אופס, תהיתי אתמול, והיום הכות' הראשית בהארץ: "המוסד, השב"כ ואמ"ן לא חשפו את ההכנות האיראניות לפיגועים".
ברור הם היו עסוקים בקריצות, איך יכלו לראות בעין אחת מה קורה שם? גם יואב לימור מזכיר שישראל לא התכוננה לגל האחרון.
כל הכותרות המרכזיות בשערים עוסקות בקש האיראני לפיגועים הלא מוצלחים והבהולים.
רק אתמול בלילה הבנתי שטלי קורן-יהושע לא "נפצעה קל מרסיסים". אחד מהם פגע בעמוד השדרה שלה. לפי דברי הרופא ההודי ששמעתי בהיום שהיה, מצב אחת מרגליה לא ברור.
מחדל הסברה ישראלי: שון סטון, הבן של אוליבר, התאסלם באיראן וקורא לעצמו עלי!
נפתרה תעלומת השר מתן וילנאי וסין: ע"פ ישראל היום, הוא במשרד להגנת העורף עד הקיץ. לא עלה על מטוס לא כמטאפורה ולא למעשה.
"בושה וכלימה לומר שברחתי לסין", אמר והתייחס בכך לדברי בן כספית והלאה.
שלומי לחיאני שוקל לרוץ לראשות קדימה, אך יש לו מעט בעיות עם "מעמדו המשפטי". אה, בגלל זה הוא כותב מאמרים על העולם הערבי.
פרשת התאומים
ע"פ ישר"ה, הוארך מעצר הבית של האב, ו"לפי גורמים במשטרה לא יהיה מנוס מלהגיש כתבי אישום".
ידיעות ממשיך להעניק לסיפור את הכיסוי הנרחב ביותר. הפניה בשער, "הורי התאומים מדברים לראשונה".
נראה שמהיום מחובקים בעיתון האם והאב גם יחד. אולי כה הורה עו"ד ציון אמיר, אחרי הכותרת הראשית המאיימת, "האמא שיקרה".
לא ברור עם מי דיברו ההורים. עם אדוה כהן הכתבת? חבריהם? עו"דם? האם "אומרת" שני משפטים. האב "מדבר" הרבה יותר.
שניהם לא אשמים. הכותרת הענקית בכפ' האמצע: "איך אני, שתמיד הייתי חרד לשלום ילדיי, חשוד פתאום בהריגה"?
המדבקה הנלווית "מיוחד". כות' הגג: "הורי התאומים מדברים לראשונה".
מיוחד? לא בלעדי? מעניין לאיזה ערוץ הם ידברו הערב.
נתן אשל
ע"פ ישר"ה, "האריך את חופשתו בעשרה ימים נוספים".
בסוף הידיעה (תחתית ע' 15) אומר "גורם בלשכה":
"ברור שבסיומה של הפרשה יהיו שינויים פרסונליים. כבר עכשיו לא ברור אם יועז הנדל וצבי האוזר יישארו… בלי קשר לפרשת אשל ולתוצאות…"
מעניין אם האוזר והנדל יודעים.
טוב, תמיד אפשר לבוא לעזור לי לכתוב את הבלוג. אין בכך כסף, אבל יש כבוד!
ע"פ ידיעות: "עד כה נאספו די ראיות כדי להעמיד את אשל לדין על הטרדה וניצול עובד מדינה".
כתבתי אתמול את המשפט הבא:
צפי סער מתייחסת לכתבה של ליאת שלזינגר בסופשבוע, על ועדת שניט, חזקת הגיל הרך וארגוני הגברים.
אני רוצה להבהיר:
אני בעד הורות משותפת לחלוטין, נגד הקביעה האוטומטית שילדים עד גיל שש יהיו אצל אמותיהן ובעד חלוקה שוויונית בנטל באופן כללי.
ילדים חרדים נפגעים יותר בתאונות דרכים, חושף ארגון בטרם (ישר"ה).
הרי זה נתון ידוע. הנה מחקר שנערך ב-2010 ע"י הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
BTW, מחקר נוסף מ-2010 על תאונות ביתיות (המרכז האוניברסיטאי אריאל).
כבר נכתב על כך לא פעם, אך היום מתגייס ידיעות: שער 24 שעות הוא תחקיר של איריס ליפשיץ-קליגר ודני ספקטור: איך מתנהלת תעשיית התוכן השיווקי בטלוויזיה.
רוב היועצים בתוכניות הבוקר, הם כותבים, יושבים באולפנים בזכות חוזה "תוכן שיווקי".
הם מביאים, למשל, טיוטת חוזה של הפלסטיקאי ד"ר רם סילפן המתארח אצל אודטה. אייטם אצלה, כך מנהלת פרויקטים ברשת, עולה 6,000 ש'. חבל שהשניים התמקדו רק בתוכניות הבוקר והצהריים.
מצד שני ידיעות, עסק פרטי, יכול לקדם את עסקיו המרובים בתוככי העיתון מבלי להזדקק לשום רגולציה. אם הקוראים לא מבינים שמדובר בעסקי הבוס, אז מה הבעיה? מה, הם לא מעוניינים בעוד אפליקציה לסמרטמשהו שלהם? או בעוד שיר? או ספר? או מדבקות או שמונצעס כלשהו? דיווח על דוגמנית הבית? כולם רוצים לדעת דברים כאלו. מה זה משנה אם זו דוגמנית זו או אחרת.
לחם עבודה
אורן פרסיקו בסיכום ביניים למצב ב-ynet.
נדחו תביעות הדיבה של רן ארז וארגון המורים נגד ישראל היום.
ניו יורק טיימס העביר מחליף את איתן ברונר, שליח העיתון בירושלים מתפקידו. תחליף אותו עורכת מדור החינוך ג'ודי רודורן. ברונר יהיה כתב לענייני משפט.
מסכן ירון דקל, כל מקלדתן נותן לו עצות. מחברי חמש שאלות דרך בשבע, עבר ביעקב אחימאיר ועד אבי בניהו ("חשוב שאתה ערפאת במוקטעה" למה, בגלל הזקן הזיפני? זה חושומור כזה?).
אגב בניהו, כך במעריב עסקים, יהיה יועץ אסטרטגי לקוקה קולה.
עורך עיתון שחשף שחיתויות נורה למוות בברזיל.
לחם עבודה, כן? לא לפספס.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
מתי גולן לא מסתדר עם פייסבוק, אבל שולחים לו כל מיני דברים שיאיר לפיד כותב עליו. אז הוא מביא אותם לעיתון.
עוזי וייל על חוק הזנות המתהווה.
1996: האינטרנט משתלט על העולם.
מוזיאון ישראל לא נותן לויקיפדיה לצלם מוצגים.
עצרו את ניסוי פצלי השמן.
נכון סיפרתי אתמול על הזעם שיצא ברשת על זיו קורן שצילם יהודייה בעירום במקווה באתיופיה?
בסוף הוא החליט להסיר התמונה.
המלצות
נורית: פעם המליצו לנשים לא להשכיל יותר מדי פן לא יינשאו חלילה. היום המגמה הפוכה (ניו יורק טיימס של יום א').
למה שווה לכם להמליץ ולקרוא? כדי להתעדכן לפני כולם. ב-3 בפברואר המליץ לנו יוסי:
בעולם האקדמי המטבע העובר לסוחר הוא מאמרים. ככל שאתה מפרסם יותר במקום יותר נחשב, כך מעמדך עולה.
העניין הוא שהז'ורנלים האלה לא באמת תורמים שום דבר פרט לשמם. האקדמאים כותבים את העבודה, אקדמאים אחרים בודקים את העבודה, כל זה בחינם, ואז הספריה של האוניברסיטאות בעולם צריכה לשלם הון לבתי הדפוס כדי לקבל את החומר הזה לקריאה.
בפוסט הזה (ב-Gowers's Weblog) זוכה מדליית פילדס (הפרס הרם במתמטיקה) קורא לחרם על הז'ורנלים האלה.
אחרי כמה ימים שלחה לי הממליצה רחל המשך: הנה, החרם כבר קורה.
רק היום תוכלו לקרוא על כך בשער הארץ.
מיקי: בן שלו מנתח את יוסי, ילד שלי מוצלח.
יש עורכים בבית?
מעריב, שנולד ב-15 בפברואר 1948 חוגג 64 שנים, ולכן יצר לעצמו גיליון מזכרת המורכב מכל מיני שערים שהעיתון גאה בהם, וממאמרים משנים עברו פלאס שניים ממעריב דהיום: אחד של מאיר בלייך, "מוותיקי מעריב והיועץ המשפטי של העיתון" ושני של שי גולדן, "סגן עורך מעריב כיום".
אולי זה קשור במוגבלות האינטלקטואלית שלי, אבל עבר יותר מדי זמן עד שהבנתי מהשער מה פשר החגיגה.
ועכשיו, משהבנתי, אני שואלת: מה הסיבה לחגוג 64 שנים בגיליון מיוחד? השיר?
אגב במדור הרכילות מביא העיתון האתר את איוונה טראמפ בת ה-63 בביקיני עם בחורצ'יק צעיר ממנה, לא עלינו.
עצה ידידותית לעורכי מעריב: די. הניסוי נכשל. תכניסו את ז'ורנל המדולדל, שנראה עלוב מאוד על שמונת עמודיו היומיים לתוך המגזין. בסופי שבוע הגישו אותו כמוסף מכובד שייתן מענה ל-7 לילות. באמשכם. פליזזזז?
(ישראל היום, שער)
(הארץ, ע' הבית)
הבת של צרויה שלו, מרווה, מעלה מופע.
אחרי הפסקה הפתלתלת הזו:
אמה אינה הענף המפורסם היחיד בעץ המשפחתי שלה: שלו-מרום, כיום בת 24, היא נכדתו של חוקר הספרות מרדכי שלו, אחיו של הסופר יצחק שלו, שהוא אביו של הסופר מאיר שלו. בן-זוגה של אמה הוא הסופר איל מגד. לילדיהם מנישואים קודמים נוספו עם השנים שני ילדים משותפים.
נשארתי עם שאלה קשה: מיהו אביה של מרווה? אין לי מושג.
מזמן לא קראתי טקסט כה יהיר, מרוכז בעצמו ועתיר אגו וחשיבות עצמית כמו זה של עורך פירמה, בגיליון שיצא אמש, בו הוא מתנצל בבוז בפני כל מי שנפגעו לכאורה על שלא נכנסו או כן נכנסו לגיליון 100 המשפיעים, שנרקם שרירותית בין חמשת חברי מערכת פירמה.
לפני פיזור
וזו הידיעה הלוהטת של היום, מש' החקלאות אסר להכניס פרה לבית האח הגדול. ברור, עם כל כך הרבה נחשים השורצים שם.
אבל זה נותן לי רעיון לסטארט אפ טלוויזיוני, שיהיה רב מכר וגם בעל פוטנציאל מכירה לחו"ל. להבדיל מפעמים קודמות בהן התבכיינתי שתו לי לקחו לי, אני לא אצייץ אם תקחו את הרעיון הבא:
למה לא לשכן בן תמותה בתוך רפת. לחלוב אותו, להוציא אותו למרעה ולראות איך יסתדר עם עדנה הפרה ומושיקו הפר.
אפשר לשדרג: אדם בכלוב שימפנזים. אדם עם היפופוטמים בבריכה בספארי. או: מוגלי מודרני בג'ונגל.
הבנתם את הרעיון, נכון? גם ריאליטי, גם סוגה עלית, גם נשיונל ג'יאוגרפיק.
אויש, מתברר שכבר עשו את זה.
ולווט אנדרגראונד 
בס"ה אתם רוצים אותנו חמודות ומהנהנות. רצוי על עקבים גבוהים. כאשר באה מישהי ומדברת בשפתכם-זו התנשאות. ראה מה עוללתם לעדנה פרידמן שנאלצה למשוך את עבודת הגמר שהציגה בעלבון ובבושת פנים. איני יודעת מי אתה, אלא מה אתה.
אהבתיאהבתי
נכון, לכן כולנו מסתופפים בצל הוולווטי, כי וולווט היא כידוע חמודה ומהנהנת.
לא רקמילה, לא ולא, אנחנו (אנחנו? מי זה אנחנו?) אולי רוצים אתכן (? ר' שם) חמודות ומהנהנות, לא ברור, מה שכן אני אישית מעדיף אתכן (כמו גם אתכם כלומר אותנו…) תבוניות.
אהבתיאהבתי
אנחנו, נמצאים כאן כי אנחנו (כן "אנחנו") אוהבים ומעריכים אינטלקט נשי וחכמה שיודעת לנהל את הבלוג הזה ומתנערים מן היהירות וההתנשאות שלך, כאילו "מי שמך" לשפוט אותנו ?? אנחנו, כן "אנחנו", נשואים לנשים חכמות, משכילות ומוצלחות ממך ומעריכים אותן, לא את מר הנפש שלך
אהבתיאהבתי
פמיניזם והעצמת נשים איננה מונופול של נשים, גם גברים טובים וחכמים עוסקים בה. מי שמשך את עבודת הגמר של גב' פרידמן חשב שהיא לא ראויה ולא בגלל שנכתבה בידי אשה. טענת האפליה על רקע מיני ("אתם, ראו מה עוללתם") היא מפלט עלוב של "נשיות" שאין לה לא טעם ולא ריח.
אהבתיאהבתי
בנוסף למחקר שמוכיח שיש קשר בין מבנה המוח לנטיה הפוליטית, יש גם המשך. מסתבר שגם לIQ יש השפעה על כך.
אהבתיאהבתי
אם כך, מי שמצביע בהטיה לשמאל מקבל אוטומטית IQ גבוה ? כדאי
אהבתיאהבתי
אם זאת המסקנה אליה הגעת זה מעורר תהיות לגביך.
אהבתיאהבתי
התגובה שלך מעוררת תהיות, אין לך מושג ירוק מי ומה אני.
גיל רונן כבר העיר לך שאת מתנשאת אז הרף, די, מספיק
אהבתיאהבתי
אתר מעולה מיועד לחיפוש היסטורי בעיתונים בארץ, לפי פרמטרים שונים.
בין העיתונים: דבר, הצפירה, Palestine Post, המודיע ועוד.
http://www.jpress.org.il/view-hebrew.asp
אהבתיאהבתי
מה חבל שלא הסתכלת על הטור הימני בבלוג. תחת הקטגוריה "שכונה" מופיעים כל הקישורים הרלוונטיים לענייננו, כולל כמובן ארכיון העיתונות הלזה.
אהבתיאהבתי
המודיע? אין שם.
אהבתיאהבתי
הצחקת אותי עם הביטלס 🙂
אהבתיאהבתי
ידיעות מקפיד, כתמיד, על פרצוף מפוקסל בשער.
אהבתיאהבתי
כולם מדברים על האיסור להכניס פרה לבית האח הגדול ושוכחים שכבר היתה לנו עז ב-21.11.11.
http://zone.walla.co.il/?w=/2727/1878787
אהבתיאהבתי
מכה לפמיניסטיות,
שתלי סיליקון מצילי חיים
אהבתיאהבתי
פניתי לגלעד לובינג.
אם הם הצליחו להעביר את האפוד הצהוב, זה כבר ממש קטן עליהם.
במימון המדינה כמובן. אולי תצטרכו לשלם רק מס שבח.
אהבתיאהבתי
אם תוסיף לזה את העקבים הגבוהים אני מצטרף
אהבתיאהבתי
אברבך, פירמה? חושב שהשמש זורחת לו מהתחת, לא חדש
אהבתיאהבתי
דווקא ליאור צורף עומד להביא שור: http://liorz.co.il/?p=641
אהבתיאהבתי
ישר"ה מדווח על שתי תביעות דיבה שנדחו ע"י בית המשפט, אבל בשני המקרים התובעים משכו את תביעתם.
מכאן לשאלה משפטית: האם לאחר שתביעה נמשכת, בית המשפט גם דוחה אותה בצורה פורמלית?
פה אומרים שבכלל אין כזה דבר משיכה.
אהבתיאהבתי
אם הסכסוך הסתיים בסופו של דבר בגישור, אפשר לבקש מבית המשפט שייתן להסכם הגישור תוקף של פסק דין, או לבקש ממנו למחוק את התביעה, או לבקש ממנו לדחות את התביעה (עם או בלי התייחסות להסכם הגישור או לתוכנו) בהתאם למה שהסכימו ביניהם הצדדים.
כך שמבחינה פורמלית זה נכון שתביעה לא "נמשכת" אלא נדחית או נמחקת.
אהבתיאהבתי
גלובס על סוציאליזם:
הביטו בגילה אדרעי – והיו אמיצים להפנים: ועדי העובדים הגדולים, עם הקביעות, הסוציאליזם החזירי ושלטון הפחד, הם סרטן ארגוני קטלני למדינת ישראל
אהבתיאהבתי
פרסמה את חברת הייעוץ להנהלות שלה, ונשארה בחיים. אוסף בלתי משכנע של קלישאות, אבל וודאי נעים לאזני לקוחותיה הפוטנציאליים.
אהבתיאהבתי
אם אתה משתמש ברכבת כל קלישאה תופסת
אהבתיאהבתי
אכן, יש לה חברת יעוץ ארגוני – סיבה טובה לחשוד שמדובר פה באדם ששואף רחמנא ליצלן להתפרנס מעבודה, במקום לשבת בעתון/אקדמיה/עמותה ולהסביר על תחלואי הקפיטליזם. אל דאגה, רוב האנשים לא צריכים טורים בעתון בשביל לקלוט מה זה ועד עובדי הרכבת, מספיק לשמוע אותם (או סתם לסוע ברכבת).
אהבתיאהבתי
ברונר הגיב וטען שלא הועבר מתפקידו, אלא שביקש לחזור הביתה, שנה מאוחר מהמתוכנן, ושבנו השתחרר מצה"ל לפני שנה.
בקיצור, הדיווח צריך להיות על תחלופת תפקידים שגרתית, בלי שום קשר למחלוקת הישנה ההיא.
אהבתיאהבתי
יקח זמן עד שילדיה של מחליפתו יתגיסו, נקווה לסיקור מאוזן יותר.
אהבתיאהבתי
תלוי לאיזה צד הם יחליטו להתגייס.
בצד השני אפשר להתחיל לפתח קריירה צבאית בגיל צעיר.
אמנם הפנסיה לא באותה רמה, אבל בדרך כלל גם ככה לא מגיעים לגיל פרישה.
אהבתיאהבתי
כבר התחילו ההטרדות. אנשים מצפים שהטיימס יתאם את המינוי עם לשכת נתניהו.
אהבתיאהבתי
וואלה, ג'פרי גולדברג למשל ידוע כתומך נלהב של נתניהו. תגיד לו, אורן.
אהבתיאהבתי
אגב, גולדברג שרת בעצמו בצה"ל. למרות טינתו לנתניהו, קשה להגדירו כניטרלי. מאוזן זה לא בין ליכוד לקדימה, אלא בין ישראל לפלסטינים.
אהבתיאהבתי
הרעיון שלך כבר יושם בבי.בי.סי 3 http://www.guardian.co.uk/media/video/2009/apr/17/my-life-as-an-animal-trailer-bbc
—
V: אויש, תודה
אהבתיאהבתי
רק הערה קטנה: איוונה טראמפ היה באתר, לא בעיתון.
אהבתיאהבתי
אבא של מרווה שלו-מרום הוא דניאל מרום, לידיעתך.
http://www.mli.org.il/MandelCMS/Staff/dmarom.htm
אהבתיאהבתי
אביה של מרווה שלו-מרום הוא אדם בשם דניאל מרום, בן-זוגה הראשון של צרויה שלו
אהבתיאהבתי
בעניין הפרה – אומרת ד"ר ציפורי הממונה על חוק צער בע"ח במשרד החקלאות
. "גרימת סבל אינה חייבת להיות תוצאה של התעללות. אנחנו נוטים לא לאשר מופע שגורם לבעל החיים לעשות משהו לא טבעי בשבילו. זה יכול להכניס אותו ללחץ בדיוק כמו שבני אדם נכנסים ללחץ", אומרת צפורי-ברקי.
האם כליאת בני אדם בבית מבודד מנותקים מהעולם החיצון אינה צער ב"ח?
בעלי חיים? כן!
צער? לא ממש
אהבתיאהבתי
ההבדל בין ידיעות לתוכניות הבוקר הוא שידיעות הוא 95% עיתון ואולי 5% תוכן שיווקי שאינו מוסתר מהקורא.אינו סמוי – לחלוטין.
בתוכניות המדוברות – ההפך.
אהבתיאהבתי
אף פעם לא נמאס מגנרל חורף. זו אולי הקלישאה הכי שחוקה בספר. לא ייאמן
אהבתיאהבתי
זו מחווה לחייל זקן, רק שזה טומן ראשו בשתלי סיליקון.
אהבתיאהבתי