סקר TGI, סקר חשיפה לעיתונות הדפוס, סיכום 2011
(הודעה לעיתונות)
עמוס רגב יכול לשלוף שוב את השמפיין שקנה בדרך לעבודה: ישראל היום ממשיך להוביל, באופן מובהק סטטיסטית כעיתון היומי עם שיעור חשיפה של 38.1% ביום חול ממוצע – הגבוה ביותר בישראל. הנתון משקף עלייה בהשוואה לשיעור החשיפה לשנת 2010 (ינואר-דצמבר) שעמד על 36.3% ביום חול ממוצע. במקביל בניתוח שנתי גם ידיעות מתחזק לשיעור חשיפה של 35.8% ב-2011 לעומת 34.9% ב-2010, מעריב יורד ל-11.5% לעומת 13% והארץ שומר על 6.6% .
בסו"ש ידיעות ממשיך להוביל – 43.4% ללא שינוי בין השנים 2010 ל-2011 . במקביל ישר"ה ממשיךלהתחזק בגליון סו"ש אשר עלה באופן מובהק מ-28% ב-2010 ל-31.3% ב-2011 .
התוצאות השנתיות מושפעות בין השאר מנתוני חציון 1 לשנת 2011, תקופה שבה חל גידול בקריאת שני העיתונים המובילים, כי בניתוח חצי שנתי (המשקף את יולי-דצ' 2011) יש ירידה בשיעור החשיפה לגיליון חול של ישר"ה וידיעות לעומת מחצית השנה הקודמת (ינואר-יוני 2011). שיעור החשיפה של השניים חזר לרמה דומה לממצאי יולי-דצמבר 2010. ירידה זו (יולי-דצמבר 2011 לעומת ינואר-יוני 2011) אינה מובהקת סטטיסטית.
התופעה המעניינת בחציון 2 של 2011 לעומת חציון 1 היא התחזקות הקריאה בעיתונות הכלכלית ככלל בימי חול לרמה של 19.3% [יולי-דצמבר 2011] לעומת 18.1% [ינואר-יולי 2011].
ההתחזקות היא גם בכל עיתון לגופו: כלכליסט 12.3% בחציון 2 לעומת 11.9% בחציון 1, המארקר בהתאמה 7.7% לעומת 6.9% וגלובס בהתאמה 4.6% לעומת 4.2%. ייתכן וזו השפעת ההמחאה החברתית. התופעה בולטת בהשוואה לשאר העיתונות היומית שבה כאמור מסתמנת ירידה בקריאה בין שני החציונים.
למרות שהעליות והירידות ברמת העיתון הבודד אינן מובהקות סטטיסטית, סה"כ קריאת עיתונים ביום חול ירדה בחציון 2 ל- 63% לעומת 65.2% בחציון 1 [שינוי מובהק סטטיסטית]. מדובר בשבירת מגמה חריגה שאפיינה את ישראל בשנים האחרונות לפיה, בניגוד למגמות העולמיות של ירידה בקריאת עיתונות מודפסת, בישראל חזינו משנת 2009 התחזקות מחציון לחציון ברמת סה"כ קריאת עיתונים ביום חול.
רדיו: שיעור ההאזנה ביום חול ממוצע שומר על יציבות ועומד על 74.6% מהאוכלוסייה הבוגרת היהודית ב-2011 לעומת 74.5% ב-2010. ברמה החצי שנתית קיימת עליה קלה ל-75.2% בחציון 2 2011 לעומת 74% בחציון 1 של 2011. בהשוואה חצי שנתית בין 2 החציונים של 2011 נשמרת יציבות ההאזנה גם בקבוצות השונות: תחנות קול ישראל, תחנות האזוריות המשווקות על ידי רדיו שפ"א ותחנות גל"צ, למרות שמספרית יש ירידה קלה אך פער זה אינו מובהק סטטיסטית.
אם תלחצו על הטבלה היא תיראה טוב יותר.
שימו לב לסקריר קניית העיתונים (קנייה, לא חשיפה) של ולווט מ-5 בינואר.
ולווט אנדרגראונד 
כלכליסט ודה-מארקר לא התפרסמו נתונים או שפספסתי?
אהבתיאהבתי
ידיעות אחרונות מחלק מדי יום אלפי גליונות חינם. במוקדי תחבורה ציבורית, במוסדות להשכלה גבוהה ועוד. יש פורמט מצומצם של ידיעות שכולל חדשות וספורט בלבד שמחולק חינם. מצד שני, ישראל היום גובה תשלום ממנויים המקבלים את העיתון הביתה. כך שהבידול בין עיתון החינם לעיתון בתשלום פחות חד מהמקובל.
אהבתיאהבתי
מעריב… שוקע הרבה יותר לאט מהטיטאניק, אבל מתקרב לחד-ספרתי. כמה אתם נותנים עד שהעיתון הזה ייסגר סופית?
אהבתיאהבתי
יש מקום להפרדה בין חינמונים לעיתונים רגילים. בנוסף חשוב פילוח הגילאים.
אהבתיאהבתי
מפרסמים רוצים לדעת כמה אנשים ייחשפו לפרסומת שלהם.
מה זה משנה להם אם האדם שילם כדי להיחשף או לא?
אהבתיאהבתי
מפרידים בעולם, יש גם תמחור שונה למודעות.
אהבתיאהבתי
ברוב השווקים (למשל: טלוויזיה, אינטרנט, חסויות) נהוג:
חינם = פרסומות.
תשלום = בלי פרסומות.
רק בעיתונות המצב הפוך (לפחות מבחינת תמחור). עוד סימן לבאות.
אהבתיאהבתי
לא קשור לנושא, אבל בהמשך להיסטריית הפרופיל של גלעד שליט מאמש:
https://www.facebook.com/pages/סטטוסים-של-גלעד-שליט/101854473271059
אהבתיאהבתי
אני לא יודע איך אפשר לקחת ברצינות את התחרות בין ישראל היום לידיעות אחרונות?
ידיעות זה בכסף וישראל היום זה חינמון – אשכרה מחולק הביתה וברחובות חינם.
אם ידיעות אחרונות היו רוצים לחלק חינם היו אוכלים את ישראל היום
אבל אני מחכה לרגע בו נצטרך לשלם על ישראל היום
ואז נראה מי ישלם עליו, אפילו שניי שקלים !
חשיפה? זה שאני רואה את העיתון זה לא אומר שאני קורא אותו!
גם לפוסט יש חשיפה כי הם בכל חור על הרצפה
מגיע אליי הביתה כל בוקר ליד הדלת
וכל בוקר שאני מוריד את הכלבה אני לוקח אותו איתי לפח הכול
אפילו הכלבה מכירה את הסיבוב כל בוקר 🙂 דרך הפח הכחול
נ.ב
אני מנוי לידיעות ומעריב יחד – אוהב לקרוא
ישראל היום אני רואה אותו רק בבתי קפה לא מגיע בכלל לאיזור שלי
עשו נסיון !
לכו לנתניה לקיוסק חפשו עיתון תגידו מה יש שם
תבקשו ישראל היום או הארץ יגידו לכם… מה?
אהבתיאהבתי
גם ידיעות מחלקים חינם – אמנם בהיקף קטן יותר ולא את הכל ולא עד הבית וכו', אבל זה בוודאי תורם למדד החשיפה שלהם. למשל, מדגימה יומיומית של תחנת רכבת גדולה אני מעריך שידיעות וישר"ה מחלקים שם מדי יום בערך את אותה כמות גליונות.
אהבתיאהבתי
בדיוק כמו שערכו השוואות בין החינמון ערוץ 2 לבין ערוץ 10, שעד לא מזמן היה זמין רק למנויי הכבלים.
אהבתיאהבתי
ישראל היום מנסים . אני כבר לא זוכרת בדיוק . הם מציגים את זה כדמי משלוח. אלי התקשרו כי לפני מספר שנים התקשרתי אליהם וביקשתי להיות מנויה. אני זוכרת שנשאלתי אם אני משייכת את עצמי לשמאל או לימין. באותו זמן הם אמרו שרשימת המנוים נסגרה. אני יודעת שהתקשרו לחברה שלי שגרה בעומר, שעד אז קיבלה את העיתון בחינם והציעו גם לה לשלם דמי משלוח.
זו באמת בדיחה שבה משתתפים אנשי תקשורת רבים מאד.
אהבתיאהבתי