המוסף לשבת/ האיור של גלעד שליט
יש משהו מתעתע באיורים ההיפר-ריאליסטיים של אופיר בגון. אני לא אוהבת את השימוש שנעשה בהם. התחושה היא שמטרתם לנסות לשכנע אותנו שזה צילום, כלומר שאנשי העיתון האמור היו שם, צילמו את הבנאדם, התקרבו אליו מאוד, למרות שזה לא כך. בכתבת השער של עינת מידן וגואל בנו יש אפילו התייחסות לעניין הצילום:
"כששאלנו אם אפשר יהיה לצלמו לכתבה, השיבה אביבה בשלילה: 'כל פלאש מחזיר אותו אחורה. הוא לא בשל לדברים האלו. זה ייקח עוד הרבה זמן, אם בכלל".
ככה? אז נעשה כאילו צילמנו אותו. קורא העיתונים התמים והבלתי מיומן כלל לא מבין שזה איור. מה שמעצבן באיור של בגון הוא מצג השווא (כן הכל מותר באמנות, כמובן. לא זה העניין) – גלעד שבאיור הוא ההפך הגמור מגלעד שבמציאות. באיור הוא נראה הכי נינוח, הכי קז'ואלי. יושב ברווחה בכורסה, רגליו פסוקות בערסיות ארצישראלית עד אינסוף כמעט, כוס קפה בימינו, עיתון בשמאלו (טוב שאין לוגו של ידיעות) והוא מיישיר מבט למצלמה, כלומר למאייר, ומחייך ברוגע. זה תיאור הפוך לחלוטין של גלעד שבכתבה, בה בולטת ההתכנסות שלו בעצמו, מיעוט השיחות בכלל, ובעיקר עם זרים. גלעד, כפי שעולה מהדברים, מעולם לא היה פטפטן וחזר מהשבי מכונס הרבה יותר. לא מבינה את הצורך במצג השווא הזה של העיתון. האם בגון קיבל הנחיות לאיור? האם זו שאיפתו הכמוסה, להשביח כך את גלעד? להביא לעולם גלעד אחר? זו ההתרסה האמנותית שלו נגד הכתוב/ המציאות? או שלהפך, בגון לא קרא את הכתבה (נהוג לתת למאיירים לקרוא את הכתבה אותה הם עומדים לאייר, כך לפחות נהוג היה במקומות בהם אני עבדתי)?
כמה עובדות מעניינות יש בכתבה.
"במהלך החודש האחרון חזרו ואמרו המטפלים למשפחה שחייבים להשתחרר מהאמירה שגלעד הוא הילד של כולנו ולהזיז ממנו את אור הזרקורים"
מהתחלה אמרתי לכם די עם "הילד של כולנו" הזה.
המשפט השני, מפי "מישהו שהצליח לפגוש אותו":
"הוא אומנם בן 25, אבל בשיחה איתו אתה מתרשם שכאילו הוא חזר לגיל 15".
נו, לא אמרתי לפני חודש וחצי להפסיק לתנק אותו?
ועובדה נוספת על פי הכתבה: לפני שבועיים הודיע נועם שליט למנהליו בישקר שהוא לא חוזר לעבודה.
מה? סחתיין על העוז. ישקר תמכה במש' שליט חמש שנים וחצי ושילמה את משכורתו של נ"ש גם לאורך חופשותיו הארוכות. בנוסף, מימנה החברה למשפחה דירה בירושלים ואף דאגה לה למזון ומימנה את הקמפיינים.
שליט סניור מחפש את עצמו, נפגש עם מו"לים בעניין ספר שהוא רוצה לכתוב על שנות המאבק, ורוצה להיות פעיל בעמותה חברתית כלשהי. למשל אור ירוק.
איתן ורטהיימר ייאלץ להמשיך להתגעגע. מעניין מה הוא מרגיש/ חושב על המהלך הזה.
זאת ועוד: בתחילת השבוע יצא ידיעות בכותרת ראשית מדהימה
למחרת הכחיש נ"ש את הדברים בכנס אילת לעיתונות. בכתבה של מידן ובנו אין זכר לצירוף המילים "שביתת רעב", ודווקא יש אזכור לכתבה הזו:
"…בתקופה שקדמה לשחרורו הוא מיעט לאכול, עד שהגיע לתת-משקל קיצוני, ורונן ברגמן חשף השבוע בידיעות אחרונות כי אחת הסיבות שהביאו את חמאס לקיים את העסקה הייתה החשש לחייו"
לא מעט פרטים מעניינים, חלקים חדשים לגמרי, עולים מהכתבה. השאלה היא מדוע, חמישה ימים אחרי כתבה שהיא כותרת ראשית יצא ידיעות בכתבה נוספת על חיי גלעד אחרי השבי. התחושה, מכל מקום, היא שהכתבה הזו נעשתה ברגישות גדולה יותר, ועם קרבה יותר משמעותית לנפשות הפועלות.
טיוי
– בראיון לערוץ הראשון אמש, טוען גזבר קדימה הנחקר, איציק חדד, שקדימה ניהלה מעקב אחר נתניהו כדי לתפוס אותו בענייני נשים או בקבלת כספים, ועוד. בקדימה מכחישים הכל.
אתר יאללה קדימה מפרשן את הכתבה.
– "זקני השבט הביטו בצעירים וקיוו שזאת לא המסיבה האחרונה"
(נעם עמית מסכמת את כנס אילת לעיתונות [יש לגלול לכתבה הרלוונטית מימין], אולפן שישי, ערוץ 2).
מי כתב את המשפט הזה ומי אישר אותו לשידור ומה הוא חושב לעצמו.
אני מאיימת פעם אחר פעם, אז הנה עוד פעם: אם היו לי תעצומות נפש או מתמללים צמודים הייתי מביאה לדפוס את הטקטסים של תוכניות הטלוויזיה: הכתבות, המגזינים, תוכניות האירוח. כל פעם רק כמה משפטים. ללא ספק הטקסטים הגרועים ביותר נשמעים בטלוויזיה על ידי כתבים מתחילים וותיקים כאחד, שלא היו עוברים בגרות בחיבור בשום תנאי.
כבוד גם ליאיר לפיד שבלי להתבלבל הקריא את המשפט הבא בפתיח הכתבה:
"ככה לצערנו, וזה בעיה מטרידה את כל מי שיושב פה, נתפסת התקשורת בימים אלו: כל העיתונאים אשכנזים שמאלנים שהורסים את המדינה, העיתונאים מחולקים בין טאלנטים שמרוויחים מיליונים לכאלה שעושים את העבודה השחורה ומקבלים שכר רעב…"
לחם עבודה
– נעם ברקן היא כתבת הרווחה של ידיעות במקום דוד רגב שפרש.
כן, גם בידיעות, כמו במעריב, החליטו להפסיק את היבוא ולעשות הסבה לכתבים קיימים לתחום חדשים. צמצומים.
– הדס שטייף, כרמלה מנשה ודליה מזור מספרות שאין מספיק נשים בעמדות בכירות בתקשורת.
אני מאחלת לשלוש עד מאה ועשרים שנות פעילות ענפה, אבל מה, בשלושה-ארבעה עשורים הקרובים אלו שלוש הנשים היחידות שיהיו כדי לספר על כך בכנסים ובאירועים?
– יזמות: גם מעריב הצליח לצמצם את עלויות גיוס העובדים למינימום. אם תלחצו על התמונה היא תגדל.
הכתבה עלתה לאוויר ביום שישי, 11:30 בבקר. שבת בבוקר, איש לא נגע בה עדיין. וכנראה שגם לא ייגע.
(תודה לרם אזרח שמגיע לפינות האפלות של הרשת).
רעיון למגייסי עורכים ומשכתבים: לתת את הטקסט הזה כמבחן למועמדים.
לפני פיזור
רע"ש מחליף קטנוע לאחד/ת בוורלי (30 אלף ש'), ובדרך משמיץ קטנועים המזדקנים במהירות. סתם הזדמנות לשבח את ה-Fly מבית פיאג'ו, made in China שלי, בן שנתיים וחצי (12 אלף ש' בהנחת מזומן), שכמו שהסבירו לי אין שום מצב שאצליח למכור אותו אי פעם (מי רוצה בכלל), כי ישראלים קונים רק מה שיש לכולם, ואילו אני התעקשתי לקנות מה שאין לאף אחד (כן, יש לי אופק כלכלי מרשים) וגם שאין לי סיבה לעשות לו ביטוח מקיף כי לחיסולים ביפו משתמשים בקטנועים מהירים יותר (השמצה גסה, הוא מה-זה מזנק ברמזורים, זו אני האטית).
ולווט אנדרגראונד 
לא להעליב. הוא פיקס.
אהבתיאהבתי
בדיקה
אהבתיאהבתי
ועוד אחת
אהבתיאהבתי
אה, זה את עם הטוסטוס שלא זז? הווינקר הימיני לא עובד!
אהבתיאהבתי
לכל המיתממים-צדקנים-קשי הבנה, יו ניים איט, ובתוכם וולווט עצמה: אתם יודעים איך יודעים שהאיור של גלעד שליט הוא איור? פשוט מאוד: על שער המוסף, משמאל למטה, באותיות ברורות, כתוב "איור: אופיר בגון". כלומר, אין פה שום נסיון לתעתע בקוראים. מחייך, לא מחייך, טוב, לא טוב, תמשיכו להתווכח. זה כן לגיטימי.
אהבתיאהבתי
וואוו דורית. מה-זה תודה שפקחת את עיני. אכן הקרדיט חמק ממני. לא שמתי לב. סתם כתבתי שזה איור וזה.
וכל מאות אלפי הקוראים, כן, הם מסתכלים על איור/צילום/כתבה ומיד מחפשים את הקרדיט. בעיקר זה שכתוב בתחתית העמוד.
עלית עלינו.
אהבתיאהבתי
מהנמוכים שלך, וולווט. חשבתי שאת מאלה שנותנים לקוראים קצת קרדיט. תתפלאי, הם דווקא נותנים לעצמם.
אהבתיאהבתי
אהבתי מאוד את הניתוח שלך לגבי האיור של גלעד שליט. זה פשוט לא הוא, האיור משקף אישיות אחרת לגמרי.
אהבתיאהבתי
הדברים שלך בנוגע לאיור של גלעד שליט – צודקת לגמרי.
סוגשל מעשה שי גולדן בענינה של אק"ב, לא ?
אהבתיאהבתי
כל כך מתאים לצהובון שדועך ידיעות אחרונות לזייף תמונה של שליט
אהבתיאהבתי
אני לא מבין גם איזה כבוד בדיוק מגיע ליאיר לפיד . זה שהוא מודע לפערי השכר זה מקסים עד דמעות , אבל למה הוא לא עושה שום דבר בנידון (כמו למשל לא יודע……לקצץ את השכר שלו בחצי?) .
אהבתיאהבתי
ציניות. מכיר?
אהבתיאהבתי
לא דבורית , אין שום "עובדות מעניינות" בכתבה על שליט. זאת כתבה רכילותית גרידא שאין לה שום מקום במוסף אקטואליה ( אלא אם הרגלי צחצוח השיניים של גלעד משפיעים על הבורסות בישראל ).
אהבתיאהבתי
אין שום פולו אף על הכתבה המדהימה על קדימה ביומן
לא ב Y NET לא בNRG לא בוואלה לא בהארץ
מה שמדהים זה שהעיתונאים לא מבינים אחרי זה למה הציבור שונא אותם
ולא מוכן להתגייס לשום מאבק עבורם
אהבתיאהבתי
כמי שמכיר את המוסף לשבת מבפנים – אני חייב לספר – זה די משעשע לקרוא את כל התיאוריות ההזויות שעולות כאן על כל איור/צילום/כתבה וכו׳. אבל תמשיכו, זה טוב.
רמז: האיור לא חדש.
אהבתיאהבתי
ולווט, הצלחת לתת מילים מנומקות ומשכנעות להרגשה הלא נוחה שאני חשה למראה איוריו של אופיר בגון, והפעם במיוחד. אני חושבת שמדובר במניפולציה רדודה, כמעט פורנוגרפית.
ואתה ש"מכיר מבפנים" נו יופי… אני, ואני מניחה שגם וולווט, לא מבפנים ומתייחסת למה שאני רואה, למבחן התוצאה, והיא בעייתית מאוד.
"זה לא איור חדש" – אז מה, הזמנתם אותו מבגון לפני חצי שנה והדבקתם אותו לכתבה עכשיו בלי קשר למציאות?! אכן עיתונות במיטבה.
אהבתיאהבתי
יש בגלריה הארץ מאחור "דברים שלא קרו". ידיעות פשוט שמים את זה על השער ומדביקים כותרת
אהבתיאהבתי
ראיתם את גלעד מברך בוידאו את משתתפי כנס הפעילים? ראיתם כמה האיור מדויק ודומה לו היום? אם יש לכם יושרה, תתנצלו!!
אהבתיאהבתי
כן, גם אני הייתי צריך להתמודד ביום שישי בערב עם "ראיתם איך גלעד שליט השמין?" ולהתחיל להסביר…
אהבתיאהבתי
האיור נהדר. יש בו הכל ואין בו כלום עם ערסיות.
אני בטוחה שאיתן ורטהיימר שלם לחלוטין עם כל החלטה של נועם. לגמרי.
האיזכור ל'סקופ' של ברגמן על שביתת הרעב נעשה במטרה להוכיח שיש דברים (מסוימים) בגו למרות דברי נועם. בבחינת אמרנו לכם.
איך שיאיר לפיד אמר מה שאמר על הטאלנטים והעובדים השחורים ציפיתי שיוסיף עוד מילה על העדרות העובדים השחורים מכנס אילת שלכתבה עליו הוא מיד עבר. אבל נאדה.
רע"ש. הרבה רעש על מאומה.
אהבתיאהבתי
לוגיפס. למרות הסקפטיות של ולווט הכתבה עברה תיקונים. לא כל השגיאות תוקנו אבל הרוב.
אהבתיאהבתי
השלמה: הפרסום בולווט עובד.
אהבתיאהבתי
דוחה בעיניי התנהגותו של נועם שליט. אני מעולם לא מצאתי אצילות גדולה בהתנהלות המשפחה הזו כפי שתוארה שוב ושוב בתקשורת. לפחות מבחינה אחת, נראה שהיה לו נוח במיוחד למשוך משכורת מישקר במשך חמש וחצי שנים תמימות, ואז עוד חודש וחצי אחרי שובו של גלעד, ואז להודיע שהוא לא חוזר. שזו זכותו, כמובן, אבל אני לא אתפלא אם אפילו תודה הוא לא אמר.
אהבתיאהבתי
אני בטוח שהוא לא אמר תודה. הוא אמר הרבה תודות.
אצילות? מה זה בכלל?
ראינו בנאדם שלא מתלהם, גם מול פוליטיקאים עלובים במיוחד כמו זה שמכנה עצמו ראש ממשלה.
נ"ש ניסה להציל את בנו והצליח. אישית אני מעריך אותו על כך. איני מכיר אותו ולא יודע אם הוא אציל או סתם שמוק, וזה גם לא ממש משנה 😆
אהבתיאהבתי
הכתבה על גלעד שליט בידיעות היא פיצוי של העיתון למשפחה בגין חשיפת שביתת הרעב. אפשר לברר עם רונן ברגמן. הוא ייאשר
אהבתיאהבתי
"הארץ" ממשיך להיות ברמה אחת מעל כולם. גם כשהוא טועה, הוא עושה זאת בסטייל. שילוב מופלא של טופוגרפיה ולוגיקה בכותרת אחת:
הפיצוץ באיראן: מתקן הגרעין לא נפגע, אך אתר אחסון תת-קרקעי נמחק מעל פני הקרקע
http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1587660
אהבתיאהבתי
ענק:))
ובהזדמנות זו נהדרת גם הכתבה על קיצור תהליכי מיון עובדים, שגם בה יש שילוב אלמנטים מעגלי ומגניב – בין בעיה לפתרון שגורם לה.
אהבתיאהבתי
ססאמק. הם זריזים (או קוראים וולווט). תיקנו.
אהבתיאהבתי
אכן תיקנו, אבל השאירו כמה טעויות אחרות (חברת לוגיפז למשל).
אגב, וולווט, אני מופתע שלא היתה התייחסות אצלך לאייטם המנצח של NRG השבוע, על אודות הרב-רנטגן שנתן ברכה למישהי והיא מיד התעברה (כנראה היתה חתיכת ברכה).
לפרקים היתה הכתבה הנקראת באתר.
אהבתיאהבתי
זה בגלל שאסור לו לברך לבד. כך, הוא פורה יותר.
אהבתיאהבתי
חשבתי שרנטגן והריון לא הולכים ביחד
אהבתיאהבתי
אלון בן דוד פרסם זאת שעתיים קודם עם המקור:
http://www.facebook.com/ajax/sharer/?s=99&appid=2309869772&p%5B0%5D=167869353259880&p%5B1%5D=178096845620096
אהבתיאהבתי
חטיפתו של חייל צה"ל, שליט, מתוך טנק במשימה מבצעית הייתה מבצע קומנדו מזהיר של הערבים, שני באיכותו רק למבצע כיבוש מוצב החרמון על ידי הקומנדו הסורי. החיזבאללה ניסה עשרות פעמים לחטוף חייל. כל נסיונותיו היו במתווה דומה וכולם ללא יוצא מהכלל נכשלו. למזלנו הערבים ממעטים במבצעים מבריקים מסוג זה אחרת היינו נאלצים לצאת לשחייה במימי הים התיכון. כמובן שההתנהלות הכושלת של פיקוד דרום ואוגדת עזה נקברה בדו"ח של ועדת בדיקה ולא טופלה על ידי העתונות שעסקה וממשיכה לעסוק בעיקר בילד של כולנו.
אהבתיאהבתי
משפחת 'ישקר' ואיתן ורטהיימר לא צרי עין כמוך וחושבים רק על 'מה ייצא לי מזה?' על כן הם יכולים להרשות לעצמם לתרום ולתת בעין יפה ובלב שלם כל מענק ועזרה למשפחה אשר סבלה לאורך שנים ונלחמה לאורך שנים למען בנה השבוי.
התמיכה שלהם במשפחת שליט לא נתנה כערבון או כתנאי שאב המשפחה ימשיך לעבוד בחברה, אלא מתוך דאגה ואהבה ורצון פשוט לתת, מה שכנראה את אינך מסוגלת לעשות או להבין .
אהבתיאהבתי
לגבי ישקר אתה צודק (וכל הכבוד להם), לגבי ולווט – למה להשמיץ?
אהבתיאהבתי
זה חלק מכלל לא-כתוב ישראלי: כל הודעת תגובה חייבת להסתיים במשפט שמעליב את הצד השני.
אהבתיאהבתי
אני אוהב את האיורים הללו אם כי יש משהו בטענה שלך. אבל אני מאד אוהב היפרראליזם זה יותר טוב מפוטושופ….
אגב אני לא חושב שאיתן ורטהימר כועס על אובדן העובד נועם שליט. להפך הוא קיבל את הקרדיט שלו כמעסיק הגון ויותר מכך. אני אגב מניח שמעסיקים רבים בארץ בגודל שלו היו מתנהגים בצורה דומה אבל אל רק. למשל אף אחד לא מכיר את הנושא אבל ישנם מאות מעסיקים קטנים שהמשיכו (וחלקם עד היום) לתמוך כלכלית בעובדים שלהם מרצועת עזה. מושבניק מהדרום שהמשיך להעביר קצת כסף ואוכל לעובד שלו בעזה או בחן יונס 11 שנים לאחר שהלה כבר לא יכול להגיע נוהג בדיוק כמו איתן ורטהימר כי רוב האנשים הם דווקא כן הגונים והומנים כל עוד זה מתאפשר להם. המנהיגים זה הבעיה…
אהבתיאהבתי
א. הציור מקסים ומרשים ביותר, מקווה שבני המשפחה יקבלו העתק שלו במתנה מהצייר, אני משוכנע שהמשפחה אוהבת את הציור .
ב. הפרשנות שלך על הציור הוא מופרך לגמרי , על איזה ערסיות ישראלית את כותבת?! האיש יושב בתוך ספה מרווחת כמו כל אדם נורמלי ונינוח , אני משוכנע שגם את פותחת את הרגליים כשאת מתיישבת על ספה בסלון ( אולי אני טועה ).
ג. מעניין כיצד היית מציירת אותו לפי התיאור בכתבה , אולי שוכב מקופל בתוך מיטה ולא זז ממנה? מה שלגמרי לא נכון !
ד. אביו אם את לא עוקבת מספר כיצד הוא כמעט חזר לעצמו לגמרי והוא אף צולם משחק כדורגל במגרש של היישוב כך שהתיאור שלך והפרשנות שלך הן לגבי הציור והן לגבי ה'ציור' בראשך כיצד גלעד שליט נראה הוא מעוות לגמרי.
אהבתיאהבתי
מה זה משנה אם "המשפחה אוהבת את הציור" או לא?
גם אני אוהב אותו, ובכל זאת ולווט צודקת – זו הטעיה מכוונת של העיתון.
אישית? הייתי מצייר אותו גורב גרביים ליד תנור חשמלי חמים, כשבחוץ גשם בחלון, ואמא מביאה לו מרק עוף – אבל היי, זה אני
אהבתיאהבתי
א. נושא ההטעיה ברור. אך בעיקר האיור של שליט מכוער ולא חכם.
ב. בסתירה ל-א, ובנימוס רב. אני יודע זה רגישות היתר שלי, ומוטב אולי להבליג. כאשר את מסכמת עובדות ממאמר, תתחילי בחדשות, ורק בסוף תצייני את אלו שכבר כתבת עליהם.
ג. באשר לברגמן, בהנחה שהחומרים ממילא היו בידיו, והתחום שלהם שונה, היה מקום לפרסמם.
יש משהו מכובד, ומנוגד לאתוס של ידיעות, שלמרות שבידיו הכתבה הרשמית והמאושרת, מוציא גם צדדים אחרים.
אהבתיאהבתי
לידיעות יש מסורת של איור חופשי – ע"ע שלמה ארצי בן 20
אהבתיאהבתי
בעיתון מוזר במימד מקביל כלשהו יש טור שמח של קטנוע שנפטר סוף סוף מהתחת הממורמר של רענן שקד.
מעדיף את הטור הזה.
אהבתיאהבתי
מצטער, הירידות על שקד הן קטנוע משומש, שאפילו ולווט לא היתה רוכבת עליו.
אהבתיאהבתי