לאן נעלמה הפסקה?

יוסי קליין כתב הבוקר בעמוד 15 "מה לא תקראו בעיתונים".
הידיעה מופיעה כעת בראש אתר הארץ, ועוד עם תמונת השרה נתניהו, שק חבטות ידוע, יענו, בעלת פוטנציאל רייטינגי גבוה.

שתי פסקאות לפני הסוף כותב קליין:

אין עיתונאי שלא שמע ואין עיתונאי שלא יודע: על חברים לא כותבים.

בעיתון המודפס מופיעה לאחר מכן הפסקה הבאה:

מהמדור האינטרנטי היא נעלמה (הופיעה עד לפני שעתיים, לפחות ע"פ הטוקבקים, וזה מדהים, כי הקטע באוויר מאתמול ב-20:00).

על חברים לא כותבים.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה דו"ח מיוחד. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

15 תגובות על לאן נעלמה הפסקה?

  1. יוגי הגיב:

    😆 🙄 😥

    אהבתי

  2. חייל זקן הגיב:

    גדעון סער פרש אסלות? מה זה הדבר הזה? נקמת היורמים?

    אהבתי

  3. בונד ג בונד הגיב:

    אז יש לסער חברים בידיעות, מעריב וישראל היום. מה מונע מקליין לכתוב את אשר על ליבו במקום לרמוז ולכסות טפחיים?

    אהבתי

  4. avi הגיב:

    ישנם כנראה אנשים שלעולם לא משתנים.
    להזכיר לכולנו שיוסי קליין, וכבר עברו שנים רבות מאז, היה האיש שמרח בעיתונו חדשות זצ"ל את צ'יצ'ולינה במלוא תפארתה בשם זכות הציבור לדעת. גם אז אני מניח שלנגד עיני קליין עמדו העקרונות להם הוא מטיף כיום: אמינות, דיוק ושמירה על זכויות הפרט. קליין אכן שמר על זכותה של האחרונה להתפשט וניכר שהוא היה נהנה לעשות דבר דומה לסער. אם רק שוקן היה מעמיד לרשותו את הכלים הנכונים… אלא שחדשות לדאבון רבים נקבר ממזמן ואיתה הדיכוטומיה שאיפשרה למר שוקן להיות הכי אליטיסטי והכי נמוך לעיתים בו זמנית.
    לזכותו של הארץ אפשר לומר שאף פעם לא אהבו שם רכילות, ושוקן בימים שעוד היה יכול נתן לחדשות לעשות את העבודה המלוכלכת אבל לקליין קשה להיפרד, הוא שוב שולף את הטיעון המשומש עד מוות בדבר זכות הציבור לדעת.
    קליין עשה אתמול מעשה מלוכלך ומאיש עם רזומה וניסיון בעריכה כמו שלו היה אולי אפשר לצפות ליותר אלא שהחיבה לצהבהבות מסתבר לא עוברת מהעולם כל כך מהר ,אלא עוברת מטמורפוזה צדקנית יותר ועטופה בעטיפה הרבה יותר מכובדת כיאה למדור הדעות של הארץ.
    גם מאלון עידן עורך מדור הדיעות היה אפשר לצפות לשיקול דעת ולתשומת לב למשמעות המאמר אלא שזה מסתבר אפילו בהארץ, הופך לסחורה נדירה יותר ויותר.

    גם בטיים אאוט מהיום, מפליא עורך העיתון איתי ולדמן ומשפריץ לכל הכיוונים את מררתו בהתקף אורגזמי שיפה אילו היה שומר אותו לעצמו : לסער הוא קורא הרוצח השקט ,למירי רגב הוא שומר את הברכות היפות באמת ומכנה אותה "בהמה קולנית", ולשניהם חוליית חיסול מטעמו של ביבי.

    זה אולי מקרי ואולי אלו הבחירות הקרובות אבל קשה לי שלא לחוש כי הותר דמם של האנשים הנמצאים בצד "הלא נכון של המפה" וכי עורכים בעיתונות מעדיפים לזנוח גם את השאריות האחרונות של היכולות המקצועיות שלהם.

    בכלל נראה לי שדרוש לנו כאן בישראל במקום בתי ספר לעיתונות בתי ספר לעריכה עיתונות בהם יחפשו אנשים שניחנו בשיקול דעת, ניסיון חיים ואלי גם בגרות נפשית.

    אגב גם אחרי התיקון של המאמר של קליין הרמיזות על תאי שירותים ומועדונים אפלים בהחלט מכוונים למספר מאוד מאוד מצומצם של פוליטקאים. אם קליין רוצה לספר לנו על סיפורי הזימה של סער בתאי שירותים של מועדונים תל אביביים אז שיספר ויוכיח ואם לא בהחלט היה עדיף שישתוק, אלא שהוא גם רומז בסימנים שרק עיוור לא מסוגל לקרוא וגם מעמיד פנים של רודף אמת הבא לבקש צדק. פשוט צביעות.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      אלדדיזם במיטבו.
      הוא רק שכח לציין את צבע גרביו של סער בזמן המעשה.
      איך כתב אמיר אורן לפני ימים אחדים:

      …ממחיש את ההבדל בין אמצעי תקשורת מקצועיים לחובבים, בין מי שמחויבים לוודא, לבדוק ולהצליב טרם פרסום לבין מי שמסתפקים במחזור. גם אם לא יהיה בהבדל זה די להציל את העיתונות הישנה, זאת שבאמת עשויה שלא להתקיים בעוד עשור, הוא יוכל לשמש טיוטה להספד עליה.

      אז כתב.

      אהבתי

  5. שועלן הגיב:

    בנוסף, למרות שזו הידיעה הפופולרית ביותר בהארץ היום, יש רק 14 תגובות. היד על המסננת עובדת חזק.
    לשם השוואה, בידיעה שבמקום השני בנושא כשרות יש 163 תגובות.

    אהבתי

    • ראש המדור הגיב:

      מה שהיה יפה בפמפלט שגם מציפים שמועה חסרת ביסוס בעיתון רשמי בלי לייחס אותה תוך עבודת קופי-פייסט מסילברסטין, גם ללא בדיקה גם בלא ייחוס כדי שחלילה כדי שחלילה המוכפש לא יוכל לתבוע, וגם טפיחה וקריצה על השכם "רק בהארץ" תוכלו לקרוא.

      אנו הרי זוכרים עד כמה הארץ הוא עיתון השומר על טוהר המידות, תשאלו אפילו את יצחק לאור שכותב בעיתון, ולהבדיל את מי שיש להם שמות .

      משום מה העניין העניין הכה תלוש הזה, מתאים ככפפה לימי הטרום–בחירות מזכיר את עניין ה"מחקר" "למה חיילי צה"ל לא אונסים פלסטינאיות" שהמנחה שלו עצמו נאשם ע"י מונחותיו בהטרדות וכפייה מינית.

      על הנעשה במערכת עיתון הארץ ואחרות.

      אהבתי

  6. משה הגיב:

    יש שרידים בארכיון גוגל.

    אהבתי

  7. מאוד מפתיע שדווקא בעיתון הארץ, (שלפי דברי השוקן) שמשביח את רמת החופש הביטוי בישראל, במיוחד את הסיקור התקשורתי חלה תקלה טכנית שמונעת מהטקסט המלא להופיע כפי שפורסם. כנראה האקרים ימניים פרצו לאתר. לא אתפלא אם מדובר בפעילות תג מחיר שממומנת על ידי דמויות מוכרות מהליכוד.

    אהבתי

  8. שועלן הגיב:

    נו, אז הוכח אמפירית שאפשר להוסיף את "הארץ" לרשימת החברים שמונה קליין.
    אולי זו היתה התוכנית שלו מלכתחילה כדי להוכיח את צדקתו.

    אהבתי

  9. אחד שיודע הגיב:

    אולי אתם, ילדים, תגלו לאן נעלם שר החינוך(!).
    ציבעו יפה את הציור, ורק את השר סער השאירו לבן ושילחו למערכת "הארץ".

    אהבתי

  10. שועלן הגיב:

    רצית לכתוב לאן?

    אהבתי

  11. ShulamiD הגיב:

    תודה רבה, V. כשקראתי את הטקסט באינטנרט ( בעקבותיך) חשבתי על סער והינה מסתבר שסער היה אך הועלם. .נילי בן גיגי מעלה עניין חשוב מאד שאם זה המצב ( ואני מאמינה בכך)אז אין לאף עיתון או אמצעי תקשורת, זכות להציג את עצמו כמדווח. ומה עם הנשים בתקשורת? מדוע הן שותקות. אני יכולה להבין חשש מלאבד פרנסה אך, אם אינני טועה, ישנם עיתונאים הטוענים שהם רואים יעוד במשלח ידם. הרי ההטרדה המינית פוגעת , כנראה, בעיקר בנשים החלשות במערכת. נמאס מההתהדרות של עיתונאים ביושרה וברדיפת צדק. גם הם בעלי עניין ואין לי טענה עניינית כנגד זה , זולת הפקפקוק במה שהם כותבים ואומרים. שוב אני חוזרת ומברכת על האינטרנט המאפשר להצליב מידע.

    אהבתי

כתיבת תגובה