עינת פישביין עוזבת את ידיעות מיוזמתה ומרצונה החופשי. כן כן.
פישביין אחרי 23 שנה. "הכל פתוח"
עינת, מה קרה?
"אני בתחושה של שחיקה. 23 שנה אני עושה את אותו דבר, כתבת מגזין בשבוע, ואני רוצה לשנות קצת, לראות ברמה האישית לאן פני מועדות".
יש לך הצעה כלשהי?
"כן, ממעריב ומהארץ. לא, סתם. צוחקת".
מה עם חרדה כלכלית?
"אני לא חיה בחרדה כלכלית".
את יודעת, מצב העיתונות וכל זה, כולם על פי תהום.
"גם לי זה לא קל. הייתי שמחה לעזוב בתקופה יותר טובה".
פוליטיקה אולי?
"מקסימום התמודדות על ועד ההורים בבית הספר".
סרטים דוקומנטריים, טלוויזיה?
"לא לשם פני מועדות, אבל אני עוזבת בתחושה שהכל פתוח. אני לא עוזבת את העיתונות, למרות שזו פעם ראשונה שאני עוזבת את העיתונות הכתובה.
"לא יודעת לאן אני הולכת, אני לא במצב שאני יכולה להגיד, 'אני לא עיתונאית'. זה חלק מההגדרה שלי.
"אמשיך להיות פעילה בארגון העיתונאים, אני עוזבת בתחושת אכזבה על שלא הצלחתי להקים ועד בידיעות, זה היה מאוד חשוב לי, וחבל שלא הצלחתי. עתיד המקצוע מאוד חשוב לי. אני מרגישה חלק מהמאבקים על פני המקצוע, אבל כרגע אני מפסיקה לכתוב כתבות. זו לא החלטה קלה, אבל אני עוזבת באווירה הכי טובה".
ולווט אנדרגראונד 
אני זוכר את הכתיבה על עובדים זרים ב"העיר". צפיתי להתקפות בנושא הזה, אבל זה כנראה לא הגיע לידיעת מעלי הגרה.
אהבתיאהבתי
אישית, אני חושבת שחבל לנו – הקוראים (ס'תומרת מי שקורא ידיעות).
ושיהיה לה בהצלחה. אין לי מושג מי זה בעלה וכמה הוא מיליונר. אם הוא מיליונר, כיף לה שהיא יכולה להתפטר ואז לחשוב על לאן ללכת.
אהבתיאהבתי
אני אוהב את זה כשאנשים מספרים שהם חשים מיצוי, ושהם חייבים לעשות שינוי, ולא יודעים מה יהיה איתם, וכל זה. ורק שוכחים להוסיף את הפרט הזעיר של מצבם הכלכלי – שהם למעשה לא צריכים באמת לעבוד ושחייהם אינם תלוים בעבודה הזו.
זה קורה עם אמנים, מוזיקאים, סופרים ועיתונאים. וכך כולנו מקבלים את הרושם שכל אחד יכול להצליח אם הוא רק "יעבוד קשה", יתמיד וישקיע. הכל פתוח ועוד לא מאוחר.
איזה פראיירים אנחנו, אה? 😀
אהבתיאהבתי
חרדה כלכלית??? איך היא תרגיש זאת כשבן זוגה מיליונר 🙂
אהבתיאהבתי
פישביין נהדרת. דרך צלחה.
אהבתיאהבתי
מזכירה לי את איציק שמולי וההתמודדות נגד צחי על ראשות ועד הבית בלוד (הוא הפסיד, אגב).
אהבתיאהבתי
ח ב ל .
אבל שיהיה לה טוב.
אהבתיאהבתי
כמובן, יש להוסיף ציטוט, מתוך אתר הביקורת התקשורתית (אצלי).
מה שפישביין שכחה כנראה לעשות כשהדגימה יכולת ציטוט מופלאה מדו"ח האגודה לזכויות האזרח.
אהבתיאהבתי
אוי ואבוי, מי ידאג לעשות קופי-פייסט לדוחות האגודה לזכויות האזרח?
אהבתיאהבתי
על מה אתה מבסס את ההשמצה האנונימית שלך? יש לך ראיות? תוכל לעמוד בפני בית דין?
אהבתיאהבתי
לפישביין יש אצלי קרדיט גם על מעשים טובים, אבל אני חושב שאני יודע למה הוא מתכוון במספר מקרים למשל, למשל כאן:
"משטרה ליהודים בלבד" – ענת פישביין מדגימה יכולת ציטוט מופלאה.
בכותרת בידיעות אחרונות אנו מתבשרים על מסקנותיו של "דוח חדש", משל דובר בבת קול שירדה משמים ובישרה לאומה על עוולות משטרת ירושלים נגד ערביי העיר. אולם דו"ח של ארגון פוליטי, בדיוק כמו דו"ח חניה, הוא בגדר פיסת נייר מיותרת עד שנבדק לפרטיו הקטנים (פרטי הרכב הנכונים, עילת הדו"ח, מיקום הרכב וכיו"ב). במקרה של דו"ח האגודה לזכויות האזרח המצב קצת יותר גרוע כיוון ששיטת הפעולה היא כזו: לפני שהפקח נותן את הדו"ח הוא מחפש את השכן ממול ששונא אותך, שואל אותו באיזו חניה לא חוקית חנית היום, את הרכב של מי דפקת ומה גובה הקנס המגיע לך ולפי זה הוא ממלא את הדו"ח. עינת פישביין, שאחראית על הכתבה המופרכת בידיעות אחרונות, משמשת בתפקיד הפקח התורן ולא במקרה (חפשו בגוגל את שם הכתבת לצד האגודה לזכויות האזרח). פישביין מצטטת דו"ח של ארגון שמאל קיצוני, כאילו היה אוסף עובדות ולא ערימת גיבובים וציטוטים של אנשים בעלי אלרגיה ליהודים. המשטרה בכתבה הזו נמצאת על תקן הנאשם כאשר היהודים שמעזים להסתובב בעיר הפלשתינית-ירושלים משמשים כדמון אליו מתייחסים בגוף שלישי וחלילה לא מבקשים את תגובתו.
השורה המצחיקה והעגומה ביותר נמצאת כבר בפתח הכתבה: "בדיוק לפני שנה, ליד אתר עיר דוד שבשכונת סילואן, ירה מתנחל מהרובע היהודי מנשקו הצבאי באחמד קראעין". הבנתם? כבר לא מדובר במתנחלים קיצוניים מ"כפר התימנים" אלא במתנחל מהרובע היהודי. אז לא רק שהיהודים לא מתביישים להשתלט על "כפר התימנים" אלא שהם משתלטים על הרובע היהודי שידוע כשטח פלשתיני מימי דאוד היבוסי
אהבתיאהבתי
לאטמה קבעו שאסור לכתוב על דו"ח של האגודה לזכויות האזרח. אתה רמ"ד צנזורה במינסטריון האמת, או רמ"ד קופי פאסט מהאתר " הצילו יהודים היתה בתקשורת דעה שונה משלנו".
פישביין עסקה בעיתונות אמיתית ולא במלחמה בעיתונאים.
אהבתיאהבתי
במקרה זה פישביין עשתה כאן שירות גדול למה שקרוי Fact checkers בהעתקה של המלל והרטוריקה משום שעל הדרך היא מזכירה לנו עוד עובדות לגבי האגודה הזו. הדו"ח כאמור של "האגודה לזכויות האזרח" נכתב בעיקרו עלידי עו"ד נסרין עליאן ומחמוד קרעאין, המזהים עצמם כפלסטינים הנושאים תעודה כחולה ( כמו מרבית עובדי העמותה הזו כיום) ולכן יכולת למצוא כאן את תושבי הרובע היהודי בירושלים שאפילו אצל יוזמות ביילין הרדיקלית הוא חלק בלתי נפרד מישראל "כמתנחלים" שכבר פותח לנו את את קלישאת גם מתנחלי שייח מוניס .
כאמור, פישביין חושפת בהעתקה שלה אל כתבה עיתונאית מאותו דו"ח את יחסה לערבים כמו אל תופעת טבע ולא ממש של בני אדם בגירים האחראים למעשיהם . כפי שנכתב: גם הכתיבה המסולפת והחד-צדדית של פישביין לא מתמצית בכתבה על הפרעות שחוללו היהודים בערביי סילואן התמימים ולכן היא נאלצה להוסיף ידיעה נפרדת על סיור שנעשה לבכירי המשטרה ומשרד המשפטים בעיר דוד. בסיור זה אותם בכירים פגשו את מנכ"ל עמותת אלעד, דוד בארי, ואף דיברו איתו. שזו עברה חמורה על כל כללי האתיקה, כידוע לעינת פישביין ולמועצת המוסר והאתיקה בראשותה. סיור זה עורר כמובן זעם בלתי נשלט ברחוב הערבי. כי ערבים, לפי פישביין ושות' אינם אחראים למעשיהם אלא מונחים תמיד ביד ירגשות פרימיטיבים. ואגב, זעם, כותבת פישביין: "הקיץ הזה בסילואן היה לוהט במיוחד, בעקבות מהומות ביוני נתפסו מספר גגות בשכונה על ידי שוטרי מג"ב…" מי יזם את המהומות האלו? לא חשוב. "
וכן לסיום, הסבירות שהיינו קוראים על נון-עיתונות הזו למשל ב"העין השביעית" שואף לאפס. זאת משום שגם "העין השביעית וגם "האגודה לזכויות האזרח" נתמכות כיום ע"י אותו צינור הזרמת כספים כלומר "המכון לדמוקרטיה בישראל" ברשות כרמון.
למרות הרטינות המחזוריות של האורן, מצוין לדמוקרטיה שיש ביקורת מדויקת וחדה מהסוג הזה.
אהבתיאהבתי
אם פישביין נצרכת לעזרתו, ההו כה צפוייה, של אורן אז זה הופך למ.ש.ל. (ואני כלל לא ידעתי).
אהבתיאהבתי
נו, ור/ק משתמשת במ.ש.ל. האנאלי, כמה משמים.
אהבתיאהבתי
נחמד שאתה נהנה, אנאלית, מהמ.ש.ל.
מ.ש.ל.
אהבתיאהבתי
אהבתי את "דאוד היבוסי".
אהבתיאהבתי
לדו"ח המלא שאליו מתייחס ראש המדור:
http://www.acri.org.il/he/?p=2564
מוזמנות ומוזמנים לבדוק אותו לפני ולפנים ןלהתייחס גם לגופו של עניין.
אהבתיאהבתי