והנה עוד כמה מילים מ-ynet, הפעם בשם מלא. את הדברים העביר הכותב לכל תפוצת ידיעות אינטרנט אתמול בלילה.
מאת אורן רייס
ראש דסק חדשות ועורך ערוץ הדעות, ynet
oren rice
אפשר לומר, ולא בציניות ובלי השוואות, שאני "האזרח המודאג". איך אפשר לא להיות מודאגים כאשר חייה של מערכת שלמה, שהיא כמעט מפעל חיים שלך, עומדים בסימן שאלה גדול. וזו לא מליצה ולא אזהרת סתם. התלבטתי קשות אם להצטרף להתארגנות העובדים שהפציעה ב-ynet. אותי לא צריך לשכנע בדבר הצורך והנחיצות בשמירה על זכויות עובדים. ביום קיצי אחד בשנת 1972 נולדתי למשפחת פועלים ברחוב הרצל 76 א' בבת-ים. קומה אחת בדיוק מתחתיי נולדה כמה שנים קודם עינת פישביין, עובדת ידיעות אחרונות ומראשי התארגנות העובדים. בתור מי שגדל עם עוד שתי אחיות בחצי חדר, אני חושב שהבנתי מהו צדק חברתי ומהי אחריות חברתית עוד לפני שפעילי מאהל המחאה ברוטשילד התמקמו מול טוני וספה. כבן לאב שעבד בתעשייה האווירית, אני גם מבין היטב שבארגונים מסוימים יש מקום לוועדי עובדים. אבל ynet הוא לא תע"א. כולנו, ללא יוצא מן הכלל, חרדים מהשימועים שהיו השבוע לחברינו, ומקווים שתימצא הדרך שיוכלו להמשיך ולעבוד איתנו.
עכשיו אני מגיע ללב העניין: לחתום או לא? להצטרף או לא להתארגנות העובדים? מודה ומתוודה שהייתי בדילמה קשה בעניין, שהוכרעה הערב. החלטתי לא להצטרף. מותר לכם להתאכזב, גם לזרוק ביצים ועגבניות לדירתי הצנועה בכפר שלם. אינני מכיר את בעלי האתר, נוני מוזס. מעולם לא נפגשתי איתו, ואפילו לא קיבלתי ממנו לייק אחד בפייסבוק. אני רק יודע שהחברים היקרים שלי, שמנסים לארגן ועד עובדים ב-ynet, מובילים כמעט בוודאות למהלך של איחוד מערכות ynet וידיעות, שיגזול את מטה לחמן של עשרות משפחות. אני לא מתיימר להכיר את מצבו הכספי של ynet לפרטיו, אבל אני יודע די כדי לקבוע שלא מדובר כאן באיזשהו ביזנס עתיר הכנסות. עם כל הגודל שלנו ומיליוני הגולשים, אנחנו עסק די גבולי. ולכן די ברור לי שאיום השביתה הראשון ושתביעת שכר קולקטיבית (צודקת ככל שתהיה) תניב מהלך דרסטי מצד הבעלים. ובאמת למה להם? מה הם צריכים את כל כאב הראש הזה? הם הרי יוכלו לקיים את ynet גם עם מערכת אחת ויחידה. רוצים רמז? תביטו על מדור הספורט המשותף לנו ולידיעות.
ומה עם זכויות עובדי ynet, אתם שואלים? ובכן, אני מקדים תשובה לכל הצדקנים והמצקצקים בלשונם: לא רוצה להישמע כמתרברב, אבל אני ניהלתי קרבות כראש מערכת החדשות בעניין זה. בשנה שעברה ויתרתי ביוזמתי על נתח משכרי הצנוע כדי לתת תוספות לעובדי ערוץ החדשות הזוטרים. איש לא ביקש ממני לעשות זאת. ביקשתי מיוזמתי להוריד חלק משכרי ולהוסיף למספר עובדים בתנאי שהתוספות יוענקו לאלו שמרוויחים הכי מעט בדסק. לא רציתי לחשוף את המהלך הזה, אבל הנה, עשיתי את זה. יצאתי מהארון (ולא בפעם הראשונה). גם ממשיכי בתפקיד ראש המערכת, אמנון מרנדה, מפעיל מכבש לחצים לא קטן למען העובדים. לפעמים זה עובד, לפעמים לא, אבל נלחמנו ואנחנו עדיין נלחמים, וגם השגנו יותר ממה שישיג כל ועד.
ואגב, בדו-קרב שנפתח פה בין קבוצת ידיעות לבין ההסתדרות, יש רק ארגון אחד שכבר התנסה בסגירת כלי תקשורת בישראל. עיינו ערך: העיתון דבר ז"ל. ההסתדרות עצמה, שהייתה הבעלים של העיתון, לא הגנה על עובדיו, וזרקה אותם לרחוב ברגע הקריטי, כשהעסק היה כבד עליה מדי. בוודאי תוכלו לשמוע על כך גם מחברינו רון בן ישי, שהיה עורכו האחרון של העיתון. גם סוכנות הידיעות עתי"ם נסגרה בסופו של דבר, למרות פייט רציני של עובדיה המאורגנים, שאני נמניתי עליהם בעבר. ללמדכם שוועד עובדים זה לא הכול בחיים והוא בוודאי לא מגן בפני פיטורים בעקבות סגירה או מיזוג של מערכות.
באיזון שבין קרב עד הסוף על זכויות עובדים לבין המשך חייו של האתר ככלי תקשורת עצמאי, אני מעדיף לעת עתה את האופציה השנייה. היא אולי לא מנצחת את אופציה א' בנוק אאוט, אבל היא טובה בהרבה. ראשית, קיומו של ynet ככלי תקשורת עצמאי חשוב למען חופש העיתונות והפלורליזם בשוק התקשורת הישראלי. אגב תפישה חברתית, מי שקרא את ynet בקיץ האחרון, ועיין בערוץ הדעות שאני עורך, יכול להבין היטב מהי התפישה שלנו. פירוק מערכת ynet ומיזוגה לתוך ידיעות יהווה מכה ניצחת לחופש העיתונות בישראל. האם אנחנו באמת רוצים להוביל מהלך שייחסל את העיתונות החופשית בישראל בשם ערכי הצדק החברתי, שכמעט כולנו מזדהים עמם? תסכימו איתי שלא. ייתכן שתבוא השעה לכונן ועד עובדים ב-ynet, אבל בשעה הזו – אני פונה לכל אחת ואחד מכם: אל תהיו צודקים, תהיו חכמים.
אל תחתמו ואל תתנו יד לפירוקה של מערכת פורטל החדשות המוביל בישראל ומיזוגה לתוך העיתון. אנחנו אוהבים את ידיעות, חלקנו אפילו מקבל אותו הביתה, אבל אין לנו עניין להיות חלק ממנו. ynet עבורי ועבור רבים מחבריי הוא הבית הראשון וכמובן גם דף הבית. בית לא עוזבים, גם כשהזמנים קשים, ובוודאי שלא מפרקים.
אורן רייס
ראש דסק חדשות ועורך ערוץ הדעות, ynet
—
הפוסט הקודם: אולי אנחנו, עובדי ynet, אשמים?
—
V: ההמשך בקרוב.
ולווט אנדרגראונד 
מעניין, הבוקר הודיעה הנהלת טמקא שהיא דווקא בעד התאגדות
http://www.themarker.com/advertising/1.1648574
אהבתיאהבתי
אני מקווה שכשתקום זה יהיה בלי התודעה הכוזבת שלך.
אהבתיאהבתי
רק חידה קטנה:
יש מבין גיבורי התהילה שהולכים להכניס לנוני, להראות לו,לכופף לו את הזרוע שיתן את הכסף שחושבים שוואינט זה נמל אשדוד או חברת החשמל שיודע בכמה ירדה ב 4 השנים האחרונות תפוצת הפרינט בגלל ישראל היום והאינטרנט בעיקר באמצע השבוע ובכמה ירדו ההכנסות ממכירה וממודעות ומצד שני האם ההכנסות מפירסום באינטרנט מכסות 20% מהירידה בפרינט ???? ….
אהבתיאהבתי
אורן רייס תמיד היה משרתם של אדונים. זה בסדר, יש מקום לאנשים מהסוג הזה בתקשורת. במסדרונות שלנו מסתובבים לא מעטים כאלו, שבעיקר מחממים כיסא. שנים ארוכות, מחממים, ובין לבין מאשרים איזה טוקבק או מפבלשים ידיעה הזויה על מלכת אנגליה. אלו הפועלים הקטנים, האנשים הקטנים, שלא יגיעו לכלום ולא יובילו כלום. שום חברה לא יכולה בלעדיהם.
אבל מהפיכות נעשות על ידי אנשים גדולים. אנשים, שבניגוד לאורן רייס, עושים רציונליזציה מושכלת, במקום להשתמש במשפטים כמו "לחשוב מהראש ולא מהבטן". רשם כאן מישהו קודם ובצדק, כאילו הכוונה להתאגד היא רגשית. כאילו אין מדובר כאן בהחלטה המגיעה מן השכל הישר. ובו בזמן, מהקישקע של ההיגיון הישר.
אורן רייס אינו מכיר את הנתונים של ווינט. אני דווקא כן. הם אינם מלהיבים, ותמיד יש מקום לשיפור, אבל בהחלט אי אפשר לכנות את האתר "מפסיד". הוא גם אינו קרוב לקו האפס, האיזון, כפי שהיה לפני כמה שנים. זו מגמה שהחל מ-2005 אינה נכונה. הרווחים זורמים, והם לא רק כלכליים. כוחה של קבוצת ידיעות – בעידן שבו הרשת היא העיקר – נשען לא מעט על האינטרנט.
מערכת ווינט יכולה, ואף צריכה, לעבור תהליך של התמקצעות. לא יהיה רע באיחוד דסקים, שיזרים דם חדש למערכת העיתון העייפה מזה, וישפר את רמת האתר שרק הולכת ומדרדרת מזה. שתי המערכות יכולות לשרוד טלטלה כזו ואף לצאת מכך מחוזקות. שכר העובדים בווינט יעלה, הרמה המקצועית תעלה, ואולי סופסוף נוכל לעשות כאן עיתונות אמיתית, מוצר ראוי וחכם. אנשים כמו אורן רייס יכולים להיות חלק מהמהלך הזה, אבל הם מעדיפים לשלוט על יוצאי גל"ץ שעוברים במבזקייה בדרך לתאילנד. הרמה של האתר בהתאם והקריאה לא להתאגד פירושה התרפסות חד-משמעית בפני תהליך בלתי-נמנע שייקרה בקרוב. אולי יותר מהר ממה שאורן רייס וחבריו המלקקים חושבים.
אהבתיאהבתי
כן,"עובד ידיעות", מרוב שהמצב טוב הגיעו להתקטטנות של ביטול מנוע החיפוש של ארכיון מערכת הפורומים באתר ומערכת הפורומים לא שודרגה כבר 11 שנים…
אהבתיאהבתי
ומרוב התלהבות לתאר את נפלאות האיחוד שכחת לציין את הפיטורים שילוו את התהליך…אההה אתה בטח שחושב שזה לא נורא כי יפטרו רק כאלו שהוד מעלתו מתארם ככאלו שב 40 שנות עבודה מאשרים טוקבקים ומביאים ידיעות הזויות על מלכת אנגליה….
אהבתיאהבתי
בעודכם נלחמים בהתלהבות ב"נוני הרשע" על זכויות העובדים בטמקא… עצרתם לשאול את עצמכם לרגע מה ישראל היום עשה לתפוצת ידיעות בפרינט באמצע השבוע ומה המעבר לקריאת חדשות בחינם באינטרנט עשה לתפוצת הפרינט והאם נמצא בכר מודל רווחיות סביר ובר קיימא לחדשות באינטרנט והאם הפירסומות מספיקות לקיים האתר ?
אתם בהחלט יכולים להיות הקש שישבור את גב הגמל, המסמר האחרון, נוני לא יהיה זה שיפסיד כסף בשביל לממן את מסיבת הנצחון הדמיוני שלכם עליו מכסף שלא באמת קיים בידיעות אלא נוני יצטרך להוציא מחשבון הבנק הפרטי שלו. אתם פאטטים ומתלהבים מהקטע של "מלחמת העובדים באילי ההון הקפיטליסטים" ותמדיכו בזהנ עד שכולכם תעמדו בתור בלישכת העבודה לקבלת דמי אבטחה. התנתקתם מהמציאות כי אתם לא מכירים את המספרים האמיתיים שמאחורי העסק…
אהבתיאהבתי
אם זה יעלה את הרמה של הצהובון הפתאטי שלכם, אני בעד. 😈
אהבתיאהבתי
מה שאני הבנתי ממך הוא: אני עבד אבל אני מעדיף להיות עבד מאשר להיות מובטל.
ואני, שהצטרפתי להתארגנות, חושב שהמאבק הזה חשוב לנו ולדורות הבאים.
לא יתכן שעיתונאי שעובד מצאת החמה עד לצאת הנשמה לא יסגור את החודש.
לא יתכן שלעיתונאי, בכיר ככל שיהיה, לא יהיה בטחון מינימלי במקום העבודה שלו.
לא יתכן שבאמצעי התקשורת (ובכללם הקבוצה שאני ואתה עובדים בה) ידעו לכתוב בביקורתיות כנגד מעסיקים שאינם שומרים על כבוד העובדים כשהם מתנהגים אותו הדבר. לזה קוראים מוסר כפול.
והתירוץ שלך כאילו אם תהיה התארגנות אז יאחדו בין מערכות ynet וידיעות הוא פשוט לא נכון. ברגע שזה יקרה ynet כבר לא יהיה ynet אלא nrg2.
ובנימה אישית
אורן
תתאר לעצמך שכל מה שהיה בשבוע האחרון בynet היה קורה באחת מהחברות של נוחי דנקנר. מה היו כותבים עליו בקבוצת ידיעות והאם התירוצים שלך או של יון פדר (שאמר, כזכור, שהוא לא ידע שהמפוטרים הם חלק מההתארגנות) היו מחזיקים מים. לדעתי בידיעות היו כותשים את דנקנר. ובצדק.
קצת מוסר וערכים לא הרג אף אחד. גם לא עיתונאים.
אהבתיאהבתי
אני לא יודע מי עובד ואיך התקבלו לשם עובדים
אבל לקורס מסויים ויוקרתי שהתקבלתי אליו
התקבלו הלקקנים
אהבתיאהבתי
כל הכותבים פה כ"כ עסוקים בדיבורים הסתדרותיים שפספסתם את שורת המחץ בפוסט:
"פירוק מערכת ynet ומיזוגה לתוך ידיעות יהווה מכה ניצחת לחופש העיתונות בישראל."
לא נעים לי להרוס את תחושת הייחוד הטמקאית, אבל אני, כהדיוט חוץ-ברנז'אי, לא ממש מוטרד בדקויות ההבדל בין שני הגופים באימפריית מוזס. אתם יודעים, כמו ההבדל בין Judean People’s Front ל People’s Front of Judea.
אהבתיאהבתי
תתאגד ותשבתו. כולם. שנוני הבת שלו בעלה וההורים של בעלה הספרים יכתבו את העיתון לבד. נוני האפס. קיבל אימפריה מאבא ומוחק את העובדים שהפכו את משפחת מוזס לאחת העשירות בארץ. בושה של פוסט רייס כתב. בושה. לפחות תשתוק אם לא לתת גב לחברים שפוטרו בנסיבות מזוויעות שכאלו. והנהלת ואיינט בא להקיע על כולכם. בושה של אנשים יון ערן וכל האוכלי חינם שם שמתבטלים על חשבון הפועלים שמרוווחים גרושים
אהבתיאהבתי
טקסט ילדותי המחזיק בתיזה עוד יותר ילדותית.
ועוד לפני כן, הערה: הצחקת אותי עם התרומה שהעלית לטובת אחיך הצעירים. מהלך מתחסד, נרקסיסטי, אנטי- אלטרואיסטי ועוד יותר אינפלטילי מהטקסט שהבאת
האתר יאוחד עם העיתון וזה רק עניין של זמן. האיחוד המתקרב לא יואץ ולא ידחה כתוצאה מהתארגנות העובדים
התארגנות בצוותא ואיחוד כוחות הינו רעיון מוביל ומנצח משחר האבולוציה. נמלים, זאבים טלואים, פועלי יצור, רופאות, אריות, ותלמידי תיכון הבינו בקלות ומתוך אינסטיקט בסיסי את הרעיון שכל כך מפחיד אותך. כולי תקווה שבחייך אינך נמלט אל תוך נימוקים שכלתניים שגויים בכדי לברוך מהחלטות שגויות שאתה מקבל
ולגבי כתב גלובס פרוע השיער הכותב נאומים ומסקר מחאות אישיות, אין ספק שמדובר בבזיון השווה בעוצמתו לזה הקשור באדון אידר מישראל היום
אהבתיאהבתי
קצת כמו רביב דרוקר שטען שאם יהיה ועד בחדשות 10 אז לא יהיה משקיע והערוץ ייפול, בא עכשיו אורן רייס שיצא לי לעבוד איתו ואני יודע שמדובר באיש יקר וטוען שאם יהיה והד זה יביא לאיחוד בין טמקא וידיעות. והנה, ראה איזה פלא- בחדשות 10 קם ועד יציג, והערוץ לא נסגר! לא יאמן, הא? וגם כדור הארץ ממשיך להסתובב סביב השמש, והירח מלא בכל אמצע חודש עברי בניגוד לנבואת הזעם של דרוקר. וגם בטמקא יהיה ועד יציג בקרוב, והאתר ימשיך לפרסם טוקבקים נלעגים ולקבוע סדר יום בראשית שלו. איך אני יודע? כי בכל מקום בו נשבר מחסום הפחד- אותו פחד שנמנית את אורן וגורם לו לעשות לימין שור עם מעסיקיו- ברגע שהפחד נעלם מקום העבודה לא משתנה, וקם ועד. רק דבר אחד משתנה: פתאום העובדים כבר לא לבד. פתאום יש להם ייצוג, וכוח. פתאום זה לא הם לבד מול המעסיק, אלא הם וכל העמיתים שלהם, וכל חברי האיגוד וכל חברי ההסתדרות. ביחד.
ואורן- שתדע: גם הידיעות אחרונות אנחנו מחתימים אנשים לאיגוד כל הזמן. וגם בכלכליסט. אם ירצו לאחד בין טמקא לבין ידיעות, דווקא ועד יילחם נגד זה. דווקא ועד ידאג שזה לא יקרה. דווקא ועד יביא לסולידריות ומאבק נגד המושבים בכל אמצעי התקשורת שבהם הם שולטים.
דווקא ועד, אורן.
אל תיפול קורבן לתסמונת סטוקהולם. דווקא אתה, יותר מאחרים, צריך להבין את האירוניה שבמצב בו אתה יוצא נגד הדבר היחיד שיכול להציל אותך.
בוא תצטרף אלינו. לא תאמין כמה משחררת התחושה של הפרידה מהפחד. של היציאה מתחת עולו של המורא. של האור הגדול שביציאה מהארון התעסוקתי.
שלך, חיים, עיתונאי מאוגד
אהבתיאהבתי
יישרף האוטוקורקט- והד= ועד
נמנית את אורן=מצמית את אורן
מושבים=מוזסים
לעזאזל עם סטיב ג׳ובס, מנוחתו עדן
אהבתיאהבתי
חיים, אני מקים מועדון מעריצים
אהבתיאהבתי
זה דיון ישן-נושן שעולה בכל תהליך הקמה של ועד עובדים והייתי מעורב בכמה. עלויות המעסיק יגדלו, הוא ירויח פחות = העובדים ישלמו/יפוטרו.
עקרונית זה נכון, אך מעשית חשוב לזכור שמעסיק צריך עובדים, שהרי נוני לא ישב ויכתוב כתבות לחדשות או לספורט. עובדים מייצרים תוכן=רווח. אפילו אם "רווח" הוא כוח פוליטי הנובע מבעלות על כלי תקשורת.
דרך התנהלות אחת היא עובדים הנתונים לגחמותיו של המעסיק ומקווים לטוב (הדרך המוצעת בטקסט הנ"ל), דרך אחרת היא להיות חזקים, מאורגנים ומוגנים. אלו האלטרנטיבות. אין חדש תחת השמש. מן הסתם מעסיק יעדיף שכל ההחלטות והכוח יהיו בידיו.
לגבי איחוד המערכות, זה צעד שיקרה בכל העולם. לפרינט אין עתיד כלכלי.
אהבתיאהבתי
צריך לשים את הדברים על השולחן: קמו להם בבוקר דרור פויר וחבריו והחליטו לשנות את המדינה. למה? כי הם מיואשים מיוסי בר מוחא, שלטענתם משליט טרור ולא באמת דואג לעיתונאים. בדרך, נפגעים אנשים, אבל מה זה מעניין את פויר? כותב הנאומים של דפני ליף לא רואה פסול בהובלת מחאה וסיקורה במקביל (עיתונאי למופת, ממש), מחאה שגרמה להאטה בשוק הפרסום שגורמת לפיטורי עובדים. ופויר? הוא יביט בנו בעיני הפודל שלו ושיערו הפרוע ויגיד – צריך ועד כדי שלא יפטרו. ובכן, זה גם בגללך.
איחוד מערכות הוא הליך בלתי נמנע, בעיקר בשל הכפילויות. כן ועד או לא – זה יקרה, ומי שיילך הביתה יהיו הפחות טובים או הפחות מקומבנים. ופיור? הוא בכלל ינסה להחליף את בר מוחא ולהשתכר במקומו עשרות אלפי שקלים בחודש. בינתיים, הוא פוגע לאחרים בפרנסה.
אהבתיאהבתי
האם זה באמת לב העניין?
מעל לסוגיה של להצטרף או לא שבה כל עמדה לגיטימית עומדת לדעתי הסוגיה – האם אראלה, תני, בועז ויונתן אכן זומנו לשימוע בעקבות פעילותם לארגון ועד עובדים? ועד כמה שזכור לי מדובר באקט לא חוקי, או שפשוט התקיים פה צירוף מקרים מופלא? אני מעריך שאורן, אתה יודע את התשובה בוודאות קרובה. אולי תחלוק?
לגיטימי לטעון (גם אם בטעות לדעתי) שייטב לעובדי Ynet לא להתאגד, ממש לא לגיטימי לנסות לכבס מהלך של להלך איימים על העובדים למען יראו וייראו.
אהבתיאהבתי
לפני כמה שנים פוטרתי בגסות ואדנות מעיתון יומי נחשב. העורך התקשר מילמל משהו אחר כך הפקס קירקר ופלט ניר עם כמה שורות רשמיות. כמה טלפונים מחברים טובים קיבלתי לדעתכם? כמה טלפונים הגיעו אלי בכלל מהמערכת? נכון. אחד בלבד. ממחלקת המינויים. וכן. ניצלתי את הטלפון כדי לחדש את המנוי על חשבוני. מאז אותו יום טראומטי אני מייחל להתארגנות של העובדים במערכות התקשורת.
התארגנות עובדים לא חייבת לפעול בניגוד לאינטרס של המו"ל. התארגנות בריאה ונכונה של העובדים יכולה לשפר את הארגון כולו להעלות את פריון העבודה ואת תפקוד כל הגורמים. המו"ל יכול להרוויח מזה ואפילו לקנות לעצמו עוד בית בסביון. נשבע.
התהליך של צימצום הוצאות התוכן בכלי התקשורת השונים נמשך כבר עשרים שנה. המוצרים העיתונאיים שמקבלים כיום אזרחי ישראל לא ראויים. סליחה אורן אבל גם האתר שלך לא ראוי. הרבה יותר מדי כתבים חסרי הבנה הרבה יותר מדי עורכים בוסריים וחסרי שיקול דעת. ואי נט מצליח הודות לראשוניותו ולא הודות לכשרון שטמון בו כיום.
סולידריות בין העובדים ודרישה להגדלת תקציבי התוכן הם אחד התנאים להצלתם הכלכלית של עסקי התקשורת. בני אדם זקוקים למידע רציני מעמיק מקורי ואמין. היום זה בקושי קיים. אם יהיה מי שיספק מידע איכותי הכנסתו תגדל ולא תקטן.
ובנוגע לאיחוד עם ידיעות המודפס – תשלים עם העובדה המרה – זה תהליך מתבקש צפוי וככול שהוא יושלם מוקדם כן יטב לכולם. פועלי ישראל לכו תתאגדו – ויתורים נוספים של אורן משכרו לא צפויים להגיע וגם אם כן אני בספק אם זה מה שישנה את המצב.
ולא שזה קשור ישירות אבל כל עיתונאי בארץ צריך לזכור טוב טוב שהמצב בזבל קודם כל כי עוגת הפרסום הישראלית דלה ויבשה – 550 שקל לנפש לעומת פי שלוש ארבע וחמש בשאר מדינות המערב. זה קורה כי אנחנו פועלים במשק ריכוזי ומונופוליסטי ברובו. במשק כזה אין הכרח להוציא סכומים סבירים על פרסום. כל עיתונאי צריך לזכור שהריכוזיות היא הרעה החולה והגורם הראשוני לעליבות משכורתו. מילחמה בטיקונים היא הבטחה להצלחת התיקשורת בעתיד.
אהבתיאהבתי
קראתי את הטקסט אצל ולווט וקראתי בפייסבוק של אורן, ואני עדיין לא מבין כיצד לא ראיתם את כל זה לפני חצי שנה.
כפי שכתב פה מגיב לפני, בין לילה אוחד ערוץ הספורט של ווינט עם מוסף הספורט של ידיעות אחרונות (בפצצה איומה שההתאוששות ממנה הייתה קשה מאוד לחלק מהעובדים, אם בכלל).
לראשי הערוץ (עודד שלו בעיקר) הראו את הדרך החוצה בכל מני אופנים, כנ"ל לשלושה צלמים שהבינו שאינם רצוים בידיעות והתפטרו/פוטרו. שלמה מן (ייגר מסטר) כתב על זה לפני (http://www.the7eye.org.il/Gatekeeper/Pages/220911_Does_ynet_sport_is_the_new_one.aspx?RetUrl=/WRITTERS/Pages/Shlomo_mann.aspx) אתם בדסק החדשות (או הכלכלה או החבר'ה בתרבות מלמעלה), פשוט לא הפנת את תשומת לבכם למה שקורה בקוביה שלצדה התנוסס פעם השלט "ספורט" (ממש מול המשרד של ערן…).
האם שערה אחת נפלה מראשי כתבי/צלמי מוסף הספורט של ידיעות אחרונות? לא, אלו רק עובדי ערוץ הספורט של ווינט שפוטרו/התפטרו/עזבו/ברחו. אל תהיו שאננים, המיזוג עוד יבוא, כי הסנונית הראשונה הצליחה (פחות או יותר).
בקיצור, אל תהיו תמימים, ווינט וידיעות עוד יאוחדו, סביר להניח שהחדשות יהיה האחרון לאיחוד. עצוב, אבל זו המציאות של בעלי השלטון.
אהבתיאהבתי
קודם כל אני חייב לומר שאני עוקב אחר הדיון על הדברים של אורן ומצד אחד נפעם וחושב שזה אחד הדיונים החשובים לעתידה של העיתונות אך מצד שני רואה איך הכביסה המלוכלכת שבטמקא ניסו להסתיר כל השנים האלה יוצאות החוצה.
אגב, אני בעד. חשוב שהדברים יהיו גלויים על השולחן אבל מה שקורה עכשיו בוואינט זה המחיר של הניסיון להראות שבטמקא כאילו אינו דומה לשום מערכת חדשות אחרת, ששם הכל ורוד וזוהר ושהעובדים באים לעבודה עם שכר נמוך ויוצאים עם חיוך גדול.
ומעבר לכך, דעו לכם שעיניהם של כל העיתונאיים בכל מערכות התקשורת נשואות אל רחוב יגאל אלון, כי מה שיקרה שם ישפיע על כולנו. גם אם יחזירו את כל העובדים שפוטרו לעבודתם, המלאכה כבר נעשתה ואיש לא ייעז מעתה לנסות ולהתאגד או להצטרף לארגון או לאגוד עיתונאים כלשהי. האפקט של הזימונים לשימוע במקרה הזה הוא לא מצנן, אלא מקפיא ושורף. מקפיא את העובדים במצבם הנוכחי ושורף כל ניסיון להביא שינוי.
הדברים של אורן בהחלט נותנים כמה נקודות למחשבה, אבל בסופו של דבר הוא טועה.
במילים אחרות, אורן מציע להיכנע מעתה ל"ביריון השכונתי" ומציע שלא להתאגד ובעצם להמשיך לעבוד מתחת לראדר, לא להתבלט ולא לומר כלום על מנת שלא להזכיר לנוני מוזס שקיימת אפשרות שטמקא וידיעות יתאחדו.
רוצה לומר, אל תעשו דבר שיעיר את הדב גם אם אתם עומדים להיאכל על ידו.
אני רוצה לומר לכל עובדי טמקא, ובעיקר למפוטרים, שכלל עולם התקשורת איתכם ואני אומר את זה בביטחון מלא. המאבק שלכם צודק מאין כמוהו ויותר מכך, מאבקכם הוא מאבקנו.
ייתכן וחלקכם יאמרו שאני נמושה שאני לא מזדהה. ייתכן, אבל היה חשוב לי לומר את הדברים גם אם לא בשמי.
אהבתיאהבתי
אורן, הדברים שלך די מדהימים אותי. אני ממש מתקשה להאמין שאתה באמת מאמין שההחלטות על מיזוג או אי מיזוג מערכות או כל החלטה אחרת ברמה הזאת קשורות אצל נוני באיזושהי צורה למשהו שהעובדים עושים או לא עושים. וזה די מצער לראות שאתה חושב שגישה של אישה מוכה זה מה שיעזור "לשמור על מטה לחמן של עשרות משפחות", מאחר וכבר די הוכח מעל לכל ספק, באופן מיוחד בקבוצת ידיעות (גם בעבר, אבל בעיקר בעשור האחרון), שמדובר באשליה, ושהגבר המכה לא יתרשם מזה שתתכופפו ותתנהגו יפה כשיבוא להחליט על קיצוצים נוספים בשכר, על פיטורים נוספים, על פיצולים או על איחודים. לעומת זאת, אם תעמדו על זכויותיכם המוקנות לכם בחוק, יש מצב שתוכלו לעצור צעד שרירותי אחד או שניים.
לגבי הדברים עצמם, אחת הטקטיקות הדמגוגיות הקלות ביותר, שאנחנו רואים אותן פעמים רבות בוויכוחים מסוג זה, היא הניסיון להציג את התמונה כאילו מדובר בשתי אופציות בלבד – או ועד עובדים סטאליניסטי, הכל כלול, שיוביל לסגירת המקום, או עובדים כנועים, מבודדים ונרמסים שרק במצבם זה מאפשרים את המשך קיום המקום. האמת היא שזה אף פעם לא שתי אופציות, ובמקרה הזה, בוודאי שלא שתי האופציות האלו. לפי מה שאני רואה ומתרשמת, רובנו, בניגוד למו"לים שלנו, אנשים רציונליים שאכפת להם לא רק ממקום עבודתם הצר הנוכחי, אלא גם מעתיד המקצוע. אף אחד לא באמת מעוניין בהסכמים קיבוציים מהדור הישן, והמצב שלנו כל כך בקאנטים מבחינה תעסוקתית, וכל כך פוגע במקומות העבודה שלנו ובמקצוע עצמו, שיש עוד כמה שלבים בדרך עד שבכלל יעלה רעיון כזה. ואף אחד לא יסגור כלי תקשורת כמו וויינט. אם כבר, אתה צריך לחשוש למקום עבודתך מכיוון אחר, כי אף אחד לא יקרא כלי תקשורת שכל עורכיו יהיו סטודנטים שמרוויחים שני שקל ומתחלפים כל תקופה קצרה, כל כותביו יכתבו בחינם או במסגרת שיתוף פעולה מסחרי, ושההבחנה בין תוכן לתוכן שיווקי בו תיטשטש עוד יותר ממה שהיא מטושטשת כיום. ואם אף אחד לא יקרא, אף אחד גם לא יפרסם. ההתנהלות של המו"לים באופן כללי היום היא משהו שנוגד כל היגיון בסיסי, והרציונליזציות שלהם לא מחזיקות מים, וגם לא ממש עובדות.
אהבתיאהבתי
אספר סיפור על נוני מוזס שאולי ימחיש במי מדובר.
לפני שנים רבות, לפני שמוזס מאס במוטי גילת הוא היה נוהג להתייעץ עימו. פעם במהלך הליכה משותפת הוא הסביר לגילת ש"כולם על הזין שלי חוץ ממך ונחום (ברנע)" והוסיף לאמירה זאת תנועת ידיים לאזור חלציו.
הנמשל:
מוזס יעשה מה שהוא רוצה, מתיי שהוא רוצה, בלי או עם קשר לוועד העובדים החדש. הדרך היחידה להאבק בכוח היא באמצעות כוח נגדי.
אהבתיאהבתי
גם לנוני יש כתובת וגם הוא הולך לאירועים, אפשר לפגוש אותו שם
אהבתיאהבתי
חבל מאוד שמי שניהל את המערכה הזאת לא התייעץ באמת עם כתבי החדשות שנראה שהם סוחבים רוב העול במערכת. כרגע מה שהם יצרו זה בעיקר חילוקי דיעות. להגיד על אורן רייס שהוא כותב כדי להתקדם זה פשוט לא להכיר את האיש. להזכירכם – רייס היה בעמדה הכי בכירה כראש מערכת חדשות והעדיף לוותר על המשרה ולהתמקד במה שהוא אוהב (עריכה וראש דסק). רייס הוא מאלה שהיה באמת דואג לעובד הקטן ולא פעם ויתר על כסף משכרו כדי להעביר אליהם. מה לעשות שלא כולם בוינט חושבים שצריך ועד.
אני כתב בוינט ואני גאה להיות כתב באתר הזה, ולהשתייך למקום עבודה שכזה. והנה אני לא מזדהה בשמי כדי שלא יחשבו שאני רוצה שהבוס יראה.
וינט כמו שאשר מערכות התקשורת היא מערכת שמעודדת מצוינות! עובד טוב לא אמור לחשוש ותאמינו לי לא חוששים. מה לעשות שבחרנו במקצוע שכזה. אנחנו לא כמו עובדי עירייה או חברת חשמל שצריכים להסתתר מאחורי ועד. תראו לי עוד מקצוע שכל יום בבוקר קמים בחששות שמא המתחרים הכו בנו, או מחכים לשעות הלילה כדי לראות אם פספסנו משהו? ועד פה לא יכול לאגד בין הרצונות והשאיפות של כולנו! גם בקבוצת כדורגל חלוץ, מגן ובלם לא מרוויחים אותו הדבר. בסופו של דבר גם שם הבעלים בוחר לו את הטובים ביותר. מה לעשות זה המקצוע שבחרנו עם זה צריך להתמודד
אהבתיאהבתי
טקסט יחצני ומוזמן
אהבתיאהבתי
זו תגובה ממומנת? כי לפיה אורן צריך לטעת עץ ביד ושם על פועלו למען הכתבים הצעירים. נו באמת.
מעניין שאף אחד לא מדבר על פיטוריה של אראלה. מוותיקות האתר, ומי שהחזיקה את ההומפייג' במשך שנים חרף טלטלות נוראיות שהאתר עבר. לא יום ולא לילה, לא סרטן ולא טיפולים קשים. שום דבר לא עצר את האשה הזו מלעשות את העבודה שלה. עד שהיא "העזה" לצאת נגד האדון והחליטה להתאגד, מהלך שכשלעצמו רק יועיל לאתר ולעובדים בו.
עם חברי מערכת כאלו, מי צריך אוייבים.
אהבתיאהבתי
זה לא נכון. בפוסט הקודם, של עובדת ynet בהחלט נכתב על אראלה
אהבתיאהבתי
התקשרו מהביג-פיקצ'ר: יש יותר מדי אנשים שעובדים בתעשייה הטפילית שלכם, כן ועד לא ועד, כן התאגדות לא שימוע, יותר מדי מישרות על פחות מדי הכנסות, אי לכך במקום לטקבק למוות שבו עם עצמכם, הביטו פנימה ונסו לחשוב על דרך להיחלץ מ"להיות עיתונאי" כל החיים. כי הרבה עתיד כלכלי בין כה וכה אין שם. לגבי ההווה המוסרי והתועלתני – נו, גם לפרזיטים יש מקום בטבע. רק בריאות.
אהבתיאהבתי
טקסט מצער ממש במידת קוצר הראייה שלו. "יהודים שלי, אם רק נמשיך להיות כנועים, אולי הפריץ ימשיך להעסיק אותנו". חבר, אתה תמים. צא ולמד מההיסטוריה, הרפיסות הזאת שירתה ומשרתת את בעלי ההון, והיא זו שמאפשרת להם להמשיך לשמור אותנו מפוחדים.
הם תמיד יגידו שועד רק מזיק, כי הוא נותן כח למי שעד היום ספגו כל מכה מעצם היותם חסרי כח.
מאדם אינטליגנטי כמוך, ניתן לצפות שתראה מעבר למצג השווא הזה
אהבתיאהבתי
דני, אתה מכיר הרבה מפעלים שבעליהם מעסיק 3-4 בעלי תפקידים זהים בכל מפעל, שמייצרים כמעט אותו דבר?
אהבתיאהבתי
אני לא מתמצא בסיטואציה בYNET.
אם YNET הצליח להחזיק את עצמו עד היום כלכלית (אני מניח, אין לי מושג), אז כנראה שבכל זאת זה עובד. ואבל אם בכוונתך לרמוז שהמערכת של YNET מיותרת וחסרת ערך מוסף, אז הקמת ועד למיטב הבנתי לא הופכת אותה ל"יותר מיותרת", מקסימום מספקת תירוץ נוח לבעלים להיפטר מהסרח העודף.
גם המצג הזה של "עבודה זהה" הוא מאד מטעה.
כתב באתר מקוון לא עושה בדיוק אותה עבודה כמו כתב במהדורה המודפסת. הם נדרשים לדגשים שונים למדי בעבודתם, גם אם הם בפועל מסקרים את אותו תחום. הם נדרשים לזמינות שונה, לדדליינים שונים, לעומק סיקור שונה. גם האמצעים שעומדים ברשותם שונים – לדוגמה, כתבי המהדורה המודפסת לא יכולים לאמר לעורך "בלי 2 דקות סרטון מהזירה, הכתבה לא שווה כלום".
שלא לדבר על כך שלהטיל על כתבי ידיעות עוד עבודה בדמות עדכון YNET, וכתיבת ידיעות מיידית בעקבות אירועים זה בעצם להטיל עליהם עבודה כפולה, ולהקשות עליהם להקדיש את מלוא זמנם לכתבות למהדורה המודפסת.
בעצם זה אומר להפוך את YNET לסוג של אתר הארץ. זה לגיטימי, אבל זה אומר אתר שמתעדכן מעט יחסית במהלך היום, ולא מייצר בכלל תוכן משל עצמו. זה אופי שונה לחלוטין מYNET של היום, ואני בקלות רואה איך זה מוביל לזליגת קוראים לאתרים אחרים שיתעדכנו בתכיפות ועם תוכן רב יותר.
בקיצור זה לא באמת אותו תפקיד. ואני גם לא מאמין ידיעות זה כלי התקשורת היחיד בעולם שבחר באמת שיהיו לו כתבים נפרדים במיוחד למהדורה המקוונת.
אהבתיאהבתי
אתה טועה. תראה מה קרה עם ערוץ הספורט של וינט. בין לילה החלו כתבי הפרינט, שהיו מורגלים עד אותו רגע בדד ליין לילי יחיד ובודד, להעביר חומרים יומיומיים לווינט. בזמן אמת. מה ההבדל בין כתב ספורט לכתב משפט, כתב מדיני או כתב לענייני איכות הסביבה?
אתם לא מכירים את נוני. עובדי ווינט ייעלמו בין לילה.
אהבתיאהבתי
בסופו של דבר רייס הוא המשרת הקטן של הטייקון. בכל חברה תמיד יהיו אנשים כאלה, יש על זה מחקרים, שיצאו נגד מאבקים וישרתו את הבוס. לא רוצה להתייחס לתקופות אפלות בהיסטוריה היהודית ולהזכיר לכם איך קראו ליהודים שהתנהגו ככה ומה יצא להם מזה, אבל זה העולם, לעבדים קטנים יש לעתים נטיה לצאת מעורם למען הבוס. יש לזה גם הסברים פסיכולוגיים.
לגופו של עניין: עובדים מאוגדים הם עובדים חזקים, עובדים תלושים ובודדים הם עובדים חלשים שלא ישיגו כלום ותמיד יהיו מפוחדים וירוויחו מעט. לגם על זה יש לא מעט מחקרים. לפני שאתה מגן על נוני מוזס בכזה להט תבדוק כמה הוא מושך מהעסק וכמה העבדים הקטנים מרוויחים. יתגלו לך, מן הסתם, כמה עובדות מאוד מאוד כואבות
אהבתיאהבתי
מה זה משנה כמה נוני מושך מהעסק? הוא הבעלים. הוא זה שלוקח את הסיכון ולכן מגיע לו.
קח למשל את "מעריב" – מפסיד הרבה כסף כבר שנים. אז מה? העובדים מקבלים שכר שלילי? מה פתאום. אז חלק מהם מפוטרים, כלומר מקבלים משכורת בגודל אפס, אחרים מקבלים שכר נמוך יותר, אבל היחיד שממש מפסיד הוא הבעלים.
רוצה להשתתף ברווחים? תשקיע מכספך בעסק. תיקח סיכון שתפסיד אותו. לא מוכן? תהיה שכיר ותסתפק בהכנסה קטנה יותר, אבל בידיעה שבמקרה הגרוע ביותר היא תהיה אפס.
או כמו שאמרו במושבות, No taxation without representation.
אהבתיאהבתי
פוליצר האמיתי, אכן זכית. תודה.
אהבתיאהבתי
אכן עבד נרצע ששירבט טקסט לא אינטליגנטי לטובת אדוניו (וממש לא דאג לעובדיו, אגב, אלא דאג לפטר עשרות מהם כשעמד בראש המערכת).
אהבתיאהבתי
טקסט לא אינטליגנטי, בלשון המעטה. אין ספק שנציגות עובדים, בבואה להציג דרישות, צריכה לקחת בחשבון את תנאי השוק, מצב העסק והאלטרנטיבות שיש למעסיק. קוראים לזה אסטרטגיה של מו"מ. כל זה אינו מהווה טיעון נגד התאגדות כשלעצמה. (גילוי נאות: אני גדלתי עם עוד שלושה אחים בחדר יותר קטן, ומצד שני לא ליד פישביין)
אהבתיאהבתי
מו"מ עם מי? עם מו"ל שנמצא בקריסה כלכלית ונאבק על עיתון בצניחה חופשית?
אהבתיאהבתי
לא הבנתי מה בין חופש ההתאגדות לבין גודל החדר בילדות:מספר האחים.
אהבתיאהבתי
אורן צודק.
אני מבין היטב את הנימוקים בעד הקמת וועד, ועם רובם אני מזדהה, אבל בסיטואציה הנוכחית בעולם התקשורת, עם התפקידים הכפולים שנוני מקיים, המהלך עלול להביא כליה על כולנו.
אני מציע לכולם לקחת אוויר, להרגע, ולחשוב טוב טוב על ההשלכות של המהלך הזה.
אם בעוד 3 חודשים יהיו בוינט 120 מפוטרים, אני לא בטוח שמקימי הוועד יוכלו להרגיש עם עצמם טוב.
אהבתיאהבתי
אם נוני ירצה 120 מפוטרים רק ועד יעצור אותו.
אם יהיו 120 מפוטרים ללא ועד מה אז תחשבו?
אהבתיאהבתי
איך בדיוק, ניכנס לו לכספת ונשדוד את הכסף?
אין ועד שיכול לעצור פיטורים בשל "סגירה"
אהבתיאהבתי
סגירה לא תהיה.
נוני צריך השפעה וכנראה שYNET זה האתר הכי משפיע.
איום של ועד בשביתה זה יותר אפקטיבי.
תחשוב על האינטרסים.
אהבתיאהבתי
רק שאלה: מה הקשר? (כלומר ועד איחוד מערכות)
אהבתיאהבתי
הוועד ידרוש הטבות שנוני לא יוכל/לא ירצה לתת. הוועד יארגן שביתה, ואז נוני יאחד עם ידיעות.
אהבתיאהבתי
נוני לא יסגור את האתר.
טייקונים מחזיקים כלי תקשורת כי הם אוהבים את ההשפעה (כמו שהם קונים קבוצות כדורגל שלא מרויחים מהם).
לא מבין למה זה אומץ לב לאורן רייס להחשף בשמו.
מנהלים בכירים ובעלי עסקים לא שוכחים אנשים כמו אורן רייס ומתישהוא בעתיד הוא יקודם.
גם לא שוכחים את מי שניסה ללכת נגדם ובבוא העת הם יבואו על עונשם.
זו דרכו של עולם.
אהבתיאהבתי
הוא לא יסגור את האתר בבחינת זה שלא יהיה יותר וינט. הוא יסגור את האתר במתכונת הנוכחית, ויאחד אותו עם ידיעות, ואז 85 אחוז מהאנשים שמתעניינים בטקסט שאורן כתב, יפוטרו.
אהבתיאהבתי
אגב ניצול עובדים ועבודה מאורגנת, אני רוצה להמליץ על:
This American Life – Mr. Daisey and the Apple Factory
מצב קיצוני, אבל מבהיר את חשיבות ההתאגדות.
אהבתיאהבתי
הדיון מיותר. אתם לא מכירים את נוני. הוא יסגור את וואינט בלי למצמץ.
אתם יכולים להתאגד ולהצטרף לאיגוד העובדים החזק בעולם. הוא יסגור אתכם באלימות שטרם ראיתם כמותה. נסו ותהנו.
אהבתיאהבתי
לא מסכים איתך, אורן, אבל נפעם מהאומץ. יש ליון מה ללמוד ממך.
אהבתיאהבתי
אז רגע, הסיבה לא להתאגד היא כי התאגדות תוביל לאיחוד מערכות? נו, באמת.
בחורצ'יק, ביזנס לא עובד ככה. אם תהיה סיבה עסקית לאחד את המערכות זה יקרה בין אם העובדים יהיו מאוגדים ובין אם לא. ההבדל היחיד הוא כמה העובדים ידפקו בתהליך.
תכלס, אלא אם לעובד יש קישורים מיוחדים ויחודיים או אלטרנטיבות קבועות לעבודה הנוכחית תמיד כדאי לו להיות מאוגד, אחרת הוא בעמדת נחיתות תמידית מול המעסיק.
איגודי עובדים יכולים לגרום נזק וזה קורה בד"כ כשאיגוד הופך לגדול ושיכור מכח, אבל זה ממש לא המצב שלכם ב-ynet. ב-ynet המצב הוא שלבד אתם חלשים ונוחים לניצול. רק התאגדות תשנה את זה.
אהבתיאהבתי
למען הסר כל ספק אני לא עתונאית וגם לא בעלת כלי תקשורת או שותפה. יש לי אבל כמה מילים לומר לך אורן רייס. אם תקרא קצת הסטוריה אנשים נרדפו, נפצעו ואפילו נהרגו בגלל נסיונם להתארגן. אין מעסיק (זו היום המילה הפוליטיקלי-קורקט ולא מעביד) שמעוניין שעובדיו יתארגנו. לכן כל האמצעים כשרים כולל איומים בפיטורים, סגירת מפעלים וכו'.
אני חושבת שחלק מהקוראים כאן מכירים בחשיבות העצומה שיש לועד עובדים כי הוא זה שחוצץ בין העובד והמעסיק. ועד עובדים הגון, ישר וחזק מצליח להשיג לעובדים תנאי עבודה הוגנים, ודואג לאנשים שלא יפוטרו בגלל גחמה של המעסיק (ראה ארגון האחיות והעו"סים ועוד ועוד).
לפני המון שנים ניסיתי לארגן את עובדות משרדי נסיעות (רוב העובדים היו נשים והמנהלים היו גברים) בהסתדרות. עשיתי זאת אחרי שסיימתי קורס ונוכחתי לדעת שתנאי העבודה שלהן היו גרועים, כל אחת נאלצה להלחם על שכרה מול המעסיק, להיות מפוטרת בתום עונת הנסיעות וללא תנאים סוצאיליים (היום ענין התנאים הסוציאליים השתנה בעקבות חקיקה). הנשים שקשקו מפחד, הן רצו להתארגן אבל בלי שידעו שהן משתתפות. ללכת עם ולהרגיש בלי. הצלחתי לגייס 200 נשים למפגש עם ראש ההסתדרות דאז קיסר, הן באו אבל סרבו לחתום על הצטרפות להסתדרות, ומאז הן נשארו באותו מצב עלוב שרק התדרדר.
לכן, עם כל ההבנה לדבריך אני חושבת שאתה פועל לרעת עובדי YNET. בסופו של דבר לדעתי יאחדו אתכם עם עובדי ידיעות ואז המאבק יהיה אישי במקום ועד שיאבק מול המעסיק.
אהבתיאהבתי
שבת בבוקר, יום יפה. אני שותה המון קפה. קורא הרבה עיתון. ורץ לשירותים להקיא מחמת הקבס שעלה בי. חשבתי שראיתי את הכל, אבל חי נפשי, מפגן מבחיל כזה של סיקופנטיות לא ראיתי מימי. ראשית טורח הכותב להסביר לנו הקוראים עד כמה הוא פרולטר, איש העם, רודף צדק חברתי – ממש צ'ה גווארה בגירסת הלבאנט. שתי אחיות בחצי חדר, אם קשת יום ואב יגע כפיים. דמעות עלו בגרוני נוכח מסכת הייסורים אותה הוא עבר. לאחר שרכש את אמוננו והבהיר לנו עד כמה הוא אותנטי, קשוב למצוקות הפועלים ונאבק את מאבקם הצודק, מסביר לנו האדון שלמען עתיד התקשורת החופשית עלינו להימנע מלהתאגד. קשה להעלות על הדעת טיעון מופרך כל כך. עיתונאים "חופשיים" ולא מאוגדים שחרדים לפרנסתם, שיכולים להיות מפוטרים בכל רגע, שנאלצים לתת דין וחשבון יומיומי על הדברים עליהם הם כותבים – זה החזון של תקשורת חופשית לפי הכותב.
התאגדות לא נועדה אך ורק כדי לתבוע תביעות שכר. יש גם תנאים סוציאליים, חוזים קיבוציים (משהו שבטמקא שווה ערך לחד-קרן – חיה אגדית יפהפיה ואצילית שמעולם לא שזפה את עינו של אף בן תמותה), הגנה מפיטורים שרירותיים, ועוד כמה עניינים פעוטים מסוג זה. ועד חזק יכול לדון עם ההנהלה ולהחליט יחד איתה למשל שבמקום שיפוטרו שלושה עיתונאים, יהיה קיצוץ רוחבי. תאמין או לא, יש עדיין כמה אנשים שהמושג סולידריות תקף לגביהם.
כתיבה בעילום שם היא כביכול מעשה פחדני, וודאי מול גבורתו של אורן רייס שללא מורא וללא משוא פנים העז להזדהות בשמו הפרטי. אולם יחי ההבדל – משרתם הקטן של אדונים גדולים יכול להרשות לעצמו להביא את דעותיו ולקרוא לחבריו לא להתאגד בעוד שמי שיעז להביא דעה הפוכה עלול למצוא עצמו "נחתך מהבשר החי" כפי שהפליא להתבטא "עורך" האתר (אם לזאת יקרא עורך).
הערה קטנה לכל עיתונאי טמקא ש"חושבים מהראש ולא מהבטן" (כאילו שהתאגדות היא אקט רגשי, ילדותי ומשולל הגיון) ומוצאים טעם בדבריו של רייס: איחוד מערכות בוא יבוא, וזה לא יקח שנים רבות, עם התאגדות ובלעדיה. פשוט משום שהפרינט גוסס. ביום שזה יקרה, ילכו אנשים הביתה (אגב, רוב הסיכויים שרובם אכן יהיו מטמקא ולא מידיעות – שם פשוט יש קצת יותר עובדים עם חוזים קיבוציים). ביום שזה שזה יקרה וכשתלכו הביתה – נסו להיזכר ביום הזה.
אהבתיאהבתי
ראה מה כתבתי לשועלן: השאלה אם זה מהלך שיקרה ב-2017, או מחר בבוקר. והוא לא אמור לקרות מחר בבוקר בסדר הדברים הנוכחי.
עוד משהו: אם יהיה איחוד כעת, וינט "יישתה" לתוך ידיעות. אם זה יקרה עוד 4-5 שנים, אולי זה יהיה הפוך.
ואגב, מחמת העובדה שאורן כתב בשמו ואתה כותב בעילום שם, קצת יותר עידון בדבריך לא היה מזיק. לזרוק אבנים עם מסכה זה מעשה של פחדנים.
אהבתיאהבתי
ועד לא יתרום שום דבר הוא יכול רק להזיק לאנשים שבאמת עובדים קשה כדי לספק תוצאות. העבודה שלנו היא תחרותית ועל זה הכל מושתת. למה שעובד עצל (ולא חסרים כלאה בלשון המעטה!)יזכה לקבלת הטבות של עובד חרוץ שמתעסק כל היום בלהביא את הסיפור הטוב הבא? אני חרד כל יום למצוא את הסיפור הזה אצל המתחרים שלי והחיים שלי נראים אחרת מחייו של עורך /מפיקה או קלדן. לא מתלונן לרגע על זה כי אני בחרתי בעבודה הזו וטוב לי בה. אבל אם אני מביא תוצאות תהיה לי הזכות הלגיטימית גם לדרוש יותר ולקבל מה שמגיע לי, ומה שמגיע לי על החריצות, ההשקעה וההתמדה מה לעשות לא מגיע לכולם. ובאשר לאורן רייס ההשתלחות בו רק מראה על חוסר ההכרות והמידע שיש על האיש. אורן כראש מערכת חדשות תמיד דאג לעובדים שלו וידע להפיק מהם את המיטב, יש כאלה שלא אהבו את זה כי היו צריכים לעבוד קשה מדי, זה פשוט לא מתאים להם, וגם היום בתפקידו הוא עדיין ממשיך לדאוג לעובדים ויש דברים שלא צריך לכתוב אותם. התגובה של "אחד שלא יודע כלום" שמעז ללגלג על חייו של אורן מעידה על אדם חסר רגישות וחסר הבנה ואולי של אחד שבאמת לא יודע כלום!!!
אהבתיאהבתי
לדעתי איחוד מערכות זה הכיוון שהאתר יילך אליו בכל מקרה, עם איגוד או בלעדיו.
אתה מתאר מצב כלכלי גבולי – אם זה נכון, ברור שנחוצה התייעלות.
סליחה שאני מחרבן לכם בהלוויה, אבל אף פעם לא הבנתי למה גוף תקשורת אחד צריך שתי מערכות מקבילות נפרדות.
אהבתיאהבתי
שועלן, השאלה אם זה מהלך שיקרה ב-2017, או מחר בבוקר. והוא לא אמור לקרות מחר בבוקר בסדר הדברים הנוכחי.
עוד משהו: אם יהיה איחוד כעת, וינט "יישתה" לתוך ידיעות. אם זה יקרה עוד 4-5 שנים, אולי זה יהיה הפוך.
אהבתיאהבתי
ואז הפראיירים האלה בידיעות יאכלו אותה ולא אתם?
אחלה סולידריות מפגינים המתאגדים החדשים.
אהבתיאהבתי
מבין מה שאתה אומר, אבל אנחנו לא יכולים לדאוג לפועלי כל העולם. עניי עירך קודמים.
אהבתיאהבתי
העיקרון של שתי מערכות נפרדות נעשה בכדי לשמור על עליונות מוצר הנייר, כשהוקם טמקא ידיעות היה ביתרון עצום, והיה חשוב לו להבטיח שגלישה באתר אינה מיתרת את רכישת העיתון. בנוסף בד.נ.א. החשדני של ידיעות, יש עיתון אחד, והאחרים רק עסוקים בלגנוב לו סיפורים, לכן היה חשוב לשמור על מערכת סגורה בלעדית למוצר המודפס.
גם כיום ההכנסות באתרי תוכן יורדות בחישוב של הכנסה פר משתמש, כך שגם באיחוד מערכות ישאר הצורך לשמור על תוכן בלעדי לעיתון היומי.
באשר לועד, ידיעות הצליח עם ועד, ויש הגיון בוועד חדש, שמתאים את עצמו למציאות החדשה, ולא נבהל מסיפורי האימה של העבר.
אהבתיאהבתי
אי אפשר לשים עיתונאים,עורכים ומשכתבים מהיום למחר.
כך גם לגבי שאר הפונקציות באתר.
בטוח שהגולש ירגיש.
פשוט עכשיו יציפו את כולם בתעמולה ובעצות של למה לא להתאגד ויפטרו כל פעם קצת.
ראיתי את זה במקומות אחרים.
אהבתיאהבתי
רונן, בוינט גולשים מעל מיליון איש ביום. נניח 10,000 או 50,000 יחרימו את האתר. אתה באמת חושב שזה יזיז לנוני?
כדאי לזכור את השביתה הגדולה בשנת 2000, של עובדי הדפוס. היו כמה ימים שיצא עיתון בין ארבעה עמודים, אבל נוני לא ויתר וכעבור שבוע וחצי ניצח. וזה בפרינט. באינטרנט, שכל מה שצריך להפעילו זה מחשבים שיכולים לשבת גם במזרח הרחוק, המצב יהיה פשוט בהרבה. לצערי.
אהבתיאהבתי
ממש לא דיברתי על החרמה.
אם לא יהיה מי שיעדכן את האתר ויביא חדשות אז מן הסתם כמות הכניסות תרד.
אותו כנ"ל בפורומים,בתגובות ,בניהול הפרסומות ובכל פונקציה אחרת.
כל העניין זה רק להתאגד.
אי אפשר למשל להביא כתבי פלילים-כלכלה או מנהלי פורומים מהיום למחר.
אהבתיאהבתי
אתה טועה משום שבין לילה כל כתבי ידיעות יכולים להפוך לכתבי ynet.
זה חלום בלהות, אבל הוא אפשרי לגמרי.
בשנת 2000 בשביתת עובדי הדפוס הגדולה, נוני הדפיס את העיתון בבית הדפוס של גלובס. האיש לא רואה ממטר.
אהבתיאהבתי
כה לחי פנתר ורוד, אתה רואה את המציאות נכוחה.
לעובדים יש כוח מוגבל ביותר, ייתכן שאין להם כוח כלל מול מעסיק נצלן, ציני וחסר מוסר מינימלי – לכאורה, כמובן. הכל לכאורה
אהבתיאהבתי
אורן, כל הכבוד על הטקסט האמיץ והפומבי, ללא מסיכות. אני באופן אישי נמצא בספקטרום שבין לחתום כדי להביע סולידריות עם פיטורי חברינו לבין לחשוב מהראש ולא מהבטן.
דבריך גרמו לי להרהורים.
אהבתיאהבתי
אם תתאגדו אז ברגע שיפטרו אחד מכם תוכלו להשבית את האתר כולו.
כל רגע שהאתר מושבת זה הפסד כסף לבעלים והם מבינים את השפה הזאת.
אחרת יצמצמו כל פעם קצת כי המצב לא קל…
אהבתיאהבתי
רונן, הלוואי וזה היה נכון. סמוך על נוני שיכין קבוצה שתפעיל את האתר מרחוק מראש, כך שגם אם אחרון עובדי ynet ישבות, הגולשים כמעט ולא ירגיש בכך.
אהבתיאהבתי
אני אמנם חתמתי על הצטרפות לוועד, אבל אני מודה שלא חשבתי על האפשרות הזו. השאלה היא האם לא עדיף שיהיה וועד דווקא במצב של איחוד?
אהבתיאהבתי
וועד לא יכול למנוע סגירת חברה/עסק/מערכת שבעל המניות בה רוצה לצמק אותה. אפשר להתבצר במערכת עם קופסאות שימורים, אבל זה ייגמר בדיוק כעבור שלושה ימים. אין דרך בעולם להכריח בעל עסק להמשיך להחזיק את העסק.
אהבתיאהבתי
אם לעובד אין ערך לעסק, כלומר אם העובד לא מייצר רווח, אז זה רק עניין של זמן עד שהעובד יפוטר או שהעסק ייכשל. אי-אפשר לנהל עסק עם עובדים שעולים יותר משהם מכניסים.
אם העובדים ב-ynet לא מייצרים מספיק הכנסות לכסות לפחות את תפעול המערכת (בעיקר המשכורות שלהם), אז זה רק עניין של זמן עד ש-ynet יפסיק לפעול במתכונתו הנוכחית או בכלל. כל הדיון של פיטורים, איחודים, התאגדות, העלאת/פיחות שכר וכו' הוא לשווא. זה כמו לסדר את הכיסאות על אוניה טובעת.
אם ynet הוא עסק רווחי וכדאי, הדיון הוא על איך לחלק את ההכנסות בין העובדים לבעלים. בלי התאגדות, רוב הכסף עובר לבעלים בצורת רווח ופחות עובר לעובדים בצורת משכורות גבוהות, תנאים ותעסוקה בטוחה. החלוקה הזאת נתונה למשא ומתן בו למעסיק יש כוח ולעובדים אין, אלא אם העובדים מאוגדים.
אל תהיו טמבלים.
אהבתיאהבתי
תמיד יש מעטים שמרוויחים הון, מול רבים שמרוויחים גרושים. כך עובדת השיטה, אז אל תיתמם.
אפשר לבדוק כמה מרוויחים ראשי האתר, ואז לדעת אם ה"עסק" מכניס, רווחי וכו', וגם למי הוא רווחי וכו'.
מלבד זאת, העיסוק בטמקא פה בבלוג מתחיל קצת לחפור…
אהבתיאהבתי
צריך לשים את הדברים על השולחן: קמו להם בבוקר דרור פויר וחבריו והחליטו לשנות את המדינה. למה? כי הם מיואשים מיוסי בר מוחא, שלטענתם משליט טרור ולא באמת דואג לעיתונאים. בדרך, נפגעים אנשים, אבל מה זה מעניין את פויר? כותב הנאומים של דפני ליף לא רואה פסול בהובלת מחאה וסיקורה במקביל (עיתונאי למופת, ממש), מחאה שגרמה להאטה בשוק הפרסום שגורמת לפיטורי עובדים. ופויר? הוא יביט בנו בעיני הפודל שלו ושיערו הפרוע ויגיד – צריך ועד כדי שלא יפטרו. ובכן, זה גם בגללך.
איחוד מערכות הוא הליך בלתי נמנע, בעיקר בשל הכפילויות. כן ועד או לא – זה יקרה, ומי שיילך הביתה יהיו הפחות טובים או הפחות מקומבנים. ופיור? הוא בכלל ינסה להחליף את בר מוחא ולהשתכר במקומו עשרות אלפי שקלים בחודש. בינתיים, הוא פוגע לאחרים בפרנסה.
אהבתיאהבתי