ביקורת של אבא של בועז קנטור על שער מעריב המטעה אתמול, בעיקר בגלל הכותרת "כמות הרעל בפירות וירקות בישראל – הגבוהה במערב" התפרסמה בעמודו בפייסבוק וגרפה חיבובין ושיתופין מרובים.
[אגב, מתחת לכתבה המלונקקת לעיל של דליה מזורי בעקבות הודעת הלמ"ס הצטברו הרבה תגובות מעניינות של אנשים שעוסקים בתחום].
…הפעם הם נכנסו לתחום, שממש במקרה, הוא תחום ההתמחות של אבא שלי ב 35 השנה האחרונות, של אחיו, ושל אבא שלהם, מהחקלאים הראשונים של רמת השרון. אבא קרא את הכתבה והתחיל לצחוק. "אין להם מושג", הוא אמר.
ראשית, ההשוואה בין ישראל לשבדיה מגוחכת. המזיקים נפוצים במדינות חמות ולחות ונדירים יותר במדינות קרות. לכן תמיד ירססו נגד מזיקים בישראל ובמדינות חמות יותר מאשר בשבדיה ובמדינות קרות.
שנית (וזה וודאי יפתיע את רובכם), חומר הריסוס לא נשאר בפרי/ירק. ישנן הנחיות יצרן אשר מנחות את החקלאי שלא לרסס ככה וככה ימים לפני הקטיף. בזמן הזה, כל חומרי הריסוס מתנקים מהפרי/ירק, ולשם כך הוא מיועד (סוגייה מטרידה: באמת לא נותרות בתוצרת החקלאית שאריות מחומרי חיטוי שהוחדרו לקרקע? V).
שלישית, מתבצע פיקוח אמיתי, הן של משרד החקלאות והן של רשתות השיווק, המוודא שאכן לא נותרו שיירי ריסוס בפירות ובירקות.
רביעית, המתיל ברומיד לא משמש לריסוס פירות וירקות. הוא משמש לחיטוי הקרקע בזמן שאינה בשימוש. כשזורעים/שותלים בקרקע, כבר לא נותר זכר למתיל ברומיד.
חמישית, כבר למעלה משנה שלא משתמשים במתיל ברומיד בישראל.
שישית, הסיבה שהשימוש במתיל ברומיד נאסר לשימוש בישראל ובהרבה מדינות בעולם, היא כי הוא משחרר לאטמוספירה חומר כימי הפוגע באוזון, לא כי הוא מסוכן למאכל. ישראל מייצרת מתיל ברומיד רק לצרכי ייצוא, למדינות שבהן עדיין מותר השימוש…
בסדר, הבנתי, רק אציין שמתיל ברומיד מסוכן גם לבני אדם, לא רק לאוזון:
…אם הגז נשאף בריכוזים גבוהים בפרק זמן קצר, הוא גורם לכאבי ראש, סחרחורת, בחילה, חולשה והקאה… עיוותים (עוויתות? V), ואפילו מאניה אקוטית. שאיפה לאורך זמן של ריכוזים נמוכים גורמת לדלקת סימפונות ודלקת ריאות. מגע עם מתיל ברומיד נוזלי גורם לכוויות, גירודים ואודם, ושלפוחיות אחרי כמה שעות. גם הנוזל וגם הגז פוגעים בצורה חמורה בעיניים (ויקי).
וגם: מתיל ברומיד משמש לחיטוי מוצרי חקלאות במהלך אכסונם, כולל פירות יבשים, חיטה, קמח, אגוזים ועוד.
הגז המצטבר בין קפלי הבגדים, הכפפות והנעליים יכול לגרום לפגיעות חמורות בעור.וגם: מתיל ברומיד משמש לחיטוי תמרים, עם הגעתם מהמטע ולפני כניסתם לאחסון. על כל מכולה שנפחה 6 וחצי ליטר משתמשים ב-2 ק"ג מתיל ברומיד. המתיל ברומיד פועל על בני אדם כסם הזיה בריכוז נמוך. מכיוון שהוא פוגע בשכבת האוזון הוא נאסר לשימוש ב-183 מדינות. החדשות הטובות הן, שהחל מגדיד 2011 נאסר השימוש במתיל ברומיד והחלופות שנמצאו הן חיטוי בחום (כנעשה בגידול האורגני) וחיטוי על ידי חומר הנקרא ואפורמייט, שהוא ידידותי לסביבה ומתפרק מיידית ואינו מותיר שאריות בתמרים. חבל שלא חשבו על זה קודם.
למרות ידיעותיהם המצטברות של אבא קנטור ואחיו המשתרעות ע"פ עשרות שנים, כנראה שאין מספיק ידע מחקרי על נזקי המתיל ברומיד, שבכל מקרה נאסר לשימוש.
כנגד התגובה של הקנטורים אפשר למצוא בידיעה של מזורי במעריב גם את מגיב 50, המעיד על עצמו כעובד בתחום, האומר זאת:
עובד בתחום שאריות חומרים, 31/10/12 15:11
אני עובד בתחום שאריות חומרי ההדברה, מצד היצואנים שמתמודדים עם הבעיות בחו"ל, ומכיר את המציאות בארץ ואת דרישות הלקוחות בחו"ל.
ראשית ארגיע אתכם, שכל החקלאים הגדולים שמייצאים לחו"ל, שהם רוב התוצרת בארץ, עומדים בסטנדרטים של האיחוד האירופי וזה נכון גם למה שממויין לשוק המקומי בסוף.
הבעיה מתחילה בפיקוח בשוק המקומי. מלבד שופרסל ומגהבול שעושות סוג של פיקוח בעצמן, אין כמעט פיקוח של משרד החקלאות והבריאות, אני מניח שמפאת חוסר תקציב ומשאבים.
ישנם הרבה מגדלים קטנים המשווקים רק לשוק המקומי – לרשתות ולשווקים הפתוחים. מגדלים אלו מרססים כשהם צריכים, כאשר רק השיקול הכלכלי עומד מול עיניהם. מגדלים אילו הם המסוכנים לנו ולבריאותינו ועד שלא ייתפסו וייענשו קשות, זה לא ייגמר.
מהיכרותי המעמיקה, המצב באירופה לא שונה בהרבה ובמדינות כמו ספרד, איטליה, פורטוגל, יוון, צרפת מרססים לפחות כמונו. שלא לדבר על טורקיה, מרוקו ומצרים ששם העניינים פרוצים אפילו יותר.
עוד כתבה מנופחת ופופוליסטית שנכתבה על ידי אנשים שלא מבינים בתחום. בדיוק כמו זו שהכתה בנו שהערכים התזונתיים של הירקות האורגניים לא גבוהים מהרגילים.
או תגובה של 41, חקלאי ויצואן.
…ג. 80% מהחקאים אשר מגדלים פירות עומדים בסטנדרטים הכי גבוהים באירופה ובארה"ב מבחינת שאריות חומרי הדברה הפירות נבדקים לפני המשלוח על ידי הגנת הצומח הישראלי ולאחר מכן ביעד הסופי באירופה ארה"ב וכו,
חקלאי שמוצאים אצלו שאריות חומרי הדברה פסוללל. וכנ"ל גם הירקנים שמיצאים.
ד. נכון רוב הירקות לא מיוצאים ואין עליהם ביקורת. וכן אז אתם אוכלים סרטן וסרטן מהיר…
המציאות, כרגיל, מורכבת יותר מידיעת הכן/לא שחור/לבן.
מנהלת הארגון לחקלאות אורגנית אכן אומרת למעריב שמה שבעייתי בתחום זה הפיקוח.
על הקשר בין חשיפה למתיל ברומיד וחומרי הדברה אחרים לסרטן הערמונית.
עוד על פרוטוקול מונטריאול ועל ישראל כאחת מיצרניות המתיל ברומיד העיקריות בעולם.
כן, זה לא אפרטהייד, אבל אולי זה לא פחות חיוני לחיינו.
ולווט אנדרגראונד 
ברוך מחזיר עטרה ליושנה
אהבתיאהבתי
מוזר שהם יוצאים בכזה חירוף נפש נגיד מתיל-ברומיד. זה אורגני!
נ.ב.
המאמר בסנונית, אליו את מפנה, הוא בן כמעט 19 שנה.
אהבתיאהבתי
לא תזיק לי מאניה אקוטית, המאניה הרגילה שלי כבר מתחילה לשעמם.
אהבתיאהבתי
כמי שמז ומתמיד 90% ממזונה מושתת על פירות וירקות, יהיה מעניין לבדוק לאחר מותי בשיבה טובה האם כצעקתה או בולשיט.
אהבתיאהבתי
נראה שהמכולות התכווצו מעט מאז היה "עובר אורח" ספן.
אהבתיאהבתי
גמאני חשבתי על עובר אורח כשכתבתי את הפוסט הזה. וגם את הקודם.
אהבתיאהבתי
אחת מהשתיים, או שאורן ניצח או שחובת הרישום המוקדם. מה דעתך על הנחה חד פעמית?
אהבתיאהבתי
אין דבר כזה הנחה חד פעמית. לא כך עובדת המערכת. אין פה צעטאלע שאפשר להעביר לגביר.
ואין שום סיבה בעולם שע"א לא יירשם כמו כולם. זהותו תישאר עלומה. כלום לא יקרה לו.
אהבתיאהבתי
עד עכשיו סברתי שגדלת בבית מפא"יניקי עתיר צאטאלאך.
אהבתיאהבתי
חז"ן יש כאן השמצה דיבה ומעשה מגונה. אורן מנצח כעובדה, ואין לכך קשר לנוכחות מגיב זה או אחר, זה לא משחק סכום אפס.
אני מניח שע"א מצא דרכים מועילות יותר להרחיב את אופקיו מאשר מזמורי החנופה שלך. אולי כמו מרטין בזמנו, הוא ניצח את הבלוג, ועבר לשלב מתקדם יותר.
נאחל לו הצלחה בהמשך הדרך.
אהבתיאהבתי
מרטין ניצח את הבלוג?
פחחחחחחח.
ובספרדית: pxxxxxxxxxxxxxxxxx
אהבתיאהבתי
הלל מנצח אותך בפיחוחים.
אהבתיאהבתי
מן הסתם הכוונה 'קוב' ולא ליטר
אהבתיאהבתי
נפח של מכולה סטנדרטית (20 פיט = 6 מטר בערך) היא כמעט 40 קוב
אהבתיאהבתי
הוא
אהבתיאהבתי
מיני-וילווט על Ynet, אם יורשה לי:
סוד ידוע הוא שעל כתבות הבריאות של Ynet כדאי לסמוך בדיוק כמו על רופא האליל העירוני שמציע טיפולים באבני חן סגולות ורוחות הצפון, אבל הכתבה שהתפרסמה אתמול (שכמו שקורה פעמים רבות, חתום עליה רופא, לגודל הסקנדל) מכריזה בכותרת המשנה שלה: 75%" מהנשים שמאובחנות בממוגרפיה כחולות בסרטן השד – למעשה בריאות ועוברות טיפולים קשים לשווא. "
כבר מהכותרת המשנה ידעתי שמישהו כאן עיוות את תוצאות המחקר, וקריאה מהירה אישרה את חשדותי. כל מי שאי פעם טרח ללמוד את הנושא – ולטעמי אין אישה שלא כדאי לה ללמוד את הנושא – מכיר את כלל האצבע על גושים בשד: 90% מכלל הגושים שפירים, 80% מכלל הביופסיות שפירות. וכן, נשים נקראות הרבה פעמים לממוגרפיה חוזרת בגלל מצבים שפירים ולעיתים גם נלקחת מהן ביופסיה – אבל 'עוברות טיפולים קשים לשווא'? אני מסכימה שביופסיה זו לא פרוצדורה שמזמינים כהפתעה ליומולדת, אבל הביטוי 'טיפולים קשים' שמור לאספקטים אחרים לגמרי של התמודדות עם גידול ממאיר.
מילא, אם הייתה הכתבה מדייקת ומציגה את הדילמה – שבהחלט מדברים עליה בעולם – אם אכן כדאי לערוך בדיקות ממוגרפיה שוטפות לנשים א-סימפטומטיות שאינן נמנות על קבוצות בסיכון מוגבר. הצד השלילי הלגיטימי (גם אם חולקים עליו רבים, כולל מרבית הארגונים הרפואיים הרשמיים) הוא שהממוגרפיה נותנת לעיתים קרובות מידי אינדיקציה שמשהו לא בסדר מה שמכניס את האישה לסחרור של בדיקות נוספות ולחץ אטומי. עד כאן הכל מוכר, ידוע וראוי לדיון. אבל לטעון שהממוגרפיה גורמת לטיפולים לא נחוצים? גם ככה קשה לא פעם לשכנע נשים – גם כאלו שבהחלט נמצאות בקבוצת סיכון ולו מפאת גילן וההיסטוריה שלהן – לעבור ממוגרפיה. רק חסר שהן יקראו כתבה כזאת, יאמינו לכל מילה שחתום עליה כירורג השד הדגול איתי גל, ויוותרו על הבדיקה לחלוטין. גם אישה שמחליטה לוותר על הבדיקה צריכה לעשות זאת מהסיבות הנכונות. תנו את המידע על השיעור הגבוה של טעויות אבחון ראשוניות (מניסיוני – זה בפירוש מידע זמין) , והניחו לכל אישה להחליט אם היא מעדיפה להסתכן בגילוי מאוחר של סרטן או בהיסטריה מיותרת. אבל תנו את המידע הנכון.
אה, ואגב, אחרי כל ההערות של המגיבים על חוסר הדיוק של הכתבה, כותרת המשנה בעיניה עומדת. מהותית, זה לא פחות חמור מסנסציית ה'אפרטהייד' של הארץ.
אהבתיאהבתי
אמן
אהבתיאהבתי
מי היה מאמין, דבורית מצטטת ברצינות גמורה את "אחד שיודע".
אהבתיאהבתי
אני מבינה שרק ציטוט מגיבים מהבלוג הזה זה בסדר.
אהבתיאהבתי
ברור.
אהבתיאהבתי
הי, אנחנו עברנו מבחן IQ בשביל להירשם פה.
אהבתיאהבתי
אני מרגישה קצת כמו בת יענה שמטמינה ראשה בחול. שנים על גבי שנים מתפרסמות ידיעות על הקשר בין העליה התלולה בסרטן השד בישראל בחלקו בגלל חומרי ההדברה הנה כאן קטע שמצאתי:
בין השנים 1976 ו-1986 חלה ירידה במקרי סרטן השד בישראל למרות עליה בצריכת שומן רווי, אלכוהול ומיעוט צריכת ירקות ופירות. לנשים צעירות מגיל 45 ירדו אחוזי הסיכון ב 30%! החוקרים מצאו כי יש קשר בין נתונים אילו לבין העובדה שאסרו בתחילת תקופה זו את השימוש במדבירים כגון הקסכלורוסיקלוהקסן ולינדן ובנוסף לכך היתה ירידה חדה בשימוש ב DDT.
על מנת להפחית את החשיפה למדבירים יש להמנע מבשר, חזיר ועוף, הנחשבים על ידי ה national academy of science כמזונות עשירים ביותר במדבירים. כמו כן אכילת דגי ים צפוני במקום דגי בריכות ונהרות יורידו את כמות החשיפה.
בי"ח הדסה הרבה יותר זהיר: "האם עלי לדאוג לגבי חומרי הדברה במזון?
§ אין עדות לכך שרמות נמוכות של שאריות חומרי הדברה בפירות וירקות משפיעים על גדילת הסרטן.
§ חומרי הדברה יכולים להיות רעילים, אך בכמויות מאד גדולות.
§ בכל זאת, על מנת להפחית חשיפה לחומרי הדברה- רחץ היטב את הפירות והירקות."
היו בזמנו מאמרים על חמרי ההדברה המפוזרים על תותי השדה, החסות, הפטרוזיליה והענבים. חלק מהדברים הפסקתי לחלוטין לאכול כי שטיפה אינה מורידה את חומרי ההדברה.
למרות היותי סקפטית מלידה, אני משוכנעת שחלק מההסבר לעליה במקרי סרטן בכלל וסרטן השד בפרט קשורים גם לחמרי הדברה.
אהבתיאהבתי