גועל עז אוחז בי למקרא כותרות הידיעות במדורי הברנז'ה היום על "פיטורים המוניים במעריב" או על "מספרי מוות בצבא". זאת חוצפה, זאת שרלטנות, זה זלזול בקוראים ובעובדים, וזו התעלמות טוטלית מכל מה שעבר העיתון בחודשים האחרונים, מכל מה שאותם מדורים תיארו צעד אחר צעד. מתלהמי הכותרות שכחו שלפני כמה חודשים התכוון נוחי דנקנר לסגור את העיתון לגמרי. להשמיד אותו. ואז חיפשו לו קונה. ואז הגיח שלמה בן-צבי. לא שאני חושבת ששב"צ יודע מה הוא עושה, ולא שאני חושבת שהוא זה שיצליח להחזיק את השכיב מרע בחיים ללא הנשמה מלאכותית למשך זמן רב, אבל הוא שימר את העיתון בחיים (כנראה שישלב אותו עם מקור ראשון, או שהשניים ייטמעו אחד לתוך השני, או כל תנוחה מסיונרית או אחרת), וכל מה שקרה היום, הפיטורים וכנהלאה היה ידוע ומוסכם על כל הצדדים על פי שלל הסכמים שנחתמו. כך שהכותרות הברבריות המתארות את הדברים כאילו נחתו כרעם ביום בהיר, כאילו הכל אירע היום, חוטאות לכל מציאות שהיא. מעצבן בטירוף.
מה קרה, קורה או יקרה (לעתים מדובר בהשערות)?
מקורב למלכות טוען שמקומוני זמן מעריב ייסגרו, למעט אלו של תל אביב וירושלים, אבל במקור ראשון לא מאשרים זאת.
בכיפה, למשל, מספרים שתכני מקור ראשון יועלו ל-nrg, ושהתוכניות להקים אתר למקור ראשון נגנזו.
עוד מספרים שיומן, המוסף הפוליטי של מקור, יאוחד עם מוספשבת של מעריב.
בסרוגים מעלים את השמועה שגם סופשבוע ודיוקן יאוחדו.
בן כספית עזב את מעריב. למעשה פוטר. כמוהו גם יהודה שרוני.
כספית, העושה בפריז כעת, מבהיר שאין בכך שום דבר בלתי צפוי. לא חשבתי אחרת.
עסקים ייסגר. עובדיו פוטרו.
עופרה מזרחי, עורכת סגנון, לשעבר עורכת את, חוזרת לערוך את את. כפי שכתבתי כבר, חטיבת המגזינים של מעריב שרירה.
כמו שדיווחתי כבר ב-5 בנובמבר, שלושה ימים לפני דיווחי המדורים הרלוונטיים, אורי גליקמן יערוך את סופשבוע.
ועוד דיווחי עבר: עשר הארות על מעריב | דו"ח ספטמבר ובו השתלשלות אירועי מעריב | מעריב נמכר
ולווט אנדרגראונד 
יש כבר רשימת בלוגים חדשים שנוצרו כתוצאה מפירוק מעריב?
אהבתיאהבתי
לא הבנתי רק דבר אחד, למה חברי הוועד התנגדו להעסקת 70 עובדים נוספים. אז בסדר, זה לא בהסכם הקיבוצי אלא מחוצה לו, אבל עוד שבעים איש שיהיו לא מובטלים, זה לא חשוב?
נראה לי שהוועד קצת מגזים, על חשבון אנשים שיישבו עכשיו בבית בלי מעש.
אהבתיאהבתי
מעניינת מאד התייחסותו של ישראל היום לפיטורים המוניים אתמול במקום עבודה מפורסם במדינה, עיתון מעריב שמו.
הערכתי: התעלמות מוחלטת.
אהבתיאהבתי
בינתיים, השינויים היחידים שייראו מחר בעיתון, הם העדרו של מוסף ז'ורנל, טור קבוע חדש לאורי אליצור וסקירה מדינית של אריאל כהנא.
פרשנותו של כספית "תחסר", אך זה פחות בולט לאור תקדימים לכך בעבר בהיעלמות מהעיתון לטובת פריז וכדו' בזמני מתיחות עם חפץ ואחרים – גם בתקופות פוליטיות-מדיניות חמות.
לעת עתה.
אהבתיאהבתי
שינוי נוסף שרואים על הבוקר: עיתון "מקור ראשון" מתגאה בשער על שני טורים במוסף "יומן": 1. של קלמן ליבסקינד, 2. של בן-דרור ימיני. לראשונה.
סימן לבאות?
אהבתיאהבתי
לגבי תנוחות אגב, הייתי אומר שכל עניין המיזוג הזה בין מעריב למקור ראשון והידיעות על ביטולם של המוספים מתחיל להזכיר פחות פחות את התנוחה המיסיונרית והולך נדמה יותר ויותר לדוגי סטייל… זה כואב ,אתה לא מבין מה קורה והם לא יודעים מאיזה כיוון תבוא להם המכה, אבל אולי זה רק הדמיון המפותח שלי…
אהבתיאהבתי
בתקווה שמוסף הספורט הנהדר יישאר.
הנה ראיון עם ערן סורוקה, העורך המוכשר:
http://www.forbes.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=FHME
אהבתיאהבתי
יש עורכים שלא ייתנו למציאות להפריע למה שהם מחשיבים לכותרת טובה. לא רק שהם עושים שירות רע לקוראים הם גם מפגינים את בורותם לראווה. גם בר מוחא ירד מהפסים כשידיבר לאחרונה על מה שבן צבי עושה במעריב במושגים של טבח. מאותה שניה שמונה מפרק למעריב המשמעות הייתה למעשה שהעובדים מועמדים לפיטורים. אם בכלל העיתנות היתה צריכה לשאת את בן צבי על כפיים על שהסכים לתמוך מכספו במפעל שמקובל על כולם שפשט את הרגל ממזמן. אנשים שונים מחזיקים בדעות שונות. יש כאלו שנוקבים במקסוול ואחרים בנמרודי כמי שתחת המשמרת שלהם מעריב ירד מנכסיו אבל אלו שבאים כבר מראש בטענות לבן צבי צריכים לבדוק טוב טוב את שפיותם. אחת הצרות עם הכותרות בעיתונות היא שהכותרות כמו העורכים שלהם פשוט נטולי קונטקסט, מה שחשובה היא הדרמה. הכותרות שחוטאות למציאות הם פשוט שיקוף לחוסר הבנת המציאות של אלו שמייצרים אותם. למרבה הצער זה הפך לתופעה נפוצה בעיתונות.
אני מבין שגם בן צבי לא מבין לאן כל העניין הזה עם מעריב הולך אבל גם הוא לא ממש מפגין מנהיגות. במקום שהעיתונות תשמע כל מיני שמועות לגבי מה שהוא מתכנן לעשות או לא לעשות היה נחמד אם הוא היה פונה לעובדים /לציבור ומסביר מה החזון, התוכניות שלו ומה הוא מתכנן למעריב אבל זה שהוא מו"ל כנראה לא אומר כנראה שהוא מבין בתקשורת, אפילו לא בתקשורת בין אישית. חבל.
אהבתיאהבתי
בן כספית כועס על בן צבי.
אהבתיאהבתי
מעניין מה עושה כספית בפריז בדיוק בשעה בה מעריב עובר זעזועים כה עמוקים. מצא לו זמן לנסוע. כספית הוא עוד עיתונאי צדקן שכבר מזמן הקריב את המציאות לטובת האמת הפנימית שלו והא עוד בטוח שהוא משתדל לכתוב אמת. גם עובדי מעריב וגם הוא היו צריכים לדעת שתכליתו של ההליך שהתרחש במעריב לא היה בהכרח טובת העובדים. לא המפרק מחויב לכך וגם לא בית המשפט. ההליך נוהל בצורה שנוהל כדי למקסם אתערכו של מעריב לטובת נושיו. האיש החצוף הזה שהרויח בעיתון מיליון שקל בשנה בשעה שזה שילם את משכורתו המנופחת על חשבון בעלי החוב של העיתון מרהיב עוז ועוד מאשים את המפרק ואת בית המשפט כמי שנהגו לא כשורה. פשוט אין לו בושה.
לגבי הדרך בה פיטר אותו בן צבי גם לבן צבי מסתבר אין בושה.
אהבתיאהבתי
מעריב התפרק מזמן.
מאז אמצע-סוף שנות השמונים הוא כבר לא היה עיתון.
אמנם הופק משהו שהודפס על נייר עיתון, ואמנם האופרציה נוהלה מהמבנה ההיסטורי, אבל העיתון גמר את תפקידו כעיתון עוד בימי מקסוול.
אין מה לבכות עכשיו על לכתו. הוא מת אי אז, והיה מחובר למכשירים. הישות הזו היתה שם בגופה, אבל זו היתה רק קליפה.
שום נזק לדמוקרטיה לא נגרם עם הניתוק מהמכשירים. המסכנים היחידים בסיפור הזה הם עובדי הדפוס, הנהגים, המנקים ועובדי המנהלה. עיתונאים לא עבדו שם כבר עשרות שנים. מי שעובד אצל נמרודי לא יכול להיות "עיתונאי".
אהבתיאהבתי
קשקוש שאין לתאר בכלל.
אהבתיאהבתי
בבטאון הכשרת הישוב, אין שום ערך לידיעה כלכלית.
כל עוד לא יודעים את מארג הקשרים העסקיים והאינטרסים הכלכליים של העורך הראשי, אין לדעת מה נפסל ומה נועד להרצת מנייה.
כשהכותרות נועדו לשרת את נמרודי בפרשיות הפלילים שלו, העיתונאים מוכרים את נשמתם לעבריין.
כל מי שהסכים לעבוד תחתיו (שלא קשור לענייני מנהלה), לא ראוי לעולם להיות עיתונאי. עיתונאי איננו עוד משלח יד כמו מחלק תה או פועל בבית דפוס.
אהבתיאהבתי
כל הכבוד על שמירת השפיות.
כמה קל זה לתקוף.
האנשים שמסכנים את הונם הפרטי ומייצרים/משמרים מקומות עבודה הפכו למטרה מועדפת במדינה. זו מגמה מסוכנת לכולנו. הטהרנים יקברו אותנו יחד איתם.
לאור הסרטון האחרון של אלדד יניב, הייתי שוקל ניסוח מחודש של המשפט על בן כספית העושה בפריז.
אהבתיאהבתי
🙂 אני לא אחראית על מי שאינם דוברי עברית
אהבתיאהבתי
אה, יש אנשים שעדיין צופים בסדרת הסרטונים הזו? התייאשתי אחרי סרטון הגרביים
אהבתיאהבתי
זו עדיין ההצגה הטובה בעיר
אהבתיאהבתי
הסרטונים של אלדד יניב הם ללא ספק תכנית הבידור הכי טובה שמשודרת היום, אפילו לפני "יום האם".
ושימו לב שאף אחד לא מגיש נגדו תביעת דיבה. כנראה שהדרעק הקטן מחזיק חומרים על כולם.
אהבתיאהבתי
לאט לך.
הוא קיבל כבר שלל מכתבים של "לקראת".
התביעות עצמן יגיעו כנראה אחרי הבחירות.
אהבתיאהבתי
נחיה ונראה. הניחוש שלי: לא יוגש כלום.
אהבתיאהבתי
למה אתה מתכוון? אולי אפשר לקבל קישור לסרטון. ראיתי כבר את הרביעי ולא הבחנתי במשהו הקשור לכספית
אהבתיאהבתי
הסרטון החמישי מוטמע בפוסט הקודם.
לא קשור לכספית, אלא לקונוטוציות שהוא השאיר לפועל "עושה".
אהבתיאהבתי
תודה שועלון. פספסתי את הפוסט. כגם אני נהנית מהסרטונים של יניב. הם עשויים כל כך רע שזה ממש תענוג.מעניין אם זה מכוון. אינני מבינה מדוע המשטרה , המבקרת והפרקליטות א בודקים את המידע שהוא מספק. אולי מפני שכל האנרגיה מושקעת באולמרט
אהבתיאהבתי
אני המומה מהסרט החמישי. הם משתפרים ונורא מצחיקים. אני בוכקת וצוחה. איך עוד לא עשו סידרה על פוליטיקאים ואיני מתכוונת לפולישוק מהנה אלא בסידרה כמו אצל הבריטים. איך אף אחד לא עושה לזה המשך. למה לא מטפלים בזה, הפרקליטות, המשטרה, המבקר. למה הקבוצות שמזנבות באולמרט, לא נוגעות באחרים ,שהוזכרו. התנחמתי באמירתו שליברמן ישנה את עורו ויהפוך לליברל. זו אמירה המסכנת את ליברמן.הוא עלול לשלם על זה כבר עכשיו, עוד לפני הבחירות. כמו שאולמרט שילם כשפנה שמאלה. שלא נדע מצרות, אני ממש מתלהבת מהאיש הצעיר הזה, אלדד. הוא נורא, נורא, משעשע. טיפוס מיוחד. הוא פיתח ז'אנר חדש. פעם, בימי השמאל הלאומי לא סבלתי את הקמפיין שלו. כעת , אני רואה הכל באור אחר. האיש פרפורמר, יוצר רב תחומי. הייתי מצביע לו לולא חששתי שלא יעבור את אחוז החסימה
אהבתיאהבתי
אני הייתי מצביע לו אם הוא כן היה עובר את אחוז החסימה. סתם בשביל שיהיה מעניין.
אהבתיאהבתי
הרועי קהת, על המיזוג שבטח יבוא עכשיו גם בין מעריב לנוער לבין אותיות:
אהבתיאהבתי