הכותרות

בימים האחרונים דיברתי עם מישהו על ההשוואה של חרבות ברזל לשואה, ואמרתי, לפחות הם לא חשבו על תאי גזים. מתברר שטעיתי: הנשיא יצחק הרצוג חשף אמש בריאיון ל-sky news כי "התקן USB שנמצא על מחבלי חמאס מוכיח שתכננו להשתמש בציאניד נגד אוכלוסייה אזרחית, בדיוק כמו אל-קאעידה.
"כריתת ראשי תינוקות, מדריך לחטיפת שבויים והוראות לשימוש בחומרים כימיים לרצח המוני, הם דפוסי פעולה רצחניים המעידים על ניסיונו של חמאס להידמות לדאעש".

רב"ט תמיר ברק נהרג מפגיעת טיל נ"ט בכיסופים אתמול ושלושה נוספים נפצעו. לפי הודעת הצבא, הטיל פגע בטנק ובכלי רכב הנדסי, בזמן שחיילים פעלו בשטח הרצועה כדי לאתר גופות ומידע על נעדרים.

אל־ג'זירה דיווחה על כ-30 הרוגים בתקיפה בג'בליה, שעות אחרי שנכנסה לרצועה שיירה שנייה של משאיות סיוע הומניטרי.

במהלך הלילה תקף צה"ל גם בעזה וגם בגבול לבנון, ובין היתר סיכל ניסיון של חיזבאללה לשגר טיל נ"ט ליישוב שלומי.

בשטח ישראל נעצר אתמול (22.10) מחבל שהשתתף בטבח ב-7 באוקטובר (!).

לא צריך עוד הוכחות שאימוני חמאס והתנהלותם היו גלויים לכל בעין בלתי מזוינת. כבר כתבתי על כך רבות. כבר נאמר בכל פורום אפשרי. הכל היה גלוי. התקלה הדרמטית בישראל הייתה בפרשנות (של הקודקודים) או בשאננותם ("חמאס מורתע"). זה מה שמעצבן פעם אחר פעם. זה לא פורס מז'ור. זו התנהלות אנושית שגויה ומחרידה: קובעי הטעם החליטו להדחיק או להאשים את האזרחים הפשוטים ואת החפ"שים שאינם מבינים כלום.

ארה"ב ייעצה לישראל לעכב את הכניסה קרקעית לרצועת עזה כדי להרוויח זמן במאמצים לשחרור החטופים ולאפשר לסיוע הומניטרי נוסף להגיע לפלסטינים, לפי מקורות בממשל בוושינגטון (NYT). בממשל מעוניינים להרוויח זמן כדי להתכונן למתקפות מצד מליציות פרו איראניות על יעדים אסטרטגיים באזור.
אבל הממשל לא דורש עיכוב כניסה קרקעית ועדיין תומך במהלך, כמו גם ביעד של ישראל לחסל את חמאס.
כוחות רבים נמצאים סמוך לגבול עם עזה וממשיכים בהכנות לכניסה הקרקעית.
שר הביטחון יואב גלנט, ערך אמש דיון אופרטיבי בחמ"ל המבצעים של ח"א עם מפקד החיל, אלוף תומר בר והקצונה הבכירה. "בהיבט המבצעי לתמרון, אין מה שיעצור את צה"ל. זה שילוב של שני דברים: אחד, היכולת האווירית, והשני, התמרון הקרקעי. זה צריך להיות התמרון האחרון בעזה, מהסיבה הפשוטה שאחריו לא יהיה חמאס", אמר גלנט.
(לא יקרה. אפשר להשוותם לפרוקי הרגליים שכולנו מכירים שגם הם פה לעד. הרבה אחרינו, ד"ש).

עשרות אלפים השתתפו אמש בעצרת סולידריות וקריאה לשחרור החטופים בכיכר טרפלגר בלונדון, מעריכה שגרירות ישראל בעיר.

תושבי אופקים ונתיבות, שלא נחשבות ליישובי עוטף, התבקשו לחזור לבתיהם (לירי הרקטות וכו) אחרי חופשת התרעננות קצרה במקומות ההארחה.

תשעה חודשים לאחר הקמת משרד ההסברה, הצביעו שרי הממשלה על סגירתו. זאת, בעקבות התפטרות השרה, גלית דיסטל־אטבריאן ולאחר שסמכויותיה פוצלו בין משרד התפוצות של השר עמיחי שיקלי לבין חמ"ל ההסברה שהוקם במשרד רה"מ.
תקציב משרד ההסברה שלא נוצל ב-2023 – 9.4 מיליון שקל – ותקציב המשרד ל-2024 – 14.4 מיליון שקל – הוסטו לטובת מינהלת תקומה (לשיקום עוטף עזה) שקיבלה גם את 29 תקני המשרד.
משרד ההסברה סירב בתשעת החודשים האחרונים לענות על תשע בקשות חופש מידע שהגישה עמותת הצלחה, בין היתר, לצורך קבלת תקציב המשרד, פירוט פעילותו, יומני השרה וגם פעולות המשרד בימי המלחמה. בשל כך עתרה אתמול העמותה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים. נראה מה יקרה.

עד כה זוהו כ-1,075 גופות אזרחים וחיילים.
יום בחייו של ראש צוות חליטה ברבנות הצבאית, הקובע את זהות החללים (נריה גוטל). טקסט מצמרר ונוגה ונוגע.
(הארץ, לא יודעת איזה כתבות פתוחות ללא-מנויים ואיזה לא).
כתבה נוספת, מצולמת, על זיהוי החללים.

מאות אלפי עובדים הוצאו לחל"ת. שר האוצר עוד חושב על מתווה.
עכשיו חשבו מה קורה לעצמאים (למשל אני).
וכל זה, אחרי שכבר החזרנו למדינה את מענקי הקורונה.

הקרב על התקשורת
שבוע אחרי פרוץ המלחמה (14.7) נפגש נתניהו עם מנכ"ל חדשות 12 והעורך הראשי אבי וייס ועם סמנכ"ל התוכן של החברה ועורך המהדורה גיא סודרי, בקרית הממשלה בת"א. את הפגישה יזם נתניהו לאחר כמה שנות חרם על הערוץ כ"פגישת רקע" על תמונת המצב של המלחמה. בפגישה עלו היחסים המתוחים בין הצדדים. ערוץ 12 נוקט בקו ביקורתי כלפי הממשלה וכשליה. לחדשות 12 אחוזי צפייה גבוהים באופן חריג כעת, לפעמים יותר מ-20%.
בהמשך נפגש עם חדשות 13 ועם ידיעות. מנכ"ל התאגיד גולן יוכפז ומנהל חטיבת החדשות של כאן 11 ברוך שי טרם קיבלו הזמנה לפגישת תדרוך. בחלק מהפגישות דיבר על הדימוי הציבורי והתקשורתי שלו.
עמותת הצלחה שלחה מכתב ליועמ"ש לממשלה, לרה"מ וליועצת המשפטית למשרדו על שאינו מאפשר להציג לו שאלות בתדרוך לעיתונאים או לתת ריאיון איתו. הצלחה הודיעה כי אם זה לא יקרה, תוגש עתירה לבית המשפט בעניין. מתחילת המלחמה נתניהו לא קיים שום מסיבת עיתונאים והסתפק במספר הצהרות ששלח למערכות התקשורת.

NO TV
רבים מדווחים בשבועיים האחרונים על חוסר תפקוד וצפיית יתר בטלוויזיה. רבים גם מרגישים לא נוח לחזור לאיזושהי שגרה, בעיקר עסקים קטנים שתלויים בשיווק ומרגישים צורך להתנצל. שלא לדבר על עיסוק בתרבות ופנאי.
קראתי מאמר במגזין 'אפוק' שמביא מחקרים בנושא: נמצא קשר ישיר בין שעות הצפייה בחדשות לאחר אירוע טראומטי לבין עלייה בתחלואה בטווח הארוך (24%-33%) וכן עליה בתסמונות פוסט טראומטיות. מדובר במי שלא חוו את הטראומה על בשרם ולא חוו אובדן קרוב, רק צפו בדיווחים החוזרים על הזוועות. המחקרים האלה נעשו בארה"ב, שם לא כל אחד מכיר מישהו שנפגע ישירות כמו בישראל ותבינו מה עובר עלינו ומה הנזק העתידי. המאמר מתייחס גם להשפעה המרגיעה של קריאת ספרים, השפעה דומה לזו של יוגה" (ורד ק. קרן, פייסבוק).

דסק החוץ
פרופ' שי דוידי מאונ' קולומביה יצא להילחם נגד האנטישמיות.
אלפי סטודנטים ישראלים בארה"ב חווים מתקפות אנטישמיות קשות. הקמפוסים הפכו לזירות עימות והסטודנטים טענו שההנהלה מסרבת להגן עליהם ולשים גבולות לתומכי חמאס. דוידי יצא להשמיע את דבריו.

ניקולס כריסטוף, עיתונאי אמריקאי, די מוגבל אם יורשה לי, מ-NYT, הגיע ל"ת"א היפה שטופת השמש".
הוא נתקל בגרפיטי "להשמיד את חמאס". והזדעזע מכך ש"הישראלים התפרקו מהטרור ומהחטיפות של חמאס, תקיפה שאיימה על קיומם ומסבירה את הנחישות לפרק את חמאס, בכל מחיר. החרדה בת"א מוחשית, ככל שהיא נראית שלווה, בעוד שעזה היא טבעת פנימית של גיהנום וכנראה בדרך למשהו הרבה יותר גרוע" (תרגומי החופשי, ד"ש).
ובכן מר כריסטוף, שכור מכונית ורד לדרום, אולי אז תבין מה חמאס עולל בישראל. לחמאס לא אכפת מתושבי עזה. למה לך אכפת?

ערבים זה לזה
צריך להודות בכך ולהבין: מלחמת חרבות ברזל תפסה את ראשי המדינה בעירום מלא, בתת תפקוד ותחת השפעת סמי הזיה משיחיים + שיגעון גדלות. הממשלה הנוכחית מורכבת מחבורת שרים שלא עשו דבר וחצי דבר במהלך שלטונם חוץ מאשר להילחם במפגינים ובאנשי המחאה. אלמלא עם ישראל היה מתנדב באופיו, מטבעו (כולם, ללא קשר להעדפותיהם בקלפי, למקום מגוריהם ולאורח חייהם), היו עשרות אלפים ניצולי הטבח הנורא של 7 באוקטובר (אם הצליחו לשרוד אותו) הופכים לפליטים חסרי כל. מזל שיש למדינה הזו כוח אדם איכותי שיצא לעזור לכל הנפגעים. כי המדינה כמדינה, אם לא שמתם לב, לא מתפקדת בשום רמה שהיא. כן, גם היום. חבריה עסוקים בחיפושי פוטו אופ ובברבורים.

והנה הטקסט של יפתח גבע, חבר שלי, "טייס אנרכיסט", בנושא:
"בימים שלאחר האסון התארגן במהירות וביעילות מרכז לוגיסטי אזרחי ענק באקספו (גני התערוכה) בתל אביב, כדי לספק צרכים של חיילים ואזרחים/מפונים. על המרכז הזה ונפלאותיו נכתב כבר רבות, ובצדק.
"מספר יוצאי חיל האוויר שהגיעו להתנדב באקספו חיפשו איפה בכל זאת ניתן לעשות עוד קצת והתחילו ביוזמה שקשורה ומחוברת לאקספו, אבל משלימה אותו. מהיוזמה התפתח משהו גדול נוסף שאני קורא לו 'חמ״ל מפונים'. זוהי שלוחה של החמ״ל האזרחי למקומות אליהם פונו תושבים: בהתחלה מהיישובים שנפגעו ישירות בהתקפה, המשיך ביישובים נוספים בעוטף, והתפשט (לצערי) גם לאזורים מרוחקים יותר מהרצועה. וגם לגבול לבנון.
"התנדבתי ליוזמה הזאת. אנשינו פזורים כאמור בכל מקום אליו התפנו תושבים: ממלונות בים המלח, מצפה רמון ואילת, דרך ירושלים והסביבה ועד לחוף הכרמל, חיפה וטבריה. וכמובן, גם בבתים פרטיים (חלק כאורחים וחלק בבתים 'ריקים'). אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם המרכז הלוגיסטי באקספו וכמובן עם הרשויות: העיריות והמועצות המקומיות, משרדי הממשלה ויוזמות מקומיות. משתדלים לא להפריע אלא להשלים אותם במקומות שחסר.
"בימים הראשונים הנושאים הדחופים היו להשיג לכל המפונים מקום לינה, אוכל וביגוד.
ככל שחולף זמן מתרבים הצרכים ונהיים, בחלקם, מאתגרים יותר: כביסה, חינוך, הפעלות לילדים ועוד.
"מאז שהתחלתי בתפקיד גיליתי את עם ישראל במיטבו: אנשים תורמים המון, לפעמים יותר ממה שצריך – גם בציוד וגם מזמנם. פותחים את ביתם, מבשלים ועוד ועוד ועוד. (חבל שצריך מלחמה כדי שזה יקרה בעוצמה כל כך חזקה). אבל, עדיין יש חוסרים ותמיד אשמח לצרף עוד אנשים למעגל התורמים (לאו דווקא בכסף, יש עוד המון אפשרויות).
מוזמנים ליצור קשר".
יפתח גבע, 054-222-9156

—-
התנדבוט, אנשי המאבק והמחאה בישראל הקימו אפליקציית התנדבות לבחירתכם.
רוח טובה, אפליקציה נוספת, דומה, מקבוצת אריסון.

אנבלה, חברת סטארט-אפ ישראלית שפיתחה משאבת הנקה בשיטה ייחודית, המאפשרת לשאוב פי 1.7 יותר חלב, נרתמה לסייע לבעיית המחסור בחלב אם שנוצרה במהלך המלחמה. אימהות מניקות מוזמנות ליצור קשר.

סיירת ניחום אבלים: לא כל משפחה אבלה זוכה לניחום ראוי, וישנן כאלו שנותרות כמעט לבדן גם בימי האבל. 
יוזמה של ישראל זרי, משנה לראש עיריית ר"ג. התקשרו אליו אם תרצו להצטרף לסיירת. 054-9498770.

דפוס בארי רוצה להשתקם (חזרו לעבוד מזמן!) ומציע למשל, להכין לכם אלבומים דיגיטליים.
רוצה לומר בגאווה שבלי שום קשר למלחמה, בבארי מדפיסים לי את כרטיסי הביקור היפים שלי ואני מאוד מרוצה.

לפני פיזור
איך כותבים תגובה ואיך נרשמים לקבלת פוסטים חדשים?
רצ"ב צילומי מסך המסבירים: