אוטוטו, טפו טפו, סוגרים שנתיים במתכונת אתם משלמים, אני משלמת שכ"ד.
סיכום השנתיים יהיה בעוד חודש, ובינתיים אסכם רק את ינואר, שהיה חודש ארוך, סוער, עתיר פעולות.
מבחינה תקשורתית היה זה חודש הבחירות, בו כל עיתון עסק בתעמולה לטובת חביבו.

אין טעם לחזור על הידוע: ישר"ה קידם ככל יכולתו את נתניהו, ידיעות עשה ככל יכולתו כדי לסלקו מהשלטון.
מצבו של נתניהו אחרי הבחירות מוכיח שהנה, עיתון לא יכול לשלח אנשים לקלפי, גם אם דופקים עם פטישים במוח מדי יום למאות אלפי הקוראים (ישר"ה הוא העיתון הנחשף ביותר בישראל).
השאלה שנשאלת היא מה יסיק שלדון אלדסון מכך. האם ישנה את אורחותיו? האם יבין שזה לא עובד? או שלא אכפת לו למעשה ממה שקורה בשטח, ומבחינתו העובדה שיש עיתון המשבח את נתניהו מספיקה?

מהצד השני אפשר לשאול: האם העובדה שידיעות טחן מדי יום שנתניהו זה רע ליהודים שינתה את המצב בקלפי? גם פה, אני לא חושבת שזה המצב.
העובדה הנתונה היא שאף עיתונאי כמעט לא חזה את 19 המנדטים של יאיר לפיד. אף עיתונאי ואף סקר. זה לא היה כתוב בעיתון. ולא ברדיו. ולא בטלוויזיה. זו הייתה הצבעה ספונטנית. ע"ס הסקריר בבלוג, שבאמת, אין לו שום ערך מדעי אלא אנקדוטלי בלבד, 50% מהמצביעים החליטו בדרך לקלפי שהם מצביעים ליאיר לפיד. אולי בערב הקודם. כמו שכבר כתבתי, אולי זה דווקא טוב שאי אפשר היה לנבא את התרחיש מראש.

בעניין #ארץ חדשה:
בניגוד לדעתם של כמה מהמגיבים, הסיבה לכך שהעליתי פה את סרטוני השיטה מהיום הראשון היא כי איש לא עשה זאת (בהתחלה), וכי אלדד יניב עסק בנושאים שלא טופלו בתקשורת, ובדרך משעשעת לטעמי. אני לא עוסקת בתעמולת בחירות, או בתהמולת בחירות. חי נפשי. מזמן לא סלדתי מבחירות כמו שסלדתי מהסיבוב הזה.
בהמשך שמענו את רינה מצליח מספרת שהיא, על דעת עצמה, החליטה לא לסקר את #ארץ חדשה. אבל גם קראנו (קראתם?) את התחקיר של אישתון, שמה לעשות, צדק. ארח"ד לא זכתה ולו במנדט. ביקשתי מיניב לכתוב פוסט אורח לאחר הבחירות, אבל הוא לא הספיק עדיין. ברור לי שהרבה יותר אטרקטיבי וקל להצטלם לכתבונת בחדשות 2 מאשר לכתוב לבלוג תקשורת נישתי (לא צינית, זו האמת).

http://reshet.tv/ch2/VideoPlayer/news_player.swf?xmlURL=http%3A//reshet.tv/ch2/xml/videohandler.aspx%3Fobjid%3D116224

חוץ מזה למדתי בחודש הזה שעיתונאים, כשאר בני האדם, משקרים. בכל מיני נושאים, ובפומבי. זה די מבאס לגלות. הם משקרים גם במיילים. ברשותי כמה תכתובות מייל דוחות למדי עם כמה עיתונאים. אני לא מתכוונת לפרסם אותן, לא מקובל עלי, אבל כל יום אני מפיקה לקחים חדשים מההתנהלות מול עיתונאים. לא נורא, הכל נרשם.

בינואר גם הייתי חולה וגם נסעתי לחו"ל. כשאני אומרת "נסעתי לחו"ל" אני מתכוונת נסעתי לעבוד. על מה? על הפרויקטים הדוקומנטריים שלי, המחייבים נסיעות גם מעבר לים, וגם ברחבי ישראל. אלו הימים שאני הכי נהנית בהם. העבודה הזו ממלאת אותי אושר בל יתואר. ואל תשכחו שבכל יום כזה אני גם מעלה פוסט, גם אם קצרצר ומבזקי. תודה לאלוהי האינטרנט ול-WiFi.
וגם לכם, יקירי הבלוג.