יום שישי הוא יום החופשה שלי מהבלוג.
רק שערים, כדי שתדעו מה יש בעיתונים, ואפילו תרכשו אחד מהם.
אבל אני לא יכולה להתאפק: מי אשם במות החייל דניאל וייסמן, שהספיק להיות רק יומיים בצבא?
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק/ משתכשכים בביצה
– בהמשך למצבו המעולה של עומרי חיון ולהון שהוא מרוויח, הנה (שוב) האימייל הדוחה ששלח לי באוגוסט האחרון.
חמישה חודשים עברו והוא כבר מזמן, לדבריו מיליונרצ'יק בפוטנציה. יש פה מומחים ליחסי זמן ומרחב?
אין לך גבולות אה?
את חושבת שאלפיים גולשים שלך בחודש הם
הכמות גולשים שלי? יש לנו חצי מיליון
גולשים וכ-2 מיליון יוניק באתר
את באמת חושבת ש59 שקלים בחודש זה השרת שיחזיק אותם?
בהמה מעצבנת ולא מפרגנת רק מסתכלת על הצלחתם של אחרים ומנסה לפגוע.
לידעתך מצבו הכלכלי של האתר מאד לא טוב
ולא הסכומים שאת חושבת שאת יודעת שהאתר מרוויח הם רחוקים משם.
תאריך/שעה: 5 באוגוסט 2013 2:40
תוס', 11:28, תגובת חיון בעוד שני מיילים עילגים: 1. "אני מתכוון לתבוע אותך". 2. "התחלתי להרוויח לפני ארבעה חודשים".
– מה הקטע עם שיתופי הפעולה המוזרים בין כל האתרים? מה מבדל בין אתר לאתר? ומה כל זה אומר?
למשל, הראיון עם שב"צ מגלובס, מופיע גם ב-mako.
הכתבה על מולי ליטבק, שמופיעה ב-mako היא של המארקר.
גלובס מצדו, מפנה בעמוד הבית שלו לוואלה חדשות.
—-
CICGC: ג'יי לנו וסיינפלד ופורשה מ-1949. ככה.
– למה יש פחות לייקים בפייסבוק (חורים ברשת).
– בוגי יעלון מככב אצל ג'ון סטיוארט.
– עיתון חדשות קם לתחייה בזכות עמוד פייסבוק. גם אתם הייתם על אלטלנה שביגאל אלון? הצטרפו לעמוד.
ויש גם תמונות. למשל.
צילום: אלכס ליבק
מדי שנה הייתה מסיבה לעובדי חדשות בבית הדפוס ביבנה (רואים את גלילי הנייר?). זה היה אירוע מונומנטלי, לו התכוננו כל הנוכחים שנה שלמה. אף אחד לא נעדר. אנשים מרחבי ת"א והברנז'ה התחננו להגיע למסיבה. זו הייתה מסיבה צנועה, כחולת צווארון (בית הדפוס, נו) שום דבר מנקר עיניים, המופיעים היו תמיד אמנים בפריחה, המון עזוז והורמונים ואלכוהול, מעט מזון בסיסי (לא במובן השלילי, ממש לא). נס שכולנו חזרנו בשלום לעיר אפופים בכל האדים. בקיצור, היה כיף. לעניות דעתי הבלתי קובעת, אין היום יותר מסיבות כאלו, אמיתיות.
ומשל עם מוסר השכל מאת יוסי קליין (הטור הוא על עניין אחר, אבל הכל מתחבר).
…ידידי ד. הוא עיתונאי ותיק שעבד אתי פעם בעיתון דל תפוצה. העיתון נסגר כי היו לו מעט קוראים. ידידי ד. לא ידע אז את נפשו מצער ותדהמה. היום הוא מאופק כדג, אבל לא אשכח איך הגיב כשהודיעו על סגירת העיתון. הוא תפס אותי אז בדש צווארוני, קירב את פניו לפני ותבע ממני לדעת איך זה עיתון שכולם קוראים נסגר בגלל תפוצה דלה. הרי כולם קוראים אותו, צעק מנהמת לבו ומנה את הקוראים על אצבעותיו: החברים שלו קוראים, הבייביסיטר קוראת ואפילו הירקן בפינה קורא…
– עיתונאי גלובס הכריזו על סכסוך עבודה בגלל פיטורים ממשמשים.
לפני פיזור
[poll id="120"]
ולווט אנדרגראונד 
ליהיא האשטאג חזרה #ארץ_נהדרת
ופרופ' דן שכטמן רוצה להיות נשיא #יומן_אילה_חסון #ערוץ_ראשון
מחדשות הטלביזייה והאשטאגים גם
אהבתיאהבתי
את סתם מקנאת בחיון על שמקשרים אליו בהארץ.
אהבתיאהבתי
21:50: כן
22:23: מקנאה על שבארבעה חודשים הוא מרוויח מה שאני הרווחתי בארבע שנים.
וגם על כך שהוא העיפרון הכי חד בקלמר.
אהבתיאהבתי
אז מה? את מתכוונת למספר את כותרות פוסטשישי לעולמי עולמיא?
אהבתיאהבתי
ניחוש שלי: בפגישה בין שר הבטחון לכתב ידיעות אחרונות, מישהו שכח להגיד את המלים "לא לציטוט, לא לייחוס!". שמעון שיפר, עתונאי מנוסה יכול היה לנחש את הדברים שלא נאמרו, אבל הוא מספיק חכם כדי לא לנחש וגם מספיק מנוסה כדי לא לשאול שאלות קיטבג. הרמכט"ל לשעבר, בוגי צריך לדעת שלא שואלים שאלות קיטבג גם אחרי השירות הצבאי.
אהבתיאהבתי
זה לא נכון, לפחות מהצד של יעלון:
אהבתיאהבתי
לא סותר – יתכן שבוגי התכוון לומר אבל שכח, או חשב שזה מובן מאליו, או אמר משהו שמשתמע ביותר מאופן אחד או אמר במפורש אבל שיפר בדיוק שבר שיא בקנדי קראש ולכן לא שם לב.
אבל אם היה ברור שמדובר בשיחת רקע שלא לציטוט ולא לייחוס, אז שיפר השתין על כללי האתיקה מהמקפצה.
אהבתיאהבתי
לא ברור הרקע לנופת עם החיון ונשמח להתייחסות מהמועמדת החדשה לצוות ניסוח האתיקה הטנרסגלקטית. עבורנו, אימייל יישאר פרטי אלא אם מדובר במלחמת עולם ופרסומו באתר נתפס לרוב כ- Big no no. וולווטוס, הכיצד?
—
תודה על הפרק. נכנסתי בגלל הפורשוגרפיה, נשארתי בזכות הלנו.
—
חומר לשבת. סיפור הג'ואיש לנד בבוסטוס גורגוס מתחילה ברומני, בולגרי ואמריקאי שנכנסים לחמאם טורקי ומסתיימת בטרג'די מצחיק. משרד החינוך פוקוסד בהולוקוסט, הנכדים פורגוט אבאוט דה קושאן והתקשורת מתעלם. What a shame. מאיימים עליהם בטורקית שוחטים בערבית הרומני לא מבינה את הבולגרי ואמריקאי עושה במכנסיים.
סיפור גדולה, לג'נד אמיתית!
אהבתיאהבתי
שכחתי להשמיץ. כנראה שהחיון הצביע מרצ:
לג'נד אמיתית.
אהבתיאהבתי
שרון 4. תפקידי אלוף בין המלחמות.
בין מלחמות 67 ו73 מילא שרון שני תפקידי אלוף שהיתה להם השפעה רבה על מלחמת 73. אמנם לשני הרמטכל"ים, בר-לב ואלעזר, היתה השפעה גדולה בהרבה אבל שרון הוא היחיד בין השלושה שראוי לדון בפועלו בכלים של פרשנות צבאית ואילו פועלם של שני האפרטצ'יקים (רמטכ"לים מפא"יניקים) שייך לעולם הפרשנות הפסיכו פוליטית שכן הוא אינו ניתן להבנה/הסבר במישור הצבאי.
שרון מונה על ידי רבין לתפקיד ראש מה"ד כשנה לפני מלחמת 67 ובפברואר 67 קיבל דרגת אלוף. משימתו של מה"ד היא גיבוש והנחלת ידע לכל יחידות הצבא. שרון, חסר ההשכלה פורמלית, לא עשה דבר בתחום. למזלו, לאחר מלחמת ששת הימים הוחלט להעביר את בסיסי ההדרכה ליהודה ושומרון, ושרון עט על משימת הבנייה כמוצא שלל רב. חקר, לימוד והטמעה של לקחי המלחמה שזה אך הסתיימה? לשם מה?
שרון מונה למפקד פיקוד דרום ב69 וקיבל לידיו את האחריות לניהול מלחמת ההתשה. לזכותו ניתן לומר שהתנגד בחריפות (יחד עם האלופים טל ומתי פלד) לתפיסת ההגנה (וההפעלה) שקבע בר-לב. במקביל למלחמת ההתשה בתעלה התפתחה תשתית טרור ענפה ברצועת עזה שהלכה והגבירה את פעילותה תחת אפו של אלוף הפיקוד הטרוד במלחמת התעלה. במלחמת התעלה נקט שרון בדוקטרינה של פעולות תגמול המוכרת לו היטב. דוקטרינה זו נחלה כישלון חרוץ, היא עלתה במחיר כבד ויצרה את תנאי הפתיחה של מלחמת 73. שרון התפנה לטיפול ברצועת עזה זמן רב לאחר הפסקת האש בתעלה וכתוצאה מהפרופיל התיקשורתי הגבוה שלו זכה הטרור העזתי לאחר סיום מלחמת ההתשה. בעזה, נחל הצלחה טקטית כאשר הכניס כוחות גדולים לתוך הערים (מי אמר חומת מגן) ובעקבותיהם הפעלה אינטנסיבית ורציפה של לוחמה זעירה.
בתפקידו כאלוף פיקוד התגלה שרון כאישיות צבאית בלתי מאוזנת. יכולתו הטקטית יוצאת הדופן וקריאת השטח המצויינת מופיעות גם כאן אך נחשפות גם מגבלותיו. שרון הוא איש של מבצעים ומשימות מוגדרות היטב אך בעל חלוקת קשב פיקודי מוגבלת ואינו מסוגל לטפל במספר גזרות במקביל. אין לו כלים מספיקים על מנת לפתח תפיסת הפעלה והוא כושל בניהול מערכה (להבדיל מניהול קרב) ובהבנה של תהליכים שתוצאתם אינה מיידית. שרון הוא מפקד שדה מעולה שמגבלותיו מונעות ממנו להפוך למצביא.
אהבתיאהבתי
לפי בוקי נאה, ב"חטיבת הדוברות" של המשטרה משרתים 90 שוטרים.
למה כל כך הרבה תקנים מתבזבזים על השטויות האלה? כדי שיוכלו להשלים מניין?
אהבתיאהבתי
כדי שכל כתב פלילים ומשפט יוכל להגיד עשר פעמים בכל שידור טלוויזיה וחמש פעמים בכל כתבה שניצב ברכה חף מכל פשע.
אהבתיאהבתי
הכיתוב מתחת לתמונה התחתונה בכתבה זו מתאר "חייל נח בזמן אימון השתלטות על מבנה בשליטת חיזבאללה".
אכן: אין כזה דבר לא יכול (בשל פציעה); יש לא רוצה (בשל עייפות).
שבת שלום
אהבתיאהבתי
קישור מתוקן.
אהבתיאהבתי
מכיוון שזה תרגיל, הוא אכן נח ולא פצוע.
אהבתיאהבתי
סליחה, אבל לא.
לא מתרגלים אנשים להיות פצועים. מתרגלים את החובש.
בתמונה שאתה רואה אכן יש תרגול; ואכן לא מדובר בחייל באמת פצוע; הוא כן נח. אבל זה שלידו, עם הכפפה הכחולה, הוא עובר תרגול.
אהבתיאהבתי
מכאן שהכיתוב מתאר עובדה נכונה, אם כי בצורה מגמתית.
אהבתיאהבתי
אם כך, מאחר שמדובר בכתבה באתר וואלה!, היו צריכים לתת את זה לאמיר בוחבוט, שיצא בסקופ הבא:
מפק"צ נתן לחייל לנמנם בלי חולצה, כשנשקו האישי מופקר בצד, בזמן שכל חבריו תרגלו לחימה מול החיזבאללה.
אהבתיאהבתי
בהתבוננות מדוקדקת יותר, ה"פצוע" אינו חייל אלא קצין/נגד.
הנשק הטעון השכוב על הרצפה ומופנה כלפיו מעביר צמרמורת.
אהבתיאהבתי
סקופ יותר גדול של אמיר בוחבוט:
מפק"צ הפיל עצמו פצוע כדי לנוח בזמן שחייליו מתרגלים לחימה נגד חיזבאללה. בנוסף, המפק"צ סיכן את חיי חייליו.
אהבתיאהבתי
יש לך טעות בשער של הארץ. היום הלא נכון 🙂
אהבתיאהבתי
נכון, תודה!
אהבתיאהבתי
העיתונים ואתרי החדשות מדווחים על ניצב עלום-שם במשטרת ישראל שנחשד בהטרדה מינית. את שמו תוכלו למצוא כאן.
😦
אהבתיאהבתי