הווירוס האיראני

maariv15.4.15isra15.4.15

yediot15.4.15haaretz15.4.15

הכותרות

– בשלושה עיתונים אפשר לקרוא הבוקר בשער על הילדים חולי הסרטן של חיפה. כל עורך לפי יד הדמיון הטובה עליו:
"לגדול בצל הסרטן", ידיעות.
"סרטן הילדים במפרץ חיפה", מעריב.
"מחצית מהילדים חולי הסרטן בחיפה – בגלל זיהום אוויר", ישר"ה.

על חיפה כעיר מזוהמת, שאחוז התחלואה בה מסרטן גבוה מהממוצע הארצי, אין מישהו שלא שמע במדינה. זה גם לא חדש.
במספרים: בעשור האחרון התגלו בחיפה 780 מקרי תחלואה כתוצאה מהזיהום, ומתוכם 30 ילדים. שיעור הילדים החולים עד גיל 14 כפול מהממוצע הארצי.
תגובת ראש העיר לידיעות: "הכלים נמצאים בידי הממשלה ולא בידי העיריות… הנתונים מוסתרים מראשי הרשויות… והמשרד להגנת הסביבה מסרב לחלוק אתנו את רשימת המפעלים המזהמים ולחשוף את רמת הזיהום…"
זו טענה מעט משונה, מאחר שהנה, ערך בוויקיפדיה, ובאתר המשרד לאיכות הסביבה, הדוחות הגלויים לכל מ-2013. נשאלת השאלה מי צריך לסגור מפעלים עד שיפחיתו את רמת הזיהום, ומי מפקח על על. תפקידו של מי זה? לא של המשרד לאיכות הסביבה?
גם בחדשות 2 הופיעה תגובתה העצבנית של עיריית חיפה.
הארץ הוא העיתון היחיד שסיפור הילדים והסרטן (כותרת פופוליסטית ומחרידה כתמיד, אין מה לומר), לא מופיע בשער. צפריר רינת מדווח על הדו"ח בע' 8, ונותן נקודת מבט מעט אחרת:

ד"ר מיכה ברחנא, האחראי לשעבר על אגף רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות וכיום פרופ' בבית הספר לרפואה ציבורית באוניברסיטת חיפה. "עם זאת צריך לזכור שמדובר בהערכה בלבד והיא במידה מסוימת ספוקלטיבית". לעומת זאת מטיל ברחנא ספק רב באמינות ההערכה לגבי הקשר בין סרטן אצל ילדים וחשיפה לזיהום אוויר. "אצל ילדים אלה מדובר במקרי סרטן שלא הוכח במחקרים קשר בינם וזיהום אוויר. כמו כן ברור שאצל חלקם לא היה זמן מספיק של חשיפה סביבתית לזיהום שיכולה לגרום לסרטן".

מהדיווח בידיעות קשה להבין כמה אחוזים מתוך כל חולי הסרטן של העיר מהווים ה-780. בהארץ אפשר למצוא את הנתון: 16%.
מה אני רוצה לומר? ראשית, שברחנא מתייחס בספקנות למסקנות בעניין זיהום+ילדים+סרטן.
שנית, שכל הנתונים הללו פורסמו בעבר. הסיבה ששלושה עיתונים הפיצו בשער את הנתון: סרטן+זיהום+ילדים היא שזה כמובן מושך את העין מיד ומלחיץ עד מאוד. אבל ברמת המידע שהועבר ומועבר מדי כמה חודשים, כולל כל הסטטיסטיקות המאיימות, אין בכך שוב דבר חדש אלא עבודת יח"צ מוצלחת (לרגע), שהלוואי ותקדם את הטיפול במפגעי הזיהום בעיר.

– על פי ברק רביד, רשימות הבית הלבן חושפות את הנתק בין שגריר ישראל ליועצי אובמה, וזה, על פי תיעוד הפגישות. יחד עם זאת, בידיעה מופיעה הפסקה הבאה:

…הנתונים אינם מלאים ולא כוללים פגישות חשאיות שלא התקיימו בבית הלבן או במבנים הסמוכים לו. הם אף לא כוללים פגישות שהוסרו ממאגר הנתונים בשל רגישותן המדינית או הביטחונית. כמו כן, בדומה לכל מערכת ממשלתית – גם בבית הלבן קיים חוסר סדר ואי־מילוי נהלים הוא חלק מהמציאות. אולם, הנתונים שהופצו מספקים נקודת מבט מעניינת וייחודית על מערכת היחסים בין ישראל לארה"ב, שבמשך 2014 הפכה מתוחה מתמיד…

נו? אז מה הנתונים האמיתיים?

צהלה ושמחה בישר"ה: "הקונגרס כופף את אובמה". צריך לזכור שאובמה הוא האויב הגדול של העיתון.
בידיעות אין שום רמז לענייני אובמה. אף מילה היום.
בהארץ תקראו דווקא על "פשרה בקונגרס" (מהניו יורק טיימס).

– נשים בשירות היטלר. הצד האחר של "נשים משוחררות ועצמאיות".
קשה לקריאה עד בלתי אפשרי, אבל ככל הנראה, מה לעשות, הכרחי.

– פרופ' מריו שניידר הושעה מהוראה באוניברסיטה העברית בשל חשדות לעבירות מין.
בניגוד לכתוב במעריב, "הואשם", כל ההליך נגדו נסגר בין כותלי האוניברסיטה ולא בבית המשפט.

– והיום בבית המשפט: סרט על נוחי דנקנר.

תנו לצה"ל לנצח

תגובה לאביחי בראל:

באוגוסט האחרון, היו לי דמעות בעיניים.
היום, רותח לי הדם.
בואו נחזור שניה אחורה…
–ינואר 2009, מבצע "עופרת יצוקה"–
סמל הצוות שלי נפצע בשטחי הכינוס ולא יכל להכנס למלחמה. מודיעים לי חגיגית שאני סמל הצוות. לא עברתי קורס מכ"ים, בטח לא קצינים או סמ"בים. בקושי הייתי מפקד חוליה במסלול, וכבר "בשעת השין" אני מפקד על הצוות שלי בחיפוי אחורי בתוך הרחם התוסס של סג'עאייה. אפס נסיון מבצעי, שנה וארבע בצבא, ללא קורס פיקודי ולו הקטן ביותר, וכבר תחתיי פקוד צוות שלם כשאני מספר 2 בשרשרת הפיקוד, והמפק"צ הגיבור שלי הוא מספר 1 בשרשרת.
אבל היי! נעשה ונשמע.
עוד מודיעים לנו חגיגית (באופן בלתי מוסבר, הכל היה בסימן חג לקראת הכניסה), שאנחנו נכנסים עם אכזריות. (אכזרית היא כמו טנק, רק מעפן, בלי צריח ועם מנוע של פן). אנחנו, עורב גולני, מה לנו ולאכזריות? מי יודע מה זה אכזרית? מעולם לא הייתי בתוך אכזרית, כלי הרכב היחידי שלי הוא הרגליים שלי, וברגע האמת אומרים לך "בוקר טוב אדון סיירת, תכיר: אכזרית-אביחי, אביחי-אכזרית, בהצלחה". מעבירים לך עלק הסבר של כמה "דקות-בזק" לפרוטוקול ואתה אמור להיות מוסמך אכזרית. אכזרי לא?
אבל היי! נעשה ונשמע. […]

תחקירים

מכתב שר הביטחון בוגי יעלון למשפחות השכולות לרגל יום הזיכרון מלא בשגיאות.
היום מתפרסם הסיפורון גם בידיעות עם תגובת לשכת השר:

מדובר בתקלה מצערת שאנו מתנצלים עליה. הטקסט הסופי באיגרת למשפחות הועבר להדפסה, אך הוקלד פעם נוספת שלא לצורך. בהקלדה הנוספת נפלו טעויות שאסור שיקרו. הסיבות שהובילו לתקלה מתוחקרות בימים אלו. שר הביטחון מבקש להתנצל בפני המשפחות על עוגמת הנפש.

משתכשכים בביצה

האקונומיסט הבריטי טוען שכותרות ישר"ה מאושרות על ידי משרד ראש הממשלה דרך קבע. בישר"ה שוקלים להגיב בתביעה. או שלא. האקונומיסט טוען שיש לו מידע מבוסס (פרספקטיבה, תודה לנירית).

בידיעות מדווחים בהרחבה בעמודי החדשות: שר התרבות והתיירות זומן לשימוע בפרלמנט באיראן בעקבות מחאה ציבורית נגד האישור שניתו לכתבת ידיעות, אורלי אזולאי, להיכנס למדינה. הכתבה התפרסמה בפסח. "היא כמו וירוס שנכנס לגוף", זעקה הטלוויזיה האיראנית.

רינו צרור יגיש תוכנית יומית חדשה בגל"צ כל יום ב-12:00.

ארנון מילצ'ן חושב על הגדלת חלקו בערוץ 10.

ועוד בעניין ענת וקסמן

תומר פרסיקו (לקריאת כל הסטטוס היכנסו לקישור): בבוקר יום אתמול כינה ינון מגל את השמאל הקיצוני "חיידק טורף שפוגע במוח". בערב אמרה ענת וקסמן שמצביעי הימין "יוצאים מהחורים". מגל הוא חבר כנסת מטעם הבית היהודי, וקסמן היא שחקנית. התגובה לדבריו של מגל היתה אדישות רבתי. התגובה לדבריה של וקסמן היתה זעזוע צדקני. דיווחים על דבריו של מגל מאז אתמול בבוקר: הארץ, ערוץ 7. דיווחים על דבריה של וקסמן מאז אתמול בערב: מאקו, nrg, ישראל היום, כיכר השבת, מעריב, ערוץ 7.
…כשדבריה של שחקנית מהשמאל נחשבים יותר מאשר אלו של חבר כנסת מהימין, כשמצפים משחקנית "לדבר יפה" ומחבר כנסת אין ציפיות רק מכיוון שהיא מהשמאל והוא מהימין, כשכל בוהמיין שמאלני אקראי הופך לנציג המחנה בעוד נבחר ציבור ימני אינו נחשב ליותר מטוקבקיסט, אפשר להבין שבמקום מאוד עמוק השמאל הוא עדיין אליטה…

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

הגולשים כועסים על שלי יחימוביץ על ספוילר למשחקי הכס.

מה כתוב בעברית על הגב של חלוץ אתלטיקו מדריד?
"מה לא להרוג אותי, יחזק אותי". אני לא חושבת שמישהו חמד לו לצון, אלא שמישהו תרגם לא נכון (ועוד בכתב ראי). כבוד למפענחי כתב החידה.

לפני פיזור

חזקו ואמצו ביום השואה.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

24 תגובות על הווירוס האיראני

  1. איוואן האיום הגיב:

    ערס אשכנזי קורא בהארץ (איפה עוד?) לבטל את יום השואה. כנראה בשביל שיהיה אפשר לחגוג בבירת הרייך בלי רגשי אשמה. מי מפריע לכם? לכו לברלין.

    http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2613765

    אהבתי

    • שרית הספרית הגיב:

      הולכים

      אהבתי

    • איוואן האיום הגיב:

      וגם כדי לקחת כסף ממשפחה נאצית כדי לקיים את העיתון

      #רקאומר

      אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        כסף נאצי לשוקן? אז כך. מאז מלחמת העולם הראשונה
        בונים בגרמניה צוללות,הכי טובות לזמנן.במלחמת העולם
        השניה צי הצוללות הגרמני פגע קשות באנגליה.לנצחם בים
        היה קשה, מאוד. היה כאן צירוף של ידע תיאורטי,בזרימה
        (פרנטטאל אומר משהו),טרמודינמיקה, חשמל,מכונות,
        ריתוך, מיסמור, עיבוד מתכת, מקצוענות בלי הנחות.ובסוף
        ימאות,ניווט עם שעון סקטנט וטבלאות. ובים משמעת ברזל
        וקשיחות מדהימה מתוך אמונה לא מפחד. לא ברור בכלל
        אם יש לצה"ל את החלקים האחרונים מימאות והלאה.
        נקווה שיהיה טוב. את החלק הראשון שבנוי גם על
        מהנדסים ולוחמים נאצים וגם על עובדי כפיה ועוד צה"ל
        קונה לא רק בכסף. יש כאן גם שמירת הכישורים של
        גרמניה ליום שאולי יבוא. מה שלוקח לפרסים לעשות
        חמש שנים כמה זמן זה יקח לגרמנים? אם מישהו יגיד
        לך שאין בכלל אין לגמרי בגרמניה איזה מרתף ששם
        מקצרים את הזמן וגם הצוללות בעסק הוא משקר.
        אנחנו והם מרצונם רק מרצונם בעסק ביחד.
        הכסף שמקבל שוקן מאיזה נאצי הוא גרגר אבק מול
        מה שישראל קונה אבל גם מקבלת מגרמניה. לא ברור
        בכלל אם ניתן לקבל זאת מאחרים. זה העולם, זה מה
        שיש, זה לא פשוט בכלל בכלל לבנות עם יהודי לוחם
        ומדינה יהודית, כל החשבון עוד לא נגמר ואין עדיין
        תוצאות סופיות, אם פעם יהיו. אז הטענה שלי מול
        שוקן זה לא הכסף מגרמניה, בכלל לא.

        אהבתי

        • יון על תיל הגיב:

          עירבבת בין ייסוריה של גרמניה התרבותית והמתנצלת לעסקים מפוקפקים. מי קונה במיליונים חלק בעיתון נישה מדרדר במדינה קטנה וזרה? בטוח שהרוכש הגרמני לא כל כך טיפש ורואי החשבון הסבירו שלעולם לא יחזיר את ההשקעה. הוא לא רץ לפולטיקה אין פעילות עסקית נושקת לשלטון או מקורבים לקרב. לכן בעיני העסקה מסריחה ומפוקפקת.

          הפיצויים והצוללות מגרמניה הם כסף קטן לעומת הסכומים שבתי המשפט היו פוסקים ליהודים בעבור הנזק הכספי בלבד.

          אהבתי

    • לורד וולדמורט הגיב:

      אפשר גם לקרוא את הרשימה שכתב פרופסור אריאל רובינשטיין ולהתייחס לטענות שלו.
      אבל למה לקרוא? הוא אשכנזי, פרופסור, שמאלן וכותב בהארץ.

      אהבתי

      • יק הגיב:

        כבוד הלורד- אתה מסכים למסקנה הסופית? ננקה את לוח השנה מיום השואה?

        קראתי את טענותיו המלומדות. מלאכת מחשבת (או לא..).
        זה מזכיר את רשימת הטיעונים בעד המודל התלמאי (השמש מקיפה את כדור הארץ). הכל הגיוני, הכל מוכח – רק המסקנה טיפשית- פשוט לא נכון!
        אני יכול להביא מאות טענות, נכונות ברמה ההגיונית, לביטול כל מועד לאומי/חג/טקס – עדיין ההגיון הבסיסי לביטול יום השואה עקום מיסודו.

        אהבתי

      • יון על תיל הגיב:

        לגמרי. הר פרופסור שמקבל במה בהארץ חשוד אוטומטית בבעילה הסטורית פרו-פלסטינית והחזקה ברעיונות נוגדי ציונות ויהדות מסורתית. אם היה פרופסור מסוג בוזגלו, הומו סלב או פמיניסטית זקורת פטמות (במובן התודעתי של צמצום המרחב זמן לסינגולריות רוויית רגישויות וזכרונות ילדות עמומים אך במפתיע נעימים) היינו מתייחסים לטענות בסערת נפש. בשביל להבין שמינון השואה בחיינו עבר כל גבול לא צריך לקרוא מישהו עם תואר ושם אשכנזי מעטיפת הדגים. אפשר לקרוא טוקבקים של היונה.

        אהבתי

  2. נוטלה הגיב:

    …כשדבריה של שחקנית מהשמאל נחשבים יותר מאשר אלו של חבר כנסת מהימין, כשמצפים משחקנית “לדבר יפה” ומחבר כנסת אין ציפיות רק מכיוון שהיא מהשמאל והוא מהימין, כשכל בוהמיין שמאלני אקראי הופך לנציג המחנה בעוד נבחר ציבור ימני אינו נחשב ליותר מטוקבקיסט, אפשר להבין שבמקום מאוד עמוק השמאל הוא עדיין אליטה…

    ברור שאליטה. בוגדנית, נפסדת, אוכלת חינם, לא רציונלית, לא ישרה. אבל אליטה. ממה תומר פרסיקו מתבשם? אבל יצא משהו טוב מהמורסה שהגרבוזים הוציאו. בפעם הראשונה אפשר היה לשמוע בתוכניות המאזינים וגם של שדרנים עם שמות של ״שוקולדים״ כמו רינה מצליח וז׳וז׳ו אבוטבול, להפסיק את החגיגה השנתית סביב ניצולי השואה העניים. המדינה צריכה לדאוג לכל הקשישים. אין לי ספק שאנשים אלה תפסו אומץ בעקבות מה שקרה פה בחודש האחרון. אין לך דבר רע שאין בה טוב.

    אהבתי

    • נוטלה הגיב:

      החלסטרה של ז׳וז׳ו אבוטבול

      http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=1719083

      אהבתי

    • תמרה הגיב:

      "החגיגה השנתית סביב ניצולי שואה עניים", אסור לשכוח שהמדינה קיבלה תשלומים מגרמניה על מנת להעבירו לניצולים…
      אבי ז"ל, סירב מטעמים אידיאולוגיים לקבל מהגרמנים תשלומי דמים…
      אך כשבריאותו התערערה כבר בגיל 40, ובהתחשב בעובדה שהמדינה כבר הייתה אחרי הסכם השילומים, תבע את מדינת ישראל על פי חוק נכי רדיפות הנאצים, ותאמינו לי הוועדות הרפואיות שנאלץ לעבור, הרמזים שנאלץ לספוג אם בכלל עבר מה שעבר… (הוא היה בן 13 בזמן המלחמה), לא היה קל מבחינה נפשית.
      אז סליחה אם המילה " חגיגה" צורמת לאוזניי…
      וכן, כמובן שהמדינה צריכה לדאוג לכל הקשישים!!! רק אל תערבו שמחה בשמחה…

      אהבתי

    • קולונל קורץ הגיב:

      פרסיקו מפספס בגדול.
      ההתנפלות על גרבוז, וקסמן ולא זוכר כבר מי עוד לא קשורה בכלל לזה שדיברו לא יפה.
      מתנפלים גם על שמאלנים שמדברים יפה.
      כל הבעת דעות שמאלניות במקום שיש בו אפשרות לטוקבקים מדליקה גל של קללות מחליאות.

      אהבתי

      • יון על תיל הגיב:

        וואח וואח יא קורץ, כמה שאתם מקופחים. חשבתי שברוב התקשורת תקן השדרן כתב מגיש עורך שמור לשמאלנים אסלי. לא שיערתי שהתגובות מצד העם שהצביע וחושב אחרת מפריעות.
        (כן, ישר"ה זה רוב התקשורת.)

        אהבתי

  3. ערן הגיב:

    יונה יהב הוא סוג של בדיחה מקומית. הרי יהב, כהוקרה לאחים עופר (בעלי בתי הזיקוק) החליט לקרוא על שמם את האיצטדיון העירוני. אני מציע להמשיך את ההוקרה למפעלות האחים עופר ותרומתם להגברת תפוצת הסרטן בחיפה ולהחליף את שם העיר לעופר.
    חבל שהתקשורת ברובה עוסקת רק בשחיתות שקיימת בערי המרכז ובירושלים. התקשורת המקומית בחיפה היא רופסת, חנפנית ותלוייה בתקציבי הפירסום של מחלקת הדוברות בעירייה. ולכן אין מי שירים את הכפפה ויחקור לעומק על המתרחש במסדרונות האפלים של עיריית חיפה. וככה זה נמשך – אחת לכמה זמן משרד הבריאות מפרסם זעקה על הזיהום בחיפה, יונה יהב מגלגל עיניים לשמיים ומגלגל את האשמה על משרד הבריאות והממשלה במחדל, ושום דבר לא משתנה. רק עוד כמה עשרות ילדים מתים…

    אהבתי

    • למה סתם להשמיץ הגיב:

      האצטדיון בחיפה נקרא כך בגלל תשלום שמשפחת עופר נתנה להקמתו. זו לא הוקרה ולא תרומה. זו עסקה לקניית "שם" עבור כסף

      אהבתי

      • ערן הגיב:

        שטויות. האחים עופר תרמו רק כ-20 אחוזים מעלות האיצטדיון. זה מהלך עסקי שהיה נכון להם בתקופה שהגישו בקשה להרחבת בתי הזיקוק והיו זקוקים לתמיכתו של ראש העיר. אגב, צפו בסרט של מיקי רוזנטל "שיטת השקשוקה" בו נחשף יונה יהב מגיע לחתונת בני משפחת עופר. ההתפרצות הגסה של יונה יהב כלפי רוזנטל על שנלכד במצלמה אומרת הכל.

        אהבתי

    • One of the Crowd הגיב:

      העין השביעית על ההיתממות של עירית חיפה

      בסיקור השפעת זיהום האוויר על התחלואה באזור מפרץ חיפה, שהתחדש לאחרונה שוב בעקבות ממצאים חמורים שפירסם משרד הבריאות, נמנעת התקשורת הישראלית מלשאול שאלה אחת קריטית: לאיזו מהגרסאות הסותרות של עיריית חיפה ראוי להאמין?

      אהבתי

        • ערן הגיב:

          כתבה מצויינת. בעיקר אהבתי את הכרזתו של יונה יהב בישיבות מועצת העיר ש"המצב בחיפה הוא יוצא מן הכלל טוב". כתושב חיפה אני סבור שהמצב בחיפה הוא יוצא מן הכלל רע.
          אגב, יונה יהב קלט לאיפה נושבת הרוח וכעת בעקבות הממצאים של משרד הבריאות הפך פתאום לאביר איכות הסביבה ומגלגל את האשמה לפתחה של הממשלה.
          יהב היה פעם במפלגת העבודה, אחר כך כשהוקמה "קדימה" הוא קפץ על העגלה שלה ואז ברח כשהחלה ההתפוררות רק כדי להצטרף למפלגתו של כחלון, הוא היה אחראי על פעולות המפלגה בצפון. כשגיליתי את זה, אני ועוד חיפאים רבים שהתכוונו להצביע כחלון, חזרנו בנו. בנוסף, יהב גם מינה את אשתו של כחלון למנכ"לית מרכז התרבות "קריגר" השייך לעיריית חיפה. למה לא לדאוג לחברים כשיבוא היום והם ידאגו לך?

          אהבתי

  4. קזחי הגיב:

    לבוראט זה לא היה קורה

    אהבתי

  5. חייל זקן הגיב:

    תגובה לפייס של שר הביטחון בוגי יעלון לאחר המבצע הבא בעזה:

    לא ייתכן, שאחרי כל הפאשלות וזריקת הזין שהיו בסיפור שלי, אין הפקת לקחים.
    לא ייתכן שטעויות שהיו ב-2009 תחזורנה על עצמן ב-2014.
    לא ייתכן שלוחמים ייכנסו לעזה עם רכב תקול ויהיו מטרה נייחת במרכז שכונה ארורה מוקפים 360 מעלות של קני רובים וטילים,
    דוממים,
    חשופים,
    לא יעילים,
    בשר תותחים…

    אהבתי

כתיבת תגובה