וכל המהדורה הדיגיטלית של מקור כשירות לנצורים.
—
יום חופשה מהבלוג היום.
לפני פיזור
הטמפרטורה יורדת ל-2-3-4-5 מעלות בסו"ש, וע"מ לחמם את הלב, שלל הקרנות של איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן?
שישי, 20:30, סינמטק תל אביב בנוכחותי
שבת, 17:30, סינמטק תל אביב
ההקרנות עברו לאולמות גדולים ולשעות מאתגרות. נסו ותיהנו
שבת, 10:30, מוזיאון חיפה לאמנות
שבת, 11:30, סינמטק הרצליה
שבת, 18:15, סינמטק הרצליה
שבת, 20:00, מרכז ההנצחה טבעון בנוכחותי
הצעה לקריאת שבת: הראיון של גידי ויץ עם אהוד ברק במוסף הארץ.
שאלות שצריך לשאול: מה הרלוונטיות של האיש לחיינו היום? איזו בשורה יש לו עבור העם היושבב בציון? מדוע "הארץ" מתעקש לתחזק את דמותו הציבורית? מה האינטרס של שוקן בעניין?
אהבתיאהבתי
ברק מרגיז מעצבן לאנטיפטי. אבל הוא היה קצין קרבי
וקצין מטה היה שר וראש ממשלה ומכיר את העולם
ואת המזרח התיכון. הראיון נועד לנסות ולנקות
אותו מחשדות במעשים לא חוקיים וגילה איש טפלון
לענינים מוסריים. אבל בכל זאת ראוי לשמוע אותו.
אהבתיאהבתי
ברק היה רטש הממשלה שכיהן הכי מעט זמן, ובזמן קצר זה הספיק לצבור שורה של כשלונות מהדהדים בתחום המדיני, הבטחוני, החברתי והפוליטי.
אין מה לשמוע את האיש הזה, אלא אם מעמתים אותו עם כשלונותיו. עניין קצת חסר תוחלת כי לא נזכה לשמוע ממנו תשובות ענייניות.
בקיצור, זה נראה כמו תחילתו של מהלך שיקום תדמיתו בציבור.
אהבתיאהבתי
ממי שטוען רוב הראיון שאנחנו בדרך לתהום הייתי מצפה שיסביר איך קרה שאת הקיר שבו הכניס את המדינה בסוך הקדנציה שלו הוא לא ראה. ואם הוא לא מסביר אז שישאל על כך.
אהבתיאהבתי
אתמול בערב, אחרי כמה שעות של שיבושים בקליטה של "יס" (פתית שלג אחד גורם לזה), התיישבתי לראות חדשות בערוץ 2. לא עברה דקה ועל המסך עלה צילום בתקריב פורנוגרפי כמעט, של הבחור האומלל שנדקר במברג בשער שכם. המברג עדיין היה נעוץ בגבו, וכך הובהל לביה"ח. אפילו החייל הפרטי שלי, חובש קרבי שכבר ראה בשירותו הצבאי דבר או שניים, נרתע מעט מהמראה. נדמה שהעורך המהדורה רצה להביא ראשון את התמונה, ולא עצר רגע לחשוב שיש מקום טיפה לטשטש את הפציעה. לא כל דבר צריך לדחוף לנו מול הפנים בצורה גרפית כל כך.
אהבתיאהבתי
כבר ראינו חיסולים, קרבות, גופות מרוטשות.
את מירוץ למיליון.
ראיון עם שרה נתניהו.
הזוועה כבר נחשפה במלואה, מה זה בשבילנו עוד מברג בגב?
אהבתיאהבתי
עזבי כבר את שרה
אהבתיאהבתי
והערה לאריאנה מלמד: כשאת מכנה את ידיעות אחרונות "שלטונות ידיעות אחרונות" זה לא אומץ אלא פחדנות. עבדת שם המון שנים והכול היה בסדר ודקה אחרי שעזבת הם פתאום שלטונות? לא נעים.
אהבתיאהבתי
היא לא שונה מסילבי קשת (למה אתה לא עוקב אחרי הפייס שלה?) שמכנה את ידיעות ״אידיוט אחרונות״
אהבתיאהבתי
פרסום ראשון: יגאל סרנה הסיר את הפייסבוק שלו. מעניין למה.
אהבתיאהבתי
אופס טעות שלי, כנראה הייתה תקלה בפייס שלי. הכל בסדר ליגאל סרנה יש פייסבוק פעיל.
אהבתיאהבתי
היום חרף הקור, תהיה הפגנת הזדהות בת"א: להחזרת פריז ל….
אהבתיאהבתי
הזדמנות לקרוא את מקור ראשון על כל חלקיו במהדורה דיגיטלית:
http://bit.ly/1BT6jXz
אהבתיאהבתי
תודה רבה!
אהבתיאהבתי
כותרת ראשית: "ישראל: אולי עכשיו הצרפתים יבינו אותנו". לא זכור לי שנתתי רשות לדבר בשמי.
אהבתיאהבתי
תמיד היית מגלומנית, או שזה חדש אצלך?
אהבתיאהבתי
ועכשיו כשרק את מדברת בשמך
מה דעתך שלך, מלבד ביקורת
על דעתם של אחרים? יש לך
דעה? הביעי אותה, בבקשה.
אהבתיאהבתי
ערוץ 7: ג'ואן פיטרס נפטרה בגיל 77.
ynet, walla, nrg, haaretz לא מכירים בתרומתה לשיח שהפך בינתיים לעץ שממנו המחנה צריך לרדת. עיתונאית חשובה ולוחמת אמיצה. הראשונה שחינכה שמאלנים חילונים ללמוד על השקר והתעמולה.
אהבתיאהבתי
האלוף יאיר נווה גלש בוולווט בזמן צוק איתן:
אהבתיאהבתי
יש פעמים של רוגז נטו. הטמטום, הבהמיות, הרוע, ההתחסדות,
הטפשות החלקלקה של האיורים הגרפיים ששוקן וחבורתו
שקנו צבע ונייר עיתון (פשוט חבל על העצים) דחפו לי בבוקר
זה הנם בודאי שיא של הרבה של משהו שאני לא יכול להגדיר.
מאיזה ערמה של תוצרת כלבים או מזבלה עירונית גררו
את המאיירים אפילו השד אינו יודע. זה ביטוי לתגובה על רצח
העיתונאים בפריז?. מה ארבעת הדברים האלו צריכים להביע?
מה זה 1.הקשקוש הזה על הציור של המונה ליזה? 2. העפרונות
המחודדים לכלום המזכירים אולי את ההיסטוריה של ערוות אבי
הגרפיקאי. 3. האיסלם הקטלני/פתולוגי הנו ג'וק קטן? וזהו זה?
והשיא: 4. דובדבן על הקצפת שעל הגלידה שעל העוגה. השוואה
בוטה, גסה, חצופה של הרצח היזום בפריז לעיתונאים שנהרגו
בעזה היכן שההתחנפות של המדיייה לרצחנות השפלה,
הערמומית, הנאלחה של סוחרי המוות וחלקי הגופות בחמאס
ושו"ת עברה כל גבול סביר ורוב אלו שנהרגו נהרגו בעצם על
הגנת הסיאוב הזה. מישהו שם בשוקן שילך ויקרא את ציפר
בעיתון שלו עצמו. דפוקים שכמותם.
אהבתיאהבתי
חז"ן, ראית?
סקרן מאוד לראות את דעתך בנושא. מצד אחד, אני מניח שאתה שותף להערכתו את צמרת הצבא. מצד שני, אני בספק אם הלהג המחשבתי שהוא ותמרי תרמו לצה"ל הרים תרומה חיובית ליכולותיו.
אהבתיאהבתי
לצערי איני יכול להתייחס ללינק מאחר ואין לי מנוי ל"הארץ" אבל אני תמיד שמח להתייחס לנווה ולמלת"ם שהקים ועמד בראשו. כזכור, מצאה ביקורת של מבקר המדינה שבכל שנות קיומו לא פירסם אותו מכון שהכשיר את הקצונה הבכירה של צה"ל אפילו ספר אחד. למעשה, המקור היחיד להגותו של ד"ר נווה היא עבודת הדוקטורט שלו שפורסמה בספר (באנגלית) "אמנות המערכה – התהוותה של מצויינות צבאית" בשנת 1997 (תרגום עיברי פורסם ב2001 ע"י הוצאת מערכות). ההיסטוריון הצבאי ניקלאס צטרלינג וילווט את הספר וקרע את נווה והתזה שלו לגזרים. צטרלינג האשים את נווה בפלגיאט ואי קריאת מקורות שהוא בעצמו מביא והצביע על מספר רב של טעויות עובדתיות. לאחר שהראה שנווה לא מביא בדל ראיה אמפירית שתתמוך בתזות שלו מפריך אותן צטרלינג באמצעות המקורות שנווה (לטענת צטרלינג) לא טרח לקרוא או לא הבין. למותר לציין שהספר של נווה מתאפיין בניסוחים מסורבלים ולא מובנים ורק מי שקורא בתשלום יצלח אותו עד סופו.
כאשר שותלים פסאודו אינטלקטואל כמו נווה בתוך חבורת עמי ארצות שהספר החביב עליהם הוא הקטלוג של "בחבר" אנו מקבלים את הפיקוד הבכיר שמוביל את צה"ל מאז מלחמת לבנון 2 ועד היום. התלמיד המצטיין של נווה שאימץ ומימש בחדווה את שיטתו הוא שר האי-ביטחון, בוגי, שקיבל הזדמנות שנייה כשר ביטחון להשלים את החורבן שהמיט על כושר הלחימה של צה"ל כשהיה רמטכ"ל.
אהבתיאהבתי
ראית את כתב העת החדש בנושא "סוגיות עכשויות באומנות המערכה"?
אני ממליץ על "מעשה אמ"ן – שינוי קבוע במציאות משתנה" מאת אביב כוכבי וערן אורטל, שמעון נווה אולי חוזר לצה"ל אבל האמת היא שהוא מעולם לא עזב…
אהבתיאהבתי
http://maarachot.idf.il/72255-he/Maarachot.aspx
אהבתיאהבתי