מאת איתן קפלן
לאחר מאבק שארך כמה שבועות דבורית הסכימה לחרוג ממנהגה – לא לעסוק בשיווק – ואפשרה לי לפרסם את הפוסט הזה בבלוג.
ב-1989 עזבתי את אחת מענקיות התוכנה הישראליות, טכ"ם, שעבדו בה לא פחות מ-450 עובדים, והתקבלתי לחברה קטנה בשם עורק אינפורמישן. מספר העובד שלי היה לא פחות מאשר 666, ועבדו בה אז 350 עובדים בכל העולם, שהיה בערך רמת גן, סנט לואיס ועוד שניים וחצי מקומות.
עורק התנהלה כארגון שונה לגמרי מהארגון החברי שנקרא טכ"ם, ואחד הדברים הראשונים שעשו שם לכל המגויסים היה סדנת פערי תרבות בינינו לבין האמריקאים. במשך יומיים עברנו על כל פערי התרבות בין היצורים המוזרים שמעבר לים לבין בוגרי תנועות הנוער, הסיירות ו-8200. זו פעם ראשונה שקלטתי שדברים שמובנים מאליהם למי שגדל בשכונת יד לבנים באיזו עיר בישראל בכלל לא מקובלים במקומות אחרים.
אבל עורק התנהלה באופן שונה לגמרי כבר אז. לטוב ולרע. לצערי הייתי צעיר מדי ופספסתי את הגדולה בה הארגון הזה התנהל. עשר שנים אחר כך עורק הונפקה תחת השם אמדוקס בשווי שוק של 5 מיליארד דולר, וטכ"ם נמכרה לנס תחת תג המחיר הענקי של 69 מיליון דולר! מאמדוקס יצאו עשרות אם לא יותר ממאה מיליונרים, מטכ"ם יצאה שכבה קטנה של מנהלים עם הרבה כסף אותו אספו ממשכורת ומבונוסים במשך השנים, אבל לא בטוח שבעלי המניות באמת הציפו את ערך המניות שבידיהם, למרות משכורות הענק הענק שאותם מנהלים שילמו לעצמם במשך אותן השנים.
אני חושב שמה שבאמת הבדיל בין טכ"ם לאמדוקס לא היה הכישרון של העובדים – בטכ"ם הרמה הממוצעת של העובדים הייתה הרבה יותר גבוהה – וגם לא מורכבות האפליקציות. אפילו העובדה שאמדוקס ידעה לקלוע לעולם עסקים שרק הלך וגדל היא לא הסיבה אלא המסובב. פשוט אמדוקס נוהלה על ידי ישראלים בצורה אמריקאית, וטכ"ם התנהלה בעיקר על ידי חבורה שמנה של מנהלים שרק הלכה והתעשרה ממשכורות חודשיות ענקיות.
^^^
מדובר בגישות שונות לחיים: אמריקאים לא יודעים לעבוד בלי תוכנית. ישראלים לא יודעים לתכנן, ואם הם כבר מתכננים, נדיר מאוד שהם פועלים על פי התכנון. זה משהו גנטי, זה משהו תרבותי. אמריקאים פועלים בשוק ענקי, ולווליום יש כוח. הם פועלים בסביבה שיש לה אופק (או לפחות היה לה בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת), ולכן הם לא עושים שום דבר אלא על פי מה שתוכנן.
ישראלים הם צאצאים של 2,000 שנות ארעיות. אם מחר יהרגו אותנו, אז אין שום סיבה באמת לתכנן. לכן גם לא משקיעים בחוות חקלאיות וכן משקיעים ביהלומים. זה לא שאנחנו לומדים לאלתר בצבא, אנחנו בנינו את הצבא שלנו בצלמנו, והוא בבואה שלנו. רק שבמסגרת צבאית לאלתר זה כוח. בחיים יש לזה לא פעם מחיר כבד.
אבל גם לתכנון יש לפעמים מחיר. כשקורה אסון כמו בניו-אורלינס הם לא יודעים מה לעשות כי לא הייתה להם תוכנית לאירוע שהתרחש, ופעם שנייה כשהתוכנית שגויה. כי כשאתה בוחן את הביצועים שלך רק לפי התוכנית, אתה יכול להתרסק כמו AIG, למרות שלפי כל פרמטר, עד הדקה בה החברה הגיעה לפשיטת רגל היא עמדה בכל היעדים. אפילו קצת יותר מדי טוב.
הכל עניין של פער תרבותי. לפעמים דרך אחת עדיפה ולפעמים אחרת. אבל אם אתה לא רגיש לפערים האלה, אין לך סיכוי לפעול במדינות אחרות.
בדרום אפריקה (וגם בארצות הברית) יש צמתים רבים שאין בהם רמזור. יש שלט "עצור" לכולם. השיטה עובדת בצורה מופלאה. נכנסים לפי סדר ההגעה, ואם יש תור, אחד אחד ייסע לפי כיוון השעון. אף אחד לא נדחף, אף אחד לא תוקע את הצומת. אבל זה לא יעבוד בשתי מדינות: לא בגרמניה, כי אף אחד לא יסע, ולא באיטליה, כי אף אחד לא יעצור. בישראל אפילו לא שוקלים את האופציה.
אם אתה רוצה למכור בתורכיה או בסין, אתה חייב להניח שיהיה משא ומתן. כדי לסגור ב-7 וחצי אתה חייב להציע 10. לעומת זאת, אם תציע 10 בשוויץ, יגידו לך השוויצרים שהם מוכנים לקנות ב-7 וחצי, אבל לא ממך, כי אם אתה רוצה למכור ב-7 וחצי, אתה חייב להציע מקסימום בקצת פחות מ-8.
וזה לא מצחיק. נתניהו וברק עד עכשיו לא מעכלים שארדואן עשה את מה שהוא אמר שהוא יעשה. הרי מבחינתם זו בדיחה. ביבי לא רק אמר שאסור להחזיר אסירים תמורת חטופים, הוא אפילו כתב את זה בספר שהוא פרסם באנגלית. So what? שני המטכ"ליסטים האלה, שלא נותנים משקל למה שהם אומרים, לא מסוגלים בכלל להפנים שיש תרבויות שבהן מקובל לבצע את מה שאומרים. תורכים ינהלו איתך מו"מ כחלק מהתרבות (*** נערך, 29.2). הם עושים משהו שמעט מאוד ישראלים מסוגלים לו – הם קודם כל מקשיבים, ואחר כך הם מייחסים חשיבות למה שהם אומרים ולמה שהצד השני אומר. זה עניין תרבותי.
אם אתה אוכל צהריים עם ערבי, רוב הסיכויים שהוא ישלם עליך. ישראלים יתחלקו חצי חצי. הולנדים יוציאו מחשבון ויחשבו כל מנה, כולל את שתי החתיכות שאתה אכלת מתוך החמש שהיו בקינוח. אם אתה לא מבין את זה אתה עוד עלול להיעלב או להעליב. זה לא שמישהו בסדר והאחר לא, זו פשוט דרך תרבותית אחרת להתחשבנות.
באירופה אתה עושה את החשבון שלך והם את החשבון שלהם. הם לא ישאלו אותך כמה אתה מרוויח ולא כמה הבית שלך שווה. כבר היו לי לקוחות שביקשו ממני להוכיח שאני לא מפסיד על הפרויקט. יש מקומות בעולם שלקוחות מבינים שאם אתה לא מרוויח מספיק, בסוף הם ישלמו את המחיר. בישראל הממשלה מוציאה מכרזים לקבלני כוח אדם שברור שאי אפשר לעמוד בהם: לא במחיר וגם לא בדרישות החוק. ושר האוצר נלחם נגד שינוי המדיניות השערורייתית הזו.
^^^
בישראל, הכי הכי גרוע זה לצאת פראייר. ישראלים מוכנים לשלם פי 10 כל עוד אין מצב שהחבר שלהם מצא "מבצע" ושילם 10 אחוז פחות. לכן לא פעם אנחנו קונים את ההנחה. לכן אנחנו כל כך אוהבים קומבינות, לכן ה"מכרז של המדינה" נכשל בכל מדינה אחרת. לכן אנשים מוכנים לשלם מחיר לא שפוי על דירה כי היא נמכרת במבצע של "חבר".
בישראל, לעומת זאת, אנחנו מוכנים לתרום לכל נזקק. זה גם נשאר לנו מהשטעטל. אין לנו שום בעיה לפתוח את הארנק ולשלם. אנחנו אפילו מוכנים לתרום למערכת הביטחון, המערכת שמקבלת מראש יותר מכל מערכת אחרת.
וזה מה שמעצבן אותי. ולכן אני כותב את הפוסט הזה. כי הבלוג הזה כתוב בצורה מדהימה (לפחות בעיני). כשהעיתונות נשלטת על ידי אנשים כמו נוחי דנקנר, זה ממש חשוב שיהיו כותבים בלתי תלויים, שלא יפחדו לכתוב בגלל שמחר לא תהיה להם עבודה. בגלל שדמוקרטיה זה אינטרס של כל אחד מאיתנו, וחופש הביקורת זה משהו שאנחנו חייבים להילחם עליו.
רק שאנחנו קורבנות של הכשל התרבותי בו גדלנו והסביבה התרבותית בה אנחנו חיים. וזה אומר, שלרובנו אין את היכולת הגנטית לשלם על משהו שאנחנו יכולים לקבל בחינם. אנחנו מוכנים לסבול, אבל אנחנו בחיים לא נהיה מוכנים לצאת פראיירים.
הבלוג הזה פתוח לכולם כערך. כמו שפעם היו מפרסמים את עיתון דבר על לוח המודעות של בית דבר. והוא לא מחולק חינם מהסיבות שישראל היום מחולק חינם. ולכן חשוב מאד שהוא ימשיך לצאת, ושנקרא בו בלי מורא למה אסור לקבל בלי ביקורת את התעמולה של העיתון שמישהו מוציא המון כסף על מנת לחלק אותו בחינם.
חייבים להבין שהולכות ומתבררות פה שתי אופציות: אופציה ראשונה של עיתונים שהם שופר ציני של אנשים שעושים את כספם מניצול של מכורים להימורים, או מניצול ציני של הקשרים שלהם עם שוק ההון והשלטון. בסך הכל מדובר בשופר אינטרסנטי של מישהו שהוא מספיק עשיר כדי לשלם על זה בכספו, או במישהו שהוא מספיק חסר בושה כדי לשלם על זה בכספם של אחרים. והאופציה השנייה היא של כל אלה שעדיין אכפת להם, ושמוכנים לשלם את המחיר שכרוך בלהיות בלתי משוחדים.
אז אם אתם כאלה, ועדיין אכפת לכם, כל מה שצריך זה לשלם כל חודש סכום של שעת חניה בתל-אביב. זה הכל. אפשר כמובן יותר, אבל באמת שלא חייבים. נכון, שזה בניגוד לגנטיקה שלנו, אבל זה יאפשר לקיים פה חברה קצת יותר שפויה. וזה אינטרס של כל אחד שקורא את הבלוג. כי הבלוג הזה פתוח לכולם, אבל הוא לא בחינם. מישהו עובד קשה מאוד כדי שהבלוג הזה ימשיך להתפרסם.
וזה אומר לעשות משהו בניגוד לטבע ולגנים ולמה שאנחנו. זה אומר לשלם על משהו ששווה את הכסף, והוא חשוב, גם אם אפשר לקבל אותו עלק בחינם. כי זה חשוב לכל אחד שקורא פה, שהבלוג הזה ימשיך לצאת, אבל יותר מזה – שימשיך להיות בלתי תלוי.
Eytan.kaplan@gmail.com
איתן הוא ידידי מנוער.
V
ולווט אנדרגראונד 
כל הכבוד, איתן. הפוסט איתן. יצא לך לראות בחו"ל מישהו ששואל נהג שלא הציע את הרכב שלו למכירה האם הוא מוכר אותו?
אהבתיאהבתי
הפוסט הזה מיותר ואף מכעיס. לפחות אותי. אני נהנה לשלם עבור משהו שגורם לי הנאה, ואין לי בעיה אם בעלת הדבר מביאה כפעם בפעם מישהו שיתקע בחצוצרתה ויספר לנו על צדיקותה הנעלה, ואיך היא מטפסת בלילות השמימה, רוחצת את הקשת בענן ובדרך למטה עוצרת את האינפלציה. הכל טוב.
אבל מה התועלת בכל ההתגוללות הילדותית הזו על מנהגי אומות ועמים? מה זה מלמד אותנו בדיוק? איך זה בדיוק מתחבר לרצון לאי-תלות? עלוב למדי – ולצד עניינים אחרים, קצת מרתיע אותי מלהמשיך לבקר כאן. חבל.
אהבתיאהבתי
לא הצלחתי להבין את התגובה.
הבנתי שמשהו מטריד אותך, ונראה לך מיותר ומכעיס,
ושאין לך בעיה ממשהו שכלל לא נכתב בפוסט (כמו צדיקותה הנעלה של V וכו'),
אבל לא הצלחתי להבין מה בדיוק מטריד אותך?
וחבל, כי עכשיו אני לא יודע אם יש לך טיעונים הגיוניים ורק לא בא לך לשתף אותנו בהם, או שמרוב מבוכה אתה מגובב מילים כי אין לך באמת מה להגיד על מנת לבסס אותם.
מה שכן הבנתי שמשהו (לא ברור למה ומה בדיוק) מרתיע אותך מלהמשיך ולבקר כאן, רק שלא הבנתי למה ואת מי זה צריך לעניין. ולמה זה חבל ? מה יהיה כל כך נורא אם לא תבקר כאן ?
אהבתיאהבתי
אורי, מעולם לא הבאתי מישהו שיתקע בחצוצרתי. מעולם לא.
התגובה שלך אניגמטית מאוד, והייתי שמחה לדעת מהם אותם עניינים המבאסים אותך.
אהבתיאהבתי
זה לא כל כך משנה אם הבאת אותו או אם הוא הביא את עצמו. אם הוא מפרסם בבלוגך זה בדיוק אותו דבר.
וכתיקון: אולי לא הייתי ברור קודם – זה מכעיס משני טעמים: א) כי הפוסט מתמקד בכמה "אחרים" כאלו ואחרים הם נוראים ואיומים – זה קוטרי ומיותר. ב) הוא לא אומר עליך, בעצם, שום דבר מעבר לזה שאת לא נמנית עם ה"רעים." נחמד לדעת את זה אבל זה ש"סססאאממו דנקנר ואדלסון" עדיין לא מסביר מדוע הבלוג שלך חשוב. בלוגים של "ססססאאממו" יש עשרה בשקל.
אני מתייחס לבלוג הזה כאל מלאכתה של מישהי חרוצה ועיקשת, הבוחנת בהתמדה, במקצועיות ובקפידה עניינים שמסקרנים אותי וקרובים לליבי – כשלעתים קרובות הפוסט (והדיונים בעקבותיו) משעשעים ומחכימים אותי. זה עניין לא מבוטל, בעיני. די בכך, בעיני. משפטים כמו "הבלוג הזה פתוח לכולם כערך" או "אז אם אתם כאלה, ועדיין אכפת לכם" גורמים לי להירתע, כמו מכל סוג של פומפוזיות שלא במקומה.
ולגבי העניינים האחרים, הם לא רלוונטיים לכאן.
אהבתיאהבתי
אני לא בטוח שאני מסכים איתך,
1. הפוסט לא מתמקד בכמה אחרים נוראיים.
2. הוא כן אומר במפורש למה הבלוג חשוב בהתייחס לאותם אחרים.
הבלוג הוא בלוג ביקורת העיתונות, וכשיש עיתונות מגויסת, אינטרסטית ובעלת פניות, יש חשיבות רבה שתהיה גם ביקורת שמאירה את הצדדים שבעלי העיתונים מעדיפים להסתיר, או יותר גרוע לעוות מהסיבות האינטרסנטיות שלהם.
אני מציע שתקרא שוב את הפוסט, כי נראה לי שאתה רואה דברים שלא כתובים שם, ולא רואה את מה שכן כתוב.
והבלוג פתוח לכולם כערך, אולי זה בעיניך פומפוזיות, אבל זו עובדה. ובגלל שהוא פתוח לכולם, קצת קשה לגבות עליו כסף. ולכן זה חשוב לשלם עליו, גם בשביל אלה שלא ישלמו בחיים על משהו שהם יכולים לקבל בחינם.
אהבתיאהבתי
אני משלם בגלל כמה סיבות.
אחת מהם היא הרגל שאני מנסה לאמץ ולתמוך במילים ובמעשים באנשים שעושים דברים הגונים כמו שצריך. עם כל הלב. זה לא משנה אם זה נגר או אסרונאוט או אומן שעובד בחצר.
דבורית משקיענית ומוכשרת ומצליחה לתת תוצאה איכותית במגרש הייחודי שלה- ולאורך זמן.
בתכל'ס זה לא עולה הרבה יותר לחודש ומרחיק ממני את תרבות התאגידים והג'אננה שמתלווה אליה.
אהבתיאהבתי
האיש צודק זה מוסד חשוב וצריך שייתקיים. זה הכל.
אהבתיאהבתי
ברוכים
הבאים
וברוכים
השבים
אהבתיאהבתי
ח"ח V על תשומת הלב, בכל זאת למדתי משהו מאורן
———-
V: נכון ביקשתי ממך להפסיק אלף פעם?
אהבתיאהבתי
נכון, נשבע לך אני לא מיקי, זה הניק שלי
אל תטרחי, רק בדקתי זמני תגובה ברשת, ח"ח
אהבתיאהבתי
תמיד אפשר לחפור בעתונות זרה כדי לנסות לתקן את רשמן של התגובות האויליות.
אהבתיאהבתי
החלק הראשון של הפוסט מיותר עד גבה גלי, אפשר היה להתחיל את הפוסט מהקביעה שהישראלים לא אוהבים לצאת פראיירים. גם אם הקביעה הזו לא נכונה אולי, היא נתקבעה מספיק בפולקלור המקומי כדי לאפשר ממנה יציאה חלקה לעבר הנושא המרכזי.
אהבתיאהבתי
הכתיבה של המארחת מעולם לא הייתה מאתגרת מידי,ואני תמיד נכנס בשביל לקרוא את השועלנים והחיילים,תומכיהם ומתנגדיהם,שכותבים יותר מעניין,ויותר אינטילגנטי,פחות נקמנים ופחות אלימים,אז איך אפשר לשלם להם?
אהבתיאהבתי
ונאמר שכך, איש מהמגיבים הרי לא ביקש או הציע שתשלם, אין כל ערך בעיניך למתן אכסניה הולמת לכותבים האהובים עליך?
אהבתיאהבתי
יש ערך גדול לאכסניה,ועל כך מחיאות כפיים,העבודה עצמה(קריאה עריכהכתיבה) נעשת ברמה לא אחידה עד גבה גלי,וס"ה באופן דיי פשטני.
אני לא נוהג לשלם למי שמבקש או מציע,אבל בהחלט רוצה להביע את הערכתי למגיבים(רובם)שהם הסיבה שבגללה אני מוצא את עצמי משוטט פה.
אהבתיאהבתי
אתה לא נוהג לשלם !!! נקודה. כל הגימיקים והנימוקים מיותרים.
לא משלם למי שמבקש או מציע ? גם כאשר אתה משתמש בו ? אתמההה
אהבתיאהבתי
זה נורא פשוט אורן
ברגע שתתחיל או נכון יותר תצטרף למשלמים
כל סכום לפי יכולתך
אז אכסניית הבלוג תמשיך להתקיים
והמגיבים יכתבו מי מעניין יותר מי מעניין פחות
ותוכל להמשיך לקרוא פה וגם להגיב
פשוט מאוד אמרתי כבר
צהריים טובים
אהבתיאהבתי
V, אם את רוצה לגדול הפרידי בין החברים לעבודה. מדריך בשומר הצעיר זה לא איש השיווק האידיאלי.
אהבתיאהבתי
בבקשה חיילז, מצא לי את איש השיווק האידיאלי. או: עזור לי לשווק את הבלוג?
אהבתיאהבתי
אני איש שיווק די גרוע אבל יש לי נסיון מה בהבאת מוצרים לשוק. יש לך מוצר טוב אבל מספר טעויות שלך מונעות ממנו להתפתח. ברשותך מספר נקודות:
1. נקודות החוזק שלך הם הפוסט היומי ודיון הגולשים שמתפתח בעקבותיו. רוב הפוסטים שאת מארחת הם ברמה ירודה ושוברים את הדיון שמתפתח בפוסט קודם. דרושה עריכה קפדנית יותר ויום או ימים קבועים לפרסומם.
2. מלחמות מביאות רייטינג. לבי את האש עם דנקנר, "ק" וכל מי שאת לא אוהבת
3. הביאי עוד כותבים ללא שכר שיכתבו על נושאים משיקים (הפינגטון).
4. חלק מהמגיבים הקבועים מנהלים בלוג. הציעי להם לעבור לפלטפורמה שלך.
5. אמדוקס חברה איומה
אהבתיאהבתי
הלוואי ותצליח היוזמה מציע להתייעץ עם אחד מגדולי הכותבים שהיו לנו פה רון מיברג. יוכל לשתף בכמה צלקות מהעניין
אהבתיאהבתי
איזה יוזמה?
הרי הפורמט עובד כבר שנה, מה הכוונה שלך?
ולמה חשבת שזה לא נבנה בדיוק אחרי הסקת המסקנות מהמודל של מיברג?
אהבתיאהבתי
למה התגובה התוקפנית? הוא בסך הכל איחל לך בהצלחה.
אהבתיאהבתי
דבורית הסבירה בראיון ברשת ב' מדוע המודל שלה שונה מן המודל של רון מיברג
הנה הקישור לתכנית: http://www.iba.org.il/media/ – מוקלטים/רשת ב'/תקשורת-דוח מצב, משדר מיוחד עם בני טייטלבאום על מצבה של התקשורת בישראל. .26.02.12 – 14:05
אהבתיאהבתי
דווקא ככל הזכור לי, מי ששיכנע את מיברג ללכת על פורמט אינטרנטי זו דבורית עצמה.
אהבתיאהבתי
זה נכון, אך דבורית מעולם לא הציעה/ ייעצה/ רמזה למיברג ללכת על פורמט הגן הסגור.
אהבתיאהבתי
אגב ל.א. טיימס מתעתד לעבור לפורמט ההדרגתי של הניו יורק טיימס.
אהבתיאהבתי
לאחר שהחבר מנוער טעם על קצה המזלג את גסות הרוח (הרהוטה, יש להדגיש) של חלק מהטוקבקיסטים בבלוג ,ולזכותה של דבורית הסובלנית יאמר שגם היא טעמה מאלה – מתבקשת השוואה בין סגנון ורמת תרבות הויכוח של המטקבקים פה לבין טוקבקיסטים מפורומים דומים מתרבויות אחרות.
אני שילמתי את חלקי לבלוג מהיום הראשון,ואמשיך במנהגי גם אם לא אשתתף ולו כדי לשמור לעצמי את האופציה להגיב מתוך הערכה לדבורית.
אהבתיאהבתי
בבואך לטקבק מאמר גרמני קח בחשבון שהמגיבים האחרים לא בהכרח יבינו את המילה פ33ה, עניין של תרבות.
הולנדי, לעומת זאת, לעולם לא יכתר את תגובתו במילים Ik eerst! (אני ראשון) אלא יעדיף את הגירסה המעודנת יותר Inloggen Inloggen (כנסו כנסו) ורק בגוף ההודעה יהגג – Wat je achteruit ging, ging je naar chick (מה נכנסתם מפגרים, יצאתם חומוס).
(גוגל טרנסלייט הוא ידידי מנוער)
(תרמתי לדבורית אז אני מרשה לעצמי)
אהבתיאהבתי
מטקבק איטלקי היה אומר בגוגלית
Quella parola nella roccia
אהבתיאהבתי
התרגום הוא כל מלה בסלע– לטובת המגיב הפבלובי.
אהבתיאהבתי
מהתלמוד הבבלי: "אמרי במערבא – מלה בסלע משתוקא בתרין" (מגילה יח א).
אם מחירה של המילה הוא סלע (מין מטבע), אזי מחירה של השתיקה יהיה שני סלעים.
אהבתיאהבתי
תזכיר לי מי אתה?
אהבתיאהבתי
למהנדס בהייטק- אם אינך אותומהנדס שחוזר להייטק – קבל את התנצלותי על התגובה. והיה אם כן- ראה את התנצלותי כמבוטלת ולעניינו של דבר- הנה.
אהבתיאהבתי
חבל שהסכמת.
אחד הדברים שאני פחות אוהב הוא התנשאות תרבותית של ישראלים על עצמם. אחרי שסיפר לנו שיש לו כסף (סחטיין עליך איתן) הוא מספר לנו סדרה של קלישאות על תרבויות אחרות, תוך רמיזה לכך שהוא כבר התפתח מעבר ל״יד לבנים״. והוא, שלא כמונו, התקדם מעבר לגנטיקה התרבותית הזו. ( עוד קלישאה).
זה מעצבן ומיותר ולא ממש משכנע. להעליב אנשים שאתה רוצה נהם כסף לא נראה לי כמו אסטרטגית על. ועוד מעצבן שמישהו אומר לך ״ זה ממש לא הרבה כסף״.
. אני יכול לקנות בכספי מוצרים במחיר שנראה לי מתאים. אני גם יכול לתרום לאנשים שאין להם. הבלוג של וולווט לא שיך לאף קטגוריה. מחיר השוק של המוצר שלה כיום הוא אפס. לא בגלל ערכו אלא בגלל המצב. אולי זה ישתנה בעתיד, אולי לא. ולכן הטיעון המסחרי לא תקף כאן.
דבורית גם לא ״נזקקת״ שאין לה מה לאכול והיא גם לא מבקשת את רחמינו.
אבל יש גם קטגוריה שלישית מחוץ לשיח המסחרי והוא השותפות. דבורית עושה משהו שנראה לי חשוב ולכן אני מבקש לקחת חלק קטן,פעוט (לפחות עד האקזיט) במאמץ החשוב שלה ובתרומתה לשיח הציבורי. ולכן אני לא ״משלם״ אלא רוצה ״להשתתף״ וזה משהו אחר.
אהבתיאהבתי
(כן, אני יודע שכתוב שם למעלה "לשלם", אבל זה מה שאני חושב.)
אהבתיאהבתי
לא הבנתי איך התגובה קשורה לטקסט של הפוסט.
ממה הבנת שאיתן עשה כסף ? אני לא ראיתי את זה כתוב בפוסט בשום מקום.
וכשמישהו אומר שהוא גילה משהו שחרג מתבנית נוף מולדתו למה אתה מסיק מזה שהוא משהו על אנשים אחרים שגדלו באותה סביבה ?
ולפי מה אתה מסיק שאיתן מתייחס לאיזה סכום כ"לא הרבה כסף" ?
ולא ממש הבנתי מה העליב אותך ומה עיצבן אותך ?
וזה ממש חבל, כי בחירה לשלם מתוך "השתתפות" היא בחירה מאד מכובדת, ואולי שונה או לא מהנימוקים שמועלים בפוסט. וחבל שבמקום להעצים את הנימוקים – כנראה מאוד טובים, לאופן בו אתה תופש את ה"תשלום" או ה"השתתפות", בחרת לקטול את הפוסט תוך שימוש במסקנות שלאו בהכרח נובעות מהטקסט…
אהבתיאהבתי
בקצרה – לא הבנת על מה אני מדבר.
חבל
אהבתיאהבתי
או שאתה סתם קמצן עלוב והולנדי שמסתתר מאחורי מילים גבוהות. יאללה, תן ת'ג'ובות!
אהבתיאהבתי
אז זהו. אני חצי תימני וחצי פולני. שילוב קטלני של סטריאוטיפים.
אהבתיאהבתי
ועוד משהו: עכשיו שוכנעתי לקרוא ישראל היום: אני מבין שבעלים עם עבר נאצי (הארץ) זה בסדר. וגם בעלים שהוא אוליגרך מבוקש בחו"ל זה בסדר (הארץ ולשעבר מעריב). ועיתונים חינם זה בסדר בתנאי שאתה האיש הנכון ("24 דקות" שחילק מוזס, שגם מפיץ חינם יותר ממאה אלף עיתונים ביום), וגם בעלים שהוא עבריין מורשע שישב בכלא על עבירות שביצע למען העיתון זה בסדר (נמרודי). אבל קזינו? זה נורא. ממש נורא.
אהבתיאהבתי
מעולם לא נכתבו כל כך הרבה סטראוטיפים גזעניים בבלוג אחד. יכול להיות שקבלת הפרס מאירגון ימני בכל זאת משפיעה. התביישתי בשבילך
אהבתיאהבתי
מתוך ויקיפדיה :
וכל אחד יכול לבחור. אתה יכול ליהיות בטוח שאתה נקי מסטריוטיפים גזעניים, או להחליט שכל אבחנה שלא מוצאית חן בעינך היא סטראוטיפ גזעני. מצד שני אם אתה מקבל שכמו כולם גם אתה לוקה באחזקה של סטראוטיפים גזעניים, אז יש סיכוי שתהיה יותר מודע לכך, ויש סיכוי שתסתכל על המציאות בראייה יותר מפוקחת. ובעיקר יש סיכוי שתצליח להמנע משיפוטיות.
אתה באמת בטוח ש"מעולם לא" ? בדקת את כל הבלוגים שאתה קובע את זה בצורה כל כך נחרצת ?
אהבתיאהבתי
ההשוואה התרבותית מיותרת, מנותקת מהמציאות ומוזנת מסטריאוטיפים ומיתוסים. קוראים לזה Cultural Cringe.
אני משלם לבלוג כי:
א. אני רוצה שהבלוג ימשיך להתקיים. תוכנו חשוב לי.
ב. אני מרגיש צורך מוסרי לתגמל את דבורית על העבודה המדהימה שלה.
זהו. עלו לראש העמוד. יש Box Office. שימו 50 עד 100 שקל. אתם יכולים לעמוד בזה.
אהבתיאהבתי
Cultural cringe ו Culture gap זה שני דברים שונים.
יש הרחבה מאוד מעניינת בויקיפדיה על שניהם.
יש הבדל בין אבחנה ושיפוטיות. להגיד שישראלים שונאים ליהיות פראיירים, יש בזה הכללה, כי ודאי שלא כולם כאלה. אבל אם סטטיסטית ישראלים שונאים להיות פראיירים יותר מעמים אחרים, אין בזה שום שינאה עצמית, ואין בזה אפילו טיפה שיפוטיות… זו פשוט אבחנה שנכונה לישראלים רבים..
אהבתיאהבתי
הוצאת לי את המילים מהפה. בדיוק, כל מילה.
אהבתיאהבתי
@אחד
חבל שאתה משתמש במושגים שאתה לא מבין בהם, או לכל הפחות לא קורא את הערכים אליהם אתה מפנה.
Cultural Cringe זה רגשי נחיתות של בן-תרבות אחת בפני תרבות אחרת. הנטייה לבטל את תרבותך, לפזול אל עבר תרבויות זרות הנתפסות כעליונות, ולחפש את אישורן.
במילים אחרות, בארץ, Cultural Cringe דווקא מאפיין יותר את אלו שתוקפים את כותב הפוסט.
אין שום קשר בין Cultural Cringe לבין תפיסות סטריאוטופיות שליליות של תרבויות אחרות, אם כבר, אז רק כלפי התרבות אליה אותו אדם משתייך.
אהבתיאהבתי
נראה לי שכל ההקדמה וכל הניתוח של מאפיינים תרבותיים וכו' כדי לשווק אתץ דבורית היתה מיותר ואולי אף מזיקה. נראה לי שפועלה של דבורית לא נזקק לטעונים כגון אלה. אני הייתי מעדיפה גישה שיווקית עניינית יותר ומתמקדת בעיקר. דבורית מספקת לנו נקודת ראות מעניינת על עולם התקשורת, יוצרת זיקות בין ארועים, מאירה פינות אפלות ומאפשרת לקוראיה, בעזרת חלק מהמגיבים אצלה, לקבל תמונה מקיפה יותר. ההשקעה רבה, התשלום מזערי. העסקה פשוט כדאית. הקורא נשכר מהמידע ומן המחשבה שהוא תורם ליצירתו.
אהבתיאהבתי
חבל שאני צריך לסבול את האבחנות התרבותיות בשנקל האלה, ואני מרחם על קבלני כח האדם המסכנים, שהאוצר מתעלל בהם.
אין לי מושג מאיפה תקף אותי השטעטל הזר לתרבותי. ועל היוונים השקרנים וכו' מגיע לך, שאדרוש את כספי בחזרה בתוספת ריבית יהודית מסורתית.
קפלן מעליב אותי, בטיעוני שיחת המוטיבציה השחוקים, בעולמו התרבותי הדל (אני טועה בוודאי). אני מניח שעל אנשים אחרים זה עובד. הכותב רומז, שהוא אדם מצליח. אל תמשכי את הפוסט, לפחות למחוק את היוונים השקרנים.
לא נורא, אם תצטרכי כסף, תוכלי לאיים עלי בשיחה אישית מקפלן.
מצטער שפגעתי באדם, שרוצה לעזור לך. כנראה זה משהו בתרבות הקלוקלת שלי.
אהבתיאהבתי
צודק. טעות חמורה שלי בשיקול הדעת עם היוונים. הכל בגלל הארמדילו של חנוכה.
אהבתיאהבתי
ואני, מעבר להסכמה (הברורה מאליה) עם הנכתב בפוסט, שמחה כל כך על העובדה שאת, דבורית, הסכמת להעלות אותו.
ובימים שבא לך לסגור את הבאסטה, אנא חזרי וקראי אותו ואת התגובות שיוכיחו לך שוב ושוב עד כמה כל כך הרבה אנשים חושבים שהבלוג שלך חיוני לחברה, ולהם באופן אישי.
אהבתיאהבתי
מותר גם לה לסגור את הבסטה ליום יומיים לפעמים.
כל אחד צריך חופש.
אהבתיאהבתי
מסכים עם כל מילה.
מעבר לכל הניתוחים הגלובליים והאוניברסליים, דבורית עושה כאן עבודה סופר מקצועית, הבלוג הזה הפך להיות חלק מסדר היום שלי כמו של, אני בטוח, רבים אחרים, ועל עבודה כזו אתה חייב לשלם.
עזבו רגע את המצפון, כולנו יודעים יפה מאוד לדבר על הטייקונים והכפר הגלובלי שחונק את היוזמה הפרטים, הנה ניתנת לכם ההזדמנות לקנות, כן לקנות, את העיתון שלכם מעוסק זעיר, (אבל משמעותי ;)),.
אני יודע שזה נראה כמו היסחפות אבל הקיום של הבלוג הזה חשוב לנו כחברה.
תשבו על זה, בפחות מחמישה שקלים ליום אתם שותפים לעיתונות חופשית, ביקורתית ואמיצה. לא שווה?
אהבתיאהבתי
קראתי, הסכמתי והחלטתי להתחיל לשלם תשלום חודשי. אני משלם הרבה יותר בכל חודש על דברים פחות חשובים בעיניי, וזה שעד עכשיו צרכתי את התוכן בחינם זה לא אומר שאני לא חושב שמגיע עליו תשלום.
תודה דבורית, על העבודה וההשקעה. אני מקווה שהפוסט הזה יוסיף כמוני עוד אנשים שישלמו.
אהבתיאהבתי
גם אני משלם על הבלוג כי פשוט זו תודה לדבורית על המאמץ (כמו טיפ).
לא הבנתי מה הבעיה שלך עם ישראל היום.לטעמי הוא אחלה עיתון וכך גם הארץ.קרא את שניהם ותשלים ידע כי כל אחד מסתיר מה שלא נח לו.
בעלי עיתונים גם רוצים להרוויח וזה לגיטימי לגמרי.יש לדעת שמה שיכתב בעיתון אחד לא יכתב באחר וכדאי להבין את האינטרסים ולקרוא בזהירות.
אהבתיאהבתי
אני בעד שיווק
אהבתי את הפוסט הזה
בטח שנשלם אני בכל אופן כל אחד לפי יכולתו…
מנוי לעיתון "הארץ" ביטלתי לפני שנים רק בגלל שצברתי
מלאן גליונות שהיו בהם כתבות שצריך לקרוא….פעם:-)
נ.ב. ואם כבר שיווק אז צייצתי גם את הפוסט הזה
נ.ב. 2 חייבת לציין שתמיד אני מתפעלת מחדש מהמשמעת העצמית
של דבורית משוּ משוּ…..
אהבתיאהבתי
אני מסכימה, עם כל מילה. דבר נדיר אצלי אני מודה, אבל איתן קפלן ידיד מנוער של דבורית, גם האבחנות התרבותיות שבעיני חלק מהקוראים כאן נראות כלא פוליטיקלי-קםרקט, מה לעשות, מדוייקות. הצלחת.
אהבתיאהבתי
קצת ארוך אבל מעניין.
בדיוק ביטלתי את המנוי להארץ, החלטתי שיש אנשים שיותר ראויים לכסף שלי מאשר שוקן וחבורתו (בין השאר, לאחר ששמעתי אותו מתראיין בגל"צ בנושא גרוסמן vs ה"לינץ'").
אגב – בעניין צה"ל, אתה צריך להחריג את חיל האוויר, שהוא אמריקאי למהדרין בתרבות שלו. כל "ירוק" שזוכה לעבוד עם חיל האוויר, מבין שאם לא סגרת איתם משהו שנה מראש, זה אבוד, לא משנה כמה זה דחוף והכרחי. שם שמעתי לראשונה קללות פולניות כמו "גאנט".
אהבתיאהבתי
אז "הארץ" זרקה אותך בסוף, שטויות סתם מתיימרת, אל תתאבל יותר מדי, זכור את 500 ימים של סאמר, תמיד אחרי הזואי, מחכה לך הבחורה הנכונה. במקרה הגרוע תעשה שועלן.
זה שאתה משתף, זו כבר התקדמות. בהצלחה, מהחברים האמיתיים שלך.
אהבתיאהבתי
היא לקחה את הפרידה הזו מאוד קשה. אובססיבית. לא מפסיקה להתקשר.
מה עשיתי? אני אשתפר!
אבל זה לא את, זה אני.
אתה תראה שאתה לא יכול בלעדיי!
האמת שאני בלעדייך כבר הרבה זמן. פשוט הייתי עצלן מדי כדי לגמור עם זה רשמית.
יודע מה? אני אתן לך אותי חודש בחינם ואחרי זה שלושה חודשים ב…
זה לא עניין של כסף.
טוב, סוֹבּ, סוֹבּ, אם ככה אתה מרגיש…
עכשיו נשאר רק לראות אם היא מצליחה לשחרר את עצמה מהכרטיס אשראי שלי. התרגלה לחיים טובים. לפחות מזל שילדים אין.
אהבתיאהבתי
שועלן, אתה לא לבד.
אהבתיאהבתי
מה זה גאנט. האם זו קללה שהמציאו אחרי שעזבתי את פולניה?
אהבתיאהבתי
למשל
אהבתיאהבתי
הוכחה שיש אלוהים:
עכשיו התברר לי שהנרי גאנט לא היה הראשון שהמציא את הגאנט, אלא מדובר בהמצאה פולנית!!!
אהבתיאהבתי
אמנות או נמות.
אהבתיאהבתי
ניסיתי בכל מאודי לזרוק את "הארץ" – אותו אני ממילא כבר לא קורא שנים – אבל מה לעשות שאת ה"דה מרקר" אני חייב לצרכי עבודה, והשניים "לא נפרדו"?
שיט ❗
אהבתיאהבתי
נ.ב.
גם אני משלם לדבורית. ובכיף גדול.
אהבתיאהבתי
לא מדויק, אפשר לקבל "מרקר" בנפרד, דבר אתם, וגם להשתתף בהוצאות "וולווט"
אהבתיאהבתי
כשאני דיברתי איתם, לא היתה אפשרות לקבל רק דה מרקר.
כיום בכל מקרה, שקל הם לא יראו ממני.
(ואני לא הולנדי)
אהבתיאהבתי
תחליף את השם, הם לא אוהבים קארמה של יונה (שמביאה את השלום) ועץ (ירוק מדי)
אהבתיאהבתי
לידיעתך, חיל אויר הוא צבא זר אך ידידותי.
אהבתיאהבתי
שועלן-יוסי מתייחס כאן גם אליך.
אהבתיאהבתי
לא אמרתי שביטלתי בגלל מאמר כזה או אחר.
אם זה היה בגלל זה, הייתי מבטל מזמן.
הסיבה העיקרית היא שאני כבר כמעט ולא פותח את העיתון.
אבל גם זה כבר קורה תקופה לא מועטה.
הראיון עם שוקן היה פשוט הטריגר שהניע אותי לעשות את מה שהייתי צריך לעשות מזמן.
אהבתיאהבתי
כמה הכללות וסטריאוטיפים. יוונים הם שקרנים, ערבים ישלמו עליך והולנדים קמצנים. מעניין מה אתה חושב על יהודים, רוסיות ובלונדיניות?
פעם חשבתי שביטויים כאלה עבר זמנם. טעיתי.
אהבתיאהבתי
זאת התייחסות לאלמנטים תרבותיים שאי אפשר להתעלם מהם. כשעבדתי בעגלות באוסטרליה נתקלתי בהמון אנשים מכל מיני מקומות בעולם, וכמה שתנסה להיות חסר פניות, מהר מאוד אתה לומד שיש תרבויות שיותר קל למכור להן מתרבויות אחרות. וזה לגמרי לא קשור לגנים. עם מהגרים הודים לגמרי חבל על הזמן, לא משנה מה תעשה לא תצליח להוציא מהם דולר, כי בעיניהם העובדה שאתה רוצה למכור היא סיבה מספיק טובה לא לקנות וזה לא משנה עד כמה המוצר טוב, עד כמה הוא מוצא חן בעיניהם או כמה כסף יש להם. קח את הילדים שלהם, שגדלו בתרבות האוסטרלית, והם כבר יתייחסו אל איש המכירות אחרת לגמרי.
אהבתיאהבתי
אני סובל משורשי משפחה הולנדיים. מה שנאמר פה על ההולנדים הוא בלשון המעטה.
הם נוהגים להגיש עוגיה לכל איש עם התה. אין דבר כזה צלחת עוגיות באמצע השולחן. כשיוצאים מהחדר מכבים את החשמל. האור מודלק רק בנקודה שבה אתה נמצא באותו רגע (יש להם בבית הרבה מנורות ניידות כאלה, משתדלים לא להדליק את המנורה שבתקרת החדר) – ועוד ועוד.
עם חסכן, חכם, וקל לראות בהם קמצנים
אהבתיאהבתי
חח גם אני הולנדית מאישזהו צד, ואני מזהה את כל מה שתארת, אבל מעולם לא עלה בדעתי שזה קשור להולנדיות שלנו..! D:
ודרך אגב, זה באמת לא עניין של קמצנות. זה הרי לא עולה בנוחותו של מישהו כיבוי האורות ביציאה מהחדר..! זאת פשוט דרך חיים מחושבת.
אהבתיאהבתי
ההולנדים הם הגרמנים האמיתיים.
הכל מחושב, מדוייק, נקי, איטי ומנומס. פחד אלוהים.
מצד שני, התוצאה מושקעת וחיננית.
אהבתיאהבתי
ההולנדים מכניסי אורחים, נעימי שיחה ואנשים צנועים בדר"כ.תענוג לראות משפחות בהרכב מלא רוכבים על אפניים .
אהבתיאהבתי
תענוג לראות מתנדבות הולנדיות בהרכב מלא בבריכת הקיבוץ, ומצידי שיגישו קפה בלי עוגיה אחת למפרע
אהבתיאהבתי
בתור הולנדית שגרה בגרמניה אני יכולה להעיד: לא. הגרמנים הם הגרמנים האמיתיים. ולהולנדים יש את השריטות שלהם.
טוב שהטקסט נערך והוצאו ממנו המשפטים שהסיטו את תשומת הלב מהפואנטה שהיא: יש הבדלים תרבותיים, הם אמיתיים וזה לא רק סטריאוטיפים. מצד שני, זה לא סותר את זה שיש המון הבדלים גם בתור ארץ-תרבות אחת וככל שהרזולוציה גבוהה יותר הם נהיים ברורים יותר. בהולנד למשל יש הבדל בין מחוזות דרומיים שהם קתוליים לבין השאר. וכמובן בכל קבוצה יש הבדלים בין אנשים.
אהבתיאהבתי
הגרמנים האמיתיים הסטריאוטיפיים (כלומר חסרי דמיון, חסרי יכולת אלתור, דייקנים וקפדנים וחסרי חוש הומור) הם השוויצרים
אהבתיאהבתי
סטראוטיפ –
אהבתיאהבתי
יש חשש (מוצדק היסטורית) מסטריאוטיפים והכללות בהקשר של תפיסת עולם גזענית.
זה הרבה יותר מעבירת פוליטיקלי קורקט להגיד משהו על פולנים, ערבים, אתיופים או בוכרים. זה נתפס כאיום אפל על הסדר הטוב.
במציאות, יש תרבויות וקבוצות אנשים ברמת ייחודיות או מובהקות ששונות אחת מהשניה והדבר הזה מתבטא כמעט בכל תחום. לבטל את השוני בעיני יותר גרוע מלפסוע בשביל הקורקטי.
מותר לבקר ולהעריך שוני והבדלים בקבוצות ותרבויות אחרות ואפשר לעשות זאת בלי להכליל ובלי קשר לצביעת אחרים בצורה נחותה כדי להצדיק בשלב מאוחר יותר מעשים לא אנושיים.
למצקצקים שבינינו, הגיע הזמן שתשתחררו. אפשר להתייחס לעוד תרבויות מלבד התרבות האמריקרית ולהשאר אדם מן השורה.
אהבתיאהבתי
רקמילה, מה אעשה אם אני דתי שקורא הארץ ובעל תואר דוקטור במדעים? תסכול אמיתי להיות כל כך שונה מהסטריאוטיפ.
אהבתיאהבתי
זה היה ציטוט
אהבתיאהבתי
אבטלה סמויה בקרב מהנדסי הייטק.
אהבתיאהבתי
אני מבין את הפואנטה של האובזרבציות התרבותיות, וזה לרוב נעשה כאן בחינניות, אבל הייתי מוותר על המשפט "תורכים ינהלו איתך מו"מ כחלק מהתרבות, אבל להבדיל מיוונים, הם לא שקרנים." יש נקודות שבהן פוליטיקלי-קורקט זו לא רק טרחנות.
חוץ מזה אחלה בוטום ליין וכו'.
אהבתיאהבתי
מרגש ומעורר השראה 8)
אהבתיאהבתי
כי הבלוג שלה פתוח לכולם ומאפשר לכל דכפין השתתפות בדיון חופשי, ללא מורא ופחד מפני הבוס או פיטורים. כל אחד מאתנו הוא הכתב, המגיה, העורך והיוזם של הפוסטים (בניהול ועריכה של דבורית) ולכל אחד האפשרות לשלם כפי יכלתו. הצעה צנועה שברכה בצידה: ח"י שקלים בכל חודש.
אהבתיאהבתי
ראשית, קרן נויבך מתחילה "סדר יום" בציטוט מן הבלוג על לו ריד, "אבינו מורנו". שאפו
שנית, הרוב כאן דוחה סטריאוטיפיזציה של עמים ולאומים וזאת דווקא משום שהבלוג הזה חשוב וערכי ומושקעת בו עבודה מדהימה ומקומו בתקשורת צריך להיות ברור מאליו
שלישית, מחר חודש, הביד עולה ל-3 X ח"י ש"ח כי 3 הוא מספר המזל של הבלוג. ככה.
אהבתיאהבתי