אצבעות פסח ב’, 9.4.15

מאירועי החג

– נעצר חשוד ברצח הישראלי בברלין.
– בעקבות המחאה נגד השר ישראל כץ, עצומה הקוראת לשרים לשבת בבית בשבת ולא להשתמש ברכביהם.
סופסוף, אחרי יומיים של התעלמות מפרשת השר והתחב"צשבת, התייחסות בישר"ה: "קמפיין של השמאל", אלא מה.
השרכץישרה

– ואי אפשר בלי מזג האוויר והשלכותיו על יום החג.

דסק נורית מדווח

ממוגרפיות. בארה"ב נעשות בשנה ממוגרפיות לכ-29 מיליון נשים מתוך 43 מיליון נשים בנות 40-59. 11% מתוכן מקבלות תשובות שגויות (שליליות או חיוביות). כלומר, 3.2 מיליון נשים קיבלו תוצאה שגויה כל שנה במחיר של 2.8 מיליארד דולר. המחקר הזה הוא נדבך נוסף במאבק נגד הממוגרפיות שנעשות בסיטונות לנשים ללא כל צורך, ובעיקר ללא ירידה בתמותה.

על החיג'אב והסרתו. מאוד מעניין.
הילארי קלינטון תודיע על מרוצה לנשיאות ביום ראשון.
מאיה אנג'לו, משוררת אמריקאית מוערכת, הגתה מילים חכמות למכביר, אבל לא את אלו שנכתבו על הבול שהוצא לזכרה.

סיכום שבועי בענייני נשים בשיתוף NYT.
המאבק של היהודים החרדים נגד ישיבה ליד אשה במטוסי נוסעים.
מאז טיסת ג'רמנווינגז, שהסתיימה במות כל 150 הנוסעים וחברי הצוות הופיעו לא מעט סיפורים על הכשרת טייסים בגרמניה. תרגמתי את החלקים העיקריים של הכתבה. אני מראש מתנצלת על התרגום. מי שיודע גרמנית מוזמן לקרוא את הכתבה המלאה.
בכתבה על טייסי לופטהנזה וחברות הלאו קוסט שלה טוען קברניט שההכשרה של טייסי המשנה אינה מספקת. חלק מהם מקבלים שכר נמוך מאוד, גרים בכפרים נידחים וצריכים לנסוע שעות לעבודה כדי להגיע בבוקר ולשבת בקוקפיט. אני עצמי נרדמתי לא פעם מעייפות ואני לא מכיר קולגות שזה לא קרה להם, הוא מספר.
עבר יותר משבוע מאז שהמטוס של ג'רמנווינגז צנח וכל נוסעיו נהרגו, בגלל שטייס המשנה סבל מדיכאון. כתוצאה מכך תנאי העבודה של הטייסים הגרמנים פרצו לתודעה הציבורית. "יש לנו בעיה בטיחותית עם טייסי המשנה", אומר קפטן של טיסות צ'רטר. "זה נובע מקיצוץ קשה בהוצאות, קיצוץ שאנחנו לא מדברים עליו".
הטייסים מתחלקים לשתי קבוצות. האחת, כל אלו שמשתייכים ללופטהנזה ובנותיה, והקבוצה השנייה של החברות הזולות. אנשי לופטהנזה מרוויחים לא רע, יש להם תנאים טובים והם חייבים לעבור השתלמויות שונות. חלק גדול מהטיסות הן הלוך-חזור תוך 24 שעות. יש הרבה בדיקות שנעשות לטייסים, כמו סימולציות וביקורות פתע, ומי שמאבד את הכשירות הרפואית שלו בגלל סוכרת, נניח, עלול למצוא את עצמו מפוטר. אני מכיר טייסים שבמובהק אינם הולכים לבדיקות רפואיות דרך לופטהנזה אלא לרופא פרטי. הם רוצים למנוע מהמעסיק מידע רפואי עליהם, למרות שגם הרופא של לופטהנזה מחויב לשמור על חשאיות המטופל.
הטייסים עוברים 4 סימולציות בשנה ושני קורסי רענון. מי שנכשל פעם אחת יכול לעבור בחינה פעם נוספת, ואם נכשל, כנראה ייאלץ לעזוב את מקום העבודה.
יש אנשים צעירים, גברים ונשים, שמשלמים עבור 300 או 400 שעות טיסה כקצין ראשון על מנת לצבור ניסיון. הם משלמים עבור התענוג עד 60 אלף יורו. ההון של כל טייס הוא הלוגבוק, הספר בו רשומות שעות הטיסה שצבר.
שוק הטייסים באירופה מת. לא צריך יותר טייסים. צריך טייסים באסיה, אבל למרות התשלום הגבוה שאר התנאים אינם שווי ערך לתנאים של הטייסים האירופאיים. באיגוד הטייסים הודו כי בשנת 2011 93% מהטייסים אישרו שמרוב עייפות הם טעו לפחות פעם. אסור להם לטוס מעבר ל-11 שעות. השאלה היא לא האם תקרה שוב תאונה, אמר יו"ר הארגון, אלא מתי היא תקרה.
היו עוד כתבות על המחסור בטייסים ועל האפשרות שיום אחד יהיה מטוס ללא טייס. והנה עוד כתבה בנושא, הטוענת שטייסים עדיין חשובים.

אותיות גדולות שוב באופנה. או במודה.

תודה רבה לנורית, קראנית אמיתית.

מוסף כלכליסט

ראיון עם אחד הפילנתרופים הגדולים בישראל, אבי נאור (אמדוקס, לשעבר).

המוסף לשבת

מעניין, אבל ממש לא חוכמה גדולה. גם נחום ברנע אומר שגרסאותיו המשונות של ניב אסרף, המשתפרות ומשתפשפות מדי יום מחדש, הן פריו מכחולו של עו"דו:

'הוא זכה ב-87 א' ש' בווינר', אומר האב. 'שם 2,000, והודות למשחק של פ"ת קיבל זכייה. הוא שם 70 א' ש' בבנק, בחשבון חיסכון'. את זה הוא סיפר להורים. את כל השאר הוא מספר היום, בגרסה שקשה לשפוט מה אמת בה ומה שקר, מה נשאב מהחיים ומה נתפר בידיו הזריזות של עו"ד. לפי גרסתו, הידיעה על זכייתו עברה מדוכן הטוטו אל אנשי העולם התחתון, שפיתו אותו להמשיך ולהמר… כשהפסיד כסף, לקח הלוואה בשוק האפור. כשלא החזיר, חטף איומים. הפנייה שלו למשטרה לא נענתה. בצר לו החליט להיעלם בשטחים. 'אני לא מבין את הסיפור שלו', אומר האב. 'הכל נראה לי לא הגיוני. הוא יכול היה לפנות אלי. אני הייתי מסדר את החוב. גם הסיפור שסיפרו לו חוקרי המשטרה… נראה מופרך. הם אמרו שהוא יצא לכפר הערבי לחפש מפתח גלגלים לאוטו. באוטו חדש, מההשכרה, לא יכול להיות שאין מפתח גלגלים. והטלפון. אצל הצעירים האלה אין דבר כזה להשאיר את הטלפון באוטו. הם לוקחים את הטלפון למקלחת'.

פרופ' דניאל פרידמן, חביב ידיעות, מפרסם ספר חדש. נחמה דואק מראיינת אותו. אחד משני הלידים המופיעים בכתבה מתייחס לאולמרט:

נמתין להכרעה בערעור. טענתי בעבר שלא היה מקום להרשיעו בפרשת הולילנד. בכל מקרה, גם אם יש שחיתות, אין הצדקה לכך שבית המשפט יעסוק בתחומים לא לו.

כלומר, בידיעות עדיין מאמינים באולמרט. תגידו: מה את רוצה, אבל זה מה שפרידמן אמר. אז זהו, שההחלטה מה מעלים לליד בכתבה זו החלטת עורכים. שום פרידמן ושום נעליים.
זה, אגב, מה שכתב רביב דרוקר לפני כמעט שנה על דעתו של פרידמן (שמונה ע"י אולמרט בשעתו לתפקיד שר המשפטים).

הערה קטנונית למשפחתה של דורון גנון, הנערה שנפצעה קשה במועדון, כשמישהו נפל עליה, באחת התאונות היותר מוזרות ששמענו עליהן (כתבה של סמדר שיר): האם מספרת שאם הייתה יולדת עוד ילד, גם לו הייתה קוראת בשם נרדף למתנה, כמו לשאר ילדיה (שי, דורון ומתן): אשכר. אומר לה מתן, שזה "שם שקיים רק במילון". אז לא, זהו שמה של אשכר אלדן כהן, כמובן, בתו של המשורר אנדד אלדן. ויש עוד כמה בפייסבוק.

Markerweek

הכתבה שאולי הכי רלוונטית לכולנו, מכיוון זה או אחר, קרוב או רחוק יותר: ראיון עם האונקולוגית הישראלית הבכירה, ד"ר בלה קאופמן.
ונכון, כמובן, למרות הפרובוקציה שבכותרת: להיות אשכנזי מכל הצדדים זה בהחלט לא מומלץ רפואית (אממ, או בכלל, אני מוסיפה).

ממון חג

אם נדמה לכם שכבר קראתם רבות על סיפורה של סבתא ג'מילה, יצרנית הסבון מפקיעין, לא טעיתם. במוסף החג ראיון נוסף עם הסבונאית, אחרי שהמפעל שלה רכש את חברת ההפצה שלו בהולנד ב-20 מ' ש'.

משתכשכים בביצה

מי נגד מי בטור נטול סטטיסטיקות ומספרים, שגם אני יכולה לקרוא ולהבין. כולל הסיפור המלא על עמוס רגב וישר"ה והמלחמה בסוריה, ירידה קלה של אורי רוזן על אביב ה. ותזכורת לחופשתי מכתיבת הבלוג יחד עם שועי עולם התקשורת. לא פלא שהתלהבתי מהטור, כן?

הפוסטים שעלולים להרוס לכם את הקריירה (כלכליסט).

לפני פיזור

בימים אלו מוצג איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן? בפסטיבל סרטי ילדים בצפון הודו.
והנה מה שהיה אתמול בסינמטק ת"א+מכתב ממנהלת הפסטיבל בניו ג'רזי, ממנו חזרתי השבוע.
מתי עוד? היום, שבת, 17:30, סינמטק ת"א.

אגב, כשיצאתי מהסינמטק החלקתי עם הקטנוע:
התכוננתי לפנייה ימינה. הייתי במהירות אפס והסתכלתי על כיוון התנועה, כדי לוודא שאני יכולה לפנות. בתוך כך לא שמתי לב שאני עולה על בקבוק מים ריק שמישהו זרק על הכביש, והחלקתי. עפתי מהקטנוע, שנפל כמובן. כן, משליך הבקבוק לא העלה בדעתו למה הוא יכול לגרום. אני בסדר.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות חג, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

16 תגובות על אצבעות פסח ב’, 9.4.15

  1. מרבה רגליים הגיב:

    רוגל אלפר

    כשקוראים את רוגל אלפר אפשר להבין למה כל כך שנאו עיתונאים ואינטלקטואלים יהודים בגוש המזרחי. המחלה שלהם כונתה קוסמפוליטיזם חסר שורשים אבל אצלנו טיאטאו את זה כאנטישמיות. עכשיו אנחנו מקבלים את הצרה הצרורה הזאת לפנים.

    המחנה שלו הפסיד בבחירות אז אפשר לנאץ כל דבר בכסות של דיוק בפרטים. הכי מצחיק שהאיש הזה מאשים את החינוכית בסטליניזם כאשר הוא עצמו צאצא לאותם סטלינסטים.

    אהבתי

  2. חייל זקן הגיב:

    להיות אשכנזי מכל הצדדים זה בהחלט לא מומלץ

    לשם האיזון היו צריכים להביא דוקטורית לגסטרו שתסביר מה זה להיות אשכנזי עם מרוקאים מכל הצדדים בעיקר בחג המופלטות. קולולולולו…

    אהבתי

  3. ירושלמית הגיב:

    המדור "ענייני פנים" ("הארץ") היה בעבר חינני ומרענן. לאחרונה זה כבר לא כך. כל מתראיין מנסה להיות מקורי ושנון יותר מהקודם. הפעם מתארחת בו למשל הבמאית טליה לביא המצהירה ש: "אני מאוד אוהבת לעשות בדיקות דם. יש משהו מאוד מרגיע בתהליך הזה שמוציאים ממני דם". המדור מתיימר להציג פנים ערומות, נקיות מאיפור, אך הפנים של רוב המצטלמים שם בהחלט עברו דרך מברשת המייק אפ, הסומק, מסקרה ועיפרון לעיניים (במקרה של נשים). או מייק אפ + ריטוש קל לתמונה (במקרה של גברים). למשל כשבוז'י התארח שם בזמנו, והצהיר בשובבות ש: "מדי פעם אני לא מתנזר מכוסית וויסקי טובה".

    אהבתי

  4. חיליק הגיב:

    התכוננתי לפנייה ימינה. הייתי במהירות אפס והסתכלתי על כיוון התנועה, כדי לוודא שאני יכולה לפנות. בתוך כך לא שמתי לב שאני עולה על בקבוק מים ריק שמישהו זרק על הכביש, והחלקתי. עפתי מהקטנוע, שנפל כמובן. כן, משליך הבקבוק לא העלה בדעתו למה הוא יכול לגרום. אני בסדר.

    בכלל מדובר בצומת מקוללת:
    א. לעיתים קרובות מאוד (ובעיקר בשעות הערב), התנועה לתוך חניון 'הבימה' מעכבת ועוצרת את התנועה ברחוב מרמורק מכיוון מזרח למערב, עד שנוצר פקק שחוסם את צומת אבן גבירול/יהודה הלוי, ותוקע כמובן גם את התנועה בקרליבך.
    ב. מצומת זו, ועד לצומת הארבעה אין מעבר חציה והולכי רגל רבים המבקשים לעבור את הכביש חוצים מול תחנת האוטובוס וכו' ומסכנים את התנועה.
    ג. ההשתלבות מרחוב הארבעה ימינה לתוך תחנת האוטובוסים גורמת לבוקה-ומבלוקה בתיב הימני של הכביש.
    ד. הרימזור בצומת אבן/גבירול/קרליבך/יהודה הלוי'מרמורק מוזר מאוד, וגורם לטעויות רבות אצל הנהגים שעוברים מנתיב אחד לשני בתוך הצומת.
    ה. סיכוי טוב שהבקבוק לא הושלך על הרצפה אלא נבעט מאחד מפחי-האשפה הגדולים הנמצאים מיד אחר הפניה ימינה משפרינצק.

    אהבתי

  5. אחד שיודע הגיב:

    זוכרים את הבדיחה הישנה על הסנאי שהודה בחקירת שב"כ שהוא שועל? לפי הדיווח בטור של נחום ברנע, מסתבר שזו לא בדיחה.
    😕

    אהבתי

  6. גרופי הגיב:

    גם כרמית וויץ חושבת (כמונו) דברים טובים על דבורית,במעריב.

    אהבתי

  7. פינגבאק: After torching Palestinian cafe and painting 'Revenge' on its door, 4 Israeli teens get community service

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s