אלדד יניב חוזר בתשובה והארץ מתדלק את המחאה * הזרת של הסמח"ט * הסיפור של דנה מודן * וגם זה של נאוה ברק * החייל ממזרח ירושלים * ביקור אצל חברי ISM שכעסו על כתבת ערוץ 10
מוסף הארץ
הכתבה המדוברת בשלוליתנו היא הראיון עם אלדד יניב. כתב אותה מי שהיה פקוד שלו במשך שנה בבמחנה, כמתואר בכתבה, אבל זה הפרט השולי ביותר. כשלעצמי, אני חושבת שיניב דובר אמת: הוא מודה בכל פשעיו, אומר שמעשיו גבלו בפלילים, אם לא למעלה מזה, שלא הייתה בו טיפת מוסר מכל סוג שהוא. הוא מתאר תהליך די ארוך שעבר, חבטה אחר חבטה. אז למה לא להאמין לו? מתי בפעם האחרונה שמעתם בנאדם מדבר ככה על עצמו ומתאר את פעלוליו המביכים בנבכי ההון שלטון? הרי כל טענה שתהיה נגדו הוא יחרה-יחזיק ויגיד אמן. לא רק זה, הוא גם יוסיף תיאורים אכזריים יותר למה שיספרו עליו.
למה הארץ פרסם את הראיון איתו, ועוד בכזו הרחבה (שער ועוד שמונה עמודים)? משתי סיבות: אחת, פעילות למען קידום המחאה הקיץ, פעילות שהארץ החל בה כבר מזמן, ושתיים, המלחמה שמנהל יניב נגד נוחי דנקנר, כולל הקמת האתר נוחילנד, בחסות השמאל הלאומי של יניב.
יש בראיון גם הומור פרוע. שואל אותו הכתב בלי בושה ובלי להתבלבל (הארץ הרי מנהל מלחמת חורמה נגד דנקנר):
מה יש לכם מנוחי דנקנר? למה לרדוף אותו?
"נוחי הוא סמל. נוחי הוא לא בן אדם פרטי. בן אדם שמזמין לחתונה של הבת שלו כל כך הרבה פוליטיקאים, כל כך הרבה רגולטורים, כל כך הרבה ראשי ערים, כל כך הרבה שרים בהווה ולשעבר – לא יכול באמת לומר אני בן אדם פרטי, מה אתם רוצים ממני? כשגיל שויד יחתן את הבן שלו, אתה לא תראה בחתונה של הבן שלו ראש עיר אחד, פוליטיקאי אחד, שר אחד. אתה לא תראה בצ'ק פוינט בן אדם אחד שעבד באגף התקציבים באוצר.
"יש בארץ שכבה מאוד דקה של אנשים, שיצרו עושר מאוד מאוד גדול בשנים האחרונות בגלל החיבור שלהם לפוליטיקה. יש אנשים כמו גיל שויד שיכולים לעבור חיים שלמים ולפגוש ראש ממשלה בטלוויזיה, ויש אנשים אחרים שכדי שהמניה שלהם תזנק בבורסה, הם חייבים להיות בכנסת כמה פעמים בשבוע, או בעצמם, או באמצעות לוביסטים, או באמצעות עורכי דין, או באמצעות פוליטיקאים שעושים בשבילם את העבודה.
"נוחי דנקנר יודע את האמת, שהוא עשה את העושר הזה במידה לא מעטה בגלל החיבור שלו לפוליטיקה ולפוליטיקאים. ומשום שהוא סמל, אז הוא סופג ביקורת. ואני חושב שהוא בסוף יבין שהדרך היחידה להדוף את הביקורת הזאת היא להתייחס אליה ולהפנים אותה ולהבין אותה ולתקן. אי אפשר להדוף אותה, לא בלקנות עיתון ולא בלהזמין פוליטיקאים לחתונה. לא יכול להיות שהוא מסתכל במראה והוא לא שואל את עצמו, איך הפכתי לבן אדם הכי שנוא בישראל? איך הפכתי לסמל של הדבר הכי מסואב בישראל? אני לא עבריין ואני לא עומד בראש ארגון פשיעה, איך נהייתי בן אדם כל כך שנוא? הדרך לתקן את זה, היא לתקן. היא לא לנסות להרוג או לנפץ את המראה שעומדת מולך. אתה תנפץ את המראה, תבוא מראה אחרת".
תוס': צודק בן, חטאתי. בתום 10,000 המילה של הארץ לא בדקתי כתבות קודמות (ליידי גלובס, ינואר 2011).
7 לילות
דנה מודן מתראיינת תוך שמירה על גבולות גזרה ברורים לכבוד הסדרה החדשה שלה בהוט, אננדה.
– שנים רבות הייתה בת הזוג של מולי שגב (הכירו במעריב), וכשהיא נשאלת על יחסה לאח הגדול (שם התאהב שגב בשפרה קורנפלד לוקחת המיליון), היא אומרת:
"זה נורא. לא יכולה לראות את זה. זה לא מעניין אותי, זה לא משמח אותי. מעלה בי קבס, פיזית".
סביר להניח שלא הייתה אומרת זאת לפני חמש שנים.
– הסיבה לתמונה של מודן בה היא לא ממש דומה לעצמה היא כנראה 15 הק"ג שהשאירה בהודו.
– אם מציין הכתב (יהודה נוריאל) שהיה גם עורך שלה, שהיא "בת להורים מדענים" וכן את שם אביה, ברוך מודן ז"ל, מדוע לא להזכיר את אמה המנוחה, המדענית מיכאלה מודן? ויתמות בגיל כה צעיר משני ההורים זה לא נושא ראוי לראיון? אולי יותר מרכילויות מהסט או מהביצה?
– איך היא בת 41, אם ילדה בגיל 40 את בנה בן השנתיים אדם? אה, תהיה בת 42 בסוף מאי. על פי השיטה האמריקאית, עד היום האחרון של השנה היא זכאית.
– "אנשים שנתקלים בי, פוגשים בן אדם מאוד-מאוד נחמד" (מודן, שם, על עיסתה).
לפני כשנתיים נתקלתי בה בבית קפה בתור לעוגות. "היי דנה!", אמרתי בספונטניות (לא ראיתי אותה מאז ימינו במעריב). דנה לא ענתה. נשארתי לעמוד עוד כמה שניות כשההיי שלי מרחף בחלל. מרוב מבוכה הלכתי משם.
– ולתוהים מיהו בן הזוג שלה, העיתונאי שחר סמוחה המוזכר בכתבה, הנה כתבת השער שלו מ-G של גלובס: יש דנ"א ניאנדרתלי במטען הגנטי שלנו.
סמוחה, האקס של דאה הדר, עבד בעבר בהארץ. אני יודעת שאיש פה לא מתעניין ברכילות שכזו. רק נצל"שתי*.
עוד על המוסף – רב ערוצית.
7 ימים
ד"ר שירי טננבאום, רופאה משיבא ופרופ' גליה צבר, ראש התוכ' ללימודי אפריקה באת"א, טסו לדרום סודן בעקבות הוויכוח על כמה מאות הסודנים הנמצאים בישראל. הכתבה שלהן חשובה מאחר שהן מנסות לטאטא קצת את קני הבורות באשר למתרחש בדרום סודן. ומה שמוצלח בה – היא לא קובעת מסמרות, ומשאירה שאלות פתוחות. לא, אין להן תשובה נחרצת מה צריך לעשות.
סופשבוע
בשער: נאוה ברק. כות' המש' של הכתבה "פתאום, באמצע החיים, אחרי 34 שנים לצדו של אהוד ברק, נאוה ברק מצאה את עצמה לבד".
הייתם חושבים שזה קרה אתמול, לא? או לכל הפחות שמדובר בסיפור שעדיין לא סופר, ולכן הוא מתואר בצורה כה דרמטית אף שחלפו עשר שנים מאז האירוע המכונן? חשבו שוב.
מטרת הראיון, כמו כל ראיון עם אקס ברק, נשיאת עמותת עלם, היא לקדם את העמותה או את יום גביית התרומות השנתי. אבל לברק אין מה למכור חוץ מלחזור ולמחזר את סיפור הפרידה העתיק.
שישבת/ ישראל היום
רן בן שמעון ממשיך להתראיין ולחשוב על אמא. מתי מרואיינים לא יגידו "אני הולך עם האמת שלי" ויזכו לציטוט בכותרות כאילו לפחות מצאו זן חדש של מחלה?
תחת הכותרת המוצלחת (בשער) "שינדלר האיראני" – איראני שהציל יהודים בשואה. עכשיו רק אחמדיניג'אד צריך לקרוא את הכתבה.
50 שנה לרולינג סטונס.
ישראל השבוע/ ישראל היום
במסגרת הייחודיים שמנפק דו"צ לתקשורת, הנה פריק שואו אמיתי: ילד ממזרח ירושלים שהפך לוחם בגדוד הסיור הבדווי. אלא שכל חייו הם בסוד וכחש. הביתה הוא יוצא בלי מדים, ולאיש אסור לדעת מה הוא עושה. מעניין מתי יתגלה סודו, והאם התקווה שיחיה חיים ארוכים לא קלושה.
גם האמונה התמימה שלו שעכשיו, משהתגייס, יש לו עתיד, נוגעת ללב. הוא לא יודע שבני ישראל גזענים בני גזענים הם, וברגע שיראו את שמו על דף הקו"ח הסיכויים שלו לעבודה מחוץ לגבולות הקסטה שלו קלושים, אף שינפנף בתעודת השחרור שלו כלוחם עד קץ הימים?
דרור אידר ממשיך לנתח את פרשת ספר האזרחות שנפסל.
מארקרוויק
סיכומים. נותר המוסף עם השם (בלבד?), אבל עמודי המארקר היומיים של שישי נבלעו בתוכו. כלומר, פחות כתבות מגזין נרחבות ויותר הרחבות חדשותיות של ענייני השבוע. מעניין אם הקוראים בכלל ישימו לב. עורכת המוסף, ענת ג'ורג'י, לא כתבה הבהרה כלשהי בפתח מוספה, וגם בשער העיתון עצמו, הארץ כלומר, אין שום בוקסית "לקוראינו". כלומר, בשוקן לא חושבים שנפלה שערה מראשם של הקוראים.
תיקון ועדכון, 22.4, 22:00: "לקוראינו" התפרסם בחמישי.
לעניות דעתי צריכה הייתה המודעה להתפרסם גם, ואולי בעיקר בשישי.
הנה היא:
מי יפוטר ומתי? עדיין לא ברור. עמוס שוקן הבטיח שזה יקרה בהתייעצות עם ועד העובדים.
באתר עצמו כתוב:
בעיתון – לא כלום.
מה בגיליון? עוד נתונים על שכר האלפיון. מצבה הנואש של אל על.
שוקי שדה ונתי טוקר סוקרים את כל מהלכי אימפריית נוני מוזס. מה חדש? העובדה שמקורבו, מאוד מקורבו, חיים סלוצקי, ינהל את ערוץ 8.
ח' מחוף בוגרשוב
כותבת הדס בשן בסלונה:
בשנת 2012 נשים למדו להגדיר את המיניות שלהן, לאמר מה הן רוצות, להתרגש, להתפנק, להתנסות ולהגשים פנטזיות. נשים משכילות, נשים יציבות, נשים נורמטיביות לחלוטין. נשים שרוצות זוגיות וילדים. נשים שצריך להכיר, לקרוא, להאזין להן.
בשן יצרה משוואה מקוממת. מצד אחד, נשים ב-2012 אומרות מה הן רוצות (או שהן רוצות) מ/סקס (אם זכרוני אינו מטעני, גם ב-1991 אמרו ורצו)
מצד שני, כדי לאזן את המשוואה המאיימת, היא מביאה מיד את הניגוד לכאורה: נכון שהן רוצות סקס, אבל הן יציבות, נורמטיביות, ורוצות זוגיות וילדים.
ומה אם הן לא נורמטיביות ולא משכילות ולא רוצות ילדים או כלולות, וכן אוהבות סקס? האם יסולח להן על תאוותן?
קארין ארד עוררה אף היא מהומה ב-xnet, וגם היא מצדדת בגרסת נ'.
ניב גלבוע מערוץ 10 נגד הארץ.
שני פוסטים אורחים נכתבו בסו"ש בנושא: עופר מאיר על כשלון העיתונות ובת-עמי נוימאיר-פוטשניק על תמיכתה בעדה נ'.
עכשיו אני מחכה רק לפוסט אורח מ-נ' עצמה.
ואנקדוטה: אחד המגיבים יצא נגד שמה הכפול של בת-עמי בטענה שנשים שעושות כך "מביכות את הבעל (שגדל בחברה פטריארכלית)", וזעף נגד "קונפורמיזם פטריארכלי" (כי הן לוקחות את שם הבעל).
הסברתי לו שבת-עמי נשואה לאישה. בא חוכמולוג הבית שלא הבין מה זה "נשואה לאישה" וצרח את לא סומכת על הקוראים שלך, ברור שהיא נשואה!
אלוהים, הושיעי נא.
הפרשה החדשה? חשד לאונס קבוצתי בפסח: 40 נערים בשבוע. 17 ביום.
צרות בכותרות
"איצ'יקידנה" – שער 7 לילות, דנה מודן.
"בין הפטיש לסודן" – 7 ימים, כתבה על מסע לדרום סודן.
"גבירתי הנאוה" – סופשבוע, ראיון עם נאוה ברק.
"אחי, איפה אתה?" – שער G, על מוצא האדם.
יש עורכים בבית?
מרב מיכאלי ראיינה את ניצב אהרון אקסול על פרשת ח'.
הראיון נערך בשני חלקים. לפני שהמשטרה פגשה את הגיבורה ואחרי כן.
רק חבל שהכתבה לא נערכה היטב. אין שום סיבה לראות את התפרים הגסים.
—
ההבהרה הזו מתפרסמת בעמודי החדשות של מעריב. איש מהעורכים לא העלה בדעתו לתקן את הכתבה שברשת.
—
מאיר סויסה ביקר את בתו באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק. לא בקולומביה.
(ישראל היום, רכילות)
נחום ברנע בחופשה. אולי בגלל הפדיחקה עם גדעון סער? פחחחח. על מי אני עובדת.
בלוגלנד/ פייסבוק/ רשת/ טיוי
מדור הסטירה של מקור ראשון, בריחת מוחות. למה התכוונה עירית לינור כשאמרה שיאכלו כאפות.
כותב שרגא עילם:
כשפרסמתי פרשנות לשירת רחל המשוררת, המצביעה על הפיכתה לאנטי-ציונית בערוב ימיה וששירים ששייכים לפנתיאון הציוני הם ממש לא כאלו, אלא בדיוק להפך, היו לא מעטים שפקפקו בפרשנות שלי, למרות נימוקיי הכבדים. עכשיו בא אישוש חשוב אם לא הוכחה לדבריי.
ואני אומרת: אנטי-ציונית כפוית-טובה? להוציא אותה מיד מספרי הלימוד, לבטל את הרחובות הקרויים על שמה ולהכריז עליה כפרסונה נון גרטה למקרה שאחרי ביאת המשיח תרצה לעבור בנתב"ג, היא או עצמותיה.
אורן ממליץ: שש דרגות של אגרגציה, או, איך האפינגטון פוסט בלע את האינטרנט.
פז שוורץ מערוץ 10 יצאה לפגוש את חברי ארגון ISM.
http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf
וח"ח לאור הלר על הדברים שאמר על רקע תמונותיו של הסמח"ט החובט. ולא, הוא לא חבט רק בדני, השקרן. וכן, שימו לב לסוף דבריו: הוא מקווה שבפעם הבאה שנשמע על הכאת מתנחל על ידי חייל, נתייחס לכך באותו אופן. נכון ואמן.
http://f.nanafiles.co.il/Common/Flash/Nana10Preloader.swf
את הסרטון אני מביאה לידיעת אראל סג"ל, שכנראה לא צפה בו לפני שכתב את הטור. וגם לידיעת עמיחי אתאלי וחנן גרינברג.
אני מסתכלת שוב על הזרת החמודה שלו המככבת בגדול בצילום השער של מוספשבת ומתעצבנת.
סתכלו על האחיזה שלו את הנשק. לא אתפלא אם במהלך חבטותיו הזרת נחבלה. מזכירה: עדיין לא שמענו ממנו גרסה לאיך זה קרה.
אלון לופוביץ' הגיש תלונה נגד שי אריה מזרחי, שהעלה בפייסבוק תמונה של סא"ל אייזנר כשלמצחו צלב קרס.
לפני פיזור
– מילון למוולווט:
נצל"ש: ניצול שרשור.
– הקפטן מוסר: לבון הלם מת.
תודה רבה לתומכים בבלוג גם בשישבת.
ולווט אנדרגראונד 
לא קראתי ,סולידארי בסלידה. למרות שבזמן האחרון חל שיפור קטןטן ב"סוגרים".
אהבתיאהבתי
מקווה שקראתם על שרון כידון בידיעות. האישה המושלמת, אשת תקשורת מצליחה, עושה ספורט, המון כסף, ניו יורק בשביל התרבות כמה פעמים בשנה. יאק יאק יאק, רק אני הרגשתי סלידה משפע ההצלחה והפוזה והכסף וההעלאק כשרון?
אהבתיאהבתי
לגבי אלדד יניב – כמה מן הסיפורים שהופיעו לאורך השנים אצל גידי ווייץ היו הדלפות של אלדד יניב לגידי? פרשיות העסקים של ליברמן, פרשיות העמותות של ברק. אני בטוחה שיש עוד…
היחסים בין השניים, כך נדמה לי, הרבה יותר עמוקים מיחסים של מפקד-פקוד לשעבר. יניב התיישב על הכורסה הכי נוחה ומחבקת כדי לפרוש את מנפיסט החרטה שלו. הייתי רוצה לראות אותו הולך להתראיין אצל ליבסקינד (כדוגמא, או מישהו אחר).
אלדד יניב הוא אלדד יניב, ממשיך עם השטיקים, מערכות היחסים הנהדרות עם עיתונאים וגם ימשיך להיות מחובר למליונרים או לכל מיני בעלי כוח אחרים.
אהבתיאהבתי
למה מדברים כל הזמן על המחאה בקיץ? עכשיו יורד שלג בשדרות רוטשילד? המחירים נמוכים יותר?
אם יש מחאה אותנטית, תופע מיד. אם זה ענין של אלדד יניבים שמפיקים פרומואים, שילכו לשחק עם החברים שלהם.
אהבתיאהבתי
מחאה אותנטית זאת מחאה שתתקיים גם בשלג .
אהבתיאהבתי
הכי קל לקשקש באינטרנט.
לפני כעשור שנים היתה הפגנה ארוכה, בת כמה חודשים, בחורף הירושלמי, באוהלים, ברחוב קפלן ליד הכנסת, 24/7, של נכים כשרובם בכסאות גלגלים. אנשים חלו שם, הועברו לבתי חולים וחזרו לרחוב.
יש לך, מר דרור ה"דרורי", בכלל איזה מושג כלשהו על הקשיים האדירים להוציא אנשים לרחובות בחורף? על ארגון דבר כזה? על העלויות? על המימון? על ניגוחי הממסד בהפרד ומשול?
קשקשן!
דרור עלק…
אהבתיאהבתי
במיוחד לר/ק, תמונות ממחאה אותנטית
גם בארץ התגברו פה ושם על החורף הארקטי של תל אביב ויצאו לכיכר, למשל בההפגנה בנובמבר 95' שאחריה נרצח רבין. כשיש רצון אמיתי להפגין לא צריכים קיץ ולא צריכים את איל גולן ואת אלדד יניב ואת החברים שלו בעתון שיפמפמו חצי שנה מראש על "קיץ של מחאה".
אהבתיאהבתי
משום מה לסורים זה לא ממש מפריע
אהבתיאהבתי
אתה כל כך שיטחי שממש אין חשק להתייחס אליך אחרת מאשר קשקשן!
אהבתיאהבתי
שכחת להדגיש את ה"קשקשן!"
אהבתיאהבתי
האם החלטתם היכן תבלו את חופשת הקיץ?
אהבתיאהבתי
קולומבוס, עוד אחת הגיעה…
אהבתיאהבתי
הבוקר שמעתי על המקום לראשונה מדליק ווליניץ בגל"צ, ואסקו.
אהבתיאהבתי
התכוונת "אמריגו"
אהבתיאהבתי
לא מצחיק בכלל. שרת התרבות החליטה בשבת לבטל את כל משחקי הכדורגל עקב האלימות במגרשים ובקול ישראל בטלו את "שירים ושערים" והאריכו את התכנית של ליאת רגב "מעבירים לראשון" משעה אחת ל-4 שעות שידור. מטבע הדברים עסקה התכנית גם בנושא האלימות במגרשים ובספורט בכלל, וגם דני דבורין ועדי מאירי (הכתבת הפלילית) התארחו בה. לא תכנית ספורט ולא עזר כנגדו.
אהבתיאהבתי
עברית קשה שפה.
ראשית, לכ-45 דקות התוכנית הפכה לתוכנית ספורט לכל דבר ועניין.
הפואנטה המצחיקה היתה כשהעזר כנגדו השתמשה בביטוי המחמיא לעבר העזר כנגדה, "שאלה מצויינת".
אהבתיאהבתי
אמת דברת, ולכן אתה פטור מהוצאת דיבה אבל בהחלט הוצאת לשון
נסה להתקע באולפן ל-4 שעות, במקום שעה, כשאין חדשות (וזה טוב) ותראה שצריך קצת "לטחון מים" ולדבר על ספורט ואילוסטרציות, גם כשאין ספורט
אהבתיאהבתי
מצחיקים העיתונאים האלה.
תוכנית ספורט ברדיו. דני דבורין (פטפטן בלתי נלאה מהסוג ששואל שאלות ארוכות כאורך הגלות ומאוהב בקולו) שואל שאלה ומיד העזר כנגדו, ליאת רגב כמדומני, מגיבה שזו "שאלה מצויינת".
אהבתיאהבתי
והנה התוצאות של סילוק הסמג"ד:
אהבתיאהבתי
וולווט יקרה,
מבלוג ביקורת תיקשורת הייתי מצפה לאיזו אבחנה או סימן שאלה בנוגע לרצף ולאכסניה בנוגע לרחל המשוררת וחזרתה בשאלה מציוניותה. אני כמובן לא צריך להסביר ולהדגים לך את המיכאניזם של עיתון הארץ ושאר הפוסט-ציונים. אך אולי יש עוד כמה אנשים שלא שמו לב לדגם. על מנת לבסס את עמדתם שציונות זה פויה, אין יותר טוב מלקחת "אושיה ציונית" ו"להוכיח" דרכה שכבר אז הציונות הייתה פויה.
מעבר לכך, לאחר קריאה של החומרים עצמם (חוץ מהפרשנות הספרותית שהייתה מעניינת) לא ברור לי ממה נפשך?
אהבתיאהבתי
הערתי הייתה כמובן משועשעת. לא, אני לא רוצה לקחת ממנה את כל שיש לה, אני לא רוצה לשנות שמות רחובות ולא לפגוע בה כשתהיה תחיית המתים במהרה בימינו.
וגם אם חשבה שישראל צריכה לעבור לאוגנדה –
i couldn't care less
אהבתיאהבתי
תגובתך הייתה אמנם משעשעת, אך בכל זאת. לא נראה לך שכל הקטע הזה עם רחל נועד לשרת אג'נדה? ואם כן, לא ראוי להעיר להם?
אהבתיאהבתי
איזו היתממות פתטית
"אצלי, בערוץ 10, אני מבטיח לכם, אישה חרמנית ושישה נערים שעושים סקס בחוף הים, לא הייתה פותחת מהדורה" גלבוע לרגע שוכח איפה הוא עובד , עד שהוא מתעשת "זה היה נכנס למהדורה, אבל ממש לא ככותרת ראשית".
אהבתיאהבתי
פייגלין נבחר לכנסת?!
http://news.walla.co.il/?w=/9/2526750 ראו בשורה מעל התמונה של ברק.
אהבתיאהבתי
פז שוורץ חשפה בלי כוונה את פניהם האמיתיות של פעילי ה-ISM.
ח"ח לאור הלר? נכון ואמן?
כמה שמילים הן זולות.
אהבתיאהבתי
לא צפיתי בכתבה על האירגון , למה אתה מתכוון שהיא חשפה אותם מבלי לשים לב?
אהבתיאהבתי
תלחץ על המשולש.
היא שאלה אותם אם הם היו בשדרות, והם החלו לתקוף אותה באגרסיביות, לטעון שהיא מועלת בתפקידה כעיתונאית, וחלקם עזבו בהפגנתיות.
מופע כזה של סתימת אזניים וצעקת "לה-לה-לה-לה-לה" לא ראיתי מאז גיל 3.
ואלו מומחים לענייני מוסר, כן?
אהבתיאהבתי
ראיתי את זה וצחקתי. יש לנו חברים אנטישמיים. קשה להם מאוד לשמוע את הצד השני, זה מראה על הליברליות ורוחב האופקים שלהם.
אירופים מ*******
אהבתיאהבתי
"פז שוורץ מערוץ 10 יצאה לפגוש את חברי ארגון " אני לא יכולה לראות תוכנות ווידאו בערוץ 10 אלא מקבלת מסך ירוק. יש לי פלאש ואני רואה ערוץ 2 או ביו טיוב. בערוץ זה לא הולך וזה חדש. הורדתי והתקנתי שוב פלא
לישהו יש עצה?
אהבתיאהבתי
היי דבורית,
לא נכנס כאן למשמעויות השונות של המילה "נורמטיבית". במשכילות התכוונתי לא לתארים אקדמיים כי אם לסקרנות, רעב לידע, והרחבת אופקים שהלוואי שהיו נחלת הכלל. לגבי הזוגיות וילדים, אולי שגיתי בניסוח, לא התכוונתי לשלול את אלה שלא רוצות זוגיות וילדים, כמובן. כוונתי הייתה להפנות את הזרקור מחוף הים אל כל תחומי החיים.
וגם, עשי טובה – תני קרדיט למקום העבודה 🙂 כתבה בסלונה. תודה
אהבתיאהבתי
הלו, אין בעיה, הוספתי לבקשתך, אם כי סמכתי על אנשים שייכנסו לקישור. ;]
אהבתיאהבתי
הדס בשן את אמיתית?
קראתי ולא האמנתי: "בשנת 2012 נשים למדו להגדיר את המיניות שלהן, לאמר מה הן רוצות, להתרגש, להתפנק, להתנסות ולהגשים פנטזיות. נשים משכילות, נשים יציבות, נשים נורמטיביות לחלוטין. נשים שרוצות זוגיות וילדים. נשים שצריך להכיר, לקרוא, להאזין להן…"
אם הייתי עורך את המהדורה המחודשת של "זו ארץ זו" והייתי מגיעה אלי עם זה הייתי אומר "יא רבנאן איזו איכות". סאטירה מבריקה על ברוריה אבידן בריר, רות סירקיס ויעל פז-מוסקונה-קפרא גם יחד. האופן שבו את מזכירה לנשים ש"2012 היתה השנה שבה הן למדו (לעשות את כל הדברים האלה), הגילוי לעולם שנשים הן משוחררות אך גם יציבות… ואו – נפלתי. 1975 חזרה אלינו במלוא עוצמתה!
(אגב – המילה היא "לומר" ולא "לאמר". לידיעת הנשים האולטרא-תותחיות שכתבת עליהן).
אהבתיאהבתי
כשהייתי עבד של החזירים הקפיטליסטים הנצלנים מכרתי לכם שטויות על כך שחייבים להעיף את ביבי.
היום התפכחתי והתפקחתי, ואני יודע שקשרי הון ושלטון הם הסכנה הגדולה ביותר ולכן אני עושה פנית פרסה של 360 מעלות ואומר לכם שחייבים להעיף את ביבי!
אהבתיאהבתי
אין לי בעייה עם קצת יח"צ, אבל לכנות בסיס הדרכה "מרכז העצבים של המודיעין"?
אהבתיאהבתי
בזמני היה איסור להזכיר את שם היחידה.
אהבתיאהבתי
מאחר והפרק שעסק בדנה מודן היה קצר מדי, מצאתי לנכון לעשות מדרש טראומה.
א. אמירת שלום – תמיד מומלץ להמנע. תועלת רבה אין בכך, הסיכונים רבים. האפשרות של התעלמות מביכה ומצלקת. פשוט לא מומלץ להעמיד את מדרגך בחברה למבחן מיידי שכזה.
ב. היי, דנה – טעות של טירונית. מעריצים נוקבים בשם. מה גם שמחייב אותה להזכר בשמך הלא דנתי.
ג. התור לעוגות – שקוף שניסית לבצע את תרגיל העקיפה הידוע של לארי דיוויד, לפתח שיחה בכדי לקדם את מיקומך בתור, מודן גילתה אזרחות למופת.
בכלל עלי להודות על קראש אירוני בעברי למודן, מאז הזדמן לי לבחון מקרוב את תגובתיה האמיצות לדמותה הקולנועית, בפרימיירה ל"ציפורים בניוטרל". במיוחד קסמה לי האפשרות של רותו כגיסה אירונית.
אני מבין את הסבל הקשה, שנגרם לך עקב התקרית, ועל כן מוחל על הגוון האפור הדהוי שקיבל שמי, לעומת הרטרוגריידיות של פירוט אקסים בבולד.
נ.ב. לא עבדתי במעריב, אך שנים לאחר תום יחסיינו האירונים, נפגשנו ברחוב, וזכיתי לאמירת שלום בליווי חיוכה המקסים של דנה. ולווט תאכלי את הלב.
אהבתיאהבתי
הו, האירוניה. לפחות ולווט לא הזמינה בבקה
אהבתיאהבתי
אכן, בעקבות הטראומה הפסקתי להגיד לאנשים שלום מיוזמתי וחידדתי את המאפיינים המיזנתרופיים שעד אז היו בלתי מורגשים, אמממ.
אהבתיאהבתי
להגדיר את רחל "אנטי ציונית" זה עיוות מכוון.
יתכן שהיא התאכזבה מהתנועה הקיבוצית, במיוחד לאחר שזו זנחה אותה כשחלתה, ויתכן שהתגעגעה לימים טובים יותר בחייה בניכר (מי לא מתגעגע לימיו העלומים?).
אבל אין שום ראייה לכך שהיא היתה נגד הרעיון הציוני שהוא בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
תחושתי היא שגרץ קראה את הפוסט של שרגא עילם, ומיהרה לחפש הוכחות נוספות בפינצטה. לא סביר בעיני סמיכות הזמנים, והשורה התחתונה הדומה מדי.
בדומה מאוד ל"בוגרשוב", רבה הפרשנות על העובדות.
ככה לא שוחטים פרה.
אהבתיאהבתי
בקיצור, החלוקה לקטבים אישי מול פוליטי/לאומי בשירה של רחל אינה חדשה. גם הביקורתיות של האפשרות של מיצוי האישי דרך האידאילוגיה הציונית סוציאליסטית. גרץ מציגה תזה שבה האישי מופנה אל אידיאולוגיה סוציאליסטית לא ציונית כעדיפה על התקופה ה"ציונית".
הקישור שלך נכון, לרחל היתה תצפית מצוינת לחוף בוגרשוב, ולכן ראתה נכוחה מה צפוי שם בעתיד.
אהבתיאהבתי
פעמיים לייק.
אהבתיאהבתי
לידיעתכם ש. ו-ש.:
גרץ עוסקת זמן רב בתחקיר על המשוררת רחל בלובשטיין לצורך כתיבת ספר, ללא
קשר למה שמתפרסם בבלוג זה או אחר.
מופרך למדי להסיק מהמכתבים המעניינים שהתפרסמו בעמודי הספרות שהיא בגדה בציונות או משהו כזה. אם כבר, כמו שכותבת גרץ עצמה במפורש, אפשר לראות איך הלהט לשינוי סדרי עולם נדד לפרקים מאידיאה אחת לאחרת, גם בשל התנאים שבהם חייתה בלובשטיין בזמן זה או אחר.
אהבתיאהבתי
דווקא בגלל שהיא הגיעה למסקנה המופרכת הזו מהמכתבים הללו, גובר החשד שהיא הושפעה מהפוסט של שרגא עילם שפורסם לפני כחודש.
זה גם די סביר שבתור חוקרת של רחל יצא לה לקרוא אותו.
אהבתיאהבתי
לא ולא. או לפחות, לא בהכרח. קודם כל, גרץ אינה מחזקת כהוא זה את התיאוריה הדי רעועה שקושרת את רחל בלובשטיין עם התפכחות והתנערות מהציונות בתקופת המלחמה.
אשר לתקופת טולוז (מיד לאחר תקופת כינרת ולפני המלחמה) זו יועדה ללימודי אגרונומיה ואין דבר בכתביה (או שידוע להיסטוריונים) שמרמז על כוונה להכשיר עצמה בעבור צרכיה של המולדת הרוסית.
בלובשטיין נדבקה בשחפת בעת שעבדה עם ילדים פליטים באירופה כחלק מפעילותה לסייע לפליטים בשנות המלחמה. היא שהתה באירופה בגלל שלא יכלה לחזור לפלשתינה למרות שהשתקוקקה לכך. התכתובת עם חברתה המשוררת הרוסיה בזמן ההוא אולי מעידה שהיתה תקופה בה נכבשה בקסם המהפכה הזרה, אבל אם תתעמק במכתבים אין שם ולו רמז למה שעילם מתאר כהתנערות מהתנועה הציונית.
גם הנחרצות הזאת שבה הוא ניתח את שיריה המפורסמים בקושי מחזיקה מי ביצה. ה"אורות הרחוקים" שכיזבו או ההרים שאי אפשר לגעת בהם או ה"אולי לא היו הדברים מעולם" יכולים להתפרש כהתפקחות, אך השאלה היא ממה? אם תתעמק בקורפוס של שיריה (לא רק אלה שהולחנו ונעשו לנכסים) תגלה במהרה שהציונות לא מי יודע מה עניינה אותה.
וגם לא אידאות גדולות אחרות.
היא אכן התבאסה ביותר מכל פרשת הגירוש לכאורה מכנרת, אך בעיקר היתה אשה על ערש דווי שבאה חשבון עם עצמה. היא כתבה את שיריה בסוף שנות השלושים לחייה וסוף שנות העשרים של המאה, תוך שהיא משקיפה לאחור – אל תחילת המאה – והיא מתארת, בין השאר, את הווייתה הרומנטית הצעירה שהמציאות, איך לא, סדקה. ספקותיה גלויים. אי נכונתה להתגייס אל ה"אנחנו" והישמרותה מפאתוס ונחרצות מזכה אותה לפחות בפרשנות שתהיה ברוח כתיבתה.
בלובשטיין צימצמה את כתיבתה במובהק אל הביטוי האישי-נשי, כך יהיה זה כמעט מופרך להשתמש בה כדי לנגח את תנועת ההתיישבות הציונית. שירייה התפרסמו במוסף הספרותי המפואר של עיתון "דבר" בעריכת ברל כצנלסון ידידה נפשה מנוער שגם הוא היה אחוז ספיקות לגבי המפעל הציוני והמחיר שגבה מיהודים ומערבים גם יחד.
אם כבר, אפשר לומר, שהקונפליקטים ואי הנחת התקבלו כחלק מתרבות הביקורת העצמית שהיתה מאוד מאוד מפותחת אז.
איני בקיאה בהרגלי הגלישה של נורית גרץ, אבל לא הייתי בונה על תזה מלומדת ומרהיבה משלה שתדיר את רחל מהאתוס הציוני.
אהבתיאהבתי
תודה על התגובה המפורטת.
מקריאה חוזרת של גרץ, אני מוכן להתפשר איתך על ההסכמה הבאה:
מי שהושפע משרגא עילם הוא העורך בהארץ שנתן למאמרה של גרץ את הכותרת:
אהבתיאהבתי
מנוי וגמור. 🙂
אהבתיאהבתי
ובעניין דנקנר יולי 2011
האמת. הוא יודע לשכנע
אהבתיאהבתי
אבל גם שלי,יאיר,שאול,ציפי וזהבה אומרים את אותו הדבר. למה שמה מייחד את אלדד יניב ? למה להצביע דווקא לו?
אהבתיאהבתי
לא אצביע לאלדד יניב בשום פנים ואופן.
בשלב זה, למרות שאני מהססת , אני נותנת את קולי לשלי יחמוביץ
אהבתיאהבתי
אני אישית לא אצביע לה , בעיקר בגלל שאנחנו חלוקים בדעות המדיניות . אבל מכל אלה שמצהירים על עצמם כסוציאליסטים היא היחידה שיש מאחוריה עשיה בתחום והיחידה שחפה מציניות פוליטית . אם הייתי שמאלני הייתי מצביע לה , אכן .
אהבתיאהבתי
אולי תעבור לשמאל. בימין יש רבים מדי
אהבתיאהבתי
הינה : 290ביוני. http://www.youtube.com/watch?v=CfE0ntH8Vi4&feature=relmfu
אף כי נדמה לי שראיתי זאת גם קודם. אינני בטוחה
אהבתיאהבתי
"צודק בן, חטאתי. בתום 10,000 המילה של הארץ לא בדקתי כתבות קודמות (ליידי גלובס, ינואר 2011)."
אני משוכנעת שקראתי/ שמעתי את הטסט הזה או קרוב אליו לפניכן. אם אינני טועה במחשבה שניה עלה סרטון וידאו שבו יניב דיבר על אותו עניין.
ובעניין דנקנר. מבלי להוריד ולו טיפה מאשמתו של דנקנר (כפולניה ברור לי שכל אחד אשם) , אני חשבת שאולי שוקן פשוט מקנא. הוא, כמו רבים וטובים כמוהו, מרגי
ש שגנבו לו את המדינה. לאליטה וותיקה יש בעיה עם אליטה חדשה הפועלת בדרכים מוצפות , אולי. הרי לשוקן יש חשיבות מעצם שמו, מעצם ההסטוריה המשפחתית. הרי הם דחקו להפריט את הכלכלה, לפרק ארגוני עובדים. אז מה יש להם לעשות במחאה אם לא להעמיד פנים ואם ירצה השם, להגדיל את התפוצה של העיתון ( הראוי) .
אהבתיאהבתי
"בשן יצרה משוואה מקוממת. מצד אחד, נשים ב-2012 אומרות מה הן רוצות (או שהן רוצות) מ/סקס (אם זכרוני אינו מטעני, גם ב-1991 אמרו ורצו)
מצד שני, כדי לאזן את המשוואה המאיימת, היא מביאה מיד את הניגוד לכאורה: נכון שהן רוצות סקס, אבל הן יציבות, נורמטיביות, ורוצות זוגיות וילדים.
ומה אם הן לא נורמטיביות ולא משכילות ולא רוצות ילדים או כלולות, וכן אוהבות סקס? האם יסולח להן על תאוותן?"
או! במספר משפטים היטבת להציג מה שאני לא הצלחתי במספר פסקאות.
אהבתיאהבתי
קלישאות הודו ונפאל של הסלבס מעולם לא היו נבובות יותר.
מודן נסעה להודו ואז "קיבלה מסר מידיד שנמצא בכפר נידח במיוחד בהימלאיה. 'והוא כתב: היום ישבתי מול השקיעה, הכל היה כל כך יפה, שישבתי ומיררתי בבכי מול הטבע'.
שני עמודים אחר כך מספר מושונוב ג'וניור על חוויותיו בנפאל: "איכשהו הגענו לבית באמצע הר, שום מקום… בשש בערב אין אור ואין חשמל. התארחנו אצל משפחה מקומית (בלה בלה בלה)… יצאתי החוצה ולראשונה בחיי ראיתי כוכבים אמיתיים. מאות כוכבים. התחלתי לבכות (בלה בלה בלה)".
האם ייתכן שמיד אחרי הבכי המזכך שוודאי הוביל להארה ולנירוואנה, הוא שלח מייל לדנה?
אתמהה 😆
יש כאן עדויות בעד ונגד, מעניין – האמת נמצאת אי שם בהודו או נפאל
אהבתיאהבתי
מיקי, עברת על כל 7 לילות רק כדי למצוא את הסקופ הזה? דבקות במטרה.
אהבתיאהבתי
האמת שאכן חרשתי את 7 לילות (כולל הראיון עם גלן קלוז).
בסך הכל, היה מה לקרוא.
ממודן&מושונוב קיבלתי הרגשה לא נעימה, של אנשים מנותקים לחלוטין. הם צריכים לנסוע עד להודו כדי להתרגש מהטבע.
אבל אני חושב שהרווחתי את מנת הווילווט שלי
אהבתיאהבתי
אתה משוחרר מ6 גליונות 7 לילות הבאים .
אהבתיאהבתי
תודה, אעשה זאת
אהבתיאהבתי
את צודקת בקשר לכשל הלוגי של הדס בשן, משתמשת בנורמה אחת המוכתבת לנשים כדי לדחות נורמה אחרת. מה שבמובן מביא לכתבת השער המדוברת של ניוזוויק(ושימו לב לצילום השער), וזו דרך לבחון מה חושבים על כתבתה של קייטי רופי.
אהבתיאהבתי
כואב לי שההסמח"ט צריך לשמור ולסכן את חיו עבור טיפוסים כמו בעלת הבלוג שרוקדת על דמו כבר שבוע
הלוואי והיתה אפשרות לשמור ולהגן רק על מי שמעריך את עבודת לוחמי צה"ל
אהבתיאהבתי
אין מה לעשות, ככה זה בדמוקרטיה – מותר להעביר ביקורת!
אהבתיאהבתי
בעלת הבית אינה זקוקה להגנתי. אבל בשם עצמי, ההכללה שמי שמבקר
קצין או חיל זה או אחר אינו "מעריך את עבודת לוחמי צה"ל" או "רוקד על
דמו" ומשום כך לא זכאי להגנת צה"ל אינה ראויה, שגויה ומסוכנת. קצין
בצה"ל לא נהג כפי שמפקדיו מצפים ממנו וידע היטב מה הן הציפיות.
העובדה שלקח מצלמה, נטולת מצבר,מעידה שהבין שההתנהגות לפני
המצלמה היא חלק מתפקידו ונכשל בכך, יש לבקרו למען יראו וייראו.
גם מתנחלי חברון גם אנשי שלום עכשיו גם בשטח, גם בדיבורים, גם
בדפוס, גם לפני המצלמה מבקרים קשות את צה"ל וגם לפעמים פוגעים
באנשיו במגע גוף. האם תמנע מהם את הגנת צה"ל ?
אהבתיאהבתי
הלוואי שרק מי שמעריך את התנהגותו של אייזנר היה חייב להתגייס, אין לי התנגדות שרק מי שמעריך את אייזנר ילחם על הגנתו של מי שמעריך את התנהגותו של אייזנר, יוחזר הפלמח לאלתר.
אהבתיאהבתי
אכן, לא ראינו שבעלת הבלוג יוצאת מגדרה במספר רב של פוסטים עוקבים נגד קצינים שמכים מתנחלים עד זוב דם.
❗
אהבתיאהבתי
אני מזמינה אותך או כל אדם אחר בעולם לכתוב על כך. תעביר את זה הלאה.
אהבתיאהבתי
כשמחברי הספר "יוצאים לדרך אזרחים" זועקים על השתקה פוליטית הם בעצם מודים שהספר עצמו הוא פוליטי . ככה שאם משרד החינוך כן היה מפיץ אותו בבתי הספר הוא עדיין היה מבצע השתקה פוליטית , של הדעה שלא מופיעה בספר .
אהבתיאהבתי
אתה צודק דרור. לוגיקה צרופה. עדיף שהם לא היו מודים שהספר הוא פוליטי ומעמידים פנים שאפשר ללמד אזרחות מעמדה ניטרלית. אם הם לא היו מודים אז הספר (או כל ספר אחר) לא היה משתיק עמדות אחרות.
אהבתיאהבתי
כזכור, פעם לימדו אזרחות בצורה נייטרלית. נייטרלית: הגדרות תפקיד נטו.
לא רוצה לדעת מה מחברי הספר חושבים על שטחי יהודה ושומרון. כרגע, הם חלק משטחי מדינת ישראל, לא מוצא חן בעיני המחברים? שיעסקו בפעילות פוליטית ולא בכתיבת ספרי אזרחות.
כן, יכול מאוד להיות שהמצב הפוליטי כרגע בארץ לא מוצא חן בעיניהם-שהם לא היו מצביעים לנתניהו, שכל הסיפור הזה של קואליציה עם ישראל ביתנו וש"ס לא בא להם טוב, שאנסטסיה מיכאלי מעוררת בהם תחושת קבס ושאורלי לוי-אבקסיס עם כל העשייה החברתית שלה גורמת להם לגחך, בעייה שלהם. אם הם היו מבינים אזרחות, הם היו מבינים שהם במיעוט והדרך לשנות את המצב היא לא בכתיבת ספרי אזרחות.
אהבתיאהבתי
פעם לימדו אזרחות בצורה ניטרלית. אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי. מתי? בימי דוד המלך? איך בכלל מלמדים אזרחות בצורה ניטרלית?
אהבתיאהבתי
כנראה שפרצת כאן לויכוח הלא נכון . כולם פה מסכימים שבאזרחות מעורבת פוליטי , השאלה היא אם אתה תלמד לפי ספר עם דעה פוליטית של המיעוט או כזאת של הרוב . זאת דמוקרטיה ומי שנבחר הוא זה שיכתיב מה ילמדו , כמו שיוסי שריד בתור שר החינוך הכניס שירים של דרויש למערכת החינוך , כמו שיולי תמיר החליטה לצייר את הקו הירוק במפות של ספרי בית ספר .
אהבתיאהבתי
יצא לי ,ביום שישי האחרון ,לעלעל בדפיו ,של היומון :-"ישראל היום" וכמורה לאזרחות מאוד פוליטי וא-מפלגתי ,המלמד את תלמידיו ,להפעיל שיקול דעת, לחשוב ,להטיל ספק ,וכיצ"ב. ברצוני לומר לכל המלעיזים ,ואלו שאינם מבינים ,דבר וחצי-דבר ,על פדגוגיה, ועל אזרחות כאחד ,שלימוד אזרחות ,ניחן בנושאים קשיחים, כיוון שבסוף היום ,או ליתר דיוק ,בסופה של שנה"ל ,על התלמיד להיבחן, בנושאים של :-התנגשות בין זכויות וערכים ,לתת את דעתו על מאמרים ,לענות על שאלות נוקבות באזרחות של מדינת ישראל ולא על דיעות פוליטיות יפות ונעימות ככל שיהיו!!! זוהי בחינת הבגרות, של משרד החינוך ,של מדינת ישראל ,בין שהיא יחידת לימוד אחת, ובין שהיא שתי- יחידות לימוד! פסילת ספר ,הינה לעניות דעתי ,מעשה שלא יעשה, כיוון שאותו משרד שפסל הוא אותו משרד שאישר.! מה גם, שמורה טוב אמור ללמד ,לא רק על סמך של ספר בודד, טוב ככל שיהיה .אני למשל, מלמד מ2 ספרים,- הנוכחי, עם הבעייתיות שבו ,שאני מודע להן היטב ,וגם את הספר הישן והטוב ,ששמו בישראל:- "להיות אזרח ביראל" -ספר נהדר בן כ500 עמודים וגם בו ישנן מספר טעויות כאלו ואחרות ,וגם להן אני מודע היטב! וכעת לכתבתו המשמימה של דרור אידר ירום הודו הוא כותב בסופה של כתבתו הנלעגת שהספר שנכתב על ידי שמאלנים פגיעתם קשה מזו של פגיעתו בישראל של סא"ל אייזנר!!! נו באמת איך ניתן בכלל להשוות? האם ישנו ספר ללא טעויות כאלו ואחרות ,האם פגיעתו קשה ומרובה נו… 😳 💡 👿 😕 😈
אהבתיאהבתי
אתה בטוח שיש לך מספיק פסיקים בטקסט?
אהבתיאהבתי
נייטרלית: הגדרות תפקיד. למשל, לא צריך לנתח את אופי הפעילות של בית המשפט העליון בשבתו כבדין גבוה לצדק, צריך לכתוב בסעיפים מהם תפקידיו והרכביו. זהו.
בשנות השמונים ותחילת שנות התשעים של המאה הקודמת ממש לימדו מספרים כאלה, פשוט צריך להחזיר אותם ולהוסיף פרקים הרלוונטים להיום.
אהבתיאהבתי
וואלה, סוף סוף חדשות. יהודה ושומרון הם חלק ממדינת ישראל. איך לא שמענו על זה בתקשורת? פפפפפפפפ שמאלנים האלה
אהבתיאהבתי
אז מדוע ישראל הנאורה ,שולחת את סגן-אלוף אייזנר ,לשבור סנטרים ,של אזרחים זרים הבאים להזדהות עם הנושא הפלסטיני? ולא שוטרי-יס"מ או שוטרים "רגילים"?
אהבתיאהבתי
אני אומר דבר פשוט , גם אם משרד החינוך יפסול את הספר וגם אם יפרסם אותו , תהייה כאן השתקה פוליטית , כי אם הוא יפרסם אותו אז זה יהיה על חשבון ספר עם דעה אחרת ,ככה שלשרד החינוך לא נותרת ברירה אלא להשתיק את הדעה שיותר רחוקה ממנו , אין דרך שלישית .
אהבתיאהבתי
משרד החינוך לא מפרסם, מאשר. אין שום דרך בעולם לכתוב
ספר אזרחות, היסטוריה, גיאוגרפיה אנושית, בלי פוליטיקה.
כל האמונה בדימוקרטיה היא תעמולה,טוב, חינוך פוליטי.
שיטת הבחירות, ההחלטה על שפה לאומית,יחס דת מדינה,
חוקי נישואים, מס רכוש, מס ירושה כן חוקה לא חוקה וכ"ו וכ"ו,
הכל פוליטי. הסיפור על הטייה פוליטית זה פשוט תירוצים לכפיית
דעת הרוב בועד כנסת זו או אחרת על תוכן ספרי הלימוד. האם
בכל הארצות בעולם הממשלה מאשרת ספרי לימוד? זו צנזורה
חמורה והחלטה פוליטית משמעותית ביותר.
אהבתיאהבתי
אז לא הגיוני שמי שמחליט מה מלמדים יהיה גוף נבחר?
אהבתיאהבתי
אבא אמא והתלמיד יחליטו זה לא עניין לממשלה.
אהבתיאהבתי
אתה רוצה הפרטה של כל בתי הספר וסגירת משרד החינוך?
אהבתיאהבתי
לא ולא אמרתי זאת גם היום יש זרמים ואין בכלל חינוך ממלכתי אבל פוסט זה שעוסק במסורת של תחת אינו מקום לדיון עיניני
אהבתיאהבתי
אני מבין שאתה מעדיף ספר אזרחות עם דעת מיעוט של 2 אחוז ?
אהבתיאהבתי
כמה שאלות הבהרה. 1) השני אחוז, זה מכלל האוכלוסיה, האוכלוסיה היהודית, אוכלוסית החינוך הממלכתי? 2) אם זה שני אחוז, אז באמת חשוב לתת ספרים מאוזנים ככה שאולי בעוד עשור זה יירד לאחוז אחד שלא חושב כמו הרוב. ובא לציון גואל.
אהבתיאהבתי
דרך אגב, במשרד החוץ עובדים על מכתב התנצלות לרשות הפלסטינית על עוגמת הנפש שגרמנו להם עם הביקורת שלנו על ההסתה בספרי הלימוד שלהם. זה פשוט נבע מבילבול. לא זכרנו שהרוב שם הוא בעד הסתה. אנחנו לא רוצים ספרי לימוד שיש בהם עמדה של פחות משני אחוז. טעות. sorry.
אהבתיאהבתי
יופי, רק שספר האזרחות שאושר לא מסית נגד פלסטינים .
אהבתיאהבתי
דרורי, רוב זה רוב. אם זה מה שהרוב שלהם חושב אז זהו. למה הם צריכים להיות מושפעים מהתבוסתנות הליברלית הבכיינית שלך ולא להסית. מה, משרד החינוך שלהם צריך להתחשב במה שאיזה שני אחוז מהסמול שלהם אומר?
אהבתיאהבתי
אתה צודק. אין דרך שלישית. או שמלמדים עם הספר האדום הקטן עם משתנו של סטאלין או שמלמדים תעמולה קפיטליסטית. אין שום אפשרות אחרת. בכל מקרה ישתיקו מישהו. דרך אגב, אם להשתיק אז אולי עדיף עם קת של רובה. יותר אפקטיבי.
אהבתיאהבתי
בסוגיות שספר אזרחות מתעסק בהן אכן אין דרך שלישית . או שאתה חושב שהמסורת סותרת את הדמוקרטיה או שלא , אין כאן עוד אפשרות . או שאתה חושב שכל הימנים הם אלימים או שלא .
אהבתיאהבתי
מסורת מילה
ריקה. מסורת
של מי?
אהבתיאהבתי
של התחת שלי
אהבתיאהבתי
כמובן שבטקסס עושים את זה יותר טוב.
אהבתיאהבתי
היתה "דרך שלישית "והיו חברים בה ,חברי-כנסת כדוגמת :-תת-אלוף אביגדור קהלני בעל עיטור העוז במלחמת יום הכיפור בשנת 1973 בעמק הבכא והיה עוד מישהו שאינני זוכר את שמו ,אך הינו חבר קיבוץ ,אי-שם ברמת הגולן נדמה לי ששמו הראל???
אהבתיאהבתי
אפרופו מירב מיכאלי, אם הגדרת אי שפיות לצורך קביעת אונס גם במקרה של יחסי מין בהסכמה היא הסבירות הסטאטיסטית שאדם שפוי יתערטל בחוף ים, תמהני מה יפסוק בית המשפט במקרה של מגישת חדשות המתערטלת בשידור חי. יש מצב שליאור שליין הולך לחלוק תא עם משה קצב?
אהבתיאהבתי
למה היא מדירה את האות ב'?
מדובר באות גברית?
אהבתיאהבתי
(ב)יצים
אהבתיאהבתי
ביציות פחות חשובות?
אהבתיאהבתי
🙂
פספסתי את זה.
אהבתיאהבתי
גם ביציות זו מילה שצריך להדיר, מחשש שמישהו בטעות יבלבל אותה עם "ביצ'יות".
אהבתיאהבתי
גם בוצ'יות
אהבתיאהבתי
אני המומה. זה כל כך מטומטם מה שהיא עשתה. לא מבחינה של צניעות או מוסר אלא מבחינת ההצהרה המתחסדת והשקרית. באמת, האם מירב הייתה עושה זאת לולא הייתה כוסית. מעניין מה היו אומרים אם איזו פרחה הייתה עושה זאת. תארו לעצמכם שמראיין או שדרן היה מוריד את המכנסיים ונשאר בתחתונים כדי לאושש את טענתו.
ואם כבר מדברים על חריגה מהתנהגות נורמטיבית הרי שמיכאלי חרגה ממנה באופן דומה לחריגה של ח'. שתיהן דיברו על החופש של האישה לעשות כרצונה , בגופה. אפשא אפיללו לחשוש שאולי מיכאלי ניצלה את ההזדמנות להופיע ולו פעם אחת כאותן נערות הזוהר שאינן מחויבות לאידאולוגיה המונעת זאת ממנה, למרות שיש לה, על פי מה שראינו נתונים הולמים.
אהבתיאהבתי
גם אני רוצה לכתוב את המילה שבה השתמשת, אבל שיוכי המגדרי יהפוך אותה אוטומטית למגעילה, דוחה וכיו"ב.
בכולופן התכוונתי לומר שמרב מיכאלי, בשני העשורים האחרונים לפחות, אינה ממש "דוסית".
אהבתיאהבתי
איזו צביעות מטורפת , הרי אור הלר הוא עיתונאי ולא מבקר תקשורת, התפקיד שלו הוא לא לקוות שיתייחסו למתנחלים מותקפים כמו לפעילי שמאל , אלא להיות אחראי על זה שבאמת יקרה . הלר לא יכול להיות גם הנאשם וגם התובע בו זמנית .
אהבתיאהבתי
על זה שבאמת יקרה= על זה שזה באמת יקרה
אהבתיאהבתי
סג"ל מבקש שנהיה תבוניים, ושהתקשורת תשאל איך אייזנר שבר את ידו. מצטער אראל אני מעדיף את התבוניות הישנה.
אהבתיאהבתי
לא רק את ולוט יודעת, כל מי שעובד איתה על תוכנית שהיא מתנהגת כמו פרימדונה, התנאים שהיא דורשת ת אולי יכולים להתקבל רק אצל מוזס וחבל לצפות ממנה לענות על עניני משפחה וקשת.. שתנוח..
אהבתיאהבתי
עתון הארץ הוא העתון המאוים ביותר ע"י קוראיו.טוקבקיסטים מכורים שמעולם לא שילמו גרוש על העתון מודיעים בגלל פסקא של שטרסלר/טוביה/שביט שמחר דבר ראשון בבוקר הם מבטלים את המנוי.
ניב גלבוע –
אהבתיאהבתי
בזמנו קיבלנו דיווח מהמיס המעודכנת על מפגש פיסגה דנKנר שוקן. מה קרה לא הניב תוצאות?
וסליחה על נפילת הלשון הלא מתוכננת.
אהבתיאהבתי
מצחיק שכדי להוכיח שהוא "חזר בתשובה" הוא נותן בתור דוגמא את זה שהוא דיבר עם רני רהב על לארגן ערב התרמה לאיזה עמותה לילדים בסיכון . לא רק שזה לא הופך אותו ל"חברתי" , למעשה ערבי התרמה הם הדבר הכי בנאלי בעשירון העליון , אפילו נוחי דנקנר מארגן כאלה לפעמים .
אהבתיאהבתי
אשמח לחוות דעתו של הקפטן, למיטב ידיעתי הסטונס מציינים את הולדתם ב63 עם השלמת חטיבת הקצב.
אהבתיאהבתי
צריך לשמור על הסטטוס קוו
אהבתיאהבתי
צר לי על האיחור.
צר לי גם על שעלי להשיב פניך ריקם. אני והסטונז זה כמו סושי וסביח, כמו מאחזים וטליה ששון, כמו יוסף גיספן ונתן אלתרמן…
אמנם חרשתי על אלבומיהם ואף ראיתי הופעה, אבל אין לי איזה ידע מיוחד לתרום בנושא.
אהבתיאהבתי
כן, אלדד יניב כבר נגמל מהספינים והשקרים. אפשר לראות את זה בדוגמה הבאה:
זה מה שהוא מכר בריאיון הנוכחי: "אני זוכר את ההופעה הראשונה שלי באוניברסיטת תל אביב. אני מסיים לדבר – שום מחיאות כפיים".שום כלום. דממה. קם סטודנט, מציג את עצמו ואומר לי: 'תגיד, אתה באמת חושב שאתה יכול לדבר על הדברים האלה? על מי אתה צוחק? שחט אותי."
זה מה שהוא מכר בריאיון לליידי גלובס: "הוזמנתי למפגש באוניברסיטת תל אביב. "נפתחת הדלת ואני רואה לפניי 300 איש… פתאום אני פוגש סטודנטים שבמשך שעתיים מדהימות מספרים כמה הם התרגשו, ואיך הטקסט טלטל אותם, העיר אותם." (http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000613229)
העובדה שהוא משקר אפילו על עניין כל כך לא משמעותי, בעיניי, רק מראה כמה זה טבוע בו.
אבל יהודים הם רחמנים בני רחמנים. והדלת לתשובה תמיד פתוחה. אבל הם גם לא מטומטמים. היה והוא באמת רצה לעשות תשובה – תפדל. יש אפיקים יותר סבירים לעשות את זה חוץ מלנסות להגיע לצמרת השלטון.
כמו שתהליך השיקום של פדופיל לא כולל פרק של ניהול גן ילדים, וכמו שתהליך השיקום של שודד לא כולל פרק של ניהול בנק, כך גם תהליך השיקום של האדריכל הראשי של השחיתות השלטונית בישראל (לפי עדותו שלו) – לא אמור לכלול הגעה מחודשת לצמרת השלטון.
אהבתיאהבתי
כל מילה בסלע בן, רק מטומטמים קונים הצהרות כמו של מר יניב.
אהבתיאהבתי
לא הייתי קונה ממנו כובע מצחייה משומש
אהבתיאהבתי
רק מטומטמים "קונים הצהרות" גברת תמר, ויהיו אלה של מר יניב, או של מר עובדיה יוסף, או של בולבול הקבולבול.
אהבתיאהבתי
גברת תקראי לחברות שלך……
אהבתיאהבתי
🙂 אחחח אוהבת מגיבים איכותיים!
אהבתיאהבתי
יש מקום מיוחד לאנשים שרוצים לכפר על מעשי שחיתות – קוראים לו "בית כלא" .
אהבתיאהבתי
בלי להתייחס לדעותיו של אלדד יניב, סתם ביחס לשני הציטוטים – יכול להיות ששני האירועים באוניברסיטת תל אביב היו שניים שונים?
אהבתיאהבתי
יש מצב, אבל בראיון בהארץ הוא מספר שאחרי המפגש הראשון הנורא ההוא, זה רק הלך והחמיר (מבחינת תגובות הקהל), כך שעושה רושם שיש איזו בעית אמינות:
אהבתיאהבתי
מה שמעניין שזה קרה לפני שנה וחצי . כלומר בזמן שתנועת השמאל הלאומי היתה חי וקיימת יניב היה עבד של הטייקונים , כלומר הונה את הפעילים שלו . אגב אני כותב "הונה" בלשון עבר מתוך הנחה שהוא סיים עם זה , אבל גם זה לא בטוח .
אהבתיאהבתי
ההקשר של האירוע המתואר ב'הארץ' מתואר כה: ""אחרי שהמסמך פורסם (הספרון הכחול של השמאל הלאומי), פנו אלי המון המון סטודנטים מרחבי הארץ, שאני אתחיל לתת הרצאות, שאתחיל להופיע… ואני זוכר את ההופעה הראשונה שלי באוניברסיטת תל אביב."
ההקשר של האירוע המתואר בליידי גלובס מתואר ככה: "הספרון הכחול של השמאל הלאומי עורר התלהבות, והוא הוזמן למפגש באוניברסיטת תל אביב."
לי זה נראה שבשניהם הוא התייחס לאותו האירוע. והאופציה שמדובר באירועים שונים שקרו באותה התקופה לא נראית כל כך סבירה, לאור המהפך הדרמטי בתגובות הסטודנטים – מהבוז המתואר ב'הארץ' לההערצה המתוארת ב'ליידי גלובס'…
אהבתיאהבתי
"חושף השחיתויות" יניב נתן שירותים לפוליטיקאים ואלו בתמורה אפשרו לו לחתוך קופון. כך עובדת פוליטיקה בכל מקום וזה מה שמביא אנשים ללשכות פוליטיקאים. בדבריו אין כל חידוש והוא לא חשף דבר. הבעיה של יניב אינה חשיפת שקריו אלא שהוא חף מכל כישורים פוליטיים וספק גדול אם יש ביכולתו להיבחר לוועד בית. כאשר יראיינו אותו בעוד 10 שנים המרכולת היחידה שתהיה באמתחתו תהיה כמו זו של נאוה ברק, עברו המשותף עם אהוד ברק.
אהבתיאהבתי
מארקרוויק – היה ל״קוראינו״ ביום ה׳. חדשות הכלכלה נעלמו ביום ו׳ והקוראים הופנו לאתר האינטרנט! הרעיון ניתן כמובן להרחבה לשאר העיתון ..
אהבתיאהבתי