"מניה-דיפרסיה זו מחלה קשה. בעיקר כשאומה שלמה חולה"
(פרופ' גבי וימן, אונ' חיפה, ערוץ 1, אתמול)
הפסקתי את תיעוד התמונות החדשות אתמול לפני חמש אחה"צ. הנה התמונה המסכמת את הסיפור, גלעד שליט חוזר למצפה הילה.
גלעד שליט המצדיע לנתניהו הוא תמונת הענק, הפוסטר על פני כל שער ידיעות. הכותרת מהפכת את משמעות הצילום: אתה אמנם הצדעת לרה"מ, אבל אנחנו מצדיעים לך. התמונה והחיתוך טובים. גם אם לא הייתי בוחרת בה, זה בגלל סגנון וטעם, לא מסיבות עקרוניות.
במעריב ההפך: אלבום תמונות בשער, כל התמונות שהובאו אתמול (בטלוויזיה, בבלוג ובכל כלי התקשורת, שהרי אלו אותן תמונות).
אני מכריזה בקול: לא קוראת יותר שום טור הגיגני על רוצים לחבק, היינו כחולמים, בכינו, אמא, אבא, סולידריות וזה.
וזה מה שיש למעריב להציע בשער.
בישראל היום דווקא תמונת השיבה הביתה מכסה את השער.
אחרי הסקר של ידיעות, לפני כמה ימים, שהצביע על 79% תמיכה בעסקה, גם ישר"ה עורך סקר משלו, והתוצאות פחות טובות: 75.7% תומכים בעסקה. התמיכה בהתנהלות הממשלה: 61.5%. פה אפשר לראות את כל נתוני סקר ידיעות.
עמוס רגב ומילות השיר של גיא בוקאטי מכסים את כפ' 2-3.
שער השיבה זהה בהארץ. הפרשנות של עמוס הראל מסכמת למעשה את האירועים.
הראיון של שאהירה אמין. בעיתון המודפס מובאים כל התיקונים, כלומר שיבושים מכוונים של המתרגם.
שאהירה אמין מכחישה כל אשמה.
והנה משהו שלא ראיתם: ראיון איתה ממאי האחרון.
סרטון הטיסה: מה כותב שליט? מתי התעלף? גם הסרטון הזה, דווקא בגלל ההצדעות שנראות כאילו מיותרות, גורם לי לבכות שוב.
מורן שריר מתלונן על שידורי הטלוויזיה. בין היתר הוא כותב: "חוץ מפריצה אחת לשידור של אוהד חמו מהילולת החמאס יישרו קו הערוצים השונים בהתעלמותם מהפן הזה בעסקת שליט".
לא נכון. גם אני זפזפתי, ובטח שלא ראיתי הכל, אבל דבר אחד כן ראיתי: המון מעברים לחמו בביתוניא, שתיאר לאשורו את מה שקורה שם.
עמוד מאורגן בהארץ לעסקת שליט.
אני לא יודעת איפה כל אחד מכם היה אתמול בבוקר עד שגלעד הגיע, אבל אני, שכאמור התעוררתי בארבע, התחלתי, משמונה בבוקר ואילך לחוש התקף חרדה שהלך והתקדם. כמו זה שפוקד אותי בטיסות, אבל בחזקת מאה. לא הבנתי שאני בתוך זה, ושהכל בגלל הדאגה לגלעד.
כן, הפתעה, לא תמיד יש סינק בין היגיון לרגש.
מתברר שלא רק אני סבלתי. אביב גפן מספר (בידיעות) מה עבר עליו: "זו הפעם הראשונה בחיי הבוגרים שלא יצאתי לקפה של הבוקר".
כמי שצפתה בטלוויזיה אתמול מחמש בבוקר ועד חמש אחר הצהריים, ראיתי עצמי פטורה מלקרוא ולו מילה, אבל מצאתי משהו שלא ראיתי אתמול, עדותו של דוד מידן על הפגישה עם גלעד שליט, מבחינתי, היא הטקסט המשמעותי ביותר:
"ניגשתי אליו בעדינות, ואמרתי לו, 'גלעד, אני דוד. הגענו לקחת אתך הביתה, לאמא ואבא'. חיבקתי אותו ממושכות, והסברתי לו שהוא בטוח עכשיו. 'אני שמח שהגעתם', הוא אמר בקול שקט, ולא עזב לי את היד" (איתן גליקמן, ידיעות).
בע' 4 בידיעות, כותרת ענק ע"פ חצי עמוד, "כך שרדתי". אז לא, אין שם תשובות, חוץ ממה שנאמר ונכתב אתמול. התוספת היחידה היא של שגריר צרפת בישראל, כריסטוף ביגו, שדיווח
"גלעד אמר לי שראה שידור ספורט וסרטי טבע במהלך תקופת השבי שלו. הוא עקב במיוחד אח שידורי הטור דה פראנס. הזמנתי את גלעד להיות אורח של כבוד בטור דה פראנס הבא בצרפת יחד עם משפחתו".
ובמילים אחרות: כותרת מטעה.
שאלות ראשונות לגלעד שליט
(אני מתכוננת לראיון איתו)
מתי הבנת שנחטפת ומה עבר בראשך באותם רגעים?
תאר את המקום בו היית כלוא. מה היה גודל המחבוש?
איזה חפצים היו לך שם?
היו לך תנאים סניטריים נאותים?
מקומות שבייך התחלפו במהלך השנים?
עיניך היו מכוסות? כמה זמן?
ידעת להעריך את הזמן העובר?
יכולת להבחין בין יום ולילה (מבחינת מצב התאורה במקום בו היית)?
לא קיבלת מספיק אוכל, או שפשוט לא היית מסוגל לאכול את מה שהגישו לך? מה אכלת? מה שתית?
קיבלת חומרי קריאה?
מה הכי רצית לקרוא?
ידעת/ זכרת סיפורים של שבויים וחשבת עליהם?
הצלחת לקרוא בלי משקפיים?
ראית את כולאיך? כמה הם היו?
הם התחלפו?
הם דיברו איתך?
למדת ערבית?
עשו לך שיחות מוטיבציה? שיחות פוליטיות?
עברת חקירות?
עינו אותך?
היו דברים ששמעת/ראית בחדשות ולא הבנת/ קישרת?
איך אתה מסביר את העובדה שצה"ל לא הצליח למצוא אותך?
אתה יודע להעריך איפה היית?
על מה היית חולם? היו לך חלומות/חלום חוזר/ים?
קרה שחלמת על השחרור, ואז התעוררת?
איך בשרו לך על השחרור הקרב?
מה השתנה בחודש האחרון?
תאר את ההבדל בין השנים הראשונות לאחרונות?
מה קרה בשנתיים האחרונות? בקלטת שראינו באוקט' 2009 נראית הרבה יותר טוב מאשר היום, מכאן שהיית לכאורה הרעה בתנאיך, אבל אמרת למעשה ההפך. מה ההסבר?
ספר על נסיבות הפקת הקלטת?
מה עבר עליך ב-24 השעות האחרונות בשבי?
נפרדת משוביך?
יודע מה זה תסמונת שטוקהולם? חשבת על כך? חווית, לדעתך?
איפה הדס שליט?
1. על פי וואלה! סבא צבי אסף אותה אתמול מאזור המרכז, ויחד הגיעו לתל נוף. אין תימוכין.
2. בטיול שחרור בהודו (השתחררה ב-24 באוגוסט). זו הגרסה שאני מעדיפה (הופרך).
3. שמועות רבות בקרב השכנים במצפה הילה. אין בדל אישוש.
4. תחקרתי כמה כתבים. אין תשובה, וגם לא תיאור של אירוע דרמטי או חודרני.
אוכל
ממה שקראתי, לא במבה ולא קורנפלקס.
הדבר הראשון שביקש כשהגיע לארץ היה בננה, ובבית, בערב: ספגטי.
המודעות
בכל העיתונים
אתיקה שמתיקה
אמיל סלמן, צלם הארץ, מגן על תמונת מקדונלדס במצדה, אחרי שהואשם בעיבודה. הוא מדבר על הסטנדרטים של הארץ. אני רוצה להזכיר את תצלום השער של שלי יחימוביץ, שעבר טיפול בהלם.
כך שלא בטוח איפה עובר הגבול בין ידיעות להארץ, למשל. הגבול, בכלל, הוא לא נחרץ, וכדי להפוך את החיוך של אביבה שליט לחיוך של המדינה היה צריך לשפץ אותו אצל רופאי השיניים של ידיעות, שהתעקשו להפוך אותה לצילום השער העצום. ברור שהיו מיליון אופציות לאותו יום בשער, וידיעות, אגב, היה העיתון היחיד שטיפל בה כך.
עכשיו, סתם ספקולציה פרועה (כל ערעור על קונצנזוס-שליט בבלוג גורר עשרות עיתונאים שיוצאים במסע השמצות על "צהובונותי" ועוד) – מה היה קורה אם החיוך של גלעד לא היה מושלם ואם שינייו לא היו יכולות לפרסם את אורביט? מה היו עושים העיתונים הבוקר? מצד אחד, בושה ואיכסה, ומצד שני, כך אפשר היה להראות כמה רע טיפלו בו שוביו הארורים. מזל גדול לנו ולאבירי צנעת הפרט שחיוכו של גלעד נשאר חמוד כשהיה בתמונות מלפני חמש שנים.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
לרוב אני מחבבת או לא דאחקות רשתיות, אבל לא מוצאת סיבה להתייחס אליהן. אבל הפוסט הזה בחורים ברשת, המעלה את האפשרות שנתניהו "נדחף" לפריים, קומם אותי מאוד. הוא עמד שם, היה שם, בא לקבל את פניו. התמונות צולמו בשטח ע"י דו"צ, ואו לע"מ, מה רציתם, שיבקשו ממנו לזוז? זה הרי מגוחך. בדיוק כמו ה"שמועה" על שחתכו את הרמטכ"ל מהפריים בו גלעד שליט מצדיע לרה"מ.
ח. על חייל להצדיע לאישיות ממלכתית בכל עת שהוא פוגש בה, וכן אם הוא פונה אליה או נפרד ממנה.
לפני פיזור
בשורות טובות, שהן ההפך מלקבל החזרים ממס הכנסה.
הודיעו לי הלילה אנשי NetRun, המארחים את הבלוג על שרתיהם:
"הוספנו CPU וזכרונות לשרת. נקווה שהנפילות מאחורינו".
מה זה אומר? שהתנועה בבלוג גדלה משמעותית.
כבוד לכם.
ולווט אנדרגראונד 
נמחקה התגובה שלי ששאלה איפה הדיון בהסרתה של הכתבה של נענע סלבס. וטפ?
אהבתיאהבתי
הי
עוד שתי שאלות אפשריות –
האם היה בך כעס ? האם יש עדיין ? (על המדינה, על המצב, על הגורל, על הזמן שעבר וכו')
האם איבדת ולו לרגע אמון במהלך הזמן הארוך הזה בכך שתוחזר ? וחשוב מזה, בכך שמשפחתך עושה ותעשה הכל כדי שתוחזר ?
תודה
אהבתיאהבתי
גבי וימן (שלשניה הפך ממבקר תקשורת לפרשן ביטחוני ,שזה די טבעי במדינה שבה כולם מומחים להכל) טוען בכתבתו של של ניר וולף שבגלל שהצבא האמריקני הוא מקצועי אז חיי חייל אמריקני פחות חשובים לאמריקנים מחייו של חייל צהל לישראלים. אם כך איך הוא מסביר את הביקורת העצומה בארצות הברית על ההרג הרב של חיילי הפדרציה בעירק ואפגניסטן , ביקורת שהביאה לנסיגה מהראשון וכוונות על הנסיגה מהשני .
אהבתיאהבתי
אף מילה על נוכחות מקור ראשון בערב חג? מהפכה?
אהבתיאהבתי
לגבי הדס שליט, בתמונה מהגעת המשפחה לתל נוף ניתן לראות אותה צועדת במדי א', מכאן שהיא בצבא, או בקבע או בסדיר, ולכן סביר להניח שאסור לצלם אותה.
אהבתיאהבתי
השתחררה ב-24 באוגוסט.
אהבתיאהבתי
ובינתיים, בעוד תורכיה מקבלת לחיקה החם את רוצחי האזרחים הישראלים, בגבול תורכיה עירק מתחוללת מלחמה אמיתית. משדה תעופה בדיארבקיר ( נבנה במימון חלקי של ארה"ב ונאט"ו)
יוצאים מפציצים להפציץ כפרים בעירק כולל אזרחיהם, הפעם הכורדים לא פגעו באזרחים. צבא
תורכיה פולש לעירק (יש להם נטיה לא לחזור מאיזורים כבושים, כמעט כישראל) ולא ראינו לא
שמענו לא יודעים על מישהו שיגיד מילה בעניין, בודאי לא חס ושלום, מילה רעה.
http://nowlebanon.com/NewsArticleDetails.aspx?ID=323850
אהבתיאהבתי
שלום
והנה הגינוי החצי נרמז חצי מוחצן מהאח הגדול בואשינגטון על שחרור מחבלים
מסוכנים. נניח שהיו מנסים לזרז ענינים והיו מחזיקים את ברגוטי והחברה במין
חצי גוונטנמו כזה. כבר לא מדברים על אבו גראייב. בכדי לזרז ענינים היו מונעים
מהם לימודים לתואר שלישי. לא נדבר על אזיקים, מחסומים על העיניים, מדים
אדומים וכל יתר תחליפי הג'קוזי הנהוגים בגוונטנמו. העולם היה מתהפך, הפגנות
בארץ, ועידות חקירה ( בראשות יהודי ציוני) באו"ם, גינוי חמור ממשלת נורווגיה,
חרם על השם ישראל באנגליה, יום בלי בירה באירלנד לכבוד פלשטין, וכמובן
ובנוסף חצי גינוי בחצי פה של גברת קלינטון. יש מצב שישראל יכולה לצאת נקייה
מאיזה מעשה?
אהבתיאהבתי
הקטנה שלי בנושא התמונה עם ביבי (תסלחו לי אם מישהו כבר כתב את זה איפשהו בימים האחרונים):
מה שנלעג בתמונה זה לא זה שביבי נדחף לתמונה. כמובן שהוא לא. הוא פשוט היה שם ליד, ומן הסתם באמת שמח לראות אותם מתחבקים. זה גם לא זה שמהתמונה אפשר לחשוב שביבי מסתכל למצלמה בזמן החיבוק, כאילו שמה שמעניין אותו זה הצילום, ולא הרגע עצמו. וזה גם לא זה שביבי די גונב את הפוקוס בצילום, וגלעד שליט כלל לא נמצא בתמונה (זה באותה מידה יכול להיות ניצב).
מה שנלעג בתמונה, זה שמכל התמונות, דווקא זו התמונה שלע"מ בחרו להפיץ. תמונה בה נמצאים כל המגרעות שלעיל.
אהבתיאהבתי
אני מעריך, שכמו הרבה אנשים, אגב, אין דבר כזה, יותר מידי ביבי, בתודעתו של מר נתניהו.
אהבתיאהבתי
מכל התמונות שצולמו בפרק זמן של שלוש שניות על ידי המוני צלמי צה"ל שהקיפו אותם מכל זווית והיה להם מלא זמן להסתובב ולכוון ולייצר מספיק תמונות מאותן שלוש שניות בהן ראש הממשלה לא נמצא בפריים? ואולי, כשהם ראו את מעט התמונות שהם הספיקו להפיק מהרגע הזה, הם דווקא חשבו שיש משהו אנושי בראש הממשלה (כן, זה שאני חושבת שהוא אופורטוניסט ואני בחיים לא אצביע לו) שהוא גם אבא לחייל בעצמו וזה שאחראי על עסקה לא קלה, במילים עדינות, כדי להחזיר את שליט הביתה, שמסתכל על האיחוד המשפחתי ומחייך? אני מתארת לעצמי שגם אם היו שם שבעים צלמים לכל העיתונים והיו יוצאות שבע מאות תמונות ואחת מהן היתה זו, היו עיתונים – ולא מעט – שהיו מפרסמים אותה -בגלל מספר הסיפורים שהיא מכילה בתוכה. אתם יודעים, תמונה שווה אלף מילים וכאלה.
אהבתיאהבתי
תמונה שווה אלף מילים, השאלה מה רוצים שהאלף מילים האלה יאמרו.
אם הסיפור הוא נתניהו, אז כן, אחלה תמונה.
אני חשבתי שהסיפור הוא החזרה של גלעד (ההוא שלא רואים בתמונה) לחיקו של אביו.
אהבתיאהבתי
ואני לא חושב שזה מקרי שנתניהו תפס חלק כה גדול בתמונה. זו היתה כוונת הצלם מלכתחילה.
אני הייתי שם בפריים את גלעד ונועם בלבד, והייתי משתדל מאוד שיראו את גלעד. בכל זאת, חיכינו לתמונה שלו כמה שנים.
אהבתיאהבתי
שוב, פרק זמן של שלוש שניות. זה מאד קל להגיד שהייתי מצלם ככה והייתי מצלם ככה, אבל לפעמים בפרק זמן של שלוש שניות יש לך זמן להרים מצלמה וללחוץ על הכפתור, ומהצד שבו הצלם עמד החיבוק באמת הסתיר קצת את הראש של גלעד ולא היה ממש זמן לצלם לזוז כדי למצוא את הזווית המושלמת.
אהבתיאהבתי
שישו ושמחו
http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3543241,00.html
אהבתיאהבתי
<מקדימה תרופה למכה
כן, מותר להלעיג את ביבי. אפילו רצוי.
אהבתיאהבתי
את טוקבקית בתשלום של ביבי.
אהבתיאהבתי
התייחסתי לכך (לדאחקת ביבי) בפוסט.
אהבתיאהבתי
עלית עלי.
אהבתיאהבתי
בשאלת האתיקה, לא נכון להשוות צילום מבוים לשער המוסף, לצילום בעמודי החדשות. בנוסף לטיפול בשיניים, בוצעה האחדה והוספת ברק לעור הפנים, בכדי להגיע לתוצאה הרצויה "חיוכה של אמא". הדרך של ידיעות, להביא לכותרת את מה שמעריכים, שהקורא רוצה. הפגיעה היא בערך של עבודה חדשותית אמיתית, ההופכת לאנמית. הנה לשם השוואה צילום של גלי תיבון, שהופץ ע"י AFP. לא נחתך בכדי לזייף אינטמיות. לא מספיק מרגש, תאשימו את ההאבסה של ידיעות אחרונות.
אולי אכתוב מאמר על זה.
אהבתיאהבתי
מה עם האייטם הזה? למה לא מדברים עליו?
http://celebs.nana10.co.il/Article/?ArticleID=838878
אהבתיאהבתי
דבורית ,"בחדרי חדרים" ניזונים מהאינפורמציה שלך
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=2&topic_id=2920275&forum_id=771
ובתוך כך מתברר לי ברגע זה מקור הדיסלייקים התמוהים. הם מבני ברק.
אהבתיאהבתי
הציטוט של פר' ויימן גרוע מכל הבחינות. הוא משתמש במחלה כמטאפורה. מכיל שקר ברטוריקה, כי ברור שהמחלה קשה יותר ברמת הפרט. טריוויאלי בהתיחסותו ל"תקשורת המונים", כן, היא פועלת ע"י טשטוש בין רגשות מהתחום האישי, לארוע החדשותי. ישן וחלול לעומת תאורו בעבר במדעי החברה. טוקוויל או אסכולת פרנקפורט לדוגמא.
באשר לרשימת השאלות, מה עבר לך בראש, כשפתחת ב"מה עבר לך בראש", כנראה שלא ההיסטוריה הסאטירית של השאלה. עניינית, הבקשה לשחזור האימה צריכה להבנות במהלך הראיון. במקרה כזה, עדיף לשאול הפוך מהסדר הכרונולוגי, מהשחרור אל החטיפה, ומהפרטים החיצוניים אל התחושות.
באשר להתענינות שלך בנושא האחות הדס, לא חושב, שמסתתר כאן סוד ג'יין איירי. מעט, אולי, נחשף בסרטה של תמר גורן, בשיחת הטלפון של נועם ממצעד התמיכה בניו יורק.
אהבתיאהבתי
זו רשימת שאלות ספונטנית וראשונית. עוד אעבור עליה לקראת הראיון 😉
אהבתיאהבתי
אבן נגולה
אהבתיאהבתי
נ.ב. מאחר ואני בעניין של להרעיף מחמאות, כותרת השילוש של הפוסט, מהמוצדקות. באמת.
אהבתיאהבתי
תיקון מאוחר. הסרט "משפחה בשבי" הוא של טל גורן ותמר פרוס, ולא כפי שנכתב בתגובה. נא לא לפטר את העורך שלי.
אהבתיאהבתי
לא ברורה ההתנפלות על המראיינת המצרית, שהירה אמין.
פשפשו בעברה. היו פרשנים ש"חשפו" את העובדה שהיא "נטשה" את הטלוויזיה הממלכתית במחאה על התכנים שהוכתבה לה בעבר. נו טוב. זה כמו "לחשוף" שעורך בקול ישראל מתפטר מתפקידו במחאה על התכנים שקבע מנהל הרדיו – רק כדי לגלות, מאוחר יותר, שהוא עבר לכתוב ב"ישראל היום", כי שם הוא קיבל משכורת גבוהה יותר.
מי שיפשפש טוב יותר בעברה של הגב' אמין, יגלה שהיא בכלל לא כזו ממלכתית, או אנטי-ישראלית, או אישה רעה. במקרה הכי גרוע, היא סתם לא תקבל פוליצר על הריאיון הזה. אבל ההתחסדות של העיתונאים בישראל כ"כ מגוחכת.
היא קיבלה סקופ של החיים שלה, דבר שאף עיתונאי לא היה מוותר עליו בשום מקרה, לא משנה על איזה "אמנה" חתמו העורכים שלו. לא סמדר שיר (שציקצקה) הייתה מוותרת על הריאיון הזה וגם לא סיוון רהב (שנחרדה). לוותר על הריאיון הקצר-הראשון עם גלעד שליט, רק כי התנאי לקיומו היה נוכחות השובים בחדר והתרגום הסימולטני המשובש? ברור שלא. כל ערוץ היה מקפיץ לרפיח את המראיינים במסוק, גם במחיר של בזבוז כל תקציב שלו לשנה הקרובה.
יש גבול למה שניתן לעשות בריאיון כ"כ בלתי-אפשרי. יש עיתונאיות בישראל שנהגו בעבר במרואיינים, או באמהות שהילדים שלהם נהרגו, בצורה גרועה בהרבה (גם כשהריאיון נקבע מראש ולא צולם בחטף). בהתחשב בתנאים, ובריחוק שלה מהנושא, אמין לא "התעללה" בו. אם כבר, הטלוויזיה המצרית התעללה בדובר צה"ל, שכרגיל, כמו במשט לעזה, איחר בהעברת התמונות הראשונות, וזו הפשלה הגדולה כאן.
אהבתיאהבתי
שאלה לשונאי המוסיקה המזרחית. האם אתם אדישים גם לשיר הזה? עמיר בניון בסגנון בועז שרעבי, שיר למשיח שהפך גם לגלעד שליט
אהבתיאהבתי
מובטחני שמי שלא אהב את אריק איינשטיין יאמץ בחום את בניון. לאו דוקא בזכות השיר.
אהבתיאהבתי
השיר של בניון. מדהים. חד פעמי.
אהבתיאהבתי
יש לי חלום או בקשה שעמוס בידרמן יקבץ את כל הקריקטורות שלו בספר. עמוס, אם אתה קורא ולווט בבקשה, אני הראשון שאקנה
אהבתיאהבתי
סרוק וכרוך בעצמך
http://www.haaretz.co.il/misc/writers/1.849?listId=7.1283159&page=0#listAnchor7.1283159
אהבתיאהבתי
ביקשתימכל השנים. הוא היה גם מדהים באינתיפאדה. הוא קולט את הישראליות כמו שאף אחד יכול
אהבתיאהבתי
ספר כזה לא קיים. בכל מקרה ספר אחד לא יכול להכיל את כל השנים. בארכיון הארץ תוכל לקבל את הכל תמורת תשלום.
אהבתיאהבתי
רביב דרוקר ו THE MARKER הם בערך כל מה שנותר מהעיתונות הישראלית. ראיון של חצי מהעיתונות הישראלית אצל החצי השני.
http://www.themarker.com/advertising/1.1526461
אהבתיאהבתי
תודה לכל מי שאהבו וכתבו, זה תמיד תמיד מעודד אותי.
(מיד יצוצו 27 אצבעות אדומות, אבל היום אני חסינה).
אהבתיאהבתי
כבוד לך, שהצלחת להתחבר לרגש הכללי. תמיד טוב שאדם מחובר לרגשות של אחרים. אדבר בשם אפאחדחוצמעצמי, אישית מעדיף את ולווט הרגילה. באשר לדיסלייקים, תצטרכי לעבוד קשה יותר, בכדי לאסוף אותם.
אורן, שחלם שהוא דגל ישראל במצפה הילה, התעורר וגילה, מה לעשות, שנשאר אורן.
אהבתיאהבתי
מכל היום הזה, לעד אזכור את ההקרבה של אביב גפן. ראוי לצל"ש.
אהבתיאהבתי
מה, זה שהוא שתה את הקפה הראשון בבית ולא בבית קפה?
תשמע, הבחור הזה יודע משהו על אומץ והקרבה. הוא הקריב את השירות הצבאי שלו לטובת הקריירה!
אהבתיאהבתי
צק צק צק, אביב שותה קפה בבית קפה. הוא אינו כוס התה שלי, אבל ראבאק- כוס קפה!
אהבתיאהבתי
הכותרת של הארץ הכי טובה.
כרגיל, עובדתית, בניגוד לשאר העיתונים, ומכיוון שהיא מציינת עובדה כל כך פשוטה ועדיין כזו שהיתה פנטזיה מוחלטת עד לפני כמה ימים, היא כמעט בלתי נתפסת.
אהבתיאהבתי
נפלתי מהכסא. התקשורת שוב מתחילה לעשות חשבון נפש רגע אחד אחרי שהכל נגמר.
V: לא רגע אחרי, רגע לפני. כבר דווח
אהבתיאהבתי
אחרי שהעסקה נחתמה.
אהבתיאהבתי
אחרי שהעסקה אושרה בממשלה נגמרה מערכת היחסים משפחה-קמפיין-תקשורת-ממשלה ואפשר להתפנות לחשבון נפש.
אהבתיאהבתי
לתקשורת אין נפש, שיש איזה משמעות לחשבון שלה. בסך הכל נטיה פבלובית של פרטים מתוכה, לעיסוק עצמי אגוצנטרי.
אהבתיאהבתי
העסק עם ההצדעה הרבה יותר פשוט. שימו לב בסרט. הקצין הראשון (כומתה ירקרקה של נחל) שיורד לפני גלעד הצדיע לביבי, כי זה החוק. גלעד יצא מהמסוק שניה אחריו, קלט (כאמור, יותר חד מהצפוי…) אותו מצדיע ועשה קופי פייסט. עם הרמטכל זה כבר היה די מתבקש, בכל זאת חייל. סה טו. (אגב לנועם הוא לא הצדיע אבל משהו שם היה די לא ברור. טו גוד טו בי טרו או משו)
אהבתיאהבתי
הפגישה הראשונה בין גלעד לאביו הית רופפת וקצרה מדי. גם אם היה שם פקטור של אי החצנת רגשות בציבור מובנה באופי, היתה חסרה הספונטניות של פרץ דמעות, חיבוק ארוך,משהו. כמעט לא אנושי.דוד מידן סיפר שגלעד לא עזב את ידו.
אהבתיאהבתי
שוב, מציצנות מיותרת. במקום לתת לו מרווח נשימה עם הוריו תקעו מולו מצלמות וראש ממשלה מחייך על צלמיו ויחצ"ניו – רצית שהוא לא יהיה נבוך במעמד כזה? שייתן את לטרת הדמעות שלו כדי לספק בשר לתקשורת וליחצ"נים?
אהבתיאהבתי
בחייך, ברגע כזה לא עושים חשבון לאף אחד! זאת צדקנות לשמה.
אהבתיאהבתי
פורסט גאמפ מחוויר לעומת ביבי גאמפ. חחחח
http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3543241,00.html
אהבתיאהבתי
על השאלה "ידעת להעריך את הזמן העובר?" שהיית שואלת את גלעד , מצאתי תשובה באחד העתונים. את שעון היד שלו – שוביו השאירו אצלו, ואילו את המשקפיים שנשלחו באמצעות הצלב האדום לא העבירו לו מחשש שמסתתר בהם שבב שיסמן את מיקומו.
אהבתיאהבתי
אחרי האופוריה של אתמול הורגשה ירידת מתח קולקטיבית. איפשהו, חשתי עצבות לנוכח העובדה שזהו, גלעד לא שייך לנו יותר. עד היום, במשך חמש שנים, יכולנו לדבר עליו, להעלות סטטוסים, להתאחד במאבק נגד הממשלה שתחזיר את הילד ורק אתמול, הבנו שאנחנו לא במעגל השלישי, השני או הראשון. אנחנו יודעים מי הוא אבל הוא לא יודע מי אנחנו. הפער נפער. חבל, כי כל כך רציתי לתת לו חיבוק. (תשואות חן חן, ליסמין לוי, 7 ימים, מהדף שלה).
אהבתיאהבתי
מתוך ויקיפדיה, 18 באוקטובר: אירועים היסטוריים ביום זה
– החייל החטוף גלעד שליט חוזר לישראל מרצועת עזה לאחר שנחטף על ידי ארגון החמאס
חן חן וישר כח למי שטרח ועידכן
אהבתיאהבתי
אתגר לאילן נחשון. להוסיף פוטושופ ביבי לתמונה של דבורית. 🙂
אהבתיאהבתי
הדיון על התמונה "מעשה שטן או מעשה פוטושופ" מטופש להפליא, מכל הבחינות. כל מה שטען בעל המשפט הנ"ל, הוא שלתמונה עשו היפוך ראי, כך שהקורא התמים עלול לחשוב שבאמת יש שלט ענק "מקדונלדס" על ההר. הצלם נדבק למילה "פוטושופ", ומשום כך לא ממש הצליח לקרוא את הדברים באובייקטיביות. אף אחד לא האשים את הצלם בשום דבר. מי שהואשם זה המעצבים הגרפיים, שהפכו את התמונה (או הצלם שעשה זאת, לא משנה). ברור שלא צריך פוטושופ בשביל זה, אבל מצד שני גם לא צריך שטן.
נראה ברור שהמעצבים (או הצלם) לא התכוונו שייווצר הרושם של שלט מעין "הוליווד" על מצדה, אלא סתם שהאפקט ייראה יפה. המתלונן ניפח את הדברים יותר מדי, והצלם ניפח את התלונה נגדו בתורו.
בקיצור, קומדיה של טעויות בהבנה, דרמה מיותרת, ושום טרגדיה.
אהבתיאהבתי
כדאי להסביר את זה אחת ולתמיד:
הצלם מסביר בטקסט שלו שהצילום התקבל "במבט מהחוץ פנימה". כלומר, זו השתקפות של המצדה, ומה שרואים מעומעם ברקע זה הבפנים של המקדולנדס. אף אחד לא הפך את התמונה משמאל לימין. זה לא צולם מבפנים החוצה דרך חלון שקוף, זה צולם מבחוץ פנימה דרך חלון מראה.
הבנתם?
אהבתיאהבתי
מי שלא רוצה להבין גם לא מנסה.הצלם שניסה במאמר להציל את אמינותו שנפגעה, לדעתו, הסתבך עם הדיוטות.
אהבתיאהבתי
אכן, לא ברור למה אנשים מתקשים להבין.
אהבתיאהבתי
אוקיי, התמונה לא נהפכה, ועדיין כל הדרמה מיותרת, מהחל ועד כלה.
אהבתיאהבתי
לא הפכו את התמונה. זו השתקפות של ההר, לא של השלט. זו הבעיה, וההתנפחות של הצלם מוצדקת.
אהבתיאהבתי
האם קיים בסיס מדעי לתורת שפת הגוף? ניתוח שפת הגוף של גלעד-גבריאל רעם , האיש שיודע עלינו הכל.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/296/954.html?hp=1&cat=875
אהבתיאהבתי
קראתי. לטעמי – תיאור דוחה.
אהבתיאהבתי
ניתוח שפת הגוף על ידי גבריאל רעם – מציצנות זולה ומיותרת.
👿
אהבתיאהבתי
בטח שיש בסיס מדעי לתורת שפת הגוף! המומחה הצליח להבין שמדובר באדם שנמצא בטראומה מתקופת שבי!
אם רעם היה מגלה לנו משהו שלא ידענו – אולי היינו צריכים להזדעזע מהמציצנות. אני כשלעצמי מזדעזע מאיך קל לעבוד על אנשים.
אהבתיאהבתי
השיתוף שלך והבחירה בתיאור הפגישה בין גלעד לדוד מידן היא נקודת זכות גדולה עבורך, על הרגישות שלך והיכולת לדלות מתוך המלל הבלתי פוסק את הפסוקים הנוגעים ביותר והיפים ביותר, תודה רבה לך על הבאת הדברים כאן, חג שמח לך.
אהבתיאהבתי
התהיות על מקומה של הדס שליט הן כשלעצמן פלישה חטטנית ופוגעת בפרטיות שלה. זה בטח לא מתאים לבלוג העוסק בתקשורת, ובכלל זה האתיקה של התקשורת. אולי תניחו לה!
אהבתיאהבתי
לגמרי. איזה עניין ציבורי יש לשאלות חודרניות ופולשניות?? עיזבו את המשפחה הזו כולה, ולא רק את פדוי השבי עצמו, להחלים מהפצעים
אהבתיאהבתי
לפעמים כל ההיסטוריה מתרכזת לנקודה אחת, כמו השפיץ של הקווה-קווה דלה אומה.
זה מה שקרה אתמול. גלעד שליט יצא מהשבי כמו מוזלמן מאושוויץ. דק, עצמותיו נראות, נתמך על ידי אחרים. בקושי הולך. אפו בולט. אפילו החולצה שלו היתה עם פסים. בראיון עם הטלביזיה המצרית הוא הצליח בכוח עילאי לדבר כמו יהודי מפולפל. בחוכמה של דורות.
ואז הוא חויל מחדש. המדים היו גדולים עליו, המסוק עורר בו בחילה, אבל הוא קיבל צ'פחות גבריות וחיוכים בטוחים שנועדו להראות שיש צבא, ושהוא זה שמחזיר את גלעד להורים. למרות שזה היה להיפך, ההורים הם אלו שהחזירו את גלעד לצבא. השטעטעל פדה אותו.
ואז הגיע רגע ההצדעה. היא ללא ספק תוכננה קודם לכן, ההצדעה. תוכננה כמו רוב החיים במדינה: חלום שהפך למציאות שחייבת שנחלום אותה כל הזמן כדי שימשיך להתקיים. גלעד שליט הצדיע כמו חייל, ועמד כמו ניצול, ובנקודה הזאת הכל התחבר. מוזלמן במדים, קווה קווה קווה.
אהבתיאהבתי
וזו היתה חתיכת תגובה רהוטה, יצירתית וכה חסרת פואנטה, קווה-קווה-קווה.
אהבתיאהבתי
למה צריך פואנטה? לא מספיק פאנץ'?
אהבתיאהבתי
לקרוא את התגובה שלך היה כמו לשתות כוס תה עם עשרים כפיות סוכר.
גלעד שליט היה רזה וחלש, אבל רחוק מלהזכיר מוזלמן מאושוויץ. הוא לא נפל בפח של המראיינת, אבל התשובות שלו לא היו מופת של חוכמת דורות של יהודים מפולפלים (ואף אחד גם לא ציפה את זה ממנו). בטח שזו לא הייתה תמצית "כל ההיסטוריה" ב"נקודה אחת".
ואם כבר שטעטל, שאלו פעם יהודי משטעטל צרפתי: מדוע אתם מדברים כמו צפרדעים? ענה היהודי: קווה?
אהבתיאהבתי
א/נשים, בבקשה קצת פרופורציות!
כך נראה מוזלמן
אם לראות מישהו קצת כחוש וחיוור (איפה ראית את העצמות שלו?) גורם לכם לאסוציאציה הזו בקשו עזרה במרפאה לבריאות הנפש הקרובה לביתכם.
די לזילות השואה!
אהבתיאהבתי
גם הפוסט של אתמול וגם היום מכסה היטב את החוויה הייתי מעביר לך את תמונות היסעור נוחת במצפה הילה אך הזום באיפון גרוע . בכל מקרה הודות לך לא אקבל הרעלת סכרין/סוכר מקריאת העיתונים היום
אהבתיאהבתי
ובינתיים, עננים שחורים הולכים ומתקדרים באופק, ועוד מסמר קטן (אחד מעשרות בשבועות האחרונים) ננעץ בארון "הדמוקרטיה" הישראלית.
ואף על פי כן: חג שמח.
אהבתיאהבתי
רשיון כתנאי להפגנה אינו נוגד את עקרונות הדמוקרטיה.
חג שמח.
אהבתיאהבתי
מוטב שתצפה היטב בקליפ וגם שתלמד את החוק. אין כאן לא הפגנה ואף לא התקהלות בלתי חוקית, רק התעמרות מתועבת של בעלי שררה רעים, מסואבים וטפשים באזרחים טובים. עד כה, בתי המשפט מנפנפים אותם לכל הרוחות.
אהבתיאהבתי
להפגנה בגודל מסוים נדרש רישיון, מתחת למספר משתתפים מסוים לא.
במקרה של ראשון לציון ניתן דו"ח בסכום גבוה על "נשיאת שלט ללא אישור", בלי קשר לרישיון הפגנה (נדמה לי שהיא היתה קטנה מהגודל הנדרש לרישיון, ולכן לא נזקקה לאחד, וגם לא היתה דרישה משטרתית כזו).
אהבתיאהבתי
בכל המקרים שהגיעו לבתי משפט בשבועות האחרונים זרקו השופטים את התביעות לפח ואת המשטרה לכל הרוחות. ובכל זאת, אנחנו מתחילים לגלוש במדרון חלקלק ומסוכן, אשר התקשורת משוייכת הטיקונים מתעלמת ממנו.
אהבתיאהבתי
טוב, אז לא "רשיון כתנאי להפגנה" אלא "אישור כתנאי לנשיאת שלט".
אבל ברור שהדבר היחיד שמעניין את המשטרה הוא שמירה על השקט. זו גם הסיבה שעצרו את מרזל אתמול בתואנה של "התקהלות בלתי חוקית" (גברת, אמרתי לך להתפזר), כשניסה להשמיע את דעתו הצפויה נגד עיסקת שליט.
אהבתיאהבתי
או שזה היה איתמר בן גביר, לא מרזל. לא זוכר.
אהבתיאהבתי
"לא נזקקה לאחד" זה תרגום מאמריקאית עילגת?
אהבתיאהבתי
שלום וחג שמח
ייתכן שזה תרגום כזה או אחר מאנגלית אך הוא
מכיל משמעות מינית בוטה. ראה ליקוט מזדמן
מגוגל בעברית:
"במהר"ם לובלין משמע שאפילו אם לא נזקקה
לבעלה באותו לילה הדבר מכוער להצריכה
טבילה שנית."
שפה מעניינת, העברית.
אהבתיאהבתי
יופי של פוסט דבורית.
האם יש לך (או למישהו מהקוראים) מידע על מימון המאבק הארוך של משפחת שליט.
לכל אורך הדרך שאלתי את עצמי מי מממן את חיי בני המשפחה (שמן הסתם עזבו את מקום עבודתם), את הטיסות לחו"ל, את הפרסום המאסיבי.
אני שואל מתוך סקרנות גרידא וממש לא מתוך ביקורתיות. זה פשוט היבט מאוד משמעותי של הסיפור שאני לפחות לא ראיתי אליו התייחסות.
אהבתיאהבתי
יופי של פוסט, דבורית, זה לא הזמן והמקום לברר מי מימן את המסע.
אהבתיאהבתי
ראה מה שפורסם אמש בטמקא שורטהיימר מעסיקו של שליט האב בישקר תמך במשפחה רבות.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4136384,00.html
אהבתיאהבתי
כסף, תמיד נושא סקסי.
נועם עבד בישקר לפני החטיפה וגם אחריה. ברגע מסויים הוא לקח חופשה בתשלום מהעבודה בהסכמת מעסיקיו. הם גם אלו שמימנו לו את הדירה בירושלים כמו גם הוצאות רבות אחרות (כנראה גם רכב).
בהתחלה הם אפילו המשיכו להפעיל את הצימרים שלהם.
יש להניח שגם הצבא/משרד הבטחון נתן את חלקו אם בחודשי או לפי הצורך. מאוד יתכן שיש קצבה להורים של חייל נעדר לזמן הביניים עד שסוגרים עניין.
גופים רבים תמכו בכספים ובמעשים ובחפצים ובשווי כסף לפעילויות שונות. היו גם תרומות כספיות.
רוב הפעילים עבדו בחינם כתרומה אישית וחלקם גם מימנו את הוצאותיהם.
נסיעות לחו"ל מומנו בד"כ ע"י הגורם שאצלו היו/התארחו. נניח לצרפת הממשלה הצרפתית/השגרירות מימנו.
רוב (אם לא כל) הפרסומים היו חינמיים. כמו גם פוסטרים/סטיקרים/חולצות/כובעים וכו'.
לובינג/יחסי הציבור היו בחינם.
הפקת סרטונים היו בחינם.
חברת החשמל למשל תרמה את חיבור המאהל לחשמל פלוס כל העלויות. אולי היו תרומות דומות גם בנושא סלולרים.
שרותי אבטחה, כשנדרש, סופקו בד"כ על חשבון המדינה ו/או העירייות שבשטחן היה שימוש.
אהבתיאהבתי
ויש להוסיף: השער של ידיעות אחרונות גם כן היה בחינם.
אהבתיאהבתי
תודה
אהבתיאהבתי
שמעתי בתכנית של קרן נוייבך שהקמפיין כולו כולו, החל מ"גלעד עדיין חי" וכלה ביעוץ איסטרטגי, תקשורתי, אירועים, לוגואים וכו' (שכחתי את שמו של משרד הפרסום) נעשה על בסיס התנדבותי
אהבתיאהבתי
סחטיין על הסיקור המקיף ביומיים האחרונים. אני חייב להתוודות שהעדפתי לקרוא את הבלוג שלך על פני כל הוואינטים למיניהם (טלוויזיה אין – חי בחו"ל).
אהבתיאהבתי
ידעתי שהמצב הכלכלי בחו"ל לא משהו – אבל עד כדי כך?
אהבתיאהבתי
צפיה בטלויזיה עלולה להזיק לבריאות ואף לגרום נזק לאינטיליגנציה
אהבתיאהבתי
יש לך אינטרנט ? אפשר לראות TV בשידור ישיר, ואפילו סרטים
אהבתיאהבתי
ניסיתי. הסטרימינג עבד גרוע כפול שתיים.
אהבתיאהבתי
אביב גפן: "זו הפעם הראשונה בחיי הבוגרים שלא יצאתי לקפה של הבוקר".
זה רק אני, אקס-תל-אביבי-ד-לה-שמאטע, שנוהג לשתות את הקפה בתוך הבית, למען החיסכון בהוצאות והצדק החברתי?
אהבתיאהבתי
ואני בכלל לא ידעתי שאביב גפן התחיל מתישהו את חייו הבוגרים.
אהבתיאהבתי
למסכן נגמרה הקריירה מזמן, בצילו של גיא בוקאטי. הוא מנסה להיאחז בחיים. תנו לו צ'אנס
אהבתיאהבתי
תחליף דבורית את יונית לאלתר 8)
אהבתיאהבתי
דבורית, תודה ששיתפת בתחושותייך מאתמול. זה הקל.
אהבתיאהבתי
בשביל הודעות כאלה יש שייקר
אהבתיאהבתי
דבורית, צפיתי בתחילת המסע ב-2:30 ושוב מ-6:30 וכמוך הרגשתי חרדה שהלכה וגברה עם הזמן, ונרגעה רק כשגלעד הגיע לשטח ישראל, שלא יחזור חו"ח התרגיל המזוויע של החיז-זבאללה. תודה לך על חיבור נפלא בין הגיון לרגש, עד דמעות.
אהבתיאהבתי
מצטרף לדברים.
אהבתיאהבתי
בני גנץ הצדיע לגלעד ככתוב בפרוטוקול, ושניה אחרי כן מעך אותו באהבה.סתם אינסטינקט בסיסי. צילום ההצדעה לביבינראה כאילו שרה ישבה על האזניה של האיש בכומתה וזרקה לו הוראת במאי.ביבי הרויח בכבוד את ההשואה הפורסטגאמפית. שרה ידועה כמי שמתעדת כל פיסת איזכור זניחה למען ההסטוריה.
אהבתיאהבתי
איך זוכים להיכרות כל כך אינטימית עם שרה נתניהו?
או אולי צריך לשאול: איך זוכים למנה כל כך גדושה של ביטחון עצמי תוך כדי ברבור בלתי נלאה?
אהבתיאהבתי
דרכתי לך על הבהן?
אהבתיאהבתי
תודה לקולות הימאים ושומרי המצוות.
אהבתיאהבתי
איך ומי הכין לו את משקפיים חדשים !?
—–
V: מן הסתם המשפחה בעזרת מרשם הנמצא בידי האופטומטריסט שלו, והם הועברו לצה"ל או לדוד מידן שנתן לו אותם מיד לכשנפגשו.
אהבתיאהבתי
האופטומטריסט של גלעד שליט " סמעאן נביל ", מי שהכין את עדשות המולטיפוקל הלאומית החדשה .
אהבתיאהבתי
כבוד לך!
אהבתיאהבתי
אחלה פוסט
אהבתיאהבתי