מאת ד"ר נורית גילת
מהו מחיר הדרגות?
מה, עדיין צריך לתהות מה המחיר שנשים משלמות על קריירה ולשאול אם הן צריכות לוותר עליה? האם זו שאלה לגיטימית בעידן בו הגשמת האני הוא ערך (כמעט) עליון? האם אי פעם ביקשו מהגברים לוותר על משהו?
צה"ל הוא ארגון גדול, רב-משאבים, היררכי, והוא לא היחיד. גם המשטרה, תעשיות גדולות, אוניברסיטאות ועוד גופים עתירי משאבים בכסף ובכוח אדם מתנהלים כאילו אנחנו במאה ה-19 ולא במאה ה-21. המשפחה הנורמטיבית היא אבא עובד, אמא בבית וילדים עם אמא או עם מטפלת. אבל מה לעשות, זמנים משתנים, ואחד הפרמטרים לשינוי במאה השנים האחרונות הוא מספר הנשים שיוצאות לעבוד. כיום 58%-79% (המספר הראשון, מקרב כלל הנשים, והשני, נשים בעלות 16 שנות לימוד ומעלה) מהנשים הישראליות עובדות מחוץ לבית. המודל המשפחתי השתנה.
מה שלא השתנה הוא תפקיד ההורות שעדיין נתפס כתפקיד של הנשים. עו"ד תמרה אבנר מציגה (בבמחנה) את דברי הבנות של קצינות צה"ל: "החיים בבית בלי אמא, כלומר פיסית היא איננה אבל היא שם"…; את דברי האמהות הקצינות המספרות בסדנת תמיכה לקצינות בכירות "רק למי שיש מטפלת צמודה יכולה להרשות לעצמה להיעדר כל היום וכל הלילה" ומוסיפה שהקצינות "עושות עוול גדול למאבק הפמיניסטי, הן מתישות את עצמן, מאמללות את ילדיהן…"
לא ברור לי מה העוול למאבק הפמיניסטי ואני גם תוהה איפה בן/בת-הזוג? הילדים האומללים לא משותפים? האם הארגונים הגדולים לא מודעים לכך שעליהם לאמץ את המודל של זוגות בעלי קריירה כפולה? מדוע יש לקבוע דיונים לשעות הערב? הגברים לא רוצים לראות את ילדיהם? האם כולנו לא מותשים לאחר 12 שעות עבודה? האם העובד/ת צריך/ה להוכיח מסירות לעבודה כשהקריטיון הוא מי נשאר/ת יותר זמן בעבודה, כשכל המחקרים מוכיחים שאין כל תועלת בשעות העבודה המאוחרות האלו?
ואכן שואלת אבנר: מה עם מקום עבודה ידידותי למשפחה? אבל מטילה את האחריות על היוהל"ן. כמי שעשתה את עבודת הדוקטורט שלה על שירות נשים בצה"ל אוכל לומר בהכללה שקצינות ח"ן ראשיות היוו את המיינסטרים במהותו. לא חרגו ימינה ושמאלה ממה שהותווה עבורן. הן לא היו נבחרות לתפקיד לו היו פמיניסטיות (גם כשהמילה טרם נהגתה בשנות ה-60 וה-70) ו/או אגרסיביות או אסרטיביות מבחינה פמיניסטית. הצבא וארגונים גבריים בכלל לא אוהבים מורדות ולא בוחרים בכאלו שלא הולכות בתלם. השינוי, אם כך, חייב לבוא מראשי המערכת הצה"לית, המשטרתית, ההייטקית או האקדמית. כל עוד הגברים רואים בהורות עניין נשי וטיפול בכל מטלות הבית לא מעניין אותם (ראו את מי מאשימים בהחזקת עובדת זרה, את אשתו של) – לא יבוא שינוי.
אין זה מתפקידה של היוהל"ן לשאת את דגל המהפך בחברה הישראלית, אבל תפקידה לדאוג לשילוב נשים בצבא בצורה שוויונית, לפתוח עוד ועוד תפקידים לנשים בצבא ולדאוג לכך שכמה שיותר חיילות יתרמו את כישוריהן לארגון וגם כדי שנשים, בעיקר קצינות קבע בכירות, ייצאו לשוק העבודה האזרחי וימצאו עבודה הולמת בדיוק כפי שקורה למשוחררי הקבע. הן צריכות לפרוש רשת חברתית בדומה ל-Old Boys Network.
את המאבק על שינוי מעמדה של האשה בחברה הישראלית צריכות לעשות הכנסת עם ח"כיותיה וגם ארגוני הנשים, אבל את עיקר השינוי צריך לעשות המחוקק בעזרת יצירת מקומות עבודה ידידותיים למשפחה כדי שנשים וגם גברים לא יחששו לקידום הקריירה שלהם אם ייצאו מוקדם הביתה פעמיים בשבוע – וזאת לפני הגירושין (עפ"י מאמרה של אבנר). השהות עם הילדים צריכה להיות חלק מהמחויבות ההורית הזוגית ולא מטלה של האישה בלבד. אם הולכים לקראת חיילים דתיים בכך שלא מציבים נשים ביחידות שלהן כמדריכות או כל תפקיד אחר, מדוע לא ללכת לקראת הקצינות והקצינים ולדאוג לתנאי עבודה הולמים את המשפחה הישראלית במאה ה-21?
ד"ר נורית גילת
ולווט אנדרגראונד 
הבעיה היא לא שקצינות – או נשים עובדות בכלל – רוצות להיות עם הילדים יותר, הבעיה היא למה קצינים – או גברים עובדים בכלל – לא מבטאים אותם רצונות.
תרשו לי לדלג על האופציה שאין להם רצונות כאלה, היא כל כך עגומה שאני נאלצת לתהות למה הם הביאו ילדים בכלל.
אני מאמינה – ויודעת מניסיון – שהרבה גברים היו שמחים ליותר זמן איכות מהילדים, אבל בניגוד לנשים, לא מרגישים שיש להם פתחון פה לצייץ על הנושא הזה, כי מה אתה, קצין או נקבה? ומה יש, נפלת בפח עם אישה קרייריסטית שעובדת שעות משוגעות ומכריחה אותך להיות בייביסיטר?
עד שגברים נורמאליים לא יקבלו את זקיפות הקומה לומר שגם הם רוצים להיות בבית בשבע בערב, ושגם להם חשוב להשכיב את הילדים לישון לפעמים, או אפילו – שומו שמיים! – לאכול איתם את ארוחת הערב – שום דבר לא ישתנה.
ואגב, לומר שנשים לא סובלות מהמחזור חודשי זה או חוסר ידע או התגוננות מיותרת. כמעט כל מחזור חודשי עד היום גרר אצלי היעדרות כפויה מהעבודה, או לפחות איחור משמעותי, למרות כל משככי-הכאבים-במרשם-רופא. ואני יודעת שאני לא היחידה – בדיוק כמו שאני מכירה הרבה נשים שהמחזור באמת לא מזיז להן. ובואו לא נדבר על הריון – שבחודשיו המוקדמים מעולם לא התייצבתי בעבודה לפני 11:30 בבוקר לכל המוקדם. אלא שהתמזל מזלי לעבוד במקום שבו מעריכים נשים – בגלל השונות שלהן ולא למרות!
הצדק האמיתי יושג כאשר לגברים יותר להעמיד בראש סדר העדיפויות, בריש גלי, את המשפחה וזמן האיכות עימה, ולנשים יותר להחזיק בעבודה ולטפח קריירה, בלי שייאלצו להעמיד פנים שהחוויות שלהם זהות לגמרי לאלו של גברים.
אהבתיאהבתי
מנסיון, מקומות עבודה רבים נלהבים פחות כשגברים מבקשים חופשה כשהילד חולה, הגעה מאוחרת או יציאה מוקדמת לפיזור או איסוף הילדים ממסגרות החינוך, חוגים וכו'.
עשיתי ויתורים מקצועיים על מנת להיות זמן רב יותר עם ילדיי. זה סדר העדיפויות שלי והוא מובן מאליו עבורי.
אהבתיאהבתי
אה, ותודה בעניין המחזור. ד"ר גילת הנכבדה ביקשה לא להתייחס לעניין, רק כדי לכתוב עליו פסקה שלמה על כמה שהטיעון הוא "תירוץ כל כך עלוב ופתטי".
אהבתיאהבתי
ב.נ.ב בלי פיסקה, זה עלוב. גם בונד הוא אח מוסלמי.
אהבתיאהבתי
לא הבנתי את ההקבלה.
קרא שוב מה שכתבה מאי: "כמעט כל מחזור חודשי עד היום גרר אצלי היעדרות כפויה מהעבודה, או לפחות איחור משמעותי, למרות כל משככי-הכאבים-במרשם-רופא. ואני יודעת שאני לא היחידה – בדיוק כמו שאני מכירה הרבה נשים שהמחזור באמת לא מזיז להן. ובואו לא נדבר על הריון – שבחודשיו המוקדמים מעולם לא התייצבתי בעבודה לפני 11:30 בבוקר לכל המוקדם."
זה מה שהיא מעידה על עצמה, ממקור ראשון.
מקומות העבודה, בדיוק כפי שהם צריכים להתחשב באבות (כפי שהרחבתי), צריכים להתחשב גם בנשים בתקופות הנ"ל. התמזל מזלה של מאי והיא עובדת "במקום שבו מעריכים נשים".
להחביא את הבעיה, לטעון שהיא איננה קיימת, לכתוב שאזכורה "עלוב ופתטי" ולהשוות אותו לימי הביניים זה באמת "חוסר ידע או התגוננות מיותרת". הסתרת הבעיה לא תסייע לנשים. להפך.
אהבתיאהבתי
הנושא מוצג קצת בפשטנות ע"י הכותבת. ככל אני מסכים עם הקביעה שככל שהצבא ישכיל לגייס אנשים מתאימים לתפקידים השונים כך הוא ישתפר. ובתוך כך יש לגייס יותר נשים מתוך ההבנה הבסיסית שאינטליגנציה והכישורים מתפלגים נורמלית באוכלוסיה. אי גיוס נשים לשירות ארוך מקטין סטטיסטית את היכולת להביא את הטובות והטובים.
אולם הבעיה המרכזית בצבא היא שהקידום לא נעשה על בסיס כישורים ויכולות אלא על בסיס קרבה למפקדים בכירים אלה או אחרים, כך שיש סיכוי שאישה מתאימה שלא "אכלה מאותו מסטניג", ו/או היתה תחת אש עם אותו מפקד לא תקודם למרות שהיא המתאימה ביותר. לפקודותיי הסברתי חזור והסבר שיהיה זמן שבו הן ייתקלו בתקרת הזכוכית. למרבה ההפתעה חלקן לא הכירו כלל את המושג.
אהבתיאהבתי
לגבי הפשטנות. דבורית לא הסכימה שאכניס את כל 250 דפי הדוקטורט שלי, לכן נאלצתי להתפשר ולכתוב רק עמוד, זה מה יש.
חוץ מלהסביר לפקודותיך מהי תקרת הזכוכית עשית גם משהו כדי לנפץ אותה?
אהבתיאהבתי
בהחלט כן הן קודמו על בסיס כישוריהם לצה"ל בשלב ראשון. כשהפסקתי להיות המפקד שלהם השתדלתי ללוות אותן בסבך המערכת
אהבתיאהבתי
מה עם הכוונה של דנקנר לרכוש את מעריב. אין דעות בעניין, לא ממך ולא מבית מעריב?
אהבתיאהבתי
אתה בפוסט הלא נכון :)))
אהבתיאהבתי
גם לגבי "שילוב נשים בצבא בצורה שוויונית, לפתוח עוד ועוד תפקידים לנשים בצבא ולדאוג לכך שכמה שיותר חיילות יתרמו את כישוריהן". יש לי הערה מסוימת. מרגע שנפתחו קורס הטיס החובלים וכיו"ב לנשים שהם תפקידים התנדבותיים גם לגברים וגם לנשים, יש ליישם את השיוויון גם על תפקידים לא התנדבותיים. במילים קצת יותר ברורות בנות ילכו לתותחנים מג"ב (תפקידים אפורים) לא כי הן רוצות אלא כי ככה הכריחו אותן בבקו"ם בעקבות הפרופיל הרפואי בלבד. מי שתסרב להתפנות תלך למעצר כמו כל גבר סרבן. כל עוד ה"שיוויון" הוא רק בתפקידי יוקרה יש פה טעם לפגם. בדיעבד אם היו שואלים אותי אם אני רוצה לבלות שלוש שנים בשטח ובמוצבים נידחים ביחידת שדה אפורה הייתי אומר שלא.
אהבתיאהבתי
הגיע הזמן שתקבלו את זה שיש תפקידים שפשוט מחייבים קיומו של איבר גברי.
למשל, עורך ראשי בתכנית ריאליטי.
אהבתיאהבתי
אם מישהו במקרה לא הבין, שועלן התכוון כמובן למוח.
(אם לא הייתי מתעבת את הקונספט של לייק/דיסלייק הייתי מציפה אותך עכשיו באדומים).
אהבתיאהבתי
את מביכה את עצמך.
אהבתיאהבתי
אוף, תנוחו שניכם, או אין לכם בית, וכל הקלישאות המקובלות.
אהבתיאהבתי
לא "שעת הנקה" ולא "משרת אם" אף אחד לא דיבר על הדברים האלו ונוח מאד לעוות את מה שכתבתי ולכן להתווכח תתווכח עם עצמך.
אם במקרה אתה קורא את הדה-מרקר, יש היום כתבה במוסף השבועי בשם "9 חודשים ועוד קצת" על ענין חופשות הלידה בישראל ובעולם, ההשפעה על מקום העבודה והקריירה של האשה ועוד ועוד. אני חושבת שהשורות המסכמות של המאמר מנסחות בדיוק את מה שרציתי לומר בפוסט שלי לעיל:
"….הפתרון האמיתי נעוץ לא בנשים, אלא דוקא בגברים. גם בשוודיה הבינו שכדי לעשות את השינוי אי אפשר להמשיך לתת לנשים עוד הקלות, לשנות רק את מצבן כדי להוציא אותן מהבית. זהו, הן כבר יצאו ממנו – עכשיו צריך להכניס אליו את הגברים. השינוי יקרה רק כשחלוקת התפקידים בבית תשתנה, וזה ישפיע על מקומות העבודה…בשבדיה הציעו לגברים הצעת חוק שהם אינם יכולים לסרב לה "חופשת אבהות" של חודשיים בתשלום, אבל את הזמן הזה אי אפשר להעביר לאמהות."
כלומר, חקיקה ולחץ אולי יביאו לשינוי המיוחל.
אהבתיאהבתי
לא התיייחסתי כלל לדבריך כשהזכרתי שעות הנקה.
אני מסכים עם רוח הפוסט שלך ועם הציטוט מהדה-מרקר, אך עם כל השינוי בחלוקת התפקידים (אגב, אצלנו במשפחה החלוקה היא הפוכה מהמקובל), אישה שמעוניינת להניק – מה שגבר לא מסוגל (כרגע) לעשות – צריכה לקבל את הזמן לכך (בין אם לשאיבת חלב במקום העבודה או ליציאה מוקדמת).
בנוסף, גם הריון ולידה הם נושאים שגברים (כרגע) לא יכולים לחוות ממקור ראשון, כולל שמירת הריון במידת הצורך והתאוששות מלידה עם סיבוכים כאלה ואחרים.
בחשש גדול אזכיר גם את המחזור החודשי. בחשש מכיוון שבטח יתנפלו עלי כאן, שאני חזיר שוביניסט, שאין לי מושג… יכתבו שאישה עם מחזור יכולה לתפקד היטב ושאין כל בעיה… ברוב המקרים זה באמת נכון, אך מנסיון במקומות עבודה, יש נשים שמחזור חודשי קשה להן יותר, מלווה בכאב גדול ובצורך (רפואי) במנוחה.
אהבתיאהבתי
כלומר? אם אנסה לסכם את דבריך – כפי שאני קוראת אותם – מאחר והאשה יולדת מניקה
(הסטטיסטיקה קובעת שלאשה היהודיה יש 3 ילדים בממוצע) היא צריכה להתאושש מלידה וסיבוכים, כשאני לוקחת שלוש שנים מחייה, שנה לכל ילד, מתוך 40-47 שנות עבודה אפשריות לאשה, אין היא יכולה לפתח קריירה? זה נשמע לך הגיוני? מוסרי? יעיל מבחינת משקית? אתה לבטח מכיר אם גם רק מקריאה או שמיעה שיש נשים רבות שעושות קריירה מוצלחת עם ולמרות בעל וילדים. הן משלמות מחיר שהגברים אינם משלמים וחבל שכך. זה לא חייב להיות כך זה יכול להיות אחרת ברגע שהגברים בעמדות המפתח (אני לא רוצה לחזור על הפוסט שלי) יפנימו, יחוקקו ויקדמו את השינוי החברתי האיטי כל כך.
תרשה לי לא להתייחס למחזור החודשי, זה להשתמש בתירוץ כל כך עלוב ופתטי. פעם הרי שרפו נשים בגלל החשש מהכישוף בדם הווסת. זה קרה במאה ה-15 מאז אני מקוה שיש התקדמות. היום חלק עצום של הנשים לוקח כדורים למניעת הריון שמסדירים גם את ענין הווסת. כלומר האופציות מרובות החל מללא מחזור בכלל ועד להקלה על תסמיני הווסת למי שיש תסמינים כאלו. חבל חבל להכנס לשדה מוקשים כזה בונד הנכבד.
אהבתיאהבתי
זה לא מה שכתבתי.
זה לא מה שאני חושב.
לרעייתי קריירה וכפי שכתבתי, אצלנו במשפחה החלוקה היא הפוכה מהמקובל.
בכל זאת, אי אפשר להתעלם מכל הדברים שהזכרתי.
בעניין המחזור, תגובתך צפויה. אני מכיר כמה נשים, ביותר ממקום עבודה אחד, שהמחזור קשה להן יותר מלנשים אחרות והן מקבלות אישור רופא למנוחה כמעט מדי חודש.
אהבתיאהבתי
בנוסף, לא מדובר ב-3 שנים מתוך 40-47 שנות עבודה.
בימינו, ושלא כמו בעבר, אנשים מחליפים מקומות עבודה מדי מס' שנים (נכון, לא בצה"ל וכד'), לכן מדובר ב-3 שנים בפרק זמן קצר בהרבה, למקום העבודה.
אהבתיאהבתי
הכותבת דורשת דבר והיפוכו: מצד אחד היא רוצה שנשים וגברים יישאו בעול באופן שוויוני, ומצד שני היא דורשת שעות עבודה נוחות יותר כדי לקדם נשים בצה"ל. אבל בעצם התביעה הזאת היא בעצם "נכנעת" לתפיסה המסורתית (הפסולה בעיניה) המזהה נשים דווקא עם תפקידי אמהות.
אהבתיאהבתי
הקורא אינו קורא:
אהבתיאהבתי
הקורא קורא, אבל תמה. הרי גברים מסתדרים מצוין בצה"ל ובמקומות עבודה אחרים, תודה ששאלת. לעשות "מקומות עבודה ידידותיים לגברים ונשים", הווה אומר לתת לגבר חופש להיות עם הילדים כדי שגם אשתו תוכל לעבוד כמוהו, זה בעצם שצה"ל ישקיע כדי שנשות הקצינים תוכלנה לעבוד במקומות העבודה שלהן. אבל הרי "אין זה מתפקידה של היוהל"ן לשאת את דגל המהפך בחברה הישראלית". וממילא ברור שכל מהפך שנועד לעשות את שעות העבודה לנוחות יותר, הוא רק לצורך קידום הנשים בצה"ל על ידי יצירת "משרות אם" (סתירה לעמדת הכותבת שגברים צריכים לשאת בעול באופן שוויוני), או לצורך קידום הנשים בחברה הישראלית בכלל (סתירה לעמדתה שאין זה מתפקידה של היוהל"ן וכו').
אהבתיאהבתי
לא, אתה מעוות את התמונה, לא כדי "שאישתו תוכל לעבוד כמוהו"" אתה הופך את היוצרות מתוך דווקאיות מעצבנת.
כתוב בפירוש
וזהו, אני מפסיקה.
אהבתיאהבתי
נכון, הפסקה מנוסחת באופן שוויוני. אבל הקצינים הזכרים מעולם לא דרשו שעות עבודה נוחות יותר, ולא היה קריטי להם כנראה לראות את הילדים. כל זאת לפי המודל המסורתי הרגיל, של הבעל העובד והאישה המתפקדת כהורה ראשי.
מה שהכותבת רוצה הוא שינוי שנועד לשבור את המודל המסורתי הנ"ל, ושוב: שבירת המודל לא תעזור אלא לאחת משתיים: או לקידום הנשים, והנשים דווקא, על ידי יצירת משרות אם (נכון, גם הגברים יקבלו "משרות אם" אבל להם זה סתם יהיה בונוס), או לקידום אותו מודל של זוגות בעלי קריירה כפולה, שהוא מודל שאינו מעניינו של הצבא כפי שהכותבת עצמה מודה.
קחי למשל את פסקת הסיום:
מה זה "ללכת לקראת הקצינות והקצינים"? יש עוד יצורים חוץ מקצינות וקצינים? אלא מאי, הכוונה היא בעצם "ללכת לקראת הקצינות, והקצינים שנשותיהם עובדות כמותם". והוא אשר אמרתי לעיל.
אהבתיאהבתי
בקטנה, שעות הנקה.
אהבתיאהבתי
אויש, תנוח.
(מותר להרפות לפעמים מהטרחון האינהרנטי)
אהבתיאהבתי
עזוב הלל המאה ה21 גדולה עליך, עדיף שלא תנסה.
אהבתיאהבתי
מדוע הנשים לא הסכימו לדחיית המועד ליציאה לפנסיה? כי מוטב לדרוש זכויות, אך לא להוסיף לחובות.
אם שוויון – אז שוויון.
חוץ מזה, אני אוהב נשים כי הן שונות מהגברים. עובדה.
אהבתיאהבתי
יש הרבה בעד ונגד לדחיית גיל הפנסיה. בין היתר, מאחר שנשים רבות יותר ימצאו עצמן ממילא בגילים האלו מובטלות מפוטרות ומחוץ למעגל העבודה. אבל זו באמת לא תשובה לשתי שורות.
גברים ונשים שונים, מישהו חולק? אז מה זה אומר?
אהבתיאהבתי
תוחלת החיים של הנשים גבוהה יותר.
הן חיות יותר ועובדות פחות, בפער משמעותי.
אה, ומקטרות על שיוויון.
הנה, יצא השוביניסט 😈
אהבתיאהבתי