פרופ' עידן לנדו מאונ' בן גוריון הודיע כי "יעשה כמיטב יכולתו למצוא את מקומו במהרה במוסד אקדמי אחר" בגלל חילוקי דעות

 

פרופ' עידן לנדו מהחוג לספרויות זרות ובלשנות באוניברסיטת בן גוריון נכנס לכלא הצבאי במאי השנה בגין סרבנות. האונ' החליטה לנכות משכרו את חלק המחקר, 50%, משבוע המאסר. אחרי דין ודברים (כמפורט) עם נשיאת האונ', פרופ' רבקה כרמי, הוא הודיע: על פרישתו מהאוניברסיטה. "אעשה כמיטב יכולתי למצוא את מקומי במהרה במוסד אקדמי אחר".
לנדו כתב אתמול מכתב המגולל את האירועים לחברי סגל הפקולטה למדעי הרוח והחברה. מאז המכתב הופץ ברחבי הרשת.
מחר, כנראה, יופץ מכתב רשמי של ועד הסגל להנהלת האוניברסיטה ולחברי הסגל, ממנו יעלה, ככה"נ, כי הוועד עומד לצד לנדו (תוס', רביעי: המכתב, בתחתית הפוסט).
מחר יהתפרסם הסיפור בהארץ:

פרופ' רות גביזון: "מדובר בהחלטה מטרידה ובלתי מוצדקת. עד כמה שאני יודעת, סירוב לשרת אינו רלוונטי לעשייה אקדמית. הפחתה ממשכורת אינה החלטה שבכוחה של הנהלה לקבל בלי הליך משפטי או משמעתי".

עדכון, 21:30: הכות' שונתה ע"מ שתתאים במדויק לנוסח המכתב.
הנה המכתב המלא.


תוספת, רביעי, 10:03

9/11/2011

לכבוד:
פרופ' רבקה כרמי, נשיאה

לרבקה שלום,
בימים אלה התברר לנו שהנהלת האוניברסיטה הטילה סנקציה כספית על פרופ' עידן לנדו. עידן ריצה מאסר בן שבוע בכלא הצבאי בשל סירובו לשרת בשטחים. עידן החזיר את חובות ההוראה שלו מיד לאחר ששב לעבודתו. אוניברסיטת בן גוריון הטילה עליו סנקציה: ניכוי מחצית משכרו בגין אותה תקופה, כ- 2,000 ₪, וזאת מאחר ולטענתה בעת שהיה נתון במאסר לא יכול היה לעסוק במחקר. זו היא כמובן טענה מלאכותית. איש מאתנו אינו נתון למעקב או לפיקוח בכל הנוגע למקום או לזמן בהם מבוצעת פעילותו המחקרית. הדרך להערכת ההישגים המחקריים אינה מצויה בשעון הנוכחות. היא ידועה ומעוגנת בתקנון האקדמי.  לפיכך, ארגון חברי הסגל האקדמי הבכיר מסתייג ממהלך זה.

אין בתקנון האקדמי או בכל הוראה תקנונית אחרת איסור על הבעת השקפה פוליטית זו או אחרת. אכן, יתכן תרחיש בו חבר סגל יפגע בדימויו בשמו  או בכבודו של המוסד, וזאת בהתנהגות או בהתבטאות בלתי הולמות, אבל מתן ביטוי לדעות פוליטיות אינה יכולה להיחשב להתנהגות בלתי הולמת .

אם יש מי שסבור כי פרופ' עידן לנדו הפר את חובותיו כחבר סגל כפי שהינן קבועות בתקנון משמעת הסגל האקדמי, שלא מילא בנאמנות את תפקידו כחוקר וכמורה, פתוחה בפניו הדרך הקבועה בתקנון זה. למטרה זו ממש קיים התקנון, לתכלית זו קיים ההליך המשמעתי. עונשים ניתן להטיל בתום הליך משמעתי. אין בעניין זה דרכי קיצור או דרכים חילופיות.

אשר על כן, הארגון לא ישלים עם  משפט השדה שנערך לפרופ' עידן לנדו, יתייצב מאחוריו וידרוש את החזר ה"קנס" שהוטל עליו.
אין לראות במכתב זה הבעת תמיכה בדעותיו או במעשיו של פרופ'  עידן לנדו.
ב ב ר כ ה
פרופ' מיכאל מונד
יו"ר ארגון הסגל האקדמי הבכיר

העתקים:
רקטור האוניברסיטה, פרופ' צבי הכהן
מנכ”ל האוניברסיטה, מר דוד ברקת

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה דו"ח מיוחד, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

101 תגובות על פרופ' עידן לנדו מאונ' בן גוריון הודיע כי "יעשה כמיטב יכולתו למצוא את מקומו במהרה במוסד אקדמי אחר" בגלל חילוקי דעות

  1. חייל זקן הגיב:

    עצה לפרופסור לנדו:
    על פי החוג לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית חיילי צה"ל נמנעים מאונס עקב גזענותם. לפיכך הדרך הנכונה להלחם בגזענות הצבאית אינה סרבנות אלא אונס של ערביה. ייעוץ טקטי ניתן לקבל אצל יצחק לאור, ובא לאקדמיה גואל.

    אהבתי

    • רק מלה הגיב:

      שאפו לפרופ' מונד. חברים יש לא רק בפייסבוק(ובאגד).

      אהבתי

      • רק מלה הגיב:

        פרופ' לנדו אינו שכיר במפעל יצרני בשיטת הסרט הנע, וגם כשאינו נוכח פיזית בין כתלי האוניברסיטה, מוחו עדיין שרוי עמו.
        חוק הציפה הידוע כחוק ארכימדס נולד דרך מקרה כשהמתימטיקאי השתכשך באמבטיה, והכריז EURICA בעודו עירום. קל וחומר שגם מכלא צבאי יכולה לצאת בשורה.לא בדקתי אם ארכימדס היה שכיר ,ואם הבילוי באמבטיה היה כלול בהסכם העבודה שלו.

        אהבתי

        • הר געש הגיב:

          אני ממש לא מבין על מה מדובר פה:
          הביטוח הלאומי לא העביר לאוניברסיטה תשלום מן המדינה על השבוע המדובר.
          הדרישה העולה פה היא בעצם שהמדינה תשלם לו על סרבנותו, או שהמעסיק יתנדב לשלם.
          מה קשורה כל הקשקשת בנוגע למוח השרוי עם בעליו או לא???

          אהבתי

          • רק מלה הגיב:

            מר הר געש, אינך מבין את ה"קשקשת" כי אתה שרוי בקבעון מחשבתי.

            אהבתי

            • תומר הגיב:

              כלומר לתפיסתך מר (גב'?) רקמלה, אמור פרופסור למדעי הרוח באוניברסיטה לקבל משכורת גם בעת חופשותיו?

              אהבתי

              • רק מלה הגיב:

                1.תקופת ריצוי עונש בבית הכלא אינה חופשה.
                2. לגבי פרופ' לנדו קיים תקדים בו שולמה משכורתו.
                3, עונש המאסר הוטל עליו בשל דעותיו הפוליטיות, נקודה חשובה שחייבת להבחן.
                4.פרופ' למדעי הרוח אינו זקוק לתנאי מעבדה כדי להמשיך בעבודתו.
                5. בסופו של דבר לפנינו סכסוך עבודה בין עובד למעסיקו, והכניסה הפומבי לנטו ולברוטו לא מוסיפה כבוד לאיש.

                אהבתי

                • שועלן הגיב:

                  מי לדעתך אחראי לפומביות הדיון?

                  אהבתי

                  • רק מלה הגיב:

                    אין ויכוח על כך שהנושא הועלה לדיון ע"י פרופ' לנדו כחלק מהאג'נדה הפוליטית שלו שהיא מקור הסכסוך בינו לבין מעסיקיו. לדיון בסעיף ההכנסות- ההוצאות- וחישובי השכר אחראים מנהלי- החשבונות מטעם עצמם בבלוג זה.

                    אהבתי

                    • שועלן הגיב:

                      לכל דבר יש מחיר.
                      ברגע שמפיצים מכתבים בתפוצת נאט"ו הכוללים פרטי שכר, זה מה שקורה.
                      כאמור, אני חושב שמדובר בשכר סביר ביותר ואף נמוך קמעה. עיני לא צרה בו כלל וכלל.

                      אהבתי

                    • רק מלה הגיב:

                      הפריעו לי שני דברים. החדווה והזחיחות בטיפול הפומבי בניירותיו האישיים, וכן הסאבטקסקט בכל הדיון בפוסט שמדובר באדם אנטי ציוני, משתמט, שלא מוותר על פרוטה שחוקה בין שהיא מגיעה לו כדין או לא.

                      אהבתי

                • תומר הגיב:

                  1.תקופת ריצוי עונש בבית הכלא אינה חופשה.
                  נכון, לא חושב שמישהו יטען שריצוי עונש בבית כלא הוא חופשה אבל מה זה קשור? את הטענה של לנדו כאילו בעת שהותו בכלא לא נמנע ממנו לקיים מחקר ניתן לומר גם על חופשה, זו הקבלה ולא שוויון (הומולוגיה? אנלוגיה? יש פה אולי איזה פרופסור לבלשנות שיכול לסייע?)
                  2. לגבי פרופ' לנדו קיים תקדים בו שולמה משכורתו.
                  אם זו שאלה משפטית של תקדימים וכו', בוא(י) נבחן את הסוגיה בעיניים משפטיות, נדמה לי שפרופסור לנדו בעצמו מודה שמשפטית אין לו קייס.
                  3, עונש המאסר הוטל עליו בשל דעותיו הפוליטיות, נקודה חשובה שחייבת להבחן.
                  לא ברור לי למה זו נקודה חשובה שצריכה להיבחן, בעיני זו דווקא נקודה שולית שאמנם מנוצלת על ידי פרופסור לנדו כדי להעלות את מאבקו באוניברסיטה למרחב בפומבי הפוליטי
                  4.פרופ' למדעי הרוח אינו זקוק לתנאי מעבדה כדי להמשיך בעבודתו.
                  נכון מאוד, ובכל זאת על חופשותיו הוא לא מקבל שכר, נכון? אני חושב שכל עובד בשכר יודע או אמור לדעת היטב מה המסגרת הפיסית שבה הוא אמור לבצע את עבודתו בין אם הוא זקוק למעבדה ובין אם לאו.
                  5. בסופו של דבר לפנינו סכסוך עבודה בין עובד למעסיקו, והכניסה הפומבי לנטו ולברוטו לא מוסיפה כבוד לאיש.
                  לא מוסיפה כבוד לאיש אבל גם לא מהותית במיוחד, סתם רכיב נוסף (וסר טעם בעיני) בדיון הכולל

                  אהבתי

                  • רק מלה הגיב:

                    אתה עוסק בעיקר בסמנטיקה, בעוד שעל הפרק ויכוח עקרוני על ימין ושמאל ומה שבאמצע.

                    אהבתי

                    • רק מלה הגיב:

                      ר"ל מה שהיה אמור להיות סכסוך בעניני שכר שימש כמקפצה לקונפורמיסטים של השלטון הנוכחי. ואם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי ישר"ה.

                      אהבתי

                    • תומר הגיב:

                      סמנטיקה? לא מצאתי טיעון אחד סמנטי במה שכתבתי, התייחסתי מפורשות למה שכתבת את(ה), לא נגעתי בדקדוק ובבחירת המלים כלל אלא לתוכן בלבד, אני לא רואה מה יכול להיות סמנטי במה שכתבתי.
                      אשמח לעמוד מתוקן ולהבין איפה נמצאתי עוסק בסמנטיקה.

                      לעצם העניין, בעיני אין פה ויכוח על ימין או על שמאל כלל ועיקר, ולא הייתי משנה את עמדתי אם היה לנדו דורש שכר על פעילותו בחוג תג מחיר של של תפוח. מה שיש פה לדעתי זה ויכוח בין שכיר למעסיק שנצבע על ידי אחד הצדדים בגוונים פוליטיים כדי להעניק לטיעוניו נופך פוליטי ואף מעט הירואי והרי לך טיעון בלתי סמנטי בעליל.

                      אהבתי

                    • תומר הגיב:

                      טוב, את התגובה השניה שלך לא הבנתי כלל

                      מי הם הקונפורמיסטים של השלטון הנוכחי ומה תפקידם בכוח, ומה הקשר בין כל זה לבין "ויכוח עקרוני על ימין ושמאל ומה שבאמצע" כדבריך.

                      אהבתי

  2. velvet הגיב:

    הוספתי לפוסט: מכתבו של פרופ' מיכאל מונד, יו"ר ארגון הסגל האקדמי הבכיר.

    אהבתי

    • חשב שכר הגיב:

      מהמכתב של פרופ' מיכאל מונד ניתן ללמוד שמשכורתו של לנדו היא מעל 16,000 ש' בחודש. לא ברור אם זה נטו או ברוטו אבל מהניסוח זה מסתמן כנטו.

      אגב, הימור שלי הוא שלנדו ישאר בכל מקרה אבל יוציא הרבה מים מהסלע היבש הזה.

      אהבתי

      • הבחור הזעצער הגיב:

        החישוב שלך מוטעה, הרבה יותר.
        חישבת את החלק המשולם עבור המחקר בלבד. יש גם חלק המשולם עבור הוראה.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        איך הבנת שמדובר בנטו?
        בשביל להגיע ל-16,000 נטו צריך שכר שמתקרב ל-30,000 ש"ח.
        לדעתי מדובר בברוטו. כשמנכים שכר, קל לדבר בברוטו, קשה לדבר בנטו (כי הקטנת הברוטו מורידה את המס השולי).
        16,000 נשמע שכר סביר ואפילו קצת נמוך לפרופ', גם אם צעיר (בהשוואה לעובדי מדינה במגזרים אחרים).
        ולבחור למטה: אתה טועה. בשביל זה הוא הכפיל 2,000 ב-8 ולא ב-4. הורידו לו את מלוא שכר המחקר לאותו שבוע, ולא נגעו בשכר ההוראה. בגלל זה נאמר "מחצית משכרו בגין אותה תקופה".

        אהבתי

        • חשב שכר הגיב:

          כמעט בטוח שמדובר בנטו.
          הרי מדובר על שכר כולל לפרופסור (צעיר? לא כל כך צעיר) עבור עבודתו א) כמרצה וב) כחוקר. יש כנראה בסיס להנחה שיש איזו קומבינה בענייני מס בתשלום למחקר שאולי הוא מלגתי ולא רק משכורתי.

          אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      שטרסלר היה אומר עליו שהוא מתנהג כמו יו"ר הועד של פועלי הנמל.

      אהבתי

  3. שועלן הגיב:

    התגובה של פרופ' גביזון תמוהה, ולדעתי מרמזת על כך שהיא מכופפת את העמדה המקצועית שלה לטובת הגנה על קולגה.

    עד כמה שאני יודעת, סירוב לשרת אינו רלוונטי לעשייה אקדמית

    ההפחתה מהשכר לא בוצעה בגלל סירוב לשרת, אלא בגלל היעדרות בלתי מוצדקת מהעבודה.

    הפחתה ממשכורת אינה החלטה שבכוחה של הנהלה לקבל בלי הליך משפטי או משמעתי

    באמת? פרופ' כרמי חרגה מסמכותה ומדובר במנהל בלתי תקין? אז למה עידן כותב במכתבו שהוא יודע שעמדת האוניברסיטה קבילה מבחינה משפטית? חפפן הוא לא. גם לא פראייר.

    אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      שטרסלר היה אומר שהיא מתנהגת כמו פועל נמל

      אהבתי

    • . הגיב:

      אתה צודק. התגובה של גביזון כל כך מופרכת, כל כך לא לעניין עד שהיא מגמדת את הסיפור של לנדו (והופכת בעצמה לסיפור המרכזי). מדהים לראות משפטנית מוערכת שהיתה מועמדת שופטת עליונה כותבת שטויות גמורות כשהיא באה להגן על המילייה שלה. אותי זה מחזיר לדחייה של מכהונה בבית המשפט העליון בטענ שיש לה אג'נדה. פתאום הטענה הזו לא נראית משונה כל כך.

      אהבתי

  4. בונד ג בונד הגיב:

    לכל מקום עבודה, בטח ובטח למוסד אקדמי, שמורה הזכות להטיל סנקציות על עובד שהתנהגותו אינה הולמת ועלולה לפגוע במעמד/מוניטין המוסד (במיוחד אם המוסד מקבל תרומות). הדברים, לרוב, מעוגנים בחוזה.

    השאלה אם עבד או לא עבד אינה רלוונטית. אדם יכול לעבוד גם מספינת נופש בקריביים.

    אהבתי

  5. הר געש הגיב:

    טענותיו של עידו לנדו אינן צודקות ואף אינן מוסריות:

    1. המדינה 'שוכרת' את שירותיו של האזרח מן המעסיק לשם שמירה על המדינה.
    2. בתמורה המדינה משלמת למעסיק את שכרו של המועסק לפי התעריף המוסכם בין המעסיק למועסק.
    3. המעסיק מעביר את השכר למועסק.
    4. המועסק בחר שלא לבצע את עבודת השמירה על המדינה.
    5. לאור זאת, המדינה לא מעבירה תשלום למעסיק.

    לנדו בעצם טוען, שהמעסיק צריך לגבות את התנהגותו, ולשלם מכיסו על תקופה בה המעסיק ויתר על שירותו והמדינה לא נהנתה משירותו. זוהי טענה צבועה ובלתי מוסרית.

    לדעתי, זו התנהגות בזויה.

    אהבתי

    • חיים חובה הגיב:

      הר געש צודק.
      אזרח היוצא למילואים לא מקבל שכר ממקום עבודתו, כי אם מהביטוח הלאומי.
      נכנסת לכלא צבאי? זב"שך – מבחינת מקום עבודתך אתה במילואים.
      באיזו זכות אתה מבקש ממעסיקך לשלם?
      (ואותו הדין גם על מילואימניק שישב בכלא צבאי על שבירת שמירה בהתנחלות).
      זוהי הכנסה צבועה של פוליטיקה לאקדמיה.

      אהבתי

  6. תייר הגיב:

    כאיש שמאל המכיר בזכותו של אדם לסרב לעשות מילואים שגם יצא לו להקים בעבר ועדי עובדים, אני לא מבין מה הסיפור כאן. המעסיק גילה כי עובד לא ביצע עבודתו (במסגרת הגדרותיו "מהי עבודה" אשר בתמורה לכך הוא משלם שכר) במשך שבוע שלא בשל מחלה ו/או טרגדיה משפחתית, וחתך בשכרו באופן יחסי. זו זכותו של מעסיק, בלי קשר לדעה פוליטית כזו או אחרת.

    יש לנו בשמאל מספיק על מה למחות ובמה לטפל בארץ. אין צורך בסיפורים שכאלה.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      העובד טוען כי כן ביצע עבודה בזמן הזה.
      השאלה היא איך והאם יש לו ראיות?
      היה לו בכלא הצבאי מחשב עם אינטרנט? ספרות מקצועית?
      או שבבלשנות מספיקים עט ונייר, או אפילו רק לחשוב מחשבות?

      אהבתי

      • velvet הגיב:

        כנראה שיש לו את אותן ראיות של מי שעובדים מהבית בשוטף, כולל הוא עצמו. שהרי זו פרקטיקה ידועה ומקובלת.

        אהבתי

        • שועלן הגיב:

          מי שעובדים מהבית בשוטף יש להם מחשב, אינטרנט, ספרות ותנאים פיזיים וסביבתיים לעסוק במחקר.
          האם לעידן היה את כל אלה בכלא הצבאי?
          אני לא בקי בפן המשפטי בנושא הזה, אבל אם לעידן היה "קייס" כי אכן עסק במחקר בכלא, הוא היה עושה עם זה משהו מנהלי/משמעתי/משפטי. הוא לא מהסוג שמוותר בקלות. במקום זאת, הוא החליט לכתוב משהו חומקני בסוגריים (טוען כי ביצע מחקר בכלא. השאלה אם בהיקף של שבוע עבודה רגיל. מסופקני), ומגיב בפאסיב אגרסיב בסגנון "לא רוצים לא צריך".
          האמת, אם אכן יתפטר מהאוניברסיטה, מדובר במהלך ראוי להערכה, גם אם אני לא מסכים עם טענתו. ברור שהסכסוך הוא לא על רקע כספי, אלא עקרוני. מעטים הם שיעשו כזה שינוי גדול בחיים (כולל העתקת מגורים?) רק בגלל עקרון.

          אהבתי

          • עובר אורח הגיב:

            סתם כך לשם עניין. ( "כולל העתקת מגורים ?") במאה השנים
            האחרונות מאות אלפים העתיקו מקום מגורים, כלומר עלו לישראל
            בשל עקרון, קוראים לזה ציונות. בעבר במשך מאות שנים במספרים
            נמוכים יותר יהודים עלו לארץ הקודש ושלמו מחיר יקר, יש עקרונות
            ויש מחירים.

            אהבתי

            • שועלן הגיב:

              אני בטוח שלנדו מוחה נמרצות על ההשוואה לציונים.
              מעטים הם האנשים שיעזבו משרה בטוחה וכנראה אף יצטרכו להעתיק מקום מגורים (אני מניח זאת לאור מרחקה של אוני' ב"ג משאר האוני'ות) רק בגלל עיקרון עיקש.
              מצד שני, כרגע כל הסיפור הזה מרגיש יותר כמו "תחזיקו אותי" מתוקשר מאשר מהלך בפועל.
              מה גם שגם כך כמות התקנים בארץ נמוכה מאוד, ויתכן גם שלנדו מרתיע מעסיקים פוטנציאלים.
              only time will tell

              אהבתי

      • הלל הגיב:

        לכל הפחות את הבלוג שלו הוא לא היה יכול לעדכן אז. מצד שני, יכול להיות שאז סוף סוף באמת היה לו זמן לעבוד כמו שצריך.

        הצעה לסטרטאפ: כל אוניברסיטה תשלח את מרציה (בעיקר הבלוגרים שביניהם) לשבוע בכלא. המחקר יעוף.

        אהבתי

  7. יואב הגיב:

    מרצים אינם חייבים לעבוד מהמשרד, ורובם הגדול מבלים שבועות ארוכים מחוץ לו. אף אחד לא בודק איפה בדיוק היו ומה עשו. זה המצב בכל המוסדות, בארץ ובחו"ל, הרבה מאד עשרות שנים. במצב הזה, להתקטנן עם לנדו זה בדיוק מה שזה נשמע- התנכלות על רקע השקפה פוליטית.

    אהבתי

  8. חיים חובה הגיב:

    עוד אחד שתורתו אומנותו? פראזיט! עלוקה!
    די להקצבות לישיבות!!!

    אהבתי

  9. אורן הגיב:

    צודקת הנשיאה כרמי. הרי ברור שלנדו יפרסם את הפרשה ברבים, והאונברסיטה רק תרוויח. תקבל נקודות אצל אם תרצו, תחסוך כמה לירות. בכלל המקצועות המוזרים של האנטי ציונים במדעי החברה והרוח. בלשנות, אני לתומי חשבתי על רימונד צ'נדלר או לפחות גשש בלש, תחביר גנרטיבי, טפו. כאילו שחסרים מומחים לתחום. נועם חומסקי ישמח להירתם למשימה הלאומית, הוא עבר את גיל המילואים, רק שיתנו לו להיכנס לארץ.

    אהבתי

  10. שועלן הגיב:

    סיכום קצר של טענתו של לנדו:
    רבקה, כולנו יודעים שהאוניברסיטה זה בית זונות מבחינת אופן התעסוקה של חברי הסגל הבכיר. זה שהחלטת לעשות סדר רק אצלי זה פסול, כי זה נובע ממניעים פוליטיים.

    האמת, יש באמירתו משהו, מן הסגנון של הגנה מן הצדק. אבל המשהו הזה כמובן לא מספיק, והוא יודע את זה.

    מפתיע (או שלא) שכאקט של הגנה עצמית בסגנון תמות נפשי עם פלישתים, לנדו בעצם מגבה את ההתלהמות הקיימת אצל חלק מהציבור הרואה בחברי האקדמיה אוכלי חינם.

    אהבתי

    • אורן הגיב:

      קודם כל תודה שועלן, שהואלת לכבדנו במשפטים שלמים בתגובה הנוכחית. לעצם העניין, מתקשה להבין את הלוגיקה שלך בהשוואת האוניברסיטה לבית זונות. הגעתן של האחרונות למקום העבודה אינה אופציונאלית. כלומר, אני מניח, פרופסורים אני מכיר רק משירים.

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        טעות קשה בידיך.
        האינך מכיר את ז'אנר "בעלי במילואים" וכיו"ב?

        אהבתי

        • אורן הגיב:

          האמת לא מכיר. לא מבין, אתה משלם לזונה סרבנית שטחים, שיושבת בכלא צבאי, על מה, סקס וירטואלי, ביצוע עבודתה המחקרית.
          בכלל לנדו בן 44, וממשיך לעשות מילואים. למה הוא יצא לקצונה, הוא לא ידע שהצבא הוא בית זונות.

          אהבתי

          • אורן הגיב:

            התגובה מחכה לאישור. אם זה הסקס, הכוונה למטאפורה. אם זה הצבא, שיתפוצץ. במידה והתנכלות אישית אקבל בהכנעה. סתם תקלה זה נדוש. לא להתאמץ למצוא, התגובה לא שווה את זה.

            אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      כחובב סרטי פורנו, בצעירותי, אתה רוצה לומר שהסגל הבכיר עושה זאת כשהם ערומים
      בכל מרחב הפוזות, גם גוף צמוד אל גוף? או גופות? אמנם היו שמועות כאלו, גם ברשת, גם
      בעברית כולל שמות מפורשים אבל כולם? כל הזמן?

      אהבתי

  11. עידן לנדו הגיב:

    תיקון חשוב:

    כתבתי "אעשה כמיטב יכולתי למצוא את מקומי במהרה במוסד אקדמי אחר".

    לא כתבתי שאני פורש, כותרת הפוסט מטעה. אפרוש כאשר אמצא תעסוקה חלופית, והתחלתי בחיפושים.

    אהבתי

    • ר/ק וכו' הגיב:

      חבל.
      ז"א יש מצב שתתקע שם בנגב השומם לעד?

      אהבתי

    • captain beefheart הגיב:

      עידן – בעטת בדלי.

      ואיזה דלי מלא היה זה: שנים של עמידה עיקשת על עמדותיך, כולל תשלום אישי וישיבה במחבוש. זהו איש עקרונות אמיתי וראוי להערכה.

      כעת מתברר שבסוף כל עיקרון קדוש יושב ערבי עם נרגילה. כלומר עם חשבוניה ופנקס צ'קים. הסכומים הקטנים רק מוסיפים עליבות לעניין.

      עם בקשתך הלא מוסרית לקבל שכר בגין ימים שבהם שהית בכלא מתברר שגם בסיבובים הקודמים שילמו לך. יד על הלב – האינך רואה כאן פגם מוסרי? אם נשלם לשפוט שלמה בניזרי טקילין ציבוריים מדי חודש – האם לא תקרא חמס?

      במעשך זה יש משום הכתמה של מחנה השמאל כולו, וחבל.

      (נכון שהייתם נותנים לדיעה זו את הכותרת המשעשגעת "עידן הדלי"?) 8)

      אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        דומה שעוסקים כאן בערכים ובאמונות והמחיר שהמאמין משלם עבור אמונתו.
        אני ואלפי יהודים אחרים שעבדו עבור משכורת בארצות שאינן מכירות בקדושת
        המועדים היהודיים פשוט לקחנו ימי חופשה עבור הימים שלא בהם באנו
        לעבודה. כמה פשוט היה לאיש להקריב עבור אמונתו חמישה או עשרה ימי
        חופשה, אם יש פיקציה בעולם זה ימי חופשה לאקדמאי שעובד מהבית ומקבל
        משכורת עבור 12 חודשים מלאים. במוסדות אקדמאיים רבים בעולם מקבלים
        משכורת רק עבור תשעה חודשים. איני שומר מצוות להכעיס ובכלל, אך השווה
        בין אמונה לאמונה.

        אהבתי

  12. רמי הגיב:

    לא הבנתי איך הענין הזה קשור לבלוג בנושא תקשורת, אלא אם כן הכוונה היתה להראות איך אפשר לכתוב כמעט כלום בשני עמודים צפופים.
    אדון פרופסור חייב ללמוד (הוא יכול לנצל את הזמן בכלא) לצורך שינון דרכי כתיבה מתומצתת, פיסוק, קיצור משפטים מורכבים וכיו"ב.

    ולגופו של ענין: מי שלא מגיע לעבודה, בין אם העבודה היא ניקיון מסדרונות ובין אם היא הגיית הגיגים בתחום ספרויות זרות ובלשנות, משלם על כך בשכרו.
    למעט, אם ההעדרות מוכרת בדין.
    ההעדרות של האדון פרופ' לא רק שאינה מוגנת בדין אלא היא מנוגדת לו.

    אז על מה הבכי? הסרבנות נגמרת בחשבון הבנק?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      לרמי: מאחר שתודה לאל איני עובדת וכותבת תחת מגבלות כלשהן, לעתים אני מרחיבה את גבולות הבלוג. מתי? כשמתחשק לי, כשיש נושא שמעניין אותי וכשנראה לי שיש עניין ציבורי דברים. ואוהו, בהחלט יש פה.

      אהבתי

  13. מכתב אישי לפרופ' עידן לנדו

    V:
    1. זה "לנדו"
    2. הוא לא פוטר.

    אהבתי

  14. ר/ק וכו' הגיב:

    האם רק אני לא מבינה מדוע כבר אז, לפני שנים, בפעם הראשונה שנכנס לכלא בגין עקרונותיו (ויש לו זכות גדולה להילחם על דעותיו וטוב הוא עושה שהוא כך נוהג), מדוע אז כן שילמו לו עבור הזמן שבו שהה בכלא. ההתחשבות ההזוייה הזאת (כמובן בנימוקים עלאק טובים) לדעתי רק עודדה אותו להמשיך לעבור על החוק בידיעה שלפחות כלכלית לא ינזק (אולי ההיפך שהרי בכלא קיבל מזון, כביסה, מים חמים, חימום/קירור, תרופות אם חלילה נצרך להן, פסיכולוג אם נדרש לו ועוד ועוד ללא תשלום בעוד שבימי לא כלא הוא משלם עבור הדברים).

    ברור שאין לדרישותיו שום תוקף משפטי ויש להניח שבמדינה פחות ממורמרת הוא לא היה בכלל חוזר לעבודה לאחר המקרה הראשון.

    זו עוד דוגמה קלאסית של 'נותנים לו אצבע והוא לוקח את כל היד'.

    היו צריכים, ואולי עדיין לא מאוחר, להוריד לו את החלק היחסי ממשכורתו מכל המקורות/חלקים.

    אהבתי

  15. עובר אורח הגיב:

    נשאלה השאלה מהמגיבים אם הם קראו את מכתבו של הד"ר, אני קראתי. ד"ר עידן מקבל בדברים ברורים שמבחינה משפטית האוניברסיטה צודקת. כלומר לפי דבריו החוק מגבה את מעשי האוניברסיטה. האוניברסיטה היא גוף ציבורי והיא חייבת לפעול במסגרת החוק. אם האוניברסיטה לא הייתה מורידה את תוספת המחקר היא הייתה תומכת בכסף במעשה שלו והייתה צפויה להתבע לדין ציבורי וחוקי. האניברסיטה יצרה עבור הד"ר תנאי עבודה וסביבה אקדמית תומכת. מי עוד במוסד ציבורי, בחוזה קיבוצי, בתנאים מעולים, יכול לעבוד מהבית בזמנו החופשי בלי לדפוק שעון נוכחות ובכלל באמת באמת להיות חופשי ברוב זמני ומקומות העבודה. במעשיו ותביעתו הוא סיבך את האוניברסיטה במזיד. הכסף שלא שולם לו באמת, לפי דברי הנשיאה, יכול להראות כתרומתו שלו לעמדה האידיאולוגית שלו. הוא סירב לכך ותבע את הכסף מהאוניברסיטה מתוך ידיעה ברורה שבכך הוא מסבך את האוניברסיטה ואת הנשיאה, אם ישלמו ואם לא ישלמו רעש ובלגן יהיה. דבריו על הפרדת מעשיו ודבריו האידיאולוגיים מהאוניברסיטה אין בהם ממש. יש מקום לדעה שייתכן שהוא כבר יודע להיכן הוא הולך. יש להניח שאם הוא באמת טוב מקצועית הוא ימצא מקום עבודה אקדמאי מתאים.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      כל מילה.

      אהבתי

    • משה הגיב:

      לא מדויק. מבחינה משפטית ניתן להגן הן על החלטה שלא לשלם לו שכר והן על החלטה לשלם. הבחירה היא של האוניברסיטה שמחליטה באיזו עמדה לנקוט.

      אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        אנא בבקשה, קרא את מכתבו בו הוא עצמו כותב
        שהמעשה של האוניברסיטה חוקי ושהוא אינו עומד
        ללנקוט צעדים משפטיים. יש לעניות דעתי מקום
        למחשבה שמישהו אחר ימצא דרך להמשיך ולעשות
        רעש וצלצולים ולפגוע באוניברסיטה וחבל.
        נ.ב אין לי כל קשר אישי כלכלי ואחר עם אוניברסיטה זו

        אהבתי

        • משה הגיב:

          קראתי שניתי ושילשתי. ההחלטה של האוניברסיטה ניתנת להגנה באמצעים משפטיים, כמו גם החלטתה לפני כך וכך שנים לשלם לפרופ' לנדו שכר במקרים דומים.

          אהבתי

  16. חיליק הגיב:

    המזוכיסט לנדו בחברה טובה.

    אהבתי

  17. אני הגיב:

    וזו היתה תגובתי במייל למי שהפיץ את המכתב ברשימת מדעי החברה:

    שמחתי לקרוא את מכתבו של עידן. בימים אלו יקירי נמצא בפעם השלישית מחודש אפריל במילואים. שלושה תרגילים בחצי שנה, שלושה תרגילים בהם הוא מפסיק להיות דוקטורנט ל-aaa (לא באוניברסיטה המדוברת) מתרגל לתארים ראשון ושני והופך ל-bbb. תחילה, אמצע שנה, שיא עונת המבחנים, יקירי לובש מדים ולא חוקר.

    טוב לדעת שיש מוסד אקדמי שמעריך שירות מילואים, שמקבל חוקרים שיוצאים למילואים, שלא שם לנגד עינו את טובתו שלו בלבד והרואה עצמו כחלק מהחברה ומעריך את אנשיו לפי מילוי חובותיהם החברתיים.

    בכבוד רב

    אהבתי

  18. מרב הגיב:

    כן, אבל אני שאלתי ממתי היא מהווה *עוד* ערכאה שיפוטית. דהיינו, אם האדם כבר נשפט במדינת ישראל, איזו הצדקה יש לשפוט אותו שוב, על אותה עבירה.

    אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      עידן לא נשפט על ידי אוניברסיטת באר שבע. בכלל לא. לא עבד? לא קיבל כסף עבור עבודתו.
      כל שכיר שלא יעבוד לא יקבל שכר. לפי דבריו, אנא קראי מכתבו שנכתב ונוסח היטב, הוא נמנע
      ביודעים מתהליך משפטי מול האוניברסיטה.

      אהבתי

  19. בוגר בן גוריון להנדסה הגיב:

    אני לא מבין למה בכלל צריך את המחלקה לספרויות זרות.
    תועלת למדינה ולחברה אין מהם.

    אהבתי

  20. הבחור הזעצער הגיב:

    מה לא מובן? הוא נעדר מהעבודה, לא מגיע לו שכר. עד כדי כך פשוט.
    הטיעונים שלו על חברי סגל שעובדים מהבית לא קשורים לעניין. הוא לא עבד מהבית, הוא היה בכלא.

    אני מהמר שמחכה לו משרה במקום נחשב יותר מבן גוריון, וכל העניין הוא נסיון להפיק רווח של קדוש פוליטי מעונה. הוא לא קדוש (אלא עבריין) ולא מעונה (ניכו לו שכר של שלושה ימי עבודה בסך הכל. זה לא מצדיק את הנהי והדמעות).

    או במילים אחרות יאללה יאללה. אתה אדם מבוגר, שלם על החלטותיך (רבקה כרמי, שם).

    אהבתי

  21. מרב הגיב:

    משהו רע קורה באונ' בן גוריון בשנה האחרונה. אתמול התפרסמה ידיעה שלאחר שהמנקות השיגו הסכם האונ' פנתה לחברת קבלן אחרת, ועוד התגאתה: "מגיעות לנו מחמאות. אנחנו חריגים בנוף. עשינו הרבה כדי לשפר את מצב עובדי הניקיון. המנקות ירוויחו לפחות 5% מעל שכר המינימום. עשינו את המקסימום". והיום זה.

    מה אכפת לאונ' מדעותיו ומעמדותיו של מרצה שם, כל עוד הוא עומד בחובותיו האקדמיות והאזרחיות. הוא הרי נשפט וריצה את עונשו. האם האונ' מהווה עוד ערכאה שיפוטית?

    אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      לשאלה האם האוניברסיטה מהווה עוד ערכאה שיפוטית? התשובה היא בטח, בודאי, תמיד מאז ומעולם.
      שפיטת בחינות, ועדות קידום, שפיטת מאמרים לפני פרסום, וגם אחרי דיון כמו בבית משפט מנגנוני ענישה על העתקה בבחינות למשל ועל גניבה ספרותית.

      אהבתי

      • אסתי סגל הגיב:

        תענוג הפלפול שלך עובר אורח. פשוט תענוג.
        אתה לוקח את המילה שיפוט, עושה לה הסבה לתחום הלימודים והבחינות וככה הופך את האוניברסיטה לסמכות השופטת. מה לגבי מבצעת? אולי כדאי לבצע בה גם את התרגיל המילולי הזה?

        מזכיר לי את מדינת ישראל והתרגיל המילולי שלה בנושא העובדים הזרים ומבקשי המקלט שהפכו אותם באיבחת לשון ל"מסתננים".

        אין ספק שהשפה קובעת את התודעה ואורוול מתהפך בקברו.

        אהבתי

        • עובר אורח הגיב:

          את שופטת אותי מהר בלי להתייחס לעובדות. כתלמיד וכמורה תמיד הופתעתי מכך שהאוניברסיטה היא אכן מוסד שיפוטי. הדבר הכי בוטה הנו גופים ששופטים, כלומר חוקרים, מעידים עדים, ומענישים בגין העתקה בבחינות. כל הנושא של השיפוטיות הפנימית באוניברסיטאות בישראל, שיפוט וציון לעבודות, ועדות מינויים, קידום ועוד שב ועולה שב ועולה. באשר לעונשים? עבודות ובחינות נפסלות, היו מי שחויבו לקחת קורסים שנית. מעניין שעניין סמנטיקה משמעות מילים ושפה – עיסוקו החשוב של ד"ר
          עידן שב ועולה כאן.

          אהבתי

          • אסתי סגל הגיב:

            חס וכרפס עובר יקר,
            אני מקסימום מגיבה, בטח לא שופטת. וכן, אני שמילים הן חלק מאהבותי הגדולות, מוצאת עצמי מתייחסת אליהן יותר ויותר בימים האחרונים, בעיקר בשל ביקורי התכופים והמרתקים בועדות הכנסת… 🙄

            אהבתי

          • הקיד הגיב:

            אכן אתה צודק עובר אורח. לאונ' בכובעים שהצגת יש סמכות שיפוטית ועוד איך, כולל ערכאות ערעור וכדו'. חבל שדווקא הגב' סגל שנוהגת לרוץ ולשפוך עביט שופכין על כל מי שלא מדייק בעובדות לדעתה (עוד לא ראינו את פוסט התיקון על רפעאי שהתברר שהוא אכן האנס הצדיק) עושה תרגיל מילולי בעצמה כדי להימנע מלהודות בפשטות שטעתה והאשימה אותך בכל מיני תרגילים מילוליים ושיתפה את כולנו בעמדתה המלומדת על יכולות הפלפול שלך.

            אהבתי

  22. אסתי סגל הגיב:

    נשיאת האוניברסיטה הזו פרופ' כרמי שבתחילת דרכה עוררה בכולנו גאווה גדולה, מעוררת חלחלה כל פעם שהיא פותחת את הפה.
    כל פעם מחדש מדהים לשמוע את הפנינים הגזעניות, שובניסטיות וקונפורמיסטיות שהיא מפזרת, שלא לדבר על המעשים.
    נורא.

    אהבתי

  23. הלל הגיב:

    אני באמת לא מבין למה שהאוניברסיטה תממן לו את הקריזות האידיאולוגיות שלו, בפרט שמדובר בעבירה על החוק.

    אהבתי

    • אסתי סגל הגיב:

      קראת בכלל על מה מדובר, או שהגעת עם תשובה מוכנה מהבית?

      אהבתי

      • ניר הגיב:

        אני קראתי. מדובר על שכיר שנעדר ממקום העבודה לשבועיים, כי עבר עבירה וישב בכלא. אני לא חושב שהעבודה שלי או שלך תשלם לנו משכורת במקרה כזה.

        מסתבר שעד היום היה מקובל באב"ג שכן משלמים משכורת למי שישב בכלא בגלל סרבנות. אפשר לשאול למה היה כך מלכתחילה, ואם אותו נוהל תקף למי שישב בכלא כי הכה את אשתו, למשל. אבל זה לא משנה – מכיון שלנדו קרוב הרבה יותר מרבקה כרמי למי שקובעים מה יהיה בעתון, אין לי ספק שהלימון הזה ייסחט עד הסוף ויביא לו משרה משתלמת הרבה יותר מזו שעזב.

        אהבתי

        • ניימן הגיב:

          הפסקה הראשונה שלך היא העמדה המשפטית. שהוא כבר הודה שנכונה.

          דה-פקטו, מדובר בחוקר שערך שבוע מחקר אינטנסיבי ולא קיבל על כך משכורת. מה ההבדל בינו לבין חוקר שסתם נשאר בבית שבוע? (כמו שעושים רבים וטובים באקדמיה?). מעשית? כלום.

          אהבתי

          • ניר הגיב:

            אני חושב שהטענה שבזמנו בכלא הוא "ערך מחקר אינטנסיבי" לא באמת היתה עוברת בשום מקום עבודה.

            אהבתי

            • ניימן הגיב:

              בניגוד לטענה 'ערך מחקר בביתביםבגרמניה' שעוברת באקדמיה?

              בעצם, אפילו בלי קשר לאקדמיה אני לא מסכים איתך. מעצבים – למשל – היו בכיף מעבירים שבוע עבודה פורה בכלא ומקבלים עליו כסף. ככה זה במקצועות מסוימים שלא נדרשת בהם חובת הגעה למשרד.

              מה ההבדל?

              אהבתי

              • ניר הגיב:

                יש כל מיני סדורים בין עובד למעביד, יש גם מי שעובדים מהבית באופן קבוע. אם שכנעת את הבוס שעבדת מהכלא, סבבה. אבל לא נראה לי סביר לדרוש ממנו להחשיב תקופה בכלא בתור עבודה.

                אהבתי

                • ניימן הגיב:

                  ראשית – זה כלא צבאי, לא כלא. שונה קצת… 🙂

                  שנית – אני מסכים שזה נשמע מוזר. אבל פרקטית? מה ההבדל בין כלא לבין בית? מחקר אקדמאי נעשה תחת כללים שונים מאשר עבודה רגילה.

                  אם הבנתי נכון. אני טוען: מעשית זה אותו הדבר. אתה – מסכים איתי (או לא?), אבל טוען שעדיין לא צריך לקבל משכורת על עבודה שעשית? למה? כי זה נשמע מוזר שזה נעשה מכלא צבאי? עבודה זו עבודה. זה מה שצריך להיות חשוב בין עובד למעביד..

                  אהבתי

                  • ניר הגיב:

                    ניימן, אני לא חולק על העובדה שאפשר לעבוד מכל מיני מקומות. אני בעצמי עבדתי מהבית בכל מיני הזדמנויות. מעסיקים אחרים חייבו אותי לבוא למשרד.

                    לפי הטעון שלך הייתי יכול פשוט להחליט שאני עובד מהבית והמעסיק היה צריך לשלם לי בכל זאת, כי עבודה היא עבודה. לצערי העולם האמיתי לא עובד ככה.

                    אהבתי

                    • ניימן הגיב:

                      אולי לא הבנת אותי. לא אמרתי שאתה יכול להחליט שאתה עובד מהבית ולא מהמשרד.

                      אמרתי ככה: במצב שלנו המעסיק מרשה לעבוד לא במשרד. ואז לא צריך להיות איכפת לו אם אתה עובד מחדר העבודה בבית, מהשירותים – או, לצורך העניין, מכלא צבאי.

                      אהבתי

              • captain beefheart הגיב:

                "מה ההבדל בין פרופסור באוניברסיטה לבין מעצב?"

                את רוצה לקרוא שוב את השאלה ואולי להתחרט על שהצגת אותה בכלל?

                אהבתי

      • הלל הגיב:

        קראתי אותו עוד בטרם הוא הועלה כפוסט. ומה שאמרתי ברור לחלוטין, וכפי שאמרו כאן גם מגיבים אחרים. הבחור היה בכלא, לא כאסיר ציון אלא כפושטק, ולא מגיעה לו משכורת על כך.

        אהבתי

        • ג'וקס הגיב:

          מה בין מחט לתחת?! האם המחקר שלו לנפגע? לא. האם הסטודנטים נפגעו? לא. אם כן המקום העסקתו לא אמור להתערב.
          ההתערבות היא פוליטית. ולקרוא לו פושטק זה פוליטי. ולקרוא לו פורץ דרך כמו שאני אעשה זה גם פוליטי. לי ולך מותר. למעסיק שלו אסור.

          אהבתי

          • נאג'ס הגיב:

            אני בטוח שהמחקר לא נפגע

            אם הסטודנטים נאלצו להגיע לשיעורי השלמה, הרי שהסטודנטים כן נפגעו – לחלקם זה פגע בפרנסה, ולאחרים (שלא יכלו לוותר על מחויבות קודמות) זה פגע בלימודים

            מכל מקום, דמות אידיאולוגית כלנדו צריך היה לקבל בהכנעה את הפגיעה במשכורת, מאשר להכריז (טנטטיבית) על ברוגז

            אהבתי

          • הלל הגיב:

            לא הגעת לעבודה, זכותו של המעסיק שלך לא לשלם לך משכורת. וזו חוצפה ועזות מצח בלתי רגילה לדרוש ממנו לבוא לקראתך רק בגלל העקרונות המטופשים ומפרי-החוק שלך.

            אבל כמו שאני מכיר את לנדו, תכף הוא יעלה פוסט שיסביר איך הכול קונספירציה של ביבי וברק.

            אהבתי

  24. סטודנט בבן גוריון הגיב:

    קקי של מוסד אקדמי. בתור תלמיד מ.א שם ההנהלה של מחלקה, חוג, פקולטה וכפי שעידן כותב גם ההנהלה של המוסד עצמו פשוט מנותקים. תשאלו כל עובד קבלן במקום הארור הזה. איכשהו החומר האנושי, הסטודנטים עצמם, ממש אחלה חבר'ה (גם צוות הספריה ועוד כמה עובדי מנהלות).

    אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      מה אתה עושה במקום ארור? מי בדיוק אונס אותך בכוח ללמוד במקום שאותו אתה מכנה ארור.
      במשך עשרות שנים בהמון אוניברסיטאות מתלמיד עד חבר סגל מלא מעולם לא כיניתי
      מוסד אקדמאי בכינוי "ארור" גם לא חשבתי כך. הערצתי וכיבדתי את העולם האקדמי גם כאשר הייתה לי ביקורת על פרט זה או אחר בארגון, תמיד יש מקום לביקורת בונה. לא ברור איך ניתן ללמוד וללמד במקום ארור. לא טוב לך? קום ולך.

      אהבתי

      • סטודנט בבן גוריון הגיב:

        בא לי להגיד ארור מה תעשה לי?
        אם בא לי ללמוד במקום ארור מה תעשה לי? אם יש שיקולים שלא בא לי לפרט לך למה אני לומד שם? (סתם תחשוב על נסיעות, מגורים, עבודה ושילוב של כל זה עם לימודים). באותו ידענות והתנשאות שלך אני יכול להגיד- אם אתה מעריץ את העולם האקדמי כדאי שתעשה אצלך בדק בית. וכן המקום הזה ארור החל בפרופ' כרמי שפשוט שיקרה לתקשורת בנוגע לשכר הסגל הזוטר וכלה בהעסקת עובדי קבלן לנקיון ויציאה למכרז חדש לאחר שהעובדות התאגדו אחרי 22 שנה. זה לא מקום ארור?

        אהבתי

        • ניר הגיב:

          "בא לי להגיד ארור מה תעשה לי?" – אעשה אותך מרצה בבן גוריון, עם יכולת חשיבה והתנסחות כזו אתה מתחרה רציני על התקן שהתפנה במחלקה לבלשנות.

          אהבתי

        • עובר אורח הגיב:

          אתה מייצג נאמנה קו מחשבה והתנהגות הבנוי על עולם
          חיים של: "בא לי" – "מה תעשה לי". אני ממליץ למי שיכול
          שינסה לחיות בארץ שבה רוב האנשים לא נוהגים כך.
          אם זה החינוך ועולם הערכים שאתה רוכש באוניברסיטת
          באר-שבע, אכן יש לאוניברסיטה זו בעיה חמורה.

          אהבתי

    • נפתלי אור-נר הגיב:

      תגובתה של האוניברסיטה הזו כלל אינה מפתיעה. זו אוניברסיטה לאומנית המדכאת דעות שאינן עולות בקנה אחד עם הלאומנות שלה

      אהבתי

כתיבת תגובה