חג שמח למוולווטים מהדסק הארעי בניו ג'רזי, שהיא ממש לא מנהטן. בדיוק כמו שחמש דקות ממרכז ת"א נמצא הדרום של העובדים הזרים/ מבקשי העבודה/ הפליטים, המגורשים מחקו את המיותר לפי תפיסת עולמכם בחג החירות, כך ג'רזי, ליתר דיוק חלקים ממנה, מול מנהטן מבחינת העוני, הכוונה.
לא, אני ממש לא מגלה את אמריקה ואת החצר האחורית שלה.
זו תחנת הרכבת שאני עולה בה על רכבת למנהטן.
חבל שהמבנה ההיסטורי היפה (מ-1922) לא מאוד מתוחזק.
ביקור בסופרמרקט המקומי (דרך נאה להעריך את מצב האוכלוסייה, הכנסתה והרגלי התזונה שלה), מעורר דיכאון קשה.
ובתשובה לסקריר, אבל בהפוך, האם אני מתגעגעת? ובכן, אני חייבת להודות שלא קראתי מילה ולא עקבתי אפילו טיפה אחר המתרחש בישראל ובתקשורתה בשבוע האחרון. לא, לא התגעגעתי לעיתונים המודפסים, האווריריים, ומה לא. אולי זה לא יפה לומר, אבל אני מאושרת מאוד מאוד מאוד מהעובדה שלא אצטרך לקרוא עיתוני חג, וגם לא לעלעל בהם ברשת. פשוט לא. כלום. זהו חג החירות שלי. השחרור הגדול.
אני לא יודעת מה יהיה לכשאשוב.
ומה אעשה הערב? כנראה בדיוק מה שאני עושה כשאני בישראל. לא יותר, לא פחות.
אבל מי יודע, אולי תהיה הפתעה כלשהי.
כשלעצמכם, מחר, אחרי ההתאוששות מהסדר, תוכלו לצפות באיפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן? בסינמטק ת"א ב-17:30, בעוד אני מיטלטלת בשחקים.
חג שמח וזהירות מהמצות.
ואם במקרה לא צפיתם בגלי וניר:
//
חג שמח!
Posted by ניר וגלי on חמישי 2 אפריל 2015
ואיך אצלכם:
[poll id="162"]
ולווט אנדרגראונד 
אני מריח כאן ניחוח עדין מאוד של עייפות החומר והתלבטות אם להמשיך במפעל המפואר הזה בכלל או במתכונת אחרת…. שיהיה לךבהצלחה !
חג שמח!
אהבתיאהבתי
"אני לא יודעת מה יהיה לכשאשוב."
יש לי 10 חברים ש"יעשו דיאטה" אחרי פסח,
ו12 שיפסיקו לעשן אחרי החג….
😦 😦 😦
אהבתיאהבתי
הכל כרגיל. גזענות תהומית מכל הכיוונים. בפייס של חצרוני המיץ של הזבל והאינוואליד עצמו מתקוטטים. אבל אין מה להתרגש. אחרי הצ׳חצ׳חים של דודו טופז בבחירות 81 הוא חזר והפך בעזרת אותם צ׳חצ׳חים לראשון בבידור כך שאי אפשר להתרגש ממה שהולך שם (איחולי השמדה, געגועים להיטלר שלא סיים את העבודה ומה לא).
אהבתיאהבתי
מה שחסר בסקריר זו האפשרות: ״מאד!״.
אהבתיאהבתי
שוב נעלם לי כפתור הלייק! אז חג שמח מותק, חופשה כיפית וכל מה שתאחלי לעצמך – מאחלת לך גם ♥
אהבתיאהבתי