יום לפני ההכרזה באו"ם מציג הארץ את דברי ארה"ב לנתניהו בראשית: "הימנע מסנקציות על הרשות".
תום פרידמן אומר "לנתניהו אין אסטרטגיה", ממש מתחת לראשית. באתר הכותרת מתחכמת: "מי אמר שלנתניהו אין אסטרטגיה?"
גם ישר"ה מביא ציטוט מתחילת דבריו של פרידמן (ע' 3).
בידיעות ובישראל היום ובמקור ראשון הכותרות דומות, ציטוט של נתניהו האומר שהפלסטינים, או אבו מאזן ייכשלו. השוו בעצמכם.
ובמעריב מאתגרים שוב: "אוניברסיטת קולומביה תאסור כניסת אחמדינג'אד לשטחה".
אלון פנקס מסביר: העצרת באו"ם היא עצרת סיינפלד, עצרת על כלום. דימוי כושל במיוחד, שהרי הכלום של סיינפלד הכיל עולם ומלואו ומהווה מסה קריטית באינטליגנציה הטלוויזיונית שלנו.
ומה עם מה שצפוי לנו ממחר?
מעריב: במשטרה מתכוננים למהומות ומחכים ל-30 יום של הפרות סדר. בהמגזין יצא עמיחי אתאלי לבדוק את "השקט שלפני" "בצד הישראלי של יו"ש".
בידיעות: בצה"ל מזיזים כוחות ומתאמנים ועורכים גם הכנה נפשית ללוחמים, שתאפשר להם להתמודד עם ההפגנות ולמנוע התדרדרות לאלימות.
ישר"ה: במשטרה נערכים אך חוששים בעיקר מהימין הקיצוני. המשטרה תגביר כוננות מיום שישי.
הארץ: אין כל מידע מודיעיני קונקרטי על היערכות הפלסטינים, "אולם במשטרה נערכים לתרחישים הקשים ביותר".
—
בעקבות כתבת ישר"ה מסופהשבוע: הקופות הונחו: הומוסקסואליות היא לא אבחנה רפואית. תודה.
התאונות
זה היה מובן מאליו, אבל הנה, התאונה שקרתה אתמול בבוקר בכביש 31 נדחקה לשוליים, כמצופה.
אם התאונה בה נהרגו שלושה ערבים כלל לא זכתה לאזכור, אחרי זה הראשוני ברשת ביום שקרתה, הרי שהתאונה בה נהרגה לי זיתוני ממשיכה לככב בשערי העיתונים.
ערוץ 10 ראיין את קלוד איזק: "אני יהודי, אני מניח תפילין כל יום". מעניין, כל העיתונים המצטטים את דבריו לא מזכירים את המשפט הזה. סליחה, ידיעות, שמביא את כל הראיון, מזכיר.
http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf
במעריב זו הידיעה השנייה בשער. ראיון מתוך ערוץ 10 עם הדורס, שאמר "ברחתי כדי לא להיכנס לכלא". ואני חשבתי שזה בגלל שלא רצית להדליק משואה ביום העצמאות הבא.
כפולת 10-11 עוסקת בתאונה, בהלוויה ובהספדים. עדי חשמונאי מספרת שהמשפחה והחבר רועי פלד סירבו להתראיין.
יש לה גם הפניה בשער המגזין, ליד הלוגו, וזוהי גם הכפולה הפותחת של המוסף, עם הכותרת "נפרדים משוברת הלבבות".
התאונה בה נהרגה מור יובלה בת ישראל ושלושה מילדיה נפגעו אנושות (גם בעלה נפצע )מופיעה רק בע' 11 של העיתון, יחד עם סקירת מצב הכביש הכללי. לתאונה בה נפגעו כמעט כל בני המשפחה מוקדשות שלוש פסקאות.
מבזק בוקר: הלילה נפטר אחר הילדים. אפילו שם עוד אין לו (פענחתי בהמשך).
בידיעות, זה היום השני, התאונה היא הכותרת הראשית. שוב תמונת ענק של ההרוגה, עם הציטוט הגאוני של החשוד בהריגה.
כפולת 18-19 כולה על התאונה, כולל הספד של החבר שלה, פלד.
התאונה שבה נהרגה בת ישראל: עמוד 22, יחד עם התאונה בה נהרג רוכב הקורקינט בת"א.
לפחות ב-ynet הגיעו לקהילת העבריים (אילנה קוריאל) בדימונה כדי לשמוע שהמנוחה הייתה מורה אהובה (גם בישר"ה).
ישראל היום: הפניה בשער, שוב ציטוט של האוויל הדורס וכל ע' 7. כולל הספד.
התאונה בה נהרגה בת ישראל: חצי מע' 8.
הארץ: אפילו פה לא הצליחו להיחלץ מהקיבעון של שאר העיתונים: הציטוט של הנהג בשער כולל צילום מההלוויה. המפכ"ל אומר שלא היה מחדל. ברור.
פה יש דבר מעניין: להבדיל משאר העיתונים (טוב, גם בגלל פורמט העיתון הסדיני), שתי התאונות כונסו לעמוד אחד, עמוד 6. התאונה של לי זיתוני בראש העמוד, כמובן.
"מאות ליוו את לי זיתוני למנוחות; הוצא צו מעצר בינלאומי נגד החשודים בצרפת".
ואז יש תיאור של ההלוויה, וצילומים של התפתחות הפרשה.
מותה של בת ישראל הוא הידיעה התחתונה בעמוד. ומה הכותרת פה?
"אשה נהרגה בתאונת דרכים בכביש 31"
כלומר, אל מול הפמיליאריות והקרבה לזיתוני, שהפכה בשר מבשרנו, ישנה אחת אלמונית, "אישה", שנהרגה אי שם בדרום, והיא בכלל שייכת לקהילת "לא משלנו".
בת ישראל, שהיא בת 35, או 38 או 33 או 31, תלוי בעיתון ובאתר, נהרגה. היא עשתה רבות, כך לפי הארץ: הייתה בין הראשונות שקיבלו בגרות מלאה בבית ספרה, ובזכותה, בשנה שעברה קיבלו 80% מתלמידי בית הספר בגרות.
עם כל הכבוד, זה קצת יותר ממורה אהובה לפילאטיס. לא?
פה לפחות מובאים גם שמות שאר בני המשפחה: בעלה, ישי-חי, והילדים יהודה, נעימה וליאל. זה האחרון הוא זה שכנראה מת הלילה מפצעיו. ארבע פיסקאות, ושאר הידיעה מוקדשת לכביש ולתאונות נוספות.
רוכב הקורקינט שנהרג אתמול נדחק כבר לגמרי.
ועוד הרוג, עליו קראתי רק בהארץ: אדם בן 58 נהרג אתמול בתשע בערב בעומדו בשולי מחלף קוממיות שבנתיבי איילון.
אחרי הכאוס ששרר אתמול בכל העיתונים, עליו הצבעתי, עם לפחות חמישה תרחישים שונים בעניין מצבם ההסגרתי של שני הפושעים לכאורה, מנסים היום כולם לעשות סדר בדברים. לא, אני לא אומרת שזה בזכותי חלילה, אבל הנה זה קורה. תודה רבה.
התותח של מרב מיכאלי
העצבים נגד קמפיין ויאגרה לא ממש ברורים לי.
מיכאלי ושאר המתנגדות לקמפיין פועלות על אוטומט.
למשל, הקביעה המוזרה הבאה:
המלים הנשיות האוהבות והיפות "מחכה" ו"מתגעגעת" נשדדו כבר מזמן על ידי הפורנוגרפיה, שמציגה נשים כאובייקט מיני מפתה במלים "מחכה לך בקו החם", או "מתגעגעת לזין הגדול שלך". המלים הללו נלקחו מנשים ומשמשות את תעשיית המין, נגד נשים, נגד הרצונות והאינטרסים שלהן.
לא נכון, לא נשדדו ולא כלום. אין שום בעיה עם המילים מחכה ומתגעגעת ואפשר להשתמש בהן בכל הזדמנות שהיא. זה הרי ממש מגוחך להשתמש בפועל "נשדדו".
לא ייתכן שבכל הזדמנות שבה יוזכר איבר מין גברי – חוץ מאשר כשהגבר לוקה בסרטן הערמונית או סורס על ידי אישתו – יקפצו כל הנשים ויראו בו כלי מלחמה, אונס, פורנוגרפיה ומה לא.
מיכאלי עצמה כותבת שמדובר במעבר לאוטומט בלי לחשוב בכלל:
הזנות והפורנוגרפיה הן באופן כללי תעשיות של אונס. מעל 90% מהמשתתפות בהן הן נפגעות תקיפה מינית. הוויאגרה אולי שיפרה מערכות יחסים, אבל היא גם החזירה לגברים זקנים את האפשרות לקיים יחסי מין בתשלום עם ילדות בתאילנד. מכאן שזה לגמרי לא מפתיע, שהאסוציאציה המיידית של נשים לנוכח פרסום זיקפה גברית היא של כפייה והתעללות בנשים. זה לא מפתיע, שכאשר אנחנו רואות את המלים הללו מיוחסות לנו בתוך הפרסום, שהוא היום חלק מתעשיית הפורנוגרפיה, אנחנו מתחרפנות.
גם אם זה לא מפתיע את מיכאלי, לא ייתכן שזה יהיה המצב, לא ייתכן שבגלל היסטריה מסוג זה ילקו פמיניסטיות/ נשים בעיוורון, וייצאו למלחמה. לא כל קמפיין כזה משפיל נשים ומצריך קריאות קרב ודריכת כלים, מצטערת. הגזמתן.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק/ טיוי
– ערוץ חדשות יהודיות 1 יעלה לאוויר – JN1. בישראל תשדר אותו yes "באפיק שטרם נקבע". ידיעות מצטט את מקור ראשון ע"פ כל ע' 9. מטרתו: "תשובה לאל ג'זירה". הערוץ ישדר 24 שעות ביממה. גם בשבתות וחגים?
– עידן לנדו עדיין מחכה לפרסום שמות המחבלים שנהרגו בפיגוע בדרום.
– צפניה מוולווט את עורך ערוץ התרבות של ynet, שכושל בסיקור האמי.
העיקר שג'ים פרסונס מהמפץ הגדול זכה.
– הבלשן גיא שרת מלמד עולים חדשים עברית באמצעות גרפיטי.
– משרד עורכי דין שיש בו שתי נשים ייקרא משרד עריכת דין. הידד. משרד התמ"ת צריך ללמוד.
– שמתם לב להבדל בין "יושב על הגדר" (נתניהו שהחליט לא להחליט) לשוכב על הגדר (הרפז למען אשכנזי)? היושב, הריהו המהסס המושמץ, בעוד השוכב עליה משול לגיבור השוכב על רימון?
משונה.
– מה הסיפור עם כתבות סוף השבוע של הארץ? בסוף השבוע האחרון, כלומר הראשון מאז עליית האתר החדש לאוויר הופיע בסרגל קישור לכתבות סופשבוע. הקישור נעלם אתמול. אז איך בדיוק מוצאים כתבות מסופשבוע? הרי התפעלתי מהגרפיקה הנוחה, כפי שהסברתם בראשית עליית האתר. מה קרה לה? איה היא היום?
הודעה לעיתונות/ התיקונים/ יש עורכים בבית?
שלושה עיתונאים העתיקו את הפסקה הזו, as is, מתוך הודעה לעיתונות, כנראה, של אונ' חיפה. איש לא שם לב לכשל הפעוט (ביחד זה יוצא שישה אנשים לפחות. שלושה כתבי בריאות, שלושה עורכים. בהנחה שאין מגיהים):
"לאחר מכן חולקו החולדות לשלוש קבוצות: לקבוצה אחת הוזרקה המריחואנה לאחר שעתיים, לשנייה לאחר 24 שעות ולשלישית לאחר 48 שעות. לאחר שבוע בדקו החוקרות את החולדות ומצאו כי הקבוצה אשר לא קיבלה כלל מריחואנה והקבוצה אשר קיבלה מריחואנה 48 שעות לאחר הטראומה המשיכו להציג תסמיני פוסט-טראומה, בנוסף לרמת חרדה מוגברת"
הארץ יתנצל בפני ראש מועצת יש"ע דני דיין. והנה תקציר כל הסיפור, כפי שהבאתי באפריל.
זוכרים את הראיון המפרגן מלפני שבוע וחצי ב-7 לילות, בו סיפרו נאוה סמל ואחיינה בן ארצי איך החליטו שארצי הקטן יכתוב את המוזיקה למחזה שלה? הנה כל מה שכתבתי על כך באצבעות שחורות הקודמות.
הבוקר כותבת ציפי שוחט שהדודה והאחיין יקבלו מלגת פיתוח למצטיינים בפסטיבל בית ליסין למחזאות מקורית.
יוני בן מנחם מונה למנכ"ל רשות השידור אתמול.
לפני פיזור
האם מוחמד בסיוני לא דומה פה לבנימין נתניהו?
ולווט אנדרגראונד 
אני מכירה לפחות משרד רציני אחד שנקרא באופן רשמי "משרד עורכות ועורכי דין".
ואני מסכימה עם הרבה ממה שמיכאלי כתבה. עצוב אך נכון. ובהקשר של המאמר, המודעות אכן מנכסות את השימוש המיני באותם ביטויים ומקבעות אותם בהקשר. בדיוק כמו "ואם ביום שלישי לא בא לי?" עם מורן אייזנשטיין לנטוויז'ן – לכאורה ביטוי ניטרלי, בפועל מיננות בוטה.
אהבתיאהבתי
מיננות. טוב תסלחו לי, אבל יש דברים שצריכים להישאר באקדמיה.
אהבתיאהבתי
SMBC רלוונטי מאוד היום בעקבות מיכאלי.
אהבתיאהבתי
😆
אהבתיאהבתי
להגיד שהויאגרה החזירה את האפשרות לגברים לקיים יחסי מין עם זונות זה כמו להגיד שהאקמול החזיר להם את האפשרות הזו, או שכדורים נגד לחץ דם, כי בלעדיהם הם היו מתים. איזה טמטום.
אהבתיאהבתי
שארית סופ"ש.
ב-7 לילות יש טורים של כותבים על פגישה עם אדם חשוב/נערץ/הגיבור.
נבו זיו כתב על ביבי, כשהצטרף לצוות, ומתגאה:
אז עשו עליו את התרגיל הכי עתיק בעסק והוא בכלל לא ידע שהוא כזה.
אהבתיאהבתי
ברשותכם, נעמוד לרגע על קוצו של יו"ד:
אחד הדברים שממש, אבל ממש גורמים לורידים ברקותי להתמלא ולסובבים אותי להתרחק ממני מחמת החמה שאוחזת בי – היא ה"עיגול" הקטן שעושים עורכים בהופכם מקרה אחד למקרים רבים.
הכותרת ב-YNET מספרת על פתיחת מקדונלס במצדה, ש"הכעיסה מורי דרך".
והנה באייטם עצמו:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4121740,00.html
מתברר שבבל"ת. מורה דרך אחד (אחד!) התרגז מהעניין ולבקשת האתר כתב על כך טור אישי (אותו הם מעמתים עם עמדה הפוכה מצד מנהל האתר). אבל הרצון לשוות לסיפור שלך מימדים גדולים יותר ממה שהוא העביר את העורכים על דעתם. כולה להחליף את הה"א בסוף המילה "מורה" ליו"ד – והנה קיבלתם סקופ לתפארת.
כשמדברים על הזניית התקשורת ומסירתה לידי חובבנים – הכוונה היא בדיוק לפרטים הזעירים האלה. כשהאורחים הסמוכים על שולחני ביום שישי מדברים "התקשורת העויינת" אני לא מתווכח איתם אלא רק מתקן: "התקשורת הפארשית".
אהבתיאהבתי
הם יורים גם בכלי קשת, חדשות הנרקיסיזם הציוני, את מי פיטרנו היום.
אהבתיאהבתי
רגע, אורן, ואיך אתה מכנה את התופעה שממנה התחילה הפרשה – נגנים הקוראים להחרים תזמורת ישראלית בגלל היותה ישראלית, ואותה בלבד? לא מחרימים את איראן, את סודאן, את צפון קוריאה, רק את ישראל. אכן, נרקיסיזם ציוני, את מי החרמנו היום.
אהבתיאהבתי
למיטב ידיעתי, לא הופיעו בפרום תזמורות מהמדינות, שציינת. אתה סתם מגיב על אוטומטי.
אהבתיאהבתי
וולווט, קבלי תגובה א-לה רוביק רוזנטל:
לגבי לשכב על הגדר – אם אני לא טועה זה מושג שנטבע ב-67, כשלוחם גולני דוד שירזי נשכב על גדר תיל כדי שחבריו יוכלו לעבור עליו, בקרב הארור ההוא בתל פאחר. והוא גם נהרג אחר כך, וקיבל על זה צל"ש או עיטור הגבורה.
לגבי לשבת על הגדר – זה בכלל ביטוי שבא מאנגלית, ומתאר מישהו שיושב בחוץ ולא מתערב (טומן ידו בצלחת?). והביטוי עבר מטמורפוזה בעברית למישהו שלא יודע מה להחליט.
ואם ידעתם את כל זה, אז אתם חכמים ויפים ומוצלחים. ואם לא, השכלתם.
אהבתיאהבתי
קיבל את עיטור הגבורה. יחד עמו נהרגו בקרב הזה 34 לוחמי גולני
אהבתיאהבתי
זה היה אבשלום קור, כמדומני.
אהבתיאהבתי
ההסברים מה זה מה קצת מיותרים. שהרי כבר כתבתי אותם. באשר למקורות, תודה, אך זה עוד צריך להיבדק.
אהבתיאהבתי
תיקון קטן: כתבת שאף אחד מהעיתונים לא הזכיר את המשפט על התפילין. אבל בידיעות (עמ' 18) דווקא מופיע הציטוט "אני גם יהודי, אני מתפלל כל יום, מניח תפילין. אני יהודי"
אהבתיאהבתי
המשפחה והחבר של הנרצחת בכביש "מסרבים" לדבר עם התקשורת? איזה גסות רוח! מי אתם בכלל שתסרבו פקודה? תתחילו לדבר, ומיד! תנו לתקשורת לפלוש לחייכם הפרטיים ביום הכי טראגי שלכם ולצלם אתכם באבלכם – הרי ככה עושים כולם! מסרבים… כמו ילדים קטנים…
אהבתיאהבתי
רגישות נוסח רוטר:
http://rotter.net/forum/scoops1/21462.shtml#13
ותגובות נבחרות נוספות
אהבתיאהבתי
אכן, תגובה מגעילה.
ראוי לציין שרוב המגיבים שם כן גילו רגישות.
אהבתיאהבתי
די, מיכאלי. שחררי אותנו כבר מהנשיזם שלך. אנחנו אוהבים את בנות המין השני רגועות ורגוזות, חטובות ושמנמנות, משכילות וצ'אחלות, נימפומניות וקרירות, יפות שוק אבל גם עם קצת דליות. ובמיוחד אנחנו מתרשמים מהאישיות שלהן ומהאופן שבו היא מתמזגת עם אורח חייהן וחיינו. אנחנו מתעבים נשים שמתעסקות בנשיות שלהן במקום לחיות את החיים. אני קם בבוקר ורואה את העולם כאדם, לא כגבר. שום דבר * לא מרגיז אותי כגבר או בכלל על בסיס ההשתייכות המינית (סליחה – ה"מגדרית", אם כבר את"א מבזבזת זמן וכסף על החוג הנואל הזה). ואז מגיעה מרב מיכאלי ושוב פוכרת באצבעותיה הבשרניות בנושא, כאותו ילד מוגבל בגן שיודע לעבוד מצויין בפימו, אבל רק בפימו.
האוטומציה של מיכאלי מעצבנת לי את שלפוחית הרוגז. מי שמצליח לראות בכל דבר צל הרים של "קיפוח מגדרי" או "תוקפנות גברית" הוא אדם מגוחך. אפילו אם יש לו עיני עגל וריאות מפותחות.
* לכל כלל יש יוצא מן הכלל. לפעמים בכביש אתה רואה מחזות כה קיצוניים, שהביטוי "רק אישה יכולה לנהוג כך" יוצא מפיך ללא שליטה
אהבתיאהבתי
ורק כדי להמחיש כמה מיכאלי לוקה בתפישת העניין הזה: כמה פעמים בחודש האחרון נחשפתם לפירסומת שבה משתמשים בדוגמן גבר? מקלוני שמפרסם שעונים ועד מושיק עפיה שמפרסם קופונים. הגב' מיכאלי בכלל לא רואה במודעות הללו החפצה של הגברים ושימוש בהם כ"אובייקט מיני", משום שהמוח שלה מתוכנת להזדעק רק כאשר במודעה יש אישה.
אהבתיאהבתי
אתה מפתח אובססיה, תנשום עמוק. אין לי כמובן, מידע אישי עלייך. מהתגובות שלך, יכולה להתקבל תמונה מוטעת של אדם, שמבוהל מהאפשרות, שיחשוף את חוסר הבטחון בגבריות שלו.
פתור את הבעיות שלך, במידה והן קיימות, ואולי תחוש פחות מאוים מפמניזם.
אהבתיאהבתי
אורן צודק. מחפיצים גברים ונשים, אבל הנשים תמיד בצד החלש ועל כך מדברת מיכאלי בצדק רב
אהבתיאהבתי
ח"ח על העניין בשלומי הנפשי. הלוואי ומצבי המוניטרי (שגם הוא שפיר למדי) היא מעולה כמו מצבי המנטלי. ועם זאת – אפשר להבין את תגובתך, שכן כבר התגוללתי על מיכאלי בנושא הזה לא פעם, וזה בהחלט עשוי להיראות כמשהו אובססיבי.
הטקסט דלעליל הוא תוצאת המפגש בין נטייתי לכתוב באופן ציורי לבין החרון (האוטומטי – אני מודה) שמעורר בי "פמניזם". זאת מכיוון שאני חסיד גדול של שויוניזם.
אהבתיאהבתי
אתה מתנסח נהדר בשביל מישהו שמדבר כל כך הרבה שטויות. שאפו
אהבתיאהבתי
די, תמשיך
אהבתיאהבתי
זה תמשיכו, לא חשוב
אהבתיאהבתי
אלא שהוא כותב לעניין. נדמה לי שהיא גם מנפחת את המספרים שהיא נותנת (90%) בנוגע לאחוז שעברו התעללות מינית. דוגמה אחת פה:
יש ללחוץ כדי לגשת אל pornstarsandsexabuse.pdf
מדברים על בין 60-80%
כדאי לדעת אגב שזה גם האחוז בקרב קבוצות שוליים אחרות כגון עברינים ואפילו, כן, נשים שבוחרות בקריירה צבאית בארה"ב מה שמעקר את הטיעון.
אהבתיאהבתי
או קח ויאגרה, במילים אחרות?
אהבתיאהבתי
< לקורא בוולווט/הארץ. מגיב בלינק שנשלח בתגובתי שחוללה סערה זוטא סיכם יפה את פרשת קסטנר.
"אתה מציין שמירב מיכאלי אינה היסטוריונית ולכן לדבריה אין משקל. ובכן,גם אני איני היסטוריון. אך אם תקרא את מחקריהם של לפחות היסטוריונים העוסקים בשואה ובעיקר הפרופסורים שלמה אהרונסון ויהודה באואר תלמד כי קסטנר הציל עוד לפחות עשרות אלפי יהודים אחרים ולא רק את נוסעי הרכבת,שאגב,אמנם הוא היה הרוח החיה באירגונה אך בהחלט לא קבע באופן בלבדי את הרכב נוסעיה אלא יחד עם חבריו בועדת ההצלה.
כמו כן, עדותו לבכר (ועוד 4 אחרים,שאחד מהם-קלטרברונר הובל לגרדום על סמך עדותו) לא הייתה בהיחבא כפי שאתה כותב,אלא בידיעה ובאישור של הסוכנות היהודית שאף מימנה את נסיעתו לנירנברג. הוא הוזמן לשם על ידי התובע במשפטי נירנברג על מנת להעיד על מה שקרה בשנים 1944-1945 ובשום מקרה לא העיד שקר אלא סיפר את כל מה שקרה שם. "
אהבתיאהבתי
אני חושבת שרק טוב עושה לנו כל מאמר/כתבה המתנגדים לפרסום או קמפיין מסוג אחר כלשהו למען או נגד נושא הקשור במעמדן של הנשים.
קודם כל הארץ ממש מפתיע אותי בפתיחות החדשה ואני תוהה מה קרה לשובניזם של העתון, האם הוא התרכך? מבין שהדברים השתנו? אבל איך שלא יהיה, אני מברכת על כך.
יתכן והקיצוניות של מרב מיכאלי – לא שצפי סער פחות קיצונית ממנה, מרגיזה אנשים.
קיצוניות שנראית לא במקום ומזיקה לחלק מהאנשים לעומת אותו חלק, בעיקר של נשים, שחושבות שהנזק שנעשה לנשים הוא כזה ששום דבר פרט למלחמת חורמה, בכל האמצעים, יוכל לתקן.
לכן אני בצד של הבעד. כלומר כן, לתקוף, לכתוב, לנאום, לפרסם, גם אם אלו דברים קיצוניים, מקוממים, מרגיזים ומעצבנים . מה זה לעומת דיכוי הנשים שעדיין לא השתחררנו ממנו. לי אין ספק שתגובת הנגד שלנו הנשים, כבר תרמה רבות לשינוי בתודעה הציבורית ולכן אסור לנוח, כי כל הזמן אנחנו נתקלות בתגובות נגד BACKLASH שמזיקות לנו. ראו ענין שירת הנשים בצבא, מי חשב על זה לפני 20 30 או 50 שנות שרות נשים בצה"ל? וזו רק דוגמה קטנטונת לכך שהמאבק והקרב היומיומי על מעמדנו כשוות בחברה אוסר עלינו להרגע ולו לדקה.
אהבתיאהבתי
נורית: "קודם כל הארץ ממש מפתיע אותי בפתיחות החדשה ואני תוהה מה קרה לשובניזם של העתון, האם הוא התרכך? מבין שהדברים השתנו? אבל איך שלא יהיה, אני מברכת על כך."
כן, אותו "הארץ" שנתן לה לפני כשנתיים לשכתב את ההיסטוריה בנוגע לסבה, קסטנר. אז זה השתלב עם השיח הפוסט ציוני שישראל מעדיפה גיבורים מתים ולא אנשים אפורים שנושאים ונותנים. כאשר האמת ההיסטורית היא אחרת לגמרי. הסב, אבוי, הציל קומץ מקורבים ובעלי ממון והסתיר את האמת מהאחרים.
"הארץ" ומירב מיכאלי חוזרים על הטריק הזה. הצליח להם בפעם הקודמת למה לא להמשיך.
אהבתיאהבתי
מסטיק לעוס.
אהבתיאהבתי
שום לאוס. זה אותו בון טון פוסט לא-חשוב-מה שקנה שביתה בעיתון לאנשים חושבים עלאק
אהבתיאהבתי
כמה אפשר ללעוס את סבה של מיכאלי? האם היא אחראית למה שעשה או לא עשה?האם לא שילם בחייו? חבורת קרצוצים מעלה את העניין בכל פעם שמתפרסם טור שלה, והם , האנונימיים לועסים ולועסים.
אהבתיאהבתי
היא טיהרה אותו בסרט ולזה אין סליחה.
אהבתיאהבתי
זה אינו שחור או לבן כפי שאתה מתעקש להציג את זה:
http://cafe.themarker.com/post/997606/
אהבתיאהבתי
הפרטים ידועים ומירב לא תצליח לסבן אף אחד. אם יש לה ביצים שתטהר את יגאל עמיר.
אהבתיאהבתי
אתה אובססיבי. התייאשתי ממך.
אהבתיאהבתי
את אובסססיבית. בית משפט מחוזי קבע שהוא "מכר נפשו לשטן". אולי תגישי עירעור לבית המשפט העליון ?? ואז לא תהיה לך בעיה עם קוראי וולווט.
אהבתיאהבתי
טוב, למעשה, העליון הפך את ההחלטה. אך אין לצפות ממך להכיר את העובדות. כל העיסוק בנושא, הוא הסבא של האד הומניזם.
אהבתיאהבתי
אחרים, כחתן פרס ישראל ההיסטוריון פרופ' יוסף קלוזנר, הסופר והתסריטאי זוכה פרס אוסקר בן הכט בספרו "הכחש", פרופ' רודולף ורבה מחבר "פרוטוקול אושוויץ", רואים בקסטנר כמי שאכן מכר את נשמתו לשטן ושיתף פעולה עם הנאצים בעת מלחמת העולם השנייה ולאחריה, בפרט לנוכח ממצאים שהתגלו עם תפיסתו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן ולא היו בפני שופטי בית המשפט העליון בעת פסיקתם בערעור. http://he.wikipedia.org/wiki/משפט_קסטנר
אהבתיאהבתי
״הוויאגרה אולי שיפרה מערכות יחסים, אבל היא גם החזירה לגברים זקנים את האפשרות לקיים יחסי מין בתשלום עם ילדות בתאילנד״. נו, אז מה היא רוצה המרצה למגדר בעלת המוח העקום. לא ברור למה מכל השטויות דווקא זה הטריף אותי. אולי השינאה. ככה מציגים אויב. יהודי, ערבי, מתנחבל מה שלא יהיה.
אהבתיאהבתי
דוקא בנקודה הזו אני מסכימה עם מרב.
אהבתיאהבתי
בעניין מלים שדודות לטובת הסקס, מה עם לגמור האלמותי? הרי כיום כולם רק מסיימים כדי לא להגיד "גמרתי".
אהבתיאהבתי
המצאת הגלגל או המכונית הביאה גם לתאונות דרכים.
אהבתיאהבתי
איזו שטות, מרב מנכסת מילים כמו "חיכיתי" (לאשתי שתחזור מחו"ל) או "התגעגעתי" (לאשתי שנמצאת בחו"ל) לזנות ופורנוגרפיה, אין גבול לחוצפה ולהבלים שהיא משדרת בשם המגדר.
אהבתיאהבתי
טוב, תבלו…
אהבתיאהבתי
הייתי אומר "דגוגיה בגרוש" אבל גרוש זה יותר מדי עבור המשפט הדבילי הזה
אהבתיאהבתי
ברור שעיתונים יפלו בין עור (בהיר יותר) לעור (כהה יותר) ובין קרוב (לתל אביב) לרחוק (מתל אביב) ובין דומה (להם) לשונה (מהם) ובוודאי שבין יפה יותר ויפה פחות וצעיר יותר וצעיר פחות. עיתונאים הם כשאר בני אדם.
אבל בליבת הדברים, עיתונאים הם מספרי סיפורים, ואנשים קוראים עיתונים כדי ליהנות מסיפור טוב – וזיתוני היא סיפור הרבה יותר טוב. יש כאן טובים ורעים מוגדרים מאוד, פשלה פוטנציאלית עסיסית של המשטרה, התפתחות דרמטית (הבריחה לחו"ל), פושעים נמלטים, וכו' וכו'. ובקיצור, יש גם הרבה הגיון בבחירה בסיפור הזה על פני אחרים.
אהבתיאהבתי
דבורית את מתלוננת למה העיתונים לא נותנים מקום לתאונות האחרות ומתעסקים רק עם לי זיתוני ואת בעצמך מרחיבה לעייפה בתאונה הזו רק מפני שאת מכירה את החניון במזאה בו חנה הב.מ.וו הדורס
אז לפני שאת מלינה על אחרים תבואי בטענות לעצמך. מה מעניין אותך תאונה של בדואים בנגב כשיש פה תאונה של יהודיה שנדרסה בצומת פנקס, אז אל תשחקי לי אותה יפת נפש
אהבתיאהבתי
לא אגיב להבליך.
אהבתיאהבתי
אך טבעי שאירוע קשה שאחריו מאן דהוא אומר לעצמו "זה הייתי יכול להיות אני" אם בשל קירבה לוקאלית או שכבה חברתית – מושך תשומת לב יותר מתאונה בדרום הרחוק (בלי לפגוע בדרומים). או בטימבוקטו.
אהבתיאהבתי
התגובה שלך תלאביבוצנטרית באופן מפחיד.
אהבתיאהבתי
על פניו את צודקת, אלא שאילו הייתי שולה מעפולה והתאונה היתה מתרחשת בכביש הסרגל, הייתי עפולצנטרית לפי אותו הגיון.
אהבתיאהבתי
גם אני. גם אני מכיר את החניון.
אהבתיאהבתי
דבורית היא לא עיתון. היא מתייחסת לעיתונות – ולכן אם בתבו הרבה היא תכתוב על זה.
דווקא במקרה זה הדוגמאות האחרות שהביאה (אשה מזרחית דתית מהפריפריה וערבים) הם כתיבה עיתנאית מעולה על מה שכולנו יודעים – תל אביבי-יהודי (רצוי חילוני) יזכה לכותרות – היתר – פחות…
אהבתיאהבתי
ואולי התאונה של לי זיתוני מקבלת כותרות בגלל שזו תאונת פגע וברח?
אהבתיאהבתי
אכן כן, פגע וברח מאד מכעיס את הקוראים ויש אקזוטיות בטיסה לחו"ל בתוך שעתיים. אבל, יש גם ענין בשוברת הלבבות והמדריכה שלה, דליה מנטבר.
אהבתיאהבתי
שלום לכולם, כאן אבנר
תרשו לי לפתוח בענייני דיומא, שר האוצר, יובל שטייניץ מתנהג כפיל בחנות חרסינה.
ועכשיו משהו קצת אישי, הדייט שלי בוטל, הבחורה התקשרה שעתיים לפני וביקשה לדחות אותו לעוד שבועיים שלושה. אז אני מחכה בסבלנות, אני חושב שמשהו גדול יכול לצמוח מהקשר הזה.
יום של חיוכים רחבים לכולם
אהבתיאהבתי
HOLD YOUR HORSES
אהבתיאהבתי
אם ידידך טינטן יצמח מהקשר הזה ויהיה גדול, אז כדאי לחכות, אפילו חדשיים.
אהבתיאהבתי
בצילום בראשי של "הארץ" נראה עמידרור בתפקיד הלחשן של ביבי כמו עראפת שהיה מריונטה של פמליית הסובבים.
אהבתיאהבתי
העניין עם היהדות של הדורס ובורח קצת חרה לי (ולו), משום שכידוע לי יהודי לא דורס יהודי. אבל אולי אני טועה.
אהבתיאהבתי
העיקר שהוא מניח תפילין, זה חשוב מאוד. אם כבר יהודי, אז עד הסוף
אהבתיאהבתי
בסיוני דווקא דומה לשטייניץ
אהבתיאהבתי
לקצב הוא דומה. לקצב.
אהבתיאהבתי
שניכם טועים. מוחמד בסיוני דומה לשאול אמור ממגדל העמק.הופרדו בלידתם.
אהבתיאהבתי
תיקון- עמור ולא אמור. לשיפוטכם:
אהבתיאהבתי
שאול עמור
http://www.knesset.gov.il/mk/heb/ShowPic.asp?mk_individual_id_t=97
אהבתיאהבתי
קצב אמרתי! תסתכל מתחת לחגורה.
אהבתיאהבתי
אילו היית בים המלח היית רואה שלכולם יש אותו דבר. 😉
אהבתיאהבתי
אייקון של מגיב ברוטר
אהבתיאהבתי
הוא דומה למכולתניק שלנו, שתי טיפות מרכך
אהבתיאהבתי