תמונות שתי בנותיו המחופשות של רון ירון, עורך ידיעות, התפרסמו בשער האחורי של העיתון הבוקר.
מאות אלפי ילדים והוריהם היו ודאי רוצים לראות את דמויותיהם המחופשות בעיתון, אבל הם יסתפקו בתחרות התחפושת של המדינה.
הילדות של אבא: הילה ירון כסינדרלה, למעלה משמאל ועדי ירון למטה, השמאלית בתמונה הימנית, התחפשה במקרה לעיתון של אבא.
חברתה מאיה זכתה מההפקר.
מידיעות לא התקבלה תגובה לשאלה למה ומדוע.
פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » מצעד הגאווה
פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » אנרכיה
זה מה שיש לאמר על ידיעות??
זה עיתון שאיבד כל יושרה מוסרית ביחס שלו למספיק נושאים – ובראשם נתניהו אותו הוא רודף תחת כל עץ רענן
אז שמו תמונה של שתי ילדות – כשזו תהיה הבעיה היחידה שם אני אתרגש – או לחילופין כשהם יהיו עיתון ולא פמפלט לאינטרסים אישיים
אהבתיאהבתי
זה מה שיש להגיד על עמוד אחד ביום אחד. על כל השאר מדובר פה ביום יום, כל יום.
אהבתיאהבתי
פורים שמח!!!
אצבעות מחופשות
אהבתיאהבתי
מצאתי דרך עין7.
אהבתיאהבתי
יש דבר שנקרא "ריסון הכוח" ובמקרה זה, בידיעות אחרונות, שכחו ממנו.
אהבתיאהבתי
זה בסדר, הבומרנג יחזור כשבגיל ההתבגרות הילדה תתחפש בכוונה ל"ישראל היום".
אהבתיאהבתי
🙂
אהבתיאהבתי
עורך ידיעות אחרונות והאב הגאה מפרסם את תמונות בנותיו המחופשות, ואת מפזזת (סביב), מצחקקת (מ), מצטטת (את), מלנקקת (ל) כל נפיחה של חיית המחמד שלך. מה ההבדל?
השם המלא והשיוך המעמדי של הילדות לא צויין באייטם (ולפני שאת והכלבלב מתנפלים עלי, כולה תמונות פורים, חיסכו מאיתנו את ההתחסדויות על גילוי נאות) , ומבחינת הקוראים הן כמו שאר הילדים המחופשים המצולמים בו.
בדיוק כמו שאני לא רואה כל פסול באיזכור, הפניות, פרגון וכו' הקבועים שלך ליקיריך, אני לא רואה כל פסול בכך שאבא הביא תמונות של הילדות המחופשות מהבית, בין אם כדי לפרגן להן (ובאופן טבעי ולא "במקרה" גם למקום עבודתו) ובין אם כדי לחסוך כמה שקלים על צלם.
אהבתיאהבתי
עז"א
"מה מעיק עלייך, והאם את רוצה לדסקס את זה?"
אהבתיאהבתי
לא קשור ל'פורים-גייט',
אבל כבר שלושה ימים שהבלוגיה
של orangetime מושבתת
❓
אהבתיאהבתי
לאורנג' אין בלוגייה. יש בלוג אחד, של יאיר רוה, שנותר. כל השאר עזבו את אורנג'.
ויאיר הודיע ביום שישי שהיום הבלוג יורד ל-48 שעות לרגל שיפוצים. עד הבוקר הבלוג היה באוויר.
אהבתיאהבתי
כפולואפ על הידיעה המדאיגה הזו אפשר לעלות מול הילדות בפייסבוק לשאול אם אבא שלהן עובד בידיעות.
אהבתיאהבתי
כולה כתבה על תחפושות פורים עם צלם עצלן או דל אמצעים או זמן להתחיל איזה תחרות. לא מדובר בכך, נגיד, שילדים של עיתונאים יתקבלו בלי בעיות לגל"צ, ל"במחנה" או סתם (אם הם החליטו לוותר על שלוש השנים המעיקות ההן) לעבודה בשכר באחד מאמצעי התקשורת.
אהבתיאהבתי
איזה תחרות? התחרות שאליה לנקקתי, קיימת. לא קשורה לעניין.
עצלן?
המדינה מלאה כבר ארבעה ימים בילדים מחופשים בכל עיר, כפר, מושב וקיבוץ.
צריך לרדת מהבית. זה הכל.
אבל זה בכלל לא העניין. לא הצלם קבע מה לצלם ומה ייכנס לעיתון. ואת זה את צריכה להבין.
אני די תמהה איך התנהגות הסתדרותניקית כזו נראית לך תקינה.
אהבתיאהבתי
את יודעת מה, נכון – את צודקת, התנהגות הסתדרותית. רק שלי הרבה יותר מפריע דברים מן הסוג שציינתי קודם (עיתונאות הייתה אמורה להיות מריטוקרטיה, במקום זה, לעיתים קרובות מתקבלים אנשים לעמדות פתיחה חשובות בשל ייחוסם המשפחתי, ויש לא מעטים כאלה).
מישהו שמע את החידוש המזעזע של הבת של סטינג לניל יאנג? אני במקום סטינג הייתי יושבת עליה שבעה, אבל במקום זה היא קיבלה – עפ"י השיר הנ"ל הייתי אומרת, ללא כשרון, יכולת קולית או חידוש שמוסיף משהו על השיר שהיא לקחה – חוזה, כניסות לפלייליסטים בכל העולם, וכו'. אז לא רק עיתונות, גם עולם הבידור הוא לא מריטוקרטיה.
אהבתיאהבתי
אל תבלבלי במוח – תראי לי מקום אחד בעיתונות הישראלית שבו מישהי/ו קיבל/ה תפקיד ע"ח מישהו מוכשר יותר לתפקיד – בגלל ייחוסה/ו המשפחתי. מקום אחד!
איזה בלוג של מאוננות, ג'יזס.
אהבתיאהבתי
לא נמאס מהפיקציה הזו לפיה "ילדים של עיתונאים יתקבלו בלי בעיות לגל"צ, ל"במחנה""?
מי הקרוב-של האחרון ששירת בבמחנה? נועה רוטמן (רבין)?
אהבתיאהבתי
נו באמת, זו לא פיקציה. ברור שיש קרובים-של שמשרתים בגל"צ: יש את עמליה דואק, וגם הבן של מיקי רוזנטל שירת שם. אני לא אומרת שהם לא טובים בזכות עצמם וכו', אבל הייחוס המשפחתי בטח לא הזיק.
אהבתיאהבתי
לא מצליח להבין את ההגיון שלו
אהבתיאהבתי
חונטה מסריחה
אהבתיאהבתי
עבדתי בהרבה עיתונים ותמיד כשצריך לארגן ילדים לצילומים – מתחילים לחפש את מה שקרוב…
גם ב"הארץ", בעל התדמית המהוגנת כביכול, נוהגים באותו אופן בדיוק.
אהבתיאהבתי
גם הבת של אחד המוזסים קיבלה חשיפה בקבוצת הספורט שבה נטלה חלק. לבריאות.
אהבתיאהבתי
מפרגנת.
ילדים של טייסים טסים לחו"ל בחינם.
ילדים של פרופסורים לומדים חינם באוניברסיטאות.
ילדים של חברי אגד/דן/קווים/וכו' נוסעים חופשי באוטובוסים.
ילךדים של עובדי רכבת נוסעים חינם ברכבת.
ילדים של עובדי חברת החשמל נהנים בחינם מכל החשמל בחדרם.
ילדים של בעלי מכולת לוקחים בחינם מה שבא להם מהמדף.
וכו'
וכו'
וכו'
אז ילדים של עובדי עיתון נהנים מחשיפה כמו גם חעיתים מקרבה מסויימת לסלבים.
לבריאות.
אהבתיאהבתי
אז זהו ש…
שהתגובה שלך היא בסדר, ודי מתבקשת. אנלוגיה די ישירה. עיתון-חברת חשמל, אגד, עיתון. אבל אתה מצפה שעיתונאים טובים לא יהיו כמו כולם, כמו עובדי חברת חשמל ומקורות ונהגי דן. אתה מצפה מהם להיות קצת ממעל אחרת למה שנטרח לקנות את העיתון שלהם. נקרא את בטאון חברת חשמל והם יהיו תמיד קבוצת ההתייחסות שלנו.
אני אישית מחפש את העיתונאי שלא מצלם את ילדיו, לא כותב טורים על אמו החולה במסדרון, לא מתרעם בעיתונו על העירייה כי הוא לא מצליח לסגור מרפסת. אני מחפש את העיתונאי שיגיד בגלל שאני עיתונאי אני לא אכתוב על עצמי. פעם היו כאלו ואז גם דבר ראשון קנינו כל בוקר עיתון.
אהבתיאהבתי
רשום שהוא העורך. מבחינתי זה עובד בעתון.
אהבתיאהבתי
יוסי, תודה על קול השפיות שהוא, כמתברר, לא מובן מאליו.
אהבתיאהבתי
אז אני מבינה שאתם "לא מחפשים" את יגאל סרנה, שכותב כבר שנים על אמו הקשישה?
אהבתיאהבתי
אני, בכל מקרה, ממש לא חשבתי על סרנה בהקשר הזה.
לחשוב שאנשים רואים בעיתון, כל עיתון, מקבילה לחברת חשמל, אחד הגופים היותר מעוותים במדינה, די מחריד אותי. משהו מקולקל פה לגמרי.
אהבתיאהבתי
עתון, כל עתון, הוא מקום עבודה בדיוק כמו כל עסק אחר כולל חברת בחשמל. חברים יש באגד ואידיאלים יש במכולת.
אהבתיאהבתי