למה לא מספרים לכם על הרצח ביפו אבל מתרגשים מהשודד והרוצח הסדרתי שמזכיר את האופנובנק? * מי מתלהב מהידיעה של חדשות 10 על דרור אידר, מבקר התקשורת, ועיסוקיו המשניים בלשכת הרה"מ? * מה בלע ארי שביט? מי אומר מה על אילנה דיין? * וכמה מרוויח עיתונאי?
בן דרור ימיני יוצא נגד ההחלטה בערעור של אילנה דיין בעניין סרן ר'.
כבר בתחילת דבריו הוא מטשטש את ההבדלים בין הפרומו לבין התוכנית.
תהילה אלטשולר באותו מקום מרוצה (שכחו לקרדט אותה), ומזכירה את המושג (החדש?) "אמת לשעתה".
נועם שרביט, שדבריו מלווים את הידיעה בעמודי החדשות, מרוצה אך מתרה:
בסופו של דבר, פסק הדין הוא יום חג לעיתונות ולעיתונאים, אך עשוי להיות ויום שחור לשמם הטוב של האזרחים. למרות מה שנכתב בו, עולה ממנו מסר של התרת הרסן. מאות עיתונאים ישחיזו מחר את מקלדותיהם וירגישו חסינים מתמיד. מאחר שקשה לראות את העליון הופך את פסק הדין בדיון נוסף, נראה שהכנסת תיכנס בקרוב לפעולה.
בשער הארץ מתלהב עידו באום מנפילתו של השופט סולברג, ומדמה אותה לזובור. תומר זרחין מתאר את השתלשלות האירועים ע"פ כל ע' 3, המאוד מרכזי עכשיו בהארץ.
דרור אידר (זהו אקדח במערכה ראשונה היום) כותב באיפוק על אילנה דיין ופסה"ד, הרבה יותר מימיני אפילו, אבל גורס שאידיאולוגיה משפיעה על התנהלות שופטים וגם עיתונאים. מתי שמואלוף מבסוט. וד"ר אביעד הכהן מסביר שזה לא כישלון של סולברג.
וסיקור ההחלטה.
בידיעות הסיקור הכי מזערי, ידיעה של תלם יהב בע' 16, "אילנה דיין ניצחה את סרן ר'". בליד מופיעה תגובתה הרוטנת שלמשפחת ר'.
קראו את הקטע הזה בהארץ (ע' 2) על מות השלום הישן. חתום עליו ארי שביט. מה לדעתכם קרה פה?
1. הקרדיט התבלבל. על המאמר חתום בן דרור ימיני שערק לשם בעקבות סדרת הנגיחות שלו בהארץ.
2. שביט עבר אירוע מוחי.
3. שביט ניסה גת אתיופי.
4. השודד החמוש והמסוכן עמד על ראשו עם אקדח מכוון לרקה כשכתב.
5. ניסוי של הארץ בקוראיו לבדוק אם הם בהכרה.
6. היום אחד באפריל.
7. היום פורים.
8. גיליון הארץ של הסופרים הפך לגיליון בו כותבי ישראל היום התחלפו עם כותבי הארץ.
רותם זינגר, ההוא מהנייר טואלט שגרם לשריפה ביער בצ'ילה קיבל עונש חינוכי ולא יעמוד לדין.
למה אסותא מקבל תרומת זרע רק ממי ששירותו בצה"ל? לא מסיבות אידיאולוגיות, חלילה, אלא רק כמסננת למצבם הבריאותי.
שזה כמובן מופרך למדי, שהרי מה בין מצב בריאותי שנבדק מינימום שלוש שנים קודם לתרומה, לבין מצבם הבריאותי העכשווי של התורמים?
חוץ מזה, אפשר לחשוב אילו בדיקות עומק עורכים למתגייסים.
אמש, בשמונה בערב (לא תגידו בחצות), נרצח בעל חנות מכולת (ובוואלה ובאתר הארץ) מול הבית שלי, ביפו.
מה קראתם על כך בעיתוני הבוקר?
בידיעות ובישראל היום יש כותרות מרכזיות בשערים על שודד הבנקים הסדרתי, זה שרצח את המאבטח יניב אנגלר.
כפ' 2-3 בשני העיתונים האלו עוסקת בפרשה. בידיעות הרצח ביפו כלל לא מוזכר. בישר"ה (היחיד) יש לו ידיעונת טור צד בע' 3.
אגב, גם פענוח רצח יו"ר האגודה הנוצרית אורתודוקסית ביפו פורסם בהדגשה בישר"ה, כולל הפניה בשער.
במעריב המצוד אחר השודד הרוצח של גוש דן מופיע בהפניה קטנה בשער ובע' 4. אין זכר לרצח.
לעומת זאת יש כתבה על כיכר חדשה שתיחנך ביפו, על שם ד"ר פואד איסמעיל דג'אני.
בהארץ אפשר לקרוא על השודד הרוצח בע' 6. אין רמז לרצח ביפו.
העיתונים מתרגשים מכך שאולי יש לנו אופנובק 2.
מה הסיבה?
מות התינוק
ידיעות ממשיך להעניק לפרשה את הכיסוי הנרחב ביותר. שני שליש מכפולת 4-5. יש נימה של צהלה בידיעה של אדוה כהן היום: האב שוחרר למעצר בית, לא ל-20 יום כפי שדרשה המשטרה אלא רק לשבוע, והכותרת הנוספת שמחה: "מאקדח מעשן לקושי בהרשעה בארבעה ימים". השופט אביחי דורון אמר אתמול, כך כהן, ש"מדובר בתיק נסיבתי". דורון, כך מוזכר לפחות בסוף הידיעה, הוא שופט מעצרים ולא עוסק בליבת התיק.
לחם עבודה
לפני שלושה ימים כתבתי את הקטע הזה:
עורך המשנה של מקור ראשון, אורי אליצור, כותב נאומים לרה"מ, ומספק לו שירותי עריכה. לגיטימי? לא לדעתי.
בדיוק כמו שלא לגיטימי, לטעמי, שדרור פויר כותב/עורך נאומים למארגני המחאה החברתית ומסקר אותה. אי אפשר להתנהל בשני הקצוות.
כן, תגידו שאין מקום להשוואה, ובכן יש.
אבל זה לא נגמר. אמש דיווח צ'יקו מנשה בחדשות 10 שדרור אידר מישראל היום חתום על חוזה עם משרד רה"מ. אידר, שנוהג לבקר את התקשורת העוינת את נתניהו נמרצות טען שאינו כותב לרה"מ נאומים, אלא מייעץ בנושא הנוצרים האוונגליסטים. בעבר, כך נמסר מלשכת השר בוגי יעלון, אכן סייע אידר בכתיבת נאומים.
נדהמתי (טיפשה, נו). כל מי שכותב נאומים או מסייע בכל דרך שהיא לגורמים כאלו ואחרים אותם הוא מסקר (בממסד ובשלטון או מחוצה להם) צריך להזדכות על המקצוע שלו מיד.
ידיעת ענק על כך מתפרסמת, כמצופה, בידיעות. יותר ממחצית מע' 12, עם קרדיט מלא לערוץ 10. החצי השני של העמוד – נתן אשל שחש ברע והחקירה הופסקה. איתמר אייכנר פנה לקבל תגובה מישר"ה, אך כדבריו: "בחינמון ישראל היום סירבו להגיב לדברים".
גם הארץ דיווח על כך ולא שוכח להזכיר:
העיתון "ישראל היום" בו כותב אידר נמצא בבעלותו של איש העסקים שלדון אדלסון, שנחשב לאחד מתומכיו הגדולים של בנימין נתניהו, ואשר תרם סכומי כסף גדולים למערכות הבחירות שלו. ראש לשכתו של נתניהו, נתן אשל, שחשוד בהטרדת עובדת, שימש עד לפני שלוש שנים כסמנכ"ל "ישראל היום" וגם הוא נמצא בקשרים קרובים עם אדלסון ובני משפחתו.
הסיבה, לדעתי, שאין אזכור לעניין אידר במעריב היא שכלב השמירה של ישראל היום, בן כספית, באבל (ע"ע).
אל תשכחו מיהו עורך העיתון ומה הייתה משרתו הקודמת.
http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf
כלומר, שני עיתונים לא מזכירים את העניין: ישראל היום ומעריב.
רינת זיו, עורכת קוסמופוליטן ישראל, התפטרה.
יואב גינאי מונה למנהל חטיבת התוכניות של הערוץ הראשון.
קיצוצים בוושינגטון פוסט.
שרי אריסון שילמה להוט על קידום תוכנית הרדיו שלה.
על פרשת התחקיר על עופר עיני בהמקור, תחקיר שלא עלה לנענע10 כתבתי כמה פעמים בהרחבה. בפעם האחרונה לפני יותר מחודש.
התנהלות נענע10 באשר לתוכנית האמורה, משונה. היא לא עלתה לרשת, ורק דרוקר כתב עליה בבלוג שלו. כל מה שלא מופיע בכתבה בידיעות מופיע פה. דרוקר מציין שלא עלתה לרשת, אך לא מסביר למה.
שאלתי את דובר ערוץ 10 והתשובה שקיבלתי היא שנענע10 היא ישות משפטית נפרדת המחליטה לבד מה היא מעלה לאתר ומה לא. שאלתי את איש הקשר באתר למה לא הועלתה הכתבה לרשת, ולא קיבלתי מענה.
במארקר כותבים על כך רק היום (ומוסיפים שגם תחקיר נשר, ששודר בשבוע שעבר, לא עלה לאוויר).
אני לא קיבלתי תשובה מנענע10, אבל המארקר כן.
בכ"מ, תחקיר עיני הועלה לטיובית, והכתבה נמצאת פה.
יהורם דילמאני פורש מתפקיד סמנכ"ל התוכן של וואלה! לאחר 15 שנים בחברה.
מבצע טיהור ב-ynet בגלל התארגות העיתונאים?
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
ש"ס תשיק אתר אינטרנט בשבועות הקרובים.
לפוטין יש צבא בלוגרים וטוקבקיסטים בשכר.
פרופ' אמיר חצרוני יוצא נגד הטוקבקים בבלוג הלזה תוך איום בתביעה.
הבעיה היא הטוקבקים האיומים בתחתית הדברים שלו. בין היתר אחד נגדי, שאין בו מילת אמת אחת.
תנחומים
רחל כספית, אמו של בן כספית, נפטרה. תנחומים.
התיקונים פיצויים
במשטרה כעסו על הידיעה הזו של ידיעות מאתמול. היום פרסם העיתון ידיעה נוספת, עם נתונים נוספים.
(FF זוםפנימה, ותוכלו לקרוא את הידיעות)
קצה האצבעות
גיא רולניק עונה ליאיר לפיד על השאלה איפה הכסף (המארקרוויק). זהו, לפיד לא צריך לעבוד יותר. הכל הוגש לו על מגש ירוק.
אורי פסובסקי מראיין במוסף כלכליסט את פרופ' ניאל פרגוסון, שקורא לישראל, כמו שכבר קראנו אתמול, לצאת למלחמה באיראן.
מח' הגהה
(זאב אלקין, ע' דעות, ישראל היום).
לפני פיזור
אני מודה לכל התומכים בבלוג. בלעדיכם לא הייתי כאן. תודה רבה. 
נגמר סיעור המוחות בעניין השרת החדש של הבלוג. סגרנו עסקה, וההעברה תתחיל בימים הקרובים. לא תרגישו כלום. אולי אפילו תיהנו.
בטח שמתם לב, בעצם בטח לא, כי אתם לא מסתכלים על הטור הימני, וחבל, הצלחנו להחזיר את בוקסית הפוסטים הלוהטים, אחרי שמצאנו פלאגאין חדש (טוב, בואו לא נגזים עם "מצאנו". יריב מצא), שלא מפיל את הבלוג לקרשים.
כמה מרוויח עיתונאי?
הסקריר הזה פורסם ב-5 בינואר, והשיבו עליו 311 עיתונאים שכירים (ו-139 עצמאים) בכל אמצעי התקשורת.
אבל המספרים האלו לא מספיקים (הייתה בעיה טכנית שנפתרה), ואני מחזירה אותו לשימוש. כל הנתונים נשארו, כך שמי שהסקר חמק ממנו מסיבה זו או אחרת, מוזמן. מי שכבר השיב מתבקש להימנע.
[poll id="19"]
[poll id="18"]
ולווט אנדרגראונד 
המעבדות מלאות במלגות קיום, האם זה מצדיק תיזה ? מוסמך מדעים בטכניון, 09/02/12 06:33
אבירם, "המעבדות במדעים מדויקים והנדסה מלאות בסטודנטים לתואר שני. כולם מתרגלים במכללה וכולם מקבלים מלגת קיום", אז זה אומר שהמכללה הזאת רשאית לתת תארי MSC להנדסת חשמל וכימיה לכל דיכפין ?? האם החסות של בר אילן מספקת ? האם יש להם נסיון והכרה מדעית בהנדסה ? ברפואה ? במדעי החלל ? לא ולא. אז הם מחזקים את אריאל אבל התארים שלהם לא יתקבלו במבחן הקבלה ל-MIT או סטנפורד, הם לא בטכניון !!
אהבתיאהבתי
הטוקבק אצל חצרוני זה אכן נוק אאוט.
את טרחת לצנזר תגובות הרבה פחות פוגעניות, והנה הוא ומערכתו נותנים לטוקבקיסטים שלהם במה חופשית להוצאת דיבה.
חצרוני – מחכים לתגובתך.
אהבתיאהבתי
כותרת המשנה של רולניק היא מחווה?
אהבתיאהבתי
הארץ המודפס הגיע הבוקר מאובק כמו החלק האחורי של לחם קימל.
אהבתיאהבתי
אם לשפוט ע"פ כמות הספאם בנושא פטרת הצפרניים- שם טמון הכסף הגדול.
אהבתיאהבתי
הגראוואטר שהוצמד לי זה הליקופטר או וינטלטור? עדיף מזה של חייל זקן.
אהבתיאהבתי
פוסט מרתק
אהבתיאהבתי
מאמר מעניין של ורד ריבלין בגלובס: היא כותבת על ריגושים בעבודה, כמה זה חשוב להתרגש בעבודה, בלה בלה בלה בלה, אבל לא מזכירה אפילו לא במילה אחת את הריגוש שבעלה, חיים רמון, ניסה להשיג בעבודה באמצעות נשיקה כפויה של חיילת שעלתה לו בכתב אישום מביך. זו לא פעם ראשונה שריבלין, רמון, כשרון על מדהים, כותבת מאמרים מופרכים ומביכים, אבל המאמר הזה הזוי במיוחד. בבית זכוכית לא מיידים אבנים, ריבלין יקרה, ואשתו של שר לשעבר בממשלה שחטף כתב אישום על ריגוש בעבודה, רצוי שלא תכתוב מאמרים כל כך מטופשים. ודרך אגב, ריבלין, כנראה עורכת של משהו, כותבת שהיא מתרגשת עד כדי צרחה מטקסט פצחני או משהו כזה. מה זה טקסט פצחני, אלוהים, אין גבול לשטויות שמאפשרים לה לכתוב בגלובס? באמת אין גבול?
אהבתיאהבתי
פוליצר האמיתי, ג'וזף פוליצר, שעל שמו הפרס, שלט ברשת עיתונות צהובה בעיקרה. הניק שלך הולם. העיקר שנהנת.
אהבתיאהבתי
סגנון הטוקבק האיום האחד ההוא ב-nrg על מאמרו של חצרוני, תואם באופן מופלא את זה של אמנון דנקנר ידידנו הנכבד.
אהבתיאהבתי
וגם סגנון התגובה שלי לטוקבק האיום והנורא הנ"ל תואם להפליא את מה שאני חושב עליו
השמצה קטנה וחרדתית על המגיבים של וולווט, המשכיל בעת ההיא, 08/02/12 20:20
מנסיון שלי כמגיב זה שנים ארוכות, אני יכול להבטיח לך שגלשת לאתר של וולווט רק פעם אחת, אחרי שקראת את הכתבה הזאת. אחרת, אין להבין את דברי ההבל שלך: יש שם אנשים ברמה הכנסה והשכלה שאתה עדיין לא חלמת עליהם (אלא אם כן אתה הלפיד).
אהבתיאהבתי
למיטב הבנתי, אין שום בעיה אתית בעובדה שדרור אידר מעניק שירותי כתיבה לשר בוגי יעלון, או לכל גורם שהוא במסדרונות השלטון. אם אינני טועה, ד"ר אידר אינו עיתונאי אלא פובליציסט. בניגוד לשמות האחרים שהזכרת, הוא אינו מסקר שום תחום ואינו נושא באחריות לדיווח תקשורתי, אלא מביע את דעתו בענייני השעה. כבעל טור, הוא אינו מחויב ל"נייטראליות" או ל"אובייקטיביות" עיתונאית, שממילא אינה נורמה רווחת בכלי התקשורת שלנו. זאת ועוד, ברי לכל שהתשלום שאותו הוא מקבל ממשרד ראש הממשלה– שאינו גבוה כלל ועיקר– אינו משפיע על עמדותיו או על כתיבתו, המעוגנים בזהות אידיאולוגית מגובשת וגלויה (שעליה שילם לא פעם מחיר יקר) ואינו מטה אותו לצד כזה או אחר. ההתנפלות עליו נגועה במינונים גדושים של ציניות וצביעות, אף שבמקרה של כותבת הבלוג (אישה יקרה), הביקורת על מר אידר נובעת יותר מאוריינטציה אנטי-ממסדית מושרשת שאני מעריך ומכבד (אף שאיני שותף לה).
אהבתיאהבתי
אתה כמובן טועה. הבנאדם עובד קבוע במערכת. לא כותב פעם בחצי שנה.
מנתח כל עניין שמתחשק לו ומבקר את התקשורת המגונה בקביעות. ובכן. לא. לא דרור פויר, לא דרור אידר, לא אורי אליצור ולא אף אחד.
ועוד עניין חשוב: (לי) כלל לא משנה אם זה בעבור שקל, מאתיים אלף שקל או לשם שמיים.
אהבתיאהבתי
טעות. מותר לו להיות לא ניטראלי אך כבעל טור קבוע הנחשב עובד עיתון, אי אפשר שיהיה בקשר של מעניק שרות לממשלה או לחברה מסחרית.
אפשרי רק ככותב חיצוני בטור הדעות ואז יש להציג את תפקידו ועיסוקיו. מעניין מה ל"זכותה" יש להגיד על זה.
אהבתיאהבתי
הבעיה היא לא של אידר, שהוא פרי לאנסר (או לפחות היה עד לא מזמן), אלא של העיתון שלוקח כותב נאומים של שר ושם אותו בפרונט.
והבעיה היא גם של ציקו מנשה שהחליט שאידר הוא "הפובליציסט הבכיר" של העיתון. לפחות דן מרגלית ומוטי גילת הם לכל הדעות בכירים ממנו (ויש עוד)
אהבתיאהבתי
אידר מציג את עצמו כשחיין אמיץ מול נחשול התקשורת, ומתברר שאינו צולח את שלולית האתיקה.
אהבתיאהבתי
לא מסכים. אם היה מפרסם גילוי נאות בצמוד לטוריו היה אפשר עוד להתווכח… אבל הוא לא.
אהבתיאהבתי
בכל הכבוד, קביעות נחרצות אינן תחליף לנימוק ענייני. חלק ניכר מעיתונאי ישראל מצייתים בלית ברירה לקו הפוליטי והכלכלי שמכתיבים להם מו"לים בעלי אינטרסים עסקיים; האם בעל טור המשתף פעולה עם נבחר ציבור שעם השקפותיו הוא מזדהה בלב שלם (כמדומני) צריך לתת להם דין וחשבון מוסרי? וולטר ליפמן, מענקי העיתונאות של המאה העשרים, חיבר נאומים לפוליטיקאים ולנשיאים אמריקנים לכל אורך הקריירה הפובליציסטית שלו. מי שהעניק לו את פרס ה"פוליצר" — פעמיים — כנראה לא התברך בחושים המוסריים המחודדים של התקשורת הישראלית.
אהבתיאהבתי
האם הוא גם כתב עליהם? האם הוא ביקר את מי שמבקר אותם? האם היה גילוי נאות לכך שזה מה שהוא עושה בשעותיו הפנויות? ולקינוח, האם העובדה שאכן כך היה מכשירה את השרץ?
אהבתיאהבתי
דרור אידר הוא לא ליפמן, כמעט אבל לא. באשר לוולווט והשילוש דרוש עוד מאמץ.
אהבתיאהבתי
שאלה: אם אני אחגוג את אבלו של כספית, גם אותי יחבקו כמו את אלון עוזיאל?
(בהנחה שאני לא חרד למשרתי, ומעולם לא הצטינתי בטוב טעם)
אהבתיאהבתי
9. ארי שביט, כמו אחרים בשמאל, התעורר לבסוף מחלומות אוסלו כדי לגלות את עצמו לכוד בסיוט גרוע בהרבה.
אהבתיאהבתי
עד כמה אחראי בן דרור ימיני לתיעוב שיש בעם הזה כלפי דורית ביינש ובג"ץֹ
האיש הזה מרסק כל שבוע את האמינות של בג"ץ בהגיון ודברי נועם,פשוט הוא גאון
אהבתיאהבתי
השתכנעתי היום שימיני אינו ימני. כל החרון והזעם בעקבות מות ילדה פלסטינית.
אהבתיאהבתי
למה אסותא מקבל תרומת זרע רק ממי ששירותו בצה"ל?
יכול להיות שיש הבדל גנטי בין אלו ששרתו בצה"ל ולאלו שלא ?
האם אסותא מבצעת מחקר חשאי ומנסה לייצר 'תינוק חייל' , 'לוחם ציוני חדש'?
האם מפקדי צה"ל תורמים זרע בכוונה להשביח את נשות העולם ?
מה קורה כאשר מתגלה שהתורם שירת בקרייה בתל אביב ?
למה זה נשמע כל כך דוחה וגזעני ?
אהבתיאהבתי
יש פתרון.
אהבתיאהבתי
בג"ץ אילנה דיין נגד סולברג.
פסיקת בג"ץ בערעורה של אילנה דיין היא עלבון חמור לשכל הישר וקיטרוג קשה על מוסד התחקיר העיתונאי. סיפור המעשה, שבו נהרגה ילדה בגיל בית ספר אינו מוסיף כבוד לצה"ל. כפי שעלה במשפט הצבאי התנהלות חיילי צה"ל בארוע הייתה בתחום האפור. אוסיף, שלדעתי האישית זה היה בתחום האפור הכהה, אולם זדון לא היה כאן אלא התנהלות לקויה של פלוגה שהיו בה בעיות משמעת ולויאליות קשות.
בעולם מתוקן מקובל שתחקיר עיתונאי מנסה לחשוף מה שרשות שלטונית (או כל בעל שררה אחר) מנסה להסתיר. במקרה הנידון הביאה דיין את עיקרי כתב התביעה בצרוף חומרי חקירה שהודלפו לה. תופעה זו, של הדלפת חומרי חקירה על ידי רשויות החקירה והתביעה, היא מעשה נפוץ שמתרחש בכל תיק שיש בו עניין ציבורי. פרסום דברים אלה בודאי אינם בחזקת תחקיר. כדי להפוך את החומרים שקיבלה לסיפור שניתן להציגו כמסכת שלמה העולה לידי תחקיר היה על דיין להמציא עובדות נוספות מעבר למה שהודלף לה. דיין בחרה להוסיף שתי אפיזודות, פרולוג ואפילוג שביחד יעגנו את התזה שלה. כפרולוג שימשה הטענה שהילדה היתה בדרכה לבית הספר וכאפילוג הוצגו חיילי הפלוגה חוגגים בעליזות (מן הסתם את החיסול המוצלח). שתי התוספות של דיין הן פרי הדימיון. המוצב ממוקם על ציר פילדלפי ונמצא בכיוון הפוך לזה של בית הספר. תמונות החיילים החוגגים צולמו במסיבת ראש השנה ואין לה שום קשר לארוע. עובדות כתב התביעה (שהציגו ירי בילתי חוקי) יחד עם התוספות של דיין יצרו סיפור מצמרר על פלוגה של צה"ל שרצחה בדם קר ילדה ערביה ואחר כך ישבה לחגוג את נצחונה. השופט סולברג, שהבין את הסיפור כפי שכל אדם סביר שצפה בו הבינו, פסק על סמך התוספות הבדויות את מה שפסק. בג"ץ, ברצונו להצטייר כמגן העתונות הפך את הפסיקה וקבע שכאשר יש עירוב של "אמת לשעתה" יחד עם דברי שקר ניתן להתעלם מדברי השקר וסיפק לכך את התירוץ המגוחך שלא ניתן לבדוק הכל, כאילו שנדרש זמן לבירור עובדות שהומצאו על ידי הכתב ולא על ידי מקור.
יום שחור לאמת, לצדק ולתחקיר העתונאי.
אהבתיאהבתי
אחד הניתוחים היותר אינטלגנטים ולא מתלהמים שפורסמו לפסק הדין הזה.
אהבתיאהבתי
צודק. אם כי מדובר עדיין בפרשה חמורה מאוד מבחינה מוסרית. קלון לא מצריך זדון.
אהבתיאהבתי
וזה נזק נוסף שנגרם עקב פרסום ה"תחקיר" של דיין. הכשלון הצבאי נזנח והעין הציבורית התמקדה במלחמת נרטיבים שאינה ממן העניין.
אהבתיאהבתי
צודק חייל, ואוסיף עוד נקודה קטנה ומטרידה.
פסה"ד של סולברג דרש אמות מידה שיפוטיות מהעיתונאי, משום שהוא עוסק בעובדות, והפירסום מהווה ענישה – מתוקף הפגיעה בשם הטוב (ענישה בצדק או שלא). ריבלין שולל את הגישה מתוך ההגנה על העיתונות.
בניגוד לסולברג שהלך לפשט ופירש את הכתבה כפי שהאדם הסביר פירש, ריבלין הכניס מימד נוסף, והוא ההגנה על חופש העיתונות. חופש העיתונות אינה חוק כנסת, ואינה נוהל ממשלתי. הוא תפיסה ערכית על היסודות המרכיבים את הדמוקרטיה. וככזו לבית המשפט העליון אסור להכריע בה, משום שאין לו שום סמכות לדון בסוגיות ערכיות (בניגוד לדעתו של ברק). מקור הסמכות בריבונות. הריבון הוא העם, והעם בוחר את הכנסת, ובמידה רבה קובע את הרכב הממשלה. לעם אין כמעט שום השפעה על הרכב בית המשפט, כמו שאין לו כמעט השפעה על הרכב מערכות העיתונים. ושניהם גופים חשובים ביותר לדמוקרטיה, אבל חסרי סמכות לקדם ערכים שאינם קונצנזואלים. לא כל שכן לדרוש להיות מורמים מהעם. לא פלא שהם מגוננים זה על זה. זה מטריד מאוד. כי ההתגוננות של הריבון, דרך נציגיו בכנסת ובממשלה, תהיה חריפה.
אהבתיאהבתי
"לא פלא שהם מגוננים זה על זה. זה מטריד מאוד. כי ההתגוננות של הריבון, דרך נציגיו בכנסת ובממשלה, תהיה חריפה."
אמן
אהבתיאהבתי
נראה לי סביר יותר שבית המשפט ישמור על חופש הביטוי, קשה לסמוך על הממשלה בנושא זה. זו זכות קיימת, שאינה צריכה להיות תלויה בקונצנזוס מתחלף.
אהבתיאהבתי
עלה פעת בדעתך שמה שנראה לך סביר, לא נראה סביר לאדם הסביר?
קשה לך להאמין שהממשלה תשמור על חופש הביטוי, משום שהממשלה הספציפית הזו לא מייצגת אותך. אבל תתפלא, היא מיצגת את רוב העם. וד"א אתה במיעוט גם במכורתך החדשה.
חופש הביטוי, הוא זכות קיימת, בדיוק כמו צנעת הפרט, הזכות לשם טוב, או הזכות להליך משפטי הוגן. האיזון בין הזכויות נובע מעולם הערכים של האינדיבידואל. לי שי את האמונות שלי, ולך את שלך. אז איך משלבים בין כל הזכויות הללו במדינה? את זה יחליט הריבון. ולידיעתך, זה לא אתה, ולא מי שאתה ממנה, ובתור מיעוט שולי גם לא זהבה ושלושת הדובים. הרוב יחליט. ומי שלא כפוף לעם לא יחליט בשביל העם! אם היתה קורא יותר, וכותב פחות, בטח היתה נתקל בטקסטים של מדעה"מ. אם אתה זקוק להמלצות תפנה לד"ר טאוב.
אהבתיאהבתי
מה שיוצא מהסקר שלך: 50 אחוז מהעיתונאים (שהם קוראייך) מרוויחים בין 8 ל-12 בחודש.
רק 22 אחוז מרוויחים פחות מ-7.
14 אחוז מרוויחים בין 14 ל-20.
איפה זה שם את העיתונאים? במעמד הבינוני או הנמוך?
ואולי כדאי לסנכרן את הנתונים עם הנתונים על גיל. נדמה שרוב העיתונאים הם באזור גיל ה-30 שלהם, שם ממוצע של משכורת 10 זה בהחלט סביר.
אהבתיאהבתי
גיא רולניק אולי צודק ברוב דבריו רק שאין בכתבתו שום דרך לבדוק אם למה שכתב יש אחיזה במציאות.
רוב המקומות שבהם "מצא כסף" הם לא יותר מסיסמאות ("מבנה המשק שמרחיק אנשים טובים מישראל" כמשל) ללא התיחסות לנתונים, ללא עדויות תומכות וללא… ללא כלום בעצם.
סתם פופוליזם.
אהבתיאהבתי
תקשיב לי פעם אחת ולתמיד, אין לי מושג מי אתה ומה אתה רוצה מחיי, אבל הנדנודים שלך הבלתי פוסקים מגרדים לי את קצות העצבים וגורמים לי לנדנודי שינה. אני מבקשת ממך הנח לי לחיות את חיי בשקט, אל תטיף לי מוסר כי אני לא הבת שלך ולא הנכדה שלך ואל תרדוף אחריי כל היום. תמצא לך חיים אחרים ולך תצעק את השטויות שלך על בחורה אחרת כי אתה ממש גורם לי כאב ראש. ***
אהבתיאהבתי
לצורך השוואה
מזל טוב לי, נולדה לי נרדפת סודית. היא מבקשת (פעמיים) שאקשיב לה ומצהירה שיש לי נוכחות חזקה בחייה. די מגניב למען האמת, אם כי הייתי ממליץ להוריה להתעניין קצת במה שקורה.
נוסחת הניק (X פרח Y) הולמת את ט"ו בשבט.
אהבתיאהבתי
לא נראה לי שזה קשור אליך. הטרול פרסם תגובות כאלו גם ישירות לבלבתית ולא רק אליך.
אהבתיאהבתי
מצטער, כבר אימצתי. כזה טרול חמוד, ראית איזה עיניים עצובות יש לו? איך אנשים אכזריים יכולים בכלל להשליך אותם?
אהבתיאהבתי
חיזור גורלי 2.
אהבתיאהבתי
ממממ ספוקי….
אהבתיאהבתי
רגע, את מאיימת לבשל לקפטן את הטרול?
אהבתיאהבתי
לגבי מה שכתבת על ידיעות: יש הבדל בין כמות הגשת כתבי אישום לבין היקף הפשיעהץ אלו שני נתונים שונים ושתי ידיעות שונות
אהבתיאהבתי
חצרוני – תבע אותי בבקשה!
אני טוען ש"המרכז האוניברסיטאי אריאל" הוקם ללא כל הצדקה, שעה שמקומות אחרים במדינה זקוקים הרבה יותר לאקדמיה פעילה: ערי מחוז כגון קרית שמונה, עפולה ואילת. בכולן פועלות מכללות. לכולן הגיע לשדרג את עצמן לאוניברסיטאות הרבה לפני יו"ש. איך זה שאתם קיבלתם והם לא?
אין ספק שמטרת הכתיבה שלו ב-NRG היא להלך אימים. הוא משחק במילים "300" "אלף" "שקל" כמו אפנדי שממולל בידיו את המסבחה מול איכר אביון. אבל הצחקתני חצרוני. אין שום לשון הרע או בן בנו של לשון הרע בשאלות על תוקפם ואיכותם של תארים אקדמיים.
תגיד תודה בכלל שיש מימון ציבורי ל"מחקרים" שלך. אם ביפהארט היה ראש ממשלה, ממזמן כל מדעי הרוח והחברה היו צריכים לחפש לעצמם ספונסרים פרטיים.
אהבתיאהבתי
קראתי שם את תגובתך הנחרצת והוספתי לידיעת המגיב הטיפוסי. העובדה שחצרוני מזכיר ומתמודד עם וולווט היא הנותנת. המגיב של חצרוני לא יוכל לטעון עכשיו שזה אתר חצי אנונימי כי הוא זכה בפרס על ביקורת התקשורת לשנת 2011, ואולי גם הוא שמע על כך. העובדה שחצרוני מצטט את שמו של הבלוג במדויק velvet underground כדי שגם הוא וקוראי הכתבה הזאת יוכלו לגלוש לשם ולקרוא את חכמתה. המשכיל בעת ההיא ידום, 08/02/12 20:26
אהבתיאהבתי
חצרוני מתחיל להפחיד אותי, למרות שאין לי מושג מי זה
אהבתיאהבתי
אם אתה אזרח הגון שמשלם מיסים בזמן ומפריד את האשפה הביתית- אין לך מה לדאוג.
אהבתיאהבתי
סליחה ולווט, כי כבר לינקקת את הארס הזה ***
—————————————————————————————
V: אני לא צריכה הצבעות ואני לא צריכה תגובות שם. תודה.
אל תנהל מאבקים עבורי.
ובכלל תמעט בניקים. כבר אמרתי לך את זה אלף פעם.
אהבתיאהבתי
השמצה קטנה וחרדתית על המגיבים של וולווט, המשכיל בעת ההיא, 08/02/12 20:20
מנסיון שלי כמגיב זה שנים ארוכות, אני יכול להבטיח לך שגלשת לאתר של וולווט רק פעם אחת, אחרי שקראת את הכתבה הזאת. אחרת, אין להבין את דברי ההבל שלך: יש שם אנשים ברמה הכנסה והשכלה שאתה עדיין לא חלמת עליהם (אלא אם כן אתה הלפיד).
אהבתיאהבתי