל פשוט ומארח מכל הלב, שם דגש על אווירה. חייב להיות מסמר הערב כל ערב והאמת גם די מצליח. משוכנע שיהיה יום אחד ראש ממשלה, ואף מצהיר את זה בגאון באחת הארוחות. .. מסרב בתוקף לגלות את גילו".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4230223,00.html
אהבתיאהבתי