לפני ארבע שנים וחצי, באוגוסט 2007, שידר ערוץ 10 מיני סדרה מושקעת מאוד בת שלושה פרקים של לינוי בר-גפן, זהירות, מים. לב"ג הסבירה שהמים שבברזים גורמים לסרטן. כן, הם עומדים בתקן הישראלי, אלא שהתקן שלנו דפוק והמים מזוהמים רצח.
לזכות הקירשנדון שאירחו אז את לב"ג ייאמר שלמרות האזהרות שלה הם השיקו כוסות ושתו.
[לנוחותכם: פרק ראשון (צנרת אסבסט ברמת אפעל. אסבסט גורם לסרטן)
פרק שני (מה קורה בתפן. מתכות כבדות ושאר מזהמים מחלחלים למימינו)
פרק שלישי (מתי בפעם האחרונה מילאתם כוס במי ברז? אנשי מקורות קונים מים מינרליים והכי חשוב, למה לא התפלתם?)]
דבר לא קרה מאז. המיני נשכחה, אנשים ממשיכים למות מסרטן ועברנו לקטסטרופה הבאה.
הגענו לפברואר 2011, והנה רביב דרוקר ומיקי רוזנטל יצאו הערב בהמקור בהצהרה חדשה אחרי ים פרומואים על פעלולי המים המינרליים.
הקירשנדון אירחו את דרוקר ושוב השיקו כוסות ושתו תוך שהם נאנחים בהנאה.
הנה הפרומו לתוכנית במארקר הבוקר.
http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf
הגיע הלילה, ובכתבה המשעשעת שבה יצאו רביב ורוזנטל לטייל ברחבי ישראל וגם הצטלמו תוך כדי, התברר שהמים המבוקבקים המה-זה-יקרים-אבל-הנשים-שלנו-שיהיו-בריאות-מכריחות-אותנו נאספים גם הם בחלקם מקידוחים של מקורות. כאילו היו מים פושטים מהברז. וואוו. ובנוסף, קודם קמפיין למען תמלוגים לציבור על השימוש במשאב טבע, שזה סבבה.
בהמשך, רוזנטל, דרוקר והשר לאיכות הסביבה גלעד ארדן מילאו מבחנות מים מהברזים שלהם (סליחה, הם לא מאותה תפוצה? למה לא גביתם מבחנות מרחבי הארץ?) ושלחו אותם לבדיקת מעבדה בה התברר שאין בהם חיידקים. בדיקה כימית לא נעשתה. למה? המומחה שפענח להם את הבדיקות אמר שבדיקות כימיות נעשות במים בישראל אחת לכמה שנים. כן, מה ששמעתם. אחת לכמה שנים. והשניים לא הגיבו על כך.
רק משפט אחד אמר השר בנושא טיב המים, בעצם השיב למראייניו:
"ככלל, מי הברז במדינת ישראל הם בטוחים לשתייה, הם טובים. יכולות להיות חריגות, בדיוק כפי שבמים המינרליים יכולות להיות חריגות".
דרוקר: "אבל בריאותית אנחנו לא יכולים להגיד שמי ברז עדיפים על מים מינרליים".
ארדן: "עדיין לא, אבל זה חייב להיות היעד של ממשלות ישראל".
נו, אז כדאי לשתות מים מינרליים בינתיים, לא?
אבל די, לא מדברים על זה, קדימה לעין גדי.
למיני סדרה של בר-גפן, שהופקה ושודרה כאמור בערוץ 10 לא היה זכר.
למה? לא חבל? הרי החומרים שלכם, בהחלט אפשר היה לעבות את כתבת הצבע הזו שלכם.
אה, בעצם היה זכר לכתבה.
לסיכום סיפרו באולפן השניים שמפעלי ההתפלה כה משגשגים עכשיו (תודה ללב"ג? ראו פרק 3), עד שבקרוב יהיה לנו עודף מים.
סרטן, מתכות כבדות, רעלים?
לא עכשיו.
ולווט, לך קל לדבר, את שותה את הדם של מעריב. לנו האנשים הפשוטים נמאס מהטלת הרפש במים, שאנו מערבבים באלכוהול שלנו. מים בבקבוק זה לתינוקות.
אהבתיאהבתי
ברמה"ש מעטים השותים מי ברז כבר שנים.לאחר שנסגרו הבארות מסתבר שגם על מקורות וחברות המים המינרליים קשה לסמוך.
אהבתיאהבתי
אם מדי חמש שנים נמדדים ריכוזים נמוכים של מתכות, כנראה שאין עלייה עיקבית בריכוז המתכת. מסכים שכדאי לבדוק לעיתים יותר תכופות, אבל אם בשתי מדידות בהפרש של חמש שנים הריכוז סביר, אין סיבה לחשוב שבחמש השנים החשוכות שתינו טונות של כרום. בישראל שותים מי תהום שאין אליהם גישה ישירה, רק דרך חילחול בקרקע, וגם זיהום מאוד חמור על פני הקרקע (אהמ… תעש) מתקדם לאט וריכוזו עולה בהדרגה. לדוגמה, הזיהום של תעש רמת השרון ונוף-ים מנוטר בהתמדה, הבארות ברמת השרון נסגרו כולן והבארות בצפון תל אביב והרצליה גם הולכות ונסגרות (מקור)
. אז
איזשהו ניטור כנראה שיש.
אני מוצא שבאוסטרליה ממליצים לחפש מתכות מדי ריבעון (עמוד 9). מצד שני, בבארות פרטיות בארה"ב ממליצים לבצע מדידה מדי עשר שנים כל עוד הם לא נמצאו/מתחת לתקן (הניסוח לא ברור). אני לא מנסה לומר שאני סומך על הרשויות בישראל, אני אומר שמצב ניטור המתכות רחוק מלהיות קטסטרופלי.
בנוגע למה מנטרים אני לא יודע אם הרשויות עושות את מלאכתן אבל אני לא מצפה מהן לנטר את כל הרעלים בכל באר, אלא את מה שהמפעלים/חקלאים באזור משתמשים, בגלל זה אגב מנטרים חנקות לעיתים יותר תכופות – זה המרכיב העיקרי של דשן, זה מגיע לכל מקום אבל כל מיני רעלים אורגניים (כמו אלה שמוזכרים בדוח על תעש) פשוט לא קיימים בטבע, ואין סיבה לחפש אותם רחוק מהמפעלים שמייצרים אותם או קונים אותם.
לגבי מולקולות חדשות שממציאים לנו כל יום: בעיה גדולה (ואנני לאונרד מפרטת באתר המעולה שלה), אבל מי שמשתמש נחשף לריכוז עצום בהשווה למי ששותה מים מאקוויפר שדלף אליו שמפו, לכן כל עוד לא הוכחה רעילות גבוהה על המשתמש, אין סיבה לחפש את המולקולה כמזהם.
לגבי בקבוקי הפלסטיק, אין שום ספק שהפלסטיק דולף לתוך המים.
ואם כבר אנחנו מתלוניים על אסון סביבתי שהתקשורת מתעלמת ממנו: השמעתם על ריכוז הכספית העצום סביב ים המלח? ועל זה שכספית גורמת להומוסקסואליות בקרב ציפורים? אולי זה לא פלא שסדום כל כך קרובה לים המלח.
אהבתיאהבתי
There's plenty of reasons to be alarmed, but let's be alarmed about the right things.
Inspection in Israel:
Source: 1st file here.
Asbestos as a water pollutant? That would be the first. Asbestos accumulates in the lungs, not in the digestive system.
Or, as you can see in drinking-water guidelines of the WHO:
Thanks for reading.
אהבתיאהבתי
כבר עברה שנה מאז השידור? איך שהזמן טס… 🙂
אהבתיאהבתי
מיקי לא הוסיף לינק לבן שלו.
אהבתיאהבתי
אם היית מגדל כלב גזעי, נניח גולדן רטריבר, שאפו שחור בהמלטה וכעבור זמן משנה את צבעו לחום, היית מגיע איכשהו למחקר שהוכיח שכלי "הפלסטיק" שמשמים להאכלת ושתיית כלבים (בעיקר PVC) גורמים לשינוי צבע האף עקב הכמויות הזערוריות שמשתחררות עקב דעיכת הכלי. מי שהאכיל את כלבו (מאותו בית גידול בכלי נירוסטה, לא ראה שינוי בצבע.
לוולווט. הסדרה של לב"ג הייתה מצוינת ומושקעת, אלא שהרייטינג שלה היה נמוך (כ-4% אם אני זוכר נכון) ובאחד הפאנלים בראש פינה היא השתמשה ברייטינג הנמוך כדי להוכיח לגדי סוקניק שהדרישות לסדרות תחקירים ודוקומנטרי הן קצת מופרזות ויקרות מול הביקוש האמיתי לסחורה הזו.
אהבתיאהבתי
בלי קשר למים ובגלל שאני צריך ללכת – צ'ק אאוט "שמיעה סלקטיבית" בגלריה היום.
בן שלו מנתח יפה את "יוסי, ילד שלי מוצלח".
הוא מדגיש את הצער והעצב השזורים בשיר המופלא הזה של ע. הלל וסשה ארגוב.
אני סבור שמלבד העצב והאכזבה שאכן קיימים כאן, יש בשיר גם הרבה אהבה אמיתית – בין אם לבנה, בין ילד לאמו ובין הילד לעולם – כלבלב, מפוחית ופרח.
בקיצור, בן שלו – מה לך לחפש נקודות אור מתחת לבלטות של מירי מסיקה והראל סקעת? המשך לנתח בצורה מבריקה שירים שהם נכסי צאן ברזל, ארד, כסף ונחושת של תרבותנו
אהבתיאהבתי
בן שלו כתב מאמר שלם (ויפה) המסתמך על חוויות אישיות שלו, באותה מידה יכול היה לנתח את "עוף גוזל", ואז היה מקבל תגובות נרגשות מאותם אלה שגוזלם התעופף. המגיבים ל"יוסי" כנהוג במאמרים פסיכולוגיסטים אבחנו בעצמם את תסמונת ADHD שהיא תסמונת אופנתית ומכאן נובעת ההזדהות הרבה. ספק אם מי מהם אכן הזיל דמעות לפני שקרא את המאמר.
אהבתיאהבתי
באתר משרד הבריאות – יש דוחו"ת שנתיים הסוקרים את תוצאות הבדיקות של איכותם התברואתית של מי שתיה בישראל. משום מה הדו"ח האחרון שפורסם הוא מ – 2009 (פורסם ב- 2010). לא הצלחתי למצוא דוחו"ת מאוחרים יותר.
מעורר חשד קל.
אהבתיאהבתי
ולווט, אם כולם שותים כבר עשרות או מאות שנים מי ברז, איך זה שלא כולם חולים בסרטן?
ואם נניח התחילו לעבור כאן בשנות ה-80 למים מינרליים – ראוי לבדוק את מספר מקרי הסרטן בין שותי המינרליים לעומת שותי מי הברז.
ושאלה – למה אתם מאמינים שמים מינרליים שונים ממי ברז?
הו, התמימות…
אהבתיאהבתי
מיקי, אני זוכרת שאתה לא נכנס ללינקים, אבל אם היית צופה בסדרה של לינוי היית רואה.
כן, ברמת אפעל שם הצינורות עשויים מאסבסט יש סרטן בכל בית.
וכן, היא מביאה הרבה תמונות כאלו של רחובות ואזורים מזוהמים ונגועים וחולים. כך שהטיעון שלך "למה לא כולם חולים" לא עומד במבחן המציאות.
וגם – בדיוק כמו שלא כולם נדבקו באיידס בעיצומה של המגפה. להבדיל, כן?
אהבתיאהבתי
אז לפי דברייך זה לא כלל ארצי, אלא רק ברמת אפעל…
כלומר, הסרטן הוא מהאסבסט ולא מהמים.
אכן אני מסכים שיש לטפל בזיהומים מסוכנים שארצנו מלאה בהם, אבל מכאן ועד קניית מים מינרליים הדרך ארוכה
אהבתיאהבתי
רמת אפעל היא דוגמה אחת מרבות המובאות בסדרה. וכן, הדוגמאות שלה הן מכל הארץ (וגם מושוות לעולם).
איפה ראית שאני ממליצה על שתיית מים מינרליים?
אני אומרת (לא רק אני, אפילו ארדן): המים בישראל מזוהמים, נקודה. ואיש לא מכחיש זאת (לא בחיידקים, בכימיקלים).
אהבתיאהבתי
אני מכיר במקרה אנשים שקשורים למשק המים הישראלי. בגדול – מי הברז טובים לשתייה. במקום שאני גר בו (פריפריה) המים מהברז ממש טעימים, כמו המים המינרליים הטובים ביותר.
הבעיה של זיהום מי התהום אכן קיימת. חלק ממנה היא בגלל ייצור פסולת (כמו בקבוקי פלסטיק) ללא גבול.
זה לא סוד שהמדינה נכשלה קשות בניהול משק המים. אבל מכאן אין להסיק מסקנות גורפות שכל המים בישראל מזוהמים ואינם ראויים לשתייה. הפאניקה מיותרת (למרות שזה כנראה תחביב ישראלי נפוץ).
כפי שציינתי, אם אכן היו המים כה מזוהמים היינו כולנו חולים בסרטן.
אני חושב שהרבה יותר מקרי סרטן היו נמנעים לו אנשים היו צורכים פחות אוכל זבל ונחשפים פחות לשמש.
בינתיים, מומלץ לנוח
אהבתיאהבתי
מחפשת את הפואנטה של הפוסט. אלה אמרו ככה ואלה אמרו ככה, ו…?
—
V: קראי מהתחלה. אולי הפעם תצליחי.
אהבתיאהבתי
צ"ל למה עדיפים מים מינרליים במשפט הראשון.
אהבתיאהבתי
אם במים מינרליים יש מים " רגילים" למה עדיפים מי ברז? בכל מקרה, אם אני צריכה להמר מי עובד עלינו יותר החברות המסחריות של המינרלים והמסננים למיניהם או המדינה, אני מהמרת על החברות המסחריות. סורי. תמיד שתיתי מים מהברז, אני שותה בעיקר מים (אנחנו לא קונים קולות ומיצים למיניהם) וכנראה שאמשיך לשתות. חוץ מזה שכתבות הפחדה למיניהן אף פעם לא שכנעו אותי. מסחטות רייטינג.
אהבתיאהבתי
מצד שני הם גם אמרו שזה שהפלסטיק מהבקבוקים חודר למים זו אגדה (ללא הוכחה).
אם הבעייה היא בצנרת המתפוררת, כיצד יעזרו מתקני ההתפלה?
קצת הגזמת עם קרדיט ללב"ג על מתקני ההתפלה.
אהבתיאהבתי
אז אם אנו שותים רק מתמי4 – שמסננת מי ברז – אנחנו בטוחים או לא?
אהבתיאהבתי
מן הסתם – לא, משום שהמסננים הביתיים לא מסננים מתכות כבדות. בזמנו גם אורלי וגיא עשו תחקיר עלוב ומגמתי על טיב המים כאשר השורה התחתונה היא טעם המים ולא תכולתם. עד שלא יוכח אחרת אני אמשיך לסחוב מים בשישיות, לצערי. והנה לינק – http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3445244,00.html
אהבתיאהבתי
איזה פחד. המים המזוהמים, החיידקים והאיום האיראני ביחד? זה כבר יותר מדי
אהבתיאהבתי
המים המינרלים בנמכרים בישראל אינם מים מינרליים מוגזים (sparkling) כמקובל בעולם אלא מים צלולים (Clearwater) ולכן נוצר פתח לשאוב מים באיזור החוף (נתניה) ולמכור אותו כמי Niva ולשאוב את נחל דוד וליבש את השמורה בעין גדי. תאוות בצע שמזיקה לטבע ולנוף ולא מוסיפה בריאות לאף אחד. אמת, במושב ניר גלים (מידע אישי) היתה בעיה של זיהום הקידוחים של מקורות ואלמלא קנו שם מים מינרלים (צלולים) בבקבוקים היה הנזק הסביבתי גדול יותר.
אהבתיאהבתי
באופן מאוד מפתיע, הגוגל אדס בדף הזה מלאים בפרסומות למסנני מים …
אהבתיאהבתי
חכמה קטנה של גוגל: הוא מגיב למספר הפעמים שהוזכרה המלה "מים" בפוסט הזה
אהבתיאהבתי
אני יודע את זה, אבל זה עדיין קצת מצחיק 😉
אהבתיאהבתי