מהפכה בערוץ 10
רביב דרוקר קורא לשמור על חופש העיתונות.
ynet ממשיך, בקפידה, לא להזכיר את השם אדלסון ואת הסיבה להתנצלות. זה ממש מגוחך, מאחר שקוראיו נותרים מבולבלים וצריכים לחפש תשובות באתרים אחרים.
תזכורת: התחקיר שיזם נוני מוזס על אדלסון נגמר בסוף ברשימת התורמים לנתניהו ב-7 ימים, כששמו הופיע בתצלום של רשימת התרומות.
מצד שני, בידיעות ובכלכליסט (שמזרקר זווית אחרת בסיפור, היו"ר החדש של חברת החדשות, יורם שכטר) השם מוזכר באופן חופשי.
בביקורת הטלוויזיה בע' 20 בידיעות מקדיש איתי סגל פסקה קצרה להתפטרות של זהר. באותו עמוד, ובדיוק כמו במעריב: "התפטרות בשידור חי" של רז שכניק (לידיעת העורכים והמגיהים: זהר, בלי ו'. אי אפשר באותו עמוד לכתוב בשתי צורות שונות).
אלון הדר בביקורת הטלוויזיה במעריב מחבק את ערוץ 10. לצד ביקורת הטיוי בע' 20 מופיעה ידיעה של אלעד בילו – "התפטרות בשידור חי".
הספינולוגים:
יואב יצחק ובקטנה גם הלל גרשוני טוענים שמדובר בספין מצד ערוץ 10.
י"י:
מעמדם של בנזימן ורות יובל התערער מאוד בחודשים האחרונים בקרב הנהלת ערוץ 10, לאחר שהוכח מעבר לכל ספק דבר אחריותם – איש איש כפי חלקו – לכזבים שפורסמו ושודרו, ובמיוחד להימנעותם מתיקון הכזבים, בזמן קרוב ככל שאפשר לפרסום המקורי, וסיכון קיומו של ערוץ 10 (אגב: שווה לבחון האם ראודור בנזימן ורות יובל היו בדרך החוצה שלא מיוזמתם גם בלי קשר לפרשת אדלסון-לאודר).
ראו איך נראה העמוד (13) המוקדש לעניין בישראל היום:
שלוש ידיעות יש בו. ערן סויסה על ההתפטרות של גיא זהר מהגשת השבוע (בראש העמוד מופיע נוסח ההתנצלות המלא), דרור אידר זועק: אם הכפשתם, תתנצלו!
בהארץ, הידיעה עם הכותרת "גיא זהר התפטר בשידור חי במחאה על ההתנצלות לאדלסון" מופיעה בשער, עם הפניה לע' חדשות התרבות, 15. גם כאן (בעיתון המודפס) יש מצג לפיו ההתפטרות היא גורפת, ולא היא.
אופיר בר-זהר מספרת מה קרה אחרי סוף מהדורת השבוע.
אורן פרסיקו ביום חמישי, לפני אירועי שישי בלילה. יובל דרור אתמול, משבח את מהלכיו של ערוץ 10.
הפוסט שלי מאתמול בבוקר.
אם תשאלו מה מצבו של שלדון אדלסון משישי בערב ועד הבוקר, הרי שהוא לא מרוצה. למעשה אלדסון רותח מעצבים על המהומה שנוצרה, ועל התפיסה שלו כבריון השכונה. את הזעם הוא מוציא על עו"דו דורי קלגסבלד על שלא צפה את הלהבות שייווצרו. וכי איך יכול היה? קלגסבלד, מצדו, לא מגיב.
הנה חלק א' של הכתבה.
וחלק ב'
וחלק ג'
בנזימן במושכים בחוטים.
בלוגלנד/ פייסבוק/ רשת
זוכרים את פרשת ייגר מאייסטר, הוא שלמה מן שכתב את הבלוג עומדים בשער, יצא בו נגד אתר One ואופירה אסייג, נתבע ע"י הנ"ל ותבע אותם בחזרה, וכן את בזק בינלאומי על שחשפו את זהותו ופגעו בפרסנתו (הוא פוטר ממעריב לאחר שזהותו נחשפה)?
ובכן, הנה סיכומים שלמה מן נגד אופירה אסייג הגנת הפרטיות וסיכומים סיטינט נגד שלמה מן לשון הרע כפי שהוגשו היום לביהמ"ש ע"י עו"ד יהונתן קלינגר ושמעון מורמי.
ואכן: בעמודי החדשות אין אף מילה. בעסקים, גם לא. כך גם בהמגזין. מה שכן: ב-nrg התפרסמה אתמול בלילה הידיעה על גירוש רון חולדאי.
השוואה
ידיעות: ידיעונת בתחתית ע' 24 על נסיון פשרה לקראת פינוי המאהלים.
ישראל היום: ידיעה בראש ע' 21, כולל על כך שרון חולדאי גורש מאירוע שולחנות המחאה.
הארץ: ע' 11: ידיעה על הדיון בעתירה היום ועל פינוי האוהלים.
– אנקדוטה: דפני ליף נטלה חלק בסדרה הבית שלכם שווה יותר, המשודרת בקשת (אלא אם יש עוד דפני ליף בישראל).
(כה צפה הינשוף של מינרווה).
– כהן יצאה "מאופרת וזחוחה" לטענת המפגינים.
היצאו המפגינים מדעתם? באמת לקחו את תפקידם ברצינות יתר? האם גם איפור אסור עלפי תקנון יושבי האוהלים, ועוד כשמדובר באישה היוצאת ליום עבודה בבוקר?
שלי יחימוביץ' קוראת למאמיניה.
יש עורכים בבית?/ מח' הגהה
"כפושע, במקרה אחד; וכתאו-בצע וכאדם שלא עומד בהתחייבויותיו" (News1).
חמש שאלות לתקשורת העוינת/ מדור אורח
1. האם בישראל היום לא יודעים שלתנועת חב"ד בישראל יש דובר? על פי הכתבה במוסף ישראל השבוע התשובה לא ממש ברורה. בשל הנוכחות הרבה של חב"ד בציבוריות הישראלית, כתבה שמנסה לפצח את האניגמה סביב החסידות הזו היא מתבקשת, למרות שהדבר נעשה בעבר גם בארץ וגם בחו"ל, העילה לכתבה היא ספר חדש על הרבי מלובביץ' אותו חיברו פרופ' מנחם פרידמן ופרופ' שמואל היילמן, בו טוענים המחברים כי לאדמו"ר היתה גישה שלילית כלפי מדינת ישראל ושהרבי מלובביץ' ראה את עצמו כמשיח באחרית ימיו.
הבעיה היא שהכתבה של נדב שרגאי מתעקשת להתמקד בציטוטים מהספר ובבוקסה עם תגובה של הרב חיים רפפורט, חבר סגל הרבנות הראשית של אנגליה.
או שביקשו תגובה מהרב מנחם ברוד, דובר חב"ד בישראל ו/או מכמה רבנים מובילים בתנועה, והללו סירבו להגיב (דבר הראוי לאזכור), או שלא פנו אליהם. כתבה על תנועת חב"ד שהתגובה היחידה בה היא של רב מאנגליה – מעט מוזרה.
2. האם בגלי צה"ל לא מבינים כמה הם שמאלנים? ביום שני כל תוכניות האקטואליה דנו בהריסתם של שלושה מבנים ביישוב מגרון. המתנחלים הוצגו כחבורת פראים שהשתלטו על אדמות של פלסטינים ועל כן יש להרוס את בתיהם. בדיווחים לא ציינו את עמדת המתיישבים, לפיה כאשר עלו על הקרקע לא היו ערבים שטענו כי הקרקע שייכת להם, או שכאשר בנימין בן אליעזר היה שר הביטחון הוא הורה להשלים את הליכי הזכויות בקרקע ולקדם את תוכנית בניין העיר שהכין משרד הבינוי והשיכון.
כנראה שהעמדה הרשמית של התחנה היא שבכל מקרה שבו אזרחים פולשים לקרקע לא שלהם, צריך לפנות אותם בכוח. לכן לא ברור איך זה מתיישב עם הראיון שערכה טלי ליפקין-שחק, באותו יום בתוכנית רצועת הביטחון. המרואיין היה פייסל אל-הוזייל, נציג הפזורה הבדווית בוועדת גולדברג שבחנה את סוגיית ההתיישבות. לכל אורך הראיון טל"ש לא עמתה את המרואין עם כך שהבדווים השתלטו על 800 אלף דונם (!). השאלה שחזרה על עצמה היא כיצד ניתן לרצות את הציבור הבדווי. כנראה שלדעת גל"צ מתנחלים הם יצורים יותר נעלים מאחרים, ולכן אצלם אכיפת החוק צריכה להתבצע באופן יותר צמוד.
3. שופרסל יצאה השבוע בקמפיין חדש לשיווק מוצרים מוזלים. כלי התקשורת הפכו ליחצ"נים של המהלך, ולכל היותר תהו באיזו איכות יהיו המוצרים שיימכרו. הנה דוגמה קטנה לחוסר ההבנה של העיתונאים הכלכליים בתחום שבו הם עוסקים. אחד מהמוצרים הוא משקה סופר דרינק שכבר שנים נחשב להיט במגזר החרדי בגלל שהוא נמכר ברשת מחסני מזון וברשת זול ובגדול (הפועלת באזור ירושלים), במחיר של 11 שקלים לחמישה בקבוקים המכילים 1.5 ליטר. ידיעות דיווח ביום שני כי בקבוק סופר דרינק מהקו הלבן של שופרסל יעלה 2.79 שקל. כלומר חמישה בקבוקים יעלו 13.95 שקל. משמעות הדבר ששופרסל לא בדיוק הוזילה מחירים – חלק מהמוצרים הם פשוט מוצרים פשוטים שנמכרו עד כה ברשתות שיווק מוזלות וכעת שופרסל הבינה שיש להם ביקוש. במקרים אחרים, הם פשוט קבעו מראש מחיר גבוה ואז הודיעו שהם מוזילים אותו. ובאותו עניין – אגודת הסטודנטים הודיעה כי בעקבות האיום שלה בחרם שופרסל תוזיל 30 מוצרים ב-20%. בין השאר כוללת הרשימה קורנפלקס תלמה שעלה 22.99 שקל ויעלה עתה 19.99 שקל. אלא שמדובר בהנחה על מחיר סיטונאי ולא בהכרח על מחיר השוק. ברשת רמי לוי למשל, מוכרים במבחר סניפים, קורנפלקס תלמה 750 גרם באופן קבוע בכ-18 שקל ויש גם אריזות קצת יותר קטנות וזולות. הוא הדין במיזם "הסל המסובסד" של "מגה בול" שתואר כהצלחה של המאבק.
4. האם כתבה עיתונאית צריכה להסתמך על עובדות? לפי הכתבה של שחר גינוסר ב-7 ימים של ידיעות, התשובה לא ממש ברורה. במש' נכתב "איך קורה ש-87% מהציבור מחבקים את זעקת מעמד הביניים אבל האינטרנט הוצף בתגובות עוינות? האם השמועות ברשת על טוקבקיסטים בתשלום נכונות? ואיך הגיעו מתוך משרדי הממשלה מאות טוקבקים נגד המפגינים?"
מתברר ש-87% מהציבור תומכים בהרבה דברים ולא רק ב"במאבק להורדת מחירי הדיור". מתברר ש-87% מהציבור סבורים שהכנסת לא מייצגת אותם . ו -87% מהישראלים ייסעו להשתלה בחו"ל גם אם הדבר יהיה מחוץ לחוק. אותם אחוזים התקינו דלתות ביטחון. אם היו עושים סקר כמה אחוזים הציבור חושב שאסור לתת דירות במתנה לילדי-שמנת-תל-אביביים, הייתם מקבלים את מספר הקסם 87%.
אשר לשאלה האם השמועות על טוקבקיסטים בתשלום הו נכונות? התשובה היא כן, אבל גינוסר לא הצליח להוכיח את זה בהקשר של המאבק הנוכחי כשכתב בין היתר "שוחחנו השבוע עם מנהל באחת החברות שבבעלותה חוות שרתי אינטרנט". לטענת גינוסר אותו מקור סודי אמר כי גילה מאות כתובות IP של משרדי ממשלה.
הנה שתי עובדות שידהימו את גינוסר ועורכיו:
א. בכל משרד, ולא רק משרד ממשלתי, יש עובדים עם הרבה זמן פנוי שכותבים טוקבקים בעד ונגד הרבה מאוד נושאים.
ב. בקבוצת ידיעות יש גוף קטן וסודי שנקרא ynet. בגוף הזה יש מאשרי טוקבקים הרואים את ה-IP של הטוקבקים (בדיוק כמו בכל אתר או בלוג, לידיעת צרחני ה"כמו בסוריה פה"). גינוסר יכול היה להשוות כתובת IP של מייל שנשלח ממשרד ממשלתי לכתובות במחשבי ynet ולאמת (או לא) את הטענה. מבלי לכרות את הענף שעליו יושב המדור, אנחנו מודים שהרבה יותר קל לשאול שאלות מאשר לספק תשובות ברורות.
5. למרות שגם פה דנו באדלסוניה חובה לשוב ולהבהיר – קשה להאמין שבכירי ערוץ 10התפטרו רק בגלל ההתנצלות. בגלובס רמזו בעדינות אבל כאן מותר לכתוב בצורה יותר בוטה – חדשות ערוץ 10 בצרות צרורות. תקציב החדשות עומד לזנק פלאים בגלל המעבר הצפוי לירושלים ועל אף מחאת העובדים. העובדה שב-2 יש הרבה יותר רייטינג בעבור כל שקל היא ידועה, וידוע גם כי בחדשות 10 פיטרו כתבים ואמורים לפטר עוד.
לכן, עם כל הכבוד לזעם הקדוש של אנשי הערוץ הם עדיין לא הוכיחו "אמת דיברתי" לגבי כל הכתבה על אדלסון, ועד אז הם צריכים להביע קצת פחות תדהמה וזעזוע מהפרשה. מי שרוצה, שילך הביתה, רק עם פחות רעש וצלצולים.
לפני פיזור
ההלוויה של דניאל רוגוב ופרטים על גילו, מאתר חברה קדישא.
ולווט אנדרגראונד 
&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
V: מאיזה הפרעה את סובלת? זה הבלוג שלי, ואני אחליט מה ייכתב פה.
לכי לאייס, לכי לרוטר, לכי לכל מקום, כתבי שם, הניחי לי.
אני לא רוצה שתכתבי פה, את מבינה?
אם אני מוחקת תגובה את לא תכתבי אותה שוב!
אהבתיאהבתי
התגובה הזאת של רוית וזהו הופיעה בבלוג הזה אתמול בלילה, בפוסט אחר.
גילוי נאות: האם יש לך רוית ענין אישי בניגוח עו"ד קלגסבלד או ברדיפה אחרי הצדק ?
גם אני זוכר את האירוע הטרגי בדרך נמיר (שמעתי מחלון ביתי) אבל מדוע כאן, בפוסט הזה.
אהבתיאהבתי
עשו לנו הפתעה – שם ב"הארץ".אתר הבית שלי. ואני שונאת שינויים. 😥
אהבתיאהבתי
מתערבים שאדלסון יארוז את הפקלאות כוללל הזיבליתון דקה אחרי הוודע תוצאות הבחירות הבאות?
אהבתיאהבתי
הנה ההודעה פעם נוספת. אפשר למחוק את הראשונה.
ההתרשמות שלי, מצפיה בכתבה של ערוץ 10, היא שההתנצלות הייתה הכרחית כי בכתבה יש דברים לא נכונים, לפחות על-פניו, ושנוסח ההתנצלות ה'זובורי' נבע מטעמים כספיים – כלומר, מהרצון להימנע מדיון משפטי ארוך ויקר.
אני מנחש שאולי האיום של אדלסון להגיש את התביעה בארצות-הברית היה האלמנט המכריע: כללי הדיבה בארצות-הברית מחייבים עמידה במבחן הוכחה מחמיר הרבה יותר מבישראל וברור שלאדלסון לא הייתה כל סיבה עניינית ומשפטית לערוך את הדיון גם שם – אבל הסכנה של בזבוז עצום של כספים על התביעה הכריעה.
זה נשמע לא הגון – וכל מי שאיימו להגיש נגדו תביעה כזו יודע עד כמה זה יכול לעורר מרמור וכעס – אבל גם אם אתה דבק בעמדת "אמת דיברתי" ויכול לגבותה בעדויות מפורשות, עדיין החישוב של "כמה זה יעלה לי" קיים והוא חלק מעובדות החיים.
עניינית, החלק שעסק בענייניו של אדלסון בארצות הברית היה די עלוב, ובשתי הטענות השנויות במחלוקת, הכתבה שוגה קשות:
א. נטען כי אדלסון חייב לארנולד שריידר (Arnold Schrader) 400 אלף דולר ונרמז כי הוא מהלך על שריידר אימים – אך חלק אחד של המידע (החוב) נסתר אחר כך, ואילו החלק הראשון (האימה) נסתר במהלך הכתבה עצמה, כאשר הובא קטרוג של שריידר על אדלסון בבית המשפט; כאשר שריידר נימק את אי-רצונו להתראיין במצבו הפיסי הרעוע; וכאשר שריידר ציין, כאנקדוטה, כי פגש לפני זמן מה באדלסון וקינטר אותו בשאלה האם "הצ'ק עוד בדואר."
באופן כללי יותר, הטענה של שריידר מתייחסת לעבודה שביצע לפני כעשרים שנה (אף שבכתבה נאמר "למעלה מעשור עבר, אבל ארנולד שריידר עדיין מפחד"). הופשטיין מודע לכך, שכן המקור לכל הציטוטים השליליים שהוא מביא על אדלסון, כולל אלו של שריידר, לקוחים (בשיבושי תרגום על גבול שיבוש המשמעות) ממאמר שפורסם לפני 14 שנה הסכסוך על תשלום כזה היה אמור להיות מותר לפני זמן רב. אני חושב שאפילו עיתונאי מתחיל היה דורש לראות פרט כלשהו המאשש את טענת שריידר ואם לא כן, היה מסייגה בדברים.
כדאי לציין כי המאמר הנ"ל פורסם על-ידי מנהל המחקר של איגוד עובדים בלאס וגאס, שכוונתו הייתה להזהיר, לכאורה, מפני בניית אולם כינוסים בקזינו ונשיאן ובפועל, איגודו היה נתון בעימות עם אדלסון סביב סירובו של זה לשכור רק עובדים מאוגדים (ר' כאן. קשה לקבל אמירות במקור כזה בלי בדיקה ואישוש בתיעוד המשפטי של מחוז קלארק.
ב. נטען כי אדלסון השתמש בהשפעתו הפוליטית כדי לזכות באישור לניהול סנדס. בכתבה נטען כי "במפתיע, ולמרות הבעיות, אדלסון מקבל את הרישיון המיוחל" והצופה 'הסביר' מניח כי הכוונה לרישיון הבעלות על בית ההימורים. מייד אחר כך אומר העיתונאי ברבנק כי אדלסון קיבל מכתבי תמיכה ממושל לשעבר ומשריף לשעבר ועובד לשעבר של ועדת הבקרה על ההימורים (בתרגום נכתב: נציג של וועדת ההימורים לשעבר) ופרסם אותם ברבים וגורס כי לדעתו הם התעלמו מפרשיות העבר של אדלסון (שעיקרן, אי תשלום לספקים ולנותני שירות בשנות השישים והשבעים) והופשטיין מסכם את דבריו: "אז מה שאתה אומר הוא שבבסיסו של עניין, אלמלא הקשרים הפוליטיים החזקים שלו הוא לא היה יכול להיכנס לווגאס" וברבנק משיב: "הוא קיבל יחס מיוחד."
די ברור כי עובדתית אדלסון השתמש בהשפעה פוליטית באמצעות פרסום מכתבי תמיכה, במטרה לקבל אישור של גורמי הפיקוח למינוי מנהל מטעמו לסנדס; ועובדות אלו אינן תומכות באמירה כי "אלמלא הקשרים הפוליטיים החזקים שלו הוא לא היה יכול להיכנס לווגאס," שבאה לא מפי מרואיין כי אם מפי הופשטיין עצמו.
אהבתיאהבתי
כשאתה תוקף אמינות של אחרים, המנע מ"אני מנחש", מסכם את הערך של כל התגובה הארוכה שלך.
אהבתיאהבתי
תמיד תוקף בשעות הקטנות כשכל האחרים ישנים, כמו אלה המגיבים להלל וחיליק בשבת.
אהבתיאהבתי
זה מזכיר את הפקחים של עיריית תל אביב, למעשה
אהבתיאהבתי
כלומר, התקיפה בשעות הקטנות כשכולם ישנים מזכירה את מעללי חולדאי
אהבתיאהבתי
איני תוקף איש. אני מציג דעה, בנימוס.
אתה כנראה חי בעולם של תוקפים ונתקפים
ומכאן סגנונך, חבל.
אהבתיאהבתי
התגובה שלך לא קשורה לכלום.
אהבתיאהבתי
קשור ועוד איך קשור, ישירות לפוסט.
דבורית כתבה למעלה, באדום, שאדלסון כועס על העו"ד שלו.
אהבתיאהבתי
אורן, אני משועשע שאתה מגיב כנשוך נחש אוטומטית. הגם לך מונופול על האמת?
מודה ועוזב, התעצלתי להסביר לך את כל הסיפור כשהסתערת, בבורות אין קץ, על האמת בפעם הקודמת לפני כמה ימים:
אני לא מבין איך אתה יכול להביא את טל שניידר בתור דוגמה למשהו מלבד לפונדמנטליזם דוגמטי (יאללה אובמה יאללה). נו בסדר. העיקר שטוב עשה אורי שהסביר באריכות רוח שלי אין. ועכשיו, אולי תתרכז במציאות הקיימת ולא במציאות שלבך מבקש שתתקיים? ואח"כ אומרים ששמאלנים חילונים הם אנשים רציונאלים. כבר עדיף דתיים על שמאלנים כמוך.
אהבתיאהבתי
טרול פשוט משחק מישחק
של שמאלן אינטלקטואל
אהבתיאהבתי
זה רק אני או שעוד מישהו שם לב למאמר ההזוי ששיגר היום ספי רלכבסקי לעמוד הדעות של הארץ.
מה היה לנו שם? בעצם מה לא היה לנו שם – שואה, אפוקליפסה, מצדה, ניאוף, מגפי תעמולה, כהנא, רצח רבין. ביבי כאיש המסוכן ביותר במדינת ישראל עם השוואות ל"דמויות הקיצוניות שהביאו אסון על מחצית המאה ה-20". מאמר כה רווי שנאה לאיש לא קראתי גם בשנה הראשונה של נתניהו בראשות הממשלה – שנת 96 – אותה שנה שהוגדרה ע"י ארי שביט כשנת השנאה.
מילא הקללות, מילא הטעויות העובדתיות (חצי מליון מפגינים, נתניהו היחיד בשמינייה שהתנגד להתנצלות) אבל לשיא סהרורייתו מגיע רכלבסקי כשהוא מהלל ומקלס את אבו מאזן כהנגדה לנתניהו-
"מולנו מנהיג קומפטנטי שהביא ביטחון ושגשוג לגדה, מי שבמונחים ישראליים ניצב בין מר"צ לחד"ש. במתינותו הוא כחבר "ברית שלום", שותף לעולם היהודי שרוסק באירופה.". מה חבל שאבו מאזן עצמו היה חולק על המשפט האחרון – בהקדמה לספרו "הפן האחר: הקשרים הסודיים בין הנאצים להנהגת התנועה הציונית." – הוא כותב את התובנה המדהימה ולפיה – "מלומדים רבים התווכחו בשאלת המספר ששה מליון והגיעו למסקנות מביכות לפיהן כלל הקורבנות היהודים מסתכם במאות אלפים…".
אגב מה זה – מנהיג קומפטנטי.
למאמר
אהבתיאהבתי
רלכבסקי=רכלבסקי
אהבתיאהבתי
ואי שמתי לב לעוד דבר מוזר – כשפינו את האוהלים מהשדירות נאמר ששלחו אותם ישר לחיריה (יענו – זבל). ואני לתומי חשבתי שחיריה הפך כבר מזמן ל"פארק אריק שרון" או מה, ריאה ירוקה בלב המאפליה הגושדנית. או שיש עוד מקום שנקרא חיריה ואינני יודע על כך?
במחשבה שנייה, אולי שלחו אותם סתם לקמפינג סתווי חביב בפארק של אריק?
אהבתיאהבתי
מתי תתרכז ותכתוב תגובה אחת שלמה במקום 4-5 תגובות לפני מנוחת הצהרים (שלףשטונדה) ?
לענין, שלחו אותם לפארק החווה של אריק, ליד שדרות שבשער הנגב.
אהבתיאהבתי
מהר, מהר, לפני שיגמר!
(קרדיט: מזבלה)
אהבתיאהבתי
למדור האורח סעיף 3.
מן הסתם הכוונה להנחה ממחיר קמעונאי ולא מחיר סיטונאי.
אהבתיאהבתי
לאורי, בקשר למשפט בארה"ב. נראה שהנך מכיר את
החומר. בכ"ז, כמו שלמדתי שם העיקרון הכי חשוב
בוגאס הוא: "מה שהיה בוגאס נשאר בוגאס". הדבר
האחרון שבעל קזינו רוצה זה משפט. זה פרסומת, רעש ולך
תדע מה יצא. האיום במשפט בארה"ב, היכן? פדרלי?
לא סביר. מדינה? היכן? תסבוכת רעש וצלצולים. גם כוחו
רב מול התקשורת הישראלית לא האמריקאית. גם כאן נראה
שעיקר המאמץ שלו הוא למען יראו ויראו, ויסתמו פה ועינים
מקלדת ומצלמה וזה עובד.
אהבתיאהבתי
מאיפה הפוטומונטז' הנורא הזה?
אהבתיאהבתי
אל תעליב
אהבתיאהבתי
להבנתי, לפחות מהבחינה האתית, גינוסר מנוע מלהשתמש בכתובות מגיבים, שקיימות בטמקא.
אהבתיאהבתי
תקשורת עויינת, ספורט – (לא) פחות חשוב.
אהבתיאהבתי
מתוך מאמרו של יואב יצחק
http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-63961-00.html
מינואר 2011 ועד שהושג הסכם בתחילת ספטמבר לנוסח התנצלות, התקיימו שיחות רבות בין הצדדים, כולל עם באי-כוחם. למפרסמי התחקיר ניתנה הזדמנות במשך תשעה חודשים להשיג מידע חדש – אם קיים – כדי להוכיח את טענותיהם. במהלך השיחות התבררו העובדות הבאות: בידי ערוץ 10 ו/או מי מאנשיו אין שום ראיה שתוכיח את טענותיהם החמורות. ובמילים פשוטות: הם שידרו את הטענות החריפות נגד אדלסון – למרות שהוזהרו קודם לכן – בלא שתהא בידיהם היכולת העיתונאית להוכיח את אמיתות הפרסום. האם כך אמור להתנהג גורם עיתונאי אחראי?
אהבתיאהבתי
1. אם אכן זה המצב זה היה צריך להגיע לבית משפט בדיון
פומבי ובהחלטת שופט שהיה מוציא את אדלסון זכאי לפיצוי.
המשפט הפתוח חשוב משום שעוסקים בבעל עיתון וברשת
TV ורצוי שיחסיהם יהיו חשופים וברורים.
2. הכחשה המשודרת כללה נושאים מעל ומעבר לתוכן האמור
להיות השמצה ועלילה חסרת בסיס.
3. לא הוכחש בשום מקום שהיה איום על פרנסה ומקום עבודה
וכך מתוך שכל העסק עקום ודפוק נשאר הרושם, ייתכן ששגוי מאוד
שדברים נעשו בחשאי ובלחץ כלכלי וזה בודאי לא משמח את
אדלסון
אהבתיאהבתי
הצילום של נתניהו בחדר המצב צופה במרקע
של מכשיר הנו עותק מדהים בדמיונו
לצילום של אובמה בחדר המצב צופה בחיסול
בן לאדן, כולל הדלת הפתוחה ברקע
והדמויות בדלת. הייתי משער שצולמו המון
תמונות ומישהו דאג שתצא ותפורסם תמונה זו
אהבתיאהבתי
זה בעמוד ראשון של י-ה וזה של לע"מ.
אהבתיאהבתי
הכיפה שמבצבצת "כאילו בטעות, מרחוק" על ראשו של המאבטח יונתן מהשגרירות המצרית בשער מעריב, הלא הוא משל ליוני נתניהו, מקסימה.
כמו לרמוז: הדתיים הם היחידים שמצילים אותנו בכוחות הביטחון. הביני"שים. הרב"צרים.
כמו לומר: אם ראש הממשלה לא היה מקיף עצמו ביועצים דתיים, בעמידרורים וכו', הרי שהיה מתבצע טבח בשגרירות במצרים. אם לא היה כתוב שיונתן אמר, עם נחיתתו בישראל, "ברוך השם שחזרנו לארץ (הקודש)" היינו יכולים כמעט להאמין בטעות שהוא אמר "אוף, רציתי להישאר נצור מול המון זועם בקהיר".
כזה טריק זול.
אהבתיאהבתי
יוני נתניהו חבש כיפה?
אהבתיאהבתי
אתמול מישהו אמר שמודי היה חרדי. אז אולי גם יוני היה חב"דניק
אהבתיאהבתי
סליחה, למה זה בסדר לרמוז בפרשת האם המרעיבה, כת הברסלבים שהכיו ילדים ובעוד פרשיות אחרות, שמדובר באנשים דתיים או חרדים, וכאשר יש גיבור דתי, אסור להראות את הכיפה שלו.
אהבתיאהבתי
אז היו צריכים להוריד את הכיפה בפוטושופ?
או לא לפרסם את הצילום?
או מה?
אהבתיאהבתי
אין קשר לאם החרדית. היא גדלה בכת של מטורללים. כמו שאין קשר לערבים שעושים פיגוע. אם ערבי עשה פיגוע כי נשלח ע"י חמאס, אין טעם להגיד "בן מיעוטים". אנחנו לא קדושים יותר מהאפיפיור.
אני רק אומר שהיו יכולים לבחור אחת מ-40,000 תמונות שלו, ובחרו דווקא אחת שבה הכיפה מבצבצת ברקע, אך לא דומיננטית בתמונה, כזו שיעני רק חדי עין מבחינים בה. כזו שיעני אומרת: הבנאדם חילל שבת למען עם ישראל – וזה בסדר, כי אנחנו במלחמה. יש בזה משהו ציני להחריד.
כאילו שלשב"כ אין תמונות נוספות של העובדים שלו.
אהבתיאהבתי
אם תחזור פעמיים על החכמה של "חילל שבת למען עם ישראל" זה לא יעשה אותה שנונה או נכונה יותר.
הבן אדם חילל שבת בעיקר כדי להציל את חייו, מה שגם אחרון אנשי נטורי קרתא היה עושה.
כנ"ל לגבי הקשר לבני"שים לרבצ"רים וכמובן, איך לא צפינו, לעמידרור.
מהיכרות עם המגזר אני מוכן לשים כסף על זה שהמאבטח יונתן איננו בני"ש ואינו קשור לשום רבצ"ר.
על מופרכות הקישור לעמידרור אין צורך להכביר מילים, אבל סתם מעניין, מה רוצים ממנו כולם בזמן האחרון?
אהבתיאהבתי
טוב. לא נכביר במלים על יונתן.
מי שכבר ראה חצי כיפה ראה ומי שראה תמונות עם שתיים-עשרה כיפות ראה וייאלץ לשכוח כי הפייסבוק נמחק והכל במקום אחר. אני משקר ממניעים חילוניים כי אני רוצה לעשות פוטש באבטחה של השגרירות בקהיר ומשם להתמנות לראש השב"כ.
ועמידרור? אה, תוהים איפה הוא כי הוא מונה לתפקיד אחרי ביקורת מטורפת, ובינתיים לא עשה כלום, קצת נזק, ומאז בעיקר כלום.
אהבתיאהבתי
אין לי, ונדמה לי שגם לך אין, מושג במה עסק עמידרור עד כה. ברור לי רק שיש מי שנהנה לקטול אותו בלי קר למה הוא עשה או לא.
אהבתיאהבתי
נכון. התקשורת עוינת את עמידרור ללא סיבה, וכדי להוכיח שיש סיבה צריך להימלט לעולם הוויקיליקס כדי להבין מה לעזאזל עושה עמידרור ואיך אפשר להכפיש אותו; הרי הוא פועל כה בחשאיות עד שגם מי שמדבר עליו מאחורי הקלעים נאלץ להשתמש בקודים א-לה רונית הרפז – "המזוקן"; הוא למעשה עושה לילות כימים בעבודה ולא ימים כלילות בנחירה – לפי "פרסומים זרים". סליחה שדיברתי סרה.
אהבתיאהבתי
הארץ מפרסם כמה כותרותך ארסיות, מאמר מערכת על ריבוי דתיים, והופס, הנה לנו "ביקורת מטורפת". מגוחך.
אהבתיאהבתי
לולא היה יונתן חובש כיפה, ולולא ביבי בחר להשתמש בו בשל הכיפה- שמו הפרטי,והסיטואציה(אנטבה), היה הבחור נשאר אנונימי. ביבי גם פלבל ואמר ש"היינו הופכים עולמות כדי לחלץ אותך"
YEAH SURE, ספרו את זה לאביבה ונועם שליט. יאק.
אהבתיאהבתי
האמת, שהכיפות האלה נראות יותר ויותר מטופשות ככל שהשנים עוברות
אהבתיאהבתי
דבורית אני מת לשאול אותך שאלה: את לא חוששת שלאור זה שאת מעלה את הכתבה גם את חשופה לדרישה לקלגסבלד?
תודה
יוסי
אהבתיאהבתי
כן, אני חשופה. מקס' תחלצו אותי בערבות.
אהבתיאהבתי
וברצינות: את באמת לקחת פה סיכון? מחושבלא מחושב?
באמת רוצה להבין כי אם כן אומץ עיתונאי שכזה הוא לדעתי ההבדל בין עיתונאי שגרתי לעיתונאי על. (זו מחמאה אם לא הבנת). לדעתי רוב המערכות לא היו לוקחות את הסיכון.
אז מה רק לדבורית שרגל הקטנה שלנו יש אומץ? יפה לך! (או שבעצם היא לא כל כך קטנה..
אהבתיאהבתי
לא דבורית היא זו שהעלתה את הכתבה לצינור.
אהבתיאהבתי
נשים לראשך "בורקה" כלשון העיתונאים בישראל שאינם בקיאים בבדי נשות ערב (נושא רגיש אצלך 😮 ) ונשלח את הקומנדו המצרי לחלצך מכתב האישום הבוער.
אהבתיאהבתי
אל דאגה ופחד וחיל, נחלץ אותך משם באש ובמים רק תשמרי על עצמך כי כמו שעטרה אומרת:
יש לך יותר אומץ ובגרות ואחריות מאשר לנוהגים במכוניות בכביש איילון (תוספת ) :http://www.dvoritshargal.com/?p=55095#comments 😆 😀
אהבתיאהבתי
שאלתי פעמים רבות את שלוחי האדמו"ר מדוע אינו עולה או מבקר בארץ, ואיש לא ידע להשיב על כך. עובדה: בכל ספרי הקודש, החומשים וסידורי התפילה של חב"ד לא מצוין שמה של מדינת ישראל, גם אם הודפסו בכפר חב"ד בישראל (ליד צריפין) הרי הוא "בארץ הקודש", לעולם לא "במדינת ישראל".
בשחרית של יום העצמאות הם אומרים "תחנון" ומסרבים לומר "הלל". בתפילת שבת אסור להתפלל "לשלום מדינת ישראל" ואפילו לא "לשלום חיילי צה"ל", כפי שמקובל בכל העולם, כי זה לא בסידור.
ישנו פלג קיצוני ברמת אביב שטוען בתוקף "יחי מלך המשיח לעולם ועד", כלומר לא מת. הזוי לגמרי.
אהבתיאהבתי
וואלה, גילית פלג בחב"ד שמאמין שהוא עדיין חי? נו שיט!
אהבתיאהבתי
ואנחנו חשבנו "נתניהו טוב ליהודים" אמר הרבי ב-1996, כלומר טוב ליהודים, לא טוב לישראלים. טוב ליהודים באשר הם, לא לציונים שיושבים בישראל ומכאן שהאדמו"ר אהב מאד את מדינת ישראל.
אהבתיאהבתי
הרבי מת ב-1994, כך שהוא לא אמר שום דבר ב-1996.
אהבתיאהבתי
מנהיגה האחרון של חב"ד, ר' מנחם מנדל שניאורסון, נפטר ערירי, ללא יורש, בשנת תשנ"ד, 1994, ומאז נותרה חסידות חב"ד ללא מנהיג, ללא רבי. נראה שעוד בימיו של הרבי התפתח רעיון המשיחיות בחב"ד, ור' מנחם מנדל שניארסון נתפס כמשיח – גם בגלל ערירותו וגם בזכות היותו המנהיג השביעי בחסידות. לאחר מותו של הרבי מלובביץ' חל בחסידות פילוג פנימי, ועלה הפלג המשיחי, המאמין כי הרבי לא מת והוא עתיד להתגלות כמשיח, כפי שמעידה הסיסמה: "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד", ובפוליטיקה ישראלית הם טוענים "נתניהו טוב ליהודים" בשם הרבי, ותודה על ההערה.
אהבתיאהבתי
באמת שניסיתי להתאפק,
אבל במחילה – אתה הדיוט שלא מבחין בין ימינו לשמאלו, להבא תשתדל להתבטא בתחומים בהם אתה מבין. סליחה על הגסות, אבל באמת שאין לי את הזמן הדרוש כדי להתנסח בזהירות.
ולפני התגובה הבאה שלך – בבקשה תקרא קצת (אפילו ויקיפדיה וגיגול של שתי דקות יספיקו כדי לחתוך 90% מהמלל הטיפשי ששפכת כאן…).
אהבתיאהבתי
ר' חיליקל נ"י, נסה להתאפק, לא בריא להתרגז. אם יש לך זמן ללימוד חילוני הלילה, גיגול בויקי או בלקסיקון לתרבות ישראל, בית אבי-חי, יציג לך את הפסקה מילה במילה, ללא עריכה ותרגום לעברית.
http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfTerm.aspx?id=1093
ידידנו הלל כתב כאן על מדליק המשואה "לתפארת ארץ ישראל" ודי עצוב שצריך להזכיר זאת שוב.
אהבתיאהבתי
זה שאדם חכם חוזר על משפט טיפשי, לא הופך אותו לצודק.
ובעניין המשואה והמסתעף: איש לא חלק על כך שחב"ד אינה ציונית, (במובן הטיפשי והרדוד בו הציונות נמדדת כיום). וכבר כתבתי על הנושא ב'מינים'.
אהבתיאהבתי
אשריך שהסכמת שחב"ד לא ציונית אבל אם כך מדוע הם מעורבים בתעמולת בחירות בישראל ? מדוע התגייסו והפגינו בכל צומת ותחת כל עץ רענן לבחירת "נתניהו טוב ליהודים" ב-1996 ?
הבלוג הזה על עיתונות ישראלית ולא על אמונה והלכה ולכן השאלה רלוונטית כאן ועכשיו.
אהבתיאהבתי
חב"ד אי תנועה א-פוליטית, אין לה ייצוג בכנסת והיא מתנערת מכל שיוך מפלגתי.
(במערכת בחירות אחת בלבד הורה הרבי להצביע למפלגה מסוימת, זו הייתה מערכת הבחירות של 88', אז אגודת ישראל התפלה לשניים – יהדות התורה שסימנה ג', ודגל התורה שסימנה ע"ץ, הרבי הורה לבחור ביהדות התורה).
במערכת בחירות של 96' רקח יוסף יצחק גוטניק – ידידו של נתניהו – יחד עם יוסף יצחק אהרונוב יו"ר ארגון צעירי אגודת חב"ד, את הקמפיין "טוב ליהודים", חלק ניכר מרבני חב"ד התנגדו לכך, אך קולם (כנראה) לא נשמע מספיק. עד היום מודים כל המעורבים בפרשה כי מדובר בטעות טקטית, המנוגדת לדעת הרבי עצמו. בכל מקרה – מדובר ביוזמה פרטית לחלוטין, גם אם חלק גדול מחסידי חב"ד השתתפו בה.
ההוראה של הרבי הייתה ונותרה: "להצביע למפלגה החרדית ביותר". את הפרשנות עושה כל חסיד לעצמו. בדרך כלל מדובר במפלגת ימין חרדית, כשבבחירות האחרונות הצביעו רוב התושבים לאיחוד הלאומי. (באותה מידה, אם מצעה של תנועת בל"ד ישונה מחר למצע ימני-תורני, חסידי חבד יבחרו בה, זו לא הצבעה מפלגתית, כאמור).
בתקווה שהדברים הובנו סוף-כל-סוף.
אהבתיאהבתי
תודה על ההבהרה, לפיה יוסף יצחק גוטניק, ידידו של נתניהו, ויוסף יצחק אהרונוב יו"ר ארגון צעירי אגודת חב"ד, פשוט "גנבו" את תנועת חב"ד וניהלו את הקמפיין "נתניהו טוב ליהודים", על אפם וחמתם של רבני חב"ד. לדעתי, היו צריכים הרבנים לקרוא להם לדין תורה ולגרש אותם מן הקהילה אבל משזה לא קרה (להיפך, יוסף יצחק גוטניק המשיך לתרום הון עתק לפעילויות של חב"ד) הרי זאת טעות טקטית וגם איסטרטגית: תנועת חב"ד חדלה מלהיות א-פוליטית והפכה מזוהה עם הימין.
אהבתיאהבתי
אגב, פליטת קולמוס "פרודיאנית" שלך בתגובה הקודמת, שלפיה "חב"ד אי תנועה א-פוליטית", כלומר בעברית: "תנועת חב"ד לא תנועה א-פוליטית" כלומר, חב"ד כן תנועה פוליטית !!!
אהבתיאהבתי
הר' מלובביץ' אולי לא עלה לארץ, אבל חדר המצב של חב"ד שמארגן פלישות של המאמינים לישובים חילוניים למהדרין, ארגן לרוע מזלנו ברמת השרון פלישה מאורגנת של משפחות צעירות. ממש ילדים שהשתלטו על הנוף הציבורי והגנים בנסיון לשנות את אופי המקום והדמוגרפיה. בשבתות הם מהלכים על הכביש עם הטליתות והשטריימלעך כמו פרות בהודו. עד לבואם היו כמה חוזרים בתשובה שדגלו בחיו ותנו לחיות. רק אל תכנו אותי גזענית. זה באמת לא הענין.
אהבתיאהבתי
יש קמצוץ אמת בענין חדר המבצעים של חב"ד שמנהל אלפי שלוחים ופעילויות מצווה בארץ ובעולם. השטריימלך לא שייכים לחב"ד ונראה שחסידות אחרת עברה לגור בעירכם עקב התפוצצות האוכלוסיה בבני-ברק וירושלים. שלוחי חב"ד מתגוררים בד"כ בסביבה חילונית ולא בשכונות המיועדות לחרדים.
אהבתיאהבתי
אל תתני לעובדות לבלבל את התיאוריה.
אהבתיאהבתי
חבל שאדלסון לא שמע עלאפקט סטרייסנד.
אהבתיאהבתי
כנראה שלא רק אדלסון. גם קברניטי ערוץ 10.
אהבתיאהבתי
נכתב על ידי דימגוג "אם היו עושים סקר כמה אחוזים הציבור חושב שאסור לתת דירות במתנה לילדי-שמנת-תל-אביביים".
אני מבקש למחות נגד אוסף הביטויים המרושע הזה: "דירות במתנה לילדי- שמנת-תל-אביביים". נולדתי בתל-אביב, דירת שני חדרים לארבע נפשות, אב ואם עובדים בידים וגם בשמש, מעלות החמה עד צאת הנשמה, באמת. דירה זו כל מה שנותר מהם. מימי לא אכלתי שמנת וככל ילידי הארץ דור שלישי שילמתי עבור כל מה שיש לי פעם ופעם ועוד פעם. באשר לקבלת מתנות מציבור משלמי המיסים בכל מיני דרכים ישרות ועקומות מעל ומתחת לשולחן אני מוכן לבדיקה מול הגאונים שכתבו בכוונת מכוון את לשון הרע הזו.
אהבתיאהבתי
החדשות הטובות הן ש-11 אחוז מהציבור *כן* תומך במתן דירות חינם לילדי שמנת תל אביבי. עוד אחוז אחד לא השיב ואחוז אחד לא יודע.
הרעות הן שאני ילד לבנה ירושלמי
אהבתיאהבתי
ירושלמי, 11+1+1=13 וזה מספר מזל ביהדות אבל יש עוד 87 אחוז שלא הצביעו.
אהבתיאהבתי
אז מה אתה קופץ? לא התכוונו אליך.
כתבו על ילדי שמנת תל אביביים. יש דבר כזה.
אם יכתבו על טייקונים ישראלים, תקפוץ כי אתה ישראלי שאף פעם לא היה טייקון?
אהבתיאהבתי
לב.ג.ב. זה כינוי מכליל גזעני. ביטוי
שמטרתו להכפיש ולשם זה הוא נאמר כאן.
ראה איך הדתיים קופצים על כל הבלוג הזה
כשמדברים רע מכליל על דתיים, בכוונה איני
משתמש בכינוי גנאי. ראה איך המזרחיים כנ"ל,
ראה פמיניסטיות, ראה רוסים. החברה האלו
כה רגישים ומתחשבים כשנאמר דבר מה על
דתיים, טול קיסם טול קורה.
אהבתיאהבתי
זה רק אני או שהטורים של דרור אידר גם מוכתבים על ידי שלדון אדלסון?
אהבתיאהבתי
ההתנצלויות לשלדון אדלסון מוכתבות על ידי דרור אידר (שיש אומרים שהוא בעצם ד"ר דרור אידר, שזה תת-סוג של ד"ר יועז הנדל, שזה זן של ד"ר יובל שטייניץ. מי אמר שאין אינטלקט בימין?)
אהבתיאהבתי
לא דודי זה רק אתה
אני לא מאוהדים של דרור אידר אבל כשהוא צודק הוא צודק
עד עכשיו כול התקשורת זעקה איך הגיבורים התפטרו מערוץ 10 תחת לחץ של אדלסון אבל למה כן שידרו את ההתנצלות? ואם יש להם הוכחות לעבירות של אדלסון – אף אחד לא היה משדר את ההתנצלות ומתפטר
אין להם הוכחות ולכן כזאת התנצלות משפילה – תקשורת ישראלית במיטבה
אהבתיאהבתי
שידרו כי אחרת לאודר, בעל ההון, היה סוגר להם את הערוץ. כלומר את הברז. הבנת?
אהבתיאהבתי
אבל איפה ההוכחות? מה, אין איזה בלוגר בלתי תלוי שאפשר להדליף לו את ההוכחות?
אהבתיאהבתי
מצטער, אבל אגנוס צודק. ברור שההתנצלות היתה גורפת ואפילו אלימה וטיפשית. אבל בערוץ 10 לא טרחו לחשוף בעצמם או בעזרת אחרים מדוע ההתנצלות היתה לכאורה לא מוצדקת. אגב, לא הגיוני שכל מילה בכתבה היתה נכונה ונציגי אדלסון דרשו לפרסם שהכל היה שקר וכזב. מותר גם לנחש שאילו בערוץ 10 היו מסכימים להתנצל ולהתפשר לפני שהופעלו כל התותחים הכבדים, זה היה נגמר בהנצלות פושרת, ובקול ענות חלושה, אבל ככה זה כשולם רוצים להראות כמה הם גברים.
אהבתיאהבתי
יש הסכם. הם לא יכולים יותר לדבר על כך.
אהבתיאהבתי
בדיוק.
אהבתיאהבתי
לדעתי, העובדה שב-Ynet מחליטים מה מותר לגולשיהם לקרוא ומה אסור (הסיבה להתנצלות של ערוץ 10) היא לא פחות ממדהימה.
זה לא סתם שהם צריכים 'לחפש באתרים אחרים' מה האמת. זה היומרה והחוצפה לקבוע לקוראים מה יכול להיכנס להם למוח ומה לא. אם זה היה קורה בעיתון מצרי או (להבדיל?) חרדי, לא היית מסתפקת בלקרוא לזה 'מגוחך'. זו יריקה בפרצוף של כל מי שמאמין שיש כאן עיתונות חופשית (כולל רביב דרוקר ודומיו).
אגב, זה לא רק בפרשת ההתנצלות לאדלסון. דוגמא נוספת שזכורה לי היא המיני-סערה שעוררה בשעתה הידיעה על חיים רמון שייעץ משהו לאיזה נציג פלסטיני בנוגע למשא ומתן עם ממשלת ישראל. במשך איזה יום וחצי הנושא היה בכותרות הראשיות בכל כלי התקשורת, ב-Ynet לא הוזכרה ולו חצי מילה בנושא.
אהבתיאהבתי
שלא לציטוט ולייחוס:
בYNET אין מאשרי/פוסלי טוקבקים כבר תקופה ארוכה-ארוכה-ארוכה. פשוט אין תקן. הכל מאושר
אהבתיאהבתי
לא בדיוק. אמנם תגובות בנוסח "עופו לנו מהמדינה סמולנים עוכרי ישראל ימח שמכם" ייכנסו בקלות.
תגובות ימניות שפויות יותר יישארו הרבה פעמים בחוץ, או שיועלו אחרי כמה שעות.
כדאי לכל אחד לנסות את זה מדי פעם. זה משחק חביב למרות שעם הזמן הוא נעשה צפוי להחריד. הדובדבן שבקצפת הוא לעבור אחרי המשחק למאמרים שמצקצקים לנו חזור וצקצוק על חשיבות השמירה על תקשורת חופשית בישראל. לאנשים שנהנים מצחוק מריר זה יכול להיות בידור קל וזול.
אהבתיאהבתי
אם כבר, אז כבר:
בימים של אחרי המשט לעזה, כשהיו 5000 טוקבקים זועמים לכל ידיעה (באמת 5000) לא יכלו שם, מבחינת כח אדם, לבדוק את כולם ולבדוק מה ראוי להעלאה ומה לא. נוצר מצב שהידיעות נותרו יתומות מתגובות. אז בבת אחת העלו את כולן, והחליטו שהן יסוננו בדיעבד. זה היה אסון.
אח"כ, נודע, היה ניסיון ליצור מערכת אוטומטית של סינון. נוצרה רשימה של מלים שאוטומטית פוסלת תגובה מלעלות לאוויר. אבל מה? זה היה טיפשי. כי מלים כמו "זונה" או "זנות" פסלו אוטומטית תגובה תקנית, כמו "צריך לכלוא סרסור שהעסיק בכפייה אישה בזנות".
אח"כ המערכת שוכללה. היא סימנה אוטומטית תגובות שמכילות מלים "רעות", והעורכים נאלצו לעבור על התגובות האלה ידנית. זה גם היה סיוט, כך מספרים. כיום יש משהו באמצע. סינון ידני + העלאה אוטומטית. בגלל זה יש הרבה טוקבקים כפולים, ובגלל זה האתר מגבה את עצמו משפטית באופן היסטרי כמי שמתחייב לסנן רק בדיעבד טוקבק מסית/גזעני וכו'. להם זה עובד, ולמי אכפת אם בדרך אנשים מושמצים וכו'.
באתרים אחרים כיום אין חשיבות כזו למספר הטוקבקים שעולים או לא לכל כתבה מבחינת יעד ניהולי.
אהבתיאהבתי
יכול להיות שכל ההתנפלות על השגרירות הישראלית במצרים נוצרה בשל אי הבנה והפורעים פשוט חשבו שבמקום נחנך סניף חדש של קיקה?
אהבתיאהבתי