הכותרות הראשיות
כולם מכירים את הציטוט מתוך אנה קרנינה (למדתם לבגרות, נכון?) של לב טולסטוי:
כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. כל משפחה אומללה היא אומללה בדרכה שלה.
אבל יש עוד כמה ציטוטים מתוך יצירת המופת ההיא.
– נישואים מאושרים הם רק אלה שנעשו מתוך חשבון.
– בחייה של משפחה, בשביל לקום ולעשות מעשה יש צורך באחד מן השניים: קרע גמור בין בני הזוג, או תמימות דעים אוהבת. אך בשעה שיחסי הזוג אינם ברורים, ואין ביניהם לא זה ולא זה, אי אפשר לעשות כלום.
אם תספרו ותבדקו בדקדקנות מעצבנת ובנוקדנות עוד יותר מעצבנת תמצאו שרצח הילדים על ידי אמן בירושלים זכה לתהודה פחותה מזו שזוכה לה רצח הילדים על ידי האב מבת חפר. למה? סיבה ראשונה: כי עולים חדשים פחות נחשבים. הם לא ממש "ישראלים". אסונותיהם קטנים יותר. מחו עד מחר, לא יעזור. סיבה שנייה: כי מדובר בחג, יש פחות ניוז ואפשר לנפח את האירוע. סיבה שלישית: כי זה מקרה שני תוך ימים ספורים, מה שמגביר את אפקט הזעזוע. ככל הנראה שלוש הסיבות חברו להן יחדיו.
את הכותרת הראשית של ישר"ה (שישה עמודים הראשונים בעיתון+שער) הבוקר הסתירו מילדים מגיל שש ומעלה. אם ילדיכם יודעים לקרוא עוד קודם לכן, בבקשה, הסתירו את העיתונים גם מהם. הכותרת היא "אבא מפלצת". כותרת מתיילדת שגם ילדים קטנים מאוד יכולים להבין ולפחד מפניה. בקיצור, מנעו מילדיכם את ישר"ה הבוקר, למען בריאותם הנפשית.
בישר"ה מתוארת בהמשך השתלשלות האירועים הבירוקרטית. בשורה התחתונה אומרת מנהלת אגף הרווחה בעמק חפר: לא היה באפשרותנו למנוע את הרצח הנורא. רונית גור אומרת לשוטרים שידעה שהוא עומד לנקום בה. לפני חודש וחצי הגישה תלונה למשטרה על איום ברצח. עורכת הדין שלה: הכתובת הייתה על הקיר.
פרופ' גיל זלצמן על תופעת החיקוי. ד"ר יהודה ברוך, מנהל אברבנל: היכולת לנבא רצח והתאבדות מוגבלת. צפרא דוויק, יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים מגנה על עמיתיה.
גם בידיעות זו הכותרת העצומה הראשית והמרכזית (ארבעה עמודים) אבל הכותרת פחות מפחידה, פחות פלסטית מזו של ישר"ה: "קורבנות חסרי ישע" (אבל בע' 5 יש גם "אבא, רוצח"). פה כותבים הורים מודאגים: חנוך דאום, סמדר שיר ולילך שם-טוב האומללה, שבעלה רצח את שלושת ילדיהם. גם היא מזכירה שאבי הילדים עשה זאת מתוך נקמה בה. באותה כפולה מובאת גם השתלשלות האירועים.
בהארץ המניע למעשה ניתן כבר בכותרת: "כדי לנקום באמם". וזו הדיוק הסיבה השכיחה למעשים שכאלו, כך על פי דברי מנהל המרכז הרפואי גהה, אותם אמר לפני ארבעה ימים בידיעות, בדיוק כפי שהזכרתי אתמול.
במעריב (שלושה עמודים, ורק מע' 4) מרחיבים: צווי ההרחקה הם מקור הבעיה. לא רק שרק רבע מהם נאכפים, אלא שגבר שמוצא נגדו צו שכזה, ויש עוד נסיבות אחרות בחייו (אובדנים, פיטורים) יכול להרגיש שאין לו מה להפסיד, ולעשות את הנורא מכל. כדי לנקום.
המשטרה לא יכולה לאכוף בפועל בכל רגע נתון את הצווים (להציב שמירה על בתי הנשים והילדים או לשמור 24/7 על הגברים שלא יזוזו). הנשים מצדן לא תמיד רוצות לבלות חודשים במעון לנשים מוכות, לוותר על החיים הקודמים שלהן. ייתכן גם שאינן מאמינות שדבר כזה יכול לקרות להן. אצלן. על ידי אלוף נעוריהן לשעבר.
כל הדברים הללו קורים בתוך משפחה, או בתוך משפחה לשעבר. הבנאדם שהיה הכי קרוב אליך עד לפני כמה שנים או חודשים, זה שהשקעתם יחד הון בטקס חתונה כיד המלך, שילדתם ביחד את הילדים, אחד אחרי השני, ובכיתם מהתרגשות, שחיתלתם, האכלתם, רחצתם, גידלתם. זה הבנאדם שכמה שנים לאחר מכן הופך למפלצת, כמו שמכנים אותו בישר"ה. לא טירוף ולא כלום. אנשים נורמטיביים לאללה, שקטים חביבים ומנומסים, שאומרים היי וביי לשכנים בכל יום, ונראים בשכונה כשהם מטיילים עם המשפחה.
אז איך המוסד הזה, המבנה החברתי הזה, משנה את הד.נ.א המוסרי וההגיוני של כל כך הרבה אנשים (באופן יחסי) שמוכנים לקחת את האנשים הקטנים שבראו, ולקפח את חייהם ברגע?
אתר הארץ מעודכן הבוקר קלושות. חלק ניכר מהידיעות הן מאתמול. גם המהדורה המודפסת המופיעה באתר, לא הוחלפה עדיין (בעת כתיבת הפוסט) למהדורת הבוקר.
—–
נמצאה גופתה של ים לוי.
Forbes/ ישראל
המנהיגים היהודיים ששודדים את כספי קורבנות השואה בפולין.
מספרים שהנושא בוער ולוהט בפולניה, ושזה רק קצה הקרחון, אבל אני בקושי מבינה מה מתרחש שם, מי אשם ובמה.
אם יש מי שהצליחו להבין בבלגאן, בבקשה. האשם הוא כמובן באופן כתיבת ועריכת הכתבה.
משתכשכים בביצה
תחת הכותרת "וואלה, אני אובייקטיבי", מתראיין ינון מגל, עורך ראשי של וואלה, לחנן גרינווד במגזין שביעי. בין היתר הוא אומר את הדברים הבאים ואפו לא מתארך.
מח' הגהה
תרבות
אהוד בנאי יופיע בהפנינג שייערך בעתיקות סוסיא בחול המועד פסח. במעריב מתעקשים שזה "למרות הביקורת מצד ארגוני השמאל", אף שברור שהבלגאן וההתלהמות אחזו בכל קצות הקשת, כולל המתנחלים החביבים על עמיחי אתאלי.
הסטטוס של בנאי (ראו כמה לייקים ושיתופים). ההדגשה שלי, והמשפט בכללותו נעדר מהציטוט החלקי במעריב.
שלום לכולם,
לצערי הרב פרסמנו כאן סטטוס שפגע בציבור גדול.
אני רוצה לבקש מעומק הלב סליחה מכל מי שנפגע מהדברים.
רציתי לבוא להופעה בסוסיא, למרות דעותיי, כדי ליצור דיאלוג וחיבור דרך המוסיקה.
מעולם לא החרמתי, זוהי לא דרכי.
ההחלטה על ביטול המופע נבעה אך ורק מכיוון שהרגשנו,
צביקי בר חי ראש המועצה ואני, שיהיה נכון יותר לא לקיים את המופע לאור האווירה הלא טובה שנוצרה סביבו.
כעת אנו מבינים בדיעבד שההודעה על אי קיום המופע ליבתה שנאת חינם מיותרת וכואבת.
ביומיים האחרונים לצד התגובות הנסערות הוצפנו בתגובות מחזקות, שהפצירו בנו ובמועצה לקיים את ההופעה.
לכן במשותף עם צביקי והמארגנים, אנו מחליטים לקיים את ההופעה במועד שנקבע, עם מופע נוסף של בועז שרעבי, וזאת כדי להעביר מסר של קירוב לבבות, ברוח חג הסוכות.
חג שמח
אהוד.
70 הוא ה-70 החדש. אריאל זילבר, רוג'ר ווטרס, רוברט דה נירו.
למה 1973 היא אחת השנים הטובות במוזיקה העולמית?
ולמה המוזיקה העברית פרחה בין 1967-1973?
שניצר ממליץ על כמה מסרטי פסטיבל חיפה.
לפני פיזור
סייד קשוע מבקר בלונדון ומרצה בבית כנסת של שמאלנים.
חג שמח.
ולווט אנדרגראונד 
קראתי בעניין רב סיכום של 'העין השביעית' לתיחקור 'כלכליסט' את פרשות הבלפן הסדרתי אריק קליין ('מדבקת הפלא' וכיו"ב). הם מראיינים את עמיר קורץ, שישב לקליין על הזנב ואף הסתווה והתגנב לפגישות אילו, סבבה.
ועם זאת, כך נכתב ב'עין':
"בכתבה לא נכתב במישרין כי קליין ובוחניק עוסקים במעשי הונאה ונוכלות; ב"כלכליסט" הניחו כי הקורא הסביר ישכיל להסיק כך בכוחות עצמו".
ויש גם לינק לכתבה, שנפתחת כך:
"היה מפחיד לצפות מקרוב באריק קליין, נוכל מורשע וגיבור פרשת המדבקה שלא היתה, קם לפתע ומתפרץ כך על בן שיחו".
יכול להיות שב'עין' הכותבים כל כך טובים, שלא צריך לעבור אחריהם.
אהבתיאהבתי
נוכל מורשע מתייחס לרקע הפלילי של קליין, הכתבה בכלכליסט אכן לא תארה במפורש את מעשיהם של קליין ובוחניק בהווה (של הכתבה) כמעשי נוכלות, אלא הניחה שזו תהיה המסקנה הברורה של הקורא.
אהבתיאהבתי
אהבתי את Animals יותר מכל האלבומים של הפינק פלויד. זעקה חברתית שמתרסקת לסדר כפוי, כמעט מכאני. סיוט שכואב בעצמות. מאות פעמים חרשתי עליו כנער, כמעט תמיד באזניות. את 'חוות החיות' (הספר והסרט) ספגתי במשולב ישירות למערכת הדם. לא ידעתי אם אתגייס וכי מה לי ולכבשים? השיעור הופנם. בסופו של יום המהפיכות מסתיימות כשהחזירים למעלה והכלבים מנהלים את הכבשים.
—
אחר כך הוציאו את החומה והתאכזבתי (למרות הסרט) ופיינאל קאט שנשמע לי מזוייף, ויתרתי. במשך הזמן הפסקתי לשמוע את רוב הדינוזאורים. הרוקיסטים שהערצנו הפכו בעצמם ממובילי רעיונות חברתיים לחזירים קפיטליסטים שמוקפים בדוברים, יועצים, מנהלי כספים. תאגיד מחאתי שמשווק מוצרי מחאה לעדר. שוב, חזירים וכבשים.
—
את הראשון של אהוד בנאי מאוד אהבתי (גם בגלל המחאה) ופחות את מה שהוציא אחרי השלישי וזה טבעי ובסדר. אולי איבד את האקורד האמיתי ואולי לא נזהר מהבוץ החברוני אבל לא נראה לי שיהפוך אי פעם לחזיר. חזירות ויהדות? דת שאסור בה לכבוש שטחים מאחרים או לגייר בכוח מאמינים חדשים. זה מצחיק.
—
למגן הדוד שמתנוסס על החזיר בהופעות של ווטרס יש אימפקט גדול יותר מאשר 'הפרוטוקולים של זקני ציון'. לא מדובר בשיווק אנטישמיות למגולחים בשחור או לנבערים האסלאמים מעמק הנילוס. המסר מכוון לחבר'ה הטובים. למחנה הסובלני בתרבות המערבית.
עבור אלה שבקיאים בטרמילוגיה הפינקפלוידית ועבור עשרות המיליונים שמפרשים את המסר ללא ידיעת ההקשר מדובר במסר חד משמעי:
היהודים אשמים -בהכל.
—
בגללם! מצבכם הכלכלי, המלחמות, פערי המעמדות, מחיר הלחם, הדיור. אין להם שום מוסר או גבול- לחזירים. הם לא אנושיים.
—
אין לי טענות נגד רוג'ר ווטרס. מבולבל או אבוד, מה זה משנה הוא נגוע. יש לי בעיה עם הנגיף שהופך אנשים בעלי יכולת חשיבה עצמאית ליהודונים מגמגמים כי בכל זאת אחי, ב'ואנה זה פינק פלויד- לא יכול להיות.
—
הם מסבירים שזכותו של ווטרס וחופש הביטוי ושכנראה לא הבנת את ההקשר והסיטואציה ולא את הרקע. את השנאה הם שומרים ליהודים ממחנה פוליטי אחר. מייאש, אין שום חיסון מנטלי באופק.
—
נשארתי עם התקווה שאולי במקרה, ספקי המחאה היהודיים יקראו את 'חוות החיות', יפנימו את Animals ויתאמנו בזיהוי. תארו לכם 'יוצר חשוב' שמזהה כלבים משוגעים כעדר כבשים או שבאירוע חזירי מחליט לנגן שירי מחאה. לא נעים.
אהבתיאהבתי
מחשבה של לווין היא הציטטה האהובה עליי ביותר מ"אנה קרנינה" (מהזיכרון, מהתרגום הישן):
"באין סוף של החומר, באין סוף של הזמן, באין סוף של החלל הריק צצה לה בועה אורגנית זעירה. בועה זו מתקיימת זמן מה ואחר כך מתפקעת, ובועה זו היא אני".
אהבתיאהבתי
מוכנה להסביר?
אהבתיאהבתי
הבאתי כבר כמה מקרים בבלוג, ולא אחפש אותם עכשיו. אתה מוזמן להכניס לחיפוש בבלוג "לילך וולך", למשל.
והנה דבריו של המו"ל/מנכ"ל אילן ישועה:
אהבתיאהבתי
קריאה לשבת. הנה ממקצת הדוגמאות לפרסומים
השמאלניים
של אתר וואלה
אהבתיאהבתי
עונש מהשמיים. אחרי שסנטתי בשעון הדובר של מי נגד מי התחרפן גם השעון בבלוג, ושעת פרסום הפוסט היא שעתיים לפני המועד האמיתי.
אהבתיאהבתי
שעון שעון
אבל רוצה לדעת האם זה רק אצלי
שרואה את כל הבלוג הפוך =
הפוסטים בצד ימין והרולרים בצד שמאל
שזה אומר שהחלטת להיות ימנית?:))
לא אני רצינית.
לפני כמה שעות נכנסתי לבלוג מהטאבלט והכל היה בקודים
כמו של html .
ועכשיו מהמחשב הנייח הכל הסתובב פה
אז יריבוש שינה משוּ או שזה לכבוד סוכות
❓ ❓ ❓ ❓ ❓
אהבתיאהבתי
כרגע, גם אצלי.
אהבתיאהבתי
שט', אם תקראי את הסקר תביני.
אהבתיאהבתי
אז אני המצביעה הראשונה לסקר,
וגם אם לא היית מפרסמת סקריר לעיצוב החדש
הייתי חוזרת לכאן ואומרת שנראה לי שהרבה יותר מוצלח
ולמה?
כי כל העמודות/רולרים בצד או איך שלא מכנים זאת:
הרבה יותר נגישים למבקרים בבלוג.
הקיצור אהבתי.
שבת שלום וחג שמייח
אהבתיאהבתי
כיפאק:)
אהבתיאהבתי
היי היי היי
הבוקסות, זהו הבוקסות כך מכנים זאת
העיצוב החדש:
נגיש, קומפקטי והגיוני
אהבתיאהבתי
השינוי ממקד את התוכן. עדיין יש דברים שכדאי להבליט במיוחד עכשיו כשהם בצד שמאל.
אהבתיאהבתי
! ישחדתת , רוציקב
אהבתיאהבתי
ןבומכ , ישדחתת.
אהבתיאהבתי
לימדי מהנסיון של קוקה קולה. אין תחליף לקלסיק
אהבתיאהבתי
איפה הקלאסיקה? אין שום דבר קלאסי בטור ימני.
אהבתיאהבתי
החכם מכל אדם: לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו
אהבתיאהבתי
להזיז את תיבת התשלומים זה שינוי רדיקלי, וכדאי לערוך עליו בקרה של מובהקות סטטיסטית לאחר פרק זמן מסויים, ולראות אם הוא משפיע לכאן או לכאן על ההכנסות.
לעזאזל, אפילו על מיקום מוצרים במדף של הסופר יש תורה שלמה.
אהבתיאהבתי
שינוי כל הטור הימני נובע מעובדה די פשוטה, שלקוחה מהפרינט: אם תסתכל, רוב המודעות בעיתונים הן בעמודים השמאליים (אני לא מדברת על כפולות, כן?), מכאן, שאנשים קצת יותר חכמים ממני בדקו את הנקודה אליה נמשכת העין של קוראי עברית, כלומר מימין לשמאל.
ממש לא המצאתי פה כלום.
זאת ועוד: אחרי שנתיים של הטור מימין, כשהבנתי שהוא די מבוזבז ואיש כמעט לא משתמש בו, הבנתי שיש לעשות מעשה, אבל לקח לי זמן, בגלל הכסף.
וכן, אני מיד שוכרת מכון מחקר שיבדוק מובהקות סטטיסטית: השפעת הזזת בוקסת התשלומים על תנובת המזומנים של הבלוג. על כך אשלם כך וכך, אבל בסוף הם יגידו לי אם יש השפעה (שהריני איני יכולה לבדוק זאת פר חודש כמובן, העלו ההכנסות אם ירדו).
אהבתיאהבתי
להפוך למפלצת – להתמפלץ.
אהבתיאהבתי
הביזנס היהודי
כל מי שרק מסתכל מבין שהרענון של הקהילה היהודית בפולין הוא ביזנס גדול מאד.
משפצים בית כנסת, מחזיקים תיאטרון ביידיש מטאטאים את בית הקברות ועושים הרבה כסף.
החבדניקים גם כן מאד פעילים ולא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב.
אהבתיאהבתי
זהו שיותר משמשפצים בתי כנסת, מוכרים או מחכירים אותם, ומה שמרעננים זה לכאורה מספר מצומצם של כיסים, לא קהילות.
אהבתיאהבתי
בעניין תחקיר גלובס על נכסי היהודים בפולין, נראה שמי ששיבץ את התמונה מ"בית קברות יהודי בפולין", לא היה מעולם בבית קברות שכזה, ובכל מקרה לא הפעיל את מוחו, ככל שיש לו מוח כזה.
אני רואה שורות שורות של מצבות בצורת צלב – מוטיב לא מקובל במיוחד בבתי קברות יהודיים. ואמנם, גם כמה מצבות עם מגיני-דוד או סמל דומה. ומצבות עם מגן דוד סמוכות לאלו עם הצלב, באותה שורה ממש. כל המצבות הן במבנה סטנדרטי, כמקובל למשל בבתי קברות צבאיים בישראל.
אולי זה אמנם בית קברות לחללי מלחמה פולניים, נוצריים ויהודיים, ואולי לא. אך מה שבטוח, זה לא בית קברות יהודי.
אהבתיאהבתי
אפשר למכור קרח (יבש?) לאסקימואים אבל אני משוכנעת שכל פסטיבל אהוד בנאי הוא פסטיבל עם מקורות עמוקים מאוד בסמול.
אהבתיאהבתי
צריך לחדד נקודה בעניין הבדלי הסיקור בין שני מקרי רציחות הילדים: האם מירושלים יצאה בזול לעומת האב (המת) מת"א והיחס כלפיה היה שלילי פחות; אפשר לומר שקשיי ההתאקלמות שלה בארץ צויירו לעיתים כנסיבות מקילות למעשה. שימי לב איזו אמפתיה הראו כלפיה ב-ynet תוך אימוץ שערורייתי של גרסת בני המשפחה – http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4430776,00.html
אהבתיאהבתי
ביומן בערוץ הראשון הפסיכיאטר שהוזמן לפאנל
הסביר שבמקרים שהיו בשנים האחרונות,
הנשים שרצחו את ילדיהן היו שרויות בדיכאון פסיכוטי עמוק
לעומת הגברים שרצחו את ילדיהם שעשו זאת מתוך רגש נקם אכזרי
הוא הדגיש גם שאל לגרור את אוכולוסית נפגעי-הנפש לענין זה
כמו שהדגיש שצר לו שהוא נאלץ למגדר את המצבים
בבחינת מיגדר נשים / גברים.
היה דיון מעניין
אהבתיאהבתי
הכתבה בפורבס עוסקת בהתנהלות בעניין השבת רכוש יהודי בפולין והשאלה מיהם הנהנים ממנה, התנהלות שמעוררת חשדות רבים, בגלל חוסר שקיפות. לכאורה. נכון שהעריכה גרועה, אך יתכן שזה נובע מהעובדה שהוגשה תביעת דיבה נגד העיתון בעניין זה. הכתבה המקורית בפורבס הפולני יותר מפורטת, אם כי זה לא עוזר כל כך להתמצא בסבך.
מעניין שבין האנשים הקשורים לפרשה יש לא-יהודים לפי ההלכה וכאלה שהתגיירו, לכאורה.
אהבתיאהבתי
האב הרוצח הוא לא נורמטיבי, לא במובן של "זה יכול לקרות לכל אחד". אדם נורמטיבי לא מכה את אישתו ומתעלל בה, גם לא כשהוא בלחץ או בדיכאון. הנטיות האלימות של האב, אמנם לפי תיאורים בדיעבד, הן לא נורמטיביות גם אם אינן מחלת נפש.
אהבתיאהבתי
את כזאת פרה-פוסטמודרנית.
מי את שתקבעי מהי התנהגות נורמטיבית?
על סמך איזה נורמות, שלך?
יש לא מעט תרבויות, כולל בארץ, בהן גבר שלא מכה את אשתו הוא לא נורמטיבי.
אהבתיאהבתי
מה לגבי גברים שמכים את נשותיהם גם כשלא מגיע להן?
אהבתיאהבתי
זה מגיע לה כי אישה שלא מגיע לה היא לא נורמטיבית.
אהבתיאהבתי
אדם נורמטיבי הוא אדם מתפקד, בעל משפחה שאינו עבריין, אלכוהוליסט או נרקומן. אילו ידעת כמה גברים מכובדים וידועים מכים את נשותיהם כמו למשל ע.צ. מהאוניברסיטה העברית או ד.כ. מרשות השידור (אלה מקרים שהתפרסמו ברבים), שניהם לא איבדו את נורמטיביותם לאחר שהתפרסמו הדברים בתקשורת.
אהבתיאהבתי
מהי רמת התפקוד הראויה בעיניך?
ואם אין לו משפחה?
זהו, לא נורמטיבי יותר?
ואם הוא נווד שמעביר את חייו בבהיה בגלים?
יש סכנה גדולה במילה נורמטיבי, אותה אתם שולפים כלאחר יד.
אני לא בנאדם נורמטיבי. אז מה, זה הופך אותי מועדת לפורענות כגון זו?
אהבתיאהבתי
אם אין לך עבר פלילי או גרה במדבר עם תרנגולות וכו' את נורמטיבית. חבל שאת לוקחת דברים למישור האישי.
אהבתיאהבתי
ממש לא לקחתי למישור האישי, סתם הזכרתי.
את נתת כמה פרמטרים:
הראיתי לך שהם לא נכונים.
ועוד לא נכנסתי לשאלה מהו נרקומן לטעמך? מי שמעשן גראס נניח פעם ביום הוא נרקומן? ונניח מעשן סיגריות? הוא מתאבד בפוטנציה, וגם מחבל בבריאות הסובבים אותו. אז מה? ניקוטין זה לא חומר נרקוטי?
או אלכוהוליסט, לפי איזו הגדרה?
או עבריין? רוב האנשים במדינה מעלימים מסים בדרך זו או אחרת, אז הם עבריינים? וכן הלאה וכן הלאה.
אהבתיאהבתי
יתכן שמה שהקפיץ אותך זה "בעל משפחה". אין זה אומר שמי שבוחר ברווקות אינו נורמטיבי. אלא שהמקובל הוא להקים משפחה ומכאן הנורמה. נרקומן הוא אדם שחי בשביל המנה הבאה ואין צורך לדקדק. כנ"ל אלכוהוליסט ונדמה לי שאת יודעת את זה כמוני.
אהבתיאהבתי
ע.צ. מקיים את מושג ה"אותנטיות".
אהבתיאהבתי
הפרט שהכי שבר לי את הלב בסיפור המחריד הזה של רצח הילדים בידי אביהם, היה מה שסיפר אתמול בחדשות ערוץ 2 השומר בבינין ממנו הושלכו הילדים אל מותם: הם הלכו אחר אביהם מרצונם החופשי והוא אפילו לא החזיק בידהם, וכך הם נכנסו אחריו אל המעלית.
וחשבתי על התמימות שוברת הלב שלהם והאמונה באביהם שיגן עליהם וישמור עליהם מכל רע. ומה קרה ברגעים האחרונים על הגג? האם ניסו לברוח או שעד לרגע ההשלכה ממש לא עלתה במוחם התמים האפשרות המחרידה שאביהם רוצה להורגם? סיפור נורא שהרס לי את החג.
אהבתיאהבתי