14 שנים לולווט!

הנה השנה, בדיוק במועד, 31 בדצמבר, 00:36, זה היה הרגע בו העליתי את הפוסט הראשון בבלוג. הרגע לפני 14 שנה. כל מה שקרה מאז כולכם יודעים, נכון? ואם לא, גללו לאחור.

ושני סיכומי עשור שעשיתי בפייסבוק בימים האחרונים. שווה להיכנס לקישורים. נשבעת.

את 2019 אני מסיימת עם שני סרטים חדשים באמתחתי. האחד, סרט מוזמן, "הפרוטוקול של גלעד" והשני, שיצא ב-2020, "צוללת", לא, לא של רה"מ, אלא סרט על מה שקרה בדנמרק בקיץ 2017. מי שלא יודע, שימתין. ומי שיודע, שגם ימתין.

השנה המשכתי להקרין את שלושת סרטי הטרילוגיה ואני מזכירה שכל פרנסתי כעת, למעשה כבר כמה שנים, היא על הקולנוע.

אם תשאלו אותי אם אני מתגעגעת לבלוג, כלומר לכתיבה היומיומית שלו, אז לא. ממש לא. כמה אנשים הציעו לי לחזור ולכתוב, מדי פעם מגיעים להקרנות קוראים עגומים ומתחננים. אבל אני לא יכולה. אני לא שם, ועולם התקשורת לא מעניין אותי יותר ולו כזית. צטערת.
גם הרעיונות וההצעות לחזור לעיתונות נראים לי ממש מעולם אחר. אני? למה?

אבל מזכירה שיש לבלוג עמוד בפייסבוק, ושם אני כותבת כמה שורות כשאני לא יכולה להתאפק.

במישור האישי הייתה שנה לא קלה, עם עניינים משפחתיים ושני מעברי דירה.
אני יכולה לסכם בבטחה שגם השנה לא התעשרתי, אבל בחירוק שיניים ומפרקים אני ממשיכה בדרכי, ככל שאוכל.

הבלוג, למי ששכח, פילס לי את הדרך לחיים עצמאיים, ועל כך אני מודה לעצמי ולכם יום-יום.
אז שנה טובה לכל אזרחי ולווטלנד, לכל תושבי האנדרגראונד. אין כמו במחתרת.

היו חזקים.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה דו"ח מיוחד, הודעות לעיתונות, היו ימים, כללי, מן הארכיון, מעברים, ראיון מיוחד, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s