מה קורה בסו"ש
– ישראל הגיעה לפשרה עם הרשות הפלסטינית.
– ערוץ 1: יש תשתית ראייתית לכתב אישום נגד גבי אשכנזי. משרד המשפטים אומר שזה קשקוש.
– אם מרץ ופברואר היו החודשים הכי חמים בהיסטוריה, ואפריל חזר להיות ממש קר, זה לא סוג של קיזוז?
– תמונות ילדות של מנהיגים בעולם.
– מוזיקאי תל אביבי נעצר בחשד להכאת רעייתו בשנתיים האחרונות.
TheMarker
הסיפור המדהים של הסו"ש הוא הפתק ש"נפל מכיסו" של ח"כ מיקי לוי, לשעבר סגן שר האוצר, יאיר לפיד, הכולל ראשי פרקים על אודות המחלוקות ביניהם. הפתק, אותו מצא אזרח מהשורה מתגולל על רצפת הסנטר, נשלח במיידי ליוסי ורטר, שמביא אותו, לא לפני שאישר את הדברים עם לוי, שיצא "גבר גבר" (אמממ), ככתוב.
סיפור נפלא, רק עניין ה"נשמט מכיסו" מעורר השתאות רבתי, והעובדה שמכל הזבל המתגולל ברחובות, הרים אזרח בעל מודעות את הפתק, ושיגר אותו למר ורטר. עם כל הכבוד, ואל תשכחו שאני סוכנת מוסד לעתיד, הסיפור הזה קצת מוזר. אבל כן, זהו הטקסט הגדול של הסו"ש. ח"ח למעורבים, ללא יוצא מן הכלל.
7 ימים
זה השבוע החמישי שידיעות מפרסם את פרויקט ההליכה בשביל ישראל של כל כתביו. בשבוע הראשון זה עוד היה גימיק נחמד, נחום ברנע השתלשל לו על חבל בשער, היה סבבה. אבל זה נמשך כבר חמישה שבועות (טוב, יש מלא כתבים בעיתון, וכולם הוצעדו בשביל), אבל אני תוהה אם יש מי שקורא את הפרויקט שבוע אחרי שבוע. אולי רק מי שממש קרועים על השביל, מעריצים נלהבים שלו, וזה. ותקנו אותי אם אני טועה, בבקשה. אשמח לשמוע.
אגב, כל הקטעים שקראתי באופן רנדומלי עוסקים בתל אביבים מפונקים, או מי שהפכו לכאלו, המספרים איך התפדלאו כל חייהם ונמנעו משיטוט בשבילי ישראל עד שראו את הגאולה באמצעות מדריך או מדריכה קסומים שהחזירו להם את טעם החיים. אני מגזימה לצורך הדגשה, כן? אבל זה הרעיון. באמת תודה רבה.
תשעה עמודים מוקדשים לפרויקט השער, רגע לפני יומולדת 67 של המדינה, 67 אזרחים מדרגי סלבזיזם שונה ומשונה, אומרים מה הם הכי אוהבים בישראל. ייתכן בהחלט שזה פרויקט מאוד פופולרי, אפילו יותר משביל ישראל, אבל הוא דילג עלי, או שמא אני עליו.
הנה למשל מה שאוהב יהורם גאון:
אני הכי אוהב במדינה את היכולת המדהימה של הארץ לשנות את פניה כהרף עין. ברגע של איום מבחוץ מיליונים יחידים הופכים לאיש אחד
הבנאדם חי באילוז'. אין דברים כאלו יותר. לשלוח תחתונים וגופיות שאיש אינו צריך וטונות של מזון שנזרקו לפח לאלפי חיילים בצוק איתן זה לא נקרא "היינו לאיש אחד"
את שמות משתתפי הפרויקט תוכלו לקרוא בעמוד השער שאני מצרפת כשירות לציבור.
שישבת/ ישר"ה
המשך לז'אנר העיתונאים הטיילים שמתבכיינים מה עשו להם (ע"ע טיילי שביל ישראל של ידיעות, ממש פה למעלה) אפשר למצוא גם במגזין השבת של ישר"ה. אודליה יקיר עשתה את המסע.
בסוף יש גילוי נאות:
הכתבת היתה אורחת של לשכת התיירות של תאילנד (TAT) וחברת התעופה Uzbekistan Airways
אה.
מוסף הארץ
על הדיג'יי מאט מוסט, שאיש לא ידע שהוא אישה (נעמי דרום). בקרוב הסרט.
ועל פשעי עוני. אותה כתבת בדיוק. מפתיע, שני הסיפורים הללו עניינו אותי מבלי שאדע מי כתבם.
תרבות
– רוב מבקרי הספרות הם גברים, אבל רוב קוראי הספרים הם נשים. אמממ.
– יאיר ניצני חוגג 35 שנים לתסלם.
– הלכה לעולמה בטי מישיקר, יוצרת צ'ומפי.
משתכשכים בביצה
ב. מיכאל VS דוד אסף, ידידנו, שרק אתמול הבאתי קטע פרי מיילו.
יש עורכים בבית?
יצחק שמיר לא היה רה"מ ב-1978 אלא יו"ר הכנסת.
7 ימים, ע' 53, תודה לדן בנזי
אבל זה בקטנה. בנזי חושב שהכתבה האמורה, על יצחק נבון, מרתקת.
בממון של ידיעות מתפרסם משאלון עם כזה, פרלמנט של כמה חברעס, אנונימיים שכאלו, שמתכנסים במסעדת שטייטל בדרום תל אביב, פריפריה שחבל.
שישה חברים מופיעים בפרלמנט זה, אחד מהם הוא האנונימי נח קליגר, 88, כתב ידיעות לענייני השואה. עד 120, מכל הלב, ועוד 30 שנות עבודה לפחות אני מאחלת לקליגר, אבל גם בפרלמנט המתעד את העם צריך להיות כתב העיתון? השאלה שעל הפרק (ידיעות אוהב לשמוע מה העם חושב) היא: "האם צריך לאפשר תחבורה ציבורית בשבת?".
בעמוד הפייסבוק של ידיעות מספרים על כתבה בממון על שבעה סלולרים חדשים (ישראל וולמן ושגיא כהן). אצתי כמובן לראות זאת, ומה מתברר? הדבר הכי חשוב, מחיר המכשירים החדשים (גם אם בדולרים), לא מופיע. נו מה? בשביל מה באנו?
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
השרשור בהשתתפות הטרול, גינתר גראס, פוצ'ו, דוד אסף, דוד אסף המקורי ו-TC הוא אחד הקורעים שהיו בבלוג מאז ומעולם (אולי איש לא שם לב לזה חוץ ממני). וזה למה? כי חלק מהמשתתפים בו (לא אציין איזה חלק) לא מבין מה בכלל קורה בו, כולל הנקודות האדומות בהן זכיתי. קומדיה של טעויות מקורית שכזו לא ראיתי מזמן. רק בשביל שרשור כזה שווה היה לי לכתוב את הבלוג.
הסיפור המדהים של שאקטי מאי, מייסדת הסטודיו ליוגה בו אני מתרגלת עכשיו (התרגול הוא חינם, אחרת כמובן לא הייתי יכולה לעשות זאת).
מה ההבדל בין לא רע ללא טוב, בתעודות עתיקות בבית הספר העברי הראשון. דרך עטרה אופק.
בתחילת השבוע רעשה האדמה: מכתבו של שר הביטחון למשפחות השכולות נשלח עם שגיאות כתיב. יעלון התנצל, וזה.
אף אחד מכלי התקשורת שפרסמו את הסיפור לא חשב לחפש את המכתב ולהביאו הלום. אז הנה אני עושה טובה, ומביאה את המכתב.
תיקון: מתברר שהמכתב התפרסם בהארץ.
לפני פיזור
הפוסט של אתמול, זה לא פוצ'ו, ומה היה בנאות קדומים, ופוסט חדש המסכם את חצי אפריל בחיי הסרט.
ולווט אנדרגראונד 
אשמח אם תשתפי אץ קוקאי הבלוג הנאמנים בסיבות שבגללן לא יוקרן הסרט הנפלא שלך בערוצי הטלוויזיה
אהבתיאהבתי
את קוראי..
אהבתיאהבתי
הטלוויזיה הישראלית המאוישת באנשי פח ובדחלילים לא מצאה את הסרט שלי ראוי לבוא בקהל תוכניות וסרטי האיכות המשודרים בה.
אהבתיאהבתי
הגאון צודק.
הוכחנו למיסטר קורי עכביש שמיליונים שגרים מחוץ לבועה התלביבית הופכים לאיש אחד ולא רק בזכות מחתונים וגופיות דנדשים ופריסות יזומות בשטחי כינוס. גם הטרמפים והתנדבות ודאגה לבנים שמשרתים וצער עמוק על פצועים ומתים והאירוח של משפחות מאזורים עימות. דווקא את שחרשת את הארץ ופגשת את טובי בניה איבדת אמונה, חבל.
בשנה הבאה נשב על המרפסת
ונספור שיגורים ונפילות.
נתקשר במבוכה
להזמין את החותנת
שברחה עד מלון בדרום.
עוד תראי, עוד תראי
שכולנו רקמה אנושית
רחומה מזיעה ועצבנית.
אהבתיאהבתי
הביקורת על פרויקט ידיעות בשביל פשוט מצויינת!
אהבתיאהבתי
יש כתבה מעניינת ב"הארץ" על הספר "הדווקאים" שיצא בישראל ב-1960 ונחשב לספר הראשון בארץ שעסק בקהילה ההומו-לסבית בתקופה שאף עיתון כלל לא העז לעסוק בהם או אפילו להכיר בקיומם. כתבה את הספר רינה בן מנחם שהסתתרה תחת שם העט ש.ר.ב
אגב, העיתון היחיד שבכלל התייחס לספר בזמן אמת היה "העולם הזה". כתבה מרתקת.
אהבתיאהבתי
מאמר התגובה של ב. מיכאל לביקורת עליו לא משכנע.
הוא אומר על זנד "חשיבה מקורית ותעוזה" אבל
חיפשנו "עובדות".גם לומר שהעולם נברא לפני 6000
שנה בערך זו חשיבה מקורית ותעוזה. רשימת היהודים
שעשו "מפעלות" בגולה מאוד סלקטיבית. לומר שוודי אלן
היינה ועוד כאלו "עיצבו והעשירו את דמותו של העם היהודי"
מצריך חשיבה מקורית ותעוזה וגם צינגלה שתים של חומר
טוב. מי שהוא מביא כעדים לטענותיו: פיקלשטיין סילברמן
וקנוהל כותבים שהעם היהודי נוצר בארץ ישראל. כל מי
שלמד יודע שלארץ הזו היו המון שמות. תלוי בנותן. כך
בכל העולם ראה שמות בקפריסין הצפוני קירניה =גירנה,
בין היתר. או דנציג בגרמניה =גדנסק בפולנית. זה שליבוביץ
אמר דבר מה, הרבה אמרו הרבה דברים. בקצור מאוד
לא משכנע. ונחזור כעובדה בלי תעוזה ומקוריות בפעם
הראשונה בהיסטוריה שנזכר השם ישראל כקבוצה אתנית
זו כתובת מצרית וזה כאן בארץ-ישראל. יש מי שקוראים
לארץ הזו פלסטין. פעם זה היה ממלכת ירושלים,וכ"ו
וכ"ו. עכשיו זו ארץ-ישראל. הווה אומר כאן המקור. וודי
אלן ובשביץ זינגר זה שם בגלות.
לארץ ישראל יש שמות רבים. המקום זהה.
אהבתיאהבתי
יפה, עכשיו נשאר רק מבחן הכניסה לשובך.
להגיד "ארץ ישראל שלי" אתה מסוגל?
מכיר איזה בן יונה שלמרות שהבין את סלט השמות והעטיפות לקח לו שנים להגיד ארץ ישראל שלי מבלי לגמגם או לסייג ולהציב תנאים או להשיב בשאלה חוזרת. מבחן עם ציון עצמי, קטן עליך.
אהבתיאהבתי
לא רוצה שובך או אורווה או רפת או ארמון, אין לי צורך.
לא עושים לי בחינות או מבחן כניסה לשום מקום בלי רשותי
מראש. וזה ברצינות. לא משחק במשחק הזה בעיקרון. כזכור
אני גם יודע להיות לא מנומס. אז אני בחוץ. מצא עוף אחר.
למען הסדר הטוב, ארץ ישראל שלי! מה הבעייה? הנה
קבלת גם שאלה חוזרת. חוץ מזה כ"א והמכרים שלו.
אהבתיאהבתי
דווקא ראיתי את המכתב של יעלון בהארץ:
http://www.haaretz.co.il/opinions/letters/1.2612899
אהבתיאהבתי
וואלה תודה.
לא ראיתי באמת.
אגב, לא כל התיקונים שם נכונים אבל לא משנה.
אהבתיאהבתי
…ואם אתם סקרנים לדעת מיהו הקצין המדליף שהודח מצה"ל, הרי כל הפרטים כאן.
😐
אהבתיאהבתי
איך אומרים ישר"ה באנגלית
ציון אמיר, מה היית מתקן במדינה?
אהבתיאהבתי
סליחה, לא האלטרנטיבה השלטונית היחידה, סתם אלטרנטיבה שלטונית. יאק יאק יאק.
אהבתיאהבתי
לא לעבוד בשביל ציפי לבני אלא לעשות עבורה משהו בהתנדבות, שזה מוכיח על אמונה בלבני, כפי שמלמד בעצמה כותבת. אז אולי כדאי שעל פי כל דין בלה בלה בלה (שכבר מאיימת בפייסבוק שלה בתביעת דיבה) תסביר האם היא בעד ציפי לבני או נגדה או שהכי טוב פשוט להתעלם ממנה ומהחרטוטים המביכים. כמה מתאים לה להיות חברת כנסת, חרטטנית, על האמינות שכל אחד יחליט בעצמו, בקיצור, לא נעים אבל כל כך דומה לפוליטיקאים הישראלים. ולסיום עוד שוס קטן: היא לא תרוץ במרצ כדי לא לפגוע באילן גילאון, כאילו שהיא וגילאון באותה משבצת, כאילו שהיא בכלל יכולה להתחרות בו ולנצח. אוי אוי אוי, אני שוב שואל: מה זה?
אהבתיאהבתי
אריאנה מלמד התפטרה מווינט, לדבריה, אחרי שלא הסכימו לפרסם טור שלה שתקף את ציפי לבני. אריאנה מלמד היום בפייסבוק כותבת איך נפגשה עם ציפי לבני והציעה לעבוד למענה מאחר ולבני היא האלטרנטיבה השלטונית היחידה. מה? וואט דה פאק? ולסיום השוס: אריאנה מלמד תרוץ בבחירות הבאות לכנסת. אוי אוי אוי, מה קורה כאן? אשקרה, מה קורה כאן?
אהבתיאהבתי
זבל לבן
אהבתיאהבתי
ציחקתי.
אהבתיאהבתי
בנפול עיתונאיך לא תשמח. עוד עיתונאי, במקרה זה עיתונאית, שבמשך שנים קראתי ברצינות. לא עוד
אהבתיאהבתי
לחם שחור
אהבתיאהבתי