קודם לעיתונים ואחר כך לסוכריות הרשת.
נו מה יכתבו בידיעות? מה? אולי שיימנעו מהבעת דעה ומסופרלטיבים מעיקים? לא. ידיעות פתח בקמפיין שמטרתו להריץ את לפיד. השאלה מתי ואם בכלל יעזוב את העיתון, יעזוב במובן יפסיק לכתוב בו, עודנה פתוחה. ואם כן, האם שלמה ארצי הצעיר יתפוס את מקומו כמדור הפותח ב-7 ימים, או שיהיה קרב ירושה בין רענן שקד לדנה ספקטור למשל? ואולי בכלל קרן פלס. והאם מכירות ידיעות ייפגעו משיפרוש כנפיים?
נפתח בסימה קדמון בשער.

כל אדם שטובת המדינה לנגד עיניו צריך לשמוח שאדם כמו לפיד מוכן להיכנס לזירה שכמעט בלתי אפשרי לצאת ממנה בלי להיות חבול, שותת דם, מוכפש ומושמץ… זה לא מובן מאליו שאדם שאוחז במשרה הנחשקת ביותר בתקשורת הישראלית, עם משכורת מצוינת ופופולריות שלא ניתן להפריז בה, יוותר על הכל מתוך רצון כן להביא שינוי… הפוליטיקה הישראלית תיראה אחרת מהבוקר. גורם חשוב נכנס לזירה, גורם שלא ניתן להתעלם ממנו ושעשויה להיות לו השפעה דרמטית על פני המדינה… הוא יצטרך להראות שבנוסף לחן הטבעי שלו, לכריזמה, ולכישרון תקשורתי… לפיד צריך להיות האיש שיצליח לקחת מנדטים מגוש הימין ובכך לשבור את ההגמוניה רבת השנים שלו… לא פלא שח"כים מכל חלקי הקשת נרתמו כדי לעצור אותו. לא לצנן אותו הם ביקשו, אלא להקפיא אותו למוות.

וקטע מעניין: לעורכי השער לא הספיקו הסופרלטיבים של קדמון: "חן, כריזמה, כישרון תקשורתי". הם הוסיפו קצת משלהם: "אינטליגנציה" ו"רהיטות".

בע' 2 בידיעות (שמקדיש ללפידיזם רק את כפ' 2-3) מתואר המהלך שהוביל לפרישה: פגישה שערך לפיד בבית שלו, אחרי שגמר להגיש את אולפן שישי, עם החברים של אבא (ע"ע).

בידיעות לא מצוין שערוץ 2 הציב לו אולטימטום, ולכן נערכה הפגישה.

בפני העיתונאי הוצב אולטימטום על ידי ערוץ 2, שם הובהר לו שהוא צריך לקבל החלטה עכשיו. לכן לפיד היה צריך להחליט אם להמשיך בטלוויזיה או לפנות לחיים הציבוריים, כאשר אם זה היה תלוי רק בו ייתכן שהיה מעדיף לשמר את המצב הנוכחי.

http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf

יוסי ורטר, כרגיל, מוריד לו את התחתונים (שער הארץ, רקע תכלת חגיגי). הארץ לא מצטרף לפסטיבל. ע' 3 עם ידיעה ופרשנות הורטר אורגינל.

פרישתו של לפיד מאולפן שישי מסיימת נשף מסכות של איש אחד. נשף שנמשך הרבה מעבר לגבולות הטעם הטוב, האתיקה העיתונאית והיושרה האישית. לפיד תכנן, בעצת יועציו, להמתין עד הרגע האחרון ממש. אבל בשבועות האחרונים הלחצים גברו והוא נאלץ לפרוש בלחץ מעסיקיו בחברת החדשות של ערוץ 2, שהבינו גם הם, באיחור לא אופנתי, שכל מסכה חייבת לרדת וכל נשף דינו להתפזר.

בישראל היום – שלושה ע' ראשונים. פה הדגש הוא שיצא לדרך לפני הצינון.
לח"כ כרמל שאמה הכהן: אומרים "לרקוד על שתי החתונות", לא "על שתי הרחבות".
דן מרגלית מצנן את ההתלהבות. לא הבנתי את המשפט "הטיל את הפצצה שהעניקה לו רצון טוב בציבור הרחב".
והוא מסכם:

הדעת נותנת כי אין ללפיד בשורה לוהטת, מסעירה, חדשנית המצדיקה הקמת מפלגת חדשה. ההיצע הרעיוני והפוליטי בשוק המפלגות מגוון ורחב, והיה סביר שישתלב באחת הקרובה לליבו. אך זכותו של אדם לבקש כתר מלכות לעצמו. רק שהחל מהבוקר "נחמד" הופך ל"קשוח", זו מהות הפוליטיקה.

ומתי טוכפלד:

לפיד ולבני לא רק שדורכים זה על בהונותיו של זה, אלא זה על ראשו של זה. זה קרב אכזרי. במערכת הפוליטית ככל הנראה יהיה מקום רק לאחד מהם. השבט הלבן זקוק לתקווה לבנה. מפלגה אחת תשרוד. השנייה תושלך כמו מפית נייר לבנה ומשומשת.

העמוד הנוסף מתאר את שופינג הראשים האופציונלי של לפיד ואת חרדת המפלגות החרדיות.

במעריב (ע' 2-4), בלי בושה, מככב דנקנר (לא נ', א') בשער (ובע' 4), ומחרטט:

"יאיר הוא איש חרוץ וקפדן, בעל זיכרון פנומנלי ויכולת לימוד מרשימה… יאיר יכניס לפוליטיקה הישראלית מאור פנים, ישראליות נורמלית של מי שגדל באהבה, ואישיות שהיא הרבה יותר מורכבת ומעניינת ממה שנוטים לחשוב… יאיר לפיד הוא… איש מאוד מוצלח… הוא הגיש תוכנית בטלוויזיה, כתב טור שבועי ומאמרים בעיתון, למד במסלול לדוקטורט באוניברסיטה, לימד בהתנדבות בתיכון, כתב על אביו ספר מרגש שזכה לשבחים ונעשה רב מכר, עסק בפעילות צדקה אינטנסיבית, הופיע עם רמי קלינשטיין ונגנים ברחבי הארץ…".
(…)
"אם אני נשמע כמו דוד גאה, זה משום שזה המצב".

(את הטור לא תמצאו באתר).עלה.
אין גבול לחוצפה. האיש היה חבר קרוב של אביו, כעת הוא חבר שלו, הוא זה שייעץ לו בשישי האחרון (תיאור המפגש מופיע אצל פרשני העיתון/ים), כמו גם בכלל מה לעשות עם תאוות הכס הפוליטי, ולא עולה בדעתו ובדעת העיתון המאכסן אותו לכתוב זאת. אבל מה אני מצפה מאדם שערך את הכתבה על אולמרט בעיתון שבו היה עורך ראשי.  עוד על מעללי דנקנר במעריב, אותו חרבש בהנאה גדולה, בכתבה במוסף הארץ מ-2007.
שורה תחתונה: אסור היה למעריב לפרסם את הטקסט של דנקנר.

בע' 2 כותב בן כספית עוד טקסט לטפני בנוסח אוי אוי אוי מה מחכה לילד המסכן יאירקה בג'ונגל.

מזל מועלם מפרשנת את מצבו בערוץ 2:

לפיד העמיד את מעסיקיו ואת עמיתיו לאולפן שישי במצב לא נוח. כי כשהוא החל לצוץ כשחקן מרכזי בסקרים פוליטיים בשבועות האחרונות ולגרוף בין 15-20 מנדטים, כשהוא הוזכר תדיר בטורי פרשנות פוליטיים – ההתעלמות מצד חבריו העתונאים מתופעת לפיד בפוליטיקה, נראתה מאולצת. "זה כמו שאני או אקוניס נגיש את אולפן שישי", הסביר אתמול יוזם חוק הצינון, ח"כ כרמל שאמה הכהן, ובמידה רבה של צדק. מי כמוהו יודע כמה זיעה צריך להגיר וכמה שתדלנות צריך להפעיל, כדי לזכות בכמה שניות בפריים טיים של ערוץ 2. ללפיד היה מזה בלי הגבלה. עכשיו כשהמסך ירד על לפיד, חבריו החדשים חגגו נצחון קטן.

מאמר הדעה של שי גולדן, שדווקא לא פולה כינים משיערו המגורז של לפיד, הושלך לכלבים, לעמודי הדעות.
הנה סיכומו:

אם יש בשורה אחת שהוא מביא עמו, במקרה שייבחר לכנסת, היא שבישראל של ימינו הייאוש והשבר גדולים כל כך עד שיש ישראלים רבים שמעדיפים אדם ללא תכונות בכנסת, על פני האנשים הרבים שתכונותיהם הגרועות ידועות לכל. הנה כי כן: הגענו לעת בזמן הישראלי שבה השום דבר הוא התכלית החדשה.

לכל טועני "ככה זה בפוליטיקה, הוא לא צריך היה לחשוף את הקלפים" לפיד שיקר בלי להתבלבל פעם אחר פעם ע"מ להמשיך לשמור על מקורות העוצמה והממון. התקשורת היא מחלפות שמשון שלו. עכשיו ייאלץ לעבוד קשה בשביל מה שעד כה השיג בקלי קלות.

תגידו שאני מגזימה, אבל אני חשה סלידה מבנאדם שהולך בדרכי אביו ועושה בדיוק, אחד לאחד, כל מה שאביו עשה. גם העובדה שכתב את האוטוביוגרפיה של אביו אחרי מותו, זכרונות אחרי מותי לא מוסיפה לו נקודות במישור הפסיכואנליטי. אפילו את החברים הקרובים של אבא הוא אימץ: אמנון דנקנר, אהוד אולמרט (יפה שיש לו זמן לייעץ בעוד הוא טובע בביבים), יצחק לבני. מה יש, לא הצליח לרכוש חברים רבי השפעה בעצמו? יאיר לא השתחרר מדמות האב שלו. הוא לא חטב לו מסלולו עצמאי. הוא פשוט רודף אחרי דמות אביו בקוצר נשימה מעורר חמלה.

אמנון לורד התייחס לכך במאמרו בשער מקור ראשון:

לא זכורה לי תופעה כזאת, שבן, ויהיה כותב מוכשר ככל שיהיה, יכתוב – לא את הביוגרפיה של אביו אלא את האוטוביוגרפיה שלו כמי שנכנס לעורו"
(…)
כאישיות תרבותית יאיר לפיד הוא סוג של שלמה ארצי של התקשורת. אבל באופן אישי הייתי שמח הרבה יותר אם שלמה ארצי היה נכנס לפוליטיקה, משום שהוא בכל זאת מבטא משהו היסטורי אותנטי, הוא גילום תרבותי אישיותי של דור ואילו לפיד הוא… מנהיג תרבותי שטוח של מעמד חברתי"

תזכורת ממעללי לפיד בכתובים של לאטמה.

עלק זרקתי את המותגים. לא מאמינה לאף מילה. מעניין כמה שווה מעיל העור המנצנץ שלו.

קטע חמוד: ההתדרדרות הגדולה של לפיד (ממש מאתמול, בחניית ביתו).
עברו הימים בהם יוכל לחנות איפה שבא לו. אממ. בעצם לא.

איור: דניאל מורגנשטרן

והוא אפילו לא יודע לתרגם את שייקספיר.

בטח שמתם לב שבדיוק אתמול החלה ליהיא לפיד לכתוב סיפור יחד עם קוראי ידיעות. הנה הוא. מעניין מה הנמשל.

אוי ואבוי, חביבתי מאיה קרבט צפויה להצטרף ללפיד.

מי מועמד להחליף אותו באולפן שישי? ברשימה הזו חסרה לי מישהי. אישה למשל. אם כבר יש יונית לוי אחת, למה לא יהיו שתיים. ויש לי רעיון: מיקי חיימוביץ, אפשר להחזיר אותה לחיק הערוץ. זו עבודה פחות תובענית, רק לילה בשבוע, ובעשר גג את כבר בבית. מה רע? עדיף פי אלף על לפחות שניים מהמועמדים הכבויים שהועלו כאופציה.

ובל נשכח את סרטון מלך האגרוף הגנוז.

מזל שחוק חינוך חינם אושר, ותפס לפיכך קצת מקום בשערי העיתונים.

בלוגלנד/ פייסבוק/ רשת/ טיוי

לצערי הרב כנס פוע"ה, ההוא בלי הרופאות, יתקיים, ובלי רופאות. חבל מאוד שהרופאים לא החרימו אותו. אני בכל אופן מחרימה.
שחר אילן בעד חלוקת בית שמש.

בהמשך דיון על הזונות: האם טיפולי סרוגייט שווים לזנות?

למסע אחר יש בלוגק'לה.

הארץ תקצר לכמה מילים את כתבת הענק מניו יורק טיימס על פציעות יוגה. גם הכתבה וגם התקציר מקוממים אותי מאוד. פציעות יוגה לא שונות מפציעות ספורט אחרות. הסיבה לכך היא בעיקר אגו/ שאפתנות יתר. כל המורים שהיו לי (והם רבים לפחות כמו הפסיכולוגים שעיניתי בנוכחותי) חזרו ואמרו ואומרים תמיד, עשר פעמים בשיעור: הקשיבו לגוף שלכם, עשו רק מה שאתם יכולים, זהו תרגול אישי, לא כל מה שעושה מי שלידכם גם אתם צריכים לעשות.
בין היתר מעצבנת הפסקה הזו:

הסיבה מרכזית אחרת לעליית היקף הפציעות, כך סוברים רבים, היא השינוי הדמוגרפי במתאמני היוגה. "מי שעוסקים ביוגה בהודו יושבים כדבר שבשגרה בישיבת קירוס או בישיבה מזרחית. תנוחות היוגה – האסאנות – צמחו מצורות הישיבה הללו", אומר בלאק. "לעומת זאת, אנשים שגדלו בעיר, שיושבים על כיסאות במשך רוב היום ובאים לסטודיו כמה פעמים בשבוע, נאבקים בכל מיני תנוחות קשות למרות חוסר גמישותם וקיומן של בעיות גופניות אחרות".

מה עם העובדה שמספר הפציעות עלה כי מספר העוסקים ביוגה זינק באלפי אחוזים?

לחם עבודה

צ'לסי קלינטון תיפרד כנראה מהקריירה קצרת הטווח שלה ב-NBC? ניו יורק פוסט כותב, והרשת מכחישה.
אורלי אזולאי כותבת בידיעות (אחורי) שזה סוף דרכה שם.

לפני פיזור

[poll id="21"]