הכותרות
– הלך לעולמו הסופר גינתר גראס.
– איך מתייחסים העיתונים לעדותו של נוחי דנקנר בבית המשפט אתמול?
בידיעות יש לו הפניה בשער ממון עם הכותרת "אחזיר כל שקל שאני חייב" תוך ציון שהגיע עם המשפחה. הכתבה עצמה הוכתרה ב"יש לי סיוטים וחלומות בלהות". "מעולם לא תכננתי עם אף אחד להריץ מניות. שום מחשבה אפילו לא הייתה בנושא", הוא אומר בפתיח הכתבה האוהדת.
בשער ישר"ה מזכירים בהפניה שדנקנר מצא את האשם במצבו: שוק הסלולר. וחזי שטרנליכט מפרשן עם כותרת לגלגנית: "שירת הבירבורים".
בשער הארץ הכותרת היא "לא תכננתי הרצת מניות".
הדיווח במארקר הרבה פחות מלטף וחברי. ותמלול העדות, כמעט מילה במילה.
גם בכלכליסט הכותרת מתייחסת להחזר החובות העתידי, כך על פי ההבטחה של דנקנר.
ומה יכול לעזור לו? הנה התשובה.
– למישהו, מכל תומכי ביבי ושוללי ההסכם עם איראן יש תשובה למשפטים האלו של ברק אובמה?
"נתניהו מתנגד להסכם הזה נחרצות והוא הבהיר זאת. ואני כל הזמן שאלתי: 'מה החלופה שאתם מציעים כדי למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני?', עדיין לא קיבלתי תשובה טובה לשאלה הזאת", אמר אובמה.
– הרב יאשיהו פינטו, שטס לישראל לקראת הקראת כתב האישום נגדו מחר, חש ברע לפני הנחיתה והועבר לאיכילוב לצנתור. ואופס, הצנתור האבחנתי שלל אירוע לבבי. תרשו לי, כרופאת מדרון יפו, להמר על התקף חרדה?
צל"שים
– לתמונה של תומר אלפבאום בהארץ, הלווייתו של הרב גריינמן.
– אהבתי את הכתבה של יהודה שוחט, "עושים את המוות", שמתארת, למעשה, את מה שצפוי לכולנו. והכותרת היא אפילו לא "עמוק באדמה". יש עתיד.
חדשות יפו
– הייתי עדה אתמול לחדשות בהתהוות, עת הגעתי לביקור היומי בסניף הדואר המקומי, שהריני מפרנסת את דואר ישראל מזה חצי שנה. אלמלא עסקאותיי חובקות העולם, כבר לא היה פה דואר.
אז זה מה שכתבתי בפייסבוק אתמול:
שוד בוצע לפני דקות אחדות בסניף הדואר המרכזי של יפו בשד' ירושלים 12. לקוח בקפושון הגיש לפקידה פתק (אחרי שביקש מהממתינים עט), קיבל ולקח ערימת כסף ויצא בסלואו מושן מהסניף. המאבטח לא היה במקום. הסניף נסגר כמה דקות אחרי האירוע, כך ששירות הסמס על תורי שהגיע, לא עזר לי היום. קולות הניידת עוד לא נשמעים.
– בכל מיני אתרים ואתרונים נכתב לאחר מכן שהשודד נמלט. איזה נמלט ואיזה נעליים.
– קריאות "איפה דימיטרי?" (המאבטח הפורח) נשמעו מכל עבר ע"י הפקידות ההמומות.
– היום כבר היה מאבטח אחר בסניף (נו, אמרתי שאני מבלה שם כל יום), שסייר בין הממתינים ובדק מי כותב פתקים.
TV
עובדה שידרה אתמול את התוכנית של עמרי אסנהיים על סג'עייה. לפי דו"ח מח' היח"צ של הערוץ, לסרט היו "24.5% [צפייה], ו-671 אלף צופים. כמיליון צופים נחשפו אליו".
האם העיתונים התייחסו בביקורות הטלוויזיה הבוקר לתחקיר עובדה?
אז ככה. בידיעות כתבו על פרסומת לחומוס ועל משהו בחינוכית. האם אוכל לשער בהיסוס שבגלל שגם לידיעות יש תחקיר על סג'עייה (עליו עבדו במקביל לתחקיר עובדה, מה שלא מפחית מערכו, חלילה), החליטו להתעלם מתחקיר עובדה? האם עינב שיף, המבקר, החליט על כך בעצמו, או שביקשו ממנו?
הרשו לי ללכת עוד צעד עם החומוס: הפרסומות עוסקות בחומוס של שטראוס. עכשיו, לידיעות יש שת"פ מוצהר עם אסם, פרויקט ארוחות, גליונות מיוחדים ועוד. השאלה היא, אם שיף היה כותב על פרסומות של אסם. כן או לא? דרושה תשובה מהירה.
בהארץ כתבה על התוכנית שני ליטמן.
בישר"ה שיר זיו על עוד שתי תוכניות זניחות.
גל פרל בבלוג שלו על התחקירים השונים.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
אז שיחת היום היא ענת וקסמן שלא אוהבת את מצביעי נתניהו ואת אנשי טיסת השוקולד ואת האשכנזים עם המבטא האמריקאי. אז מה אתם רוצים ממנה? היא לא אמרה שום דבר עדתי. אם כבר, השמיצה את האשכנזים. לא מבינה את הטיפשות שבלקרוא לדבריה "שנאה עצמית". מותר לבקר כל דבר. היא ביקרה התנהגות של אנשים. לא את מוצאם.
נראה כמה זמן יימשך מסע הצלב שלה, ומתי תגיע הכאה על חטא.
דן מרגלית, אופיר אקוניס, מירי רגב, כולם שונאים את וקסמן. גם אורית נבון.
מותר לה לא לאהוב את מצביעי ביבי. כל שאר הקישורים המתגזענים הם על דעת הפרשנים. מה, מצביעי הימין לא שונאים את מצביעי השמאל?
שימו לב לתמונות שבחרו לוקסמן בידיעות.
תגובת וקסמן דהיום:
דיברתי מתוך כאב אמיתי. אני בת ללוחם לח"י נכה צה"ל, אמי ממוצא עיראקי, אני דור עשירי למשפחה ירושלמית. גזענית אני לא! אני דואגת למדינה שלי, ורוצה שינוי כמו רבים.
– ראו מה עמליה דואק מצאה בדירתה: תלוש משכורת של מנחם בגין מ-1973. ככה זה כשגרים בדירה בה התגורר יחיאל קדישאי. דואק, כתבת חדשות 2, היא בתה של נחמה דואק, כתבת ידיעות. מעניין איך התגלגלה לדירתו של קדישאי.
מסדרת את הארון הישן בדירתי (שגר בה בעבר יחיאל קדישאי ז״ל), ומוצאת תלוש שכר של מנחם בגין מ73׳! סה״כ לתשלום: 1388 לירות pic.twitter.com/5cWvTR9mXh
— עמליה דואק (@AmalyaDuek) April 10, 2015
– אצל חלק מהגולשים מכסה סטריפ הפניות לכתבות על ראשית הכתבה הנקראת, ויש לחכות עד שייעלם.
אני עצמי לא רואה זאת כך אצלי, אבל יש מי שמתלוננים. לידיעת מפעילי אתר הארץ/ המארקר.
לפני פיזור
תודה רבה לתומכי הבלוג.
ולווט אנדרגראונד 
אהבתיאהבתי
דבר שלישי היום קראתי ב"ישראל היום" את שמאלן הבית
או הפודל של האדון, תבחרו. אחד בילין. על ארה"ב
וקובה. כמו כל הזבלנים בלה בלה בלה. אף לא מילה
על משבר הטילים. המילה טיל לא קיימת וטיל גרעיני
לא נוצר. האמת: זה החל במשבר הטילים, החרמות רכוש
קומוניזם זכויות אזרח דברים חשובים. טילים מאיימים
על ארה"ב דבר אחר. מאותו יום הוחלט להעניש את
קובה למען יראו וישקשקו. החרם הרדיפות נועדו להיות
עונש והתראה. לא מאיימים על ארה"ב. ואם תעיזו? תאכלו
קש, הרבה שנים.לטפשים רמז אובמה "קובה לא מאיימת
על ארה"ב". אז יש אלטרנטיבה, אבל יש דרג ויש…..
יש פילים ויש חתולים. אם זה גם קצת תשלום על החשבון
עבור מעללי אדלסון זמנים יגידו.
אהבתיאהבתי
עכשיו לעניין אחר. בעלת הבית הביאה את דברי אובמה
על דרישה מרה"מ ישראל לפתרון אלטרנטיבי. זה כמו
החתול שבכה לפיל על הקיר שקם בדרך לאוכל אמר לפיל
אולי ייתכן במקרה שצריך להפיל את הקיר (רמז, חתול
מדבר לפילים בנימוס) אמר הפיל זה לא בא בחשבון שאתה
תפיל אותו חתולים לא עושים דברים כאלו לקירות יש לך
אלטרנטיבה? והנמשל, ארה"ב יכלה לעשות בעניין זה המון
דברים פשוטים ולא אלימים שישראל לא יכולה לעשות.
אהבתיאהבתי
לא נמאס לכם מהדיון האין סופי באשכנזים ואחרים? לי נמאס.
בס"ה יש בזה הרבה טישטוש בזמן הכיוס. תשובה דופק
אותכם יותר או פחות מדנקנר. או ההוא שקנה חברת
ביטוח ומהמר בלונדון משלם יותר מהר את התביעות של
אשכנזים מאחרים. ועל הרעש הזה גנב שפוט נכנס לכנסת.
ואיזה גאון שמצא אמריקאית וכרטיס ירוק או גרמני או גרמניה
ואת צבע הכרטיס שם איני מכיר יושב שם וקורא למרד כאן.
גם מלחמה נגד עוול יכולה להיות מוגזמת. ראה שואנים
מקצועיים וכ"ו. עירקי בראש ההסתדרות ופולני שם מה בדיוק
ההבדל. ראיתי אבוחצירה שהפך לחצור וראתי פרלמן
שאורגינל עלה מתורכיה ואכל אותה מכל הכיוונים. תאמינו לי
כאן זה לא דרום אפריקה גם לא מיסיפי אלבמה דרום קרולינה
גם איטלקי או גרמני בשוויץ שניהם אזרחים זה לא אותו דבר
הייתי וראיתי. זה העולם יש הרבה עוול ויש כמה שעושים מזה
כסף ופוליטיקה ועוולות גדולות פי אלף. די מספיק.
אהבתיאהבתי
אני דורש פיצוי בגין הונאה על כל השעות בהן פינטנזתי על אשכנזייה טהורה, כשהיא שרה באידיש. זה השתלב נהדר עם אירועים מאסקימו לימון
אהבתיאהבתי
תיקי דיין, אורנה בנאי, אלונה קימחי, ענת וקסמן… הקירבה לגיל הבלות מוציאה מהפרידמניות את הברטה.
אהבתיאהבתי
תאמין לי זה עדיין עדיף על להסתובב עם ביצים כל החיים
אהבתיאהבתי
ראינו מה הקרבה לגיל הבלות עושה לך.
חצוף.
אהבתיאהבתי
הפוך. עברתי מהרג ערבים לעקירת זייתים ושריפת מסגדים, מאר. פי. ג'י. לעוזי. הכל רך יותר
אהבתיאהבתי
עכשיו ברצינות. יש מצב שגם ילדי החצי חצי שלך מפתחים שינאה ובושה כלפי אחד מהצדדים העדתיים שלהם? ענת אומרת שהיא לא גזענית, והאליבי – האמא העיראקית. מה זה שייך? עובדה שכל כולה בוז ובושה ל״שוקולדים״ כלומר לצד המזרחי שלה. כאשר אתה מדבר בזילזול על המרוקאים, מה הילדים שלך אמורים לקלוט מזה? תבדוק טוב שלא יצאו מתוסבכים כמוה.
אהבתיאהבתי
עוד משהו. בדרום אפריקה של עידן האפרטהייד היו שלושה מעמדות. לבנים שחורים ומה שקרוי ״צבעונים״ שהם בני התערובת. להפתעתי קראתי שרבים מהצבעונים שונאים את השחורים שינאה יוקדת והמשיכו להצביע למפלגת השילטון. לא העלתי בדעתי שזה מצב פסיכולוגי ידוע והראיה ילדי החצי חצי שלנו. כמובן שמי שאשם אלה הלבנים שלא מפסיקים ליצר שינאה והצבעונים מפנימים כי הם נורא רוצים להתקבל.
אהבתיאהבתי
״צבעונים״ מעולם לא היה כינוי לבני תערובת, לא באפריקה ולא בשום מקום אחר. זה כינוי גזעני לשחורים מכל גוון
אהבתיאהבתי
http://en.m.wikipedia.org/wiki/Coloured
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
הילדים יצאו מרוקאים גמורים, חושבים שהכל מגיע להם ומזלזלים ברגל קרושה.
אהבתיאהבתי
לא מוכיח דבר. ענת וקסמן שלפני עידן גיל הבלות דווקא חיה בשלום, לכאורה, עם החצי העיראקי שלה, אבל תחת לחץ חברתי זה מתפרץ
אהבתיאהבתי
"אין על גאלע", הרהר חיליק, ונגס שוב בחריימה.
אהבתיאהבתי
המתנפלים על המדברים בגנות המצביעים לימין בכלל ולליכוד בפרט מתעלמים מכך שמחצית ממצביעי הימין הם אשכנזים ובנוסף, קבוצה גדולה הם מעורבם. זה לא שאשכנזים מצביעים לשמאל ואילו המזרחיים לימין אלא שרוב המצביעים לשמאל הם אשכנזים. למיטב הבנתי, חלק גדול מעולי רוסיה, האשכנזים מצבעים לימין.
אהבתיאהבתי
ומהחיילים הזקנים את האיציק מרדכי
אהבתיאהבתי
איני יודעת מי אתה , מה גילך וכיצד את הנראה ומה אתה עושה בחייך. ברור לי שאתה שובניסט וגזען גס רוח המלכלך על נשים שפשען הגדול הוא הבעת דעה. מהתגובות של המתחבאים מאחורי כינוי אכן נשקפת דמות של אחד היוצא מהחורים רק תחת מסווה.
אהבתיאהבתי
גיל הבלות הגיע?
אהבתיאהבתי
פטתי. מעניין איזו בליה מסתתרת מאחורי אמירות אלה
אהבתיאהבתי
לדעתי כן מדובר בשינאה עצמית. היא התייחסה למצביעי הליכוד ״קשיי היום״ בלעג תוך חיקוי של קולות אתניים. חצי מזהותה האתנית של עצמה. ונגיד שמצביעי הליכוד הם ״השוקולדים״, כפי שהיא קוראת להם, מה זה אומר? מי היו קורבנות השלום של פושעי אוסלו? לא השוקולדים (יופומיזם גזעני ומתחכם) באוטובוסים ובשווקים? זה שהם לא סומכים על הילדה עם הקוקיות שיעמוד מול הנמרים באזור זה אומר שהבחירה שלהם רציונלית ביותר. זאת היא שמצביעה בגלל דימוי ורצון להתקבל.
אני ריחמתי עליה. בהתחלה חשבתי שהיא מין גרבוזית חסרת תקנה אבל כאשר התברר שהיא עיראקית כאב לי הלב על משברי האישיות שהיא נאלצה לעבור כל חייה במטרה להשתלב ולהתחפש. זה נורא. דניאל לפין התסריטאי אומר בוואלה שהוא דיבר איתה הבוקר והיא ״בהלם ומבולבלת״. אין לי ספק שזה המצב. זה מה שקורה כשמתכחשים לזהות והופכים להיות מומרים קלאסיים. אפילו הצפונבונים לא מעיזים לדבר ככה בגלוי. אבל היא הפנימה את הרעל כדי להתקבל.
אהבתיאהבתי
וקסמן מדברת בגלוי ואילו אתה אנונימי. אתה פחדן . לא פלא שאתה לא מסוגל להכיל אדם האומר את דעתו "אפילו הצפונבונים לא מעיזים לדבר ככה בגלוי. אבל היא הפנימה את הרעל כדי להתקבל."
אז מי מרעיל? הגלוי או המסתתר?
אהבתיאהבתי
אני לא חושב שעינב שיף קיבל הודעות מלמעלה לגבי תחקיר סג'עייה, אבל בסיקור (השלילי, יש לציין) על פרסומת החומוס של אסם בהחלט יש טעם לפגם. כשר אבל מסריח במערכת האינטרסים והשת"פים של העיתונים.
אהבתיאהבתי
החומוס של שטראוס
השת"פ עם אסם
אהבתיאהבתי
אני מנויה של עיתון הארץ משנת 1986. זוכרת איך עשיתי אותו. הסתובבתי בין הדוכנים של יריד הספרים הבינלאומי בירושלים בבנייני האומה. נדמה לי זה היה בפסח. בדוכן הארץ, המוכר הציע לי מנוי עם חודש חינם ואני חתמתי. וואו. שלושים שנה. חתיכת חיים. אבל זהו. הבוקר התקשרתי וביטלתי. אשת המכירות שאלה למה. אמרתי רוגל אלפר וזה שאין לעיתון של היום קשר לעיתון שחתמתי עליו שהיה העיתון של גרשום שוקן, זאב שיף, תום שגב, שבתאי טבת. היום זה פשוט ערסיאדה אשכנזית.
ברור שאמשיך לקרא אותו ברשת אבל לדעתי לשלם על דבר כזה זה לשתף פעולה.
כמה דוגמאות מהסגנון הבהמי של רוגל אלפר:
הלוואי שאובמה ייכנס באמ־אמא שלו
פולחן האישיות של יוני נתניהו: בחינוכית יודעים מה טוב להם
ערוץ 20 – מאחז שהתנחל בממיר ומניף את הדגל
להם יש כח, אנחנו אליטה</a
אשת המכירות ניסתה לשכנע אותי, יש כותבים אחרים. זהו שאין. כולם פוטרו ופרשו ועל הזבל הוולגרי הזה אנחנו מקבלים מכתבים אישיים מדי תקופה שהעיתון נאלץ לעלות את מחיר העיתון כדי לכסות את העלויות. עד כאן. חתיכת חיים.
אהבתיאהבתי
מצבך הרבה יותר חמור ממה שנדמה לך.
לא רק העיתון הארץ, אלא הארץ עצמה השתנתה מאוד ב-30 השנים האחרונות. הערסיאדה נמצאת בכל מקום, עייני ערך כנסת ישראל.
אבל הארץ נשארה המקום הכי טוב שיש לנו, והארץ נשאר העיתון הכי טוב שיש לנו.
אהבתיאהבתי
אל תקשקש. אצל גרשום שוקן בחיים כותב וולגרי ותוקפן כזה לא היה עובר. בחיים. אבל מאחר שהבנתי שאלוף בן העורך הוא איש מועדונים ריק אני מבינה איך הוא לא סולד מזה. זה האיש וזה רוח המפקד. הארץ עיתון רע. אתה פשוט שוטה של מותג.
אהבתיאהבתי
לא הספקת להגיד איזה עיתון אחר יותר טוב לפני שעברת לגידופים 😦
אהבתיאהבתי
זה לא ששאר העיתונות נותרה כבימי גרשום קשישא.
גם עזריאל קרליבך ונח מוזס כבר לא איתנו, אם לא שמתם לב.
לא רוצה הארץ? לא צריך, ישר"ה מחלקים בחינם. את שיין לא תתפסי בבהמיות, סתם בנאמנות עיוורת לכל מה שנמצא תחת הכותרת 'ביבי' והתנגדות גורפת, אוטומטית, לכל מה שמריח 'סמול' או ' ערבים' או 'בית המשפט העליון'.
אהבתיאהבתי
אז אתה זורק אותי לביביתון? בחייך. עשרות אלפי שקלים העיתון הזה גבה ממני. או כמה שזה לא יהיה, מעולם לא ספרתי. מותר לי לכעוס על מה שעשו להשקעה שלי.
אהבתיאהבתי
זה כמו מסעדה שמגישה אוכל גרוע
זה שאין אלטרנטיבה לא אומר שאתה
צריך לאכול אוכל גרוע ולשלם עבורו.
פשוט, קם בנימוס הולך בנימוס לאיש
הבכיר בסביבה שואל אותו לשמו ותפקידו
ואומר שזו פעם שניה שהוכאל גרוע ומשום
כך לא תכנס יותר למסעדה זו.
אהבתיאהבתי
אני חתום על העיתון מאז 1953, כאשר אבי חתם עליו עבורי. כשיצאתי מהבית חתמתי לבד, ונשארתי נאמן לו עד היום, כולל בשנים בהן התגוררתי בניו-יורק, והעיתון היה מגיע אלי בדואר-אויר מדי יום, מודפס על נייר "דואר אויר" (נייר דק וקל).
אני ממשיך להיות מנוי, אף שהעיתון מפרסם מאמרים של אנשים שדעותיהם אינן תואמות את תפיסת העולם שלי, כמו ישראל הראל, משה ארנס ואחרים. בעיני, זו המשמעות של עיתון ליברלי – הוא מוכן לפרסם מאמרים של כותבים, גם כאשר אלה אינם תואמים את קו המערכת וגם אם הדברים מרגיזים, חלק מהקוראים.
אני משוכנע שב"מקור ראשון", למשל, לא תמצאי מאמרים של אנשי שמאל, אבל ב"הארץ" תמצאי גם מאמרים של אנשי ימין, וזה, בעיני, מבחנו של עיתון.
לכן, אפשר להסכים עם דעות של אנשים שהעיתון מביא, בין דרך קבע ובין בצורה אקראית, ואפשר ומותר שלא להסכים. בעיני, זו אינה עילה להפסיק לקרוא את העיתון, אבל זו בהחלט זכותך.
אהבתיאהבתי
עברת השחתה איטית ובטוחה אם אתה חושב שלסלוד מכתיבה בהמית זה עניין של ימין או שמאל. מה מפריע לי כותבים ימנים?
אהבתיאהבתי
"אני משוכנע שב”מקור ראשון”, למשל, לא תמצאי מאמרים של אנשי שמאל.."
אהבתי את ה"משוכנע" – הגדרה מדויקת של דעות קדומות בלי צורך לביסוס מינימלי.
המציאות כמובן שונה, אם היית טורח לבדוק היית מוצא מספיק מאמרים של אנשי שמאל גם במקור ראשון.
אהבתיאהבתי
את אותה אחת ש"התפקחה מהרדיפה אחרי שרה והצביעה לליכוד" ?
כמה עוד תובנות מחורטטות שלך נאלץ לקרוא…?
דווקא היום נשבר גב הגמל? אחרי שנים שכל הימנים כבר הבינו מזמן שהעיתון הזה שמאלני מידי בשבילם? את לא עובדת על אף אחד…
אהבתיאהבתי
זה לא שהארץ עיתון גרוע. זו את קוראת גרועה. אוי אוי אוי
אהבתיאהבתי
ידיעות חטפו לעובדה את התחקיר על סג'עייה מתחת לפרצוף. בכל מקרה נקעה נפשי מכל התחקירים הצבאיים האלה, כולם כל כך דומים. כן, כן, אני יודע, זה חשוב, אבל משעמם!!!!!!
אהבתיאהבתי
תתפלא, בדקתי. לא חטפו.
אהבתיאהבתי