מאת דוד אסף
בכל יום ראשון נהנים קוראי ולווט משנינותיהם של חבורת העיתונאים חסרי השם המסתתרים תחת אדרת הכותרת "חמש שאלות לתקשורת העוינת". מהירידות הקבועות שלהם על התקשורת החילונית, שאכן מגלה לא פעם בורות מביכה בענייני יהדות, תורה ודרך ארץ, אפשר להניח שמדובר בעיתונאים דתיים, חניכי בית המדרש הישן, שהוויות אביי ורבא הן לחם חוקם כמו גם הסחבקיות התל-אביבית המעודכנת ביותר שמתגלגלת על לשונם.
לפני חודשיים לגלגו חברי חמש שאלות על כתבה שפרסם דודי גולדמן ב-7 ימים על אוּמָן, בטענה שעיתון רציני היה צריך לשלוח לאומן כתב דתי, כמו עקיבא נוביק (שמלאכתו המסולתת תידון בהערה השנייה), שיודע להבחין בדקויות כגון ההבדלים בין חסידי ברסלב מן הזרם המרכזי לבין חסידי נ-נח, ולא מי ש"בסך הכול" הוא בוגר בית הספר למדעי היהדות באוניברסיטת תל אביב. הדיון הסוער בבלוג לא שכנע את ידידינו מהתקשורת החיובית לחזור בהם מעמדתם הפטרונית והמתנשאת, גם לא לאחר שהתברר כי דודי גולדמן בכלל לא נסע לאומן ומאמרו עסק בספר חדש על ברסלב שפרסם ד"ר צבי מרק.
היום ירדו חברי הצוות על העיתונאי אלכס דורון ועורכיו, שכינו את צלחת העץ התחתונה של "עץ החיים" הגולל את ספר התורה בשם "צלחת". אוי ואבוי! צלחת?! אפשר לחשוב שמישהו עוד יאכל ממנה! והרי בכתבה עצמה מסביר דורון בדיוק למה הכוונה. מה לעשות שהמושג צלחות אכן משמש כדי לתאר את הדבר הזה גופו, וגם אצל חרדים מקצועיים.
למשל באתר ציצית – דור חדש או באתר מתנאל, שם יש צלחות לחריטה.
והנה עוד שאלה לתקשורת החיובית, שעניינה דווקא בדרך שבה הכתבים הדתיים עצמם מסקרים ענייני יהדות בעיתונות החילונית. ומעשה שהיה כך היה:
בשבוע שעבר (21 בנובמבר) התפרסמה ב-24 שעות של ידיעות כתבה של עקיבא נוביק ואדוארד דוקס שכותרתה פה קבור הרשל'ה.
כיוון שלפני כחודשיים פרסמתי בבלוג שלי, עונג שבת (עונ"ש) רשימה מפורטת על גילוי קברו של הרשל'ה מאוסטרופוליה, קראתי בנשימה עצורה את הכתבה ואיך נאמר זאת בעדינות? הרגשתי כמו בבית. היה די ברור שהכתבים קראו את בלוגי והפנימו אותו במקרה הטוב, או העתיקו ממנו במקרה הרע.
איך אני יודע? לא רק שהביאו ציטוט ארוך של מקור נידח שהבאתי בבלוג שלי (ואני מניח בזהירות שמקור זה אינו מצוי דרך קבע על שולחנם של צמד הכתבים), אלא שגם השתמשו במטבעות לשון שנלקחו היישר מהבלוג. הנה דוגמאות:
בבלוג שלי ציטטתי רשימה נידחת של זאב איגרת על מנהגי עירו אוסטרופוליה:
והנה החברים נוביק-דוקס מחרים מחזיקים אחריי:
ועוד לא אמרתי מאומה על בורות, שהיא גרועה לא פחות מן הצלחת של ספר התורה, כמו למשל המונח "יושב ראש הקהילה", כדי לתאר את פרנס הקהילה.
לא שאכפת לי שמעתיקים ממני בלי רשות, אבל למה לא נתנו השניים קרדיט צנום למקור שלהם? וכי לא שנינו במקורותינו: "המביא דבר בשם אומרו כאילו הביא גאולה לעולם"?
את החבר'ה מהשכונה – ג'קי לוי (בעל מופע ההומור היהודי "צחוק עשה לי"') וקובי אריאלי ("הרשל'ה מודרני בזכות עצמו") – יכול היה נוביק לצטט במשפט וחצי ועל הדרך גם ליחצן – אבל את הבלוג שלי, שממנו ליקט "ליקוטי בתר ליקוטי", הס מלהזכיר.
גניבה גרועה יותר מבורות. באוניברסיטה פוסלים עבודות שכאלה, בעיתונות – הכול הולך.
פניתי לדוקס, מדריך טיולים מקייב, שגם כותב מעת לעת בידיעות ושאלתי אותו לפשר הדבר. לדבריו הוא זה שיזם את הכתבה. הוא הודה שאכן עיין בבלוג שלי כאשר הכין את הכתבה לפרסום, אבל נשבע וירטואלית שלא השתמש בשום דבר ממה שפרסמתי. הוא אפילו מוכן לשלוח לי את הטקסט המקורי לבדיקה (ויתרתי לו). לדבריו אנשי המערכת בישראל הם אלה שהוסיפו דברים לכתבה והוא אינו אחראי לכך. הוא העביר את תלונתי למערכת ולנוביק והיה משוכנע שיחזרו אליי עם הסברים.
אבל לא. הם לא חזרו אליי עם הסברים.
ודוגמה הפוכה. רוביק רוזנטל כתב גם הוא על הרשל'ה במדורו הזירה הלשונית, אבל היה הגון דיו לפנות אליי, לבקש רשות (וכמובן לקבל), וגם לתת קרדיט.
דוד אסף
ולווט אנדרגראונד 
פינגבאק: 23. עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה « בציציות ראשי – Fringes
בקיצור, אם נסכם את כל הפוסט,
ציטטו ממך קטעים באיזו כתבה בלי לתת קרדיט.
יש לך מושג כמה פעמים זה קורה כל יום?
בשביל זה צריך פוסט שלם ומרוח?
ומה הקשר ל"5 שאלות" בכלל?
הכותרת שם אכן מטעה. אולי הכתב ידע על מה הוא מדבר,
אבל לא העורך.
אהבתיאהבתי
רק לשם הצדק ההיסטורי. בספרו (חובה לקרוא!) של דניאל מנדלסון"האבודים" מספר המחבר כיצד גילה באקראי את קברו של הרשלה. הספר פורסם בשנת 2004, קצת לפני שהחל הויכוח בין דוקס לאסף.
אהבתיאהבתי
מראה מקום בבקשה.
מנדלסון לא גילה שום קבר של הרשל'ה, בטח לא בבוליחוב העיירה שבה מתרכז סיפורו.
אהבתיאהבתי
גילה גם גילה. הספר מדבר על בולכוב, אבל מחברו נסע בכל העולם. כך גם גילה באקראי את הקבר של הרשלה. תקרא את הספר ותראה. אחד הספרים הטובים שנכתבו אי פעם, בעיקר על נושא השואה
אהבתיאהבתי
קראתי את כל הספר והוא עומד לידי. מס' עמוד בבקשה.
אהבתיאהבתי
מחר. הספר בבית. כמעט 700 עמודים, אבל למען האמת ההיסטורית שווה לחפש
אהבתיאהבתי
מחר עבר
אהבתיאהבתי
הכותבים החשודים יכולים לטעון להגנתם שזהו מנהג המקום. מי שעבר במערכת החינוך הישראלית בשני העשורים האחרונים וזכה להשכלה בסיוע החידוש הפדגוגי הקרוי "עבודת חקר", לא יראה שום פסול בשיטת עבודה זו.
אהבתיאהבתי
אני מצטרף להצעה, לדעתי גם יש כאן עילה לתביעה. (לצערי אין לי רקע משפטי לתמוך בזה אבל אני בטוח שאפשר להתייעץ עם מומחה).
אהבתיאהבתי
יש עילה לתביעה ויש תקדימים להפרת זכות קניין רוחני. פרסומאים שנתפסים בקלקלתם מתרצים גניבות רעיוניות בGMTA, וידועה הגניבה של הסופרת הדתית נעמי רגן.
אהבתיאהבתי
זאת לא גניבה, זו הפרעת קשב
אהבתיאהבתי
תיפקודם של כותבים דתיים, בשמם, בעיתונות המסחרית הוא עניין אחד. כתיבתם המחתרתית, תחת פסבדונים, אצל וולווט – היא נושא אחר.
אין לי שמץ של מושג מי הכותבים האלמונימים פה וזה גם לא מעניין אותי. לגופן של רשימות, אני סבור שבאחרונה הכתיבה כאן השתפרה מאוד.
על עלילות דודי גולדמן ורבי נחמן הגבתי כבר שם, כי למפרע אני בצד שלו. אח"כ גם קראתי ובאמת הכתבה פצצה. והביקורת עליה היתה מיותרת ושגויה.
באשר לתרגיל שעשו לך הנובודיקסים. לדעתי יש כאן בהחלט אפשרות לתביעת בגין הפרת זכויות יוצרים. די לשכנע את השופט כי אותן שורות אכן מועתקות, ובהינתן שלא הוכנסו במרכאות ולא יוחסו לך* – חייב בפיצוי.
* בהנחה שאתה היוצר המקורי
אהבתיאהבתי
דוד, תהיה שמח שמעתיקים ממך! זו בהחלט אות להערכה. חוץ מזה, אני תמיד נהנה לקרוא אותך כאשר משהו משירבוטיך נופל לידי. 🙄
אהבתיאהבתי
קרדיט זה מנהג של גויים.
אהבתיאהבתי
נפתרה הבעיה המעניינת של מיהו יהודי. מעולה לעולה, כוחנו עולה
אהבתיאהבתי
משפחת רוטשילד הפכה את זה למנהג יהודי ודווקא הצליח להם
אהבתיאהבתי
פרופ' אסף, ב-21.11 כתבתי כאן על קובי אריאלי שהופיע בערב חדש (אחרי הראיון עם העז) וספר בהתלהבות על הקבר של הרשל'ה, למרות שלא היה שם, ולא ציין את המקור לידיעה או הודה לך.
ביום ששי בבוקר, שמעתי ברשת ב' (אלה החיים) את יורם דורי שבקר שם עם חיים צ'סלר ומן הסתם לא היה חייב בציון המקור שלך. אני על על פנים, מקבל בכל שבוע את העונ"ש שלך ונהנה מאד.
אהבתיאהבתי
יתגלה קברו של ג'וחא!!
אהבתיאהבתי
באתי לברך ויצאתי אחר: העונ"ש פירושו "עונג שבת" ותודה לדוד אסף
אהבתיאהבתי
מר דוד אסף,
המקרה אכן מוזר, אפילו לשכתב בצורה יצירתית לא יכלו.
אפילו להעלות בדעתם שבוודאי ובוודאי הכותב יקרא את המאמר ויזהה את פרי עטו לא הצליחו.
אפילו לשער שהנ"ל יקצוף ויפרסם את קלונם ברבים לא הועילו.
– הדוגמאות לא מותירות ספק, מלאכתם של עיתונאים נעשית בידי אחרים.
אהבתיאהבתי
במקור "צדיקים, מלאכתם נעשית בידי אחרים" ואלה "העיתונאים" אינם צדיקים כלל וכלל
אהבתיאהבתי
ללא תרבות הקופי פייסט היהודית עתיקת היומין לא היה תנ"ך, ואז על מה היו משלמים לך כסף לחקור?
אהבתיאהבתי
תודה לפרופסור אסף, ולוולוט כל הכבוד, באמת.
אהבתיאהבתי
הפרופ' תותח. גם ביקורת תקשורת רצינית וגם הראה כמו החבר'ה מחמש שאלות חרטטנים.
אהבתיאהבתי