פוסט אורח/ מדע או מגניבות?

לא, אין קשר בין בלוג ביקורת תקשורת לבין הרהורי האייפון, הפיקסלים והחלב הרצ"ב. זוהי תוספת לעיכול סעודות השבת ללא צורך באקטיביה. יש פוסטים מאתמול (ופוסטים מכל השבוע), יהיה פוסט היום (בס"ד). הכל כרגיל.

מאת חייל זקן/ זן ואומנות שדרוג האייפון

מישהי פלשה בשבוע שעבר ברגל גסה לתחום הסיקור שלי, ותוך שהיא עושה שימוש באיזמל מנתחים אנליטי פרשה בפני הקוראים משנה אסטרטגית סדורה ללחימה בטרור העזתי, העומדת בסתירה גמורה לדרכי הרעיונית. לדעתה, הדרך המבטיחה ניצחון בלחימה היא אי לחימה. מושפל כדודו טופז שאיש אינו חפץ עוד באומנותו, יצאתי לחפש תחום סיקור חדש. בטרם אפצח אבקש את סליחתם של המדענים, המתמטיקאים מאמריקה ומהנדסי ההייטק המדופלמים על כך שסייר ויקיפדיה הדיוט שולח את ידו לתחומם. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות.

לפני מספר חודשים הסעירה את הקהיליה המדעית ידיעה על כך שקבוצת מדענים שברה את מהירות האור ובכך הפריכה את אחד מעיקרי תורת היחסות של אלברט אינשטיין, שקבע כי מהירות האור היא גבול שלא ניתן לחצות. בשנת 1905 פרסם אותו אינשטיין, בזמן ששימש כפקיד במשרד פטנטים שוויצרי, ארבעה מאמרים שעתידים היו להשפיע על התפתחות הפיסיקה ובשל כך זכתה אותה שנה לכינוי "שנת הזהב". שניים מהמאמרים הניחו את היסוד לתורת היחסות שכונתה מאוחר יותר "הפיסיקה היהודית" על ידי הנאצים, מאמר אחד היווה אבן דרך בהתפתחות המכניקה הסטטיסטית ומאמר נוסף הסביר את האפקט הפוטואלקטרי והיווה נ.צ בהתפתחות תורת הקוונטים.

האפקט הפוטואלקטרי מתאר תופעה פיסיקלית שבה הופך האור לחשמל. המימוש הטכנולוגי של התופעה נקרא תא פוטואלקטרי והוא נמצא בשימוש במצלמות דיגיטליות. התאים הפוטואלקטריים המצויים במצלמות ידועים לציבור בשם פיקסלים. שימוש ראשון בצילום פוטואלקטרי נעשה על ידי נאסא בשנות השישים כדי לשגר תמונות מהחלל. עם השנים השתכללה הטכנולוגיה והחיישן הפך להיות סיליקוני ודיגיטלי. כאשר מוזער במידה מספקת מצא את מקומו בתוככי האייפון כשבדרך מחסל הצילום המבוסס על האפקט הפוטואלקטרי את ענקית הצילום הכימי קודאק. שנים רבות נמניתי על מעריציו של המדען המזהיר שפענח את האפקט הפוטואלקטרי עד שמשהו שינה את יחסי אליו מקצה לקצה וגרם לי להרגיש כלפיו כיפני מהירושימה.

החיילת הצעירה שנזכרת שאנו קרובי משפחה כשהיא רוצה לקנות משהו החליטה להחליף אייפון בן שנה באייפון חדש. לשאלתי מה מותר החדש מהישן ענתה כי לחדש יש מצלמה בת שמונה מיליון פיקסלים. מאחר ובאותו רגע לא היה לי נימוק משכנע לדחיית הקנייה שלא יתפרש על ידה כקמצנות גרידא, יצאתי למסע כשאני צועד בעקבות גיבור נעוריי, רוברט מיינרד פירסיג, בתקווה שאמצא תשובה שתסייע בידי לחמוק מהצונאמי הפיננסי.

המבוגרים שבין קוראי הבלוג ודאי זוכרים במעומעם מספר דמויות ירחמיאליות ששוטטו כאבודות במסדרונות בית הספר היסודי. מדובר בספרניות ובמורים ומורות לטבע ולמלאכה, מונחים שיישמעו לבוגרי שיטת "הבדידים" ו"השפה כמכלול" כפנטזיה בדיונית. עם השנים העלימו חכמי החינוך המתקדם את רוחות הרפאים מהמסדרונות וכתחליף הקימו חטיבות ביניים עתירות מנהלים ויועצות פדגוגיות לתפארת. מאותו עידן זכור לי במיוחד הניסוי שבו החשיך המורה לטבע את הכיתה לאחר שניקב חור בלוח קרטון. כאשר הדליק המורה פנס וכיוונו לעבר החור הופיע על הקיר ממול כתם אור מוקף בסדרה של טבעות אור שהכתם במרכזן. המורה הנרגש, צוהל כארכימדס בגיגית, הסביר לנו שמדובר בתכונה של האור הקרויה דיפרקציה. התופעה דווחה לראשונה על ידי ליאונרדו דה וינצ'י ונחקרה לראשונה על ידי המדען האיטלקי גרימלדי במאה ה-17.

מלימודי בתיכון זכרתי שבמצלמה יש עדשה שמדמה את התמונה שאותה רוצים לצלם על סרט הצילום שהוחלף בחיישן. לכל עדשה יש שני מוקדים: האחד בין העדשה לתמונה הנקלטת והשני בין העדשה לחיישן. רוחק המוקד בין העדשה לחיישן מוגבל לעוביו של האייפון. רוחק המוקד משליך על גודל העדשה המקסימלי ושניהם יחד קובעים גבול סופי לגודל החיישן. עליו להיות קטן ממחצית עוביו של האייפון. עתה נחזור לניסוי של המורה לטבע. דיפרקציה גורמת לכך שלכל מערכת אופטית יש רזולוציה (מספר פיקסלים) גבולית שניתנת לחישוב. גבול זה מכונה גבול הדיפרקציה. שימוש בתוכנה לתכנון וסימולציה אופטיים, כאשר מניחים כי העדשה היא אידיאלית, בעובי אפס, יגלה שגבול הדיפרקציה במצלמה המורכבת באייפון קטן ממיליון פיקסלים. בהנחה שמפתחי התוכנה האופטית לא טעו ובידיעה הוודאית שמהנדסי אפל אינם מסוגלים לטעות, תהיתי: כיצד דחסו מהנדסי אפל שמונה מיליון פיקסלים למערכת שגבול הדיפרקציה שלה קטן ממיליון פיקסלים? הפניתי את השאלה לאחד מחסידי האדמו"ר סטיב ג'ובס זצוק"ל, שרבים מקוראי הבלוג נמנים עליהם. לטענתו, הגאב"ד המנוח שבר את גבולות הדיפרקציה בטרם נפטר וגאונותו מאפשרת ליורשיו להגדיל את מספר הפיקסלים באייפון כרצונם, ללא מגבלות שהטילו פיסיקאים מתים.

שבירת גבולות הדיפרקציה בנוסף לשבירת מהירות האור בקעו סדקים באמונתי המדעית והעלו בי אפילו הרהורי כפירה, הלשווא התייסר גלילאו כבניזרי במרתפי האינקוויזיציה האשכנזית? מחשבות אלו אוזנו על ידי ההנחה הגורסת שייתכן כי שנת העצמאות של הבלוג היא גם "שנת הפלטינה" של הפיסיקה, המתחרה בחשיבותה הטכנולוגית בשנת הבאג המפורסמת, אלפיים. לא עבר זמן רב ובטחוני המדעי החל לחזור. בחדשות הודיעו כי שוברי מהירות האור חזרו בהם מטענתם והודיעו כי מדובר בתקלה טכנית של כבל שלא חובר היטב. הוסיף לכך ידידי הטוב ש', הרגם ואיש הסיליקון, שפתר עבורי את סוגיית גבול הדיפרקציה. על פי הסברו מדובר בהקטנה של רכיב אלקטרוני שטכנולוגיית הסיליקון מאפשרת את מזעורו לגודל של מספר עשרות ננו מטרים בעוד אורכי הגל של האור הנראה הם קבועים ונעים בין 450 ל-680 ננו מטרים. לדבריו אם ישתמשו בטכנולוגיית הייצור של החיישן בעל שמונה מיליון הפיקסלים לייצור חיישן באותו גודל אך בעל מיליון פיקסלים בלבד נקבל חיישן זול יותר ובעל ביצועים טובים יותר בשל העובדה שיהיה לו תחום דינמי רחב יותר ויחס אות לרעש משופר, בעוד מספר הפיקסלים האופטיים בשני החיישנים יהיה שווה בפועל.

נפעם מתגליתי כאילו אני דויד גרוסמן המגלה גוויה זרוקה של ערבי קראתי לחיילת מתוך אמונה שבידי הוכחות פיסיקליות יצוקות בסלע שירסנו את תאוות האייפון שלה ויצילו אותי מפשיטת רגל. התברר ששמחתי היתה מוקדמת מדי. כשפרשתי את משנתי המדעית בפניה היא פרצה בצחוק מלא לעג ואמרה שאני לא מבין כלום. לדבריה אין שום קשר בין מספר הפיקסלים באייפון לבין אופטיקה או איכות תמונה. מספר הפיקסלים הוא פשוט מדד למגניבות. אין דין חיילת מובחרת בעלת שמונה מגה פיקסל כדין חיילת פשוטה שלה רק שני מגה פיקסל ונידונה לפיכך להיות מושמת ללעג ולשנינה בפי חבריה עתירי הפיקסלים. הוויכוח הקולני בשאלה הפדגוגית מי נעלה יותר, המדע או המגניבות, הוכרע כתמיד על ידי אמה. גזר הדין, המבוסס על הלוגיקה הבינישית, נומק תוך הסתמכות על התקדים הבא: השאלה הטוויטרית "כמה פיקסלים?" היא המקבילה הדיגיטלית של שאלת הרמזורים הקלאסית מימי בחרותי, "כמה פותחת?". מותש ומובס חתמתי בפרצוף חמוץ על כתב הכניעה/שדרוג של האייפון המפוקסל.

אחוז דיכאון ודאגה על כך שנמצאתי בלתי כשיר לחיים בעולם הדיגיטלי התיישבתי לצפות בטלוויזיה האנלוגית שלי. על הצג הופיעה נערת יוגורט ענוגה והכריזה שהחומר הלבן שמקורו בהפרשות פרה הוא התרופה לבעיית הגזים של נשים עובדות. דבריה הפתיעו אותי שכן זכרתי שהגזים שפולטת הפרה הם אחת הסיבות לאפקט החממה. האם אלכימאי המחלבות, שלוחמים בגזים באמצעות גזים שיעתקו אחת משיטות הכבאים האמריקאיים שלוחמים באש באמצעות אש או בחמרמורת בעזרת שערה של כלב? חלב פרה תמיד נראה לי רעל לבן (והנה ההפרכה) שמי שמצליח לעכל אותו עתיד ליהנות ממנות מוגדלות של אנטיביוטיקה.

תחושתי זו חוזקה על ידי הסמל שלי בטירונות שנהג להסביר לטירונים שהתלוננו על היעדר מעדן חלב מהתפריט הצבאי כי הפרות באו לעולם על מנת לייצר סטייקים כשם שהשועלים באו לעולם על מנת לפאר פדחות חסידים. בהרהוריי הפלגתי למאורעות הקיץ שעבר, כשרבבות בעלי אייפונים הסתערו, כגולנצ'יקים במעלה החרמון על מצודת הקוטג'. לרגע קט סברתי שזה עוד גילוי של עוללות הקפיטליזם החזירי אבל אז נשאו אותי זכרונותיי שוב לבית הספר היסודי בשנות מפא"י הסוציאליסטית, שהיא לחיילים זקנים כאותו הדנקנר לבלוגריות חטובות.

באותן שנים נהגה אחות בית הספר להזכיר מדי שבוע לתלמידים האומללים שעליהם לשתות כוס חלב פרה מדי יום אחרת ילקו במיני חוליים ופגעים שימנעו בעדם להגשים את חזון מפא"י. צירוף הסיפורים המוזרים הקשורים בחלב פרה ובמוצריו מעלה בי חשש שמדובר בקונספירציה המשפיעה לדורות. לפיכך אני שוטח את תחינתי בפני קורא הבלוג הטרי, הפיזיקאי וחוקר הקונספירציות הנודע נחום שחף, להעמיד לרשות הבלוג את כישוריו המוכחים ולהרים את המסך מעל קונספירציית החלב המאיימת על בריאותנו ועל כיסנו.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה פוסט אורח, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

54 תגובות על פוסט אורח/ מדע או מגניבות?

  1. שועלן הגיב:

    בכתבה הזו ניתן לראות את חייל זקן בלבוש קרב מסורתי.

    אהבתי

  2. ג'ורג' הגיב:

    עמוס במושגים מסורבלים, נודד בין נושאים, כתוב נהדר ומצחיק מאוד- אחד הפוסטים המבולבלים אך מוצלחים שיצא לי לקרוא, שכויח! המשך כך!
    ותתעלם משטויות של כל מיני ר' וא' שלא מצליחים לראות מעבר לקצה אפם הקטון.

    אהבתי

  3. ג'וזי הגיב:

    כתוב יפה.רק המשפט
    "האפקט הפוטואלקטרי מתאר תופעה פיסיקלית שבה הופך האור לחשמל"
    קצת עצלני מידי ולא ממש מדויק.

    אהבתי

  4. אחד הגיב:

    בסלשדוט דיברו על מצלמה עם 41 מגה-פיקסל. עשוי לעניין אותך, חייל זקן.

    אהבתי

  5. דב הגיב:

    קשה לי להחליט מי אראל ומי מצוק…

    אהבתי

  6. אורן 3 העצמת שגעון גדלות הגיב:

    הפתרון להעברת ניוטרונים את מהירות האור. משתמשים בניוטרונים המתקרבים למהירות ויוצרים גרף התפלגות תוצאות. את הניוטרונים מהעשירון העליון מעבירים לעקומת למידה וזהו, כמובן כבל קלוקל עושה את העבודה יותר בקלות.
    ח"ז התלונן על בחורה שפלשה לתחומו, וביצע נדידה. הבעיה שלו החלה עוד מימי "זן ואמנות" הוא בחר לזהות את עצמו עם הגיבור במקום לעקוב אחר התהליך, שהדמות הבדיונית עוברת. בזבוז של יצירה ספרותית, שמאפיין חשיבה חסרת דמיון. בתהליך הנדידה, העברת את תחושת העליונות המדומה שלך מתחום אחד לשני.
    כאשר הגעת ליוגורט אבדת הרבה מהתאוצה הראשונית. פרה שותה מים ומפרישה חלב, על כן מפסידה את יתרונות האקטיבה.
    נכשלת גם ביצור רציונליות ביניים בתוך מרחב אירציונלי. אנשים מאמינים שיונקים אינם צריכים לשתות חלב לאחר הגמילה. אנשים מאמינים בסגולות הפלא של חיידקים טובים ביוגורט, שמחוללים נפלאות במערכת העיכול. הרבה אנשים מאמינים בקצת משתי התפיסות, לכן מעדיפים לצרוך מעט חלב, עם מקסימום החיידקים. למענם דנונה מוכרת 200 מ"ל במחיר של 2 ליטרים.

    אהבתי

  7. בעיני הנמר הגיב:

    פוסט נהדר. פשוט נהניתי. תודה !!

    בשנות ה 70 היה נהוג לרשום את כמות הטרנזיסטורים במקלטי הרדיו (לפני כן היו מכשירים ענקיים שקלטו בעזרת שפורפרות). והנה היפנים יצאו עם מכשיר של 21 טרנזיזטורים !!! האמריקאים פשוט לא הבינו איך הם הצליחו לממש רדיו עם 21 טרנזיסטורים כשהמקסימום שהם היו צריכים היה 15… אז הם קנו מכשיר, ופתחו אותו. היו שם באמת 21 טרנזיסטורים, אבל רק 15 היו באמת מחוברים…

    אהבתי

  8. בונד ג בונד הגיב:

    שורה תחתונה, החיישן צפוף יותר ובכל זאת, עקב השיפורים הנוספים בשאר הרכיבים (שהוזכרו לעיל) התמונות משופרות, מכל הבחינות.

    קיבלנו תמונות חדות הרבה יותר, צבעים טובים יותר וגם יותר פיקסלים…

    וזה מה שכתבו Jamie and Adam:

    The camera has been significantly revamped. Instead of jumping up to an 8MP resolution and calling it a day, Apple went with a backlight-illuminated sensor that captures 73 percent more light. The five lens element, f2.4 aperture camera takes 30 percent sharper photos more quickly than last year's camera. Part of that's do to improvements on the software side: the camera now takes 1.1 seconds to snap its first picture. 1080p video shooting is also in, with real time video image stabilization and real time temporal noise reduction.

    האם השיפור באיכות המצלמה (בנוסף לאחרים במכשיר) שווה שדרוג? זאת כבר שאלה אחרת.
    האם זה מעניין את בתך? כנראה שלא.

    סתם שלא תרגיש שזרקת את ממונך לשווא.

    אהבתי

  9. בונד ג בונד הגיב:

    נהניתי מהכתיבה, אך אל תצטער 🙄 הצילומים של בתך יהיו חדים וטובים יותר ואולי גם אתה תהנה מהם. בפורומים מקצועיים של צילום (וגם בסתם אתרי טכנולוגיה) נעשו אינספור השוואות בין המצלמות של שני המכשירים, וההבדלים ניכרים לעין מיד.

    לא מדובר רק בפיקסלים… שינויים:
    – The iPhone 4S has a 8 megapixel sensor which will create a 3264×2448 pixel photo.
    – They are using a 5 element lens that will provide 30% more sharpness compared to the iPhone 4.
    – The camera has a new aperture at f/2.4 (compared to f/2.8 of the iPhone 4).
    – The iPhone 4S also has a new CMOS sensor with backside illumination. This will allow it to capture 73% more light and also gives a 33% faster image capture.
    – They added a new Hybrid IR filter which will give better color accuracy and more uniformity with colors.

    הנה השוואה אחת מ-digitalphotobuzz (הטקסט לעיל משם).

    עכשיו תורך! צלם תמונות בשני המכשירים, באותו הזמן ומאותה הזווית והעלה אותן לכאן.

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      טענתי שחיישן פחות צפוף באותה שיטת ייצור ייתן תוצאה טובה יותר (ראה תשובתי לשועלן). השיפורים אינם בחיישן אלא בשאר מרכיבי המצלמה שם אכן יש עוד הרבה מה לשפר. לצערי הדרך היחידה לשפר את התמונות שבתי מצלמת היא תוספת בגרות ולא שיפור המצלמה.

      אהבתי

      • דב הגיב:

        הויכוח אודות צפיפות הפיקסלים וגודלם קדם הרבה להופעת האייפד החדש והוא מבדח את המיעוט השפוי של הצלמים החובבים. מעניין שאיש לא מציע לצלם אותו דבר בשתי מצלמות טובות שאחת מהן מתגנדרת בגודל חיישנה והשניה בשפע פיקסליה בעוד שעדשותיהן זהות. קהל של בוחנים בשיטת סמיות כפולה עשוי אולי להביא להכרעה ומזה כנראה שכולם פוחדים.

        אהבתי

  10. כיף לקרוא אותך חייל,

    הבחיילת אצלי מלכתחילה מוותרת על טיעוני הסרק, ויודעת לתקוף בתזמון מדוייק כשמערך ההגנה מדולל ביותר. היא עונה על טיעוני הנגד האפשריים תוך כדי שאלה, מפגינה חולשה קסומה ללחץ חברתי ומחליפה מבט מהנהן מהפצמרי"ת עוד לפני שהספקתי לשאול לגבי המחיר או הסגולות השימושיות.

    מצד שני הפקודות בבסיס די ברורות וכבר מגיל צעיר היא עובדת ומשלמת בעצמה אחוז ניכר מרכישות החולשה.

    מצד שלילי כשהיא פונה, מדובר תמיד בחבילה צוחקת והקרב מוכרע בתוך שעות עד יומיים.

    אהבתי

  11. Tc הגיב:

    שאלה
    נניח 9000 פיקסלים שזה ריבוע של 3000 על 3000 , נניח גם שה סי סי די שלוש מילימטר באורך. יוצא שכל פיקסל מיקרון. בגלל שאורך הגל של אור ירוק זה חצי מיקרון הרי שעדשה עם נומריקל אפרטור (לא מצאתי מילה בעיברית) של רבע תספיק. עבור עובי איפון של ארבע מילימטר עדשה בקוטרמשל מילימטר תספיק.

    וגם האפקט הפוטואלקטרי היה ידוע לפני איינשטיין. והוא לא כל כך על עצם הפליטה. אינשטיין שם לב שאור בצבע מסויים גורם לניתוק אלקטרון ואור בצבע אחר לא. זאת ללא תלות בכמות האור. הוא הסיק שהאור מורכב מחלקיקים שהאנרגיה שלהם יחסית לצבע שלהם. חלקיק אחד של אור עם אנרגיה מספיקה לנתק אלקטרון יעשה את העבודה בעוד מליון חלקיקי אור שלכל אחד מהם אנרגיה קטנה לא יעשו את העבודה למרות שהאנרגיה הכוללת שלהם מספיקה. הוא קרא לזה פונקציית העבודה וקיבל על זה פרס נובל

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      שכחת לחלק את הפיקסל לתת פיקסלים צבעיים. לפי הנתונים שלך כל תת פיקסל יהיה בן חצי מיקרון. גבול הדיפרקציה לעדשות מעולות של תת פיקסל הוא 2-3 מיקרון (הגבול גם תלוי זוית) מה שמביא את גודל הפיקסל המינימלי ל6 מיקרון

      אהבתי

      • Tc הגיב:

        לגבי החלוקה הציבעית של הפיקסל – משפיע על כמות האור, לא על כושר ההפרדה. לא על גבול הדיפרקציה. מה שקובע זה המרחק בין פיקסל ירוק אחד למשנהו.
        לגבי כושר ההפרדה המופחת בשוליים – נכון, אבל החיילת ככל הנראה תצלם את החייל כשהוא באמצע.
        לגבי העדשות,זה לא ששמו שם איזה זכוכית מגדלת של ילדים, אז אולי העדשה בכמה אחוזים גרועה מהפיקסלים. כושר הפרדה זה לא דבר שיורד בתורה חדה, ועדין ניתן להרוויח מפיקסל קטן מכושר ההפרדה באמצעות עיבוד תמונה.
        צפה בקרוב לעדשות זום באי פון, יש חברות שעובדות על זה חזק. תוך חמש שנים איכות מצלמת האי פון תשתווה למצלמה מקצועית כיום.

        עדיין סחה על האומץ לקפוץ לתחום שאתה לא מכיר.

        אהבתי

        • חייל זקן הגיב:

          צר לי לאכזב אותך אבל אני בא מהתחום ואפילו עסקתי בפיתוח עדשת זום/פוקוס ללא תנועה. גבול הדיפרקציה אינו ניתן לשבירה וכפי שכתבתי לך הוא עומד על כ6 מיקרון לאייפון. איכות הצילום לעולם לא תגיע לזאת של מצלמה מקצועית בגלל גודל העדשה והחיישן. בצילום הגודל כן קובע. כל שיפור טכנולוגי ימצא את מקומו בשני המוצרים כך שהפער תמיד יישמר.

          אהבתי

    • דב הגיב:

      איבדת בדרך 3 אפסים

      אהבתי

  12. שועלן הגיב:

    אתב בטוח שהבנת את דבריו של ש' כמו שצריך?
    לדעתי דווקא היתירות של החיישנים היא שמביאה ליחס אות לרעש טוב יותר (ע"י מיצוע סביבתי למשל).
    אני מסכים שמצלמה לא נמדדת במספר הפיקסלים, ושמדובר בעיקר בקטע שיווקי (כמובן שזה גם מצריך יותר זכרון => יותר כסף).
    מה שכן – סביר שהמצלמה הנוכחית איכותית יותר בגלל שיפורים טכנולוגים כאלה ואחרים (כולל השימוש בפיקסלים העודפים), כך שהשורה התחתונה היא לטובת האייפון החדש (אם למישהו זה ממש חשוב, כנראה שלא לבתך).

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      ניתן להשוות רק חיישנים שנוצרו באותו תהליך. הביצועים המשופרים של החיישן מועט הפיקסלים נובעים משתי סיבות. 1. ככל שהשער קטן יותר גוברת דליפת האלקטרונים. 2. ככל ששטח המתמר גדול יותר נופל עליו יותר אור ונוצר מטען גדול יותר

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        תשמע, קצת קשה לי להאמין שאפל מייצרת בכוונה מצלמה פחות טובה בשביל שתוכל להתהדר ב-8 מגה-פיקסל. במיוחד בעידן של היום, שגולשים עולים על דברים כאלה, וזה סכנת PR.
        עם כל הכבוד לך ולחברך, כל עוד אין בידיכם את המפרט של החיישן ושל מכלול המצלמה, אתם לא יכולים לקבוע עובדות כאלה המתבססות על ניתוח פיזיקלי בלבד, ולא לוקחות בחשבון את המאמצים שמשקיעים מהנדסי החברה כדי להתגבר על המכשולים הפיזיקלים הללו (למשל – אלגוריתמים לפיצוי על תופעות פיזיקליות ידועות).

        שוב, אני לא אומר שלא מדובר פה בטריק שיווקי ושכל ה-8 מיליון אפקטיבים, אלא שכנראה שהמצלמה בקונפיגורציה הנוכחית משיגה תוצאות טובות יותר ממצלמה זהה עם פחות פיקסלים (כפי שאתה מציע).

        אהבתי

        • חייל זקן הגיב:

          אפל אינה מייצרת את המצלמה אלא רוכשת אותה. החיישן הוא חלק שאפשרויות השיפור שלו נמוכות לעומת זה טכנולוגיית העדשות כולל בעית הזום הפוקוס והמסננים עדיין בחיתוליה ושם יש מקום לשיפורים רבים. ריבוי הפיקסלים עבר גם לצגים שם הפיקסלים כבר קטנים מכושר ההפרדה של העין למרות שזה מייקר את הצג ללא תועלת פרקטית

          אהבתי

          • בונד ג בונד הגיב:

            פיתוח וייצור המצלמה הם של אפל. באפל חטיבת מצלמות כבר שנים…

            על סמך מה אתה כותב ש"אפל אינה מייצרת את המצלמה אלא רוכשת אותה"?

            אגב, באפל ראשונים להודות שאיכות התמונה אינה תלויה בלעדית בכמות הפיקסלים, והם אמרו זאת גם בהכרזה על המכשיר.
            תוכל לראות זאת גם בסרטון iPhone 4S video (החל מדקה 2:33) + הסבר ויזואלי על השיפורים במצלמה.

            אהבתי

            • חייל זקן הגיב:

              היה לי קשר בעבר לפרוייקט שניסה לפתח עדשה לטלפון. בין השאר היה לי קשר עם אפל. יש מעט מאד חברות שמייצרות עדשות מתקדמות לטלפונים. לאפל יש יחידה גדולה שבוחנת טכנולוגיות אך אינה מפתחת אותם בעצמה. כנ"ל לגבי טכנולוגיה של חיישנים. מי שאינו מפתח חיישן יכול לקבל בחינם תהליך לחיישן מפאבים מתמחים כגון טאוור. הפרוייקט שהייתי קשור אליו ניסה לפתח עדשה מקריסטל נוזלי (כמו במסכים) שמתח חשמלי משנה את מקדם השבירה שלה ומונע צורך בתנועה מכנית לצורך פוקוס/זום.

              אהבתי

              • דב הגיב:

                אגב, היה פעם ניסיון לייצר משקפיים עם עדשה גמישה ממולאה בנוזל עםמאבה צמודה.

                אהבתי

              • בונד ג בונד הגיב:

                בכל המוצרים של אפל רוב הרכיבים מגיעים ממקורות אחרים… מעבדים במחשבים, מסכים, זכרונות, דיסקים קשיחים וכו' וכו'

                אפל לא מייצרת את העדשות, כמובן, וגם לא את הצמצם והחיישנים (למעט האלקט'), אבל במעבדות אפל קובעים את הפרמטרים המוזמנים, משווים, מחליטים על הוספת עדשה, רוחב, פתיחה וכד'. פיתוח המוצר הסופי הוא שלה ועובדתית, בכל השוואה שקראתי (וקראתי לא מעט), המצלמה שלה עולה על אלה של כל מתחרותיה (שתאורטית יכולות לרכוש את אותן עדשות ואולי גם עושות כן). אפילו אנני ליבוביץ' אמרה של-4S מצלמת ה-Snapshot הטובה בשוק (לא רק במכשירים סלולארים, עם כל מגרעותיה) והיא משתמשת בה גם בצילומי סטודיו…

                אהבתי

          • שועלן הגיב:

            אני לא יודע אם זה מה שנעשה בפועל, אבל יש גם דברים שאפשר לעשות אחרי החיישן, כמו עיבוד תמונה בחומרה/תוכנה.
            לגבי המסכים – אני צריך לראות אחד ליד השני כדי להחליט.
            בטלוויזיה 46' למשל אני לא ממש רואה הבדל בין 720p ל-1080p, אבל אולי כשמדובר בטאבלט שאתה מחזיק במרחק 20 ס"מ מהעיינים זה כבר כן מורגש.

            אהבתי

            • חייל זקן הגיב:

              העיין אינה מסוגלת להפריד גדלים שקטנים מ150 מיקרון אפילו אם תצמיד את הצג לחוטם. בטלפונים וטבלטים חדשים הפיקסל קטן מזה

              אהבתי

              • בונד ג בונד הגיב:

                מה היה גודל הפיקסל באייפד 2?

                וולט מוסברג מהוול סטריט ג'ורנל כתב על המסך החדש:

                “Using the new display is like getting a new eyeglasses prescription—you suddenly realize what you thought looked sharp before wasn’t nearly as sharp as it could be.”

                מעניין שהוא לא היחיד שהשתמש בדוגמה הזאת:

                Even if you have perfect vision, indulge me here for a second. You know when you go in for an eye exam and you’re asked to look at a combination of letters and numbers on a chart against a far wall? You read the first few lines, then realize you actually can’t go any further. Then you get prescribed glasses (or contacts) and you can all of a sudden read every letter and number. And even the ones you could read before are now so much clearer.

                That’s what it’s like looking at the new iPad versus the older iPads.

                It’s weird because I was never one of those people who thought the original iPad’s and the iPad 2′s screen was poor (but there were plenty of those people in the post-iPhone Retina world). I guess it’s just like a pre-glasses world — you never realize how blurry things are because that’s just how you’ve always seen everything. And then you put the glasses on and you wonder how you ever managed without them.

                Once you see and use the new iPad, there will be no going back.

                Perhaps it’s unfair to say the older iPad screens look “blurry” compared to the new iPad. It’s more along the lines of “fuzzy”. After using the new iPad for an extended period of time then switching back to an iPad 2 (or 1, for that matter), you’ll cringe at the pixelated cloud the appears to surround every app icon. Text will look murky. Colors will look muted.

                אהבתי

        • אורן 2 בשגעון גדלות הגיב:

          נושא הכחשת המגה פיקסלים קיים כבר שנים. מנכ"ל של חברה מצליחה בתחום ענה, שהוא מודע לטענות, ושמח שהמהנדסים של המתחרים מאמינים להן. כאשר במיקרוסופט ידעו שמערכת ההפעלה של אפל עדיפה, אפל עמדה לפני פשיטת רגל. כאשר האמינו שהכל עיצוב ושיווק, אפל עקפה אותם בסיבוב. כאשר סמנכ"ל הפיתוח של חברה מוכיח שההצהרה הטכנולוגית של המתחרה לא יתכן מדעית, אסור לפטר אותו, יש להוציאו להורג בפומבי.
          טובי המנצחים והנגנים נהנים ממכשירי MP3, לחרדתם של נשבעי מערכות השמע המשוכללות. הבעיה היא בתחושת העליונות המדומה, אתה משווה את עצמך לגלילאו, ולמעשה אתה בצד של הכנסיה, וקולומבוס הוא בכלל החטיא את הודו באלפי מייל.

          אהבתי

  13. ר/ק וכו' הגיב:

    ח"ז, תודה.
    אני עדיין עם מכשיר דור מפגר.

    אהבתי

  14. גילה הגיב:

    למרות שאין ביני ובין תחומי הסיקור שלו שום דבר- כל כך נהניתי מהכתיבה. נהדר! תודה!

    אהבתי

  15. מאור הגיב:

    החישוב שמתבסס על העובי של הפלאפון מתעלם מהאפשרות שהאור מגיע לחיישן דרך מראה. שמישהו יפצח את האייפון שלו ויבדוק.

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      החישוב מדויק. לא הוצגו כל האלמנטים האופטיים כדי לא לסבך את הקוראים. גם העדשה מורכבת למעשה ממספר עדשות ופיקסל מורכב משלושה תת פיקסלים בצבעי היסוד. החישובים מקורם בפרוייקט ממשי של פיתוח עדשה למצלמת טלפון.

      אהבתי

      • מאור הגיב:

        התכוונתי למראה בזווית 45 שמאפשרת לאור לנוע לאורך הטלפון ולא רק לעומקו (וסליחה על המינוח המסורבל, לפחות הוא חד משמעי). אם החיישן יותר רחב מעומק הפלאפון, אפשר להוסיף עוד מראה של 45 מעלות.

        בכל מקרה, בדקתי.
        זה לא קיים באייפון
        http://www.ifixit.com/Guide/Installing-iPhone-4-Rear-Camera/3142/1

        ולא מצאתי דוגמא לכך בשום מקום אחר. תתרמו לולווט אחוזים מהסטארט אפ 🙂

        אהבתי

  16. יניב הגיב:

    כבר הרבה זמן לא צחקתי ככה מפוסט בענייני טכנולוגיה.
    תודה רבה, בוקר טוב ושבת שלום.

    אהבתי

  17. תמי הגיב:

    אני אשאיר לאורן את הביקורת על הגרפומניה. אני אבקר את החינוך הקלוקל. אתן לך טיפ: "כשתהיי גדולה לכי לעבוד וקני לך מה שתרצי. אני לא קונה לך את זה כי אני לא חושב שיש בזה כל צורך. נקודה." חוץ מזה דבריך על הפיקסלים הם נכונים, ואפשר גם לומר דברים דומים על מהירות הגלישה שמבטיחות לנו חברות התקשורת.

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      אני דווקא חש כמחנך מוצלח. החיילת, ידעה יותר טוב מכולם, כבר כשהיתה בת 14

      אהבתי

      • רקמילה הגיב:

        החיילת הלא מכירה את אביה.לו אני בתו הייתי מעדיפה לנגן בכינור בתחנה המרכזית ובלבד להמנע מחפירה מגובה ע"י מומחים שסופה סרוב לממן החלפת שח-רחוק, ועוד לשמש חומר לפוסטורח.
        תודה אבאל'ה ,אני כבר אסתדר. איכשהו.

        אהבתי

        • רקמילה הגיב:

          תיקון – החיילת באמת מכירה היטב את אביה .נתנה לו שיחפור, יחקור, ינאם, ישתעשע- העיקר שבסוף קיבלה את מבוקשה. מנסיוני העגום נאומים מבשרים סירוב.

          אהבתי

      • רקמילה הגיב:

        סליחה שאני מקלקלת את ההצדעה הכללית -האם החינוך שלך כלל גם שנאת ערבים ושמאל?

        אהבתי

      • אורן 1 הגיב:

        מבחינה סגנונית ח"ז מבצע חיקוי של כתיבה כושלת, ניימדרופינג, דיאלוג פנימי מרוצה מעצמו שאינו אירוני והצורך להגיע להוכחה. הוא מוסיף לזה את החטא השובניסטי של שימוש בבת משפחה כפרופס לצורך המחשה. ולסיום הרטוריקה השרבטחונית בנושא מגניבות, הידועה כצעקה "החים זה לא תכנית ריאלטי".

        אהבתי

  18. איה הגיב:

    איזה פוסט נהדר וכתיבה נהדרת. אתה במקרה כותב כבר שנים בלוג על כדורגל?

    אהבתי

    • חייל זקן חייכתי נהנתי
      רק מעניין כמה זקן אתה או שזו סתם הרגשה

      ומשוּ בעניין גזים ונפיחות:

      קוואקר תאכלו קוואקר תמנעו מאקטיבייה ומכוס חלב
      ובכלל רצוי להמנע מזהבית החלבנית ומהשטראוסית החמדנית

      קוואקר מציל את הנפיחות מרגיע את הבטן וגם את הקיבה

      ואם אתם לא רוצים פליצים במיטה או בכלל אז:
      בצל יבש/בצל מטוגן out
      בצל ירוק in
      כרובית out
      כרוב לא מבושל in
      כמו שכרוב מספק את תצרוכת הסידן לגוף
      בנוסף לטחינה ועוד מיני ירקות ירוקים כגון תרד ועלים ירוקים

      מה שברור שמישהו מאוהב חזק בבלוגרית החטובה

      לילה טופ

      אהבתי

  19. אחד הגיב:

    בעולם הנשלט ע"י דת הקפיטליזם, חייל זקן יוצא בשאלה.

    חייל זקן, הזכרת את גלילאו. אתה הרי יודע מה גורלם של כופרים חכמולוגים, נכון?

    עצתי, חזור בתשובה ופתח את הארנק רחב רחב. רוצה להיות מגניב? הפגן את אדיקותך. תן לאנשי השיווק להשבית את מוחך ולאנשי המכירות לקחת את כספך.

    כך התנהלו הדברים מקדמת דנא. למה לך להסתבך?

    אהבתי

    • מהנדס מאמ"ן בהייטק הגיב:

      למרות שפלשת ברגל גסה לתחום הסיקור שלי, ותוך שאתה עושה שימוש באיזמל מנתחים אנליטי אתה פורש בפני הקוראים משנה אסטרטגית סדורה לצילום דיגיטלי העומדת בסתירה גמורה לדרכי הרעיונית,
      ישר כח, מזמן לא נהניתי כל כך מסקירה פוולרית בנושא טכנולוגי-מדעי בבלוג תקשורתי. ישרכויח.

      אהבתי

כתיבת תגובה