האורגזמה הנשית * בן דרור ימיני נגד גרוסמן * מה חשב שיפר על עוזי ארד לפני כמה שנים * מי אשם באסון הפל-קל * מה אפשר לקרוא ב-7 ימים * מה כתבה ורד קלנר על הביקור בהוליווד * ועמוס שביט, שפוטר מלשכת שר התחבורה אחרי שבוע עונה למבקריו
מוסף כלכליסט
בכל אורגזמה מגיעות למוח כמויות עצומות של אנרגיה וחומרי בניין, כגון ויטמין A ו־E. חומרים שבונים למשל את הנוירוטרנסמיטורים במוח – חומצה אספרטית, כולין, טריפטופן, טירוזין – שבלעדיהם המוח לא יכול לגדל נוירונים חדשים, ליצור קשרים חדשים, או במילים אחרות: לחשוב.
זה הסבר חדשני ומהפכני. המשמעות של הממצאים של קומיסארוק היא שהאורגזמה בעצם משמשת כמעין מסאז' למוח, שמשחרר אותו, ממריץ, מקל עליו, מאפשר לו לעבוד טוב יותר. בכך הוא חורג מההסברים המקובלים שמיקמו את האורגזמה בהקשרים של הביולוגיה הבסיסית, בחירה בבני זוג טובים והעמדת צאצאים. אם תרצו, יכול להיות שהניסוי הזה, כמו אמצעי המניעה, כמו הוויברטור, כמו המאבק הפמיניסטי החברתי־פוליטי, הוא עוד צעד בשחרור האורגזמה הנשית.
מה שמעניין, מבחינת הקוראים והמגיבים זה שלהבדיל מכתבת הפטריות והצבעים ואפילו הפורנו וכנהלאה, יש מעט מעט מאוד מאוד תגובות לכתבה הזו. למה בדיוק?
מוסף הארץ
אם פרופ' רבקה כרמי מבטיחה ללמד אותי איך שוברים את תקרת הזכוכית לא אקרא?
טוב, האמת, לא זה נושא הכתבה אלא שלל הפוליטיקות הסבוכות הכרוכות בניהול האוניברסיטה.
כל הפרשיות האחרונות מוזכרות פה: ניב גורדון, אסף אורון, וידידנו עידן לנדו.
אבל למה כתבת הפרופיל העצומה הזו בת 7 העמודים עכשיו? לרגל יום האישה?
חבל שדורון חלוץ לא דיבר איתה על המאמר הזה שלה, על נשים רופאות, מלפני כשנה, שעורר מהומה רבתי.
מוספשבת
בן-דרור ימיני נגד "דויד גרוסמן והשיטה האנטישמית".
אלא שדרכו של ימיני לתאר את המציאות לא שונה משיטת גרוסמן, לשיטתו:
עובדתית, הפלסטינים רחוקים מלהיות זרוקים בצדי הדרך. ב-67 לא היה מוסד אחד להשכלה גבוהה. היום יש עשרות. השכלה בקרב הפלסטינים היא הגבוהה בעולם הערבי. ואבו-מאזן עצמו העיד בראיון לוושינגטון פוסט, לפני פחות משלוש שנים, ש"בגדה המערבית אנחנו חיים במציאות טובה. האנשים מקיימים חיים נורמליים". מאז, אגב, החיים שם רק השתפרו.כבר התרגלנו לעובדה שהגרוסמנים מנסים, בכוח, לסתור כל טענה של ישראל. הם הרי נאורים. אפשר לסמוך על גרוסמן שהוא יעשה כל מאמץ כדי לסתור גם את הטענה של אבו-מאזן. הוא כבר התחיל.
כן, קח משפט אחד של אבו-מאזן מלפני כמעט משלוש שנים, תלוש אותו, הדבק במקום המתאים והרי לך ההוכחה. מצב הפלסטינים מצוין.
המוסף לשבת
ראיון הסו"ש המדובר, שהוזכר כבר אתמול, שייך לצמד ברנע ושיפר. עוזי ארד המושפל פותח את הפה. כבר אתמול בבוקר הופיעו כזכור לידים עסיסיים ממנו בכתבונת ב-ynet.
זה יפה מאוד, כל הדברים הנוראיים שהוא אומר על נתניהו, אותם פורש ידיעות בשמחה על פני מלנאתלפים עמודים, דברים שהביאו את פוליטיקאינו לצקצק בייאוש, אבל הנה תזכורת קצרה ליחס לארד מצד אותו שיפר ב-10 בספטמבר 2009.
בידיעות יוצא שמעון שיפר להגנת "ראש אגף ההסברה, ניר חפץ" ונגד עוזי ארד. כה מסביר שיפר:
"ארד ממדר את אנשי הלשכה, גם הבכירים שבהם. לניר חפץ הוא אינו מאפשר להביע את דעתו בנוגע לדרך הטיפול בתקשורת במקרים של נסיעות שהשתיקה יפה להן".אחר כך הוא ממשיך להשמיץ את ארד, ומספר ששכירת המטוס עלתה למדינה 20 אלף דולר, במקום להשתמש במטוס חיל האוויר.
כן, אז היום אפשר לתת לארד לומר שהמזכ"צ השתלט על כל הדיונים. מה זה משנה? מישהו יבדוק לאחור מי כתב מה על מי? לאור הציטוט שלמעלה, מעניין יהיה לראות איך יתייחס מעריב בהמשך לראיון הזה, שהרי, כפי שאפשר ללמוד, ארד וחפץ נצים היו.
טוב שגלגל מסתובב. אתמול מושמץ, היום מחובק ומשמיץ. וכל זה על ידי אותו אדם. אם העקרונות שלי לא מוצאים חן בעיניך, אני מוכן להחליפם באחרים. מה לא נעשה למען המלחמה בנתניהו.
ולמה להתייחס לדבריו של ארד כאל אורים ותומים (אפילו רוני דניאל והאדמו"ר אברמוביץ' אמרו אמש שיש "אי דיוקים רבים")? הרי הבנאדם רב עם רה"מ ועוד רבים בלשכה. הדבר הבאמת מדכדך מבחינת נתניהו, ואני לא מחודשת פה מילה, זה שכולם אשכרה בוגדים בו, ובאמת אין לו על מי לסמוך.
תגובת נתניהו בשישי בערב: לא שופטים אדם בשעת צערו.
היום יתארח ארד בפגוש את העיתונות, ומן הסתם יחזור על הדברים שנאמרו בכתבה, כך שמי שאין לו העיתון, והכתבה ב-ynet לא מספיקה לו יוכל לקבל חיזוקיות אחה"צ, 17:30. ער' 2.
7 ימים
ציטוטים מתוך סדרת שיחות גנוזות של רינו צרור עם אנשים שליוו את זהר ארגוב, שיחות שנערכו לאחר התאבדותו.
עטיפת הספר.
אני מודה. לא הצלחתי לקרוא אף כתבה במוסף היום. גם לא את כתבת המירוץ לחיים.
קראתי שני מדורים, רע"ש ודניאלה, ונאלמתי מהביקורת החברתית בציור השבועי לילד (אגב חלק מהציור ממש לא נראה ג'קי):
"איפה הפטיש?
יושבת ראש הוועד, בכעס רב, נטלה פטיש בניסיון לבלום ולמנוע מאזרחי המדינה את התנועה על פני המסילה. ציבור הנוסעים ניצב נדהם מול ההתנהגות המוזרה, כשלפתע נשמט הפטיש מידה. אתם מתבקשים למצאו ולהרחיקו מהגברת הזועמת, כך ששוב יוכל הציבור לנסוע ברכבת".
גלובס G
גם הפעם כותבת ורד קלנר על הרפתקאותיה עם בן זוגה והערת שוליים בהוליווד, ממש כמו לפני ארבע שנים, עם בופור (כתבה שנעלמה מהרשת, ככל שחיפשתי). תיקון, 4.3, 15:34: מתברר שמעולם לא הייתה כתבה על בופור בהוליווד. הכל פרי דמיוני. אני אשכרה דואגת.
תיעוד קודם של הערת בקאן, שהתפרסם לראשונה במאי 2011 (עם כותרת המופת החיים בסרט).
הדיווחים שלה כל כך אחרים ומלבבים, עד שאני מצטערת שהם לא מצולמים לדוקו.
יואב קרני: מנכ"לים ופוליטיקאים, צעירים או מבוגרים?
סופשבוע
ומי בכ"ז אשם באסון ורסאי?
דנה קסלר חוגגת 40 שנה לגרון עמוק. כתמיד, היא יודעת את העבודה.
2012 היא שנת ה-40 לקברט, הסנדק וגברים במלכודת. צפו כתבות לזכרם בהמשך.
שגיא בן-נון חוקר את תולדות הסכסוך בין אריק לשלום, אם חובבי סכסוכים אתם ואם לא קצתם בשניים.
משהו לא מאוד סביר בתמהיל של סופשבוע: חמש כתבותרבות מתוך שמונה?
גרון עמוק/ אריק ושלום/ ריס וויתרספון/ חופני כהן/ מיה רובין (גיבורת "שלוש")
לחם עבודה
סיפור התפטרותו ופיטוריו של עמוס שביט: עיתונאי. דובר. מובטל מהדהד בברנז'ה זה כמה ימים.
שביט השיב אמש למגיבים. הנה ציטוט קטן:
כן, זרקו אותי אחרי שבוע. וכן, חלקכם צודקים, המאזדה 3 ותנאי השכר המפנקים סימאו לי את העיניים. כבר הרבה יותר מדי זמן, ככתב 7 ימים, כשאני מגיע לראיונות עם שועי עולם, או לחילופין עם אנשי משפחות פשע, אני מסתיר את האוטו שלי רחוק, מעבר לפינה, מבושה. אני מתבייש בעצמי, ובעיקר בעיתון שלי, העיתון של המדינה. יש לי דייהטסו שרייד עייפה, מודל 99, נורית השמן שלה דולקת קבוע, למרות שיש שמן באגן, והגיר גמור לגמרי אבל אין לי כסף להחליפו. אז אני מגיע ברגל לראיון, ומשחק אותה מלך – בכל זאת, אני כותב במוסף הדגל של המדינה, במוסף הכי גדול ומשפיע בישראל – ולא מתוודא בפני איש שאם אמשיך במקצוע שלי, מקצוע שאני כל כך אוהב, בקרוב מאוד אראה את קו העוני מכיוון מטה.
דווקא מהמדור של ליאורה בסופשבוע:
"בראיון החושפני שנתן ל-7 ימים שכח נועם שליט לחשוף פרט קטן אך אינטימי: רונן ברגמן, לגמרי במקרה כתב באותו מוסף, מתפקד כסופר הצללים של שליט האב שיעסוק בשנות השבי של גלעד ומיועד לצאת לפני הבחירות לרשימת העבודה". ברגמן סירב להגיב לליאורה.
מי עורך אודישנים להגשת מבט במקום מרב מילר וינון מגל שישולחו לדרכם?
פספסתי את הסיפור המדהים הזה, מ-22 בפב', על יון פדר שנסע לאנדורה על חשבון משרד התיירות המקומי. הנסיעות האלו מאוד מקובלות בתחום, אבל עושים אותן לרוב כתבי התיירות. לא עורך ראשי של אתר, שתודה לאל יכולהרשות לעצמו לטוס לאן שירצה.
בנוסף, הוא לא חתום על הכתבה, אלא איתן נוי שמבדוי, מה שמוסיף חטא על פשע, משמע מישהו מתבייש.
פייסבוק/ בלוגלנד/ רשת
ועוד קצת שלג
צילום: חיים רובינשטיין.
ועוד קצת עצבים: בניזרי מאת רוני דונביץ':
והבלחה של אורית שפרן.
אולפן שישי: יש כלי תקשורת שלא תיעד את המעבר של מירב גרובר לדרום? את עשרות אלפי השקלים שהרוויחה בתיאטרון בחודש? הנה, עכשיו גם פה. וכתבה על גת אדום? בדיוק לפני חודש.
במחשבה שנייה השתדרג והשתפצר.
ואם לא הייתם פה אתמול בלילה: חייל זקן מסביר מה קורה בסוריה.
ובישראל היום בועז ביסמוט מדבר עם בכיר בצבא סוריה. ובהארץ ברנאר אנרי לוי קורא לקהילה הבינ"ל להתערב.
קניית מתנות בשוברים ברשת.
חורים ברשת הצטרף למדידת הרייטינג באינטרנט.
הסיפור המשעשע של תביעת בר רפאלי את סאני ואילן בן דב ואתר תפוז, אם תצלחו את מהמורות העריכה וההגהה.
כבר כמה ימים שאני מתכוונת לכתוב בעצבים על הפרסומת של פלאפון עם הילדה שרצה להתחתן. בסוף הדס בשן כתבה. אבל מה, דומה שביקורתה לא פופולרית במיוחד. כך שאולי למרות שאני ושכמותי מתעצבנות, פלאפון יודעת מה היא עושה, עם פרסומת הבלונדינית התמה בשמלת הכלה שרצה לפגוש את האבוב, סליחה, האהוב מכיתה ג'.
והנה הפרסומת, אם בא לכם להתעצבן. או להתחתן. שמה כבר ההבדל.
גיבור פייסבוק החדש, עוזי וייל, על החיים והמשרד.
יש עורכים בבית?
מקרוב מאדים נראה ממש כמו הירח!
(ynet, תודה לשועלן)
לפני פיזור
לפני כמה חודשים הסברתי איך עושים היפר לינק בתגובות (או: קישור יפה). או ששכחתם (חלקכם) או שלא הייתם בשיעור.
הנה שוב: איך עושים היפר לינק.
מדי פעם אני מזכירה את הטור הימני בבלוג. יש בו מידע חשוב במיוחד:
– כל האתרים בסבב המתעניינים בתקשורת בארץ ובעולם (טוב, בחלקיק העולם הדובר אמריקאית)
– בלוגים בסבב יומי או שבועי.
– אופציית ההרשמה לקבלת עדכונים במייל (עדיין שואלים אותי איך אפשר להתעדכן כשעולה פוסט חדש מבלי לרפרש) או ב-Rss, או בפייסבוק כמובן, או בטוויטר או בגוגל +. בכל המקומות האלו אני מעלה לינקים לפוסטים חדשים.
– בוקסית פוסטים לוהטים, פוסטים אחרונים ותגובות אחרונות.
– ארכיון לפי לוח שנה.
– לחם עבודה.
– אמצעי תשלום, ועוד ועוד.
אל תתעלמו מהימין!
כמו שכבר כתבתי בעבר, יש הנבוכים מתודה אישית שלי אליהם במייל, ולכן עברתי להודיה בפומבי.
אבל הכל רשום, הכל ידוע, וכולם חקוקים על לוח לבי.
אז תודה רבה לכל התומכים בבלוג.
השי היומי לתומכים: ערמונים קלויים.
ולווט אנדרגראונד 
מה הקשר בין הדברים ששיפר כתב על עוזי ארד בעבר לבין הראיון עכשיו? ראשית, גם בראיון הנוכחי כתוב שארד הוא איש קשה ולא נוח. שנית, זה לא מפחית מעוצמת וחשיבות הדברים שהוא אומר. ושלישית, מה רצית, וולווט, ששיפר יגיד לארד, סליחה, כתבתי עליך פעם ככה וככה, אז אני לא מראיין אותך עכשיו? הגיע הזמן שתתמקצעי
אהבתיאהבתי
באמת הגיע הזמן להתמקצע.
אהבתיאהבתי
שיפר שינה את דעתו על תפקודו של ארד בלשכה לפי כיוון הרוח, לפי האג'נדה היומית שלו.
קודם קיבל את גרסת חפץ, והיום את גרסת ארד.
את גרסת מי יקבל מחר?
לא קשור להיותו איש קשה או רך, משפט שנאמר פה ממילא כדי לצאת ידי חובה.
אהבתיאהבתי
את שוב מתעלמת מהעיקר: הראיון ההישגי של שיפר וברנע, הדברים החשובים והחדשים שנאמרו בו, ובמקום זה מתקטננת על מה היה בעבר. מה הקשר לאג'נדה ולכיוון הרוח. שיפר אינו בעל טור דעתן. הוא עיתונאי שמביא חומר.
אהבתיאהבתי
מצטער חברים אני עם וולווט, צריך להיות הגון, גם אם אתה עתונאי (שיפר את ברנע), בעיקר אם אתה עתונאי.
וראוי להוסיף. אם ארד אמין וצודק אזי מה הוא עשה שם משך 11 שנה? למה שיתף פעולה עם ממשלה כושלת? למה לא מחה כשהיה יכול לתקן?
מה שמעלה ספקות בנוגע ליושרו לאמינותו ולכן לאמינות הדיווח.
ושוב, שאלה לוגית פשוטה, יתכן וכל מה שהוא אומר אמת, אבל מדוע שנאמין בעינים עצומות למי שעשה מלאכתו רמיה?
שאני אאמין לו או לא אאמין לו על פי נטיתי הפוליטית??
ואאללה.
אהבתיאהבתי
אני נמוך מצח מהימין לא הצלחתי להבין מדוע מצב הפלשתינאים צריך להדאיג אותי יותר ממצב השכנים שלי ברמת-גנגבעתיים ממצב היהודים מעבר לקו הירוק או אפילו מצב הסקנדינבים בצפון הקר?
למה אנחנו הנאורים עסוקים על למעלה מהראש במצב הפלשתינאים?
האם מצבם מזיז לנו יותר ממצבו של כל אדם באשר הוא?
או שזה סתם עניין של תקינות פוליטית?
הא?
אהבתיאהבתי
תקינות פוליטית, רגשי אשם, חלוקת הארץ, שואת הארמנים, תקרא לזה מה שתקרא
אהבתיאהבתי
כיבוש? ריגשי אשם?
מה על קצת עובדות?
אה כן, 1929-30 חברון.
אהבתיאהבתי
נחום, בכל הכבוד לאמביציה ולמרץ הבלתי נלאה, עובדות הסטוריות לא אלמד מן הבלוג שלך.
הקמת המדינה יצרה בעיה שרוב מוחלט של הציבור מכיר בקיומה ומוכן לחשוב ולהציע פתרון.
המשך לכתוב לנו מהגיגיך אבל אל תלמד אותנו היסטוריה, יגענו ומצאנו כבר לפני שנים רבות
אהבתיאהבתי
איך אמר פרס?
אין ללמוד מההסטוריה.
נסיכה יקרה.
לא מעניין אותך? אני איתך, תעשי מה בראש שלך.
למה לך לדבר בשם האומה כולה?
אהבתיאהבתי
נחום, הבנת הנקרא: יגעתי ומצאתי ולמדתי היסטוריה אבל לא מן הבלוג שלך
תגובתך למילה "כיבוש" תמוהה כי לא היתה טענה כזאת בדברי, בשום מקום
למולכם האומה על סיפו של אסון, משתחווה ובוכה, הבינוה
אהבתיאהבתי
לא אמרת כיבוש, לא כיוונתי את הכיבוש אלייך אישית, ואם ניתן היה להבין מדברי אחרת, אני מבקש את סליחתך.
ועדין דחיית ההסטוריה לא מסתדר לי.
אהבתיאהבתי
כמה שאלות בשולי הסיפור:
אם עמוס היה מנהל תקשורתית את המשברים של משרד התחבורה כמו שהוא מנהל את המשבר שלו עצמו, אולי עדיין הייתה לו עבודה.
אבל עדיין, בן אדם שהיה לו חודש להתכונן לתפקיד ומגיע לא מוכן למשרה החדשה בלי לדעת מה זה שמיים פתוחים ומה לעזאזל זליכה רוצה, צריך גם לבדוק את עצמו. זה לא שהנחיתו עליו בהפתעה את התפקיד, היה לו כמה שבועות להתכונן. מה הוא בדיוק עשה בזמן הזה? להבין מה זה שמיים פתוחים, זה בכל זאת לא ללמוד את תורת היחסות של איינשטיין בשבוע.
ושאלה למי שירצה להעסיק את עמוס בעתיד: במידה ולא יסתדר איתו, גם אתם תרצו לראות מופע בכיינות יחצני שיכלול פוסטים שיפרטו את השכר ששילמתם לו פלוס כל התנאים באינטרנט בתוספת בונוס אצל רינו צרור ברדיו כולל השמצות שונות ומשונות. אני הייתי ממליץ לחשוב פעמיים.
ובנוגע להשמצות על השכר בשבעה ימים: 10 אלפים נטו, זה בערך 13-14 אלף ברוטו, לא רע ביחס למצב העיתונות היום. משכורת שרבים, אם לא 90 אחוז מהעובדים בפרינט היו מתחלפים איתה. בטח בהשוואה לנתוני השכר של הבכירים בווינט דוגמת אראלה גניסלב שסיפור הפיטורים שלהם מסעיר את עולם התקשורת בימי האחרונים. בכל זאת, עם כל הכבוד לשביט, עדיין לא מדובר בתואם אמירה לם או נחום ברנע, אלא בעיתונאי שרובנו לא שמענו עליו עד אתמול.
ואנקדוטה משיחה ששמעתי מעורך בשבעה ימים: "כולם שואלים בידיעות, לא איך אף 1 לא הזהיר את עמוס שביט מישראל כץ כי כולם הזהירו אותו, אלא איך אף אחד לא הזהיר את ישראל כץ מעמוס שביט. ההימור בידיעות היה שעמוס יחזיק שם מעמד לא יותר מחודש. הפיטורים שלו לא הפתיעו אף 1 בידיעות. זה סיפור עצוב, אבל כזה שהיה כתוב על הקיר". וכדי לא לגלוש לענייני לשון הרע, לא אוסיף עוד כמה דברים שאותו עורך סיפר.
אהבתיאהבתי
התכוונתי לתואנה
אהבתיאהבתי
גרובר יצאה כנגד הזמנת אייל גולן לבימת המחאה בתאנה שהוא משתכר המון. אלא שלמיטב הבנתי אייל גולן אינו מסובסד ומי שבא אליו משלם בעד כרטיס לא מסובסד מפני שהוא לא נחשב לתרבות עילית בעוד גם הצגות מטופשות מסובסדות.
אגב, אני חושבת שגרובר היא שחקנית נהדרת. אמנם, ראיתי אוהת רק בטלוויזיה כי איני הולכת לתאטרון אך תמיד התרשמתי ממשחקה
אהבתיאהבתי
"יש כלי תקשורת שלא תיעד את המעבר של מירב גרובר לדרום? את עשרות אלפי השקלים שהרוויחה בתיאטרון בחודש" קראתי במוסף ' הארץ' כמה משתכרים שחקנים והתעצבנתי כי נזכרתי בכתבות רקורעות הלב על הרעבת השחקנים והריסת התרבות בגלל חוסר תקציבים. כך אני ורבים כמוני שאיננו הולכים לתאטרון מסבסדים " אורגיה" של משכורות של עובדים לא חיוניים ועד מלינים על עובדי הנמלים ועל עובדי הרכבת.
אהבתיאהבתי
אחד הדברים שהכי ביאסו אותי בסופשבוע היו הכתבות של אולפן שישי. אני בדרך כלל לא רואה אבל הפעם יצא שראיתי, והיתה שם כתבה על אחד משה אמסלם שידוע בשם משה סלסה, שהתמזל מזלו (בעיניו) והוא כוכב בצוות הבידור במלון פרימה מיוזיק באילת. מראים אותו מספר על עלייתו מהאלמוניות בבית שאן לכוכבות באילת, ורואים שהוא מתרגש וגם הדמעות זולגות. ולאורך כל הדרך הכתבה מגחיכה אותו, כי מראים שהוא מופיע מול אולם כמעט ריק במלון שאף אחד לא מכיר, ומראים את הילדותיות שבה הוא מספר על אילת, העיר הנוצצת, ואני באמת מתקשה להבין למה. יש שם בנאדם טוב, תמים, שהתפקיד שלו בחיים זה לעשות שמח, שאוהב את החיים שלו ומתרגש מהם בלי סוף, וכל מה שהכתבה הראתה זה את הפער בין הסרט שהוא חי בו למציאות. זו חוכמה מאוד קטנה לרדת על אנשים עם מודעות נמוכה. זה חשוב כשזה יורד על אלי ישי שמחזיק בעמדת כוח, אבל למה לרדת על משה סלסה החביב עד אין קץ? בשביל מה זה טוב? כדי שאחר כך הם יישבו בבית התל אביבי שלהם (גם אני תל אביבי) ויגידו עליו שהוא הכי פחחחח? פשוט דוגמה לעיתונות עלובה שגם באה עם כוונות שליליות.
אהבתיאהבתי
אני לא ראיתי את זה ככה. צפיתי בכתבה עם הבן שלי, ובאמת התרשמנו שהאיש חביב ומגניב עד אין קץ – ודווקא למרפה הפלא שיש חיים מחוץ לתל אביב. אולי כדבריך זו היתה איזו דאחקה ארוכה על חשבונו, אבל אני כנראה לא קלטתי את האירוניה, כי מר סלסה היה כל כך אנושי וכל כך מקסים, עם כושר ביטוי צבעוני ונפלא – שזה היה אס שאכל את כל הקלפים האחרים. דווקא ראיתי שם, באלטרנטיבה האילתית, שיש לה חוקים משלה, את השחרור מהביצה התל אביבית. ובאמת, מה זה משנה שהוא יופיע גם בפני 5 אנשים ו-2 ילדים, אם הוא באמת מצליח לשמח אותם, וזה הרבה יותר ממה שאפשר להגיד על רבים מה'אמנים' המיוסרים של 'המרכז'.
אהבתיאהבתי
למרבה הפלא
אהבתיאהבתי
לא הבנתי למה האמנים של המרכז הם 'אמנים'. זה שחיבבנו את משה סלסה או את חיים פלמנקו לא אומר שצריך לרדת על מישהו אחר.
אהבתיאהבתי
אני פשוט אלרגית למושג 'אמנים' בהקשר של זמרים.
אהבתיאהבתי
יש 'אמנים' יוצרים ויש 'אמנים' מבצעים, יש 'עורכים' או 'מגישים' ויש 'קריינים' שמקריאים טקסט מתוך טלפרומפטר
ובשם הקוראים אנו מגנים כל הערה של 'פסיכית' שחושבת שיש לה ידע עודף
אהבתיאהבתי
גברת עשת, אנא פני לד"ר אילן רבינוביץ' להמשך טיקבוק וטיפול
אהבתיאהבתי
צ"ל לכאורה "מתוודה".
אהבתיאהבתי
יפה שm של מאקו מזכיר לנו שהטלוויזיה היא לא בקשת או ערוץ 2.
טוב לראות שמראה שחורה המומלץ מגיע להוט. על "מרוששות" ו"בחורה חדשה" (זואי) בהחלט ניתן לוותר. אולי "GIRLS" העולה באפריל תשפר את מצב הקומדיה הנשית.
אהבתיאהבתי
בעזרת האצבעות השחורות של השבוע נפתחו הרבה טאבים לקריאה, והכל היה מעניין!
תודה 😀
אהבתיאהבתי
V – מאז המלצת לקריאה על הטור של אודטה – החלה להשתמש בכותרת שלך "לפני פיזור". בדקתי אחורה ולא הופיע לפני כן.
אהבתיאהבתי
אודטה היתה משתמשת בביטוי הזה עוד כשדבורית היתה בשא"ש (בבטן של אמנון(דנקנר) שלה).
אהבתיאהבתי
נחמד לקרוא את אודטה. יש לה עצות מועילות
אהבתיאהבתי
טוב, אני לא באמת אובייקטיבי, כי הייתי מעורב אישית, אבל אני ממש לא מבין מה את והדס בשן רוצות מהפרסומת של פלאפון.
האם מישהו אמר שם ש*כל* הנשים רוצות אותו דבר? או שכל אישה חולמת להתחתן? מה זה השטויות האלו? האם העובדה שלא כל הנשים בעולם רוצות להתחתן (שזה כמובן, לא ענייני בשום צורה, אז אני אפילו לא יכול להגיד שזו זכותן, כי הן ממש לא מחכות לאישורי) אומרת שאסור להראות נשים שכן רוצות? שזה לא לגיטימי לרצות להתחתן?
החלום הזה הוא לא חלום "נשי" כללי. הוא חלום אחד פרטיקולרי. כזה שמישהי שאני מאוד אוהב באמת חלמה. יותר מפעם אחת. לקחתי את החלום שהיא סיפרה וביחד כתבנו ממנו תסריט שיצא, אם יורשה לי לומר באופן לא אובייקטיבי בעליל, מאוד מוצלח ונראה נהדר.
אז נכון, תמיד אפשר לצקצק ולהגיד שזה לא בסדר שבפרסומת דווקא האישה היא זאת שרוצה להתחתן, אבל זה באותה המידה אפשר לדבר על זה שבעוד שהגבר פשוט נראה טוב ושותק, הגיבורה דווקא לא נכנסת לפאניקה, לא מאבדת אשתונות, לוקחת את העתיד שלה בידיים ועושה מה שטוב לה.
אבל אין ספק שלילל על שובינזם זה יותר קול.
אהבתיאהבתי
הפרסומות של אסקייפ היו מהיפות והיצירתיות שנעשו אי פעם עבור פלאפון.
אהבתיאהבתי
הפרסומות של אסקייפ היו מאסטרפיס קריאייטיבי שהיום לעולם לא היה מאושר לשידור, וחבל.
אהבתיאהבתי
וגם המותג נעלם…
אהבתיאהבתי
לא אמרתי שוביניזם.
אני מתכוונת למשהו אחר לגמרי (טוב, אולי למעשה הייתי צריכה לכתוב בעצמי).
בחיים (הקולנועיים והספרותיים) גברים לא חולמים על החתונה שלהם. חתונה זה (ואתה לא יכול להתעלם מכל הסמנים התרבותיים לאורך שנים) חלום נשי. ילדות רוצות להתחתן מגיל ארבע, חולמות על שמלות הכלה שלהן (לכאורה), מתכווננות לרגע הגדול הזה (כאילו). לקחתם סטראוטיפ הכי מעצבן של ילדה, נערה, אישה, שמחכה לרגע הכי משמעותי בחיים שלה (לכאורה) ה-ח-תו-נה, והפכתם אותו למשאת נפש, למשהו ליחל לו. סמארטפונים, שניים, שווה זוגיות, חתונה על כל הקלישאות: שמלת כלה, רצה בשיער מתנפנף ובלונדיני, ההוא מחכה לה, אבל אם היא לא תקמבן, זה לא יקרה, האמא, הסבתא. נו, די.
וכמובן, קרמר, שום דבר אישי. כלל לא ידעתי, וכו'.
אהבתיאהבתי
זה לא אישי, אין לי ענין להכנס לקרביים או שיקולים אישיים שלך, ואשה באמונתה תחיה
קרמר קבל מימון מחב' פלאפון וחזקה עליהם שהם יודעים מה הסיכוי הסטטיסטי שהמסר הזה יתקבל. מקובל בספרות (קולנוע מתחתיה כי צריך תסריט) ובפסיכולוגיה ובטיפול משפחתי, שנשים מגיעות בגיל מסוים (33-36) לצורך בסיסי "לקנן", למצוא מישהו ולבנות "קן", כלומר להקים בית שבו יבאו ילדים לעולם, מפחד שהשעון הביולוגי יפעל נגדן. חב' פלאפון יודעת היטב שיש להן סיכוי סביר מאד למכור את המסר שלהן לנשים (הרוב המכריע) הרוצות שותף לחיים שלהן בתקופת מתח ולחץ, כגון: הריון, לידה, הנקה וגידול ילדים קטנים, בעוד שגברים מבקשים (כך באבולוציה) להיות חופשיים, נטולי כבלים, כדי להפיץ את זרעם לכולי עלמא, ואת זאת אמרה וכתבה אשה ידועה מאד בארצנו הקדושה.
אהבתיאהבתי
מה פירוש "מחכה לאישור" ?? מי בודק ??
האם התגובה כפופה לצנזורה אישית או פוליטית ??
אהבתיאהבתי
קננו כאוות נפשכן, מי אני שאמנע מכן.
אני מדברת על הסטריאוטיפים, על הקיטש, על הדביקות, על החלומות הוורודים עם הפרחים והפרפרים וכו'. לא רוצה לחזור על זה.
ברור שפלאפון סמכו ידיהם, נתנו לו מימון, וכו'. מה קשור? זו תעשיית החלומות, זה הזמן אוויר שמוכרים לנו. אוויר, בועות ורודות, ריק. זה הפמפום האינסופי של הזבל שמזין את כל התעשייה הזו שכרוכה בהמון בזבוזי כספים, אחיזת עינים, ועוד ועוד. לא ניכנס לזה פה.
ואני, אגב, לקוחה מרוצה של פלאפון, וגם אוהבת את קרמר.
אהבתיאהבתי
לגבי פרופ' כרמי, חבל שלא שמו יותר דגש על המאבק של הסטודנטים להנדסה באוניברסיטת בן גוריון (אשר העלו מספר השערות מיהו "זה עם הקוקו" מהכתבה).
https://www.facebook.com/bgu.struggle?sk=info
אהבתיאהבתי
אף אחד לא מדבר על המהפך האמיתי באקדמיה: סטודנטים להנדסות החלו להאבק, לא משנה במה, משנה שהם התחילו לזוז, שחל שינוי בתפיסה שלהם כמהנדסים.
אהבתיאהבתי
השינוי הוא בכל שהם הפסיקו לתת לאוניברסיטה/פקולטה להנדסה/מחלקה להנדסת חשמל (במקרה הזה) לדרוך עליהם בכל הזדמנות, והחלו לצאת נגד המנהג המעוות הזה שלפיו הסטודנטים טועים תמיד והצדק לנצח עם הסגל האקדמי.
אהבתיאהבתי
כל הכבוד. שינוי מבורך. חזקו ואמצו. המאבק שלכם מעיד על תחילתו של שינוי בחשיבה ו/או באופי של תלמידי ההנדסות (ברבים, כי ידוע לי על שינוי בפקולטה להנדסה אחרת במוסד אחר).
אהבתיאהבתי
רבקה כרמי הצליחה בשנות כהונתה להראות שאין לה שום יכולת להשתלט על המרצים הכפופים לה, להצמיח תאים פוליטיים ולעורר פוליטית סטודנטים אפילו בפקולטות להנדסות (המצטיינות בתלמידים בעלי ראש קטן ומינימום מעורבות חברתית-פוליטית). העיקר היא מובאת כאישה שהצליחה, בהחלט גאווה למין הנשי, אישה שלא הייתי נותנת לה להיות גננת בגן ילדים ושמצדיקה במעשיה את אחרוני הגברים הפרימיטיביים.
אהבתיאהבתי
העיתונות האמיתית מתעסקת עם נתניהו והגבירה ירום הודה, חקירות על נסיעות, ארד, עניינים שבנפשנו, ומעריב מתעסק עם פל קל ישן ולא רלוונטי לשום דבר ועם כתבות ממוחזרות, אוסף של חיפופי גוגל. אחר כך אל תתפלאו שאתם צונחים בסקרים, עוד חצי שנה של נטע וחפץ ונוחי נשאר בלי עיתון
אהבתיאהבתי
צחוקים. אתה מוכיח את המשפט הזה של נורית
אהבתיאהבתי
זה ל(.)
אהבתיאהבתי
מעניין מה גורם לה לחשוב שאין לנו מושג לגבי האורגזמה הנשית.
כנראה שהיו לה הרבה חוויות לא מוצלחות עם גברים לוזרים
אהבתיאהבתי
1. מה כבר השתנה ב-3 שנים האלה?
2.בן דרור לא אמר שמצב הפלסטינים הוא מצויין ,אפילו מצב הישראלים הוא לא מצויין , הוא כן אמר שהמצב שלהם לא כזה גרוע כמו שאירגוני השמאל והתקשורת מציגים את זה .
אהבתיאהבתי
המסר של בן דרור כבר שנים מתמקד סביב נקודה אחת: השמאל שאימץ את הפרופגנדה והנראטיב הפלסטינים ומיצב את עצמו כנאור לעומת עמדות אחרות משקר לא פעם ביודעין כדי להעצים את המסכנות והאכזריות הישראלית.
לעניות דעתי הוא בין הראשונים בתקשורת הישראלית שהפך ארגז בכיכר וצעק שהמלך למעשה עירום. מאז הוא מקבל תמיכה והתנגדות ללא קשר לפרטים.
יכול להיות שטעה ובכתבה האחרונה פישל לגבי איזה ציטוט או טיעון, זה לא משנה הרבה כי האמירה שלו מדוייקת ומגובה בהר של עדויות. זה פשוט בטל בשישים.
אהבתיאהבתי
בן דרור ימיני מנע כמעט לבדו את הצפת ישראל בערבים במסגרת איחוד משפחות (בייניש וכנופייתה קיוו שיוכלו לבטל את פסקת ההגבלה בחוק ואף אחד לא ישים לב, אך ימיני כתב על כך שוב ושוב בטורו ולמעשה מנע מהם להתנהל מתחת לרדאר)
ועל כך אנו חייבים לו תודה,הוא את שלו עשה.
אהבתיאהבתי
הנקמה בנאמן לא איחרה לבוא
http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1654780?=
אגב אם לפי הארץ חשיפה שמות בכירי השבכ היא כל כך נוראה מדוע הם כיוונו את הקוראים לאתר שבו ניתן לקרוא את השמות ?
אהבתיאהבתי
הידיעה הכייפית ומנוסחת נפלא של השבוע – הסיפור על הקקי והכלב הלא נכון
אהבתיאהבתי
שאלת למה יש כל כך מעט תגובות לכתבת האורגזמ הנשית? אולי כי חלק מאתנו (הנשים) הופתע משפע הנוירונים במוח שנדלקים לנו, שהעונג הצרוף גורם למוח שלנו רק טוב, המוח חושב ומתפתח בעקבות החמצן המוזרם לנוירוניו. 20 שניות לעומת 5 (ואפילו לא כתבו כמה פעמים אנחנו יכולות לגמור לעומת הגברים, איך שכחו נתון חשוב זה), וכמובן שהאורגזמות שלנו שונות ורב-גווניות יותר מאלו של הגברים. אז מה יש להגיב? שנגיד נכון? לא נכון? לדעתי אפשר היה להגיד: כמה נפלא שיש חיזוק אקדמי למה שהרגשנו.
ומדוע הגברים לא מגיבים? בהנחה שאקבל אלפי לייקים אדומים – לרובם אין מושג מהי האורגזמה הנשית, למתי המעט שיודעים, תודה לאל על זה שאתם לפחות יודעים. אז מה יש להם להגיב? ידעתי? הצחקתיני.
אהבתיאהבתי
הנה לך תגובה של גבר: לא רק לגברים אין מושג מה מאפיין את האורגזמה הנשית, גם לך אין. ודאי לא מקריאת הכתבה הזו. קראי אותה בקפדנות ותמצאי שאין קשר בין מה שמבטיחה הכותרת לבין הממצאים המתוארים. כל הפעילות המוחית המתוארת בזמן אורגזמה בתחילת הכתבה היא פעילות המתרחשת גם באורגזמה הגברית. אז מה אם מתוארת בדיקה של אישה ויש צילום של אישה? סתם אחיזת עיניים או עריכה דפוקה. הדיון בהבדלים בין גברים לנשים בהמשך נוגע למשך האורגזמה ועוד כל מיני ענינים פריפריאליים כגון אורגזמה של הנרתיק מול איבר המין ועוד כל מיני שטויות שאין להן קשר ברור למח. ועוד משהו קטן, המסקנה שכל ההתהליכים המתרחשים במח בעקבות האורגזמה (כאמור לא נשית ולא נעליים) יש בהם יתרון בריאותי כל שהוא או שהם יחודיים לאורגזמה (כלומר, מופרש משהו שלא מופרש בתהליכים אחרים) היא חסרת בסיס.
אהבתיאהבתי
ועוד משהו על הממצא המופלא לגבי משכה האינסופי של האורגזמה הנשית. ובכן, כל עוד אין אבחנה בין התמשכותה לבין הפיק שלה הממצא הזה חסר משמעות. למה אני מתכוון:כפי שיודע כל גבר שמצא עצמו נרדם ליד זוגתו כשהאצבע המורה שלו ממשיכה לנוע מעצמה בעצלתיים, לנשים לוקח זמן רב יותר להגיע לשיא האורגזמה. יתכן שההבדל בין משך האורגזמה בין גברים לנשים נובע מכך שלוקח להן זמן רב יותר להגיע לפיק ולא בגלל התמשכות ארוכה יותר של הפיק עצמו. אם האפשרות הראשונה היא הנכונה, אז בעצם אין הבדל בין גברים לנשים באורגזמה פר סה.
אהבתיאהבתי
האם רוב חובבי מאמר הפטריות, שיכים לאלה המפחדים ממיניות נשית פעילה. האם חוזרת המגמה של הכחשת/ מינימילזצית האורגזמה הנשית. הגם היא תתויג עתה כפמינזם רדיקלי, ולמה קצרה יותר מכתבות המדע מהכורסא של כלכליסט. כפיצוי אורגזמה.
אהבתיאהבתי
לנקודה (.) פסיק,
כמי שיצא לו פה ושם לתור במרחבי האורגזמוס הנשי ועוד היד נטויה (וכדברי השיר: שלא יגמר לעולם) ראוי לציין מנסיוני כי דל שלאחר שהאורגמה הנשית הנוטה להתעכב לדקות ארוכות מגיעה אל מעמד הר-סיני
הקריאה הווקלית הנשית הבלתי נשלטת לאלוהים או לג'יזוס קרייס (מוחמד עוד לא יצא לי לשמוע) גורמת לשכנים ביום המחרת להסתיר חיוך ולשכנות ללכסן מבט.
מכשלונות רבי שנים אני יכול להבטיח לך שככל שהרגע הגדול מתעכב אצל הגבר לדקות ארוכות יותר כך ההתפרצות הגעשית אצלינו הגברים נשלטת פחות (לעיתים עד תחושה של רגע לפני התקף הלב) מה שמאפשר לי ההבנה ראשונית לחוויה שאני כגבר יכול רק לחלום עליה.
ותאמין לי אני יודע על מה אני מדבר.
זמן שווה כסף… אופס תענוג..
אהבתיאהבתי
"כפי שיודע כל גבר שמצא עצמו נרדם ליד זוגתו כשהאצבע המורה שלו ממשיכה לנוע מעצמה בעצלתיים…"
רק בעיני זה ממש עצוב ?
אהבתיאהבתי
על האורזמה הנשית (.)
(.) יקר.
אני אתך באשר לחוסר התאמה בין הכותרת לתוכן, אכן הביוכימיה הנירונית עפ"י הכתבה מתרחשת גם אצל הגבר, אך פיספסתי אותך בהמשך.
ציטוט: "המסקנה שכל ההתהליכים המתרחשים במח בעקבות האורגזמה (כאמור לא נשית ולא נעליים) יש בהם יתרון בריאותי כל שהוא או שהם יחודיים לאורגזמה (כלומר, מופרש משהו שלא מופרש בתהליכים אחרים) היא חסרת בסיס".
למה?
אהבתיאהבתי
העובדה המוזכרת בכתבה שבעת אורגזמה מופרשים במח כל מיני נוירוטרנסמיטרים "מזינים" ומגיע "המון" חמצן למח היא חסרת משמעות. הם מופרשים על בסיס קבוע גם ללא אורגזמה. כמות החמצן המגיעה למח או ניצולת החמצן על ידי הנוירונים עולה גם בפעילויות קוגניטיביות פשוטות. כדי להסיק שיש יתרון באורגזמה יש לבצע מחקר מבוקר שיוכיח קשר בין פרמטרים אורגזמטיים שונים לבין משתנים בריאותיים וקוגניטיביים שונים. אני לא מכיר עבודה כזו (וכאמור הכתבה לא מספקת מידע כזה).
אהבתיאהבתי
ועוד משהו. ההנחה שלאורגזמה תפקיד בשיפור יכולת החשיבה משום שהיא מסייעת להרכבת נוירוטרנסמיטרים שחיוניים לחשיבה קצת מצחיקה. ראשית כפי שכתבתי החומרים הללו מופרשים ומסייעים בבניית נוירוטרנסמיטאים ללא קשר לאורגזמה ועל בסיס קבוע יותר. שנית, נובעת פרדיקציה מדאיגה מההנחה הזו: כיון שנשים חוות פחות אורגזמות מגברים (חלקן לא חוות כלל), הרי שבאופן כרוני חשיבתן לקויה. זה קשקוש מקושקש.
אהבתיאהבתי
הנימוק שלך מעניין ואולי אפילו נכון ברמה העקרונית אך בהנהלת החשבונות המסכמת של הספקת חומרי הזנה למוח אינו מחזיק מים.
א- נשים חוות אורזמה חזקה יותר הנמשכת בממוצע 20 שניות לעומת 5 שניות אצל גבר. ככה שהמיעוט היחסי באורגזמות מפוצה במשך האורגזמה ובעוצמתה ("חוק שימור האורגסמוס"?).
ב – המוח ניזון באופן שוטף משך כל היום ממקורות אנרגיה וחומרי בניין של הנוירוטרנסמיטורים ובמיוחד בעת פעילות אינטלקטואלית (היכולה להמשך שעות ארוכות, עפ"י המקצוע) או פעילות ספורטיבית (משכי זמן קצרים לרוב בני האדם), כך שהאורגזמה עוצמתית ככל שתהיה הנמשכת פרק זמן קצר מאוד תורמת במצטבר מעט לס"ה
אהבתיאהבתי
זכות ההסבר לקומיסארוק המומחה בתחום.
ציטוט: "זה כאילו שבכל אורגזמה מגיעות למוח כמויות עצומות של אנרגיה וחומרי בניין, כגון ויטמין A ו־E. חומרים שבונים למשל את הנוירוטרנסמיטורים במוח – חומצה אספרטית, כולין, טריפטופן, טירוזין – שבלעדיהם המוח לא יכול לגדל נוירונים חדשים, ליצור קשרים חדשים, או במילים אחרות: לחשוב".
וכן "המשמעות של הממצאים של קומיסארוק היא שהאורגזמה בעצם משמשת כמעין מסאז' למוח, שמשחרר אותו, ממריץ, מקל עליו, מאפשר לו לעבוד טוב יותר"
כלומר האורגזמה כמסז עוצמתי למוח.
מה רע?
אהבתיאהבתי
חלק לא מבוטל מהמגיבים חווה כרגע זיקוקים שמייצרים ילדים משועממים עם רגליים קפואות במושב האחורי. וברצינות, מאמרים על אורגזמה הפסקנו לקרוא לאחר הגמילה ממעריב לנוער.
אהבתיאהבתי
מרוב זיופים כבר קשה לנו להבחין מתי הנוירונים יורים על באמת ומתי מבלפים.
❓ ❗
אהבתיאהבתי
ליונה, תמיד כיף להיזכר, בשנות הילדות כמובן.
אהבתיאהבתי
למה, כי מאמרים מסוג זה מתאימים לבני נוער נוטפי הורמונים?
אחכ כך לא צריך להיות יותר לבני אדם עניין במין האנושי?
לא מבינה.
אהבתיאהבתי
אכן, כמו להגיד שלאחר גיל הנעורים אנחנו לא מגלים עניין בעוגות ובשוקולדים.
אהבתיאהבתי
כי מתי לאחרונה פגשת מאמר שחידש לך משהו (ברמה העובדתית כמובן) שלא ידעת לגבי מין ?
אהבתיאהבתי
קודם כל זה אומר שעליכן לעשות יותר סקס כי זה פשוט יפה לבריאות. אז אל תשחקנה אותה הארד טו גט. מילה של גבר…
אהבתיאהבתי
מיקי. פספסתי אותך. בכל אקט מיני הטרוסקסואלי משתתפים גבר ואישה (נעזוב כרגע את השלישיות והאורגיות מרובות משתתפים הבטלות בשישים)
לא צריך תואר שלישי במתמטיקה כדי לחשב שכלל האקטים ההטרוסקסואלים בהם משתתפים הגברים זהה למספר מעשי האהבה בהן משתתפות הנשים.
ובהזדמנות חגיגית זאת ראוי לומר בכל הצניעות שכל הסטיסטיקות המלומדות המתפרסמות חדשות לבקרים ומהמגלות פער באחוז הנשים והגברים אינם אלא הוכחה חוזרת לדלות המחקר המדעי במדעי החברה הרוח והכלום.
אהבתיאהבתי
בצעירותי הבאתי את החברות הביתה (מחוסר ברירה) ואבא שלי (פולני) הסביר שהפעילות המינית מזיקה לבריאות (יגמר לך הזרע).
אז הנה מחקר שמוכיח לי שבסך הכל עשיתי בשכל שלא שמעתי לעצות ההורים.
השאלה אם כך למה נשים מוותרות למה נשים לא מעטות מזייפות אורגזמה?
להלן סצנה מתוך הסרט "כהשארי פגש את סאלי"
אהבתיאהבתי
לדעתי קטע השיא היה כשהדודה הסבירה למלצר "תביא לי את מה שהיא הזמינה"
אהבתיאהבתי
נחום תקום.
אהבתיאהבתי
חבר, אתה גומר?
אהבתיאהבתי
רק רגע
אהבתיאהבתי
הדודה היא לא אחרת מאשר אימו של רוב ריינר – במאי הסרט
אהבתיאהבתי
3 תגובות שליליות בלא אף תגובה חיובית.
למה האמת מפחידה אותנו?
יכול להיות שזיוף אורגזמה אינו אלא אגדה?
אהבתיאהבתי
בעניין השי היומי (הוירטואלי) לתומכים.
יש צד נוסף והוא צד התרומה/תמיכה. גם אותה ניתן לממש וירטואלית.
אהבתיאהבתי
מזל טוב על הפרס שקיבלת
—-
V: תודה!
אהבתיאהבתי
נקודה חשובה שלא צוינה בכתבה על כביש 12 במוסף השבת של ידיעות היא שהחייל המופיע בתמונה היפה הוא הבן שלי. וגם, לתשומת לב עידוק, המגן דוד בדגל מסובב.
אהבתיאהבתי
הביקורת שלך על המאמר של ימיני עלובה ולא מנומקת ,כדאי שתלמדי ממנו ,לכתוב עם נימוקים ועובדות ,ולא להכפיש ברמה הנמוכה ביותר
אהבתיאהבתי
למה התגובה של v לא מנומקת ? הרי היא עשתה את אותו מעשה חשיבה וגזירה שווה למעשה של בן דרור ימיני.
האיש גוזר מאמירה אחת, אירוע אחד על הכלל ומגיע למסקנות חסרות שחר בדיוק כפי שהוא טוען ובצדק שנעשה ע"י גרוסמן .
שניהם חוטאים בהכללות וגוזרים גזרה שווה מאמירה או אירוע חד פעמי .
מעבר לכך שבן דרור ימיני הוא אחד הכותבים שעושים הכי הרבה מניפולציות מעובדות ומאמרים של אחרים. הוא אם נאמר בצורה בוטה יותר בן דרור ימיני הוא מניפולטור ופרובוקטור של חסרי ההשכלה ואלו שחוו הכי מעט אורגזמה ( ראה כלכליסט)
אהבתיאהבתי
קוץ בתחת,
בלא שאחווה את דעתי על בן דרור ימיני (אני מנוע, לאחר שאזכר אותי בכמה מכתבותיו באופן חיובי ועל כן אני בהכרח משוחד),
את מה שוולוט נימקה במשפט אחד קצר אתה משכת ל-5 משפטים בלא שתוסיף לדבריה בדל נימוק אחד מעבר למתן ציונים לרוב בלא כל הנמקה.
מעבר לדקלרציה למה שלא תשכנע אותנו תוך הבאת סימוכין לחוסר רצינותו יושרו הגינותו (מחק את המיותר)?
אהבתיאהבתי
ימיני עכשיו מדביק אנטישמיות לגרוסמן. בקצב הזה הוא יוזמן לסקר אתרי סקי ע"י משרד התירות של אנדורה.
אהבתיאהבתי
יוסי שריד כותב שהוא מעדיף עיתונות עם דעה, על פני אובייקטיביות מעושה.
תוהה האם זה לא אומר שלמפלגות גדולות (או בעלות ממון לקנות עיתון) יהיה יתרון לא הוגן על פני מפלגות קטנות יותר, ושהסיכוי לכוחות רעננים בביצה יקטן.
לדעתי בעולם מושלם העיתונות היתה נותנת בכל שבוע דף שלם לכל מפלגה לכתוב (בלי תמונות ובפונט רגיל) את העקרונות שלה או את תגובתה לאירועים, דיווח על פעילות וכו'.
אהבתיאהבתי
שאלה לשריד.
לו העתונות הישראלית אור לגויים היתה מיחצנת דעה הפוכה משלך, נניח ליכוד הבית היהודי הבית הלאומי וגו', האם גם אז היית מעדיף עתונות דעתנית?
בא תיקח לרגע תצפית אל העבר המאפשר מבט לא משוחד, נניח הפראבדה הרוסית אצל אמא רוסיה שבלא ספק החזיקה בתפיסת עולם דעתנית קוהרנטית…
האם היית רואה בהם מודל לחיקוי?
אהבתיאהבתי
מר שביט, נכשלת.
נכשלת לא משום שפוטרת כעבור שבוע.
נכשלת לא משום שהצטרפת לכוח שמנגד.
נכשלת משום שהסכמת לשמש ככתב ועורך בידיעות אחרונות בשכר של עשרתלפים שח. נכשלת משום שנכנעת וחנית את רכבך רחוק, במקום להלחם על שכר הוגן וראוי.
נכשלת בשיקול הדעת שלך כאדם, כעיתונאי וכאזרח
בדמי אבטלה תנוחם
אהבתיאהבתי
קלקלן, קלקלת. להגיב בגבהות לב ובשם בדוי? פוי!
👿
אהבתיאהבתי
מר שביט, אתה עוד חי? רד מהארץ, תתנצר, תעבור לפריפריה – נכשלת בגדול! לך למנזר! איך יכולת, מר שביט? אין לך בושה? תתנצל, תגדל זקן, תהפוך לחקלאי – למען השם, מר שביט, מה אתה עדיין עושה פה? עוף לנו מהעיניים, מר שביט, לוזר שכמוך!
אהבתיאהבתי
רענן זה אתה? מזהים את הכתיבה שלך מקילומטר. אתה עוד כאן? רד מהארץ, תתנצר, תעבור לפריפריה – נכשלת בגדול, עלינו עליך! לך למנזר! איך יכולת, מר שקד? אין לך בושה? תתנצל, תגדל זקן, תהפוך לחקלאי – למען השם, מר שקד מה אתה עדיין עושה פה? עוף לנו מהעיניים, מר שקד, לוזר שכמוך!
אהבתיאהבתי
חחחחחחח… אוי, זה אדיר!
אני לא מר שקד, אני מיקי.
אז איך אתה מזהה את הכתיבה שלי מקילומטר?
כבר השוו אותי לג'יימס ג'ויס, לי.ל. פרץ, לאפלטון וליאיר לפיד – אבל אף פעם לא למר שקד…
אני עדיין לא יודע אם זו מחמאה או שזה עלבון
אהבתיאהבתי
כעורכת ראשית של מדריכי לונלי פלנט הריני לבשר לך דבורית, שפדר לא רק נסע לאנדורה בשם בדוי ומצחיק (פדרו לוי, לא?), אלא גם טעה כמעט בכל השמות האנדוראים של המקומות שאותם היה אמור לסקר ושבהם היה אמור לבקר ושל המטעמים המקומיים שהיה אמור לאכול אם כבר היה שם – כי באנדורה דוברים קטלאנית, כמו בברצלונה – והתוצאה היתה ג'יבריש מקושקש – ואני כבר לא מדברת שטעויות כאלה מופיעות בוויינט כל שנייה על כל מקום בחו"ל ללא יוצא מהכלל, אבל אם אתה כבר שם – כל כתב טירון יודע שצריך פשוט לשאול את מארחיך איך מבטאים את המילים, גם אם אינך בקיא בכללי התעתיק מקטלאנית לעברית.
אהבתיאהבתי
לכבודך, ולמי שמאמינה, שתוכל לשנות את העולם, התפר הגלוי האחרון בבלוג.
http://www.youtube.com/watch?v=fnz-pD_bOHo
אהבתיאהבתי
יפה אמרת מיא.
מילא אנדורה – אני ראיתי בידיעות סופ"ש את הנחל שזורם דרך "קיבוץ נחמיה" – מן הסתם הכוונה לשדה נחמיה, המכונה "חוליות"
אהבתיאהבתי