בשער החוק

"

– שנתיים וחצי מאסר באשמת גרימת מוות ברשלנות נגזרו הבוקר על שני השוטרים שהפקירו שב"ח פלסטיני.

– כותרות מעייפות, מצחיקות וחוזרות על עצמן:
ידיעות על "מלכוד הגיוס". ישראל היום: "בדרך לחוק הגיוס". מעריב: "נתניהו במאמץ להרגיע את המפלגות החרדיות". והארץ: יעלון ופלסנר ינסו לגבש חוק גיוס".
כלומר: מלכוד, בדרך, מאמץ, ניסיון. כל עיתון לפי הפועל המתאים לתפיסת עולמו. מה המצב בפועל? אנחנו יותר או פחות לקראת חוק?

– העיתון החרדי, מרכז העניינים, במסע עם קצף על השפתיים נגד יוחנן פלסנר. לא תאמינו.

יוסי יהושוע מביא בידיעות את שמות התורמים הגדולים לפראיירים: המיליארדרים צ'ארלס ברונפמן ורונלד כהן. ראשי ההתארגנות, בעז נול ועידן מילר אחראים על איסוף התרומות.
הפקת העצרת במוצ"ש, כך טוענת הידיעה, נאמדת במאות אלפי שקלים.

"האם צה"ל ערוך לגיוס חרדים?" שואל ידיעות בע' 2, בהפניה ל-24 שעות. חשבתי, נו, סוףסוף מישהו עשה תחקיר מקיף. מה מתברר? השאלה הזו היא שאלת הסקר היומית, שבה מהגגים שניים מכתבי העיתון את דעת הבעד והנגד שלהם, על סמך תחושותיהם ורגשותיהם.
הכתבה בנושא החרדים עוסקת בכאלו שהתגייסו לצה"ל, נודו ממשפחותיהם ומרגישים בלתי ממוצים, מאחר שאינם עומדים בקריטריוני הקב"א והדפ"ר הצה"ליים. איך אומרת אחת המרואיינות? "מה זאת אשמתי שבבית יעקב לא לומדים כלום?"
זה רק צד אחד של ענייני גיוס החרדים. ברור שיש עוד רבים.

ישראל היום סופר את הימים לקראת יום הדין של אולמרט. אתמול וגם היום, פינה שמאלית תחתונה בשער.
מחר תינתן הכרעת השופטים.

– חשאיותו המתמשכת (כלומר התעקשות גורמי החוק) של עד המדינה בפרשת הולילנד בלתי נתפסת.

נפתרה תעלומת הכותרת הראשית של ישראל היום מאתמול, כשתהיתי מאיפה לקוח ציטוט האנטי קוהלת:

היום, בידיעה המרכזית (ע' 2, סוף טור ראשון) מובא הציטוט ומתברר שרה"מ אמר אותו. אבל לא אתמול, ככתוב בידיעה, אלא שלשום, כנראה. זה גם המשפט הראשון שהוא אומר בווידיאו המשובץ. טוב, ברור שהאדם היחיד שהתעניין בכך אתמול זה אני, ושמאות אלפי קוראי העיתון לא פשפשו בקדחתנות אחת מקור הכות' הראשית, ומכאן אני מסיקה שהתיקון במרכאות הוא עבורי. יש, יש שכר, אני אומרת לכם.

פוסט מורטם

בתוך חמישה חודשים קיבלה שני פלג בהארץ שתי כתבות וביקורת ענק.
בסו"ש האחרון , בפברואר וכשהאלבום יצא, לפני חודש וקצת.
אולי בזכות הפורנו.

יאיר לפיד מתראיין לדני סידס ולאודי סגל בגומרים הולכים ביום שישי.
לפיד (דקה 15) חושב שזה בסדר גמור שיש לו טור בעיתון, ושעוד פוליטיקאים צריכים לכתוב טורים ("רצוי שיכתבו טוב". אמממ. נאה דורש. הוא מאוד אהב את הטור של בגין [וגם את זה הוא כבר אמר במאי], שכתב, כך לדבריו, עד ימיו האחרונים באופוזיציה. הנה טור אחד). לרה"מ יש עיתון, הוא אומר, והח"כים פתחו לעצמם ערוץ טלוויזיה על חשבון הציבור. והטענה נגד הטור הקטון והפעוט שלו, הוא אומר, באה מהליכוד. או יה.
גם על בתו האוטיסטית הוא מדבר, אותם דברים שאמר בשישי לאיילה חסון. כך שאם לא קראתם את התמלול שלי בשבת, תוכלו להאזין לדברים מפי הגבורה.

לפני כמה שבועות פורסמה באתר 9 חודשים כתבה על אפידורל וקעקועים בגב התחתון. הכתבה נפתחה בכך שהאמירה הזו היא חלק משרשרת אמונות טפלות בענייני הריון. הבוקר בידיעות (דניאל אדלסון): הצעת חוק חדשה תחייב מכוני קעקועים להסביר לנשים שקעקוע בגב התחתון ימנע מהן לקבל אפידורל.

צרות בכותרות

"שוויון בנטל העגבניה" (ידיעות, 8). הידיעה עוסקת במחיריה הגבוהים יותר של העגבניה בפריפריה.
כן, הבנו שידיעות מגויס לעניין בכל מאודו, אבל אל תגזימו.

טיוי

בשלב הציפה אמש נקלעתי ליס או, ושם הפציעה, כאילו לא התבגרתי ביום, סקס והעיר הגדולה. קרי עדיין הייתה ג'ינג'ית מתולתלת, וזה היה הפרק הראשון ובו נראה מיסטר ביג. וויי, ממש לא זכרתי שכך הכירו. אני כל כך יודעת מה אעשה בלילות הקיץ ב-23:10.

לפני פיזור

עיסוקים שונים הביאו לקוצר היריעה ולאיחור.
עימכם הסליחות.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

89 תגובות על בשער החוק

  1. TATOO הגיב:

    בעצב תלדי בנים.המקעקעים/ןת משחיתים את גופם. בגיל מבוגר יראו פתטים עם הפרפרים והפרחים על גופם, והזמר ההוא שקעקע עין על ערפו יפחיד ילדים קטנים.

    אהבתי

  2. גונן הגיב:

    נכון שכתוב בכתבה על האפידורל שזו אמונה תפלה, אבל היא דווקא מאששת אותה.

    "יש טווח מסויים בעמוד השדרה שבו עושים את האפידורל ללידה", מסבירה ד"ר ליליאן קאופמן, מנהלת חדרי הניתוח במרכז רפואי זבולון של שירותי בריאות כללית בקריות. "אנחנו מדברים על אזור החוליות הגביות התחתונות, מחוליה 1L עד חוליה 3L. אם הקעקוע נמצא באזור הזה אני לא עושה שם אפידורל, חד משמעית".

    אהבתי

  3. אורן הגיב:

    אנשים עוברים להשמצות בתוכנית ספורט ברדיו, כזאת לא היה לנו כבר 48 שעות. נוסיף לכך SATC בשידור חוזר ביס.
    אנשים! התנתקו מהמחשב, יש עולם מלא של חוויות מסעירות שם בחוץ.

    אהבתי

  4. תולי הגיב:

    הי ולווט. לפני דקה הסתיים ראיון ברדיו ללא הפסקה. מאיר איינשטיין ורון קופמן ראיינו את בן כספית. אני מציע לך להשיג את הראיון או תמלול שלו. קופמן וכספית השמיצו זה את זה בצורה חסרת תקדים, והקטע הוא שהם משדרים באותו כלי תקשורת זה אחרי זה. קאלט בהתהוות !!!

    אהבתי

  5. פואה גרא הגיב:

    שמיר כמה שהיה צנוע היא אנין טעם ואהב אוכל צרפתי מזכרת מימיו בפריז.

    אהבתי

  6. יון ועשרה הגיב:

    בערוץ 1 אתמול בלילה, תכנית על מחתרות.

    קבוצה של קשישים מופלגים (חלק בכסאות גלגלים) שנשלחו לפני שישים שנה למחנות מעצר באפריקה על ידי הבריטים מנסים למצוא את פתח המחילה שחפרו ברחבי המחנה.

    חלק העדיפו את המחנה על הג'ונגל המבעית בחוץ. שמיר ברח הגיע לפריז ומשם שב לארץ להילחם נגד הבריטים. החיילים המקומיים שניסו לעזור באיתור החור התרגשו יותר מהם.

    דמיינו את ישראל מעבירה מישראל פעילי טרור ערביים למחנות מעצר באפריקה.

    Africa, the final frontier

    אהבתי

    • הם לא ישברו אותנו הגיב:

      הקרנת הסרט הזה די מסוכנת היום. עוד יגיעו לכאן אריתראים בהמוניהם שיטענו לזכות השיבה, על סמך קשרים כאלה ואחרים שהיו לגולים עם האמהות שלהם.

      אהבתי

  7. שועלן הגיב:

    הייתי מצפה לקישור לדו-שיח שהתפתח בימים האחרונים (כולל היום) בינך לבין דרור אידר בפוסט ההוא.

    אהבתי

  8. בזינגה הגיב:

    ופה נשאלת השאלה – אז מה רוצים?
    אם השאלה היא כסף או איזו תמורה לאומית?
    כי אם זה כסף אז אפשר לוותר על החרדים ולקחת את הכסף שנחוץ כדי לגייס אותם ולהכשיר אותם, לסגור תוכניות/יחידות ללא מטרות לחימה/תמיכה ויחידות נלוות וליצור צבא מקצועי.

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      מסלול שח"ר הומצא מלכתחילה כדי ליצור מראית עיין של מימוש חוק טל. אין שום סיכוי לגיוס כפוי של חרדים לצבא ו/או שרות לאומי וכל המהומה הפוליטית היא תוצאה של אמונת שווא בערך "שיוויון". הבעייה של אי השתתפותם בעבודה היא יצירה ממשלתית של מתן קצבאות. בטל את הקצבאות והבעיה תפתר ללא חקיקה ותוכניות ממשלתיות מטופשות.

      אהבתי

      • אי אפשר לבטל את הקיצבאות במסגרת המשטר הקוליאציוני בישראל. הפיתרון החלקי הוא המשך הלחץ במסגרת המגע היומיומי עם החרדים. רק כאשר הם יחושו את הבוז אולי ימאס עליהם וגם הגדויילים ישחררו את האסירים שלהם. כרגע הרבנים חיים בעולם פיאודלי משלהם וקוראים לזה דעת תורה.

        רק לחץ ובוז

        אהבתי

        • מאי הגיב:

          "כאשר הם יחושו את הבוז" – הצחקתני. מה עוד הם חשו כאן אי פעם? אני גדלתי בעיר חילונית, עם אבא חייל בצבא קבע (ולא ברבנות), ונתקלתי בבוז הזה בכל פינה. לא מכל אחד, וודאי שלא ממכרים אישיים, אבל בצורה סטריאוטיפית, כ'נציגת המגזר'? מה השאלה.

          אבא שלי משום-מה אהב להקשיב לתוכניות של שיחות עם מאזינים ברדיו. פעם יצא לי לשמוע, באחת המהומות הקשורות לחרדים, אלוקים יודע מה היה אז הטריגר, מאזין אחר מאזין עולים לשידור ומבטאים שנאת מוות ל'שחורים האלה', בעידודו הנמרץ של הקריין. (מי שמכיר את הז'אנר בטח מבין על מי אני מדברת) אז הייתי ילדה, ובכיתי. לא הבנתי מאיפה מגיעה השנאה הזאת. היום? I don’t give a damn, אני בחיים לא מאזינה לרדיו (אלא אם כן מדובר ברדיו ווימבלדון…) וככה רוב החרדים. אז תשנאו, תבוזו, תירקו, תנעצו סיכות בבובות וודו שלנו. באמת, מה שבא לכם. בטלו קצבאות, תורידו תמיכות מהישיבות – בטח שזה יקשה על הציבור כלכלית, אבל אז מה. מי שרוצה ללמוד – ילמד. גם אם נצטרך לעבור כולנו לקרוונים וביגוד יד שלישית.

          לחץ ובוז ככלים אפקטיביים…באמת, כמה בורות בהיסטוריה אפשר לגלות? כמה? ועוד אחרי לימודי ליבה? מי היה מאמין.

          אהבתי

          • למאי הגיב:

            למאי התועמלנית הנמרצת. Long time no  seen. בפעם האחרונה סיפרת שבבית יעקב למדתם הכל ברמה הגבוהה ביותר והנה בפוסט הפותח חרדית מצויה אומרת ״מה אני יעשה שלא מלמדים כלום בבית יעקב״? מי דובר אמת? 

            בדבר אחד כולנו מסכימים איתך. אם יורידו את קיצבאות לטפילים ילמדו בכל זאת אלה שרוצים ללמוד. וטוב שכך. כי כעת זה מקום מפלט להמוני ערב רב שחושש לשידוכים שלו ושל משפחתו. 

            הלחץ במגע היומיומי עם החרדים הוא חשוב כי אין דרך אחרת. מה את רוצה אש ואלימות? אל יתהלל חוגר כמפתח.

            הלהט שלך מחפה על ספקנות של חוזרת בתשובה שראתה את האור. החרדים המקוריים מכורים לרדיו. את סיפורי ווימבלדון שלך כבר שמענו במתקפת ההסברה הקודמת שלך.

            אהבתי

            • מאי הגיב:

              'חרדית מצויה' שהתגייסה לצבא. כן, בטח.

              אני מציעה שתצלצל למשרד החינוך ותשאל אותם שם על לימודי ליבה ברשת בית יעקב, תהיה מופתע. בתיכונים הרמה משתנה ממקום למקום, אבל אני מוכנה להמר על כך שממוצע הידע בכל תחום לא נמוך יותר מממוצע הידע של הנוער החילוני המשכיל, שכידוע מסיים בהמוניו את התיכון כשבאמתחתו תעודת בגרות בממוצע מאה פלוס.

              עד שאזכה לחזור בתשובה שלמה, אני ממליצה שתספור כמה חרדים אתה מכיר. וכמה מתוכם אברכים. אחרי זה תצטט לי נתונים על רדיו, ערב רב שלומד מאימת השידוכים (גם אחרי שחותנו כל אחיהם? וואלה. בטח דואגים כבר מראש לאחיינים), וכנהלאה אמיתות מוצקות נוסח 'כולם יודעים'. מילא לשנוא, אבל למה לא בצורה אינטליגנטית?
              (אה, סליחה, שכחתי. זה מוציא את כל הכיף מהספורט הזה.)

              אהבתי

            • שהחיינו הגיב:

              קיבלת שעור קצר בקהילה שהמציאה את "האמת שלי", "אמת לשעתה" ואין טקסט קדוש זולתי זה הכתוב בתורה (קרי: מותר לשקר במצח נחושה ובלבד שהחרדים יוארו באור נגוהות).
              בקרוב היא גם תספר לך, כולל מובאות, שהחוזרות בתשובה הן יחוס שאין שני לו בשידוך.

              אהבתי

    • בזינגה הגיב:

      כתבתי את זה בטעות והכתוב מיועד לשרשור העליון – אשמח אם כבוד בעלת האתר תוכל למחוק את השרשור הזה מהרקורד

      אהבתי

    • צבא מקצועי זה אומר שהפרענקים ימותו למען האשכנזים (חרדים כמו תלביבים). זה לא אמריקה פה ובמלחמה הבאה כאשר תושבי הפריפריה יראו מי נוצל ומי המשיך לחגוג באלנבי החברה תתפוצץ. כבר במלחמת יום כיפור היו מחזות קשים של שריפת תעודות זהות וקללות את הצבא והמדינה בבתי הקברות. על ידי המשפחות השכולות. השמאל הנאור שדוחף את הרעיון הפוסט ציוני הזה חי באספמיה.

      אהבתי

  9. ישמעאל זרח הגיב:

    אהבתי

  10. בזינגה הגיב:

    עם כל התהליך הזה של גיוס החרדים איך אף אחד לא מחפש את רב חיל האוויר לשעבר הרב ראב"ד לראיון?
    הוא התחיל את תוכנית שח"ר כחול שהיא ראויה לציון מכיוון שהיא נותנת לחבר'ה האלה גם כניסה לצבא וגם מקצוע.
    מעניין אם יהיה עיתון שיגדיל ראש ויראיין אותו ו/או יכתוב על שח"ר כחול בסופ"ש?

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      שח"ר כחול זה ישראבלוף טיפוסי. נותנים לחרדים הכשרה מקצועית במחיר מופקע וקוראים לזה שרות צבאי. במכללות לחרדים אין משכורת ו5 ארוחות ביום

      אהבתי

      • בזינגה הגיב:

        ופה נשאלת השאלה – אז מה רוצים?
        אם השאלה היא כסף או איזו תמורה לאומית?
        כי אם זה כסף אז אפשר לוותר על החרדים ולקחת את הכסף שנחוץ כדי לגייס אותם ולהכשיר אותם, לסגור תוכניות/יחידות ללא מטרות לחימה/תמיכה ויחידות נלוות וליצור צבא מקצועי.

        אהבתי

      • האדמו"ר מהבקו"ם הגיב:

        גם בח"א אין 5 ארוחות והם ממילא לא אוכלים בחדר אוכל. הם מביאים אוכל כשר בד"ץ מהבית.

        אהבתי

        • חייל זקן הגיב:

          מהבית הם מביאים רק את התאבון. בצבא הם מקבלים אוכל עם הכשר בד"ץ שמוגש על ידי תורנים גברים. טייסי הציצית משוחררים כמובן מתורנויות.

          אהבתי

        • יעל הגיב:

          אני לא יודעת לגבי "שח"ר כחול", אבל המקבילה המודיעינית "בינה בירוק" מקצה שולחנות מיוחדים לחיילים חרדים עם אוכל בהשגחה מיוחדת.
          אם הם בוחרים להביא אוכל מהבית, זה רק בגלל טיב האוכל הצה"לי…

          אהבתי

  11. יעל הגיב:

    אתמול במהדורה המרכזית של ערוץ 2 ראו את הסרטון של ביבי אומר "מה שהיה הוא שיהיה" וגם שם ייחסו את האמירה ליום ראשון בערב (כלומר אתמול).

    גם אני לרגע צהלתי שאולי נמצאה הסיבה לכותרת בישראל היום, אבל, ובכן, זה לא הגיוני. יכול להיות שגם את ביבי זה הטריד והוא התגייס לפתרון התעלומה בדיעבד?

    אהבתי

  12. חייל זקן הגיב:

    הסקופ של תחילת השבוע שיייך לרון קופמן (הקוף) ברדיו ללא הפסקה
    לדבריו האיש העומד מאחורי רמון בעסקת רכישת הפועל תל אביב הוא מרטין שלאפ, חביבם של אנשי אוסלו וההתנתקות. שלאפ מבוקש לחקירה בישראל ולכן נמנע מלהגיע אבל ממשיך לבחוש בצלחת הפוליטית. הון שלטון?

    אהבתי

    • בזינגה הגיב:

      יש גם את הסיפור על כך שחיים רמון ככל הנראה לא יוכל לעמוד בראש הקבוצה מכייון שהוא הורשע בפלילים.
      לפי מיטב ידיעתי העסקה עדיין לא סגורה.

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        אתה טוען שהצ'ק שקיבל טביב יחזור?

        אהבתי

        • בזינגה הגיב:

          אני אומר שעד שאני לא מפסיק לשמוע על טביב בידיעות הספורט מבחינתי העניין עוד לא סגור.
          חיפוש קטן באינטרנט העלה את הידיעה באתר הארץ לגבי מסיבת עיתונאים שהם ערכו בנושא ושם כתוב

          רמון הבהיר כי טרם הועברו כספים לידי טביב, שמסר לקבוצת הרכישה יפוי כוח בלתי חוזר לבעלות על המועדון.

          אז אומנם הוא נתן ייפוי כוח אבל עד שאני קורא בריבועון קטן בעמוד האחרון שתם תהליך המכירה אני לא סגור ששמעתי את סוף הסיפור.
          בכל מקרה צריך לחכות להתאחדות בנוגע לרמון מכיוון שהוא הורשע בפלילים אז לא בטוח שהוא יוכל להיות חבר בהנהלה.

          אהבתי

  13. מצוקת החרדים שהתגייסו הגיב:

    הכתבה של עקיבא נוביק בידיעות פתחה צוהר על מה שקורה לאותם אלה מבין החרדים
    שהתגייסו מרצונם. מומלץ לכולם לקרא. לי הקריאה שינתה מאד את עמדתי הנחרצת. כמה ציטוטים מהכתבה:

    ,…השירות הצבאי הוא הרבה פעמים אות קלון שגורם לחייל כמוני להיזרק מהבית החרדי, וכדי לקבל הכרה כחייל בודד הצבא מדבר עם ההורים שלי ומוודא שאני באמת לא בקשר איתם. בהרבה מקרים ההורים מתנקמים בילדים ואומרים שיש קשר כלשהו, וזה מספיק כדי לפסול את ההכרה בנו למרות שאנחנו באמת בודדים"….
    "… כולם חוששים למסור את שמם המלא כדי לא לפגוע בסיכויי השידוך של אחיהם הקטנים, "…הם נופלים בין הכסאות בשל שיטות הדרוג הצבאיות שמפלות אותם,על הקושי שלהם להגיע לקצונה או לשרת בתפקידים מאתגרים בגלל העדר השכלה תיכונית " "…מאז שהתגייסתי אני מנסה להיות לוחם אבל הקב"א שלי לא מספיק גבוה….
    אני יכול לירות בנשק, לסחוב אלונקה או לשמור על ישוב אבל לא נותנים לי"….

    בקיצור ,הצבא לא ערוך לקלוט, ולציבור אין מושג על ההקרבה האישית של החיילים החרדים .

    אהבתי

    • הציבור מודע ל״הקרבה״. הבעיה היא אצל הגדויילים שלא משחררים את החבל. כל הכלא החרדי תלוי בדבר אחד והוא השידוכים. לפני כשבוע חיליק לעג את אלה שעוזבים את דרך החיים הנעלה כאנשים פוחחים שמונעים על ידי הורמונים ומין. גם אלה שנשארים כבולים מאותה סיבה. כמה שפוקו צדק. את ההיסטוריה האנושית מספיק לכתוב דרך ההיסטוריה של המיניות.

      לא מריך להמשיך להרפות אלא הלחץ צריך להיות על הרבנים וההנהגה.

      אהבתי

      • מצוקת החרדים שהתגייסו הגיב:

        אם הצבא יערך לעזור לחרדים לפתור את בעיותיהם כפי שמפרט נוביק, תהיה הענות הולכת וגוברת וגם הרבנים יתחילו להבין שהם מאבדים את אחיזתם.

        אהבתי

      • אלון הגיב:

        מת על אלה שכותבים "גדויילים". "גדויילים" זה מילה אחרת לקקי. זהו. לא "הגדולים". סתם, שתדעו.

        אהבתי

    • ,…השירות הצבאי הוא הרבה פעמים אות קלון שגורם לחייל כמוני להיזרק מהבית החרדי, וכדי לקבל הכרה כחייל בודד הצבא מדבר עם ההורים שלי ומוודא שאני באמת לא בקשר איתם. בהרבה מקרים ההורים מתנקמים בילדים ואומרים שיש קשר כלשהו, וזה מספיק כדי לפסול את ההכרה בנו למרות שאנחנו באמת בודדים"….

      למה זה נשמע כמו פוילשטיק? נשמע כאילו יש הרבה ניסיונות חליבה כספית והישרים נופלים בין הכסאות. לא מאמין על הורים שאומרים דווקא. לגופו של עניין, זה נכון שעד עכשיו רק הבררה התגייסו. ההבדל כעת צריך להיות שגם הטובים יתגייסו, לכן הכתבה מתארת את העבר והיא לא סיבה לעזוב את הנושא.

      אהבתי

      • מצוקת החרדים שהתגייסו הגיב:

        מה הם בס"ה מבקשים. זכות לגור בבית החייל ותמיכה כפי שמקבל חייל שהוריו גרים בחו"ל או שאין לו בכלל משפחה. אני עברתי מהפך מחשבתי לאחר קריאת הכתבה.לפני כן האנטי חרדים שלי עבד על אוטומט.

        אהבתי

        • כל כך הרבה חרדים עובדים בשחור ותעודות בגרות מזויפות. אל תהיה נאיבי. מי שלא מכיר את החרדים (כמו רבים מן העיתונאים) באמת נוטה לקנות הכל. גם אתה אחד מהם?

          אהבתי

        • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

          מה פתאום לגור בבית החייל? שילכו לחיילות קרביים ויגורו במחנה שלהם. אם טוב לי ולילדים שלי, טוב גם להם!

          אהבתי

          • בזמן שישנתי הגיב:

            מתי ואיך צמחו פה ישראלים מכוערים כמוך.

            אהבתי

          • Moshes הגיב:

            חרדי לשעבר, 3 שנים חייל קרבי. ביציאות של פעם בחודש ישנתי בחדר קטנטן עם עוד ארבעה חיילים בבית החייל.

            לילדים שלך יש בית, חלק מהחרדים מקריבים את כל המשפחה כשהם מתגייסים.

            אהבתי

            • למושש הגיב:

              אז בעצם אתה רק מחזק בדבריך את הדאגה של החרדים.
              בחובת הגיוס של החרדים עליה מדברים היום, בפירוש לא מדובר על השירות הצבאי כפלטפורמה לעזיבת הדת.
              אם יחוקק חוק אמיתי לגיוס חרדים, תוך הבטחת המסגרת הדתית המתאימה להם, להוריהם פשוט לא תהיה ברירה, אלא לקבל את רוע הגזירה.

              שטיפות המוח הציוניות-דתיות שנעשות היום במסגרת הצבא, כמו גם סיכון חיים למען הגנה על מי שמתעקש לממש פולחנים פגאניים לסוגיהם, מדאיגות אותי ביותר כאדם חילוני למהדרין ולמרות זאת לא עמדתי בין ילדי לבין ציות לחוקי המדינה.

              אהבתי

              • Moshes הגיב:

                הסיפר שלי היתה בתגובה למי שטען "נשמע כמו פוילשטיק נשמע כאילו יש הרבה ניסיונות חליבה כספית והישרים נופלים בין הכסאות. לא מאמין על הורים שאומרים דווקא"

                "מה פתאום לגור בבית החייל? שילכו לחיילות קרביים ויגורו במחנה שלהם. אם טוב לי ולילדים שלי, טוב גם להם!"

                בנוגע ליוצאים בשאלה.

                אהבתי

                • למושש הגיב:

                  אני מבינה את הספור שלך ומאחלת לך הרבה הצלחה בחיים ובעיקר בעיקר – חידוש הקשר עם הוריך, שלדעתי חשוב מכל ויכוח חברתי-פוליטי.
                  מצד שני, כמו שכתבתי, הצבא לא צריך להיתפס בקרב החרדים כמקום מפלט ליוצאים בשאלה, או כמקור לדאגת אמת של הורים חרדים שזה מה שיזרז תהליכי חילון אצל בניהם. הרי דווקא זה מה שמחזק את טענותיהם ולא תורם להבטחה-הרגעה שניתנה להם, שהמסגרת החרדית של בניהם תישמר ולא תיפגע.

                  אהבתי

      • בזינגה הגיב:

        אני מבין שאתה לא כל כך מכיר את החברה הזאת על גווניה.
        יש כאלה ויש כאלה.
        אני ממליץ לך לקרוא את דברי ישראל סגל ז"ל על תהליך חזרתו בשאלה ועל מה שקרה במשפחתו בעקבות זאת.

        אהבתי

        • מצוקת החרדים שהתגייסו הגיב:

          אם הזכרת את ישראל סגל, הוא זה שעזר לאדם שוב להשלים את השכלתו ,לשמש לו בית חלופי ולעזור לו להתגייס לצבא.רוב המתגייסים מרצונם נמצאים במצב דומה ולא לכולם מוצאים יד תומכת ומכוונת. זה תפקידו של הצבא. וכאן מסתיים תפקידי . רק רציתי להעלות חומר למחשבה.

          אהבתי

      • מרטין הגיב:

        למצוקת החרדים 2 שלום,

        אני חוזר בשאלה שהתגייס לגבעתי. הקשר עם ההורים נותק. לא היה לי איפה לגור. נשארתי שבתות בהתנדבות כי לא היה לי לאן מקום לישון. ההורים ועוד איך עשו דווקא. במיוחד לרב הצבאי הפיקודי של פיקוד דרום והרב הצבאי של חטיבת גבעתי. הם חשבו שכך הם עוזרים לי, שעל ידי הקושי אני אבין את ה-"טעות" שעשיתי ואחזור היישר לזרועות הדת. זה קרה לי, מרטין וינשטיין, לפני 26 שנים ואני מבין בדיוק על מה הבחור החרדי הצעיר מדבר.

        למזלי גדלתי במשפחה ציונית לאומית ולכן זכיתי להשכלה כללית רחבה. חברי החרדים לא זכו לאותה השכלה ומאוד קשה להם, בלי קשר לשאלה מי אשם שזה קרה להם.

        לפעמים שוכחים שכל חייל חרדי הוא עולם מלא. הורים. אחים ואחיות. מורים. חברים. קהילה. יש קונה עולמו בשעה אחת ויש מאבד עולמו בשעה אחת. לצערי העמוק, אנחנו החילונים לא יודעים לתת לצעיר החרדי את התחושה שהוא קנה את עולמו בשעה אחת. שנעזור לו, שנתמוך בו, שהכל יהיה בסדר כי "כל ישראל ערבים זה לזה".

        אותם חרדים חיילים מרגישים שהם איבדו עולמם בשעה אחת. חילונים ציניים וחסרי לב כמוך רק מאשרים להם את תפיסת העולם החד-ממדית שעליהם הם גדלו. שלחילונים אכפת רק מעצמם, שכל דבר נראה להם קומבינה להוציא כסף (מה שמעיד על תפיסת עולמך. אני מרחם עליך), שלחילונים לא אכפת מאחיהם היהודים אלא רק מדברים הרבה ולא עושים כלום. תזמין כמה חברים ותלווה חייל חרדי הביתה. תן לו כבוד. מוכן למסור את נפשו למען הגנת העם והמולדת. ימות המשיח או חזרה לאחוות הלוחמים של מלחמת השיחרור שבמהלכה לחמו ונהרגו לוחמים חרדים כתף אל כתף עם אחיהם החילונים. חברים לנשק. חרדים. בני אדם. "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא".

        עד להיכן מגיעה הציניות שלך, אדון חילוני ריקני? בוש והיכלם.

        עולמך ריק. חומרני. חסר חמלה. חסר אהבה. ליבי עליך, אחי החילוני הסובל. עולמך צר כעולם הנמלה. לך אל הנמלה עצל, ראה דרכיה וחכם.

        בקיצור: אתה לא יודע על מה אתה מדבר. אתה מדבר שטויות. המון. תשתוק. תקשיב. תלמד.

        אתה משוחרר.

        אהבתי

        • מרטין הגיב:

          לעילוי נשמתו של שמעון מנהיים הי"ד.

          במלחמת השיחרור נהרגו ששת אלפים לוחמים ולוחמות. אחוז אחד מתוך היישוב היהודי דאז. במספרים של היום זאת מלחמה עם עשרות אלפים הרוגים ומאות אלפי פצועים. מספרים בלתי נתפסים. חלקם של הדתיים והחרדים שנפלו על הגנת העם והמולדת היה זהה לחלקם היחסי באוכלוסיה היהודית (16%). אלף אחים ואחיות דתיים וחרדים נפלו במאבק להקמת המדינה. לנצח אנו חבים להם חוב של כבוד. לכולם. נזכור את כולם, יפי הבלורית והתואר. גם הקיבצוניקים. גם העירוניים. גם עיירות הפיתוח. גם הדתיים. גם החרדים. כולם יפים. במותם ציוו לנו את החיים.

          שמעון מנהיים היה בוגר תלמוד תורה 'רבי עקיבא המרכז' מבני ברק. במלחמת השיחרור שירת בפלוגה הדתית בגדוד 33 של חטיבת אלכסנדרוני. במהלך המלחמה הורה קצין אפסנאות לטבחים מהפלוגה הדתית לבשל בשבת אוכל לחיילי הפלוגה הדתית. הטבחים סרבו. כאשר הקצין נוכח שאיומיו לא מועילים, הזמין טבחים אחרים שיבשלו את הארוחה, אולם כל חיילי הפלוגה סירבו לאכול את הארוחה שהוכנה תוך חילול שבת.

          הסרבנים, שמעון מנהיים ואליעזר בלומנטל, הועמדו לדין ונשפטו לשבוע מאסר ולגילוח שערות ראשם לשם השפלתם. בתוך ימי המאסר הוגש ערעור בפני בית הדין החטיבתי. גם הרב הראשי החדש של צה"ל, הרב גורן, הופיע בפני בית הדין וטען כי החיילים נהגו כשורה על פי חוקי התורה וחוקי הכשרות הצה"ליים. למרות זאת דחה בית הדין של החטיבה את ערעור החיילים, ואף החליט להחמיר בעונשם ולהטיל עליהם עונש מאסר של שלושה חודשים. בתגובה לכך פתחו חיילי הפלוגה הדתית, שנמצאו במשלטים, בשביתת רעב. אנשי הרבנות הצבאית החלו לעורר את ראשי המפלגות לפעילות למען האסירים. למרות שהצנזורה הצבאית אסרה את הפרסומים אודות משפט החיילים, המידע דלף ופורסם ועורר סערה ציבורית.

          בתוך כך נודע על עוד מקרים שכאלה. בגדוד 55 שני חיילים עובדי מטבח שסירבו לבשל בשר בשבת נענשו בכך שנשלחו במכונית לחזית בעצם יום השבת. ראשי כל המפלגות הדתיות ורבנים חשובים התכנסו לישיבה דחופה. הוחלט שנציגי הציבור יפעלו בכל הכלים שברשותם, ובמקביל משלחת רבנים תצא אל החיילים השובתים רעב ותורה להם להפסיק את שביתתם. חברי כנסת הפנו שאילתא בנושא לשר הביטחון. הרב מימון, שר הדתות, העלה את הנושא בישיבת הממשלה, תוך שהוא מוחה על העונש המשפיל של גילוח שער הראש, ומוחה על הצנזורה שמסתירה את השערורייה הזאת מהציבור.

          ישיבת הממשלה היתה סוערת. מספר שרים חילוניים, ביניהם גרינבוים וציזלינג, מתחו ביקורת על שר הביטחון. הם טענו כי כשם שאנו דורשים חופש למצפוננו כך אנו דורשים חופש למצפונם של אנשים דתיים, ולא יתכן שהחיילים הדתיים שפעלו על פי מצפונם יקבלו עונש מאסר. רוב חברי הממשלה תמכו בשרים הדתיים. בעקבות זאת הורה שר הביטחון לשחרר את החיילים הדתיים מהכלא, ובמקביל הורה לרמטכ"ל לפרסם פקודות מטכ"ל שיסדירו את ענייני הדת (מתוך הספר 'לא בחיל ולא בכוח' עמ' 86-92. המחבר: הרב יצחק מאיר, נציג אגודת ישראל).

          כארבעה חודשים לאחר מכן נשלחה חטיבת אלכסנדרוני לכבוש את המעוז המצרי החזק בכיס פלוג'ה. יחידה אחת נשלחה לכבוש את משלט הכביש כדי למנוע מהמצרים להחיש אל הכיס תגבורת, אך היא נהדפה והציר נותר פתוח. למרות זאת, לא ברור למה, קיבלה הפלוגה הדתית פקודה להסתער על כיס פלוג'ה. הם הדליקו נר שני של חנוכה ויצאו לקרב. בגבורה ותושייה הצליחו הלוחמים מבני ברק לכבוש את רוב השטח, אולם עם שחר המצרים החישו תגבורת של שיריון ורגלים דרך הציר הפתוח. הוראה לסגת ניתנה מאוחר מדי, וחיילי הפלוגה הדתית נמצאו מוקפים מכל עבר. הם נלחמו בגבורה עד שאזלה תחמושתם. המצרים הרגו את כולם, גם בפצועים ירו. פ"ז חיילי הפלוגה הדתית נפלו שם על קידוש ה'. גם שמעון מנהיים, ששערות ראשו גולחו בעוון סירובו לחלל שבת, נפל עימהם. יהי זכרם ברוך.

          (מקור 1, מקור 2)

          שמעון, אחי היקר. הבן את אחי החילונים. הם פשוט לא הכירו אותך. אתה חרדי. זר ומשונה. אבל היה לך לב גדול. נפלת על הגנת העם והמולדת. במותך ציווית לנו את החיים. תודה לך. בכל חרדי אני רואה אותך, אחי שמעון, וכל חרדי הוא עולם מלא. יש קונה עולמו בשעה אחת. כמוך. לנצח אזכור אותך אחי שמעון. שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ. אחוות לוחמים. חרדים. חילונים. דתיים. אחים. ההשפלה שחווית, לעולם תהיה גאוותך. גאוות כולנו. גאוות המושפלים. עֵינֵי גַּבְהוּת אָדָם שָׁפֵל וְשַׁח רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב יְהוָה לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא.

          אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה בַּמַּעֲלוֹת קְדוֹשִׁים, טְהוֹרִים וְגִבּוֹרִים, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים, לְנִשְׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנִּלְחֲמוּ בְּכָל מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל, בַּמַּחְתֶּרֶת וּבִצְבָא הַהֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל וְשֶׁנָּפְלוּ בְּמִלְחַמְתָּם וּמָסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, הָעָם וְהָאָרֶץ.

          בַּעֲבוּר שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים לְעִלּוּי נִשְׁמוֹתֵיהֶם. לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמוֹתֵיהֶם, ה' הוּא נַחֲלָתָם, בְּגַן עֵדֶן מְנוּחָתָם וְיָנוּחוּ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכְּבוֹתָם וְתַעֲמֹד לְכָל יִשְׂרָאֵל זְכוּתָם וְיַעַמְדוּ לְגוֹרָלָם לְקֵץ הַיָּמִין, וְנֹאמַר אָמֵן

          שמעון אחי. יש לנו מדינה מקסימה. מדהימה. איך לך מושג איזה נס גלוי קרה לנו מול העיניים. יהודים. ישראלים. יפים. מקסימים. אחד אחד. בני אדם. מוכשרים בטירוף. פוטנציאל שרק מחכה למימוש. מדינה שיום אחד תהיה חברת מופת ואור לגויים. התהליך בעיצומו. חבלי לידה של שיוויון וצדק חברתי.

          גם החרדים ברוך השם הסתדרו. קצת קשה עם הדירה לכל ילד, אבל בלי עין הרע, הילדים יפים. בריאים. חכמים. ישראלים בסתר. מחכים לרגע בו ייקראו שוב לדגל. כמו פעם. קרוב היום אחי שמעון, וכולנו נהיה אחים. עניין של הרגל.

          כֹּה אָמַר יְהוָה מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ יִשְׂרָאֵל.

          עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל שַׂחֲקִים. עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן נָטְעוּ נֹטְעִים וְחִלֵּלוּ.

          כִּי יֶשׁ יוֹם קָרְאוּ נֹצְרִים בְּהַר אֶפְרָיִם קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ. כִּי כֹה אָמַר יְהוָה רָנּוּ לְיַעֲקֹב שִׂמְחָה וְצַהֲלוּ בְּרֹאשׁ הַגּוֹיִם הַשְׁמִיעוּ הַלְלוּ וְאִמְרוּ הוֹשַׁע יְהוָה אֶת עַמְּךָ אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל.

          הִנְנִי מֵבִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ צָפוֹן וְקִבַּצְתִּים מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ בָּם עִוֵּר וּפִסֵּחַ הָרָה וְיֹלֶדֶת יַחְדָּו קָהָל גָּדוֹל יָשׁוּבוּ הֵנָּה. בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ

          כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא.

          וּבָאוּ וְרִנְּנוּ בִמְרוֹם צִיּוֹן וְנָהֲרוּ אֶל טוּב יְהוָה עַל דָּגָן וְעַל תִּירֹשׁ וְעַל יִצְהָר וְעַל בְּנֵי צֹאן וּבָקָר וְהָיְתָה נַפְשָׁם כְּגַן רָוֶה וְלֹא יוֹסִיפוּ לְדַאֲבָה עוֹד. אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם.

          וְרִוֵּיתִי נֶפֶשׁ הַכֹּהֲנִים דָּשֶׁן וְעַמִּי אֶת טוּבִי יִשְׂבָּעוּ נְאֻם יְהוָה. כֹּה אָמַר יְהוָה קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ.

          כֹּה אָמַר יְהוָה מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם יְהוָה וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם יְהוָה וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם.

          (התקווה)

          יהודי. חוזר בשאלה. נשוי לתאילנדית. בודיהיסטית. אהבה. חכמינו זכרונם לברכה. ארון הספרים היהודי. ארון הספרים של בודהא. חכמה עתיקה. אתגרים מודרניים.

          "אם אלוהים הוא אהבה, אני מאמין באלוהים" (הדלאי למה)

          "ואהבת לרעך כמוך" (הלל הזקן)

          "תעשה מה שאני אומרת לך לעשות. עכשיו" (אישתי התאילנדית) 🙂

          אהבתי

          • תומר הגיב:

            מאוד מרשים, באמת!

            אוסיף גם את סיפורו של דוד צוובנרעליו שמעתי מאבי ששירת איתו בפלמ"ח, בנו של רב שאיש אינו מטיל ספק ב"חרדיותו" וחייל שכמו רבים אחרים לא מצא בחרדיות שלו עילה לפרישה מן המלחמה.
            הוא שירת בהכשרה בקיבוץ והסתדר היטב עם האוכל וגם עם הצניעות מבלי להתפשר על אמונותיו (נו, אז מסתבר שהכשר בד"צ הוא לא באמת תנאי מספיק והכרחי ליראת שמים.
            מעניין שדוד לא העלה על דעתו שהתרומה האמיתית לתקומת העם וקיומו היא בלימוד תורה. כופר בעיקר שכמותו.

            אהבתי

            • מרטין הגיב:

              תומר שלום,

              סיפורו של דוד צוונובר הי"ד הוא דוגמא קלאסית של "תורה ועבודה". היה אדם חרד לדתו וזהיר במצוות ובמנהגי המסורת. הוא התגייס לפלמ"ח הדתי בעיינות והיה בו הרוח החיה. עם מחלקתו שבפלמ"ח עבר לביריה. על דייקנותו בשמירת הדת וסגולותיו האישיות הטובות כינוהו חבריו "צדיק". דויד הדריך בחובשות בקורסים שונים. בגמר שירותו, כעבור שנתיים, נרשם כתלמיד למדעי-הטבע ובקטריולוגיה באוניברסיטה. למד שנתיים בשקידה ובהצלחה רבה.

              עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס מיד והעמיד את עצמו לרשות הפלמ"ח. הוא השתתף בקרבות הקשים בכביש ירושלים, ובייחוד מזכירים את פעולתו הנועזה ללא רתיעה בקרב האכזרי בבאב-אל-וואד.

              היה אחד מנופלי הל"ה בגוש עציון. גם לשם נדחפו דתיים מסתבר… יהי זכרו ברוך.

              מעניין שדוד לא העלה על דעתו שהתרומה האמיתית לתקומת העם וקיומו היא בלימוד תורה. כופר בעיקר שכמותו.

              לדעתי דוד לא היה מסכים איתך. דתיים לומדים כל הזמן. לא צריך ספר או ישיבה. צריך רק זיכרון או חבר מקשיב. אם חייל חילוני מקטר על אישתו, החייל הדתי יעשה בדיוק אותו דבר עם צרור ציטוטים "פוגעניים" כלפי נשים… 🙂 באותה הזדמנות גם לומדים תורה, כי מדרש מוביל לאגדה שמוביל להשראה. יהודים. אוהבים לדבר. נהנים להתווכח. מוכנים למות באוהלה של תורה. מוכנים למות למען העם והמולדת.

              תורה ועבודה.

              לא לפחד מהדתיים והחרדים. הם בני אדם בדיוק כמונו. כולנו באותה סירה. מלחמת השיחרור מלאה בסיפורי "כפייה חילונית" ובמין טוויסט היסטורי מצחיק, "מלחמת השיחרור החברתית" מלאה בסיפורי "כפייה דתית"… 🙂

              כחוזר בשאלה, תמיד נהניתי לגרום לדתיים וחרדים לדבר כמו שמאלנים על ידי השאלה "מהי קהילתיות יהודית בראי ההלכה?". בסוף הם כמובן מתווכחים שהם לא מאמינים ב-"הומניות" ו-"נאורות" ושהיהדות היא אמת ושאר ירקות. קטעים. הומניים בתחפושת יהודית מודרנית. נו שוין. שיהיו בריאים 🙂

              אהבתי

    • האדמו"ר מהבקו"ם הגיב:

      גם אתה לא היית "תלמיד חכם"?

      אהבתי

  14. נעומי הגיב:

    כשראיתי את הכותרת לפוסט שלך חשבתי שתדברי על החוק הדרקוני המוצע : לא לאפשר לעובדים הזרים שלא זכו לתואר "פליט" לשלוח כספים למשפחות שנישארו בעוני מחפיר או עם נטל חובות למי שהעבירו אותם את הגבולות. עד היכן יכולה הרישעות של בני עמנו להתדרדר.מזל שאפשר לזהות אותם על פי צבע עורם אחרת לא אתפלא אם יהיה מי שיציע שנסמן אותם בטלאי צהוב כלשהו.לא,אני לא מגזימה,ראיתם את ההמחנה שבונים להם בדרום?

    אהבתי

    • לנעומי הגיב:

      מרכזים כאלה קיימים בכל העולם (חפשי באינטרנט אוסטרליה). רק בארץ היתה ההפקרות שבו חולי אידס ושחפת שוחררו למרכזי אוכלוסיה.

      האם את משתכרת מאירגוני הסיוע?

      אהבתי

    • לנעומי הגיב:

      לצערי מי שנדרש לדוגמאות מהשואה, כל שכן להשוואה אליה כדי להגן על טיעון כזה או אחר, לא נשמע הכי אינטיליגנט בעולם.
      אני למשל ראיתי את שרטוטי המחנה ויותר מכל נזכרתי במחנה הטירונות שלי. מזל שלא היו אז חכמים כמוך שצרחו "שואה שואה".
      מצד אחד, בדיוק אנשים כדוגמתך גורמים לזילות השואה ואימתה ומשחקים לידי כל האנטישמים מכחישי השואה, מצד שני אתם מחזיקים מעצמכם כנאורים וחסידי אומות עולם.

      אהבתי

      • לנעמי 2 הגיב:

        יש לה במה להיתלות. הארץ עובד על האסוציאציה הזאת. במוסף לשבת פעמיים היתה השוואה למחנות ריכוז. נעומי היא בדיוק האנשים החושבים שהארץ מכוון אליו.

        אהבתי

        • ללנעומי 2 הגיב:

          כמנוי, ראיתי גם ראיתי את השרטוטים בהארץ. אבל בהיותו "עתון לאנשים חושבים", גם הבנתי את המניפולציה הבוטה.
          אוף… הלואי שהנאצים היו משכנים את בני משפחתי במחנה בדרום וגוזרים עליהם לא לשלוח כסף לבני משפחתם.
          ההשוואה ממש מרתיחה ופוגעת.

          אהבתי

          • ל-ללנעומי הגיב:

            אוף… הלואי שהנאצים היו משכנים את בני משפחתי במחנה בדרום וגוזרים עליהם לא לשלוח כסף לבני משפחתם.
            ההשוואה ממש מרתיחה ופוגעת

            כמה פולני. דוקא בשל כך צריך להזהר מתכנון מחנות שמזכירים ולו בשמץ דמיון למחנה ריכוז.

            אהבתי

            • הפולני הגיב:

              נכון מאד. כדאי להקים להם כמה מאות מגדלי יוקרה בתל אביב ולחלק להם כבונוס גם כרטיסי טיסה לבני משפחותיהם שנשארו בגולה.

              אהבתי

              • יופי נחמה הגיב:

                במקום להפיק לקח מחיות האדם הנאצים אתה רוצה לשמר את רעיון טוהר הגזע.

                אהבתי

                • הפולני הגיב:

                  כבר טענתי שכריכת המפלגה הנאצית עם בעיית המסתננים משעמם אותי עד מוות וזה כולל סיסמאות שחוקות על טוהר כזה או אחר.

                  יש לי משנה פוליטית ישראלית סדורה שאין לה כל קשר לטוהר וגזע. יש לה רק קשר לעובדה שאילו הייתי רוצה לחיות עם סודנים, הייתי עובר לחיות בחרטום.

                  אהבתי

                  • יופי נחמה הגיב:

                    גם עם פולנים כמוך לא כיף גדול.

                    אהבתי

                    • הפולני הגיב:

                      אז בוא באמת נעזוב את פולין ונדבר על יצר ההתאבדות הקולקטיבית של אנשי השמאל במדינה הזו.
                      כמי שמצביע מאז שנות השמונים לאותה מפלגת שמאל, אין לי אלא להצטער שבשנים האחרונות אנחנו מצטיירים במרחב הציבורי כיותר ויותר הזויים.
                      תוך כדי בישולי המרק שלכם והדרכת ילדי מסתננים לשיר "כאן נולדתי" בלי לזייף, מחוקקת כנסת ישראל חוקים שהורסים את המדינה שהכרנו ואתם עוד שרים ובולסים מרק.

                      אהבתי

      • טירונות הגיב:

        כאשר הגעתי לטירונות בה"ד 12 כתבתי להורי שהמקום מזכיר לי מחנה ריכוז . תגובתם לא היתה חיובית, אבל ההתרשמות הסוביקטיבית שלי נשארה בעינה.

        אהבתי

    • עדי הגיב:

      ואני לתומי חשבתי שמדובר במחווה לסיפורו של קפקא, שמופיע גם בפרק הכנסייה בספר "המשפט".

      אהבתי

    • שולהלה הגיב:

      מה לא מובן? "הם לא זכו לתואר 'פליט', כלומר, הם מהגרי עבודה. ואם הם מגיעים כדי לעבוד ולשלוח את הכסף למשפחה, ברגע שהם לא יכולים לשלוח את הכסף למשפחה, יש להם פחות מוטיבציה להגיע. עד לכאן "יכולה הרישעות (צ"ל רשעות) של בני עמנו להתדרדר". הדבר היחיד שלא מובן זה למה המאסר. למה לא רק קנס ודי.

      אהבתי

    • אמיר שיש שני לו הגיב:

      מי שבא ממדינה זרה על מנת לעבוד בארץ ולהרוויח כסף אותו ישלח למשפחתו אינו פליט – הוא עובד זר. אם הוא מתחזה לפליט, הרי שהוא שוהה בארץ בניגוד לחוק.

      עובדים זרים שנכנסו לארץ שלא כחוק או שנשארו בה אחרי תום הויזה שלהם, אפשר וצריך להחזיר לארצות המוצא שלהם, פליטים צריך להשאיר. פליט נמלט מסכנת חיים, מחנה פליטים בטוח, עם מזון וטיפול רפואי זה בדיוק מה שהוא צריך.

      אהבתי

  15. אבי הגיב:

    שום מילה על דוח אדמונד לוי?
    כנראה הסיפור הגדול ביותר שהיומיים פספסו ואיכשהו מקור ראשון היחיד שעלה על הסיפור

    אהבתי

כתיבת תגובה