תהמולת בחירות
החשיפה של צביקה ברוט בידיעות ממשיכה להדהד בשער העיתון, בשאר העיתונים ובכל המערכת הפוליטית למעשה.
"בעקבות החשיפה בידיעות אחרונות", זו כותרת הגג של השער.
ולאחר מכן:
"המשטרה: נחקור ח"כים על קניית קולות בעבודה".
כפ' 2-3 עוסקת בכך, אולם רוב הפרטים נכתבו ונאמרו כבר אתמול. החידוש: טורי צד עם עיקרי תמלול השיחות עם פ'.
בסוף הכפולה מציע העיתון להאזין להקלטות ב-ynet. אני לא מצאתי אותן. מישהו?
במעריב אין אזכור בשער. שלום ירושלמי בע' 3 על החגיגה של יחימוביץ' עם קרדיט לידיעות וחשיפת שמו של פ', שלא מופיע במקומות אחרים.
זה יפה, כי בראיון עם דנה ספקטור שכחו לכתוב שהיא כותבת בידיעות.
בהארץ הפניה בשער, ידיעה בע' 4 וקרדיט לידיעות.
בישר"ה, כפ' 2-3, עם, שימו לב, קרדיט לידיעות! פששש. כבוד. ויש גם נהי של דן מרגלית. נראה לי שההתלהבות היא מכך שבהליכוד ביתנו עוד לא נמצא פגם. טוב, אם מתעלמים מהעניין הפעוט עם ליברמן.
יאיר לפיד לא היה זה שאמר שאין לו עניין בתיקים ובכיבודים, ושהוא בא לפה רק לעבוד? אז למה היום הוא מתעקש על תיק החוץ?
ב-21 בפברואר הוא אמר: "זה לא דיון על תיקים, זה לא דיון על ג'ובים" (שלא תגידו שציטטו אותו לא נכון. זה מתוך עמוד הפייסבוק שלו). אבל לפיד, כידוע, מנהל את המציאות לפי כיוון הרוח.
ב-4 בפברואר העלה לעמוד שלו את אם של רודיארד קיפלינג שתרגם, עם משפט חשוב על אודות שקרים: "…או לתת שישקרו אותך, מבלי שתהפוך שקרן…". פלא הבריאה האיש הזה.
ידיעות, ע' 6: "לפיד דורש לקבל את תיק החוץ בשל גודלה של מפלגתו בכנסת".
הארץ, כותרת ראשית: "לפיד מתעקש על תיק החוץ, בנט דורש את האוצר".
ישר"ה, כפ' 2-3: "מחלוקת סביב התיקים".
והבוקר: לפיד ביטל פגישה עם הליכוד בגלל המחלוקות עליהן אפשר לקרוא גם בכותרת הראשית של מעריב: "תחבורה ציבורית בשבת ונישואים אזרחיים".
מה הקטע, לפיד, אתה בדיוק כמו כולם, לא יותר טוב, לא יותר רע. מה שרע בך זו העמדת הפנים: באתי לעבוד עלק, לא מעניינים אותי תיקים וכיבודים. בשביל מה להצהיר סתם הצהרות? למה? אתה פה כי אתה רוצה כוח. עוצמה. השפעה. בדיוק כמו כל פוליטיקאי. לא כי באת לשרת את המדינה ואת העם. ושוב, אתה לא יותר גרוע מהאחרים. כולם נמצאים פה מאותה סיבה בדיוק. חבל, תוריד את הילת הקדוש מהראש. זה מיותר. מעמד הביניים מחכה לך, הוא עדיין רוצה לדעת איפה הכסף ומה יקרה איתו בעוד כמה שנים.
גם יורם קניוק מתעצבן על לפיד: "מה תהיה, שר החוץ על מדינת חושך לגויים?"
מותו של הוגו צ'אבס
הפניית סטריפ עליון בישר"ה (ידיעה קצרה בע' 25), סטריפ תחתון בידיעות (הפניה לכיתוב תמונה בלבד בע' 35), ידיעה במרכז שער הארץ, והבוקר ברק רביד בבלוג של על גורל היחסים בין המדינות (כותרת ראשית באתר) ובמרכז שער מעריב תמונה מרכזית והפניה לע' 18, לידיעת סוכנויות, והבוקר על הבחירות העתידיות.
נשים כותבות את ידיעות אחרונות
כמה דברים לא הגיוניים במחווה הזו, שכוונתה הטובה די מובילה לגיהנום.
1. יום האישה הבינלאומי חל ב-8 במרץ. היום 6 במרץ. למה ידיעות חוגג היום?
אבל זה באמת שטויות יחסית לדבר האמיתי:
2. העובדה שנשים רבות כותבות הבוקר בידיעות רק מעידה על המצב ביומיום, בו, ב-2013, עדיין מעט נשים כותבות בידיעות. בעיקר כמובן על הדברים החשובים במירכאות. הרי ברור שאם תפתחו את זמנים מודרניים תמצאו שם רק נשים כמעט.
3. אני נגד גטאות. נגד ספרות נשים, נגד קולנוע של נשים, נגד כל סוג של יצירה שמגדר נשים בלבד. המחווה המשונה של ידיעות מראה את המצב ביוםיום.
4. צרויה שלו, "אחת הסופרות הישראלית המצליחות ביותר החיום כיום" (הטעות במקור, הניסוח המיותר גם במקור) בילתה יום עם שמעון פרס. תוך כדי שלל התפייטויותיו הוא מספר כמה נפלאה הייתה סוניה פרס וכמה יאהב אותה עד יומו האחרון. במסגרת יום הכביסה שעושה שלו לא מוזכרת כלל העובדה שבערוב ימיה נפרדה פרס מהנשיא, ושעוד קודם לכן סירבה לעבור לגור במשכן הנשיאותי.
5. הלוגו. לפני שרג'ינה תעוף עלי כי אני לא מבינה: הלוגו מיושן מכל בחינה שהיא. הן מבחינת הרעיון, של נשים כותבות את ידיעות אחרונות למשך יום בשנה, והן מבחינת התמונה המלווה את הרעיון. הרי מה אנחנו רואים בתמונה? חלוצה אוחזת דגל. זה התיאור המתאים למצבן של נשים בעולם בכלל ולמצבן של נשים עיתונאיות/כותבות בפרט? לא ולא אחיותיי, לא.
6. איך ייתכן שאף אישה בידיעות, עיתונאית, עורכת, לא הקימה קול זעקה כשראתה את הדבר הזה או כששמעה על ההחלטה המוזרה לחגוג כך את יום האישה?
7. דווקא הידיעה על תמונת המצב של הנשים בישראל, שוויון הזדמנויות וכל זה, מופיעה בע' 28, אי שם לקראת סוף עמודי החדשות.
8. את כפולת "דעות אחרונות" כתבו רק נשים.
9. גם כל מוסף 24 מוקדש לנשים, אבל סליחה, לא עברתי עליו.
10. לסיכום, למרות הכוונות הטובות, מחווה חד פעמית מיותרת.
מוסף ספרים
למה אין לנו עמוסית עוז. רונית מטלון ודנה אולמרט מדברות עם ורד לי.
מיכאל דק על הספר מחברות נתיבה.
זמנים מודרניים
דליה מזור: "אני לא יודעת איפה יש גברים נורמליים". מעניין מה חושב על כך האקס, אלכס גלעדי.
גדעון סער
על פי הארץ (ע' 4 והפניה בשער, "דנינו משנה כיוון"), המשטרה צפויה לבדוק את תוכן המכתב נגד סער. כך בכותרת. בידיעה עצמה, נוסח המפכ"ל הרבה יותר מעורפל:
נשאלתי מה קורה עם הבדיקה של המסמך ועלה שהוא מזויף, יש לנו עוד הרבה פעולות, גם בהיבט של הזיוף וגם בהיבטים נוספים. אם נחשוב שיש מקום לחקירה אנחנו נפנה ליועץ המשפטי לממשלה. עוד לא סיימנו את הבדיקה ואנחנו עושים ממש בימים אלו את ההשלמות.
בידיעות התמונה הפוכה. הידיעה מופיעה בטור צד בע' 35. כותרת "המשטרה חוקרת: מי זייף את מסמך סער".
אלא שבידיעה נכתב: "… החוקרים מעריכים שיהיה כמעט בלתי אפשרי לאתר מי עומד מאחורי המכתב המזויף והפצתו".
בסוף הידיעה נכתב: "היועץ קיים דיון עם ראש אגף החקירות והמודיעין ניצב יואב סגלוביץ ועם המפכ"ל דנינו ובסופו החליט על קיום בדיקה משטרתית, שמטרתה לבדוק האם יש לפתח בחקירה נגד סער".
במעריב (ע' 3) מדברים על הרמיזות.
ישר"ה (ע' 3):
על פי כל הנתונים שהובאו כאן, אין ספק שידיעות הבוקר מוטה בעשרות אחוזים לטובת סער.
העציר X
שר החוץ האוסטרלי, בוב קר, מאשר שהדרכונים האוסטרליים שימשו למטרות מודיעיניות זרות.
דו"ח הממשלה בקנברה.
חומות התשלום של הארץ
בפוסט הזה יוצא אישתון חוצץ (בין היתר) נגד העובדה שמשפחת שוקן משכה דמי ניהול גבוהים, ושחומת התשלום של הארץ נועדה (בין היתר) לכפר על כך. משלשתי גבות בפליאה:
משפחת שוקן משכה 40 מיליון שקל "דמי ניהול" בחמש השנים האחרונות. אם כל כך קריטיים 400 אלף השקלים לחודש, שמצפים בהארץ להרוויח מהמנויים הדיגטלים, מדוע משכה המשפחה מעל ל-40 מיליון שקל ב-5 השנים האחרונות, המשקפים כ-666 אלף ש"ח בחודש? אולי לא במקרה המספרים הללו קרובים והעיתון מבקש את עזרתנו עתה?
מאיפה הוא יודע? הוא קרא במי נגד מי של אביב הורביץ. מאיפה הורביץ יודע? אמר לו גורם יודע דבר. אלא שאישתון עצמו אומר שמדובר בספקולציות שהוא עושה. אני תמהה איך לא חש אי נוחות גדולה להניח תלי תלים כלכליים על ספקולציות לא בלתי רעועות.
חלפו כמה שעות, ועמוס שוקן השיב על הטענה הזו בסשן שאלות הגולשים.
רון לוין ויפתח ארבל שואלים: האם יש לך תשובה להאשמה שבעצם תוכנית המינויים נועדה לממן את הדיווידנדים שאתה ומשפחתך מושכים מקבוצת הארץ, והאם תהיה מוכן לחשוף את מצבו הכלכלי של העיתון? האם נכון שבמשך השנים האחרונות משכתם כארבעים מיליון ש”ח כדיווידנד? האם כסף זה לא היה יכול לחסוך את הצורך של המינויים להשתתף בהפסדים (לכאורה) של העיתון?
ראשית זאת לא האשמה. אילו היינו מושכים בשנים האחרונות דיווידנדים לא היה בזה שום דבר שלילי. זה הרי אחד מתפקידיה של חברה עסקית. אני לא רוצה להתייחס לנתונים של החברה, שהיא חברה פרטית ולא ציבורית, ומה שאיזה בלוגר כותב על סמך משהו שמישהו אחר שאין לו קשר לחברה כתב, באמת לא מחייב אותי להגיב לזה, אבל מתחום המידע הגלוי שכבר פורסם גם על ידינו אסתפק בזה שבעלי המניות של הארץ הזרימו לחברה בשנים האחרונות 280 מיליון ₪ (בדרך הנפקת מניות לשותפים חדשים והקטנת חלקם של הבעלים הקודמים, ומבלי שחלק מן הסכום הזה היה כסף שבעלי המניות קיבלו). אנחנו לא מבקשים מן המנויים להשתתף בהפסדים של העיתון. אנחנו מקיימים עסק של עיתונות שבו מוכרים שני מוצרים עיקריים: תוכן ופרסום. אנחנו לא מאמינים שאפשר לקיים את הפעילות הכלכלית הזאת מבלי שמשתמשי התוכן ישלמו בעבור השירות, ואת איכות השירות לקורא כל אחד יכול להעריך כהבנתו.
רועי שואל: אם מצופה ממני, כלקוח ו'שותף לדרך' לממן חלק מהעיתון, מדוע לא נחשפים הדוחות הכלכליים של העיתון? כאדם שעבד בענף העיתונאות אני יודע כמה מעט עיתונאים מרוויחים, איזה ערובה תהיה לי שהכסף שאשלם על המינוי יגיע לכיס העובדים ולא אל כיסו של בעל ההון?
"הארץ" היא חברה פרטית שאינה מפרסמת נתונים כספיים. אבל כל מי שקרא עיתונים בשנים האחרונות יודע מה מצב הענף. רק לפני חודשיים התפרסמו במרקר נתוני הפרסום בישראל בשנת 2012 והתברר שהפרסום בעיתונות ירד ב-12%. משנת 2005 הוא ירד ביותר מ-40%, וזאת למרות שנוספו "ישראל היום" ו"כלכליסט". את התוצאות ראינו במה שקרה ל"מעריב". בשנים האחרונות בעלי המניות של החברה הכניסו לה 280 מיליון שקל (בדרך של הקצאת מניות לשותפים חדשים, למרות שיכלו למכור גם מהמניות שלהם ו"לקחת כסף הביתה"). הכסף של המינויים יגיע לכסוי עלויות הייצור של העיתון. אגב, זה לא רק עובדים.
אך אישתון לא מצא לנכון לתקן כלום. אף שהצהיר בתחילת דבריו שהוא לא יודע מספיק ושישמח אם יתקנו אותו. בהחלט אפשר לומר פה ששוקן משקר, ואם כן, אני מקווה שיש לאישתון ולהורביץ ראיות טובות.
ועוד דבר שקשה לי להבין:
גילוי נאות קטנטן: אינני חושף משלמים לבלוג, אך הועבר בעבר תשלום אחד לאישתון מהמעגל הבכיר ביותר בקבוצת הארץ. הסכום היה משמעותי בקנה המידה של הבלוג הקטנטן הזה. כידוע, אישתון לא מפרסם תודות ולא מספק הגנה ישירה או עקיפה למשלמים ואו לאינטרסים שלהם.
האמירה "מהמעגל הבכיר ביותר" והעובדה שדעתו של עמוס שוקן אינה נוחה ממנו מותירה אדם אחד בלבד שיכול היה לשלם לאישתון.
הייתי נזהרת עם האמירה "לא חושף".
וגם: למה לא מודה אישתון למי שמשלם לו? כשהוא קונה פלאפל המוכר לא אומר לו תודה? מה העיקרון המנחה להתנהגות אנושית סבירה בין אנשים?
בסוף הפוסט מזכיר אישתון שהוא פונה לקוראיו לשלם לו אם בא להם, ומציין שעבד על הפוסט 40 שעות. אני כמובן מאמינה לו, אבל מי יבטיח לי שאישתון לא משתמש בכסף לרכישת הירואין או חומרי חבלה שמטרתם לפוצץ את בניין הכנסת? אה, מה זה ענייני, זכותו לעשות בכסף כרצונו, לא?
פלייבוי הישראלי
יוצא היום לאור לראשונה. זה השער. מחיר הגיליון 29.90.
מה כתוב בו? או, קיבלנו הודעות לעיתונות:
אבי דיכטר: הוויכוח כיום הוא על שתי מדינות לשני עמים והמציאות היא שלוש מדינות לשלוש עמים: מדינת יהודה ושומרון של עבאס, מדינת עזה של חמאס ומדינת ישראל. לפתח אין סיי לגבי מה שקורה בעזה… הגעתי למסקנה שבציפי לבני אין קמצוץ של מנהיגות ששווה ללכת אחריו – לא בקדימה ולא בכלל. אין שום החלטה שהיא קיבלה, שום דיון שעשתה בנושא כלשהו. הגעתי למסקנה שהיא לא מתאימה.
[…]
האביב הערבי נהפך חיש מהר להיות חורף משופע בתהפוכות שאף אחת מהן אינה מסמנת כיוון אופטימי לישראל.עורכת המגזין, נטע יעקובוביץ קידר: המגזין ישקף תמהיל עולמי ומקומי, נושאים כלליים שבכותרות, עסקים, לייף סטייל וראיונות עומק עם אישים ידועים. נערת האמצע –תהיה ישראלית והתמונות האחרות ובכללן של השער, תהיינה גם של ישראליות וגם של נשים מהעולם… הגיליונות שלנו ישקפו מגוון רחב של נושאים- החלק הראשון הינו מדריך לייף סטייל קלאסי לגבר וישלב את כל התחומים של הפנאי. לאחריו יופיע החלק שישלב מדור דעות וביקורת מפי אנשי מקצוע, טורים אישיים וכתבות מגזין – תחקיר, צבע ועומק מתחומי התרבות, החברה, הפוליטיקה, הכלכלה והספורט.
משתכשכים בביצה
טל שניידר מתראיינת למארקר וומן.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
פורסם שמו של דור עובד, בנם של עובד מדינה ואשת משטרה שביצע פעולת תג מחיר.
ריצ'רד סילברסטיין פרסם את שמו לפני שנה וחצי. היום הוא מתגאה.
מיומנו של עיתונאי פרילנסר אמריקאי.
שומרי הסף: עמוס גלבוע יוצא נגד הסרט.
יש עורכים בבית?
(nrg)
(וואלה, שם כיכבה הידיעה שעות ארוכות)
(ישר"ה. בארץ או בעולם?)
צרות בכותרות
(ישר"ה)
לפני פיזור
חוויותיי עם הארבה.
בצפון קוריאה מחליטים איך תסתפרו. גלריית תמונות מפוארת.
ותודה רבה לתומכי הבלוג.
ולווט אנדרגראונד 
פעם ראשונה שאני מגיבה, אז דבר ראשון – תודה דבורית!
לגבי "עיתון הנשים" של ידיעות – נכון, זה מדגיש את העובדה שמעט מאוד נשים מקבלות במה עיתונאית בחזית העיתונות. אבל – עדיף עיתון גיליון שנכתב ע"י נשים, על גליון שנכתב על נשים, שזה המצב הרגיל ביום האישה במקומותנו.
לגבי הוויכוח עם אישתון – קנאת סופרים תרבה חוכמה. רוצה לשמוע את שניכם.
ולפיד הוא צבוע שמתחזה לישר.
אהבתיאהבתי
– הרב פרומן נפטר.
במקומות רבים מכתב/נאמר עליו שהוא רב השלום או אדמו"ר השלום.
אותי מפליא רק איך עם כל כך הרבה יחידי סגולה כמותו, שמקדישים חייהם למען השלום: רב השלום, אדמו"ר השלום, ספן השלום, אדריכל השלום, כהן השלום, נגושיאטור השלום, אשת השלום, אוהב שלום וכו' וכו', איך עם כל כך הרבה אנשי שלום אין שלום ואין נעליים.
– ברדיו יש פרסומת של הרב אקשטיין מהקרן לידידות למען מרתון ת"א.
האם רק לי הוא נשמע בדיוק, אבל ממש ממש בדיוק, כמו איש ארץ נהדרת רועי בר נתן כשהוא מחקה את ראשת עיריית נתניה מרים פיירברג?
– בדעות בעתון כתב איזה עוזר של ח"כ חרדי כמה הוא מאוכזב מבנט בגלל יחסו לחרדים, כאילו דא, והסביר שבין כל מצביעי מפלגתו של בנט אין אפילו אחד שמרוצה מכך. אז יש לי חדשות רעות עבור העוזר, יש כאלה. לא מעט חילונים גמורים הצביעו לבית היהודי.
– מעניין למה דליה מזור מתכוונת כשהיא אומרת: “אני לא יודעת איפה יש גברים נורמליים”? יש אלפים רבים של גברים נורמליים בישראל, אפילו בקבוצת הגיל המעניינת אותה. מה שאולי אין זה כאלה שהם גם לבדם, שהם גם עשירים, שיש להם גם את כל/רוב השערות על הראש, שיש להם גם מספיק זמן פנוי לאישה כמו דליה מזור – כלומר גם לא מטפלים במשפחה/ילדים/נכדים, שנראים גם מספיק דיסטינגווישים וכמובן גם כאלה שמעוניינים באחת כמו דליה מזור. שלא תבינוני לא נכון, הגברת נראית ונשמעת מצויין אבל לא תמיד חייבים לחפש רק מתחת לפנס.
– סער, גדעון סער. לא יכולה לחכות לפרק הבא בעלילה המתפתחת.
– קצת התאכזבתי מהבחירה במרין טרמטס כנערת החודש העברייה הראשונה. ציפיתי להרבה יותר מזה. בפנים כמובן, בארור.
– ארבה, הרבה ארבה.
אהבתיאהבתי
נכתב ולא מכתב.
אהבתיאהבתי
בסיפור הג'וינט של אורי משגב, השקר נראה לי הבעיה הקטנה יותר..
"בסוף יצאנו מהדירה עם שקית של מריחואנה"
אהבתיאהבתי
יוווו, איזה יופי, אפשר להקים איגוד סוחרים בע"מ!
אהבתיאהבתי
דבורית, נראה שיש לך איזשהו קיבעון בקשר ליאיר לפיד.
זה לא נראה טוב.
רמת הטיעונים שלך נגדו נמוכה עד מאוד, וגובלת בשטחיות , בקנטרנות ואף בילדותיות.
קוראי הבלוג הזה הם (ברובם) אינטליגנטיים, והם קולטים שיש לך משהו אישי נגדו ברמה הרגשית, משהו שנגוע באובססיביות.
אני מציע שתרגיעי, דבורית, תני לבנאדם להוכיח את עצמו במבחן המעשה, וחכי עד שתהיה לך סיבה אמיתית לנגח אותו.
עד אז, אין טעם להוציא קיטור על-ריק ולהתבכיין על-סתם. זה פאתטי. זה לא רציני. וזה ממעיט מערכך בעיני קוראי הבלוג שלך.
אהבתיאהבתי
אין לי שום דבר אישי נגדו.
לא מכירה אותו.
מצטערת שרמת הטיעונים שלי לא עולה בקנה אחד עם האינטליגנציה שלך.
הבנאדם משקר. הוא משקר כבר שנה וחצי לפחות. הוכחות לשקרים מפוזרות בכל הרשת ואני מזכירה אותן פה ושם.
הרי לפני פחות מחודש אמר שלא מעניינים אותו תיקים. פתאום הוא לא יכול בלי תיק החוץ? ואתה סבור שזה בסדר?
ובכן אני, עם האינטליגנציה הירודה שלי, לא חושבת כך.
אם זו קנטרנות וילדותיות בעיניך אז סבבה.
אהבתיאהבתי
נכון, יאיר לפיד משקר. לא יותר מן הפוליטיקאים האחרים בכנסת. שקר הפוליטיקה החדשה.
אהבתיאהבתי
די, זה בלוג ביקורת תקשורת או ביקורת יאיר לפיד?
אבל זכותך, כמובן, אז תעשי מה שבא לך.
אהבתיאהבתי
סיפור יאיר לפיד הוא סיפורו של איש תקשורת שבמשך יותר משנה ניצל את הבמה המכובדת שהייתה לו כדי לקדם את עצמו פוליטית, מבלי שזה יזיז לאיש בעיתון בו עבד או בעולם. במהלך הזמן הזה פיזר שקרים כפי שאני מפזרת שקלים.
אותו איש תקשורת מכר בנוסף אג'נדות מופרכות לעשרות אלפי בני אדם שהאמינו ומאמינים לו. את האג'נדות הוא מפזר בתקשורת (נניח בפייסבוק) עד היום ואז נאמרים עליו דברים אחרים לגמרי בעיתונות.
ובכן, זוהי ביקורת תקשורת.
מעניין, אחרי שגמרתם להתלונן על שאני מוציאה את הנשמה למעריב, מסיבות אישיות כמובן, אני "נוקמת" בעיתון, עכשיו ההתייחסות הקונסיסטנטית שלי ללפיד מטרידה אתכם, וברור שזה "סיפור אישי". איך יכול להיות אחרת?
אהבתיאהבתי
אבל למה את מגיבה אלי בלשון רבים?
אני לא התלוננתי על טיפולך במעריב, או על הטיפול הקונסיסטנטי שלך בלפיד (זה דווקא ראוי לציון בעיני) ולא טענתי שזה אישי.
כל מה שאמרתי זה שאת שמה יותר מידי פוקוס על זה, אבל שיהיה לך בכיף.
אהבתיאהבתי
בשם אחד הקוראים(אך מהמיעוט שלא), שאף ביקר את עמדתה, אני מוחה על האבחנות הפשטניות.
כל אחד פותח מחשב, בוחר לו כינוי יומרני, ופוצח ביעוץ פסיכולוגי.
אהבתיאהבתי
לא הבנתי למה זה שהוא רוצה עצמה כח והשפע. סותר את זה שהוא בא לשרת את המדינה והעם. ייתכנו בהחלט פוליטיקאים שרוצים עוצמה כח והשפעה כדי לשרת איתם את המדינ והעם.
אהבתיאהבתי
ב-YNET מציינים את יום המודעות לפרקינסון:
זה אמיתי, הייתי חייב לבדוק באתר.
אהבתיאהבתי
מאוד צרם לי "ישקרו אותך". צריך להיות "ישקרו לך".
איפה עטרה אופק????
אהבתיאהבתי
זה חייב להיות תרגום של יאיר לפיד, שכן זו טעות.
יאיר לפיד משקר לאנשים. אולם הדבר היחידי שמשקרים אותו הוא השקר; ואליו ככל הנראה פונה לפיד בדברים.
אהבתיאהבתי
את ממשיכה עם הדאבל דאון בנושא לפיד. וכי מה פוליטקאים אחרים מצהירים על רצון בכיבודים. את מצפה ממנו להיות נאיבי. הבעיה שלך היא עם הציבור הרחב, שעדיין מקבל את הצהרותיו. את מחפרת מכתש לפיד בינוני בעצמך.
מתבקש שלפיד יעלה פוסטים עם תמה של נייר דמוי קלף חרוך בקצוותיו.
אהבתיאהבתי
אני מצפה שלא ישקר ושלא יעטה על עצמו סממני קדושה. זה הכל.
אהבתיאהבתי
א. משקר זה בהחלט מוקדם, אלא אם תביאי הוכחה שהמו"מ נתקע רק בגלל הדרישה למשרד החוץ.
ב. הדבר שעוטה עליו לפיד הוא היותו מיצג הרצון של הישראלי, וככזה הוא נמנע דווקא מנטיה לקדושה.
ג. המאמצים הכנים שלך לא ישכנעו אתי לעבור לתמוך ביש עתיד.
אהבתיאהבתי
הבעיה אינה שנתניהו לא רוצה לתת לו את משרד החוץ אלא שהו ארוצה למתנות את לפיד לשר האוצר.
אהבתיאהבתי
ליברמן משפר מעמדנו בבילורוס, ללפיד יש חבר רואה חשבון.
אהבתיאהבתי
יאיר לפיד נראה ומתנהג כתואם בנימין נתניהו. חסר לו רק הנסיון של נתניהו אבל יש לו יועצים טובים יותר.
😆
אהבתיאהבתי
בדקתי.
תואם ביבי, בול!
אחד לוחם ומפקד בסיירת מטכ"ל, חזר ארצה מארה"ב לקחת חלק בלחימה ביום כיפור, שגריר ישראל באו"ם, שר, ראש ממשלה. תואר ראשון באדריכלות, תואר שני במנה"עס – MIT, לימודי מדע המדינה – אוני' הרווארד.
שני לוחם אמיץ בעיתון במחנה (בטח בזכות הציונים המדהימים בבגרות, שאין לו), מספר קורסים מתוכנית הלימודים לתואר שני – אוני' בר-אילן.
ממש תאומים סיאמיים
אהבתיאהבתי
תודה שטרחת לבדוק את הנתונים כדי להשיב לי.
העובדה שמר נתניהו היה לוחם סיירת, היה שגריר באו"מ ועשה עוד דברים לטובת המדינה – מקנה לו זכות לצל"ש. אבל אותי מעניינת התנהלותו כראש ממשלה. כאן לא חשוב שמתחרהו (לדעת עצמו) היה "לוחם" בבמחנה. זה לא רלבנטי בנושא שבו אנו עוסקים.
חסרונותיו של ראש הממשלה התגלו בתפקודו כראש ממשלה. בעיני, זה הנושא היחיד שרלבנטי כרגע.
יאיר לפיד עושה בדיוק מה שעושה נתניהו: מדבר יפה, מבטיח יפה, לא כל כך מקיים. את היתר תראה אתה ויראה הציבור כשלפיד יהיה יותר ותיק בכנסת ובפוליטיקה.
אהבתיאהבתי
יש לך קצת אובססיה עם לפיד. סה"כ, הוא מתנהג הרבה מעבר למצופה, וסופר לגיטימי שכראש מפלגה כל כך גדולה ידרוש לקבל תיק בכיר. אני ממש לא מבין את הבעיה.
לגביי אישתון ושוקן.
אני חושב שכל גוף עיתונאי, בין אם זה בלוגר או גוף מהדור הישן, צריך לפרסם מניין הוא מקבל כסף/ קשרים עסקיים, כדי שהקורא יוכל לשפוט.
אותי לא מעניין מה הבנאדם עושה עם הכסף. מצד שני, עיתון כמו הארץ לא יכול להתחבא תחת מעטה של חברה פרטית, זה חוסר שקיפות לא ראוי.
צריך לשים לב בנוסף ששוקן לא ממש הכחיש את הטענות לגביי הדיבידנדים.
באופן אישי, לא אכפת לי ממש, מה עושים בהארץ עם הכסף, השאלה אם המוצר שווה לדעתי את הכסף.
זה כן מעניין בקונטקסט של הנהי לגביי מצב העיתונות.
אהבתיאהבתי
נכון מאוד
אהבתיאהבתי
יום האישה נועד כדי לדבר על יום האישה זה לא באמת משנה למישהו. לכן, כותבות היום והגברים יעשו פולואפ במשך יומיים.
—-
מאוד אהבתי את ה"שותפים לדרך". מדגדג נכון כמו מיליון דולר. התפלאתי שאף אחד לא שואל למה הכוונה בדרך. לפרסם תחקיר על אנורקסיה ולפרסם דוגמניות חסה בעמוד ממול? אולי לכתוב על פערי השכר ולפרסם את הדגם החדש של יגואר? אולי לתת לגידון לוי מקום להטיף לנו שצה"ל המתנחלים, הציונים, היהודים, הדתיים נורא אכזריים? ה"דרך המשותפת" עלאק.
—
עמוס גלבוע מוכיח שסדלרים יחפים. הבעיה שבמקרה הזה הם לא יכולים להודות בגלל גודל הפאדיחה והמעמד (והטקס בישבן). בעיה שלרוב הסנדלרים אין.
—
מוריניו והג'ל עשו אתמול כמעט הכל חוץ מלחתום ביציאה על חוזה במצ'סטר יונייטד. המיוחד ניהל משחק באופן מגעיל למדי כשחיפש עוד פעם את חדירה לקשר. הג'ל המפוזר שיחק במרכז וביטל אגף ובעיקר איבד כ- 15 כדורים. כן כן היה שער. את השער הוא היה צריך להכניס בכדור הרוחב הקודם שקיבל מהיגוואין (שנאלץ שוב לצאת לאגף).
—
הלפיד לא עשה עדיין דבר אחד שיכול להצדיק את הצליבה המוקדמת- מגיע לו אוויר. יש לך קראש על הבלורית, תודי.
—
ארבה טוב לאימוני הנאורים.
לא לרסס אנחנו לא גרמנים. אתם לאומנים חסרי לב. אלי ישי שכח את דור יוסף. אסור לגרש את אלה שנולדו כאן. כנפיים זה לא פגם. (מה שנכון נכון) מזל שווינשטין לא יצא טמבל כמו ראשי השב"כ ולא שלח את המשכנעים להביא חומר מקביל על המהגרים שהסכימו לעזוב. לארגוני הזיוע שלום.
אהבתיאהבתי
א. האזכור לגלבוע מופיע בחלק שהחוצפנית מצרפת לתגובות שלך. ששת ראשי השב"כ שלמים עם הסרט בו התראינו במודע ולא מתוך כשל, להבדיל מגלבוע שהביך את עצמו בראיון עיתונאי. מותר לגלבוע להתווכח על הדעות שהם מביעים.
ב. רונאלדו הוכיח את גדלותו כאדם וכשחקן. מיקום מושלם של שחקן חכם, שהוביל לשער ששווה שניים. כהבטחתו לא חגג, וכיבד את קבוצתו לשעבר. כיבוש בכל אחד ממשחקי ליגת האלופות אל מול הנדנוד המטונימי בנושא עיצוב השיער. המחשה פשוטה מי הוא אלון נשגב ומי סתם חגב.
בעוד שבועיים יגיעו אובמה והפורטגזי לארצנו. אחד לא קשור כרגע, השני יוכיח שענק אפשר להיות גם ברמת גן. היונה מוזמן לבוא ולעודד.
אהבתיאהבתי
במחשבה שניה:
אתה עדיין יכול להתחרט על השוואת העובדים הזרים לארבה.
אהבתיאהבתי
קשה לך עם מילים?
קח עראף
-הכדור שמרכך טקסטים.
עראף – רואים שאתה מבין.
אהבתיאהבתי
א. בארור שבמודע וברור שאתה יודע להוכיח שידעו לאן נושבת העיסה.
ב. נו, עכשיו אתה גם מומחה למדעי הדשא. ההסתפקות בטבלת הכיבוש כמדד לא מוסיפה לך. הג'ל שיחק את אחד המשחקים העלובים ביותר שלו בכל הזמנים. אילולא השוער החתולי והשופט ההיתולי הפורטוגלים כבר היו מקבלים קופון לרכבת הביתה.
ג. אם אתה שותף לדרך של הנבחרת איך-איך תחזור עטרה לשינה?
אהבתיאהבתי
הפורטוגזים (כך מקובל) של ריאל מדריד עשו עבודה טובה. המאמן שהכניס את מודריץ, והחלוץ שטירר בהגנה תוך תנועה בין אגף למרכז.
פורטוגזי גם נשלח באדום (שנוי במחלוקת) לחדר ההלבשה ובהמשך אל מחוץ לליגת האלופות.
ג. נבחרתנו אכן מעוררת פיהוק, אך בואו של האפולו יעורר את גדות הירקון.
אהבתיאהבתי
1- שוב התחלנו בניחוח אורנים (כך מקובל) בדיוק כמו שותפים לדרך.
2- החלוץ נטש את האגף שם הוא יכול למקסם את יתרון מהירות ועבר לאבד כדורים במרכז.
3- מודריץ' הביא בעיטה גאונית אחת אבל לא הרבה מעבר. בעצמי אמרתי שהוא משתפר בקלאסיקו הקודם. את היכולת שלו מתחילת העונה אפשר לתאר כאכזבה ענקית. המיוחד החליט שקאקה לא יהיה חלק מריאל והעדיף להביא גמד אובדני במקום פיבוט גאוני. זה למה.
אהבתיאהבתי
האשמתי את ולווט בדאבל דאון, אתה מציג טריפל ואף מולטי דאון. מודריץ' היה מעולה. שחקנים יצרתיים מאבדים לעתים כדור, פרשנים קטנוניים מתרכזים בטפל.
חבל שגם בכדורגל אתה הופך לאוסף של דעות מגובשות וקללות. אתה מתחפר בעוורון. זה המקום לשחרר ולהנות.
אהבתיאהבתי
תמשיך להקשיב לפרשנים ולהאמין שגבעוליים נהנים יותר.
אהבתיאהבתי
דומני שהמקרה היחיד בו האקדמיה הכריעה בנושא "-נים", "-אים", "-זים" וכדומה הוא הפורטוגלי
אהבתיאהבתי
מסתבר שאתה צודק. מתנצל.
אהבתיאהבתי
ביג אין ר"ג
אהבתיאהבתי
יש ביג בר"ג, או לפחות שירים על עיר הפרברים הנאה? אצ"ג עשה לעירו, ולא רק לבירה הנצחית?
אהבתיאהבתי
בוודאי
אהבתיאהבתי
נוסטלגיה לימי ריח החשיש באוויר.
אהבתיאהבתי
לא מבין מה את רוצה מלפיד (בפעם המי-יודע-כמה).
נניח לרגע, רק לשם ההנחה, שמדובר במלאך שבא לעשות רק טוב – כפי הבנתו – למדינה ואזרחיה.
אז למה לדעתך זה מתנגש עם העובדה שהוא רוצה לתפוס עמדות כמה שיותר בכירות ומשפיעות? ("כוח, עוצמה, השפעה") הרי איך הוא יעשה טוב, מעמדות לא בכירות ולא משפיעות?
הטענה המובלעת שלך היא שהפוליטיקאים מבקשים לצבור כוח, עוצמה והשפעה לטובת עצמם. אלא שתוכלי לומר זאת על לפיד רק במבחן התוצאה – האם הוא השתמש בכוח השפעתו לטובת עצמו או לטובת המדינה ואזרחיה.
שוב, את ממהרת לשפוט אותו. הרפי קצת. לפחות 100 ימים של חסד? 90? משהו?
אהבתיאהבתי
כתבתי מאוד ברור. מאוד (ולא רק אני).
ואם לא הבנת, זו בעיה די קשה. השאלה אם שלי או שלך.
אהבתיאהבתי
כל זאת בהנחה שלפיד אכן דרש את תיק החוץ וזה לא איזה ספין
אהבתיאהבתי
שניים אחרים גם העירו לך על שיפוטיות היתר, אם אתנסח בלשון עדינה, שיש לך נגד לפיד. אז אני פטור מלהתייחס לנסיון שלך להטיל דופי באינטליגנציה שלי. את רק צריכה לשאול את עצמך למה את הולכת לכיוונים אישיים-מרושעים כאלה. אנן גם אויבים ולא ידעתי?
שנית, את הטלת דופי ביושרה שלו על סמך כלום. את כתבת בפירוש שהוא רוצה כח השפעה "לא כי באת לשרת את טובת העם והמדינה". על סמך מה את כותבת זאת? את מטילה דופי ביושרה שלו סתם ככה.
ואם יש לך סלידה ממנו, זה בסדר, אבל אל תעטי על עצמך הילה של קדושה אובייקטיבית שרק מסקרת ("ולא רק אני", כתבת).
אהבתיאהבתי
אני חושבת שלפיד צורם ל- V בעיניים. נראה לי, לפיד מעצבן הרבה עיתונאים חרוצים וטובים הרואים כיצד לפיד מצליח למרות שלדעתם הוא לא חכם, לא חרוץ, לא ידען ולא לגמרה אמין. איני יכולה ןהלווכח אתם בעניין זה כי לא קראתי את לפיד, לא התלהבתי ממנו כמנחה טלוויזיה ולא כמגיש חדשות ובכל זאת אני עוקבת בעניין אחרי פעילותו. בשלב זה מעניין אותי אם בנט ייטוש אותו ויצטרף לנתניהו ולחרדים. אני רוצה שלפיד יצליח כדי שנתניהו יפסיד. ולעניין משרד החוץ. הרי זו שערוריה שמרד החוץ יישמר לשר שעומד למשפט על התנהגות פסולה, שר הזיק למדינת ישראל בתפקידו כשר החוץ. אשמח אם לפיד יהיה שר החוץ. חשוב מאד שאיש לא ייקח על עצמו פתקיד שלא מתאים לו . הבה נחמד מהדוגמה של אולמרט שמינה שרים שלא התאימו לתפקידם. בסופו של דבר הוא שילם את המחיר. אגב, לא הצבעתי ללפיד. הצבעתי לשלי יחימוביץ אך אני שוקלת את עמדתי בגלל יחסה לחרדים
אהבתיאהבתי
אני מתנצלת שעדיין לא הזכרתי זאת אחרי כל כך הרבה שנים שבהן אני כותבת את הבלוג, ובכן, הנה, למענך: אני לא עיתונאית ואני לא רוצה להיות.
אהבתיאהבתי
אבל את כן רוצה להיות שרת החוץ כך שאת נגועה בניגוד עניינים.
אהבתיאהבתי
פאק. מט.
אהבתיאהבתי
רעיון לסקר:
אם היית שר החוץ, את מי היית מושיב על הכסא הקטן?
אהבתיאהבתי
הסקר הנחוץ הוא בנושא מקור הטינה שלה ללפיד.
א. קיבעון אינפנטילי.
ב. אובססיה פרנואידית.
ג. זיכרון טראומתי מדומיין.
ד. משיכה לטנטית.
ה. נרקיסיזם יוגיסטי.
ו. מעצור בנשק.
אהבתיאהבתי
ז.
אהבתיאהבתי
סימת קורס פסיכולוגיה באינטרנט מטעם פלייבוי.
אהבתיאהבתי
"אני תמהה איך לא חש אי נוחות גדולה להניח תלי תלים כלכליים על ספקולציות לא בלתי רעועות."
א. כי הקדמתי אותן באזהרה כי המידע מבוסס רק באופן חלקי. את מזדעזעת מזה שמידע שהקדמתי ואמרתי שהוא מבוסס באופן חלקי, הוא מבוסס באופן חלקי?
ב. בדקתי עוד כמה אנשים מהועד והמערכת שרמזו שאכן הסכומים רציונלים.
ג. עמוס שוקן לא מפריך את הסכומים בתגובות שלו. הוא הולך מסביב, אבל הוא לא אומר בגלוי ובפרוש – "לא משכנו 40 מיליון (או סכום שקרוב לכך) בדיבידנדים ב-5 השנים האחרונות.
"אישתון לא מצא לנכון לתקן כלום."
א. יש לינק בסוף הפוסט לתגובות של שוקן.
ב. לא מצאתי נכון לתקן כלום, כי אין כלום לתקן. הוא נותן אחוזים (ולא סכומים) הנוגעים לכלל התעשיה (ולא לקבוצת הארץ ובטח שלא לעיתון הארץ). ההכנסות ירדו ב-12% ממה? ב-40% ממה? האם זה שההכנסות ירדו אומר שיש הפסדים?
אני לא טענתי לוודאות, אני טענתי לחוסר שקיפות בלתי הוגן, כאשר אתה פונה לקוראים שלך "שותפים לדרך". בכדי לחזור לימים של סולידריות (מהסוג ששוקן פירק בחוזים האישיים שלו), צריך שהציבור ידע גם לצרוך. שזה אומר שאני מעוניין לעשות מנוי להארץ, אבל אני מעוניין שהכסף שלי ילך לעיתונאים ותחקירנים ועורכים וכולי ולא להרתפאות פיננסיות. ככל שניסיתי לא הצלחתי להבין לאן הלכו 400+ מיליון שקל של הזרמת כספים למערכת. הבור (אם ישנו) הוא לא בור שיכול להיווצר כתוצאה מעלות העיתונאים או הנייר.
בכל מקרה, הוא לא ענה על שום שאלה ספציפית הנוגעת לעיתון שלו או להתנהלות הכספים בקבוצת הארץ. לקרוא אני עדיין יודע. אם רצה עמוס שוקן לכתוב "לא משכנו דיבידנדים", אני בטוח שהוא היה עושה זאת ולא נראה לי שזה מקרה שהוא כותב:
"אילו היינו מושכים בשנים האחרונות דיווידנדים לא היה בזה שום דבר שלילי. זה הרי אחד מתפקידיה של חברה עסקית. אני לא רוצה להתייחס לנתונים של החברה, שהיא חברה פרטית ולא ציבורית, ומה שאיזה בלוגר כותב על סמך משהו שמישהו אחר שאין לו קשר לחברה כתב, באמת לא מחייב אותי להגיב לזה"
שימי לב לניסוח, אשר יש בו לרמוז שזה לגיטימי למשוך את הכספים באופן עקרוני, מבלי לומר אם אכן נמשכו או לא נמשכו הכספים. הטלת דופי היא במקורות ותקיפת הדיינים במקום בטענה. הוא לא אומר שלא נמשכו הכספים ועל כן לא תיקנתי כלום. אני לא אומר ששוקן משקר, אני אומר שהאמירה שלו היא עורך-דינית באופיה ואין בה בכדי לומר בוודאות דבר לכאן או לכאן.
"האמירה “מהמעגל הבכיר ביותר” והעובדה שדעתו של עמוס שוקן אינה נוחה ממנו מותירה אדם אחד בלבד שיכול היה לשלם לאישתון."
כפי שאמרתי, לא אחשוף שמות של משלמים, אך בחירת המילים שעשיתי עברה מחשבה תחילה בכדי להגדיר מספר סביר של אופציות, כך שלא יוסגר איש. מבלי לומר אם את טועה או צודקת, אומר שאת טועה בוודאות לגבי טווח האנשים שאת חושבת עליו.
"למה לא מודה אישתון למי שמשלם לו? כשהוא קונה פלאפל המוכר לא אומר לו תודה? מה העיקרון המנחה להתנהגות אנושית סבירה בין אנשים?"
לא כתוב שאני לא מודה, אלא שאני לא מפרסם תודות. בעמוד התשלומים של הבלוג אני מודה לפני התשלום ומסביר למשלם שלא תהיה אליו פניה ולא תהיה הכרת תודה טקסטואלית. כמו כן, לאחר התשלום הקורא מקבל לינק לעמוד פנימי בבלוג עם טקסט המודה לו על שבחר לשלם, גם כשידע שזה נעשה באנונימיות.
" מי יבטיח לי שאישתון לא משתמש בכסף לרכישת הירואין או חומרי חבלה שמטרתם לפוצץ את בניין הכנסת? אה, מה זה ענייני, זכותו לעשות בכסף כרצונו, לא?"
אני מסכים. בקשתי לשקיפות משוקן היא חד צדדית. אמנם הירואין זה לא כוס התה שלי ופיצוץ הכנסת – עד כמה שקוסם לי – זה מעבר ליכולתי, אבל אכן התשלומים של הקוראים עוזרים לכל הצדדים שבחיי כמו כל משכורת של כל אדם. זה אומר אוכל כשם שזה אומר סימים וטוקמנים לשיחות עם מקורות בצורה בלתי מזוהה; זה אומר החזר על עלויות בתחקירים כשם שזה אומר אלכוהול לאחר שאני מסיים אותם.
למרות שכך, אני מעריך (בקרוב אעשה חישוב מדויק), את השכר שלי בשנה האחרונה בבלוג, בכחצי שקל-שקל לשעת עבודה. יתכן שבקרוב אמצא דרך להוציא את המידע מפייפל ולחשוף את הסכומים (אבל האמת היא שללא השמות, אני יכול באותה מידה סתם להראות רשימה מומצאת, ככה שזה עדיין המילה שלי בלבד).
אבל ההבדל המהותי ביני לבין שוקן (או הארץ), זה שאני מבקש מהקוראים לשלם. רק מבקש. מי שרוצה משלם ומי שלא, לא. על כן אני לא מחוייב לדברים שלדעתי שוקן מחוייב אליהם.
נ.ב.
מטרת הפוסט היא לא להוריד מערכם של השוקנים או להרתיע אנשים מלעשות מנוי להארץ, אלא לדרוש מהארץ להתחייב להגן על העיתונאים והעובדים שלו (ודרכם על התוכן). כשלעצמו אני חושב שהעיתון הוא קריטי לתקשורת הישראלית (ואני כותב כך בפוסט) וסביר שאני אעשה מנוי בעצמי.
אבל את צריכה לשאול את עצמך שאלה של סבירות –
אם אכן הם רק מפסידים ולא לוקחים כסף לעצמם וכל העובדים מרוויחים משכורות הוגנות ועובדים שעות סבירות וכולי… מדוע לא לפרסם נתונים שכאלה? הרי זה בדיוק מסוג הדברים שהיו מעלימים טקסטים כמו שלי ומעלים את כמות המנויים מיידית.
אותו החוק שמנחה אותי כשאני רב עם מערכת הביטחון או הצנזורה הצבאית, או ארץחדשה, מנחה אותי גם כשאני עומד מול עיתון הארץ:
ככל שחולף יותר זמן מהבקשה למידע, אשר טוענים המסתירים אותו כי הוא משרת את טענתם (או סותר את טענתי), אך בכל זאת מסרבים להציגו, כך יש להניח שהמידע אינו בנמצא או לא תואם את טענות המסתירים לגביו.
לא קיבלתי מידע סותר, אפילו לא קיבלתי הצהרה גלויה שטוענת שהמידע אינו נכון. רק דברים מסביב ללא שום תימוכין.
אהבתיאהבתי
אגיב ממש בקצרה.
1. אני חושבת שלעשות ניתוחים כאלו על סמך מידע חלקי גובל בחוסר אחריות.
2. המשפט
אילו היינו – משמע לא. ככה זה בעברית שאני מכירה.
3. לא, ממש אל תפרט לי מה אתה עושה בכסף. אני התבדחתי והקצנתי.
4. המידע בפייפל מופיע בטורים ברורים, לפי תאריכים וסכומים. אין מה להוציא. הכל קיים.
4.א. א-בל! אין בכך שום אמירה מבחינתי שאתה צריך לעשות זאת. שום אמירה.
5. העיקר שתזכור שעליך לשלם מס הכנסה ומע"מ על כל שקל.
אהבתיאהבתי
1. מלבד הנתון על הדיבידנדים (שגם הוא מקורו בכתבה אחרת שאני מלנקק אליה ומתומך ע"י רמיזות משני אנשי ועד בהארץ), כל שאר הנתונים בכתבה מתומכים לחלוטין. כאשר אני מחשב לדוגמה תפוצה ואני עושה הערכה, אני מסביר את ההערכה שעשיתי. אבל בדקתי את ההערכות שעשיתי בכמה מקומות שונים ועם כמה אנשים שונים. אלו נתונים סבירים ביותר. גם אם תניחי טעויות בטווח של 10% (וזה המקסימום שיכול להיות לי שם), תמונת המצב לא משתנה.
עד כה קראו את הטקסט כ-6000 איש, אני מניח שחלק לא מבוטל מהם עיתונאים ואנשי הארץ – עוד לא קיבלתי תיקון או הערה על הנתונים. היתה ביקורת אחת לגבי מיקום בית הדפוס וזה תוקן. חוץ מזה כלום.
2. "אילו היינו" זה לא "לא". זה רמיזה ל"לא". ההמשך של הרמיזה הזאת ב"אני לא אתייחס למה שבלוגר כתב", ו"אנחנו חברה פרטית" ו"אין בזה שום דבר שלילי" – זה רמיזה ל"כן".
הבן אדם מנהל עיתון מזה דור שלישי. יש לו תואר בכלכלה ומנהל עסקים. הוא מנוסה מאוד בתחומו. אם הוא כותב "אילו היינו", הוא רצה לכתוב "אילו היינו" ולא לכתוב "לא משכנו".
3. אני לא אפרט לך. ייתכן שאני אפרט בפני הקוראים בקרוב (כי בקרוב אצטרך לבקש תשלום או לסגור את הבסטה).
4. כשאני אומר "להוציא" אני מתכוון להחצין. קופי פייסט אני יכול לעשות כבר עכשיו, אבל אין לקורא דרך לדעת שהנתונים אמיתיים (לעומת איזה איפשור של פייפל לגישה לאתרם ושיקוף של המידע ככה שאני לא יכול לעוות אותו).
5. אל דאגה. אני דואג לענייני אבל אני בכל מקרה כרגע בתחום שבין עוסק פטור לעוסק בלתי נראה.
אהבתיאהבתי
איש לא יחשוד בך שאתה מעוות את המידע מפייפל אם אתה עושה צילומסך למשל.
מצד שני, אם פייפל יאפשרו להחצין את המידע כל האבטחה שלהם לא תהיה שווה.
בקיצור, אל תתאמץ, הרצון שלך לא הגיוני בעליל ובפירוש.
אהבתיאהבתי
קל מאוד לערוך צילום מסך. ולא דיברתי על החצנה פתוחה. גם הבנק נועל את המידע שלי מאחורי חומות אבטחה. אבל אם אני שולח לבנק הודעה שאני רוצה לאפשר גישה למידע לגבי לאדם או גוף מסויים, אז הוא יאפשר לו גישה. גם פייפל יעשו זאת, אבל לא ידוע לי על פיתרון טכנולוגי לכך.
בכל מקרה, אני חושב ששיקוף הכנסות הבלוג זה לא בתי הגיוני. כנראה שאין לאנשים יותר מידי עניין בכך ובכל זאת, אם אני יכול, אז למה לא.
אהבתיאהבתי
הדיון סביב "אילו היינו", "כן" , "לא", "שחור", "לבן" מזכיר לי קצת את התגובה האל-מותית של פרנסיס ארקהרט…. "you may very well think that, I couldn't possibly comment".
אהבתיאהבתי
אני גם שמתי לב ל-"אילו", אבל זו הכחשה כל כך רפה, שאני נוטה לחשוב שההיפך הוא הנכון.
אהבתיאהבתי
אני חייב לומר שנראה לי קצת דמיוני לחשוב שכל עולם התקשורת מפסיד כסף בענק, ורק הארץ בגאוניותו הפיננסית ומעט עשרות אלפי קוראיו מצליח לייצר רווחים דמיוניים. אשרי המאמינים.
אהבתיאהבתי
קצת אופטופיק
טעון בירור מדוע חומת התשלום לא מופעלת על תושבי חוץ?
האם התוכנית העסקית החדשה של "הארץ" נועדה שקוראי ארץ הקודש יסבסדו את הנפולת?
אהבתיאהבתי
(נדמה לי שבחיי לא קראתי, וקראתי לא מעט, גיבוב אין סופי כזה של מילים של אדם שאין לו כמעט שום מושג על מה הוא כותב.
פשוט מדהים: "דיברתי עם 2 חברי ועד שרמזו לי בקריצה שסבתא של שוקן תומכת בשוק חופשי ולכן אני דורש משוקן לענות לי איפה הכסף?")
דבורית מכיוון שאין לי רצון לענות לשרלטן ועל מנת לעזור להעמיד דברים על דיוקם, הערה אחת ארוכה לסעיף 2 שלך מכיוון שהתייחסת לעניין הדיבידנדים וזה עניין ששווה ביאור. לאישתון כמובן אין שום מושג מה הוא קורא והוא גם לא מבין את הסבטקסט (וגם לא את הטקסט) של דבריו של שוקן כי אינו דובר את השפה.
שוקן הוא בעלים של חברה פרטית, חברה פרטית כשמה כן היא חברה פרטית ולכן מטבע הדברים לא יחשוף את עסקיה כמו עוד מאות אלפי חברות פרטיות אחרות בארץ ובעולם, אפילו עיתונים וחברות תקשורת. זה עניין הכי בסיסי בעולם ואין כאן שום הסתרה. לעניין הדיבידנד עצמו שוקן כמובן לא משך דיבידנד, הוא גם אומר זאת במפורש. מה שהוא לא מכחיש באותו משפט זה שהוא ומשפחתו מושכים דמי ניהול (בדומה לכל משפחה שמנהלת עסק ומושכת משכורות לעיתים גם אם העסק מפסיד)
מעבר לכך שנהוג בדרך כלל לחלק דיבידנד במקרה של רווחים הראויים לחלוקה(ישנם גם עניינים שונים של מיסוי הכרוכים בזה כמובן) אני יודע גם ששוקן לא משקר במקרה זה, מהטעם הפשוט שאם היה מושך דיבידנד היה צריך להיות משולם דיבידנד גם לנבזלין, ולדומונט שאווברג שותפיו העסקיים בהתאמה לחלקם בהארץ. שוקן לא יכול למשוך דיבידנד רק לעצמו כי אז הוא גונב משותפיו. מאחר שהוא מכר את חלק ממנויותיו בהארץ ללא תמורה אישית וכנגד הזרמת כסף לעיתון אין שום היגיון בכך שיפזר חלק מאותו כסף בחזרה ותוך תשלום מס לאותם שותפים שהזרימו כסף לעיתון.זה לא משהו שאשתון מבין בו, כנראה כי אף חבר ועד לא אמר לו את זה וזה לא היה כתוב באף אתר שהוא העתיק ממנו לאחר שמצא אותו בגוגל.
אופצית ההשתכרות היחידה העומדת לרשות משפחת שוקן לאחר שמכרו את מניותיהם בחינם למעשה ברמה האישית, היא למשוך דמי ניהול וזה מה שעשו ומה שימשיכו לעשות. אם כמנהלי העיתון הם מרוויחים יותר מידי או פחות מידי זו שאלה נפרדת. גם בחברות מפסידות מנהלים מקבלים כסף ואפילו שהם בני משפחה (לצורך העניין הם שכירים של העסק)
כדי לא לענות על שאלות שכאלו שנפוצות כנראה במשטרים קומוניסטיים, נהוג בכל רחבי העולם המערבי נהוג לרשום חברות פרטיות למטרות רווח – אלו תאמיני או לא הם רוב החברות הקיימות בעולם. שוקן לא אמר אף פעם שהוא מוסד ללא כוונת רווח , למרות שזה המצב בפועל בשנים האחרונות ולא זכור לי שהארץ נרשם כעמותה. זה לא מפריע לאישתון להתבלבל ולדרוש משוקן כל מיני דברים הזויים. יש דברים שאם אתה לא מבין בהם, גם שעות של תחקירים לא יעזרו. ככה זה אצל שרלטנים.
כמו שאת נוהגת לומר, יש עורך בבית?
אהבתיאהבתי
אקדים ואומר שכל מה שאני כותב לא מתבסס על היכרות אישית ולכן על בסיס המידע החלקי המצוי בידי אתה גם אידיוט גם טיפש וכן גם די רשע.
שוב אני מדגיש לפי מידע חלקי בלבד. אל תתפוס אותי במילה.
אתה מפרסם ניתוחים על בסיס מידע שאין!!! בידך, מגיע למסקנות שאתה רוצה להגיע אבל פוטר את עצמך בכך שכתבת שזה על בסיס מידע חלקי. אז מה? בעברית זה נקרא שרלטנות, אבל צדקן שכמוך לא יכול לראות את זה.
מכיוון שיש בידך הרבה שמן פנוי
אולי לא שמת לב אבל כרגע התפנתה משרת אפיפיור.
נראה לי שאתה יכול להיות מועמד מתאים.
אהבתיאהבתי
שכחת להוסיף לרשימה חופר
אהבתיאהבתי
שיחדש סוציאליסטי: רווח זה הפסד, הפסד זה רווח.
אהבתיאהבתי
אבל אני כן מסכים לביקורת על ה"שותפים לדרך".
רק שבמקום לתקוף אותו סוציאליסטית, התקיפה היתה צריכה להיות הפוכה – אתה רוצה שותפים לדרך? תנפיק!
אהבתיאהבתי
שועלן, גם אני לא אוהב את שפת "השותפים לדרך" של שוקן. שוקן נקט בשפה צדקנית ולכן הוא משך אליו צדקן דוגמת השרלטן אשתון.
רק לתקן אותך מעט, הלכה למעשה מה שהוא עשה בשנים הארונות זה הנפקה, פרטית אומנם, הוא בהחלט דלל את מניות המשפחה בהארץ ברמה משמעותית מאוד (אגב, הרבה יותר מזו המקובלת אצלנו בהנפקות ציבוריות) ושיתף גורמים נוספים על מנת לשמור על העיתון כעסק חי. גם לו רצה לצאת בהנפקה ציבורית בשלב כל שהוא בשנים האחרונות, וגם כשהמצב היה קצת יותר טוב לפני זה, מעשית זה לא היה ייתכן לנוכח מצבו של הארץ וגם לא יהיה.
אהבתיאהבתי
אני כיוונתי כמובן להנפקה ציבורית.
אם שוקן מחפש "חברים לדרך" במקום לקוחות, שיהפוך לחברה ציבורית, או בגרסא הסוציאליסטית, לקואופרטיב.
תכל'ס מגיע לשוקן איבוד האישתונות. שירגיש פעם אחת איך זה כשתוקפים אותך מתוך אג'נדה עיוורת תוך הסתמכות על שמועות ועיוותי חצאי מידע.
אהבתיאהבתי
מילים כדורבנות,
תודה על התגובה העניינית והרהוטה.
אכן, יש כאן נקודה חשובה. מחד, הארץ יוצא נגד מחירי הקוטג והכסף הנמשך מתנובה לטובת העשירים. מאידך, יתכן שבשורה התחתונה המצב בעיתון הארץ דומה מאוד לתנובה מבחינת יחסי המספרים בין ההכנסות לכסף הנמשך על ידי העשירים.
זה שזה עסק פרטי תופס מבחינה חוקית אך לא עוזר הרבה לצרכן. אילו תנובה היו עסק פרטי האם היה מותר להם למשוך מליונים ולעשוק את הציבור? מידוף גם היה עסק פרטי ושמר את דוחותיו לעצמו.
ההיטפלות למאזנו הכספי של אישתון אינה לעניין. השוואת אישתון להארץ די דומה להשוואת עסק קטן בשוק לתנובה.
אהבתיאהבתי
זהו, שתנובה היא גם כן עסק פרטי.
אהבתיאהבתי
כמה נדוש זה יהיה לעשות פה בדיחה על זה שמרוב חפירות על מכתשים נוצר כאן מכתש אירוזי חדש?
אהבתיאהבתי
המכתש החדש הוא מרוב חפירות פה. נקודה.
אהבתיאהבתי
המכתשים בארץ הם תופעה גיאולוגית ייחודית לאזור –
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%A9_%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99
חמישה משבעת המכתשים הללו נמצאים בנגב ושניים נוספים בסיני.
אהבתיאהבתי
"בארץ או בעולם?"
בעולם… מדובר במכתשים גיאולוגים (או מכתשי סחיפה או לפעמים אפילו חתירה), תופעה מיוחדת לישראל. טוענים כי קיימת התחלה של תופעה דומה בסיני, אך מכתשים בתצורה כזו יש רק בישראל.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%A9_%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94
אהבתיאהבתי
אופס.. עכשיו שמתי לב שמישהו כבר דיבר על זה 🙂 סורי…
אהבתיאהבתי
יש שבעה מכתשים אירוזיים בעולם. חמישה מהם נמצאים בנגב, שניים בסיני.
אהבתיאהבתי
אירוזיים? איפה כתוב?
אהבתיאהבתי
אין לי מושג איך להכניס קישור נאה.
http://he.wikipedia.org/wiki/מכתש_סחיפה
אהבתיאהבתי
כי אתה לא עושה שיעורי בית!
התכוונתי, איפה כתוב בידיעה.
אהבתיאהבתי
אה, זה פשוט. השכלתי.
לא כתוב, כמובן. כמו כן, אין שלושה שהם "היחידים", כי הם לא יחידים כבר כשהם שלושה, ובטח שאינם היחידים אם יש עוד שניים כאלה בישראל ועוד שניים בסיני. אלו המכתשים האירוזיים הגדולים בעולם, אני חושב.
בכל אופן, באנגלית זה נקרא MAKHTESH, ואין עוד משהו שנקרא מכתש מלבדם – לא מכתשי פגיעה ולא מכתשי געש. אלו ה-MAKHTESHS הגדולים בעולם.
אהבתיאהבתי
תיקונון.
מגרש הכדורגל המיתולוגי של הפועל ר"ג, בגבעתיים כמובן, נקרא המכתש בעברית ובלועזית/אנגלית.
אהבתיאהבתי
הקישור של V הוא לסוג אחר של מכתשים.
צ"ל
אהבתיאהבתי
V, האם כבר הגשת מועמדות לעבודה אצל שרה נתניהו ואם כן, האם זו הסיבה לכך, שהתעלמת מהיארצייט של אבי הצדק החלוקתי, יוסל'ה עמירשווילי?
אהבתיאהבתי
אני מתקשה להאמין ששוקן משך דיווידנד מהארץ, על רקע הפסדי העיתון בשנים האחרונות. הכסף שהוזרם להארץ הועבר בעיקר לכיסוי חובותיו של העיתון לבנק הפועלים. ייתכן ששוקן ניצל את הזרמת הכספים כשהוא מכר חלק ממניותיו לגריפת סכום זה או אחר לכיסו, אבל אז מדובר במהלך לגיטימי, וזה לא שהוא לקח את הכסף מעובדיו או מרווחיו של הארץ אלא מאיש אחר, מבחוץ, שהסכים להשקיע בעיתון.
אהבתיאהבתי