תקיפת בית החולים בעזה
לפי משרד הבריאות ברצועה, כ-500 בני אדם נהרגו בפיצוץ בבית החולים אל־אהלי. צה"ל הודיע שלא תקף בקרבת מקום ושבידיו הקלטת שיחה שמוכיחה שפעילי הג'יהאד אחראים לירי. צילום מהמצלמה של משתלת בן בן בנתיב העשרה המוכיח זאת. גם לאל ג'זירה יש סרטון שכזה. העיתונאי יוסי מלמן כותב שלמרות זאת העולם הערבי מאשים את ישראל, שעדיין מתכננת כניסה קרקעית אבל שהלגיטימיות והתמיכה הבינלאומיים בישראל נחלשים.

וזו השיחה בין בכירי ארגוני הטרור:
– זו פעם ראשונה שאנחנו רואים טיל כזה ורסיסים כאלה, אז אני אומר לך – זה של הג'יהאד האיסלאמי
– מה
– הם אומרים זה של הג'יהאד האסלאמי
– שזה מאצלנו?
– כנראה מאצלנו, כן
– מי אומר את זה?
– אומרים שזה רסיסים של טיל, רסיסים מקומיים, לא כמו רסיסי ישראל
– מה אומרים (שם)?
– אלוהים, מאצלנו, לא ידע להתפוצץ אלא רק בבית החולים!
– (שם) יש מצב שהם שיגרו מאחורי בית הקברות…
– מה?
– כנראה שהם שיגרו את זה מבית הקברות שמאחורי בית החולים, ואיך שזה יצא התקלקל ונפל אצלם
– יש בית בית קברות מאחוריו?
– כן, הרי נמצא ברחבה בדיוק!
– איפה זה בדיוק, כשאתה נכנס לרחבה?
– איך שאתה בא להיכנס לרחבה, אז אתה לא ממשיך לעיר, אלא מצד ימין שלו נמצא בית חולים
– אה מכיר

מאז תחילת המלחמה שוגרו כ-450 רקטות על ידי ארגוני הטרור שנפלו בשטח הרצועה, הודיע צה"ל.

משרד הבריאות בעזה: 3,200 נהרגו וכ-11,000 נפצעו בתקיפות צה"ל ברצועה.

בתי החולים בישראל מטפלים במחבלי חרבות ברזל?
בהודעה מהנהלת ביה"ח הירושלמי נכתב: "בהדסה לא טופלו או מטופלים מחבלים ממלחמת חרבות ברזל. במהלך הלילה (שבין 16-17, ד"ש) נעשה ניסיון על ידי גורמי הביטחון להעביר מחבל חמאס לטיפול אך קבלתו סורבה".
אחרי שמועות שמחבלים מטופלים בסורוקה ובתה"ש, הודיע שר הבריאות משה ארבל: בהנחייתי, מערכת הבריאות הציבורית לא תטפל בהם. צה"ל או השב"ס צריכים לעשות זאת ומשרד הבריאות יסייע להם ככל שיידרש.

הרה"מ
לא יתנצל על כלום. ככל שחולפים הימים הוא יתבצר בעמדתו ובשתיקתו. גם אם יתנצל עכשיו ויקח אחריות יגידו, למה רק עכשיו. בכל מקרה זה יהיה אקט תדמיתי בלבד. אנשים לא משתנים. הוא יישאר כפי שהוא. כעת הוא מבועת. אני תוהה מדי פעם איך הוא ישן בלילה, כשערימות המתים הולכות וּגְבֵהוֹת ליד מיטתו. כנראה שטוב יותר מרוב הציבור. אבל אני כבר לא אומרת את זה בזעם, אלא מתוך השלמה. זה מה שיש. שום ועדה לא תועיל. שום הפגנה. כלום.

לא יודעת איך להתייחס לידיעה הזו ולרמזים השתולים בה (N12)
פעולה משמעותית עלתה בימים האחרונים על שולחנם של מקבלי ההחלטות, כחלק מהרצון לשנות את המשוואה האסטרטגית בכל הגזרות ולהבהיר את כוחה של ישראל. לפי גורמים יודעי דבר, פעולה כזו נידונה בדיון יחיד ונתמכה בידי מקבלי ההחלטות במערכת הביטחון כולה ונבלמה ברגע האחרון בידי נתניהו. אותם גורמים סיפרו כי מדובר היה ב"הזדמנות שלא בטוח שתחזור", וכי הפעולה עשויה הייתה להטות את יחסי הכוחות אחרי המחדל הצבאי והמודיעיני של יום שבת השחור.
בלשכת שר הביטחון סירבו להגיב לידיעה, ומלשכת ראש הממשלה נמסר כי "הידיעה אינה נכונה".
הדיווח אושר ע"י הצנזורה הצבאית. 

הנביאים
חוזרת לאלוף (מיל.) יצחק בריק בריאיון לגלובס: אני מרגיש רע מאוד. ספרנו 1,300 הרוגים, זה יותר ממלחמת ששת הימים, שבה כבשנו את כל סיני. נשחטו ילדים, נשים וגברים. דאעש נכנס לנו למדינה. אני מצטער שכל מה שניבאתי קרה ועוד יותר אני מצטער על שלא הכינו את הצבא למלחמה הזאת.
עשר שנים עברתי בין 1,600 יחידות: ים, אוויר, יבשה, קרבי, לוגיסטי, טכנולוגי. שוחחתי עם החיילים והמפקדים. הבנתי שאנחנו במצב מאוד קשה ושאם לא מטפלים במערכים כוללים, אי אפשר גם לטפל בפרט.
אני מגיע ורואה שואה. מערך קריסה. תצפיתניות שלא יכולות לקום מהכיסא כי אין מי שיחליף אותן, אז הן סובלות מדלקות בשלפוחית השתן. אין להן איפה לישון כמו שצריך, כי אין מזגנים במקומות הכי חמים במדינת ישראל. הן לא מתפקדות.
סביב 2015 אמר לי סגן הרמטכ"ל: 'אני מתבייש שזה המצב. אתה הצלת אותנו'. לא הצלתי אותם, הצלתי את הצבא.
השורה התחתונה של דו"ח בריק הייתה אי מוכנות קיצונית של הצבא למלחמה. הרמטכ"ל דאז גדי אייזנקוט "נלחם בדוח, כי הוא לא רצה שיקלקלו לו את הדימוי. הוא טען שהצבא קפץ 30 שנה קדימה, ואני מראה לכל המדינה שהצבא זז 40 שנה אחורה". הרמטכ"ל אחריו, אביב כוכבי, פעל לתיקון הליקויים במשך חצי שנה, אבל אח"כ נסוג. לדבריו, הסיבה היא ש"כדי לתת פתרונות לבעיות כל כך כבדות נדרשות שנים. ואז התוצאה כבר לא אצלך, הבעיה היא אצלך".
את הדוח האחרון כתב לפני שנה עם מומחים מאונ' רייכמן. לדבריו הדוח אומץ ע"י שר הביטחון יואב גלנט, אך זה היה כנראה מעט מדי ומאוחר מדי.
בתשובה לשאלה איך הבין שאזרחים יצטרכו להגן על בתיהם, ענה:
"הצבא קטנטן. עד שהגיע הגדוד הראשון ליישובים בעזה חלפו שש-שבע שעות. לצבא אין רזרבות. הצבא הסדיר נמצא בשומרון ולא מתאמן. כך גם במילואים. והנה מתפוצץ הסיפור בעזה. כדי להביא לשם גדוד, צריך לשחרר אותו ממקום אחר".
לפני 20 שנה החליטו שאין צורך יותר בצבא גדול, כי המלחמות הגדולות נגמרו. אומרים שצריך צוות קטן, טכנולוגי וקטלני.
(אבל מה קרה לטכנולוגיה כבר ראינו: שיבוש אותו סלולריים, הפלת מצלמת בעזרת רחפנים זולים וכו, והלך עלינו. ד"ש).
הדאגה הגדולה שלו היא שאותו צבא קטן לא יוכל להתמודד עם מלחמה כלל אזורית.
ועוד על הטכנולוגיה המפוארת שכולנו מתגאים בה:
כוכבי הקים את הגדודים הרב ממדיים, שמסוגלים לצפות מעבר לגבעה עם רחפנים – רעיון נהדר. הושקעו מיליארדים בציוד ובטכנולוגיה. אבל לא אימנו את היחידות.
באשר לשאלה מה הלאה, הפיתרון שלו די זוועתי ומחזיר אותנו לימי חומה ומגדל ולמלחמת העצמאות: שכל יישוב יגן על עצמו. ואני תוהה אם בשביל הפיתרון הזה עברנו 75 שנות עצמאות ועוד חמישים שנים קודמות של הגנה על היישוב.
לדבריו, המהפכה המשפטית גרמה לכאוס מוחלט, גם בתוך הצבא. המפקדים לא התפנו להכין את הצבא למלחמה אזורית. הם עסקו בכיבוי שריפות. זה גרם לבעיה בלכידות ובערבות ההדדית, ברוח הלחימה ובמוטיבציה כי הפוליטיקה נכנסה לתוך הצבא.

מה חדש בטיוי?
כותב רוגל אלפר בביקורת הטיוי שלו: "כשנחמן שי רק העז להציע בדחילו שהדרג המדיני יקבל אחריות, פצחה איילה חסון באחד המונולוגים הפתלתלים שלה… והודיעה שוועדות חקירה זה לכסת"ח ולסימון וי... ואז היא קבעה שאולי היו מרגלים של חמאס בקיבוצים, או שהפועלים התאילנדים בגדו".

קשה לי להאמין שהיא אמרה משפט כזה ומאחר שהתוכניות שלה מהשבוע האחרון לא נמצאות ברשת, אני לא יכולה לבדוק.
אם אכן אמרה זאת, יש להקפיא את שידוריה מיד.
עדכון: אכן הקטע ההזוי נשלח אלי ע"י הקוראת ח', שתהיה בריאה, והמגישה אומרת משפט דומה. גם שָהְרָזָאד המציאה סיפורים.

טוויטר, X, פייסבוק, בלוגים וכל השאר
ריקי כהן: הגבתי לאישה מצרית שהגיבה לסרטון קורע לב של מורן מילק באינסטגרם באופן לועג, כתבה על זוועות הפייק, האשימה את ישראל ברצח עם בעזה. בהתחלה הגבתי לה בזעם אדיר… ואז שלחתי לה את הסרטון הזה, של ערבייה ישראלית, המדברת באופן אמיץ … על הזוועות ותוקפת אנשי דת על שתיקתם. התכתבנו שעות. היא הפסיקה להכחיש ואפילו כתבה שהיא נגד מה שחמאס עשה והביעה כאב אמיתי. גם אני כתבתי לה שהמראות מעזה כואבים ואיומים. סיימנו בלבבות ואיחולים לשלום

סגן תמר בר שמעון, קצינה במנהלת התיאום והקישור עזה במתפ"ש (מתאם פעולות ממשלה בשטחים), שהייתה במוצב ארז שנכבש בשבת שעברה על-ידי חמאס, מתארת את רגעי החרדה והמאבק מול המחבלים.

ד"ר אסי סיקורל (X): תגידו, יש משהו שיכול להסביר את הכשל המתמשך של תגובה למצב חירום של מערכת החינוך? בלתי נתפס שמערכת שכשלה כל כך בזמן הקורונה ממשיכה באותם הכשלים גם עכשיו. אין למידה מרחוק, אין חזרה ללימודים במקומות בטוחים יחסית, אין כלום מלבד יוזמות אישיות של מנהלים מסורים.

רן בר-זיק כותב שהדרך טובה לבדוק אם הקישור זדוני או לא הוא להיכנס לאתר VirusTotal ולהזין אליו את הקישור החשוד. מדובר בפלטפורמה שמאגדת כ-90 מנועי אנטי וירוס וזיהוי רושעות. אם הכל נקי, בסבירות גבוהה הקישור בסדר. בל האתר הזה לא יגן עליכם אם אף אחד לא דיווח עדיין על הקישור כזדוני.
עוד אפשרות: חברת קונפידס מציעה בוט וואטסאפ שבודק קישורים. לוחצים על הקישור הזה לוואטסאפ, או מתחילים שיחה בוואטסאפ עם המספר +97236444417, לוחצים על מקש 4 ושולחים את כתובת הקישור החשוד בעיניכם.

זוללי הזמן: אני מתנגדת מאז ומתמיד לפודקאסטים ומשוכנעת מעל לכל ספק שהם זוללי זמן דורסניים ומיותרים ושהלהג שבהם רב מאוד. עכשיו הם בכלל מהווים סכנה, כי אם מאזינים להם באוזניות (איך אפשר אחרת), עלולים לפספס אזעקה (כן, גם לי יש התראת הבהוב מפיקוד העורף). זה נכון וחצי גם לתוכניות רדיו המעלות לשידור אנשים רבים מספור. יתרון תוכניות הרדיו ע"פ הפודקאסט הוא שהן מוגבלות בזמן, ואז המראיינת קוטעת את המאריכים. יודעת שרבים לא חושבים כמוני. אתמודד. אותו דבר באשר לפאנליסטים באולפנים, שצריכים למלא זמן מסך במלחמה הארורה הזאת. האפשרות הכי טובה שאני רואה לצרוך מידע היא לקרוא קריאה מושכלת וזה מה שאני מנסה לעשות ואז לעבד את המידע לפוסט יומי. קריאה זה המצב הכי אקטיבי של המוח משלל האפשרויות שהן הרבה יותר פסיביות וזומביות.

ערבים זה לזה
ד"ר יהל קורלנדר: כ-6,000 מהגרי עבודה מתאילנד היו בעוטף עזה בזמן ההתקפה הרצחנית. המספרים הרשמים מדברים על 24 נרצחים ו-18 חטופים, אבל מדובר במספרים חסרים ביותר. כבר בשבת, יחד עם חברים וקולגות, הקמנו קבוצת סיוע לעובדי חקלאות aid for farm workers שנותנת מענה בשטח למגוון סוגיות. אנחנו יוצרים קשר עם עובדים באתרי הפינוי השונים, עם אלו שנשארו בעוטף או במקומות אחרים בישראל, בסיוע לחילוץ עובדים ובתפעול אתרי הפינוי. המטרה העיקרית שלנו היא שכל עובד יוכל לממש את הבחירה שלו לגבי המשך העסקתו ושהייתו בישראל בזמן זה. אנחנו נעזרים בהתנדבותם של אנשים ותרומות שנאספות לצורך זה: לינק לתרומות.
אם אתם רוצים לדווח על עובדים שפונו או צריכים סיוע או אם אתם רוצים להתנדב ניתן ליצור איתי קשר 0522661610
"מרגש לדעת שניתן לרתום עבודה אקדמית מרובת שנים למען עשייה בשטח". יהל היא סוציולוגית של שוקי עבודה. הנה קצת על פועלה המדהים באקדמיה וגם בפועל. יצא לי לעבוד איתה טיפה.

לפני פיזור
כמה מכם מתלוננים:
1. לא יודעים איפה להגיב
2. הבלוג לא מותאם לסלולר
אני מצרפת צילומי מסך המראים ואומרים מה זה מה. כשלעצמי, כפי שכתבתי כבר, איני יכולה לכתוב פוסטים מסוג זה בפייסבוק, כי זו מערכת שלא מאפשרת עריכה מורכבת. וזה לא שהגעתי לשם אתמול, אני כותבת בפייסבוק מיומו הראשון. אבל פתאום כאמור נפל האסימון. כתיבת כל פוסט (ועריכה וליקוט וכו) נמשכת כשש שעות ביממה. אז יש גבול גם להתעללות שלי בעצמי במסגרת הכתיבה. מטרתי להעניק חוויית קריאה מורכבת עם מראי מקום רבים ככל האפשר וגיבויים למה שאני כותבת.

2. אבל, אם יש פה איש/אשת וורדפרס שיש בידו לעשות משהו כדי להפוך את חוויית הקריאה לנוחה יותר למי שקשה להם, נניח להשביח את נראות מיקום התגובות או להגדיל את הפונט שלהן או את הצבע, או את ההתאמה לסלולרי (שקיימת), שיקום.