הכותרות לכאורה

אה, שערורייה. במקום לספר על השיחות בז'נבה או על גדולתו של דב לאוטמן, שמכסה את רוב שער ידיעות, אני מחרטשת כותרת פוסט על סקריר פסאודו משהו בבלוג, ממנו עלולים קברניטי הארץ להסיק מסקנות שגויות. או שלא? האם באמת סקריריי הפעוטים וחסרי הידע הסטטיסטיקולוגי, חסרי ההבנה המעמיקה בתורת הסקרים הנלמדת במוסדות אקדמיים ברצינות תהומית, כה שונים הם במהותם ובתוצאתם מהסקרים רבי הרושם והיקרים הנערכים במכוני המחקר? האם הסקרירים שלי מוטים יותר או פחות? האם יש להם משמעות כלשהי? איזה משמעות יכולה להיות להם בבלוג נישה, שקוראיו מפולחים מלכתחילה ואינם מייצגים את עם ישראל? ומה אני יודעת על ייצוג בכלל? מאחר שאין לי תשובה לאף אחת מהשאלות האלו אותיר את הקוראים, המשיבים והקברניטים להתרשם בעצמם ולהחליט מה לעשות עם התוצאות. ואפרופו סקרירים (למטה למטה, בלפני פיזור), לא יהיה זה הוגן אם לא אציף את הסקריר בעניין מעריב, שנערך פה לפני שנה בדיוק.

ובינתיים מה? מעריב שורד, עבר לשתי מהדורות ביום, מהלך שחי נפשי אם אני או מישהו מכלכלני ישראל מבין אותו, עדיין מבדל עצמו ממקור ראשון (אם כי חלק ניכר מחומרי המערכת ומהצוות משותפים), עזב את בית מעריב, שונע בחלקו לירושלים והפסיק לעבוד בשישבת. האם כל אלו הן פעולות החייאה מלאכותיות, או התייצבות המותג המרוט? אין לי תשובה.

ובחזרה לשערים. ישר"ה מצווה על העם להיפרד מדב לאוטמן (כותרת עליונה) וע' 7, 9. אגב, גם שארל אזנבור "הרטיט את לבנו". ישר"ה הוא העיתון שמסביר לכם איך להרגיש.
שי פירון סופד. וד"ר אביעד הכהן.
ועל משברים קודמים בחייו.
גונן גינת, עורך מוסף ישראל השבוע של העיתון, כותב עליו קצת אחרת בפייסבוק. רק שלדבריו אלו אין מקום בעיתונו.
רציתי להביא קישור לסטטוס ולדיון שבעקבותיו, אך אופס, נעלם ואיננו. לפחות מעיני.

בידיעות לאוטמן ומפעולתיו מכסים את שלושת העמודים הראשונים כמו גם שער ממון ("מי שלחם" היא הכותרת) והכפולה הפותחת שם.
שער גלובס: דב לאוטמן היה מגדלור, מיתוס.

בוז'י הרצוג בידיעות, כפולת 6-7: "אני האיש המתאים להחליף את נתניהו".

אייל גולן עדיין ממשיך וזוכה לתמונה בשער ידיעות. משקיף מהמרפסת בגופייה צמודה ורדרדה. בכפולת האמצע הוא כבר לובש טי שירט שחורה. בידיעות ובמעריב (כמו גם באולפן שישי) חוזרים על הכותרת של הארץ משבוע שעבר: ההערכה היא שהפרקליטות תתקשה להגיש כתב אישום נגד גולן.
מנהלו בני פרץ לרז שכניק: "אייל גולן לא שכב עם קטינות, לא עשה סמים, לא השתתף במסיבות חשק ולא ידע על המעשים של אביו, אם היו כאלה…כל הבנות שהתלוננו ואמרו ששכבו כביכול עם אייל, לא רק שלא עשו את זה, הן אפילו לא התקרבו לפגוש אותו. אייל נקי, הן חוקית, הן מוסרית".
לסיום הראיון הוא צופה שבקיץ 2014 גולן יהיה באמפי קיסריה, ושיהיה מלא.
וגם באולפן שישי:
http://rcs.mako.co.il/flash_swf/players/makoPlayer/VideoPlayer.swf?vcmid=44dba63282182410VgnVCM100000290c10acRCRD&videoChannelId=253cb2eb226bb110VgnVCM100000290c10acRCRD&galleryChannelId=6f5753d257082410VgnVCM100000290c10acRCRD&showlogo=0

מתקלקלים

שער ממון: "לפיד שוקל להוריד בחזרה מסים". מה הכוונה להוריד? לבטל את העלאת מס הכנסה לבעלי משכורות של עד 14 א' ש' ולצמצם את העלאת המס למי שמרוויחים עד 20 א' ש'.
רגע, התבלבלתי: למה לפיד צריך להתראיין על ההסכם עם איראן?

מדינת כל גזעניה

נפתח בכתבה חיובית: בכתבה השמינית בסדרת "ערביי ישראל 2013" של מעריב (אבי יופה) מדווח שיש יותר מ-2,000 רופאים במגזר הערבי, ושדווקא במערכת הבריאות ערביי ישראל גילו שאפשר לשבור את תקרת הזכוכית.

זוהי הכותרת של ישר"ה בניולזטר.
אלא מה, בידיעה עצמה כתוב בפירוש:

הרקע לאירוע טרם הוברר אולם, מאחר שנשללה סיבה ביטחונית, הוחלט לשחררו. חברת התעופה טרם הגישה תלונה רשמית. מהמשטרה נמסר, כי הרקע לאירוע טרם הוברר, אך ההערכה היא כי הצעיר נקלע למצוקה נפשית.

בעיתון המודפס, יש לציין, הכותרת שונה, אם כי המשפט הראשון מציין: "צעיר בן 21, אזרח ישראלי ובן מיעוטים, נעצר בסוף השבוע בנתב"ג…".

עדי גולד מדווח בידיעות מניו יורק על משחק רחוב חדש השם נוקאאוט, שבו נערים מתחרים ביניהם מי יצליח להפיל לקרשים עוברי אורח. רבים מהקורבנות חרדים והמשטרה חושדת שזה בגלל שהם יהודים.
http://cdn.abclocal.go.com/static/flash/embeddedPlayer/swf/otvEmLoader.swf?version=fw1000&station=wabc&section=&mediaId=9336673&cdnRoot=http://cdn.abclocal.go.com&webRoot=http://abclocal.go.com&configPath=/util/&site=

צרות בכותרות

דוגמן נורבגי? מוזר שגם רונן דורפן כשל בתיאור השחמטאי (המייל של הינשוף של מינרווה). וגם בידיעות, שער אחורי (סוכנויות הידיעות).

בלוגלנד/ רשת/פייסבוק

המאבק בטרוליזם נמשך.
פוסטי הסו"ש:
אצבעות שחורות.
עבודה חדשה.

דרמה בתגובות לביקורת על טופולופומפו.
מומחים מצאו: בעזרת ציוצים אפשר יהיה לראות אם השפעת מתפשטת (ראש דסק טוויטר, שטוטית)

לבער מהשיח

די לנפנף ב"אנשים נשואים בעלי משפחות". אנשים בעלי משפחות זו לא תעודת יושר. אין שום קשר בין היותם של אנשים בעלי משפחות לבין התנהלותם בענייני קטינות, בגידות, סמים, אונס, שחיתות, גניבות, ווטאבר.

לפני פיזור

מזמן לא הייתה השתתפות כה ערה בסקרירים.
יותר מ-300 מגיבים השתתפו בסקריר קריאת העיתונות שאני עורכת פה, ולא בפעם הראשונה.

אפשר להמשיך ולהשיב על הסקריר הנוכחי, בטור השמאלי.
והנה שני סקרירים קודמים.

—-

ינואר 2012.

—
אין זהות מוחלטת בין הסקרירים, כך שהמסקנות, שהן לא מדעיות מלכתחילה, מתוקף היות הסקריר סקריר ולא סקר, בעייתיות. ובכל זאת אביאן בכלליות יתרה, ובלי להתייחס אליהן כאל תורה מסיני, אפילו לא מגבעת נפולאון.
עלייה דרמטית לקוראי הארץ מקרב קוראי הבלוג:
בינואר 2012 קראו 37% מקוראי הבלוג (משיבי הסקריר) את הארץ.
באפריל 2013 קראו 41% את הארץ.
בנובמבר 2013 – 46%!
באשר לידיעות, המגמה כמעט הפוכה, עם עליונת:
בינואר 2012 קראו 40% מקוראי הבלוג (משיבי הסקריר) את ידיעות.
באפריל 2013 קראו 29% את ידיעות.
בנובמבר 2013 – 30%.
ומעריב? אוי ויי.
בינואר 2012 קראו 20% מקוראי הבלוג (משיבי הסקריר) את מעריב.
באפריל 2013 קראו 10% את מעריב.
בנובמבר 2013 – 9%.
וישר"ה. איו שינוי במהלך השנה, אחרי ירידה משנה קודמת.
בינואר 2012 קראו 20% מקוראי הבלוג (משיבי הסקריר) את ישר"ה.
באפריל 2013 קראו 14% את מישר"ה.
בנובמבר 2013 – 14%.
בשני הסקרירים האחרונים תהיתי כמה לא קוראים אף עיתון.
24% באפריל, 22% בנובמבר השנה. משמע, יש עלייה של שני אחוזים בקוראי עיתוני הנייר? או שאני שוב לא מבינה בסטטיסטיקה?
—
הכותרת מתייחסת לצילום המסך לצורך כתיבת הפוסט. מאחר שהסקר פעיל, יש בו תנודות לכאן ולכאן.